תַּנְיָא: “לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשְׁכֶם”, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעָם (שבת י'; ביצה ט"ז)
הַנְּפָשׁוֹת:
הָאָב
הָאֵם
שְׁמוּאֵל, דָּוִד (בְּנֵיהֶם)
שְׁלֹמֹה
שְׁכֵנָה
שָׁכֵן
חָתוּל
תַּיִשׁ
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה: בְּאֶרֶץ רוּסְיָה 🔗
(חֲדַר הָאֹכֶל בְּבַיִת פָּשׁוּט, בְּלֵיל שַׁבָּת. שֻׁלְחָן בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר וְכִסְאוֹת לַעֲבָרָיו. בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן שְׁתֵּי חַלּוֹת מְכֻסּוֹת מַפָּה מְרֻקָּמָה, וּפֹה וָשָׁם חַלָּה קְטַנָּה בְלִי מַפָּה. בְּאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן עוֹמְדוֹת חָמֵשׁ מְנוֹרוֹת נְחשֶׁת קָלָל וּבָהֶן נֵרוֹת דּוֹלְקִים, בֵּין הַמְּנוֹרוֹת וּבֵין הַחַלּוֹת עוֹמֵד בַּקְבּוּק יַיִן וְגָבִיעַ אֶצְלוֹ. בַּקִּיר לִשְׂמֹאל הָרוֹאִים שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים, וְסַפָּה סְמוּכָה לַקִּיר. בַּקִּיר לִימִין הָרוֹאִים דֶּלֶת אַחַת בְּקֶרֶן זָוִית הַקְּרוֹבָה אֲלֵיהֶם, וַאֲרוֹן הַתֵּבוֹת סָמוּךְ אֶל הַקִּיר. עַל הָאָרוֹן עוֹמֶדֶת מְנוֹרַת נֵפְט עַל כַּנָהּ וּמְפִיצָה אוֹר גָּדוֹל בְּכָל הַחֶדֶר.1 מֵחָם גָּדוֹל שֶׁל נְחשֶׁת קָלָל, וְטַס גְּדוֹלָה מֵאוֹתָהּ הַמַּתֶּכֶת וְעוֹד כֵּלִים אֲחָדִים עוֹמְדִים עַל הָאָרוֹן בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה, כְּמוֹ לְרַאֲוָה. לְמַעְלָה מִן הָאָרוֹן שְׁתֵּי אִצְטַבָּאוֹת מְסֻמָּרוֹת אֶל הַקִּיר, וּסְפָרִים רַבִּים מִכָּל הַמִּינִים עֲלֵיהֶן. בַּקִּיר אֲשֶׁר מִמּוּל הָרוֹאִים חַלּוֹן אֶחָד אֲשֶׁר בַּעֲדוֹ נִרְאֶה עֵץ מְלַבְלֵב, וּסְמוּכָה לַחַלּוֹן דֶּלֶת אַחַת הַנִּפְתַּחַת אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל. עַל הַקִּירוֹת תְּלוּיוֹת הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, ר' יִצְחָק אֶלְחָנָן, מִזְרָח וְכַיּוֹצֵא בָזֶה).
הָאֵם
(אִשָּׁה כְּבַת אַרְבָּעִים, מִטְפַּחַת מֶשִׁי חֲבוּשָׁה לְרֹאשָׁהּ, יוֹשֶׁבֶת לָהּ אֶל קְצֵה הַשֻּׁלְחָן הַסָּמוּךְ אֶל הָאָרוֹן וְקוֹרֵאת מִתּוֹךְ הַטַּייטְשׁ־חֻמָּשׁ בְּפַרְשַׁת “וָאֶתְחַנַּן” בְּקוֹל רַךְ סָפוּג עַצְבוּת וְעִם זֶה גַם נֶחָמָה)
וְזֹאת הַתּוֹרָה, בָּא לְלַמְּדֵנוּ כִּי הַתּוֹרָה הִיא עִיר הַמִּקְלָט לָאָדָם, כִּי מַצִּילָה הִיא אֶת הָאָדָם מִמָּוֶת כַּאֲשֶׁר יִלְמַד אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל רַב חִסְדָּא, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָמוּת לֹא יָכֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִטּוֹל אֶת נִשְׁמָתוֹ, כִּי גִרְסָא לֹא פָסְקָה מִפּוּמֵיה דְּרַב חִסְדָּא. מֶה עָשָׂה מַלְאַךְ הַמָּוֶת? יָצָא וְשָׁבַר עֵץ אֶרֶז שֶׁעָמַד סָמוּךְ לַבַּיִת, נִזְדַּעְזַע רַב חִסְדָּא וְהִפְסִיק מִשְׁנָתוֹ וְנָטַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת נִשְׁמָתוֹ…
חָתוּל
(נִכְנָס מֵחֲדַר הַבִּשּׁוּל, כִּי הַדֶּלֶת פְּתוּחָה)
מְיַאוּ!… מְיַאוּ!…
(עוֹמֵד הוּא בְּפֶתַח הַדֶּלֶת וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ הָלְאָה, כִּי חוּט קָשׁוּר לְרַגְלָיו, וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ, יֶלֶד מְיַלֵּל בַּעֲדוֹ).
הָאֵם
(מַפְסִיקָה וּפוֹנָה אֵלָיו)
גֶּשׁ הָלְאָה! צֵא מִזֶּה, אַל תְּיַלֵּל בַּשַּׁבָּת!
חָתוּל
(אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ)
מְיַאוּ!… מְיַאוּ!…
הָאֵם
(קָמָה וְהוֹלֶכֶת אֵלָיו)
כְּלַךְ לְךָ, זוֹלֵל. אַל תַּפְרִיעֵנִי. הָבָה אֶקְחָה נָא אֶת הַמַּטְאֲטֵא
(הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו בְּבָרְחוֹ אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל, וְקוֹל הַכָּאָה בְמַטְאֲטֵא עַל הַסַּפְסָל אוֹ הַתַּנּוּר בָּא מִשָּׁם, וְקוֹל הֶחָתוּל בְּיַלְּלוֹ).
חָתוּל
מְיַאוּ!… מְיַאוּ!… מְיַאוּ!…
הָאֵם
(מֵחֲדַר הַבִּשּׁוּל)
הַאִם לֹא אָכַלְתָּ הַיּוֹם דַּיֶּךָּ? הַקֶּרֶב וְהַמֵּעַיִם שֶׁל דָּגִים וְתַרְנְגֹלֶת, הַדָּבָר קָטָן הוּא בְעֵינֶיךָ?
(בְּשׁוּבָהּ)
וְכַמָּה שִׁעוּר הֶחָתוּל לֶאֱכֹל?
חָתוּל
(קוֹלוֹ כְאֹב מִשְּׁאֹל)
מְיַאוּ!… מְיַאוּ!…
הָאֵם
(שָׁבָה לִקְרִיאָתָהּ)
שָׁמֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ, וְזָכַרְתָּ כִּי הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וָאֶתֵּן לְךָ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי כֵן פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם וְאָמָר: הֲלֹא בְנֵי אָדָם אַתֶּם וְסוֹפְכֶם לָמוּת, וּמִי יֵדַע אַחֲרֵי מוֹתְכֶם כִּי אֲנִי וְלֹא אַחֵר נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ? וְקָמוּ בְנֵיכֶם וְהִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אַחֵר תַּחְתַּי… עַל כֵּן מְצַוֶּה אֲנִי אֶתְכֶם כִּי כַבֵּד יְכַבֵּד הַבֵּן אֶת הָאָב וְשָׁמֹר יִשְׁמֹר אֶת דִּבְרֵי הָאָב אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ, וְאַתֶּם הַגֵּד תַּגִּידוּ לִבְנֵיכֶם כִּי אֲנִי הוּא אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ. וּמֵאוֹתוֹ הַטַּעַם דִּבֵּר ה' בַּדִּבּוּר הַחֲמִשִּׁי… (מִשְׁתַּתֶּקֶת וְחוֹזֶרֶת בִּתְמִיהָה) הַדִּבּוּר הַחֲמִשִּׁי? וַהֲרֵי עוֹד לֹא קָרָאתִי אֶת הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי!?
חָתוּל
(מֵרָחוֹק, כְּמוֹ מִחוּץ לַבַּיִת) מְיַאוּ!… מְיַאוּ!…
הָאֵם
(נִזְכֶּרֶת) תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הֶחָתוּל שֶׁבִּלְבְּלַנִי וְעֵרֵב אֶת הַפַּרְשִׁיוֹת (פּוֹנָה לְעֶבְרוֹ) גֶּשׁ הָלְאָה, זוֹלֵל, גֶּשׁ הָלְאָה! (וְשָׁבָה אֶל רֹאשׁ הַדַּף אֲשֶׁר לִימִינָהּ, מְבַקֶּשֶׁת אֶת הַפָּסוּק הַנָּכוֹן עַד שֶׁמּוֹצְאָתוֹ וּמַמְשִׁיכָה) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. נִמְשְׁלוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים לְמֶלֶךְ שֶׁבּוֹנֶה אֶרֶץ חֲדָשָׁה…
הָאָב
(הָאָב וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו שָׁבִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִרְאִים כְּשֶׁהֵם בָּאִים אֶל הַחֶדֶר דֶּרֶךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל. הָאֵם מַפְסִיקָה לְרֶגַע עַד שֶׁהִיא רוֹאָה מִי וָמִי הַבָּאִים. הָאָב כְּבֶן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר וְלָבוּשׁ בְּבִגְדֵי שַׁבָּת, מְעִיל אָרֹךְ וּמִגְבַּעַת דֶערְבִּי. הַבְּכוֹר כְּבֶן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הַשֵּׁנִי כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְהַצָּעִיר כְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים. כֻּלָּם לְבוּשִׁים בְּגָדִים נְקִיִּים וְעַל פְּנֵיהֶם הָרְחוּצִים וְהַצּוֹהֲלִים, כְּמוֹ עַל פְּנֵי הָאָב, שְׁרוּיָה רוּחַ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁל עֹנֶג שַׁבָּת)
שַׁבָּת טוֹבָה, בַּעֲלַת הַבָּיִת!
הַבָּנִים
שַׁבָּת טוֹבָה, אִמָּא!
הָאֵם
(זוֹקֶפֶת רֹאשָׁהּ, וְאֵינָהּ קָמָה, כִּי לֹא דָּבָר חָדָשׁ הוּא לָהּ)
שַׁבָּת טוֹבָה לְךָ, שַׁבָּת טוֹבָה לָכֶם, יְלָדָי
(וְהִיא מַמְשִׁיכָה אֶת קְרִיאָתָהּ בְּלָחַשׁ).
הָאָב
הָבָה, יְלָדִים, לְכוּ נְרַנְּנָה
(וְהָאָב כְּמוֹ הַבָּנִים מַתְחִילִים לְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, מְלֵאֵי חַיִּים וַעֲלִיצוּת, כְּשֶׁהֵם מוֹחֲאִים כַּף אֶל כָּף אוֹ מְפַצְפְּצִים בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בְּזַמְּרָם זֶמֶר יָפֶה כְּמוֹ חַזָּן עִם מַקְהֵלָה)
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא… (עַד גְּמִירָא) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא…
(כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְ“אֵשֶׁת חַיִל”,
מִתְפָּרֶדֶת הַחֲבִילָה. הָאָב מַמְשִׁיךְ כְּקֹדֶם וּמְזַמֵּר לוֹ בְקוֹל נָמוּךְ עִם אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת הַקּוֹדְמוֹת; הַבֵּן הַבְּכוֹר, שְׁמוּאֵל, לוֹקֵחַ לוֹ אֵיזֶה סֵפֶר מֵעַל הָאִצְטַבָּא וּמְעַיֵּן בּוֹ, וְהַבֵּן הַשֵּׁנִי, דָּוִד, וְהַצָּעִיר שְׁלֹמֹה, עוֹמְדִים אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וּמְמַשְׁמְשִׁים בְּחַלּוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת).
שְׁלֹמֹה
כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁחַלָּתִי גְדוֹלָה הִיא מִשֶּׁלָּךְ. רְצוֹנְךָ לְהִתְחַלֵּף?
דָּוִד
לֹא, מוֹחֵל אֲנִי לְךָ אֶת טוֹבָתֶךָ. עָרְמָתְךָ לֹא תַעֲמֹד לְךָ הַיּוֹם. מַכִּירִים אֲנַחְנוּ בְךָ, ר' יְהוּדִי. שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ.
שְׁלֹמֹה
אֲבָל רְאֵה נָא, גַּם רְאֵה, מַה יָפָה הִיא חַלָּתִי, קְטַנָּה הִיא וְיָפָה, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ כָּל כָּךְ!
(וְהוּא מַגִּישׁ אוֹתָהּ אֶל פָּנָיו, מְלַטֵּף בָּהּ אֶת לֶחְיוֹ, וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָּהּ עַד שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אֶת הַפְּתִיל אֲשֶׁר לְאָרְכָּהּ).
דָּוִד
רְאִי נָא, אִמָּא, רְאִי, הִנֵּהוּ אוֹכֵל לִפְנֵי הַקִּדּוּשׁ.
הָאֵם
(גּוֹעֶרֶת בִּשְׁלֹמֹה)
גּוֹי שֶׁכְּמוֹתֶךָ! הֲתָמוּת בָּרָעָב אִם תְּחַכֶּה עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ הָאָב עַל הַיָּיִן? הָשֵׁב אֶת הַחַלָּה לִמְקוֹמָהּ פֶּן אֲסַפֵּר לְאַבָּא וְיִתֵּן לְךָ מַכּוֹת כְּפִי שֶׁרָאוּי אַתָּה לָהֶן.
שְׁלֹמֹה
לֹא בְמֵזִיד עָשִׂיתִי זֹאת, אִמָּא. שִׁנַּי נָשְׁכוּ אֶת הַפְּתִיל כְּמוֹ מֵאֲלֵיהֶן, כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט
(בּוֹעֵט בְּרֶגֶל אָחִיו)
מוֹסֵר נִבְזֶה אָתָּה!
דָּוִד
אִמָּא, הִנֵּהוּ מַתְחִיל כְּבָר לְהִתְגָּרוֹת בִּי וּבוֹעֵט בִּי בְרַגְלוֹ. אִמְרִי לוֹ לַחְדֹּל מִמֶּנִּי פֶּן אַכֵּהוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ.
שְׁלֹמֹה
לֹא בְכַוָּנָה בָעַטְתִּי בּוֹ, אִמָּא. רַגְלִי נָגְעָה בוֹ כְמוֹ מֵאֵלֶיהָ, כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
הָאֵם
קְרַב נָא הֵנָּה, בְּנִי, וְהַקְשֵׁב נָא לְדִבְרֵי הַטַּיְיטְשׁ־חֻמָּשׁ הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים מִפָּז, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים…
שְׁלֹמֹה
טוֹב, אִמָּא. קִרְאִי נָא, כִּי שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי
(וְהוּא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בְּעַל כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו תַּעֲנֶה בוֹ. הוֹלֵךְ הוּא מִסָּבִיב לְדָוִד הָעוֹמֵד בֵּינוֹ וּבֵין הָאֵם).
הָאֵם
הֲלֹא כָכָה יֹאמַר: לֹא תַחְמֹד, כְּלוֹמַר, אַל תֶּחֱשַׁק נַפְשְׁךָ בְשׁוּם דָּבָר הַשַּׁיָּךְ לַחֲבֵרְךָ, כְּגוֹן אִשְׁתּוֹ אוֹ בֵיתוֹ, שׁוֹרוֹ אוֹ חֲמוֹרוֹ, כִּי עַל יְדֵי תַאֲוָה זוֹ עוֹד תַּזִּיק לוֹ בְ“עַיִן־הָרָע”
(וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן עוֹשֶׂה הַיֶּלֶד כְּאִלּוּ הוּא מִתְאַפֵּק בִּגְבוּרָה מֵאֲכֹל אֶת הַנִּשְׁאָר מִפְּתִיל חַלָּתוֹ אֲשֶׁר לָקַח אִתּוֹ בְעָבְרוֹ עַל דָּוִד, וְהוּא מְמַשֵּׁשׁ בְּבִטְנוֹ בְיָדוֹ כִלְהַשְׁקִיט אֶת תְּבִיעַת קֵבָתוֹ).
הָאָב
(גּוֹמֵר)
שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי… אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל…
(בְּלַחַשׁ)
בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ… (בְּקוֹל)
נוּ, קִדּוּשׁ, יְלָדִים
(הָאֵם קָמָה, סוֹגֶרֶת אֶת הַסֵּפֶר וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הָאָרוֹן. שְׁמוּאֵל הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו אֶל הָאָב, וּשְׁלֹמֹה שָׁב לִמְקוֹמוֹ עַל יַד הָאָב וּמַנִּיחַ אֶת חַלָּתוֹ עַל מְקוֹמָהּ. הָאָב נוֹעֵץ בּוֹ עֵינָיו בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַפְּתִיל הַמְכֻרְסָם, וְזֶה נַעֲשֶׂה לְגַל שֶׁל עֲצָמוֹת תַּחַת שֵׁבֶט מֶבַּט זַעְמוֹ. הָאָב יוֹצֵק אֶת הַיַּיִן מִן הַבַּקְבּוּק אֶל הַגָּבִיעַ וְעוֹשֶׂה קִדּוּשׁ, וְכֻלָּם עוֹנִים אָמֵן. תְּחִלָּה שׁוֹתֶה הָאָב וְאַחֲרֵי כֵן הָאֵם, שְׁמוּאֵל, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה).
נוּ, לִטּוֹל אֶת הַיָּדָיִם
(הָאָב יוֹצֵא תְּחִלָּה אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר לִימִין הָרוֹאִים, פּוֹשֵׁט שָׁם אֶת בִּגְדוֹ הָעֶלְיוֹן וּמִגְבַּעַת הַדֶּערְבִּי, וְלוֹבֵשׁ בִּמְקוֹמָם בֶּגֶד קַל וְכִפַּת מֶשִׁי, וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצְאִים כֻּלָּם אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל, חוּץ מִן הָאֵם. זוֹ פוֹתַחַת תֵּבָה בָאָרוֹן וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם מַגֶּבֶת, וְאוֹחֶזֶת בָּהּ מוּכָנָה לָאָב וְלַבָּנִים הַשָּׁבִים וּמְנַגְּבִים אֶת יְדֵיהֶם בְּאָמְרָם אֶת הַבְּרָכָה, “שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וכו'… בָּרוּךְ אַתָּה… עַל נְטִילַת יָדָיִם”. בֵּינָתַיִם יָצְאָה הָאֵם וְנָטְלָה אֶת יָדֶיהָ גַם הִיא, מְנַגֶּבֶת יָדֶיהָ וְלוֹחֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה “עַל נְטִילַת יָדָיִם”) בָּרוּךְ אַתָּה… הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ (כֻּלָּם עוֹנִים אָמֵן, וְהָאָב בּוֹצֵעַ אֶת הַחַלָּה, טוֹבֵל פְּרֻסָּה בַמֶּלַח וְאֹכֵל, חוֹתֵךְ פְּרֻסָּה גַם לָאֵם וְהִיא אוֹמֶרֶת “הַמּוֹצִיא” בְּלָחַשׁ).
הַבָּנִים
(כֻּלָּם אוֹמְרִים אֶת הַקִּדּוּשׁ עַל חַלּוֹתֵיהֶם בְּבַת אֶחָת)
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם… (וְגוֹמֵר).
שְׁלֹמֹה
… אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינו…
(מִכָּאן וְאֵילַךְ הוּא מַתְחִיל לַחֲטוֹף בִּמְהִירוּת, וְהַדְּבָרִים יוֹצְאִים בְּלוּלִים מִפִּיו)
מֶלֶךְהָעוֹלָםאֲשֶׁרקִדְּשָׁנוּבְמִצְוֹתָיווְרָצָהבָנוּוְשַׁבַּתקָדְשׁוֹבְאַהֲבָהוּבְרָצוֹןהִנְחִילָנוּ… בָּרוּךְאַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת
(גּוֹמֵר לִפְנֵי אָחִיו, חוֹטֵף אֶת הַסַּכִּין וְאֹמֵר לִבְצֹעַ אֶת חַלָּתוֹ).
הָאָב
(שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ וּמוֹצִיא אֶת הַחַלָּה מִיַּד שְׁלֹמֹה הַיּוֹשֵׁב לִשְׂמֹאלוֹ)
הַשֵּׁד לֹא יִקָּחֲךָ אִם יֶאֱרַךְ עוֹד רֶגַע
(בֵּינָתַיִם גָּמְרוּ הַשְּׁנַיִם אֶת קִדּוּשָׁם, לוֹקְחִים אֶת הַסַּכִּין וְחוֹתְכִים “הַמּוֹצִיא”, טוֹבְלִים אוֹתָהּ בַּמֶּלַח וְאוֹכְלִים)
עַכְשָׁו, הֵא לְךָ חַלָּתְךָ, וֶאֱמֹר קִדּוּשׁ יָפֶה כְּהֹגֶן, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּצְלוּלָה.
שְׁלֹמֹה
(לִבּוֹ מִתְפַּקֵּעַ מֵעָגְמַת נֶפֶשׁ, מֵרָעָב וּמִקִּנְאָה. לוֹקֵחַ אֶת הַחַלָּה, עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וּמְקַדֵּשׁ עָלֶיהָ לְאַט לְאַט בְּקוֹל סָפוּג דְּמָעוֹת וְרוֹעֵד… וּבֵינָתַיִם יוֹצֵאת הָאֵם אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל וְסוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל נִקּוּשׁ הַכַּף בְּסִיר הַדָּגִים)
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (וְכוּ') בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת…
(פּוֹרֵס אֶת קְצֵה הַחַלָּה בְיָדוֹ וּמַגִּישׁ לְפִיו. אַךְ טֶרֶם הִסְפִּיק לְהַכְנִיס אֶת הַפַּת אֶל פִּיו וְהִנֵּה…)
הָאָב
(מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְמַכָּה צְלוּלָה עַל הַלֶּחִי, וְהַלָּז יוֹשֵׁב נִבְהָל וְנִפְעָם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל מַה וְלָמָּה…)
אַל תֹּאכַל כְּ“גוֹי”; הֲרֵי לְךָ סַכִּין וֶאֱכֹל כְּבֶן אָדָם
(שְׁלֹמֹה לוֹקֵחַ אֶת הַסַּכִּין, חוֹתֵךְ לוֹ הַמּוֹצִיא, וְלוֹעֵס אוֹתָהּ מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת עֲלוּבוֹת).
דָּוִד
(מִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק עַל מַפֶּלֶת אָחִיו, וְצִירֵי הַצְּחוֹק אוֹחֲזִים בּוֹ בְחָזְקָה עַד שֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ מִפָּנִים לְאָחוֹר, הָלֹךְ וְהִתְנוֹעֵעַ)
הַהּ… הַהּ… הַהּ… הַהּ…
(שְׁמוּאֵל מְעַיֵּן בְּסֵפֶר כָּל הָעֵת שֶׁאֵינוֹ עָסוּק בַּאֲכִילָה, וְגַם הוּא צוֹחֵק לוֹ, אֲבָל בְּלִי קוֹל).
הָאָב
(מְכַבֵּד גַּם אֶת דָּוִד בְּמַכָּה מְצַלְצֶלֶת כְּשֶׁפָּנָיו קְרוֹבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּיוֹתֵר. צְחוֹקוֹ מִסְתַּלֵּק פִּתְאֹם כְּאִלּוּ נִלְקַח בְּיָד… וְגַם הוּא מַבִּיט אֶל אָבִיו בְּפָנִים תְּמוּהִים כְּאִלּוּ רָאָה “רוּחַ”…)
מִקְרָא מָלֵא שָׁכַחְתָּ, בְּנִי: “בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח”, וּבָאִים הַמְפָרְשִׁים וְאוֹמְרִים שֶׁגַּם אוֹהַבְךָ בְמַשְׁמָע…
שְׁלֹמֹה
(צְחוֹק מִתְפָּרֵץ מִפִּיו גַּם הוּא)
חַהּ… חַהּ… חַהּ…
הָאָב
(מְכַבֵּד אוֹתוֹ בַפַּעַם הַשֵּׁנִית)
הֲלֹא תִקַּח מוּסָר מֵאָחִיךָ?
דָּוִד
(מַתְחִיל לִצְחוֹק בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית)
חַהּ… חַהּ… חַהּ…
(אַךְ כְּרֶגַע נִזְכָּר בְּעָנְשׁוֹ, בִּנְעֹץ בּוֹ אָבִיו אֵת עֵינָיו, וְהוּא אוֹמֵר לַעֲצֹר בִּצְחוֹקוֹ בְמַלְּאוֹ אֶת פִּיו בַּחֲתִיכַת חַלָּה, וְהַחַלָּה נִתְקַעַת בַּקָּנֶה וְכִמְעַט שֶׁנֶּחֱנָק, וּמַתְחִיל לְהִשְׁתַּעֵל כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת גְּרוֹנוֹ)
אוּהוּ!… אוּהוּ!… אוּהוּ!…
הָאֵם
(שָׁבָה וּבְיָדֶיהָ קְעָרָה מְלֵאָה נִתְחֵי דָגִים. בְּקוֹל דְּאָגָה)
מַה לוֹ, רְאֵה נָא מֶה הָיָה לוֹ שָׁם, הֲלֹא פָּנָיו כְּחֻלִּים!
(מְמַהֶרֶת לָשִׂים אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְרָצָה אֶל דָּוִד)
מָה אָכַלְתָּ, מָה? הִנֵּה לֹא אֶתֵּן לְךָ מִן הַדָּגִים פֶּן יֵרַע לָךְ.
דָּוִד
(גְּרוֹנוֹ נַעֲשֶׂה רֵיק פִּתְאֹם)
אֵין דָּבָר, אִמָּא, גְּרוֹנִי פָנוּי, וּמוּכָן הוּא לֶאֱכֹל גַּם אֶת הַלִּוְיָתָן.
הָאֵם
(מְחַלֶּקֶת אֶת הַנְּתָחִים, לָאָב רִאשׁוֹנָה וְלַצָּעִיר אַחֲרוֹנָה, וּבֵינָתַיִם הִיא מְדַבֶּרֶת)
הִנֵּה לְךָ הָרֹאשׁ, הִנֵּה גַם לְךָ חֵלֶק טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה גַם לָךְ, וּבָאַחֲרוֹנָה הִנֵּה גַם לְךָ הַקָּטֹן בַּיְלָדִים, הִנֵּה לְךָ הַזָּנָב, וְעוֹד חֲתִיכָה, בְּתוֹר סֶרַח־הָעֹדֵף, בְּעַד זֶה שֶׁהָיִיתָ מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרֶךָ. אֲבָל הִשָּׁמֶר נָא מִן הָעֲצָמוֹת
(וְגַם הִיא לוֹקַחַת לָהּ חֵלֶק וְכֻלָּם אוֹכְלִים רָגַע).
הָאָב
(בִּנְזִיפָה, אֶל שְׁלֹמֹה הָאוֹכֵל בִּזְרִיזוּת וּמַקִּישׁ בְּמַזְלֵגוֹ בַּצַּלַחַת בְּרַעַשׁ גָּדוֹל)
אֱכֹל כְּבֶן אָדָם, וְלֹא כְגוֹי!
שְׁלֹמֹה
(אַחֲרֵי אָכְלוֹ רֶגַע לְאַט לְאַט בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה וּבְלִי רַעַשׁ כָּל שֶׁהוּא)
הִנֵּה, אִמָּא, כְּבָר כָּלָה נִתְחִי מִן הַצַּלָּחַת. מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?
הָאָב
(נוֹתֵן לוֹ עֶצֶם מִן הָרֹאשׁ שֶׁל הַדָּג אֲשֶׁר בְּצַלַּחְתּוֹ)
הֵא לְךָ עֶצֶם. מֹץ אוֹתָהּ, וְנַפְשְׁךָ תִּתְעַנֵּג בְּדִשְׁנָהּ.
דָּוִד
(נוֹתֵן לוֹ חוּט הַשֶּׁדְרָה אֲשֶׁר נִשְׁאַר מִנִּתְחוֹ)
הֵא לְךָ עוֹד עֶצֶם וְהִתְעַנַּגְתָּ בְדִשְׁנָהּ גַּם הִיא.
שְׁלֹמֹה
(בְּקוֹל סָפוּג דְּמָעוֹת)
רְאֵה, אַבָּא, הִנֵּה הוּא מִתְגָּרֶה בִי…
הָאָב
שְׁמַע נָא, דָּוִד, אִם מַכַּת לֶחִי אַחַת לֹא דַי לְךָ, הִנְנִי וְנָתַתִּי לְךָ מַכַּת לֶחִי אַחֶרֶת
(וְאִם אֵינוֹ מְקַיֵּם מַה שֶׁאוֹמֵר, הֲרֵי זֶה מִפְּנֵי שֶׁיָּדָיו עֲסוּקוֹת בְּעַצְמוֹת רֹאשׁ הַדָּג).
הָאֵם
נוּ, נוּ, יוֹדֵעַ אַתָּה רַק אַחַת, לְהַכּוֹת עַל הַלֶּחִי, וְלָשׁוּב וּלְהַכּוֹת. אִי לְךָ, אָב שֶׁכְּמוֹתֶךָ!
הָאָב
(דּוֹחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מִלְּפָנָיו)
נוּ, יְלָדִים, זְמִירוֹת!
(כֻּלָּם דּוֹחִים אֶת הַצַּלָּחוֹת מִלִּפְנֵיהֶם, וְהִנָּם מוּכָנִים לְזַמֵּר, וְהָאָב מַתְחִיל, וְהֵם מַחֲזִיקִים אַחֲרָיו).
כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ,
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ,
שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָּעֳלוֹ,
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ וְכוּ'.
(בֵּינָתַיִם אוֹסֶפֶת הָאֵם אֶת הַצַּלָּחוֹת וְלוֹקַחַת אוֹתָן אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל, וְשָׁבָה עִם צַלָּחוֹת נְקִיּוֹת, וְחוֹזֶרֶת וּמְבִיאָה קְעָרָה מְלֵאָה מָרָק, וְעַד שֶׁהֵם גּוֹמְרִים אֶת הַזִּמְרָה הִיא יוֹצֶקֶת מָרָק בְּכַף בּוֹחֶשֶׁת אֶל כָּל אַחַת מִן הַצַלָּחוֹת).
שְׁלֹמֹה
(לוֹקֵחַ אַחַת הַכַּפּוֹת הַמֻּנָּחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וְטוֹעֵם מִן הַמָּרָק אֲשֶׁר בְּצַלַּחְתּוֹ; הַמָּרָק רוֹתֵחַ, וּשְׂפָתָיו וּלְשׁוֹנוֹ נִכְווֹת)
בּוּ… וּ… וּ…
(מַרְפֶּה אֶת הַכַּף פִּתְאֹם, וְזוֹ נוֹפֶלֶת אֶל הַצַּלַּחַת בְּרַעַשׁ, וְהוּא מְמַהֵר לְהַגִּישׁ אֶת כַּף יָדוֹ אֶל שְׂפָתָיו כְּמוֹ לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, וּבוֹכֶה בַחֲשַׁאי).
מְהוּ… מְהוּ… מְהוּ…
דָּוִד
חַהּ… חַהּ… חַהּ…
הָאָב
(נוֹעֵץ בּוֹ עֵינֵי זַעַם)
הֲשָׁכַחְתָּ?
(דָּוִד מַעֲמִיד מִיָּד פָּנִים שֶׁל מַחֲרִישׁ, וְיוֹשֵׁב בְּלִי כָל תְּנוּעָה.)
הָאָב
(אֶל שְׁלֹמֹה)
יָפֶה לְךָ שָׂכָר זֶה שֶׁקִּבַּלְתָּ. מֵעַתָּה תִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת זוֹלֵל וְסוֹבֵא כְּשֶׁהִנֶּךָּ.
הָאֵם
אִי לְךָ, אָב יָקָר שֶׁכְּמוֹתֶךָ. הַתִּינוֹק מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת וְאַתָּה עוֹד זוֹרֵעַ מֶלַח עַל פְּצָעָיו.
הָאָב
(כְּדֵי לְפַיֵּס אוֹתָם)
וּבְכֵן, אִם תַּחֲרִישׁוּ, אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הָיֹה הָיָה בְאַחַת הֶעָרִים גְּבִיר אֶחָד אֲשֶׁר אָהַב לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת לוֹ צְחוֹק. פַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַר הַתְּפִלָּה, הִזְמִין הַגְּבִיר אֶת אַחַד הָאוֹרְחִים הָעֲנִיִּים לָבֹא לְבֵיתוֹ וְלֶאֱכֹל אִתּוֹ אֶת לֶחֶם הַשַּׁבָּת. בְּבוֹאָם הַבַּיְתָה וּבְטֶרֶם שִׁבְתָּם לֶאֱכֹל, צִוָּה הַגְּבִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לָשִׂים לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ מָרָק רוֹתֵחַ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁתָּשִׂים לִפְנֵי יֶתֶר הַמְסֻבִּים מָרָק פּוֹשֵׁר. הָאוֹרֵחַ שֶׁלֹּא יָדַע מִן הַטִּרְחָה הַיְתֵרָה שֶׁטָּרְחוּ בִשְׁבִילוֹ נֶהֱנָה הֲנָאָה גְדוֹלָה מִמַּטְעַמֵּי הַשַּׁבָּת. הַחַלָּה נָמוֹגָה בְּפִיו, כִּי הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִקֶּמַח סֹלֶת וּלוּשָׁה בְשָׁמֶן; טַעַם הַדָּגִים הָיָה כְטַעַם הַלִּוְיָתָן, וְהַיַּי“שׁ הָיָה מֵהַמִּין הֶחָרִיף וְהַמְשֻׁבָּח אֲשֶׁר חָרִיפוּתוֹ עוֹלָה עַד לְתִשְׁעִים מַדְרֵגוֹת, הוּא הַיַּי”שׁ שֶׁהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְחַג הַפָּסַח; בְּקִצּוּר, הַכֹּל עָלָה יָפֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹר הַמָּרָק. רָאָה הָאוֹרֵחַ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת וְיֶתֶר הַמְסֻבִּים מַתְחִילִים בְּפֶרֶק הַמָּרָק, וְהִתְחִיל גַּם הוּא. הִתְחִיל וְנִכְוָה… כִּי הַמָּרָק הָיָה רוֹתֵחַ, כָּאָמוּר, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שָׁמֵן מְאֹד לֹא עָלָה מִמֶּנּוּ אֵד וְהָיָה קָשֶׁה לְהַכִּיר בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּרָק שֶׁבְּיֶתֶר הַצַּלָּחוֹת. דְּמָעוֹת נִרְאוּ בְעֵינֵי הָאוֹרַח וְנִתְגַּלְגְּלוּ עַל לְחָיָיו, אַף כִּי לֹא בָכָה בְקוֹל וְלֹא צָעַק, כְּיֶלֶד, כִּי אִישׁ בָּא בַיָּמִים הָיָה. רָאָה אוֹתוֹ בַעַל הַבַּיִת בְּכָךְ, הֶעֱמִיד פָּנָיו כִּפְנֵי אִישׁ תָּמִים וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ, לֵאמֹר: מָה רָאִיתָ, ר' יְהוּדִי, לִשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת בְּאָכְלְךָ מִן הַמָּרָק? אֶפְשָׁר לֹא יִמְצָא מָרָק זֶה חֵן בְּעֵינֶיךָ? וַיַּעַן הָאוֹרֵחַ וַיֹּאמַר: אָמְנָם, בַּעַל הַבַּיִת, הִנֵּה כִּי טוֹב הַמָּרָק לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הַמָּרָק לְהַשְׂכִּיל… אוּלָם, כַּאֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ וָאֹכַל נִזְכַּרְתִּי בְאִמִּי הַמָּנוֹחָה אֲשֶׁר מֵתָה עָלַי וְהִשְׁאִירַתְנִי אַחֲרֶיהָ בַּחַיִּים בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד רָךְ. גַּם הִיא, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה מְבַשֶּׁלֶת מָרָק נוֹתֵן טַעַם כָּזֶה. אֲהָהּ, אִמִּי, אִמִּי… וְהָאוֹרֵחַ נָד בְּרֹאשׁוֹ בְיָגוֹן וַאֲנָחָה וּבְרַחֲמִים עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁכָּל הַמְסֻבִּים הִתְחִילוּ לָנוּד עָלָיו בְּרֹאשָׁם, וְאֶפְשָׁר הִתְחָרְטוּ עַל אֲשֶׁר הֵתֵלּוּ בוֹ בִדְבַר הַמָּרָק. וַיּוֹסֶף הָאוֹרֵחַ כִּמְדַבֵּר לְעַצְמוֹ: הִנֵּה תְמוּנָתָהּ מְרַחֶפֶת לְנֶגֶד עֵינָי; רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָהּ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלָי. וּבְדַבְּרוֹ נָטָה הָאוֹרֵחַ אֶת יָדוֹ הָאַחַת אֶל הַקִּיר אֲשֶׁר לְמוּלוֹ, וַיִּקְרָא: הִנֵּה הִיא שָׁם, שָׁם! וּכְהֶרֶף עַיִן, בְּהָסֵב כָּל הַמְסֻבִּים אֶת עֵינֵיהֶם מִנֶּגְדּוֹ אֶל הַקִּיר אֲשֶׁר הֶרְאָה עָלָיו בְּיָדוֹ הָאַחַת, שָׁלַח הָאוֹרֵחַ אֶת יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בִמְהִירוּת הַבָּרָק וַיַּחֲלֵף צַלַּחְתּוֹ בְצַלַּחַת הַגְּבִיר, וְאִישׁ לֹא רָאָה, וְאִישׁ לֹא יָדַע מִמַּה שֶׁעָשָׂה. שׁוֹתְקִים וּמַחֲרִישִׁים, מִתּוֹךְ רוּחַ שֶׁל עַצְבוּת, שָׁבוּ הַמְסֻבִּים לַאֲכִילַת הַמָּרָק. יָצַק הַגְּבִיר מְלֹא הַכַּף מָרָק בְּפִיו וְנִכְוָה גַם הוּא. הִתְחִיל צוֹחֵק אַף כִּי דְּמָעוֹת נִרְאוּ בְעֵינָיו וְהִתְגַּלְגְּלוּ עַל לְחָיָיו. רָאָה אוֹתוֹ הָאוֹרֵחַ בְּכָךְ, הֶעֱמִיד פָּנָיו כִּפְנֵי אִישׁ תָּם וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ, לֵאמֹר: מָה רָאִיתָ, בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאַתָּה בוֹכֶה וְצוֹחֵק כְּאֶחָד? וַיַּעַן הַגְּבִיר וַיֹּאמַר: צוֹחֵק אֲנִי מִשִּׂמְחָה שֶׁזָּכִיתִי שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּי הַמִּצְוָה שֶׁל “כְּוִיָּה תַחַת כְּוִיָּה”; אוּלָם, בּוֹכֶה אֲנִי מִצַּעַר עַל אִמְּךָ, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁמֵּתָה עָלֶיךָ וְהִשְׁאִירָה אוֹתְךָ בְעוֹדְךָ יֶלֶד רָךְ… הֲתָבִינוּ יְלָדִים אֶת הַהִתּוּל הַדַּק אֲשֶׁר בִּתְשׁוּבַת הַגְּבִיר?
(בְּמֶשֶׁךְ הַסִּפּוּר צוֹחֲקִים הָאֵם וְהַיְלָדִים כְּפַעַם בְּפַעַם בַּמְּקוֹמוֹת הַמְעוֹרְרִים צְחוֹק).
שְׁלֹמֹה
(בְּהַגִּיעַ הָאָב לְסוֹף הַסִּפּוּר, מִתְפָּרֵץ זֶה בִצְחוֹק, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד יוֹשֵׁב דּוּמָם וּמְחַכֶּה)
חַהּ… חַהּ… חַהּ…
(הָאֵם יוֹשֶׁבֶת וְנָדָה בְרֹאשָׁהּ כְּמִשְׁתַּתֶּפֶת בְּצַעַר הָאוֹרֵחַ הַיָּתוֹם).
הָאָב
(מַכֶּה אֶת דָּוִד עַל לֶחְיוֹ, פְּצָץ!)
דָּוִד
(שָׂם אֶת כַּפוֹ עַל לֶחְיוֹ כַּהֲלוּם־רַעַם בְּיוֹם בָּהִיר)
מֶה עָשִׂיתִי עַכְשָׁו?
(וּשְׁלֹמֹה מוֹסִיף לִצְחֹק גַּם עַל חֶשְׁבּוֹן זֶה).
הָאָב
צְחַק, רֹאשׁ חֲמוֹר שֶׁכְּמוֹתֶךָ! מַדּוּעַ אֵין אַתָּה צוֹחֵק, בְּהֵמָה בְצוּרַת סוּס, כְּשֶׁעֵת לִצְחֹק?
הָאֵם
בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדַעַת מָה אַתָּה חָפֵץ מֵחַיֵּי הַיָּלֶד. מַה יֵשׁ פֹּה לִצְחֹק? הַצְּחוֹק הוּא בְעֵינֶיךָ כְּשֶׁהָאֵם מֵתָה, לֹא עָלֵינוּ, וְלֹא בָזֶה, וּמַשְׁאִירָה יְתוֹמִים קְטַנִּים? עֵת לִבְכּוֹת הִיא וְלֹא לִצְחֹק.
הָאָב
(בִּתְנוּעַת הַיָּד שֶׁל בִּטּוּל)
אִי, אִשָּׁה, אִשָּׁה! הִנָּךְ רַק אִשָּׁה וְלֹא יוֹתֵר. הַאֵינֵךְ מְבִינָה כִּי כָל הַסִּפּוּר אֹדוֹת הָאֵם שֶׁמֵּתָה אֵינוֹ אֶלָּא בָדוּי מִלֵּב הָאוֹרֵחַ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲלִיף אֶת הַצַּלָּחוֹת?
דָּוִד
(מַתְחִיל לִצְחֹק)
חַהּ… חַהּ… חַהּ… עַכְשָׁו מֵבִין אָנִי. בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִצְחֹק עַל הַגְּבִיר הַשּׁוֹטֶה אֲשֶׁר הֶאֱמִין לַסִּפּוּר הַבָּדוּי שֶׁל הָאוֹרֵחַ וְהִצְטָעֵר עַל מוֹת הָאֵם שֶׁל הָאוֹרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹ אֶפְשָׁר לֹא מֵתָה כְלָל, וְאֶפְשָׁר לֹא הָיְתָה גַם בָּעוֹלָם! חַהּ… חַהּ… חַהּ…
הָאָב
(מַכֶּה אוֹתוֹ עַל הָרֹאשׁ הַכָּאָה קַלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם יֵאוּשׁ)
יָרֵא אֲנִי שֶׁסּוֹפְךָ לִהְיוֹת בַּלָּן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי רַב וַדַּאי לֹא תִּהְיֶה
(אֶל שְׁלֹמֹה)
וְעַל מַה הִנְּךָ צוֹחֵק אָתָּה?
שְׁלֹמֹה
(נִבְהָל קְצָת, כִּי בֶאֱמֶת צָחַק עַכְשָׁו גַּם עַל הַמַּכָּה שֶׁקִּבֵּל דָּוִד. צְחֹקוֹ מִסְתַּלֵּק מִיָּד, וְשִׁנָּיו דָּא לְדָא נָקְשָׁן מִפַּחַד שֶׁלֹּא יִקְרֶה אוֹתוֹ מַה שֶׁקָּרָה אֶת אָחִיו)
לְכַתְּחִלָּה צָחַקְתִּי בְּצַיְּרִי לִי אֶת תְּמוּנַת פְּנֵי הַגְּבִיר כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק וּבוֹכֶה כְּאֶחָד, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁטָּעִיתִי
(מוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ כְנָזוּף).
הָאֵם
נוּ, עִנְיָן מָצָא לַעֲנוֹת בּוֹ, וְהַמָּרָק הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה קַר כְּאִלּוּ הוֹצִיאוּהוּ מִתַּחַת הַקֶּרַח
(וְהִיא אוֹכֶלֶת לְבַדּוֹ).
הָאָב
תֵּכֶף וּמִיָּד. אוּלָם נִשְׁמַע נָא תְחִלָּה מַה בְּפִי שְׁמוּאֵל. מַה מָצָא הַגְּבִיר בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁתֵּכֶף נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּכְוְתָה לְשׁוֹנוֹ?
שְׁמוּאֵל
(כָּל הָעֵת עָסַק בַּאֲכִילָה אוֹ בְעִיּוּן בַסֵּפֶר, וְרַק מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מַאֲזִין קְצָת לְדִבְרֵי הַיּוֹשְׁבִים וְהָיָה שׁוּב עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבְעִיּוּן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה כְיָאוּת לְבָחוּר הַיְשִׁיבָה הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְאֵין מוֹרָא רַבּוֹ עָלָיו. הוּא מֵרִים יָדוֹ וּמוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפוֹ לְהַרְאוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין דָּבָר זֶה נִכְבָּד בְּעֵינָיו כְּלָל, אֶלָּא עוֹשֶׂה הוּא נַחַת רוּחַ לְאָבִיו)
הָעִנְיָן פָּשׁוּט הוּא מְאֹד. תְּשׁוּבָתוֹ נִשְׁמַעַת כְּעֵין קְלָלָה, כְּאִלּוּ הוּא מִצְטַעֵר עַל זֶה שֶׁהָאוֹרֵחַ נִשְׁאַר בַּחַיִּים אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ.
הָאָב
(בְּהִתּוּל)
אָמְנָם, לֹא לְחִנָּם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי בִמְקוֹם הַתּוֹרָה שָׁם הַחָכְמָה. נֹאכַל נָא אֶת הַמָּרָק
(אוֹכְלִים. הָאֵם יוֹצֵאת לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל. וְהַיְלָדִים מַתְחִילִים לֶאֱכֹל בְּרַעַשׁ הַמְיֻחָד לַאֲכִילַת הַמָּרָק, כְּגוֹן נִקּוּשׁ הַכַּפּוֹת בַּצַּלָּחַת, מְשִׁיכַת הַמָּרָק מִן הַכַּף בַּשְּׂפָתַיִם, כְּאִלּוּ מְסַנְנִים אוֹתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אַךְ הָאָב נוֹעֵץ בָּהֶם עֵינָיו וּמַזְכִּירָם לֶאֱכֹל בְּנִמּוּס).
דָּוִד
אַהּ, אוֹהֵב אֲנִי אֶת הָאִטְרִיּוֹת
(וְהוּא מוֹשֵׁךְ אִטְרִיָּה אַחַת אֲרֻכָּה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת וְנוֹפֶלֶת אֶל הַצַּלָּחַת).
שְׁלֹמֹה
הִנְּךָ לֹא־יֻצְלָח. הַבֵּט אֵלָי
(וְגַם הוּא מוֹשֵׁךְ אֶת קְצֵה הָאִטְרִיָּה בִשְׂפָתָיו מִן הַכָּף).
הָאָב
(מַפְסִיק אוֹתוֹ)
נוּ, אִכְלוּ אוֹ חֲדָלוּ. הָאִטְרִיּוֹת לֹא צַעֲצוּעִים הֵן
(הָאֵם שָׁבָה וּבְיָדֶיהָ צַלַּחַת אֲשֶׁר בְּשַׂר תַּרְנְגֹלֶת עָלֶיהָ).
דָּוִד
אוּלַי, אִמָּא, יֵשׁ עוֹד אִטְרִיּוֹת?
הָאֵם
כֵּן, בְּנִי. אֲבָל צָרִיךְ לְבַשֵּׁל אוֹתָן תְּחִלָּה. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה אֶתֵּן לְךָ עוֹד אִטְרִיּוֹת.
(וְהִיא שָׂמָה בְאוֹתָן הַצַּלָּחוֹת חֵלֶק חֵלֶק מִבְּשַׂר הַתַּרְנְגֹלֶת. לָאָב)
הֲרֵי לְךָ הָרֹאשׁ וְהַגַּרְגֶּרֶת וְהַכְּנָפָיִם;
(לִשְׁמוּאֵל)
הֲרֵי לְךָ הָאָחוֹר;
(לְדָוִד)
הֲרֵי לְךָ הַיָּרֵךְ;
(לִשְׁלֹמֹה)
וַהֲרֵי לְךָ שְׁתֵּי הַכְּרָעַיִם, בְּנִי, כְּדֵי שֶׁתָּרוּץ בְּשִׂמְחָה אֶל הַחֶדֶר.
שְׁלֹמֹה
רַק שְׁתֵּי רַגְלַיִם אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי?
הָאָב
רַק שְׁתֵּי רַגְלַיִם הָיוּ לַתַּרְנְגֹלֶת, בְּנִי.
הָאֵם
הֲרֵי לְךָ עוֹד בָּשָׂר, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב.
הָאָב
הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, בָּנַי, כִּי אִמְּכֶם חֲכָמָה גְדוֹלָה הִיא? מִי יֹאמַר לִי מַה טַעַם חִלְּקָה אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת בְּאֹפֶן זֶה וְלֹא אַחֵר?
הָאֵם
(מְחַיֶּכֶת)
נוּ, נוּ, כַּנִּרְאֶה, רוּחֲךָ טוֹב עָלֶיךָ הָעֶרֶב, כִּי חוֹמֵד לָצוֹן אַתָּה לָךְ.
דָּוִד
אֲנִי אֹמַר לְךָ, אַבָּא. שְׁמוּאֵל הַבְּכוֹר בָּא בָרִאשׁוֹנָה, וַאֲנִי אַחֲרָיו, וּשְׁלֹמֹה אַחֲרַי, וְזֶה דּוֹמֶה לְאָחוֹר שֶׁאַחֲרָיו בָּא הַיָּרֵךְ, וְאַחֲרֵי הַיָּרֵךְ בָּאוֹת הָרַגְלָיִם; לְךָ נָתְנָה הָרֹאשׁ וְהַגַּרְגֶּרֶת וְהַכְּנָפַיִם מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה הָרֹאשׁ וְעָלֶיךָ לִגְעַר בָּנוּ וּלְהַכּוֹתֵנוּ; וְהָאֵם לָקְחָה לָהּ אֶת הַצֵּלַע מִפְּנֵי שֶׁהַצֵּלַע דּוֹמָה לְקִיר, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת בֵּין הַקִּירוֹת כָּל הַיּוֹם.
הָאָב
לְפִי חָכְמָתְךָ, טַעַמְךָ אֵינוֹ רַע כָּל כָּךְ, וּבְכָל זֹאת אַל תַּשְׁמַע עוֹד פַּעַם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מִפִּיךָ פֶּן תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי מַכָּה אַחַת אַפָּיִם. נוּ, וְאַתָּה, שְׁלֹמֹה, מַה טַעֲמֶךָ?
שְׁלֹמֹה
לְפִי דַּעְתִּי, אַבָּא, נָתְנָה לְךָ אִמָּא אֶת הָרֹאשׁ וְהַגַּרְגֶּרֶת וְהַכְּנָפַיִם מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה עֲצָמוֹת, וְאַתָּה אוֹהֵב עֲצָמוֹת הָיִיתָ מֵעוֹדֶךָ; לִשְׁמוּאֵל נָתְנָה אֶת הָאָחוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם וְלוֹמֵד, וּבְלִי אָחוֹר אִי אֶפְשָׁר לָשָׁבֶת; לִי נָתְנָה אֶת הָרַגְלַיִם כְּדֵי לָרוּץ אֶל הַחֶדֶר וּלְדָוִד נָתְנָה אֶת הַיָּרֵךְ מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַיְשִׁיבָה וְגַם לוֹ נָחוּץ רַגְלַיִם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלִּי נָתְנָה אֶת הָרַגְלַיִם נָתְנָה לוֹ אֶת הַיָּרֵךְ, כִּי כְשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָרוּץ אֶל הַחֶדֶר בְּלִי רַגְלַיִם, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֶל הַיְשִׁיבָה בְלִי יָרֵךְ. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טַעַם לָקְחָה לָהּ אֶת הַצֵּלַע, אֵין זֹאת כִּי הָיָה הַחֵלֶק הָאֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ.
הָאָב
גַּם אַתָּה הִנְּךָ רָאוּי לְמַכַּת לֶחִי טוֹבָה בְעַד מְשׁוּבָתְךָ, אֶלָּא שֶׁיָּדַי עֲסוּקוֹת עַכְשָׁו
(כִּי אוֹחֵז הוּא בְאֶצְבָּעוֹת שְׁתֵּי יָדָיו בִּכְנַף הַתַּרְנְגֹלֶת)
אִם כֵּן, אֱמֹר נָא אַתָּה, שְׁמוּאֵל, מַה טַעַם לָקְחָה לָהּ הָאֵם אֶת הַצֵּלַע וְלֹא חֵלֶק אַחֵר?
שְׁמוּאֵל
חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁחַוָּה אֵם כָּל חָי נִבְרְאָה מִצַּלְעוֹ שֶׁל אָדָם, עַל כֵּן תַּעֲזֹב אִמָּא כָל חֵלֶק אַחֵר וְתִדְבַּק בַּצֵּלַע.
הָאָב
(בְּמֶבָּט שֶׁל הַפְתָּעָה)
בִּדְבָרֶיךָ, בְּנִי, בֶּאֱמֶת, יֵשׁ חִדּוּשׁ נִפְלָא. מֻבְטָחְנִי בְךָ כִּי הָיֹה תִהְיֶה לְדַרְשָׁן גָּדוֹל.
הָאֵם
(מַגִּישָׁה לִשְׁלֹמֹה נֵתַח קָטֹן מֵחֶלְקָהּ)
רוֹאָה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ, בְּנִי, מִדִּבְרֵי אַחֶיךָ. הָאֵם אֵינָהּ דּוֹאֶגֶת לְטוֹבָתָהּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהִיא דּוֹאֶגֶת לְטוֹבַת בָּנֶיהָ, וְרַק אַחֲרֵי הַסְפִּיקָהּ לָהֶם דֵּי צָרְכָּם הִיא מַרְשָׁה לָהּ לָקַחַת חֵלֶק גַּם לְעַצְמָהּ
(לְעֵת כָּזֹאת כְּבָר גָּמְרוּ כֻלָּם אֲכִילַת הַבָּשָׂר)
הָבָה, אִסְפוּ נָא לִי אֶת הַצַּלָּחוֹת וְאָבִיאָה לָכֶם לִפְתָּן יָקָר אֲשֶׁר אֵין כְּמוֹתוֹ בְכָל הָעוֹלָם
(הַצַּלָּחוֹת נֶאֱסָפוֹת בַּעֲרֵמָה, וְהִיא לוֹקַחַת אוֹתָן וְיוֹצֵאת אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל).
הָאָב
הָבָה, יְלָדִים, נְזַמֵּר נָא
(וְכֻלָּם מְזַמְּרִים)
יָהּ רִבּוֹן עֳלַם וְעָלְמַיָּא:
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא.
עוֹבֵד גְּבוּרְתֵּךְ וְתִמְהֲיָא
שְׁפַר קֳדָמָךְ לְהַחֲוַיָּא וכו'.
(הָאֵם שָׁבָה וּמְבִיאָה תְחִלָּה צַלָּחוֹת נְקִיוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן סִיר, וְנוֹתֶנֶת לְכָל אֶחָד מִין לִפְתָּן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מֶעהרֶען צִימֶעס בְּלע"ז, וְהֵם גּוֹמְרִים אֶת הַזִּמְרָה).
שְׁכֵנָה
(מַרְאָה אֶת פָּנֶיהָ בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר מִמּוּל הָרוֹאִים)
שַׁבָּת טוֹבָה לָכֶם, בְּרוּכִים הַיּוֹשְׁבִים.
הָאֵם
בְּרוּכָה תִּהְיִי לִי גַם אַתְּ, חַיָּה שָׂרָה. אוּלַי תִּטְעֲמִי גַם אַתְּ מִן הַלִּפְתָּן שֶׁלִּי? אוֹמֶרֶת אֲנִי לָךְ, חַיָּה שָׂרָה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָלָה הַלִּפְתָּן אֶצְלִי כָזֶה שֶׁל הַיּוֹם. אֵין זֶה לִפְתָּן כְּלָל כִּי אִם דְּבַשׁ, דְּבַשׁ מִן הַכַּוֶּרֶת…
(וְהִיא מַגִּישָׁה לָהּ מִן הַלִּפְתָּן בַּצַּלַּחַת בְּלִי כָף).
שְׁכֵנָה
(לוֹקַחַת אֶת הַצַּלַּחַת וְאוֹחֶזֶת אוֹתָהּ בְּיָדָהּ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת נִשְׁעֶנֶת עַל סַף הַחַלּוֹן)
הַלְּחִנָּם אַתְּ מְפֻרְסֶמֶת בֵּינֵינוּ כְּאַחַת הַמְבַשְּׁלוֹת הַמְצֻיָּנוֹת? מִי שֶׁלֹּא טָעַם אֶת הַדָּגִים הַמְמֻלָּאִים שֶׁלָּךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם דָּגִים. כָּכָה אֲנִי אוֹמֶרֶת מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֶל צִפּוֹרָה דְבָשָׁה שְׁכֶנְתֵּנוּ. צִפּוֹרָה דְבָשָׁה, יַקִּירָתִי, אוֹמֶרֶת אֲנִי לָהּ, רוֹצָה אַתְּ שֶׁבַּעֲלֵךְ יֵהָנֶה מִן הַדָּגִים שֶׁלָּךְ וְלֹא יִתְאוֹנֵן עָלַיִךְ כִּי אַתְּ מַקְדִּיחָה אֶת תַּבְשִׁילוֹ, כִּי הַדָּגִים שֶׁלָּךְ מָרִים הֵם מִמָּרוֹר וּמְלוּחִים הֵם מִמֶּלַח, לְכִי נָא אֶל רָחֵל לֵאָה שְׁכֶנְתֵּנוּ וְהִסְתַּכְּלִי נָא בְשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת אֶת דָּגֶיהָ; לְכִי נָא, אֲנִי מְזָרֶזֶת אוֹתָהּ, לֹא פַעַם אַחַת אַף לֹא שְׁתַּיִם, הֲלֹא הִיא לֹא תְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שְׂכַר לִמּוּד כִּי אֵין כָּמוֹהָ לְטוֹבַת הַלֵּב, אַדְרַבָּה, הִיא תִשְׁתַּדֵּל לְהַרְאוֹת לָךְ אֶת כָּל הַדְּרָכִים וְהָאֳפָנִים אֲשֶׁר דָּגִים מִתְבַּשְּׁלִים בָּהֶם, וְהִיא, כְּלוֹמַר, אַתְּ, רָחֵל לֵאָה, כָּכָה אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ, הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא אֵיךְ לְבַשֵּׁל דָּגִים בַּעֲקֵבָהּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָנוּ כֻלָּנוּ, וְאַף הָרַבָּנִית בִּכְלָל, יוֹדְעוֹת בְּרָאשֵׁינוּ; וְאַל תְּהֵא הָרַבָּנִית קַלָּה בְעֵינָיִךְ; גַּם הִיא יוֹדַעַת לְבַשֵּׁל דָּגִים וּלְטַגֵּן דָּגִים וְלִצְלוֹת וְלִכְבּשׁ דָּגִים, אֶלָּא שֶׁאַתְּ, רָחֵל לֵאָה, עוֹלָה עָלֶיהָ בְּעִנְיָן זֶה, וּבֵינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ גַם בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבוֹדָהּ בְּתוֹר רַבָּנִית בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, וּמִי שֶׁעֵינוֹ רָעָה בָהּ, תִּשְׁלֹט עַיִן רָעָה בוֹ בְעַצְמוֹ. אֶלָּא מַאי, אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי, כָּכָה אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ לְצִפּוֹרָה דְבָשָׁה, אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי כִּי לֹא עַל הַדָּגִים מִתְאוֹנֵן בַּעֲלֵךְ כִּי אִם עַל הַבָּשָׂר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר אַתְּ מְבַשֶּׁלֶת אוֹתוֹ בְמָרָק, וְהוּא, בַּעֲלֵךְ, אֵינוֹ אוֹהֵב בָּשָׂר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּמָרָק וּבְכֵן הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ, מִי יַכְרִיחֵךְ לְבַשֵּׁל אֶת הַבָּשָׂר בְּמָרָק? לְכִי אֶל שְׁכֶנְתֵּנוּ רָחֵל לֵאָה, וְהִיא תְלַמְּדֵךְ לִצְלוֹת וְלִכְבּשׁ וּלְטַגֵּן אֶת הַבָּשָׂר, בָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁהוּא, אוֹ כָתוּשׁ וְכָתוּת תְּחִלָּה וְעָשׂוּי כַּדּוּרִים כַּדּוּרִים, בֵּין כַּדּוּרִים בִּפְנֵי עַצְמָם וּבֵין כַּדּוּרִים מְכֹרָכִים בְּעָלִים שֶׁל כְּרוּב. הֲטָעַמְתְּ מִיָּמַיִךְ, אוֹמֶרֶת אֲנִי לָהּ, הֲטָעַמְתְּ מִיָּמַיִךְ, צִפּוֹרָה דְבָשָׁה חֲבִיבָתִי, כַּדּוּרֵי בָשָׂר טָחוּן וְכָרוּךְ בַּעֲלֵי כְרוּב מְבֻשָּׁלִים וּמְרֻקָּחִים בְּשׁוּמַן תַּרְנְגֹלֶת? לֹא?! אִם כֵּן, אוֹמֶרֶת אֲנִי לָהּ, אֵינְךָ יוֹדַעַת, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדֵךְ, טַעֲמוֹ שֶׁל בָּשָׂר, וְאֵינִי מִתְפַּלֵּאת כְּלָל עַל בַּעֲלֵךְ שֶׁהוּא מִתְאוֹנֵן עָלַיִךְ בְּאָזְנָי; וְכִי בֶאֱמֶת מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ מֵחַיָּיו עֲלֵי אֲדָמוֹת אִם הַמַּאֲכָלִים שֶׁאַתְּ מַאֲכִילָה אוֹתוֹ אֵין בָּהֶם כָּל טַעַם? שִׁמְעִי נָא לִי, אוֹמֶרֶת אֲנִי לָהּ, פַּעַם אַחַת טָעַמְתִּי מִכַּדּוּר כָּרוּךְ בַּעֲלֵי כְרוּב אֲשֶׁר נָתְנָה לִי רָחֵל לֵאָה, וְהַאֲמִינִי לִי, צִפּוֹרָה דְבָשָׁה, עַל דִּבְרָתִי, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי עוֹמֶדֶת פֹּה חַיָּה לְפָנַיִךְ, כִּי מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֵינִי מוֹצֵאת כָּל טַעַם בְּשׁוּם בָּשָׂר אַחֵר, וְלוּ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי רַק בִּי הָיִיתִי מְבַשֶּׁלֶת לִי עֲלֵי כְרוּב מְמֻלָּאִים בְּבָשָׂר כָּתוּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהַמַּזָּל־בִּישׁ שֶׁלִּי, שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים, אֵינוֹ יָכֹל לִסְבֹּל אֶת הָרֵיחַ שֶׁל כְּרוּב מְבֻשָּׁל. יְחֶזְקֵאל, גַּזְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ, מִתְחַנֶּנֶת אֲנִי לוֹ, מָה אִכְפַּת לְךָ אִם תֹּאכַל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ כַּדּוּרֵי בָשָׂר כְּרוּכִים בַּעֲלֵי כְרוּב? מַדּוּעַ לֹא תִּהְיֶה כְּכָל הָאֲנָשִׁים, כְּמוֹ בַעֲלָהּ שֶׁל רָחֵל לֵאָה שְׁכֶנְתֵּנוּ? הֲלֹא בַעֲלָהּ זֶה תִּתְבָּרֵכְנָה בוֹ אִמּוֹת, וּבְךָ, יְחֶזְקֵאל, מַזָּל בִּישׁ הָיִיתָ וּמַזָּל בִּישׁ תִּשָּׁאֵר! כָּכָה אֲנִי טוֹעֶנֶת אִתּוֹ, אֲבָל הוּא בְאַחַת, אֵינִי חָפַץ בַעֲלֵי כְרוּב וְאֶנְקַת מְסַלְדֶּךָ! הֲשָׁמַעַתְּ מִיָּמַיִךְ, עַל כָּל דָּבָר הוּא עוֹנֶה לִי “אֶנְקַת מְסַלְדֶּךָ”, וְאַתְּ, לְכִי לָךְ וְצַעֲקִי חַי וְקַיָּם! מְסַפֶּרֶת אֲנִי לָךְ, רָחֵל לֵאָה, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְנֶגֶד זֶה שֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּבֵיתִי עִם הַמַּזָּל־בִּישׁ שֶׁלִּי וְאָכַלְנוּ סְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת, כְּבִרְכַּת ה' אוֹתָנוּ, וְהָיָה כָל כָּךְ חַם בַּבַּיִת, עַד שֶׁאָמַרְתִּי, אֵצֵא נָא וְאֶרְאֶה אוּלַי יָפוּחַ הָרוּחַ וְאֶשְׁאַף אֲוִיר צַח, וְאַגַּב אָשִׂיחָה לִי מְעַט עִם שְׁכֵנוֹתֵינוּ, כִּי אַגִּיד לָךְ, רָחֵל לֵאָה, אֶת שְׁבָחֵךְ בְּפָנַיִךְ כִּי הַשִּׂיחָה אִתָּךְ הִיא פָּשׁוּט מְחַיָּה נְפָשׁוֹת. וְכִי עִם מִי אֲשׂוֹחֵחַ, עִם הַמַּזָּל־בִּישׁ שֶׁלִּי? אוֹ, רָחֵל לֵאָה, נִשְׁמָתִי, הֲלֹא מִמֵּךְ לֹא אַסְתִּיר סוֹד וּבְחֵיקֵךְ יְכֹלָה אֲנִי לִשְׁפֹּךְ אֶת כָּל מְרִירוּת לִבִּי בְלִי מַעֲצוֹר, קַצְתִּי בְחַיַּי לִפְעָמִים מִיחֶזְקֵאל שֶׁלִּי, לוּ יַאֲרִיךְ נָא אִתִּי יָמִים וְשָׁנִים. אֵינוֹ נוֹתֵן לִי אַף פִּתְחוֹן פֶּה. וְאַךְ פּוֹתַחַת אֲנִי אֶת פִּי לְסַפֵּר עִמּוֹ, כְּדֶרֶךְ אִשָּׁה לְסַפֵּר עִם בַּעֲלָהּ, מִיָּד הוּא מִתְנַפֵּל עָלַי וְצוֹעֵק, תְּנִי לָרֵחַיִם שֶׁלָּךְ לָנוּחַ, הֵן שַׁבָּת הַיּוֹם, וַהֲרֵי גַּם הַסַּמְבַּטְיוֹן נָח מִזַּעְפּוֹ בְשַׁבָּת! כֵּן הוּא, חֲבִיבָתִי. “רֵחַיִם וְסַמְבַּטְיוֹן”, אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי שְׁמוֹת הַחִבָּה שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתִי בָהֶם תָּמִיד, וַאֲנִי, בְּלִי שִׂיחָה, לָמָּה לִי חַיִּים! לוּ הָיָה לְכָל הַפָּחוֹת מַגִּיד לִי מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא בַצְּפִירָה־שְׁמִירָה שֶׁלּוֹ, כִּי הֲלֹא מְלֵאָה הִיא הַצְּפִירָה שֶׁלּוֹ חֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת. אַהּ, אִלּוּ יָדַעְתִּי לִקְרֹא אֶת הַצְּפִירָה, הֲלֹא הָיָה פִי כְנָהָר שׁוֹטֵף וּכְמַעְיָן לֹא אַכְזָב! וְהַשְּׁכֵנוֹת הָיוּ דּוֹרְשׁוֹת לְפִתְחִי, וַאֲנִי הָיִיתִי מַגִּידָה לָהֶן הַכֹּל, לֹא הָיִיתִי מְכַסָּה מֵהֶן אַף הַקַּל שֶׁבְּקַלִּים מִן הַמְּאֹרָעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְכִי כְאִישִׁי אֲנִי שֶׁאֶחְסֹם אֶת פִּי כְמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת לוֹ, יְחֶזְקֵאל, מִתְחַנֶּנֶת אֲנִי לוֹ, אֵיכָכָה זֶה יִהְיֶה אִישׁ בְּלִי לֵב, אִישׁ אַכְזָר כָּמוֹךָ, שֶׁאֵינְךָ מַגִּיד לִי אַף דָּבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה קוֹרֵא, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי גֹוַעַת אֲנִי לִשְׁמֹעַ אַף הֶגֶה מִפִּיךָ… מַה, מִלְחָמָה אִם שָׁלוֹם? וְאִם מִלְחָמָה, מִי וָמִי הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב? וּמִי וָמִי יֵצֵא הַמְנַצֵּחַ? אֲבָל דַּבֵּר אֵלָיו כְּדַבֵּר אֶל הַקִּיר… חָכָם הָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר, יֵשׁ אָזְנַיִם לַכֹּתֶל, אֲבָל אֵין לוֹ פֶה… כָּכָה אֲנִי אוֹמֶרֶת, רָחֵל לֵאָה חֲבִיבָתִי, כְּנֶגֶד זֶה…
(בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה הַזֹּאת אוֹכְלִים כָּל הַמְסֻבִּים אֶת הַלֶּפֶת, וּכְפַעַם בְּפַעַם מוֹשֵׁךְ הָאָב בִּכְתֵפָיו לְאוֹת כִּי רוֹצֶה הוּא לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה אֲבָל אֵינוֹ יָכֹל).
הַשָּׁכֵן
(פָּנָיו נִרְאִים בַּחַלּוֹן כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁכֵנָה. הוֹלֵךְ הוּא בְלִי מְעִיל עַל חֲזִיָּתוֹ, כִּפָּה חֲבוּשָׁה לְרֹאשׁוֹ)
אַהּ, הָרֵחַיִם שֶׁלָּךְ כְּבָר הִתְחִילוּ טוֹחֲנוֹת? מְקוֹמֵךְ לֹא יַכִּירֵךְ פֹּה כִּי אִם בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים
(פּוֹנֶה אֶל הָאָב)
שַׁבָּת טוֹבָה לְךָ, ר' שָׁאוּל. בְּרוּכִים הַיּוֹשְׁבִים.
הָאָב
שַׁבָּת טוֹבָה גַם לְךָ, ר' יְחֶזְקֵאל, שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ.
שְׁכֵנָה
(דּוֹקֶרֶת אֶת בַּעֲלָהּ בְּעֵינֶיהָ)
כָּכָה רוֹאָה אַתְּ, רָחֵל לֵאָה, חֲבִיבָתִי, כַּמָּה הוּא מְשַׁעְבֵּד אוֹתִי וְאֵינוֹ נוֹתֵן לִי לִפְתֹּחַ אֶת פִּי אַף לְרֶגַע. יִבָּהֲלוּ כָל שׂוֹנְאַי כְּמוֹ שֶׁבִּלְבְּלַנִי וְהִבְהִיל אֶת כָּל רַעְיוֹנוֹתָי. כְּנֶגֶד מַה אָמַרְתִּי לָךְ אֶת כָּל זֹאת?
(מִתְאַמֶּצֶת לִזְכֹּר אֵיפֹה עָמְדָה כְּשֶׁהִפְסִיק אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ).
הָאֵם
כְּנֶגֶד זֶה שֶׁאֵין לָךְ כַּף בַּמֶּה לֶאֱכֹל אֶת הַלִּפְתָּן.
שְׁכֵנָה
(מְחַיֶּכֶת)
הַלְוַאי שֶׁתִּזְכִּי, רָחֵל לֵאָה, לַמָּאוֹר הַשְּׁבִיעִי כְּמוֹ שֶׁהַאִירוֹת אֶת עֵינָי. כָּל הַשָּׁעָה שֶׁהָיִיתִי מְשׂוֹחַחַת אִתָּךְ הִתְלַבֵּט בְּפִי אֵיזֶה דִבּוּר, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִפִּי. עַל קְצֵה לְשׁוֹנִי עָמְדָה הַמִּלָּה וְלֹא יָכֹלְתִּי לְנַתֵּק אוֹתָהּ מִשָּׁם. הַיְנוּ דְאַמְרִי אִינְשִׁי, לָשׁוֹן אֲרֻכָּה לַשּׁוֹר, וְלֹא יְדַבֵּר. כָּכָה הוּא עוֹמֵד כְּשָׂטָן נֶגְדִּי וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחֲשַׁבְתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת שׁוּב כְּנֶגֶד מַה אָמַרְתִּי כָף…
הָאֵם
כְּנֶגֶד הַלִּפְתָּן אֲשֶׁר בְּיָדֵךְ
(נוֹתֶנֶת לָהּ כַּף)
אִכְלִי נָא אֶת הַלִּפְתָּן בְּעוֹד חֻמּוֹ בּוֹ, כִּי אָז טַעֲמוֹ, יוֹתֵר מְשֻׁבָּח
(הַשְּׁכֵנָה מְרִימָה אֶת הַצַּלַּחַת לְנֶגֶד עֵינֶיהָ וּמַתְחִילָה לְהִתְבּוֹנֵן בַּלִּפְתָּן מִכָּל צַד כְּמַעֲרִיכָה בְּנַפְשָׁהּ מֵאֵיזֶה צַד יוֹתֵר טוֹב לְהַתְחִיל בַּאֲכִילָה).
הַשָּׁכֵן
כָּכָה אַתָּה רוֹאֶה, ר' שָׁאוּל, כַּמָּה אֲנִי סוֹבֵל מִמֶּנָּה. כָּל הַיּוֹם שִׂיחָתָהּ עָלַי, טוֹחֶנֶת וְטוֹחֶנֶת וְאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. מָצָא ה' אֶת עֲוֹנִי וַעֲנָשַׁנִי בְלָשׁוֹן שֶׁכָּזוֹ.
הָאָב
(מְנַחֵם אוֹתוֹ)
כְּבָר אָמְרוּ חז"ל, תִּשְׁעָה קַבִּים שִׂיחָה נָטְלוּ הַנָּשִׁים. כָּךְ הִיא דַּרְכָּן שֶׁל נָשִׁים, וְלָמָּה תִּתְלוֹנֵן?
הַשָּׁכֵן
תִּשְׁעָה קַבִּים, יְהֵא גַם עֲשָׂרָה, חֵי רֹאשִׁי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְלוֹנֵן גַּם עַל זֶה. אֲבָל אִשְׁתִּי לָקְחָה תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה!
הָאָב
(צוֹחֵק)
נוּ, הִתְנַחֵם בָּזֶה שֶׁלָּאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְכָךְ…
(אֶל הָאֵם)
בַּעֲלַת הַבַּיִת, אֶפְשָׁר תְּכַבְּדִי גַּם אֶת ר' יְחֶזְקֵאל מִן הַלִּפְתָּן?
הַשָּׁכֵן
מַה סַלְּקָא אֲדַעְתָּךְ? זֶה עַתָּה אָכַלְנוּ וְשָׂבָעְנוּ.
הָאָב
וּבְכָל זֹאת, אִם תִּטְעַם מִן הַלִּפְתָּן נוּכַל לְצָרֵף אוֹתְךָ לִמְזֻמָּן.
הַשָּׁכֵן
נוּ, מִצְוָה שַׁאֲנִי. אִי מִשּׁוּם הָכִי לֹא אִכְפַּת.
הָאֵם
(מַגִּישָׁה לוֹ מְעַט לִפְתָּן בְּצַלַּחַת אֲשֶׁר כַּף בָּהּ)
מַבְטִיחָה אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּתְחָרֵט. שְׁאַל נָא אֶת אִשְׁתְּךָ וְתַּגֵּד לָךְ.
הַשָּׁכֵן
(לוֹקֵחַ אֶת הַצַּלַּחַת)
תּוֹדָה לָךְ… מוּטָב שֶׁלֹּא אֶשְׁאַל. כְּבָר הִשְׁפִּיעָה עָלַי רֹב טוֹבָה שֶׁאֵינִי יָכֹל לְקַבֵּל. אָזְנַי מְרֻטָּשׁוֹת כְּבָר מֵרַעַשׁ פִּיהָ וְדוֹרְשׁוֹת הֵן מְעַט קָט מְנוּחָה. בָּרוּךְ אַתָּה… בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה
(כֻּלָּם עוֹנִים אָמֵן. הוּא טוֹעֵם מִן הַלִּפְתָּן וּמוֹדֶה בִתְנוּעַת הָרֹאשׁ אֶל בַּעֲלַת הַבַּיִת, כְּאוֹמֵר, אָמְנָם טוֹב הַלִּפְתָּן כְּמוֹ שֶׁאָמָרְתְּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹכֶלֶת הַשְּׁכֵנָה קִמְעָה קִמְעָה, וּמְמַצְמֶצֶת בִּשְׂפָתֶיהָ וּמְרִימָה עֵינֶיהָ לְמַעְלָה כְּתַרְנְגֹלֶת הַשּׁוֹתָה מַיִם, לֵאמֹר, שֶׁטַּעַם הַלֶּפֶת כְּטַעַם גַּן עֵדֶן, מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת וְאֵין כָּמֹהוּ אַף אֵצֶל הָרַבָּנִית. בֵּינָתַיִם מַגִּישָׁה הָאֵם מַיִם אַחֲרוֹנִים, גַּם שְׁנֵי סִדּוּרִים בְּעַד הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, וְהָאָב וְהַבְּכוֹר רוֹחֲצִים אֶת יְדֵיהֶם).
הָאָב
הַיּוֹם, תְּבָרֵךְ אַתָּה, שְׁמוּאֵל.
שְׁמוּאֵל
טוֹב אַבָּא
(מַתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ פָּנִים וְאָחוֹר)
רַבּוֹתַי, הָבָה נְבָרֵךְ.
כֻּלָּם
(גַּם הַשָּׁכֵן וְהַשְּׁכֵנָה) יְהִי שָׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. שְׁמוּאֵל
יְהִי (וגו') בִּרְשׁוּת אֲבִי מוֹרִי, מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּמִטּוּבוֹ חָיִינוּ.
כֻּלָּם
בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּמִטּוּבוֹ חָיִינוּ
(הַמְסֻבִּים מַתְחִילִים לְבָרֵךְ בְּקוֹל, שְׁנֵי הַיְלָדִים מִתּוֹךְ הַסִּדּוּרִים).
הָאָב
(גּוֹמֵר כְּחַזָּן)
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַזָּן אֶת הַכֹּל
(כֻּלָּם עוֹנִים אָמֵן וּמוֹסִיפִים לְבָרֵךְ בְּהַשְׁפִּילָם אֶת קוֹלָם, הָלֹךְ וְהַשְׁפֵּל, כְּאִלּוּ נִתְקָרְרָה הִתְלַהֲבוּתָם, וְהָאָב גּוֹמֵר)
בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן
(כֻּלָּם עוֹנִים אָמֵן, וּמְבָרְכִים הָלְאָה בְשָׂפָה יוֹתֵר רָפָה…)
הַשָּׁכֵן
זֶה עַכְשָׁו קִבַּלְתִי אֶת הַצְּפִירָה מִשֶּׁל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר וּמָצָאתִי בָהּ שֶׁהָעֶרֶב יִהְיֶה לִקּוּי לְבָנָה בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאָרֶץ, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְךָ, ר' שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְאַחֵר לָשֶׁבֶת בַּבָּיִת. נֵס גָּדוֹל הָיָה שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַצְּפִירָה בִזְמַנָּהּ, בְּעוֹד מוֹעֵד; אָמְנָם, מֶה הָיִינוּ עוֹשִׂים בְּלִי הַצְּפִירָה?
(הָאָב עוֹנֶה בְרֹאשׁוֹ לְאוֹת כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו, וְהַשָּׁכֵן וְהַשְּׁכֵנָה עוֹמְדִים נִשְׁעָנִים עַל סַף הַחַלּוֹן וְאוֹכְלִים לָהֶם אֶת הַלִּפְתָּן, כָּל אֶחָד לְפִי דַרְכּוֹ).
שְׁלֹמֹה
(אֶל דָּוִד) הָבָה, דָּוִד, נְמַהֵר נָא לִגְמֹר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנֵצֵא לִרְאוֹת אֶת לִקּוּי הַלְּבָנָה.
(וְהוּא מַתְחִיל לַחֲטֹף אֶת הַבְּרָכוֹת בְּהִתְנוֹעֲעוֹ קֶדֶם וְאָחוֹר, וְהַדְּבָרִים יוֹצְאִים בְּלוּלִים מִפִּיו כְּזִמְזוּם הַדְּבוֹרָה).
הָאָב
(מַכֶּה אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי בְהִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה, פצץ! מִבְּלִי שֶׁהַבֵּן צִפָּה לָזֶה כְלָל)
אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לִקּוּי לְבָנָה אִם לֹא, אֵבֶל לִקּוּי לֶחִי וַדַּאי יִהְיֶה. הַלְּבָנָה לֹא תִּבְרָח. בָּרֵךְ כְּהֹגֶן וּבְנַחַת מִן “נוֹדֶה לְךָ” וָהָלְאָה.
הָאֵם
(אֵינָהּ חֲפֵצָה לְהַפְסִיק, וּמְרַמֶּזֶת בְּיָדָהּ)
נוּ, נוּ! (כְּלוֹמַר, מָה אַתָּה חָפֵץ מֵחַיֵּי הַיֶּלֶד הַזֶּה?)
שְׁלֹמֹה
(מְלַטֵּף לֶחְיוֹ הַלְּקוּיָה בְכַפּוֹ, מִתְנוֹעֵעַ וּמְבָרֵךְ בְּקוֹל רוֹעֵד וְנָמוּךְ אֲבָל לְאַט לְאַט)
נוֹדֶה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ (וְגוֹמֵר. וְהָאָב אוֹמֵר “רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ”… “וּבְנֵה יְרוּשָׁלָיִם” וגו' וְכֻלָּם עוֹנִים אָמֵן, וּמְבָרְכִים הָלְאָה).
שְׁכֵנָה
דּוֹמָה אַתְּ, רָחֵל לֵאָה, שֶׁרַק בַּעֲלֵךְ, יִמְחַל לִי, נוֹהֵג כָּכָה עִם הַיְלָדִים? גַּם בַּעֲלִי אֵינוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ. אֲנִי מַרְהִיבָה עֹז בְּנַפְשִׁי לֵאמֹר לוֹ זֹאת בְּפָנָיו. עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מַכַּת לֶחִי. דַבֵּר לֹא יְדַבֵּר, אֲבָל מַכּוֹת לֶחִי לַיְלָדִים יִתֵּן בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. אוֹמֶרֶת אֲנִי לָךְ, רָחֵל לֵאָה, יַקִּירָתִי, שֶׁהַגְּבָרִים אֵינָם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ כְּלָל אֶת עֶרְכֵּנוּ. לִפְתָּן כָּזֶה, לְמָשָׁל,
(וְהִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּכַּף לְבָאֵר אֵת הָעִנְיָן בָּאֵר הֵיטֵב)
הֲלֹא הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לֹא טָעַם מֵעוֹלָם! אוֹמֶרֶת אֲנִי זֹאת כְּנֶגֶד לִקּוּי הַחַמָּה, כְּלוֹמַר, הַלְּבָנָה. הִנֵּה הַגְּבָרִים כִּ“פְּרִיצִים” הֵם בְּעֵינֵיהֶם, קוֹרְאִים לָהֶם אֶת הַצְּפִירוֹת וְיוֹדְעִים הֵם עַל דְּבַר לִקּוּי הַחַמָּה, כְּלוֹמַר, הַלְּבָנָה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ הַנָּשִׁים הָעֲלוּבוֹת אֵין לָנוּ בְעוֹלָמֵנוּ לֹא לִקּוּי חַמָּה וְלֹא לִקּוּי לְבָנָה אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הַמִּטְבָּח. כְּנֶגֶד זֶה שֶׁאָמַרְתִּי כַמָּה קָשֶׁה הוּא גוֹרַל הַנָּשִׁים. אוֹמֶרֶת אֲנִי לָךְ… לִקּוּי חַמָּה זֶה כְּלוֹמַר, לִקּוּי הַלְּבָנָה…
הַשָּׁכֵן
(נִכְנָס לְתוֹךְ דְּבָרֶיהָ בְּתַרְעֹמֶת)
ר' שָׁאוּל, עַכְשָׁו שֶׁאִשְׁתִּי לָקְחָה אֶת לִקּוּי הַלְּבָנָה בְּפִיהָ יָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן לַעֲצָתִי שְׁמַע, צֵא נָא הַחוּצָה וְהַבֵּט הַשָּׁמָיְמָה.
(שָׂם אֶת הַצַּלַּחַת עַל סַף הַחַלּוֹן, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאִשְׁתּוֹ עוֹד מוֹסִיפָה לֶאֱכֹל כְּקֹדֶם. הָאָב מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת כִּי שׁוֹמֵעַ הוּא לַעֲצָתוֹ וְגוֹמֵר בִּמְהִירוּת, “נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי” וכו'; גַּם שְׁמוּאֵל וְדָוִד גּוֹמְרִים בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה מְפַגֵּר אַחֲרֵיהֶם מַתְחִיל לַחֲטֹף שׁוּב, וּכְשֶׁהָאָב רוֹאֶה אוֹתוֹ שָׁב לְסוּרוֹ, נוֹעֵץ בּוֹ אֶת עֵינָיו עַד שֶׁהַלָּז מַתְחִיל לִקְרֹא שׁוּב לְאַט לְאַט. הָאָב קָם וְיוֹצֵא הַחוּצָה דֶּרֶךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל, הַשָּׁכֵן מִסְתַּלֵּק מֵעַל יַד הַחַלּוֹן וְאֵינוֹ נִרְאֶה עוֹד, גַּם שְׁנֵי הַבָּנִים יוֹצְאִים אַחַר הָאָב, וְדָוִד שׁוֹלֵחַ אֶת לְשׁוֹנוֹ מוּל שְׁלֹמֹה, אַךְ הַלָּז מְאַיֵּם עָלָיו בְּאֶגְרוֹפוֹ בְרֶמֶז כְּלוֹמַר, עוֹד אֶרְאֶה בְךָ נְקָמָה, וּבְהִשָּׁאֲרוֹ לְבַדּוֹ עִם הָאֵם הוּא מַתְחִיל לַעֲבֹר עַל הַנִּשְׁאָר מֵהַבְּרָכוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה וּבְזִמְזוּם שֶׁל כַּוֶּרֶת צְפוּפָה דְבוֹרִים…)
הָאֵם
נוּ, נוּ!
(כְּלוֹמַר, אַל תְּמַהֵר כָּל כָּךְ! וְהִיא מְנַעְנְעָה בְיָדָהּ כְּאִלּוּ רוֹצָה הִיא לְעַכְּבוֹ בִמְרוּצָתוֹ, אֲבָל שְׁלֹמֹה אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כְּלָל לִקְרִיאָתָהּ וְלִתְנוּעַת יָדָהּ, גּוֹמֵר אֶת הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן, סוֹגֵר אֶת הַסֵּפֶר וְיוֹצֵא גַּם הוּא בְרוּצוֹ אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל. הָאֵם מוֹסִיפָה לִקְרֹא קְצָת בְּלַחַשׁ וְגוֹמֶרֶת בְּקוֹל רָם)
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם
(סוֹגֶרֶת אֶת הַ“קָּרְבַּן מִנְחָה” בִּנְשִׁיקָה, קָמָה, שָׂמָה אוֹתוֹ עִם שְׁנֵי הַסִּדּוּרִים עַל הָאָרוֹן וּמַתְחִילָה לֶאֱסֹף אֶת הַצַּלָּחוֹת).
שְׁכֵנָה
עַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ וְאֵין הַגְּבָרִים אִתָּנוּ, הֲרֵי יְכֹלוֹת אָנוּ לְשׂוֹחֵחַ בְּאֵין מַפְרִיעַ.
הַתַּיִשׁ
(רַק קוֹלוֹ נִשְׁמָע)
מֶה… מֶה… מֶה…
שְׁכֵנָה
(בְּקוֹל פַּחַד אַחֲרֵי הַבִּיטָה לְצַד יְמִינָהּ)
אוֹיָה לִי, הִנֵּה תֵישׁ־הַקָּהָל הַנַּגָּח רָץ לְנֶגְדִּי! אוֹיָה לִי, הֲלֹא יִגָּחֵנִי! אָנוּסָה נָא טֶרֶם יִדְקְרֵנִי…
(וּבְנוּסָהּ הִיא לוֹקַחַת אִתָּה אֶת הַצַּלַּחַת עִם הַלִּפְתָּן אֲשֶׁר בְּיָדָהּ).
שְׁלֹמֹה
(מוֹבִיל אֶת הַתַּיִשׁ אֶל הַחַלּוֹן וְאוֹחֲזוֹ בְקַרְנָיו בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה אֵינוֹ חָפֵץ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ)
אִי לָךְ, תַּיִשׁ זָקֵן, שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ. אֶפְשָׁר תֹּאכַל מְעַט לִפְתָּן?
הָאֵם
הַמְּשֻׁגָּע הוּא הַנַּעַר, אוֹ חֲסַר דֵּעָה! עֲזֹב אֶת הַתַּיִשׁ לְנַפְשׁוֹ פֶּן יִגָּחֶךָ!
שְׁלֹמֹה
אֵינִי יָרֵא מִמֶּנּוּ, אִמָּא. נוּ ר' תַּיִשׁ, אֱמֹר נָא בְקוֹל רָם, סֶגֵל מֶם מֶה… סֶגֵל מֶם מֶה…
הָאָב
(פצץ! פַּס יָדוֹ מוֹפִיעָה כְּשֶׁהוּא מַכֶּה אֶת הַבֵּן עַל לֶחְיוֹ, קוֹלוֹ נִשְׁמָע, וְאֶפְשָׁר גַּם פָּנָיו נִרְאִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר)
הֲרֵי לְךָ תְיָשִׁים בְּשַׁבָּת. וּמַה תַּעֲשֶׂה עוֹד! (פִּתְאֹם מִתְפָּרְצִים קוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, “הִנֵּה הַלְּבָנָה נִלְקָה! הִנֵּה לִקּוּי הַלְּבָנָה!” וְהָאָב פּוֹנֶה אֶל הָאֵם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׁלֹמֹה מִתְחַמֵּק מִידֵי הָאָב וְהַתַּיִשׁ מִתְחַמֵּק מִידֵי שְׁלֹמֹה וּמִתְעַלְּמִים לָהֶם) לָמָּה תֵשְׁבִי בַבָּיִת? הִנֵּה כָּל הָרְחוֹב הוֹמֶה, צְאִי גַם אַתְּ, וְאֶת הַצַּלָּחוֹת תְּנַקִּי אַחֲרֵי כֵן.
הָאֵם
טוֹב, טוֹב, הִנְנִי יוֹצֵאת תֵּכֶף וּמִיָּד
(הַבַּיִת רֵיק בְּצֵאתָהּ, הַחַלּוֹן פָּנוּי, רַק הַצַּלַּחַת אֲשֶׁר הַשָּׁכֵן אָכַל מִמֶּנָּה עוֹד עוֹמֶדֶת עַל סַף הַחַלּוֹן).
חָתוּל
(אוֹתוֹ הֶחָתוּל אֲשֶׁר מִקֹּדֶם, נִרְאֶה כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה עַל סַף הַחַלּוֹן וּמַבִּיט בַּצַּלַּחַת הָרֵיקָה; עוֹמֵד הוּא עַל הַסַּף וּמְיַלֵּל לוֹ)
מְיַאוּ… מְיַאוּ… מְיַאוּ…
(הַמָּסָךְ)
בֵּין מַעֲרָכָה לְמַעֲרָכָה 🔗
אָמַר אֲבַּיֵי: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם
וָאֵחַל בְּתוֹכָם" (שבת קי"ט ב')
מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה: בַּאֲמֵרִיקָה 🔗
(חֲדַר הַבִּשּׁוּל בְּבֵית אֲמֵרִיקָאִי פָשׁוּט. סָמוּךְ לְאֶמְצַע הַקִּיר אֲשֶׁר מִמּוּל לָרוֹאִים עוֹמֶדֶת כִּירַת בַּרְזֶל וְעָלֶיהָ סִירִים שׁוֹנִים. לְמַעְלָה עַל הַקִּיר תָּלוּי לוּחַ אַנְגְּלִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, תְּמוּנַת נַעֲרָה שֶׁחֶצְיָהּ עֲרֻמָּה, וּבְקֶרֶן הַתְּמוּנָה מְדֻבָּקִים דַּפֵּי הַחֹדֶשׁ. סָמוּךְ לַכִּירָה דֶלֶת הַמּוֹלִיכָה לַחֲדַר מִטָּתָהּ שֶׁל הָאֵם. בְּפִנָּה אַחַת שֶׁל אוֹתוֹ הַקִּיר עוֹמֵד הַכִּיּוֹר, וּמִמַּעַל לוֹ רְאִי לֹא גָּדוֹל תָּלוּי עַל הַקִּיר, וּמִמַּעַל לָרְאִי מָדְבָּק אֶל הַקִּיר אָרוֹן שֶׁל אִצְטַבָּאוֹת, וַעֲלֵיהֶן מֻנָּחִים כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים. בַּפִּנָּה הַשְּׁנִיָּה עוֹמֵד אָרוֹן לֹא עָמֹק אַחֵר הַמְשַׁמֵּשׁ מִזְנוֹן וְגַם אֲרוֹן הַכֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בְּכָל שָׁעָה. בַּקִּיר אֲשֶׁר לִימִין הַכִּירָה, לִשְׂמֹאל הָרוֹאִים, חַלּוֹן אֶחָד, וּסְמוּכָה לוֹ דֶלֶת הַנִּפְתַּחַת לַחֲדַר הַבֵּן הַצָּעִיר, הוּא שְׁלֹמֹה. בַּקִּיר אֲשֶׁר לִימִין הָרוֹאִים, שְׁתֵּי דְלָתוֹת: אַחַת הַמּוֹלִיכָה אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר וְאֶל הַחוּץ, וְהַשְּׁנִיָּה לַחֲדַר הַבֵּן הַשֵּׁנִי, הוּא דָוִד. גַּם עַל יֶתֶר הַקִּירוֹת לוּחוֹת חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים מֵאוֹתוֹ הַמִּין הָאָמוּר לְמָעְלָה. סָמוּךְ לִפְאַת הַבָּמָה, כְּנֶגֶד הַכִּירָה וְלִשְׂמֹאל הָרוֹאִים, עוֹמֵד שֻׁלְחָן מְכֻסֶּה מַפָּה לְבָנָה וּשְׁתֵּי חַלּוֹת עָלָיו מְכֻסּוֹת מַפָּה פְשׁוּטָה. כִּסְאוֹת אֲחָדִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. הַחֶדֶר מוּאָר בְּאוֹר הַחַשְׁמַל, אוֹר גָּדוֹל וּמַזְהִיר אֲבָל קַר מְאֹד… הַיּוֹצֵא מִקְצֵה הַקָּנֶה הַתָּקוּעַ בְּאֶמְצַע הַתִּקְרָה. בַּחֲדַר הָאֵם, שֻׁלְחָן קָטֹן עוֹמֵד סָמוּךְ לַדֶּלֶת, וְחָמֵשׁ מְנוֹרוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת קָלָל עָלָיו, וְנֵרוֹת דּוֹלְקִים בָּהֶן. אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד כִּסֵּא וְהָאֵם יוֹשֶׁבֶת עָלָיו וְקוֹרֵאת מִתּוֹךְ הַטַּייטְשׁ־חֻמָּשׁ שֶׁלָּהּ לְאוֹר הַנֵּרוֹת, וּפָנֶיהָ אֶל הָרוֹאִים).
הָאֵם
(עֶשֶׂר שָׁנִים עָבְרוּ בֵין הַמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה וּבֵין הַשְּׁנִיָּה. הָאָב מֵת. הַבֵּן הַבְּכוֹר, שְׁמוּאֵל, יוֹשֵׁב בֵּין הַבּוֹלְשֵׁבִיקִים כְּבֵין עַקְרַבִּים, אֵין נוֹתְנִים לוֹ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יִתְּנוּ לָהּ לָבֹא אֶל הָאָרֶץ. טוֹב לָהּ פֹּה מִצַּד הַחָמְרִי אֲבָל רַע וּמַר לָהּ מִצַּד הָרוּחָנִי. שַׂעֲרוֹתֶיהָ הִלְבִּינוּ בְמִקְצָת, פָּנֶיהָ קֻמְּטוּ וְנִתְכַּרְכְּמוּ, אֲבָל עוֹדָהּ מַחֲזִיקָה בְמִטְפַּחַת הַמֶּשִׁי שֶׁל הַיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם. קוֹרֵאת הִיא בְּפַרְשַׁת “וַיְחִי”, בְּקוֹל עָצוּב מְאֹד, קוֹל שֶׁל יֵאוּשׁ וְאֵין תִּקְוָה)
וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, עֲשֵׂה לִי חֶסֶד עִם אֱמֶת, כִּי הַגּוֹמֵל חֶסֶד לְמֵת עוֹשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵינוֹ מְצַפֶּה לַמֵּת שֶׁיָּשִׁיב לוֹ כִגְמוּלוֹ. אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְמִצְרָיִם
(מִתְאַנַּחַת)
הוֹי, אֲמֵרִיקָה, אֲמֵרִיקָה, מִפְּנֵי שְׁלשָׁה דְבָרִים אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְמִצְרָיִם: הָאֶחָד, כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם תִלְקֶה בְמַכַּת כִּנִּים וְהֵם יִזְחֲלוּ תַחַת גּוּפִי; וְהַשֵּׁנִי, כִּי הַמֵּתִים בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּקוּמָם לִתְחִיָּה כְּשֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ, עֲלֵיהֶם לְהִתְגַּלְגֵּל בִּמְחִלּוֹת תַּחַת הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים, הַנְּהָרוֹת וְהַיַּמִּים, הוֹי, אֲמֵרִיקָה, אֲמֵרִיקָה, הַנְּהָרוֹת וְהַיַּמִּים, עַד שֶׁיָּבֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל; וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי הַמִּצְרִים לֶאֱלִילָם. כּוֹתֵב רַבֵּנוּ בְחַיֵּי: בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁאַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, כַּכָּתוּב, “הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן”. וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁמָתִי תַעֲלֶה מִיָּד לַשָּׁמָיִם. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי, כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמָתִי תָּשׁוּב מִיָּד לַאֲבוֹתָי. וְאַף אָדָם כִּי יָמוּת עַל הַיָּם אוֹ בַמִּדְבָּר, הוֹי, אֲמֵרִיקָה, אֲמֵרִיקָה, עַל הַיָּם אוֹ בַמִּדְבָּר, גַּם אָז תָּבֹא נִשְׁמָתוֹ אֶל אֲבוֹתָיו…
(מְסִירָה מִשְׁקָפֶיהָ מֵעַל אַפָּהּ, מוֹחָה דִמְעוֹתֶיהָ מֵעֵינֶיהָ, מְשִׁיבָה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם לְאַפָּהּ וְשָׁבָה לִקְרִיאָתָהּ)
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, כִּי הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לִמְרַאשׁוֹתֵי הַחוֹלֶה; וְיֵשׁ עוֹד פְּשָׁט אַחֵר, כִּי הוּא הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה עַל זֶה שֶׁמֵּרֹאשׁ הַמִּטָּה וְעַד סוֹפָהּ לֹא הָיָה בָהּ מוּם, כִּי לֹא יָצָא מִמֶּנָּה אַף רָשָׁע אֶחָד, כִּי כָל בָּנָיו הָיוּ צַדִּיקִים, וְאַף יוֹסֵף שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הָעַכּוּ"ם צַדִּיק הָיָה…
דָּוִד
(דֶּלֶת הַפְּרוֹזְדּוֹר נִפְתַּחַת פִּתְאֹם, וּבָחוּר כְּבֶן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מִתְפָּרֵץ הַחַדְרָה כְּשֶׁהוּא עָטוּף אַדֶּרֶת הַחֹרֶף, וּכְסָיוֹת עַל יָדָיו)
שַׁבָּת טוֹבָה
(אֲבָל הַכָּרַת פָּנָיו וְצִלְצוּל קוֹלוֹ עוֹנִים בּוֹ כִּי כְשֶׁלְּעַצְמוֹ אַחַת הִיא אִם טוֹבָה הִיא הַשַּׁבָּת אִם לֹא…)
הָאֵם
(פּוֹנָה אֵלָיו)
שַׁבָּת טוֹבָה, בְּנִי. וּשְׁלֹמֹה אַיֵּהוּ?
דָּוִד
הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי? וַדַּאי בֹּא יָבֹא תֵכֶף. קַר מְאֹד בַּחוּץ, אֲבָל הָאֲוִיר צַח וְיָפֶה
(וְהוּא נִכְנָס אֶל חַדְרוֹ, לִימִין הָרוֹאִים, לִפְשֹׁט אֶת בִּגְדֵי הַחוּץ, וּמַשְׁאִיר דֶּלֶת חַדְרוֹ כְּשֶׁהִיא פְתוּחָה).
הָאֵם
תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁפֹּה בַבַּיִת יֵשׁ דֵּי חֹם. אֵיךְ חַיִּים שָׁם שְׁמוּאֵל וּבֵיתוֹ בְאֶרֶץ הַבּוֹלְשֵׁבִיקִים, ה' הוּא הַיּוֹדֵעַ (סוֹגֶרֶת אֶת סִפְרָהּ בִּנְשִׁיקָה, וְגַם סֵפֶר זֶה כְבָר נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו מִיּשֶׁן וּמִכִּתְמֵי דְמָעוֹת וְחֵלֶב.
(מְסִירָה הִיא אֶת מִשְׁקָפֶיהָ וּמַנִּיחָה אוֹתָם אֵצֶל הַסֵּפֶר אוֹ בִּפְנִימוֹ. וְגַם הַמִּשְׁקָפַיִם אֵינָם שְׁלֵמִים בְּגוּפָם, כִּי אַחַד הַוָּוִים נִתַּק מִצִּירוֹ וְקָשׁוּר הוּא אֵלָיו בְּחוּט לָבָן).
שְׁלֹמֹה
(עוֹד הִיא מְטַפֶּלֶת בְּאֵלֶּה, וְהִנֵּה הַבֵּן הַצָּעִיר, כְּבֶן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מִתְפָּרֵץ גַּם הוּא הֶחָדְרָה, פּוֹלֵט מִפִּיו כְּאִלּוּ כְפָאוֹ הַשֵּׁד)
שַׁבָּת טוֹבָה!
(וְרָץ לְחַדְרוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת כֹּבֶד בִּגְדֵי הַחֹרֶף).
הָאֵם
(קָמָה)
שַׁבָּת טוֹבָה, בְּנִי. טוֹב מְאֹד שֶׁבָּאתֶם שְׁנֵיכֶם כְּאֶחָד, וִישַׁבְתֶּם שְׁנֵיכֶם וַאֲכַלְתֶּם כְּאֶחָד.
שְׁלֹמֹה
(שָׁב מֵחַדְרוֹ וּבְחִפָּזוֹן יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן מִמּוּל לָרוֹאִים)
נוּ, מַהֲרִי וְעִרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן, כִּי רָעֵב אָנֹכִי כַּכֶּלֶב
(מֵרִים אֶת הַמַּפָּה הַמְכַסָּה אֶת הַחַלּוֹת, מַבִּיט אֲלֵיהֶן רֶגַע, מְכַסֶּה אוֹתָן שׁוּב בְּבוּז, צוֹלֵף בְּיָדוֹ צְלִיפַת הַבִּטּוּל, כְּלוֹמַר, לֹא לִי הֵן, לֹא לִי הֵן…)
הָאֵם
(מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ)
לֹא נָאֶה הוּא לְאָדָם לֵאמֹר, “רָעֵב אָנֹכִי כַּכֶּלֶב”. כֶּלֶב הֲרֵי הוּא כֶלֶב בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִנְּךָ בֶן אָדָם, וּמַה יוֹדֵעַ הַכֶּלֶב מִן הַשַּׁבָּת? נוּ, רְחַץ נָא אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁאֲנִי עוֹרֶכֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן
(וְהִיא הוֹלֶכֶת אֶל הַכִּירָה וּמַתְחִילָה לְטַפֵּל בַּקְּדֵרוֹת אֲשֶׁר עָלֶיהָ. בְּשָׁעָה זוֹ יוֹצֵא דָוִד וְנִגָּשׁ אֶל הַכִּיּוֹר עִם מַכְשִׁירֵי הַגִּלּוּחַ שֶׁלּוֹ. שָׂם אוֹתָם עַל דַּף הָרַחְצָה הַמָּדְבָּק אֶל הַכִּיּוֹר, מַפְשִׁיל אֶת שַׁרְוֻלֵּי כֻּתָּנְתּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ וְהִתִּיר אֶת צַוְּרוֹנוֹ בְחַדְרוֹ).
שְׁלֹמֹה
אֵת הַיָּדַיִם כְּבָר רָחַצְתִּי טֶרֶם צֵאתִי מִבֵּית הַחֲרשֶׁת.
הָאֵם
אֲבָל אֵין זֹאת נוֹגַעַת בִּנְטִילַת הַיָּדָיִם. כִּי אַף אִם יֵצֵא אִישׁ מִן הַנָּהָר וְהוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל מְחֻיָּב הוּא לִטֹּל אֶת יָדָיו, כָּךְ כָּתוּב מְפֹרָשׁ בְּ“חַיֵּי אָדָם”.
שְׁלֹמֹה
אַתְּ מַתְחִילָה כְבָר בְּ“חַיֵּי אָדָם” שֶׁלָּךְ? הָבִי לִי אֹכֶל, וְאִם אַיִן, מֵת אָנִי!
דָּוִד
(אֶל שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בַּתַּעַר שֶׁלּוֹ וּמָצָא בוֹ פְגִימָה)
שְׁמַע נָא, שְׁלֹמֹה: הַהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ שׁוּב בַּתַּעַר שֶׁלִּי? הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ כַמָּה פְעָמִים שֶׁאוֹסֵר אֲנִי עָלֶיךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַגִּלּוּחַ שֶׁלִּי, וְעַכְשָׁו אֲנִי מַתְרֶה בְךָ שֶׁאֵם תִּגַּע בָּהֶם עוֹד פַּעַם אֲקַצֵּץ אֶת יָדֶיךָ!
הָאֵם
הַבּוּז לְךָ, אֵיזֶה דְּבָרִים אַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ בְלֵיל שַׁבָּת! אֲבָל, רִבּוֹנָא דְעַלְמָא כֻלָּא, לָמָּה לְךָ לְהִתְגַּלֵּחַ בְּכָל פַּעַם בְּלֵיל שַׁבָּת, הֲלֹא יְכֹלְתָּ לְהִתְגַּלֵּחַ אָמֶשׁ?
דָּוִד
הַנִּיחִי לִי לְנַפְשִׁי, בְּבַקָּשָׁה, וְעַד שֶׁתַּעַרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת אֲכִילָה.
שְׁלֹמֹה
נוּ, הֲתִתְּנִי לִי דְבַר־מָה לֶאֱכֹל אִם לֹא?!
הָאֵם
מָה אַתָּה רוֹצֶה! הֲרֵי הַחַלּוֹת לְפָנֶיךָ, קַדֵּשׁ עֲלֵיהֶן, בָּרֵךְ “הַמּוֹצִיא” וֶאֱכֹל.
שְׁלֹמֹה
הַאֵין תַּחַת יָדֵךְ לֶחֶם שְׂעוֹרִים? הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁאֵין אֲנִי אוֹכֵל אֶת הַחַלּוֹת שֶׁאַתְּ אוֹפָה. אָמַרְתִּי לָךְ לִקְנוֹת חַלּוֹת מִן הָאוֹפֶה, כִּי חַלּוֹתַיִךְ הֵן כְּבֵדוֹת כְּאֶבֶן, אֵין לָהֶן טַעַם יְהוּדִי.
(וְהוּא מֵרִים חַלָּה אַחַת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לָהּ הוֹד וְלֹא הָדָר)
הֲזוֹ הִיא חַלָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת?
(דּוֹחֶה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ).
הָאֵם
וּמָה אֶעֱשֶׂה, וְאֵין תַּנּוּר זֶה מֻכְשָׁר כְּלָל לַאֲפִיַּת חַלּוֹת, אֵינוֹ נוֹתֵן דֵּי הֶבֶל. שָׁם בְּעִירֵנוּ… הַתַּנּוּר הָיָה תַנּוּר; וּפֹה בַאֲמֵרִיקָה שֶׁלָּכֶם, הַיְּהוּדִים אֵינָם יְהוּדִים, וְהַתַּנּוּרִים, הוֹי אֲמֵרִיקָה, אֵינָם תַּנּוּרִים כְּלָל.
שְׁלֹמֹה
אִם כֵּן, מִי מַכְרִיחַ אוֹתָךְ לֶאֱפוֹת חַלּוֹת? רַק צָרוֹת אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לָךְ. הַקֵּץ לִדְבָרִים תְּנִי לִי לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְאֹכֵלָה. מַהֲרִי נָא.
דָּוִד
(פּוֹנֶה אֵלָיו בְּאֶמְצַע גִּלּוּחוֹ כְּשֶׁפָּנָיו מְכֻסִּים מִשְׁחַת הַגִּלּוּחַ וּבְיָדוֹ אוֹחֵז אֶת הַתַּעַר אוֹ אֶת הַמִּבְרֶשֶׁת)
מָה אַתָּה מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת שָׁם, הַא? בְּעַד חֲמֵשֶׁת הַדּוֹלָרִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִתְמִיכַת הַבַּיִת אַתָּה מִתְנַהֵג כְּבַעַל הַבַּיִת וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה פָרִיץ? אִם אֵינְךָ שְׂבַע רָצוֹן, יָכֹל אַתָּה לְהִסְתַּלֵּק מִכָּאן בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה. הֲשָׁמָעְתָּ?
הָאֵם
(בֵּינָתַיִם יָצְאָה אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר וְהִשְׁאִירָה אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, שָׁבָה כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בְיָדָהּ צַלַּחַת מְלֵאָה דָגִים מְכֻסָּה בְצַלַּחַת אַחֶרֶת, וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לְהַשְׁלִים בֵּין הָאַחִים)
נוּ, נוּ, מָה אָמַר וּמֶה עָשָׂה?
(שָׂמָה אֶת הַצַּלַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹצִיאָה מִן הַמִּזְנוֹן חֲצִי כִכַּר לֶחֶם שְׂעוֹרִים)
הִנֵּה לְךָ הַלָּחֶם, וְחָבַשְׁתָּ אֶת כּוֹבָעֲךָ לְרֹאשְׁךָ, הֲלֹא שַׁבָּת הַיּוֹם
(מְרַכֶּכֶת קוֹלָהּ)
אָנָּא, שְׁלֹמֹה, לִכְבוֹד שַׁבָּת, חֲבֹשׁ נָא אֶת כּוֹבָעֲךָ לְרֹאשֶׁךָ.
שְׁלֹמֹה
(אַכְזָר כְּבַת יַעֲנָה אוֹ כְּתַנִּים)
לָמָּה אַתְּ מְקַלְקֶלֶת אֶת תֵּאֲבוֹן אֲכִילָתִי בְמִצְווֹתַיִךְ בְּכָל פָּעַם? מַדּוּעַ אֵין אַתְּ מַנִּיחָה לִי לֶאֱכֹל בְּשָׁלוֹם וּבִמְנוּחָה? תְּנִי לִי אֶת הַדָּגִים אוֹ מַה שֶׁיֵּשׁ לָךְ שָׁם, וְאָכַלְתִּי וְיָצָאתִי אֶת הַבָּיִת.
הָאֵם
(סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ וְנָדָה בְרֹאשָׁהּ עַל עַצְמָהּ אוֹ עֲלֵיהֶם)
נוּ, וַדַּאי רָצָה ה' כָּכָה…
(מוֹצִיאָה צַלָּחוֹת מִן הַמִּזְנוֹן, וְנוֹתֶנֶת חֵלֶק מִן הַדָּגִים לִשְׁלֹמֹה וְגַם לְדָוִד אֲשֶׁר בֵּינָתַיִם גָּמַר אֶת תִּגְלַחְתּוֹ וְיוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לִשְׂמֹאל הָרוֹאִים. גַּם הוּא אוֹכֵל מִלֶּחֶם הַשְּׂעוֹרִים. וְהָאֵם מוֹסִיפָה לְנַעְנֵעַ עֲלֵיהֶם בְּרֹאשָׁהּ, כְּאִלּוּ מִתְכַּוֶּנֶת הִיא לְהַדִּיר לָהֶם הֲנָאָה מֵאֲכִילָתָם)
הוֹי, אֶפִּיקוֹרְסִים, רַק לַגּוּף אַתֶּם דּוֹאֲגִים וְלֹא לַנְּשָׁמָה. הוֹי, כַּמָּה יַלְקוּ אֶתְכֶם שָׁמָּה! וְאָז תִּתְחָרְטוּ עַל מַעֲשֵׂיכֶם, אֲבָל אָז תְּאַחֲרוּ כְבָר אֶת הַמּוֹעֵד…
(אַךְ הַבָּנִים אֵינָם שָׂמִים לֵב לְמוּסָרָהּ כִּי שְׁקוּעִים הֵם בַּאֲכִילָה וּבִקְרִיאַת הָעִתּוֹנִים, אֶחָד קוֹרֵא בְעִתּוֹן יְהוּדִי, וְהַשֵּׁנִי בְעִתּוֹן אַנְגְּלִי, וּמִפַּעַם לְפַעַם מַחֲלִיפִים “הֶעָרוֹת”).
שְׁלֹמֹה
מָה הִיא דַּעְתְּךָ, מֵי מִשְּׁנֵי בַעֲלֵי הָאֶגְרוֹף יְנַצֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ, בֶּענִי לֶענַארְד אוֹ לוּאִי טֶענְדְּלֶער?
דָּוִד
אַחַת הִיא לִי, שְׁנֵיהֶם יְהוּדִים הֵם. בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא יִדַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם
(מוֹסִיפִים לֶאֱכֹל וְלִקְרֹא)
שְׁמַע נָא, אִם חָפֵץ אַתָּה לִרְאוֹת תְּמוּנָה יָפָה (תְּמוּנוֹת נָעוֹת) לֵךְ אֶל הָאוֹרְפֵיאוּם, שָׁם תִּרְאֶה תְמוּנָה מִשֶּׁל טְשַׁארְלִי טְשַׁאפְּלִין. אוֹמֵר אֲנִי לְךָ שֶׁאֵין כָּמֹהוּ בֵין יֶתֶר הַבַּדְחָנִים.
שְׁלֹמֹה
וּלְפִי דַעְתִּי, גַּם מַאקְס לִינְדֶער אֵינוֹ מִקַּטְלֵי קַנְיָא בָאַגְמָא. תְּמוּנָעָתוֹ בַּתֵּאַטְרוֹן בְּרָאדְוֵי מֵהֻלְּלָה הִיא בְּפִי כָל רוֹאֶיהָ. אִם חָפֵץ אַתָּה נֵלֵךְ שָׁם שְׁנֵינוּ מָחָר.
הָאֵם
(יוֹשֶׁבֶת עַל יָדָם וּמְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ)
הוֹי, אֲמֵרִיקָה, אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁמְּבַזְבְּזִים פֹּה כֶסֶף עֲלֵיהֶם. הֲלֹא מוּטָב לָכֶם לִשְׁלֹחַ אֶת הַכֶּסֶף לְרוּסְיָה לִשְׁמוּאֵל הַגֹּוֵעַ שָׁם מֵרָעָב וּמִקֹּר!
דָּוִד
נוּ, מַה יֵשׁ עוֹד לֶאֱכֹל?
הָאֵם
(קָמָה, לוֹקַחַת אֶת צַלְחוֹתֵיהֶם מִלִּפְנֵיהֶם וּמַנִּיחָתָן עַל דַּף הָרַחְצָה הַסָּמוּךְ אֶל הַכִּיּוֹר, מְסִירָה אֶת הַמִּכְסֶה שֶׁעַל קְדֵרָה אַחַת עַל הַכִּירָה, יוֹצֶקֶת מִמֶּנּוּ אֶל צַלָּחוֹת נְקִיוֹת וּמַגִּישָׁה לִפְנֵיהֶם)
אִטְרִיוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה לֹא אֲכַלְתֶּם זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים.
דָּוִד
מָה, אִטְרִיוֹת? יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת הָאִטְרִיוֹת שֶׁלָּךְ. כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאֵין דַּעְתִּי נוֹחָה מֵאִטְרִיּוֹת, וְאַתְּ בְּשֶׁלָּךְ. הַטְרִיחִי נָא עַצְמֵךְ וּקְחִי אוֹתָן בַּחֲזָרָה.
שְׁלֹמֹה
גַּם שֶׁלִּי תֵלַכְנָה בַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאוּ מִשָּׁם.
הָאֵם
אֲבָל שַׁבָּת הַיּוֹם, וְאֵיךְ אֲבַשֵּׁל לָכֶם מְרַק זֵרְעוֹנִים אוֹ קִטְנִיּוֹת כְּבִימֵי הַחוֹל? אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לִמְרַק קִטְנִיּוֹת בְּלֵיל שַׁבָּת? גַּם אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם מְרַק קִטְנִיּוֹת בְּלֵיל שַׁבָּת.
דָּוִד
אֲבָל מָה אִכְפַּת לָךְ אִם אֲנַחְנוּ נֹאכַל אֶת הַקִּטְנִיּוֹת? הֲרֵי לָךְ לְעַצְמֵךְ יְכֹלָה אַתְּ לְבַשֵּׁל אִטְרִיוֹת אוֹ פִתֵּי בָצֵק. הָסִירִי נָא אֶת הַמָּרָק הַזֶּה מִלְּפָנָי
(שְׁנֵיהֶם דּוֹחִים אֶת הַצַּלָּחוֹת מִלִּפְנֵיהֶם).
הָאֵם
אִם כֵּן, מָה אֶתֵּן לָכֶם עַכְשָׁו? כֵּיצַד זֶה לֹא יֹאכַל אָדָם מְרַק אִטְרִיוֹת בְּשַׁבָּת?
(וּבְדַבְּרָהּ הִיא לוֹקַחַת אֶת הַצַּלָּחוֹת הַמְּלֵאוֹת מָרָק וְשָׂמָה אוֹתָן עַל דַּף הָרַחְצָה, וּמִן הַסִּיר אֲשֶׁר בּוֹ הַמָּרָק הִיא מוֹצִיאָה בְשַׂר תַּרְנְגֹלֶת וְנוֹתֶנֶת לָהֶם, וְהַבָּנִים שְׁקוּעִים בְּעִתּוֹנֵיהֶם).
דָּוִד
מֵרִים אֶת עֵינָיו מֵעַל עִתּוֹנוֹ, מַבִּיט רֶגַע עַל הַבָּשָׂר הַמּוּשָׂם לְפָנָיו, טוֹעֵם קְצָת בַּמַּזְלֵג שֶׁמּוֹצִיא מִן הַכְּלִי הַמַּחֲזִיק אֶת כְּלֵי הָאֹכֶל, וְהַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו)
יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁאֵינִי אוֹהֵב בְּשַׂר תַּרְנְגֹלֶת הַמְבֻשָּׁל בְּמָרָק. הֲלֹא יָכֹלְתְּ לִצְלוֹת אוֹתוֹ בְשׁוּמָן, וְאָז הָיָה טַעֲמוֹ טוֹב, אֲבָל עַכְשָׁו אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ בּוֹ? נַהֲמָא בְנַהֲמָא
(אוֹכֵל קִמְעָה)
נוּ, זֶה דָי. מָה עוֹד?
שְׁלֹמֹה
(טוֹעֵם קְצָת וְדוֹחֶה מִמֶּנּוּ אֶת הַצַּלַּחַת)
אִם תְּבַשְּׁלִי עוֹד הַפַּעַם כָּכָה, אֵלֵךְ לִי אֶל הֶחָנוּת וְאֶקְנֶה לִי נַקְנִיקֵי פְרַנְקְפוּרְט וְאֹכְלֵם בְּחַרְדָּל. הַאֵין לָךְ אֵיזֶה מַאֲכָל אַחֵר?
הָאֵם
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תַּרְנְגֹלֶת בְּלֵיל שַׁבָּת, הֲרֵי זֶה כָל כָּךְ עָרֵב לַחֵךְ. מָה אֶתֵּן לָךְ? הֲכִינוֹתִי דָג־מָלוּחַ כָּתוּשׁ לְמָחֳרָת הַיּוֹם. אִם תֹּאבֶה הִנְנִי לְהַגִּישׁ לְךָ וְאָכָלְתָּ.
שְׁלֹמֹה
טוֹב, תְּנִי לִי מִן הַדָּג הַמָּלוּחַ הַכָּתוּשׁ, עִם שֶׁמֶן רָקוּחַ
(הָאֵם יוֹצֵאת אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר וְשָׁבָה עַם צַלַּחַת אֲשֶׁר דָּג מָלוּחַ כָּתוּשׁ בּוֹ, וְנוֹתֶנֶת חֵלֶק מִמֶּנּוּ לִשְׁלֹמֹה).
דָּוִד
(נוֹשֵׂא עֵינָיו מֵעִתּוֹנוֹ)
תְּנִי גַם לִי חֲתִיכָה מִזֶּה, וְאִם יֵשׁ תַּחַת יָדֵךְ צְנוֹן רַעֲנָן, מַה טוֹב!
הָאֵם
(שְׂמֵחָה עַל שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה יֵשׁ בְּיָדָהּ לַהֲנוֹתָם)
נֵס גָּדוֹל הָיָה שֶׁקָּנִיתִי לִי הַיּוֹם צְנוֹן גָּדוֹל וְקָשֶׁה אֲשֶׁר בַּאֲמֵרִיקָה הוּא יְקַר הַמְּצִיאוּת. לָאו בְּכָל יוֹמָא מִתְרַחֵשׁ נִיסָא כָזֶה
(מְבִיאָה מִן הַפְּרוֹזְדוֹר צְנוֹן גָּדוֹל, וְחוֹתֶכֶת לָהֶם, וְהֵם אוֹכְלִים בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל וְלוֹעֲסִים אוֹתוֹ בַחֲרִיקַת הַשִּׁנַּיִם וְנֶהֱנִים הֲנָאָה גְדוֹלָה, אוֹכְלִים וְקוֹרְאִים בְּבַת אַחַת)
וּמָה אֶעֱשֶׂה בַּתַּרְנְגֹלֶת?
דָּוִד
אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת שִׁמְרִי לְעַצְמֵךְ, וְלָנוּ תָכִינִי עוֹד דָּג מָלוּחַ כָּתוּשׁ.
הָאֵם
(מִתְנַחֶמֶת)
עוֹד תְּשַׁנּוּ אֶת דַּעְתְּכֶם. בְּשַׂר הַתַּרְנְגֹלֶת כְּשֶׁיִּהְיֶה מְצֻנָּן מָחָר יִהְיֶה לוֹ טַעַם אַחֵר לְגַמְרֵי, וּבַאֲכָלְכֶם אוֹתוֹ תּוֹדוּ לִי כִּי אֵין מַאֲכָל יוֹתֵר טוֹב לַשַּׁבָּת מִבְּשַׂר תַּרְנְגֹלֶת שֶׁנִּצְטַנֵּן.
(כְּשֶׁכִּלּוּ אֲכִילַת הַדָּג הַמָּלוּחַ, מְבִיאָה הָאֵם מִן הַפְּרוֹזְדוֹר סִיר וְיוֹצֶקֶת מִמֶּנּוּ אֶל צַלָּחוֹת קְטַנּוֹת וּמַגִּישָׁה לִפְנֵיהֶם)
הַפַּרְפֶּרֶת הַזֹּאת שֶׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לִפְנֵיכֶם הִיא מִמַּעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שְׁזִיפִים וְצִמּוּקִים. הַחֶנְוָנִית אָמְרָה בְּפִיהָ מְפֹרָשׁ כִּי הַצִּמּוּקִים הַלָּלוּ בָּאִים מִקַּאלִיפָארְן עַצְמָהּ, קַאלִיפָארְן הִיא מִין מְדִינָה אֶצְלָם, כִּי שָׁם מֶזֶג הָאֲוִיר טוֹב. הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר שָׁם דּוֹמֶה הוּא לְמֶזֶג הָאֲוִיר אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת בָּהּ שֶׁהִיא מְגַזֶּמֶת קְצָת, מַאֲמִינָה אֲנִי לָהּ כִּי הַצִּמּוּקִים בָּאוּ מִקַּאלִיפָארְן. כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּעִיר כִּנְיוּ־יָארְק יִצְמְחוּ צִמּוּקִים לְשַׁדִּיִּים וּמְתוּקִים כָּאֵלֶּה? וּבַמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לַשְּׁזִיפִים, אוֹמֶרֶת הִיא שֶׁהֵם בָּאִים מִפְלָארִיד, גַּם הִיא מִין מְדִינָה אֶצְלָם, אֶלָּא שֶׁהָאַחַת בְּמִזְרָח וְהַשְּׁנִיָּה בְמַעֲרָב, וְאוּלַי הָאַחַת בְּצָפוֹן וְהַשְּׁנִיָּה בְדָרוֹם, בְּקִצּוּר, טַעַם הַשְּׁזִיפִים הוּא כְטַעַם הָאֲפַרְסְקִים, טַעֲמוּ וּרְאוּ.
דָּוִד
(טוֹעֵם, נִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לִדְבָרֶיהָ)
אֶצְלֵךְ הַכֹּל נוֹתֵן טַעַם כַּאֲפַרְסְקִים…
הָאֵם
מָה אַתָּה שָׂח, הֲלֹא כָל כָּךְ יֵינִיִּים הֵם!
שְׁלֹמֹה
(אַחֲרֵי טַעֲמוֹ גַם הוּא)
וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה מַזִּיק אִם לֹא הָיִית חָסָה כָל כָּךְ עַל הַסֻּכָּר וְשַׂמְתְּ מְעַט מִמֶּנּוּ בַפַּרְפֶּרֶת הַזֹּאת.
הָאֵם
נוּ, בִּלְבּוּל חָדָשׁ אַתָּה בוֹדֶה עָלָי. חֲצִי הַלִּיטְרָא סֻכָּר שַׂמְתִּי בוֹ, הַלְוַאי שֶׁיִּתּוֹסֶף לִי חֲצִי הַלִּיטְרָא בְרִיאוּת. וְכִי לָמָּה אָחוּס עַל הַסֻּכָּר בְּשָׁעָה שֶׁפֹּה הוּא כָל כָּךְ בְּזֹל? זְכוּרָה אֲנִי כִּי בְרוּסְיָה הָיָה הַסֻּכָּר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְרֻטּוֹת הַלִּיטְרָא, וּפֹה עוֹלָה הַלִּיטְרָא רַק בְּשִׁשָּׁה סֶנְטִים. אַךְ לָמָּה זֶה אֲנִי עוֹשָׂה חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּשַׁבָּת? הוֹי אֲמֵרִיקָה, יָכֹל אָדָם לִשְׁכֹּחַ פֹּה עַל נְקַלָּה שֶׁגַּם יְהוּדִי הוּא. מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, מִסְתָּמָא יוֹדֵעַ ה' מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. מָצָא ה' אֶת עֲוֹנִי וַיַּעַנְשֵׁנִי בְּבָנִים אֶפִּיקוֹרְסִים, מְחַלְלֵי שַׁבָּת, שֶׁאֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם אֶלָּא אֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם וְעִתּוֹנֵיהֶם, וּמִיַּהֲדוּת אַף לֹא כָל שֶׁהִיא. רָצָה הַקָבָּ"ה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת עָנְשִׁי בָעוֹלָם הַזֶּה וַיְגַלְגְּלֵנִי לַאֲמֵרִיקָה. אוּלַי תְּבָרְכוּ בִרְכַּת הַמָּזוֹן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? הִנֵּה אֶתֵּן לָכֶם אֶת כּוֹבְעֵיכֶם וּבֵרַכְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ…
דָּוִד
בְּבַקָּשָׁה, חִדְלִי לָךְ מֵהַטִּיף לָנוּ מוּסָר, וְאַל תַּגִּידִי לָנוּ מַגִּידוּת. טוֹב שֶׁנִּזְכַּרְתִּי
(מוֹצִיא אֶת שְׁעוֹן כִּיסוֹ וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ)
הִנֵּה הַשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית כְּבָר הִגִּיעָה. הַמַּגִּיד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּךְ כְּבָר הִתְחִיל לְהַגִּיד. אִם תִּתְמַהְמְהִי תְּאַחֲרִי אֶת הַמּוּסָר שֶׁלּוֹ…
הָאֵם
(צוֹחֶקֶת צְחוֹק מַר…)
הוֹי, אֶפִּיקוֹרְסִים, לוֹעֲגֵי לַיַּהֲדוּת! וְהוּא מַגִּיד כָּל כָּךְ יָקָר, וְכָל דְּבָרָיו הֵם כִּפְנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת. גַּם אַתֶּם, לֹא הָיָה מַזִּיק לָכֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אִלּוּ בָאתֶם לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשׁוֹתָיו הַמְּתוּקוֹת. אָז יְדַעְתֶּם מַה שֶׁמַּלְאֲכֵי הַחַבָּלָה יַעֲשׂוּ לָכֶם בְּגֵיהִנֹּם. שַׂעֲרוֹתַי תְּסַמֵּרְנָה בְדַמּוֹתִי לִי אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁיְּיַסְּרוּכֶם שָׁם בָּהֶם. שׁוּבוּ, בָּנַי, שׁוּבוּ בְעוֹד מוֹעֵד, וְנִסְלַח לָכֶם…
(אַךְ אֵין שָׂם לֵב לִדְבָרֶיהָ, כִּי קוֹרְאִים הֵם אֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת וַהֲלָצוֹת וְצוֹחֲקִים לָהֶם. הָאֵם הוֹלֶכֶת לְחַדְרָהּ, לוֹבֶשֶׁת אֵיזוֹ אַדֶּרֶת הַחֹרֶף, וּבְצֵאתָהּ אוֹמֶרֶת)
כַּאֲשֶׁר תֵּצְאוּ הַחוּצָה, אַל תִּשְׁכְּחוּ לִסְגֹּר אֶת הַבַּיִת, וְאֶת הַמַּפְתֵּחַ תַּנִּיחוּ עַל רֹאשׁ תֵּבַת־הַקֶּרַח בַּפְּרוֹזְדוֹר.
דָּוִד
טוֹב
(וְהָאֵם יוֹצֵאת).
שְׁלֹמֹה
אֶפְשָׁר רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק מִשְׂחָק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בִּקְלָפִים? הָעֶרֶב אָרֹךְ כָּל כָּךְ, וְאֵין מַה לַעֲשׂוֹת.
דָּוִד
טוֹב, אֲבָל בְּלִי מִרְמוֹת וּבְלִי חֲרָטָה
(קָם וְהוֹלֵךְ לְחַדְרוֹ, מֵבִיא סִדּוּר הַקְּלָפִים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלֹמֹה מְפַנֶּה אֶת קְצֵה הַשֻּׁלְחָן בְּהַעְתִּיקוֹ אֶת הַצַּלָּחוֹת לַקָּצֶה הָרָחוֹק מֵהֶם, וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ).
אָנֹכִי אֲחַלְּקֵם…
(וּבְחַלְּקוֹ, אוֹ בְעַרְבְּבוֹ, אוֹתָם מְסַפֵּר)
קִבַּלְתִּי מִכְתָּב הָעֶרֶב מֵאָחִינוּ שְׁמוּאֵל, וְעוֹד הַפַּעַם אוֹתוֹ הַדָּבָר, גֹּוְעִים מִקֹּר וּמֵרָעָב. אִם אַתָּה תִּתֵּן שְׁמוֹנָה שְׁקָלִים אֶתֵּן שְׁנֵים עָשָׂר גַּם אֲנִי וְנִשְׁלַח לוֹ שְׁתֵּי חֲבִילוֹת מָזוֹן. אִם חָפֵץ אַתָּה לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, תִּמְצָאֵהוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּחַדְרִי.
שְׁלֹמֹה
לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ. עוֹד לֹא הֶרְאֵיתָ אֶת הַמִּכְתָּב לְאִמָּא? אִם תִּקְרָאֵהוּ יָסוּר מִמֶּנָּה חִשְׁקָהּ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ הַדָּמִים
(מַתְחִילִים לְשַׂחֵק פּוֹקֶר אוֹ פִּינַקְל וְכַדּוֹמֶה, מִתְחָרִים זֶה בָזֶה, זֶה נוֹתֵן חֲמִשָּׁה וְזֶה מֵרִים לַעֲשָׂרָה עַד שֶׁמִּתְקַבֵּץ אֵיזֶה סְכוּם שֶׁל כֶּסֶף עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֶחָד זוֹכֶה וְחוֹפֵן אֶת עֲרֵמַת הַמַּטְבְּעוֹת לְצִדּוֹ2).
דָּוִד
חַכֵּה רֶגַע
(יוֹצֵא לְחַדְרוֹ וְשָׁב כְּשֶׁהוּא מֵבִיא קֻפְסָה שֶׁל סִיגָרֶטִים, יוֹשֵׁב וּמַצִּית אֵשׁ בְּסִיגָרֶט אֶחָד, מְעַשֵּׁן רֶגַע וְשׁוֹלֵחַ גַּלְגִלֵּי עָשָׁן לְמַעְלָה, מַנִּיחַ אֶת הַסִּיגָרֶט עַל הַשֻּׁלְחָן, מְחַלֵּק אֶת הַקְּלָפִים, וְהַמִּשְׂחָק מַתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּשֶׁהוּא מִתְעַנֵּג עַל הָעִשּׁוּן).
שְׁלֹמֹה
(מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׁן וְהָאִסּוּר עַל הָעִשּׁוּן אֵינוֹ מַכְבִּיד עָלָיו אֶת הָעֹל, עַל כֵּן יָכֹל הוּא לִזְכֹּר אֶת הָאֵם וְאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּתֵּף קְצָת בְּיִסּוּרֶיהָ)
אִם הָיְתָה אִמָּא שָׁבָה וּמוֹצֵאת אוֹתְךָ מְעַשֵּׁן, הָיְתָה מְהַפֶּכֶת עָלֶיךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
דָּוִד
אֵין רַע בְּלִי טוֹב. הִנֵּה הַמַּגִּיד, לְמָשָׁל, יֵשׁ בּוֹ מַעֲלָה אֶחָת: הוּא מְעַכֵּב אֶת הַנָּשִׁים כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בִּדְרָשָׁתוֹ הַאֲרֻכָּה, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְצִיא מְנוּחָה לְיֶתֶר בְּנֵי הַבָּיִת. חוֹשֵׁב אָנֹכִי כִּי עַל פִּי דִין הָיִינוּ צְרִיכִים לִתְמֹךְ בּוֹ בְשֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ, גַּם בְּעַד עַצְמֵנוּ וְגַם בְּעַד אִמָּא, בִּשְׁבִיל עֹנֶג הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָנוּ בְלֵילוֹת שַׁבָּתוֹת.
שְׁלֹמֹה
וּבִרְאוֹת הָאֵם שֶׁאַתָּה תּוֹמֵךְ בַּמַּגִיד, וַדַּאי תַּחְשֹׁב אוּלַי שַׁבְתָּ מִדַּרְכְּךָ הָרָעָה, וְהָיִיתָ לִיהוּדִי טוֹב. בֶּאֱמֶת כַּדַאי לָנוּ לִתְמֹךְ בּוֹ בְשֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ. הַצְּחוֹק כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ שָׁוֶה הוּא מְחִיר כָּזֶה
(וְהֵם מְחַיְכִים לָהֶם עַל הַמַּהֲתַלָּה שֶׁהֵם מְהַתְּלִים לָהֶם עַל חֶשְׁבּוֹן הַמַּגִּיד).
הָאֵם
(בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת וְהָאֵם נִכְנֶסֶת, וּבְטֶרֶם רְאוֹתָהּ אֶת הַקְּלָפִים, כִּי הַמְשַׂחֲקִים הִסְפִּיקוּ לְהָנִיחַ אוֹתָם בְּחִפָּזוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן; יוֹשְׁבִים הֵם נִבְהָלִים כְּאוֹבְדֵי עֵצוֹת, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִתְאַכְזְרִים לָהּ בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה וּבַעֲבֵרוֹת שֶׁל “שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה”, הִנֵּה לֹא הָיוּ אַכְזְרֵי־לֵב כָּל כָּךְ לַעֲבֹר בְּפָנֶיהָ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵן בִּבְחִינַת “קוּם וַעֲשֵׂה”, לֹא הָיוּ גוֹרְמִים לָהּ בְּזָדוֹן אוֹתוֹ כְּאֵב הַלֵּב שֶׁהִיא גָרְמָה לָהּ לְעַצְמָהּ עַל יְדֵי חֲזִירָתָהּ קֹדֶם זְמַנָּהּ, וּמִקְרֶה הוּא, וְאָסוֹן הוּא…)
נוּ
(כְּמִצְטַעֶרֶת עַל אֲבֵדָה)
מָה אַתֶּם אוֹמְרִים לָזֶה? הִנֵּה הִצְטַנֵּן הַמַּגִּיד שֶׁלָּנוּ וְלֹא יוּכַל לָבֹא לְהַגִּיד הָעֶרֶב, חֲבָל!
(פֹּה מֶבָּטָהּ נִתְקָל בַּקְּלָפִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וַעֲרֵמַת הַמַּטְבְּעוֹת. וּבְטֶרֶם רְאוֹתָהּ אֶת שְׁיָרֵי הַסִּיגָרֶט וְהֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִמֶּנּוּ, כִּי מְכֻסֶּה הוּא בִקְלָפִים, אֲבָל הַחֵטְא שֶׁל מִשְׂחַק הַקְּלָפִים גָּדוֹל הוּא בְעֵינֶיהָ מְאֹד, וְעַל כֵּן הִיא סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ כְּאִלּוּ רָאֲתָה אוֹתָם, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אוֹכְלִים חֲזִיר)
אַלְלַי לִי! מְשֻׁמָּדִים שֶׁכְּמוֹתֵיכֶם! קְלָפִים בְּשַׁבָּת!? הֲלֹא יִשְׂרְפוּ אֶתְכֶם בְּגֵיהִנֹּם בְּתַנּוּר אֲשֶׁר שֶׁבַע שָׁנִים לֹא פָסְקוּ מִלְּהַבְעִירוֹ! אוֹי לִי, מַה יְהֵא בְסוֹפְכֶם, הֲלֹא תֵלְכוּ לְכַף הַקֶּלַע וְלֹא יִתְּנוּ לָכֶם מְנוּחָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים! הֲלֹא נִשְׁמוֹתֵיכֶם תִּתְגַּלְגֵּלְנָה בִכְלָבִים וּבַחֲזִירִים, וּתְקוּמָה לֹא תִהְיֶה לָכֶם, חַס וְשָׁלוֹם! אוֹי לִי, גַּם לִתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא תָקוּמוּ, רְשָׁעִים שֶׁכְּמוֹתֵיכֶם!
(סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ פַּעַם אַחַר פַּעַם, כְּבוֹכָה עַל מֵת)
אוֹי לִי, אוֹי לִי, אוֹי לִי!…
דָּוִד
(הַסְּעָרָה הִתְחוֹלְלָה עַל רֹאשָׁם מִבְּלִי שֶׁצִּפּוּ לָהּ מֵרֹאשׁ; אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר אֶת גַּלְגַּל הַמַּעֲשִׂים אֲחוֹרַנִּית; מַה שֶׁעָשׂוּ עָשׂוּ, וְעַכְשָׁו עֲלֵיהֶם לָקוּם וְלָנוּס מִן הַבַּיִת אוֹ לְהִתְחַבֵּא עַד יַעֲבֹר זָעַם)
כַּמָּה יֵשׁ לְךָ מִשֶּׁלְּךָ בַּעֲרֵמָה זוֹ, כְּעֶשְׂרִים פְּרֻטָּה? הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, וְהַמִּשְׂחָק בָּטֵל וּמְבֻטָּל
(קָם וְאוֹסֵף אֶת הַקְּלָפִים וּמַתְחִיל לֶאֱסֹף אֶת הַסְּכוּם שֶׁלְּפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הִכְנִיס אֶל הַקֻּפָּה. הָאֵם עוֹמֶדֶת וּמַבִּיטָה בְמַעֲשֵׂיהֶם כְּשֶׁיָּדֶיהָ אֲחוּזוֹת זוֹ בְזוֹ, כְּאִלּוּ הַיָּד הָאַחַת הָיְתָה מְחַזֶּקֶת אֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁלֹּא תִרְפֶּה…)
שְׁלֹמֹה
(גַּם הוּא קָם וּמַתְחִיל לַחֲטֹף אֶת הַמַּטְבֵּעוֹת)
טָעִיתָ! לֹא עֶשְׂרִים כִּי אִם חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים פְּרֻטָּה מִשֶּׁלִּי יֵשׁ פֹּה
(וְעַד שֶׁהֵם מִתְחָרִים לַחֲטֹף אֶת הַפְּרֻטּוֹת הֵם דּוֹחֲפִים צַלַּחַת מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, וְהִיא נוֹפֶלֶת אַרְצָה וְנִשְׁבֶּרֶת בְּרַעַשׁ)
תַּן לִי אֶת חָמֵשׁ הַפְּרֻטּוֹת מִשֶּׁלִּי, פֶּן אֶהֱרֹג אוֹתָךְ, הֲשָׁמָעְתָּ?!
הָאֵם
(מִתְעָרֶבֶת בֵּינֵיהֶם מֵרָחוֹק, בְּקוֹל שֶׁל הִתּוּל מָהוּל בִּמְרֵרָה מִתְפַּקַּעַת)
כָּךְ יָאֶה וְכָךְ נָאֶה לָכֶם אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁכְּמוֹתֵיכֶם. זוֹ הִיא תוֹצָאַת הַקְּלָפִים בְּשַׁבָּת. תְּחִלָּה מְשַׁבְּרִים אֶת הַכֵּלִים וְאַחֲרֵי כֵן הוֹרְגִים אִישׁ אֶת אָחִיו
(עוֹמֶדֶת וְנָדָה עֲלֵיהֶם בְּרֹאשָׁהּ. הָאַחִים מִתְפָּרְדִּים, כָּל אֶחָד לְחַדְרוֹ, וּפֹה נִתְקָל מֶבָּטָהּ בַּעֲשַׁן הַסִּיגָרֶט הַמִּתְאַבֵּךְ לְמַעְלָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּסַר מֵעָלָיו מִכְסֵה הַקְּלָפִים אֲשֶׁר בְּחָפְזוֹ לְקַחְתָּם שָׁכַח דָּוִד עַל דְּבַר הַסִּיגָרֶט הַמֻּנָּח מִתַּחְתָּם. הִיא סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ מֵחָדָשׁ)
אַלְלַי לִי, הֲלֹא גַם עַשֵּׁן עִשַּׁנְתֶּם! אוֹי, גּוֹיִם! אֶלֶף פְּעָמִים רָעִים מִן הַגּוֹיִם, כִּי בֶן נֹחַ פָּטוּר מִמִּצְווֹת. אוֹי וַאֲבוֹי לְבֶטֶן זוֹ שֶׁהָרְתָה וְיָלְדָה אֶתְכֶם בַּעֲוֹנָהּ. לָמָּה לֹא הִפַּלְתִּי אֶתְכֶם כְּנֵפֶל לֹא רָאָה אוֹר! הוֹי, מַדּוּעַ נִגְזְרָה עָלַי גְּזֵרָה קָשָׁה כָזֹאת!
(יוֹשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא וּפָנֶיהָ אֶל הָרוֹאִים)
מִי מִלֵּל לִי כִּי בָנַי יִהְיוּ עֲבַרְיָנִים כָּאֵלֶּה? הוֹי, שָׁאוּל, שָׁאוּל, מִי יִתֵּן מוּתִי תַחְתֶּךָ!
(קָמָה וּפוֹנָה אֶל הַחֶדֶר הַפָּתוּחַ, חֲדַר שְׁלֹמֹה, לִשְׂמֹאל הָרוֹאִים, כִּי דָוִד סָגַר אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ בַעֲדוֹ)
אֵינִי יְכֹלָה עוֹד לַעֲמֹד עִמָּכֶם! תְּנוּ לִי לָשׁוּב לְרוּסְיָה, אַחַת הִיא לִי אִם אָמוּת בְּרָעָב, בְּקֹר, אוֹ בְשֶׁבֶר לֵב, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיַּי אֵינָם חַיִּים
(בִּסְעָרָה)
תְּנוּ לִי לָשׁוּב, וְאִם לָאו, אֶעֱשֶׂה קֵץ לְחַיָּי! אֲאַבֵּד אֶת עַצְמִי לָדָעַת!
(אַךְ אֵין עוֹנֶה לָהּ. יוֹשֶׁבֶת הִיא עַל הַכִּסֵּא, רֹאשָׁהּ מוּרָד, וְכַפֶּיהָ עַל בִּרְכֶּיהָ, יוֹשֶׁבֶת הִיא כְפוּפָה וְדוֹמֵמָה. וּמֵחַדְרוֹ שֶׁל דָּוִד נִשָּׂא קוֹל הַפוֹנוֹגְרַף. “אַתָּה קִדַּשְׁתָּ”, אוֹ “תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת”, אַךְ הָאֵם שְׁקוּעָה בְהַרְהוֹרֶיהָ הַמָּרִים וְאֵינָהּ שׁוֹמָעַת. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִיא מִתְעוֹרֶרֶת לָזֶה, קָמָה וְעוֹבֶרֶת בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶל הַדֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת לִפְתֹחַ אוֹתָהּ. אַךְ מוֹצֵאת אוֹתָהּ נְעוּלָה, וְהִיא דּוֹפֶקֶת בְּיָדָהּ עַל הַדֶּלֶת בְּכֹחַ)
חִדְלוּ לָכֶם לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת! אָסוּר לְנַגֵּן בְּשַׁבָּת, מְשֻׁמָּדִים!
(אוּלָם אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ, כִּי הֲרֵי הִיא אֵינֶנָּהּ מְחֻיֶּבֶת לְהַאֲזִין לִנְגִינָה בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתָהּ לָשֶׁבֶת בְּחַדְרָהּ וְלִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ, וְגַם הַנְּגִינָה עַצְמָה הֲרֵי הִיא עֹנֶג שַׁבָּת; אוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַנְּגִינָה נִגְמֶרֶת מֵאֵלֶיהָ, וְהָאֵם שָׁבָה לְכִסְאָהּ כְּשֶׁהִיא עוֹד עֲטוּפָה בְאַדַּרְתָּהּ, מִתְנוֹדֶדֶת כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ מְשֻׁלָּבוֹת עַל לִבָּהּ, וְהִיא מַפְרִידָה וּמַדְבִּיקָה אוֹתָן חֲלִיפוֹת בְּסָפְקָהּ אֶת כַּפֶּיהָ כְּאִלּוּ מֵתָהּ מוּטָל לְפָנֶיהָ)
אֵלִי, אֵלִי, מָה אֶעֱשֶׂה לִי
(מְרִימָה אֶת יָדֶיהָ לְמַעְלָה, וּבִסְעָרָה)
אֵלִי! אֵלִי!…
(וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמָע קוֹל הַפוֹנוֹגְרָף כְּשֶׁמִּתְנַגֶּנֶת הַזִּמְרָה שֶׁל בְּרֶסְלַאוּ)
אֵלִי, אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנִי, אֵלִי, אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנִי…
(הַמָּסָךְ)
כ“ו טבת – ח' שבט, תרפ”ג. דיטרויט
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי: אִלְמָלֵי מְשַׁמְּרִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן מִיָּד נִגְאָלִים… (שבת קי"ח)
תם ונשלם, בעזרת השם יתברך, ספר “חזון למועד”, הראשון לספרי “מחזות לכל השנה”. ערב ראש שנת תרפ"ד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.