רקע
שאול טשרניחובסקי
יללת רוח לא תנוח
mנחלת הכלל [?]
tשירה

יִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ

בָּאֲרֻבָּה אַאֲזִינָה,

וְאַף אִם אֵדַע – סְתָו בָּרְחוֹבוֹת

מַאֲמִין הִנְנִי וְלֹא אַאֲמִינָה:

בַּעֲלִיָּתִי – שָׁם יָפָתִי,

שָׁם הָאָבִיב בִּשְׁלַל גְּוָנָיו,

בִּלְחָיֶיהָ מְלֵאוֹת עֶדְנָה

זֶה אַךְ פִּתַּח רֹךְ שׁוֹשַׁנָּיו.

גַּם רַעֲנַנִּים שְׁמֵי-שִׁנְאַנִּים,

שֶׁבִּנְגֹהוֹת שֶׁמֶשׁ אָבִיב

נִשְׁקְפוּ לִי מֵעֵינֶיהָ

מְלֵאוֹת-אוֹר, הָאוֹר הֶחָבִיב.

וּפוֹרֵחַ הַתַּפּוּחַ,

כֻּלּוֹ טֻבַּע בְּמַבּוּל-פְּרָחִים

מֵצִיץ גַּרְגֵּר-הָאַרְגָּמָן

כְּמִתְגַּנֵּב בֵּין לַסְבָכִים:

פְּנֵי יָפָתִי, אֲהוּבָתִי,

מִלֹּבֶן-פְּרָחִים אוֹרוֹ, צַחוּ,

שִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשּׁוֹשַׁנִּים

הִנֵּה טֶרֶם עוֹד פֻּתָּחוּ.

רֹן עֶפְרוֹנִים, שִׁיר מַעְיָנִים,

בַּגֵּאָיוֹת בַּת-קוֹל עוֹנָה:

זֹאת מְשׁוֹרֶרֶת חֶמְדַּת לִבִּי

וּמְצַחֶקֶת, כִּי רַב שְׂשׂוֹנָהּ.

וּמִסָּבִיב – רֵיחַ אָבִיב,

בִּשְׁמֵי-יַעַר, קְטֹרֶת-אָחוּ,

וּבְלִבָּתִי תִּקְווֹת-נֹעַר

שָׁבוּ קָמוּ וְיִפְרָחוּ.

 

אודיסה 1896

המלצות קוראים
תגיות