נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפוֹר,

כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה בַּגַּנִּים,

בִּנְאוֹת דִּשְׂאֵי עֹנֶג וָאוֹר;

עֵת עָלִים רְטֻבִּים, רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמּוֹר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר;

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ תֶּהְגֶּה הַתּוֹר, –

נָגוּרָה, נִתְעַלְּסָה בַּגַּנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפֹר.

בְּרוּחַ דִּמְיוֹנִי אֲנִי יְצַרְתִּיךְ

וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל – יִפְעָתֵךְ;

נִיחֹחַ שׁוֹשַׁנִּים נָפַחְתִּי אֶל פִּיךְ,

הִרְבֵּיתִי חֵן-קֶסֶם גִּזְרָתֵךְ.

וָאֶקַח אוֹר יָהֵל מִדְּרוֹמֵי-הַצִּיר,

וָאֶקַח אוֹר נֹעַם הַסָּהַר,

אֶת לֹבֶן הַקֶּצֶף עַל זֶרֶם בַּגִיר,

אֶת עֶדְנַת דִּמְדּוּמֵי הַשָּׁחַר;

שִׁדַּדְתִּי גַּם עֹמֶק אוֹקְיָנוֹס הַיָּם,

שִׁדַּדְתִּי שְׂחוֹק יֶלֶד תָּמִים,

לָקַחְתִּי וָאָשִׂים תּוֹךְ עוֹרְקֵי הַדָּם

אֶת כֹּחוֹת עֵין-גֵּזֶר¹ נַעֲלָמִים;

אֶת חֶשְׁכַת לֵיל-דָּרוֹם וּבְרַק מְאוֹר יוֹם –

וְאֶמְתַּח תּוֹךְ נִקְרוֹת עֵינָיִךְ,

וּבְגֻלּוֹת הַשְּׁקֵדִים שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם

וּבְחֶבְיוֹן לֵיל עַפְעַפָּיִךְ.

וָאֶסַּק מֶרְחַבְיָה וָאוֹרִיד מֵעָל,

מִמְּאוֹרוֹת-עַד נֹגַהּ אַלְמָוֶת,

עִם זִיו חַכְלִיל צְפִירָה בִּרְסִיסֵי-הַטָּל –

הִשְׁבַּעְתִּים בְּעֵינָיִךְ לָשָׁבֶת.

וּכְלִילַת-הַיֹּפִי לִי פִּתְאֹם נִגְלֵית,

מְלֵאַת זִיו-נֹגַהּ כְּאֶרְאֵלִּים,

וּבְסוֹד שַׂרְפֵי-מָרוֹם בַּעֲרִיפִים דָּאִית

בְּאַשְׁמַנֵי לֵיל חַשְׁרַת-צֶאֱלִים.

וּכְיִלְדַּת-מָרוֹם מִבְּנוֹת אֶרֶץ רוֹמַמְתְּ,

כְּיִלְדַּת זֶה גַּן-הָעֲדָנִים,

וּמְלֵא גִיל וּמוֹרָא מֵעֵינֵךְ בִּי שַׂמְתְּ

סָגַדְתִּי וָאָלִיט הַפָּנִים.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל בִגְאוֹנָם שָׁטָפוּ

יָשַׁבְנוּ, דַּמּוֹנוּ, בָּכִינוּ;

עַל עַרְבֵי הַנַּחַל, שֶׁאֵבֶל עָטָפוּ,

מְצִלְתַּיִם וְכִנּוֹר תָּלִינוּ…

אַל קְשֵׁי-יוֹם נִדָּחִים לְשָׂשׂוֹן יִכְסָפוּ,

אַל הָעִיר הַכִּנּוֹר יָהִינוּ;

וַיִּגְּעוּ בְּמֵיתָרִים הָרוּחוֹת נָפָחוּ,

וּלְמַגַּע עֲדָנִים הֵם דּוּמָם נֶאֱנָחוּ.

עוֹד נַאֲזִין הַקּוֹלוֹת… וּבְאַחֲרִית הַדּוֹרוֹת

בְּעַרְפִלֵּי מֵאוֹת הַשָּׁנִים

הַכִּנּוֹר יָעִירוּ אֲנָחוֹת רַק מָרוֹת,

בַּקִּינָה נָמִירָה הָרְנָנִים,

וְעַד סוֹף אַלְפֵי שָׁנִים כַּמַּיִם נִגָּרוֹת

אַךְ תֶּאֱבַל נֶפֶשׁ הַבָּנִים.

כִּי נָעִיר שִׁיר שָׂשׂוֹן, מַנְגִּינָה אַךְ רַכָּה,

לָהּ עִמְקֵי-לֵב יַעֲנוּ בִּתְלוּנָה מְאֹד דַּקָּה.

וּמַה קֵץ הֶחָזוֹן? מִי יוּכַל – עֲנֵנִי!

לְמַעֲנֵה אַךְ שָׁוְא, הָהּ, חִכִּיתִי,

לַשָּׁוְא גַּם בַּסְּפָרִים הוֹגַעְתִּי אֶת עֵינִי,

לַשָּׁוְא, הָהּ, חָשַׁבְתִּי, הָגִיתִי.

חֲלוֹם טוֹב חָלַמְתִּי – אָמַרְתִּי: יַתְעֵנִי,

וְרָע לֹא אִוִּיתִי – שִׁוִּיתִי,

לַשָּׁוְא, הָהּ, לֶחָזוֹן פִּתְרוֹנִים בִּקַּשְׁתִּי,

בְּפַח לֹא עוֹד אֵצֵא בַּהֲגִיגִי נוֹקַשְׁתִּי.

מִי יָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת בָּאַחֲרוֹנָה?

אִם קִצָּהּ תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָיִם?

וְאוּלַי לְמַרְאֶה הַשָּׁבִים צִיּוֹנָה

תִּפָּסֵק זֹאת שִׁירַת הַנְּכָאִים –

תְּהִי שִׁירַת נִצָּחוֹן, תָּרִיעַ בִּגְאוֹנָהּ,

לָהּ יַעַן קוֹל תֹּף וּמְצִּלְתָּיִם?

אוֹ בְּזַעֲקַת שֶׁבֶר, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

הַשִּׁירָה-הַקִּינָה תִּנָּתֵק – לְעוֹלָמִים…

וְחַכְלִילִי-עֵינַיִם הַחֶרֶס

אִם יִשְׁקַע, גַּם תּוּעַם עֲרָבָה,

פְּאַת מַעֲרָב עוֹדֶנָּה בּוֹעֶרֶת,

לוֹהֶטֶת בְּלוֹט אֲבַק זְהָבָהּ.

קִיר-בַּרְזֶל בֵּינִי וְלַיָּפָה:

צְבָא דוֹדִים עִם דּוֹדוֹת נִצָּבִים…

בַּת-שִׁירִי הַנְּכֵאָה, הָרָפָה

עוֹד מְלֵאָה הֲגִיגֵי אֲהָבִים…

אודיסה 1895

יִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ

בָּאֲרֻבָּה אַאֲזִינָה,

וְאַף אִם אֵדַע – סְתָו בָּרְחוֹבוֹת

מַאֲמִין הִנְנִי וְלֹא אַאֲמִינָה:

בַּעֲלִיָּתִי – שָׁם יָפָתִי,

שָׁם הָאָבִיב בִּשְׁלַל גְּוָנָיו,

בִּלְחָיֶיהָ מְלֵאוֹת עֶדְנָה

זֶה אַךְ פִּתַּח רֹךְ שׁוֹשַׁנָּיו.

גַּם רַעֲנַנִּים שְׁמֵי-שִׁנְאַנִּים,

שֶׁבִּנְגֹהוֹת שֶׁמֶשׁ אָבִיב

נִשְׁקְפוּ לִי מֵעֵינֶיהָ

מְלֵאוֹת-אוֹר, הָאוֹר הֶחָבִיב.

וּפוֹרֵחַ הַתַּפּוּחַ,

כֻּלּוֹ טֻבַּע בְּמַבּוּל-פְּרָחִים

מֵצִיץ גַּרְגֵּר-הָאַרְגָּמָן

כְּמִתְגַּנֵּב בֵּין לַסְבָכִים:

פְּנֵי יָפָתִי, אֲהוּבָתִי,

מִלֹּבֶן-פְּרָחִים אוֹרוֹ, צַחוּ,

שִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשּׁוֹשַׁנִּים

הִנֵּה טֶרֶם עוֹד פֻּתָּחוּ.

רֹן עֶפְרוֹנִים, שִׁיר מַעְיָנִים,

בַּגֵּאָיוֹת בַּת-קוֹל עוֹנָה:

זֹאת מְשׁוֹרֶרֶת חֶמְדַּת לִבִּי

וּמְצַחֶקֶת, כִּי רַב שְׂשׂוֹנָהּ.

וּמִסָּבִיב – רֵיחַ אָבִיב,

בִּשְׂמֵי-יַעַר, קְטֹרֶת-אָחוּ,

וּבְלִבָּתִי תִּקְווֹת-נֹעַר

שָׁבוּ קָמוּ וְיִפְרָחוּ.

אודיסה 1896

חָלַמְתִּי אֶת שִׁירַת הַזָּמִיר,

וּשְׂחוֹק אוֹר וּצְלָלִים בַּשְּׂדֵרוֹת,

וּתְלֻנַּת הַמַּעְיָן בְּקוֹל טָמִיר

וּנְשִׁיקוֹת שְׁפָתַיִם בּוֹעֵרוֹת.

חָלַמְתִּי עֵינַיִם־שָׁמַיִם,

מַה־גָּדְלוּ, מֶה־עָמְקוּ, מַה־יָּפוּ!…

בָּהֵן נָשְׁקוּ אוֹר וְצֵל עַרְבַּיִם,

לִי תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ נִשְׁקָפוּ.

מיכאלובקה 1895

בְּלֵיל זֶה לֵיל אֹפֶל, לֵיל חֶשְׁכַת-תְּהוֹם

זָרוּ לוֹ סַהַר וּנְגֹהוֹת,

כְּעִנְקֵי בַּלָּהוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת בָּרוֹם

שִׁטּוֹת-הַשְּׂדֵרָה הַגְּבֹהוֹת.

בְּלֵיל זֶה הֲמוֹן פִּלְאֵי-פְּלָאִים וָסוֹד

תֵּבֵל מְלֵאָה וּמְלֹאָהּ,

מַבִּיט הָאֹפֶל – מוֹרָא וָהוֹד –

בְּאַלְפֵי רִבֲבוֹת עֵין-רוֹאֶה.

בְּלֵיל זֶה בֶּאֱשׁוּן עִמְקֵי אֶרֶץ וָעָל

“יֵשׁ” אַדִּיר נֶעְלָם יִתְנַעֵר,

בְּלֵיל זֶה מַר יֶאֱנֹק, מַר יָמֵר הַגָּל,

יְהַבְהֵב אוֹר תּוֹעֶה וְיָאֵר.

וְחֶרֶשׁ יִתְלַחֲשׁוּ הֶעָלִים עַל בַּד,

קוֹלוֹת נַעֲלָמִים יִקְרָאוּ,

בְּלֵיל זֶה בַּעֲרָפֶל עַל הָרִים כִּי רַד

גָּרֵי אַשְׁמַנִּים יִתָּעוּ…

אודיסה 1895

מִנִּי רֻכְסֵי הַתֵּל

יִשְׂתָּרֵעַ הַצֵּל,

יַקְדִּיר, יָעִיב עַיִן-מַעְיַן-הַכֶּתֶם;

יָנוּם יִישָׁן הַגָּל,

סַהַר יָהֵל מֵעָל,

סָבִיב אוֹרָה וּמְנוּחַת-הַקָּסֶם

יִבְרֹק כּוֹכַב הַצִּיר…

פִּתְאֹם נֵעוֹר זֶפִיר,

יֶהְגֶּה אַט בְּאֶשֶׁד נַחַל הַמָּיִם

וְיִכָּנֵף בַּסּוּף…

שׁוּר, שָׁם יָעוּף הַכְּרוּב,

נִשָּׂא שֶׁפִי עַל כּוֹכַב-שָׁמָיִם.

אודיסה 1894

לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, טֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,

רַק רֶגֶשׁ בְּךָ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב:

עַל מְרוֹם שִׂיא הָרֶיךָ וּבְמִכְרוֹת עָמָקוּ,

בִּתְהוֹמוֹת הַיְשִׁימוֹן וּבְצֵל חֶבְיוֹן עָב.

כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ,

תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כַּשּׁוֹשָׁן בַּסְּתָו,

אָנוּדָה לִמְקוֹם שָׁם מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ

לִמְקוֹם צוּקָיו יָרִים צוּר אַדִּיר וָשָׂב.

אָז בּשְׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים,

שֶׁהֵמָּה, בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים,

וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גַּל יִגְבַּר מִגָּל;

מִצּוּרִים נִכְלַמְתִּי, שֶׁהֵמָּה בִגְאוֹנָם

אֶל מַחַץ מִשְׁבָּרִים, אֶל נַהֲמָם וַהֲמוֹנָם

יַסְגִּירוּ אֶת לִבָּם וְרָאשֵׁיהֶם אֶל עָל…

אודיסה 1896

נָא הָשִׁיבוּ לִי יַלְדוּתִי

תֹּר הַשִּׁירִים, גִּיל-עוֹלָמִים,

שַׁדְמוֹת-זָהָב וּשְׁמֵי טֹהַר,

וִימוֹת יֶלֶד, יֶלֶד תָּמִים.

רַבֵּי-קֶסֶם וּשְׁלַל-צֶבַע

חֲלוֹמוֹתַי לִי הָשִׁיבוּ,

פַנְטָסִיָּה לִי רִקְמָתַם,

הֵמָּה לִבִּי אָז הִרְהִיבוּ.

עֵת לֹא עֵינֵי כְלִילַת-יֹפִי –

שֶׁמֶשׁ-אָבִיב אַךְ שְׁזָפָנִי,

וּבְמַדּוּחֵי פִּלְאֵי-פְלָאוֹת

סִפּוּר בַּדִּים צוֹד צָדָנִי.

לִי הָשִׁיבוּ שִׁירֵי נֹעַם,

רֵעַי אִתִּי בַּטּוֹב רָאוּ,

תֹּר הַנֹעַר, שְׂחוֹק וְשִׁיחוֹת

מִלֵּב מָלֵא אָז נָבָעוּ.

עֵת עוֹד נַפְשִׁי גָרְסָה לְחַיִּים,

נָבְעוּ רְגָשַׁי בִּי כַּמַּעְיָן;

עֵת נָשָׂאתִי נַפְשִׁי לְתִקְווֹת,

אֵין מַלְּאוֹתָן שָׁנַי דַּיָּן.

לִי הָשִׁיבוּ גַם דִּמְעוֹתַי,

לִבִּי עַתָּה כִּי יָשִׁיבוּ,

וֶאֱמוּנָתִי גָלְתָה מֶנִּי,

פְּגָעִים רוּחִי כִּי יַעֲצִיבוּ.

שׁוּב וּפְרַח, אֲבִיב יַלְדוּתִי,

שׁוּב כַּצְּפִירָה תּוֹפַע בְּהִלָּהּ!

אַךְ הֲיִפְרַח צְחִיחַ-סֶלַע,

סְדוֹם תִּבָּנֶה עֲלֵי תִלָּהּ?!

אודיסה 1894

נָגִילָה, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים,

נָרִיעָה, נְזַמְּרָה-נָא, דּוֹד!

כָּל עוֹד לֹא הֵעִיבוּ הֶעָבִים

שָׁמֵינוּ מְעֻלָּפִים חֵן-הוֹד;

כָּל עוֹד גַּם פָּנֵינוּ לְהָבִים,

גַּם לִבִּי גַם לִבְּךָ כִּיקוֹד;

תֹר-נֹעַר, תֹר-שָׂשׂוֹן נִצָּבִים,

עַד הֵם לֹא הִרְחִיקוּ לִנְדֹּד;

עַד לֹא נָטוּ צִלֲלֵי עֲרָבִים,

כָּל עוֹד חַיִּים נִשְׁאַף, נַחְמֹד, –

נָגִילָה, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים,

נָרִיעָה, נְזַמְּרָה-נָא, דּוֹד!

בַּאֲבִיב־יָמֵינוּ, בְּחֹדֶשׁ־הָאָבִיב,

בַּשְּׂדֵרָה הַהִיא הַנִּשְׁכָּחָה

וּבְרִגְעֵי לֵיל־קֶסֶם וַהֲמוֹן תַּעֲלוּמוֹת

חִבַּקְתִּי, נָשַׁקְתִּי אוֹתָכָה.

וַתִּהְיֶה, וַתָּשַׁר הַדְּמָמָה סְבִיבֵנוּ,

בְּחַבְּקִי וּבְנַשְּׁקִי אוֹתָכָה,

עַד כִּי הֶאֱזַנְתִּי אֶת לִבֵּךְ בְּרַטְּטוֹ

הַהוֹגֶה וְדוֹפֵק בָּךְ כָּכָה.

בּוֹ צִלְצְלוּ קוֹלוֹת הָאָבִיב הָרַעֲנָן,

הֲמוֹן מַנְגִּינוֹתָיו וּפְרָחָיו…

בַּאֲבִיב־יָמֵינוּ, בְּחֹדֶשׁ־הָאָבִיב –

נָדַמּוּ הַפַּרְדֵּס וּסְבָכָיו…

אודיסה 1896

כִּי יִדְעַךְ לְאִטּוֹ אוֹר־הַיּוֹם

בַּשִּׁשִּׁי בֵּין עַרְבָּיִם,

בִּנְתִיב־אֵין־קֵץ מִמְּעוֹנוֹת־רוֹם

מַלְאָכִים שְׁנַיִם דּוֹאִים.

עַל כַּנְפֵי־עָב אֶל עִיר וּכְפָר

יָסוּרוּ גָּרֵי־שְׁחָקִים

וְאֶל בַּיִת, אִם בּוֹ עִבְרִי גָר,

יָצִיצוּ אֶל הַחֲרַכִּים.

כִּי יָהֵל אָז בַּבַּיִת אוֹר,

וּנְעִימוֹת־גִּיל בַּחֶדֶר,

מִכָּל הַדְּאָגוֹת קֹרָא דְרוֹר,

בַּכֹּל נִקָּיוֹן, סֵדֶר;

כִּי יִצֹּק לַחְשׁוֹ בְּרֶגֶשׁ וְחִיל

הָאִישׁ כַּדָּת וְכַתּוֹרָה;

מִסָּבִיב תִּשְׁלַט שַׁלְוַת־גִּיל,

מִסָּבִיב נְעִימוֹת־אוֹרָה, –

פְּנֵי מַלְאָךְ טוֹב, שֶׁמָּלְאוּ חֵן,

יָפִיקוּ שְׂשׂוֹן לֵב עָנָו,

וּמַלְאָךְ רָע – הוּא יַחֲרָק־שֵׁן,

יִתְעַוְּתוּ רָשְׁמֵי־פָנָיו.

– אֵין טוֹב… שְׁלוֹם־בַּיִת יְהִי לְךָ זָר –

בְּחֵיק עָפָר עַד תִּטָּמֵן.

וּמַלְאָךְ טוֹב הוּא יִבְכֶּה מָר

וְעַל־כָּרְחוֹ יַעֲנֶה: אָמֵן!

אודיסה, 1893

עַל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים,

עַל הַחַיִּים הַנֵּעוֹרִים

חֻפַּת-תְּכֵלֶת תַּרְהִיב עָיִן,

תִּתְפַּזֵּרְנָה קַרְנֵי-אוֹרִים.

אוֹר וָחַיִּים, גִּיל וָעֹנֶג

בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְרָקִיעַ;

רוּחַ תֵּימָן מָלֵא נֹעַם

יַחֲלֹף שֶׁפִי, צִּיץ יָנִיעַ.

רוּחַ תֵּימָן, רוּחַ עֶדְנָה,

רוּחַ חַיִּים, רוּחַ אָבִיב…

כִּדְמוּת יָם יְרַקְרַק-חָרוּץ

רַחֲבֵי שְׁדֵמָה סָבִיב סָבִיב.

בֵּין עֳפָאיִם אַךְ יָרָקוּ,

בִּנְאוֹת רִבֲבוֹת נִצָּנִים,

שָׁם מַקְהֲלוֹת-רַבֵּי-נוֹצָה,

הֶגֶה, צִפְצוּף, שִׁיר וּרְנָנִים.

מִן עֲרָבוֹת רַחֲבֵי עָבִים

אָרְצָה נִתְּכוּ שִׁירֵי-פְּלָאוֹת, –

מִי זֶה מָנָה מִסְפָּר לָמוֹ –

לְצִפֳּרִים הַנִּשָּׂאוֹת?

לָמוֹ יַעַן הֵד בֶּן הָרִים,

יַעַן חַרְגֹּל קַל-כְּנָפָיִם,

וּמַנְגִּינוֹת זְמִיר-הַנֶּשֶׁף,

הֶמְיַת נַחַל זַךְ-הַמָּיִם.

סְבִיבַי חַיִּים, סְבִיבַי אוֹרָה,

שִׁירַת-אֹשֶׁר, שִׁירַת-פֶּלֶא,

זִמְרַת שִׁנְאָן בְּעֵדֶן גַּנִּים,

שִׁירַת נִמְלָט מִבּוֹר-כֶּלֶא.

אודיסה 1894

יַבִּיטוּ מִמַּעַל כּוֹכָבִים

וִיסַפְּרוּ בַּלָּט לַיָּרֵחַ:

מַה יִדְכֶּה, יָשׁוּחַ, יִתְאַבֵּל,

עַל מַה זֶה הַאִישׁ יֵאָנֵחַ?

–נִדְכֵּיתִי מִשְּׂעִיפִּים עִוְּדוּנִי,

שַׁחוֹתִי, כִּי כָּבֵד הַסֵּבֶל

וְעַל נְעוּרַי – לְלֹא חֶמְדָּה חָלָפוּ –

עַל אֵלֶּה קָרָאתִי לְאֵבֶל.

עֵת כִּנּוֹר תַּחַת יָד רוֹגֶשֶׁת יִתְיַפֵּחַ / שאול טשרניחובסקי

עֵת כִּנּוֹר תַּחַת יָד רוֹגֶשֶת יִתְיַפֵּחַ,

וְיִנָּתֵק מֵיתָר רַךְ מִמְּרִי הַכְּאֵב הָעָז,

בִּפְרֹץ יַם צִלְצְלֵי חֵן בָּעוּגָב יֵאָנֵחַ,

וְתָקֵר שִׁירַת-יָהּ וְהֶמְיָתָהּ הֶגְיוֹן-רָז;

בִּצְעִיף הַתְּכֵלֶת עֵת עֲרָבוֹת תֵּרָגַעְנָה,

יָרֵחַ כְּחוֹלֵם נָד, וְאִלֵּם דְּמִי הַלַּיִל,

כִּבְמִקְסַם הָאַשָּׁף הֶעָבִים כִּי תוֹפַעְנָה,

וִיצוּרֵי עַרְפִלֵּי-עָב יֵרָקְמוּ בְּמֶרְחַב אֵל;

בִּרְעֹשׁ, בִּגְעֹשׁ וּנְתֹץ אֲרָזִים סַעַר נֶגֶב,

בַּדְּרָכִים מוּעָף חִישׁ, יִתְפַּלֵּשׁ בְּעַנֲנִי חוֹל;

וְשֶׁטֶף מִטְרוֹת-עֹז כִּי יַמְסֶה גּוּשׁ וָרֶגֶב,

הַבָּרָק יִקְרַע עָב, חֲזִיזִים יִתְּנוּ קוֹל, –

אָז אִתָּךְ חַי אֲנִי, מְלֹא תֵּבֵל-יָהּ רַבָּתִי!

וּכְנַפְשֵׁךְ – נַפְשִׁי אָז שׁוֹאֶפֶת קְרָב וּדְרוֹר,

עִם אַנְחוֹת תֵּבֵל כֻּלָּהּ תִּפְרֹץ גַּם אַנְחָתִי,

וּפְצָעַי נוֹטְפִים דָּם עִם דְּמֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר…

אודיסה 1897

יָשִׂישׂוּ שְׁמֵי תְּכֵלֶת, וְתִפְרַח הַגִּנָּה,

בִּירַקְרַק יַאְדִּימוּ דֻבְדְּבָנִים…

מַה-לָךְ הַמְשׁוֹרֵר, וּלְנַפְשְׁךָ עֲדִינָה,

הֲקֶסֶם לְךָ קָסְמוּ הָרְנָנִים?

עֵינַיִם-שָׁמַיִם רַכּוֹת תּוֹפַעְנָה,

תִּבְעַרְנָה שְׂפָתַיִם-דֻבְדְּבָנִים,

צוֹרְבוֹת נְשִׁיקוֹת רַב-אֹשֶׁר תַּבַּעְנָה…

הֲקֶסֶם לְךָ קָסְמוּ הָרְנָנִים?

וְאֶת שְׁמֶךָ אֲנִי אֶשָּׂא עַל כַּנְפֵי הַשִּׁירָה.

מֵעֵבֶר גְּבוּל-יוֹבְלִים אֶטָּעֶנּוּ,

וּלְמֶרְחַק הֶעָתִיד הַמָּלֵא תַּעֲלוּמוֹת

מְלֵא נֹעַם וָזִיו אֲבִיאֶנּוּ.

וּכְיִקְרַת הַפְּנִינִים תּוֹךְ נִבְכֵי תְּהוֹם רַבָּה,

כִּנְשִׁיקָה חֲרֵדָה לַכַּלָּה,

מִשְׁמֶרֶת-עוֹלָמִים אָנֹכִי אֶתְּנֶנּוּ

לְעֵת יוֹתֵר טוֹבָה וּלְדוֹר מְאֹד נַעֲלֶה.

וַיְחִי שְׁמֵךְ וְיִפְרַח, וַאֲבִיבוֹ – עוֹלָמִים

בִּנְגֹהוֹת עֲטַרְתּוֹ לוֹ נָאֲוָה,

לוֹ יְפַלֵּל כָּל לֵב וְתִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ

בְּמַמְלֶכֶת הַיֹּפִי וְהָאַהֲבָה.

אודיסה 1897

בְּהָלִיט צֵל אֶמֶשׁ הָרְחֹבוֹת,

כִּי יִשְׁבְּתוּן עוֹבֵר וָשָׁב,

אָהַבְתִּי מַקְהֲלוֹת כּוֹכָבִים

אַבִּיטָה תּוֹךְ נִבְכֵי הָעָב.

לִי נַפְשִׁי מַגֶּדֶת בַּסֵתֶר:

כָּמוֹנִי אֲנִי בִּכְנַף נוֹד,

הַנָּאוָה נִבֶּטֶת חוֹלֶמֶת,

וּרְטֻבַּת דִּמְעָתָהּ עֵין-הוֹד.

שָׁם אָז הַכּוֹכָבִים יָהֵלּוּ

בַּשְּׁחָקִים, וְאוֹרָם אוֹר פָּז,

וָלָיִל… בַּתְּכֵלֶת אֲדָמָה

נִרְדָּמָה וּמְלֵאֲתִי רָז…

1893

שִׁיר־עֵדֶן, שִׁיר־פֶּלֶא וּמַחְמַד כָּל שִׁיר

אָנֹכִי, הַיָּפָה, אֵדָעָה,

בִּדְמִי לֵיל־הָאָבִיב בְּאַלּוּשְׁטָה בַּגָּן

נְבוּכָה שָׁם אָזְנִי שָׁמָעָה.

עֵת דּוּמָם הוֹפִיעַ אוֹר־כּוֹכַב־הַצִּיר,

וּנְסוּכָה תַּרְדֵּמַת־הַקֶּסֶם

עַל רַחֲבֵי תְּכֵלֶת אֶבְכְּסִינוּס הַיָּם¹

שֶׁהֵלִיט הַסַּהַר בְּאוֹר כֶּתֶם, –

אָז שִׁיר זֶה הֶאֱזַנְתִּי בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ

בַּשְׂדֵרָה בַּצְּלָלִים טָבָעוּ,

וּבְשִׂיחַ גִּבְעוֹלֵי שׁוֹשַׁנֵּי־הַמּוֹר

וּבְהֶמְיַת מַעְיָנִים נָבָעוּ.

לוֹ עָנָה מִסָּבִיב קוֹל גַּלִּי הַיָּם

בֵּין סְלָעִים יַכְתִּירוּם וַאֲבָנִים,

וּשְׁאוֹן רוּחַ־חֶרֶשׁ בַּעֲרוּצֵי הָהָר

וּתְרוּעוֹת הַזָּמִיר בִּרְנָנִים.

כְּי תִּדְעַךְ תּוֹךְ רַהֲטֵי דָמַיִךְ הָאֵשׁ,

וּבְלִבֵּךְ כִּי יָנַח הַסָּעַר;

וְנַפְשֵׁךְ כִּי עָיְפָה מִתַּעֲנוּג וָגִיל,

עֵינַיִךְ תָּסֵבִּי מִנָּעַר, –

שִׁיר־עֵדֶן, שִׁיר פֶּלֶא זֶה, יַעֲלַת־הַחֵן,

אָנֹכִי גַּם אָז לָךְ אָשִׁירָה,

וּלְשִׁירִי יִרְתָּחוּ דָּמַיִךְ כַּסִּיר,

וְעֹז אַהֲבָה וְחֵשֶׁק אָעִירָה.

יִרְתָּחוּ דָּמַיִךְ, יֶחְמָרוּ כַּסִּיר,

אוֹת־לַהַב עַל לֶחְיֵךְ יוֹפִיעַ,

וּכְהַלְמוּת הַפַּטִּישׁ יַךְ דָּפְקֵךְ בַּלֵּב,

וְאֵשׁ חֵשֶׁק שָׁדַיִךְ תָּנִיעַ.

חֳרָבוֹת / שאול טשרניחובסקי

… וּבְאֵשׁ אַרְגָּמָן עוֹד כָּל יַרְכְּתֵי יָם תִּבְעַרְנָה,

מִסָּבִיב הָשְׁלַךְ הָס, וְלוֹט הַנֶּשֶׁף רַךְ;

שִׁבֹּלֶת דְּנִפֶּר תֵּט, בְּתַלְתַּלֵּי-אוֹר תִּנְהַרְנָה

בְּנוֹת-גַּלִּים בְּאֵבֶל קוֹל בְּמַעֲבִית אַגְמוֹן שַׁח.

כַּעֲנַן-הַתְּכֵלֶת שָׁם הַגְּבָעוֹת תְּתֹאַרְנָה,

עֲרָפֶל שָׂב וָדַק יְחַבֵּק גַּיְא וּסְבַךְ;

בֵּין שִׁנֵּי סַלְעֵי-עֹז שִׁבֲּלֵי-אוֹן תִּסְעַרְנָה,

וּדְנִפֶּר קִצְפּוֹ יַז כִּזְאֵב יִלְכְּדֶנּוּ פָּח.

עֲרְפֶל-נְצָחִים גַּז, שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר נְמַקִּים;

עַל תִּלּוֹ מַחֲנֶה עָז, יָרִיעַ חֵיל קָזַקִּים,

אֵשׁ צוֹפִים עַל שִׂיא הַר, בְּרַק רֹמַח בְּמֵי הַיְאֹר.

לִי לָאַט שִׂיחַ גָּל; אֵי גְבוּל כִּי תֵּדָעֶנּוּ?

בַּחֲלִיפוֹת עִתִּים יֵשׁ, שֶׁעָבַר חַי עוֹדֶנּוּ,

וְנִגַּשׁ יוֹם בְּיוֹם כַּצֵּל בַּעֲקֵב הָאוֹר…

אִי כורטיצה¹, 1895

בִּמְקוֹם חֶרֶס חַכְלִיל־עֵינָיִם,

וּתְכֵלֶת נִמְתַּחַת עַל כֹּל;

זְבוּב־רִקְמָה שָׁם צִלְצַל־כְּנָפָיִם,

הַצְּלָצַל בַּשִּׁיר יִתֵּן קוֹל;

בִּמְקוֹם זִמְזוּם חַרְגֹּל בָּרָמָה,

וּדְבוֹרָה עִם צִיץ תַּמְתִּיק רָז, –

שָׁם רוּחַ יִכָּנֵף בַּקָּמָה,

וּכְנִרְדָּם יִנּוֹעַ גַּל־פָּז.

וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תּוֹפַעְנָה

בִּבְדֹלַח הַמַּעְיָן כְּבִרְאִי,

וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תַּבַּעְנָה:

עָדֵינוּ, בַּת־אָדָם, נָא גְשִׁי!

עָדֵינוּ, הָרָפָה, הַנְּכֵאָה!

אֲנַחְנוּ עָצַמְנוּ מְאֹד;

כַּנִּצָּן תִּתְנַעֲרִי מְלֵאָה

טַל חַיִּים, גַּם עֶדְנָה וָהוֹד.

נִינָקָה שַׁד נִבְכֵי־אֲדָמָה,

גַּם רָוֶה גִזְעֵנוּ מֵי־עָל;

בַּלַּיְלָה, עֵת תֵּבֵל נִרְדָּמָה,

יְחַיֵּנוּ מֵחָדָשׁ הַטָּל.

דְּעִי: יִלְדֵי אֲדָמָה אֲנַחְנוּ,

צָמַחְנוּ בַּשָּׂדֶה עִם דְּרוֹר;

מִסַּעַר בַּלַּיִל רַק שַׁחְנוּ,

חִישׁ קַמְנוּ, נִתְעוֹדֵד בָּאוֹר.

נִפְרָחָה… עַלִּיזִים, רַעֲנַנִּים,

נָקוּמָה נֵרָגַע יוֹם יוֹם, –

וּמְעוֹנְכֶן אַתֶּן אַךְ אַשְׁמַנִּים,

בַּגֵו גַּם בַּנֶפֶשׁ אֵין מְתוֹם.

הוֹי אַתְּ שִׁבֹּלֶת, בַּת־עֹנִי!

מַה־נְּעִימִים הַגַּיְא עִם הַגָּל,

מַנְגִּינוֹת הַבֹּקֶר לְעֶפְרוֹנִי

וּתְהוֹמוֹת הַתְּכֵלֶת מֵעָל!…

מיכאילובקה 1895

אַךְ עָלֵז הָיִיתִי בַּבֹּקֶר,

לָעֶרֶב – וַתִּנְהַר דִּמְעָתִי,

"מַה רֻטְּבוּ לְחָיֶיךָ " – שְׁאְלוּנִי;

מַה אֶעֱנֵם, הַגִּידִי, יוֹנָתִי!

הָאַגִּיד, כִּי אַתְּ הִשְׁבַּעְתִּנִי

עוֹד אֶתְמוֹל אַהֲבָתֵךְ נִצַּחַת,

וָעֶרֶב פְּגַשְׁתִּיךְ בַּמְּחוֹלוֹת

עִם אַחֵר, עַלִּיזָה, צֹלַחַת?

אִם אַגִּיד, כִּי נַפְשִׁי לִי מָרָה, –

לִי הֵמָּה יַגִּישׁוּ כּוֹס יָיִן;

וְאִם אֹמַר, כִּי אַתְּ עֲזַבְתִּנִי,

הֵם יַעֲנוּ: הֶאָפְסוּ יְפוֹת-עָיִן?

לֹא צַר לִי לַחֲרוּזֵי הַשִּׁירִים

לִכְבוֹדֵךְ, הַנָּאוָה, כָּתָבְתִּי;

אַךְ עָגְמָה, הָהּ, נַפְשִׁי לְעֵינָיִם,

שֶׁכָּכָה זֶה נַשֵּׁק אָהָבְתִּי.

אודיסה 1893

נִיב קֶסֶם שְׂפָתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים –

קוֹל מֵיתָר זוֹ רוּחַ יָנִיעַ,

וּכְצִלְצַל מַנְגִּינוֹת שִׁנְאַנִּים

תּוֹךְ חַדְרֵי לִבָּתִי יָרִיעַ.

וּמְלֵאֲתִי קֶסֶם הָרִנָּה,

הֲמוֹן גַּלִּי קוֹלוֹת נִשָּׂאִים…

הַיְסַפְּרוּ זַלְזַלִּים בַּגִּנָּה,

אוֹ מַעְיָן מְפַכֶּה בַּסְּלָעִים?

הֲגִיגָם אֵין נַפְשִׁי יוֹדַעַת,

וּמְלֵאָה לִבָּתִי רוֹגֶשֶׁת –

מִנִּצְרוֹת הַנֶּפֶשׁ נוֹבַעַת

שִׁירָתִי בִּגְאוֹנָהּ רוֹעֶשֶׁת.

נוֹבַעַת כְּזֶרֶם מַעְיָנִים

בִּרְסִיסִים שֶׁל צֶבַע וְאוֹרָה.

הַגַּלִּים – הֵם שִׁירַי הַקְּטַנִּים

בַּחֲרוּזִים טוּרֵימוֹ אֶנְצֹרָה.

מיכאילובקה 1895

וְהַמִּדְבָּר אָז נִרְדָּם, וְסָבִיב אַךְ הָס,

דוּמִיָּה בֶּהָדָר אֲיֻמָּה וְנִפְלָאת;

וּמְלֵאֲתִי רָזִים עַרְבַת אַשְׁמַנִּים,

וּמְאִירִים מִמַּעַל שָׁמַיִם שַׁאֲנָנִּים;

וַיִּדֹּם וַיַּקְשֵׁב הַיְקוּם קֶשֶׁב רָב

וּכְאִלּוּ הוּא הוֹחִיל לְאַלְלַהּ יִתֵּן צָו.

וּפִתְאֹם – וַיַּרְעֵם הָרַעַם בַּגַּלְגַּל,

בַּמִּדְבָּר מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ הִתְגַּלְגֵּל,

וּבְרַחֲבֵי הַיְּשִׁימוֹן טָס מַכְרִיז עַל אֵיד,

וּבְאַפְסֵי מֶרְחַקִּים לוֹ עָנָה הַהֵד

בְּקוֹל שָׁאוֹן חֲרִישִׁי, וּכְאִלּוּ לוֹ לָעָג –

וַיִּמּוֹג בַּמֶרְחַק… גּוּר-אַרְיֵה זֶה שָׁאָג!

וּבְרֶגַע הָרָזִים כִּי חָלַף הַקּוֹל,

בְּרֶטֶט וְחַלְחָלָה הִתְנַעֵר הַכֹּל:

הַסּוּס הִטָּה אָזְנָיו וַיִצְהַל בָּרָמָה,

וַיִנְחַר הַגָּמָל, וַיִּילֵל בִּדְמָמָה,

וַיִנְבַּהּ הַצְּבֹעַ מֵרִבְצוֹ בַּגָּיְא.

וּבְהִמּוֹג הַקּוֹל עוֹד בְּאָזְנֵינוּ הוּא חָי.

וּכְרוּחַ קַר חָלַף וַיַּקְפִּיא דָמֵנוּ…

אַךְ שַׁאֲנָן הַנָּבִיא אָז יָשַׁב בֵּינֵינוּ,

מֵאוֹר הַיָּרֵחַ, אוֹר תְּכֵלֶת, לוֹ זִיו

וַיְתַקֵּן סַנְדָּלוֹ – וּמִלָּה אֵין בְּפִיו…

וַתָּשָׁב הַדְּמָמָה, וַיִּישַׁן הַמַּחֲנֶה,

לֹא רָגְשׁוּ נִסֵּינוּ וַנִּדּוֹם גַּם נָחְנוּ…

וַיִּשְׁבֹּת מִמְּלַאכְתּוֹ הַנָּבִיא וַיָּקָם,

וְעֵינָיו מַבְרִיקוֹת, כִּבְיוֹם סַעֲרַת-נָקָם,

וַיַּעַן וַיֹּאמַר: לְשָׁלוֹם לְכוּ!

וַיִּגְדַּל וַיָּרָם בָּרֶגַע הַהוּא

בַּיְשִׁימוֹן הֶעָטוּף תַּעֲלוּמוֹת כַּמָּוֶת,

בַּעֲדַת מַעֲרִיצָיו שֶׁאוֹתוֹ סוֹבָבֶת,

כִּמְחוֹקֵק הַיּוֹרֵד מֵחֹרֵב בְּסִין,

כְּעַזְרַיאִיל הַמַּלְאָךְ הַבָּא בְּיוֹם הַדִּין,

כַּשֶּׁמֶשׁ מִתֹּהוּ וָבֹהוּ מִתְפָּרֵץ,

כְּאַלְלַהּ בְּיוֹם בְּרָאוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

1903

מִכָּל פִּרְחֵי מוֹר בַּגָּן

נַפְשִׁי לַשּׁוֹשַׁנָּה,

וּמִנִּי כָּל עֲלְמוֹת-חֵן

אֲהַבְתִּיךְ, שׁוֹשַׁנָּה,

יוֹם וָיוֹם בְּהִבָּקַע אוֹר

אֵצֵא לִי הַגַּנָּה;

מִכָּל פְּרָחַי מְלֵאֵי טָל

שׁוֹשָׁן – לַשּׁוֹשַׁנָה.

אודיסה 1893

רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְּנוּ לַיְלָה / שאול טשרניחובסקי

רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְנוּ לַיְלָה

בְּכַפְתּוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,

חֶרֶס יָהֵל יֵאָסֵפוּן –

תִּקְווֹת נַפְשִׁי נַעֲנָה.

וּבַלַּיְלָה, תֹּר הַדְּמָמָה,

יְסֻבּוּנִי דּוּמָם

שְׂעִפֵּי-קֶסֶם, חֲלוֹמוֹת-אוֹרוֹת;

בֹּקֶר – וְעָבְרוּ כְּתֻמָּם.

בְּחֶזְיוֹן אֲשׁוּרֶנָּה,

אָקוּם – הִיא אֵינֶנָּה.

נַפְשִׁי מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים,

עֵינַי לָהּ תִּכְלֶינָה.

1894

לוּ יְדַעְתֶּם עַל מָה אֲהַבְתִּיהָ,

וַאֲמַרְתֶּם: "מָה אֻמְלָל הָאִישׁ!

הֵן כְּשֶׁבֶר תִּקְווֹתָיו הַנְּעִימוֹת,

גַּם לִבּוֹ יִשָּׁבֶר בּוֹ חִישׁ".

וְלוּ תֵדַע מְעַנָּתִי הַנָּאוָה,

אָז אוּלַי תֵּאָנַח בַּלָּט,

וְאֶל-נָכוֹן שְׂחוֹק תָּמִים, שְׂחוֹק נָעִים

יִתְפָּרֵץ מִפִּיהָ הַקָּט.

וְאוּלָם זֹאת יֵדַע הַלָּיִל,

וְאוֹתוֹ הִשְׁבַּעְתִּי: הַחֲרֵשׁ!

וּלְשִׁירִי גִּלִּיתִי אֶת סוֹדִי,

חֲרַתִּיו בַּדָּם וּבָאֵשׁ.

וְלֹא יַעַן בִּי הֶגֶה-שַׁלְהָבֶת,

כִּי אֶחָד הַגּוֹרָל הַמָּר:

שְׂפַת שִׁירִי הֵן זָרָה לַנָּאוָה,

וְזָרִים הַשִּׁיר וְהַשָּׁר.

… וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח

עַל סוּס קַל עֵין־דּוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.

וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:

–“פֹּה תָגוּר” – הַנַּעַר לוֹ חֶרֶשׁ הִבִּיעַ.

–"אַתְּ בַּעֲלַת הָאוֹב? – “כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי”

–“נָא קָסְמִי בָּאוֹב, צֵל הָרֹאֶה הַרְאִינִי!”

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… בַּפִּנָּה קַלָּחַת,

וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵּׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת…

וּכְנָחָשׁ יִתְפַּתֵּל בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּשָׁן

יִזְחָלוּ, יִתְאַבְּכוּ כָּל תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן.

וּבְמַעְגַּל הַקְּסָמִים, בַּגָּפְרִית מָשׁוּחַ,

שָׁם יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, לֹא לִבּוֹ יָנוּחַ.

וִיצוּרֵי עֲרָפֶל וּצְלָמִים נִשְׂעָרִים…

אֶגְלֵי הַזֵּעָה עַל לֶחְיוֹ נִגָּרִים.

אַף רוּחוֹ בּוֹ רָפְתָה, גַּם נַפְשׁוֹ דּוֹאָבֶת.

מַה יִמַּס בּוֹ לִבּוֹ וַיִּנָּבֵּא הַמָּוֶת!

וְחַיָּיו בַּמַּחֲזֶה יַּעַבְרוּ, יֶאֱתָיוּ…

“הַנַּח לִי, הַנַּח לִי!” – שְׂפָתָיו יִבְעָיוּ.

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… דִּמְמַת הַשַּׁחַת…

מַעְגַּל הַקְּסָמִים וַעֲשַׁן הַקַּלַּחַת…

וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת גֶּבַע וַעֲלוּמָיו,

אֲבִיב חֶלְדּוֹ, טֶרֶם יִקְדָּרוּ עוֹד שָׁמָיו.

וּתְמוּנוֹת מַרְהִיבוֹת עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה:

כַּר נִרְחָב יוֹפִיעַ, וּפָרוֹת תִּרְעֶינָה,

וּתְכֵלֶת רוּם שַׁחַק, גַּם רֵיחוֹת עֲדָנִים.

אֶל תַּחַת צֵל אֵלָה, חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים,

שָׁם שָׁלֵו יָנוּחַ הָרוֹעֶה הָעֶלֶם,

וּלְנֶגְדּוֹ יְרַקְּדוּ הַבְּקָרִים בַּתֶּלֶם.

אַךְ שַׁלְוָה וָנֹעַם, אַךְ יִפְעָה וָהֶדֶר…

מַה נָּעֲמוּ צִלְצְלֵי פַעֲמוֹן הָעֵדֶר!

"אָנֹכִי, הַמְאֻשָּׁר, גַּם בָּרִיא, גַּם רַעֲנָן,

מִי יִתֵּן אוּכָלָה וּכְאָז אֱהִי שַׁאֲנָן!"

וְעַצֶּבֶת נוֹרָאָה סְגוֹר לִבּוֹ לָחָצָה,

וּכְמוֹ שִׁפְעַת-דִּמְעָה אֶל גְּרוֹנוֹ פָּרָצָה,

וּפִתְאֹם – וַיַּרְעֵם קוֹל גָּדוֹל וְחָזָק,

וֶאֱשׁוּן־הָעֲלָטָה הֵאִיר הַבָּזָק.

– אָנֹכִי הָרֹאֶה לַמֶּלֶךְ מְשָׁחֶךָ,

מֵאַחֲרֵי הַבָּקָר הֵיכָל הוֹשִׁיבֶךָ;

מִמְּחִילּוֹת רִקָּבוֹן עַל מָה הִרְגַּזְתָּנִי

וּלְאַרְצוֹת־הַחַיִּים מָה הֶעֱלִיתָנִי?

–"מַדּוּעַ מֵאַחַר הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי

וּלְנָגִיד עַל עַמְּךָ כַּיּוֹם זֶה שַׂמְתָּנִי;

"כִלִּיתִי כָּל כֹּחִי בְּסַעֲרוֹת מִלְחָמָה,

וְאָשְׁרִי בַּבַּיִת כְּבָר הָיָה לִשְׁמָמָה.

"עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי־צַלְמָוֶת –

הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.

"אִישׁ־הָאֱלֹהִים! מַה אֵל יַעֲנֵנִי?

כִּי סָר מֵעָלַי – מַה אֶעֱשֶׂה? עֲנֵנִי!

"מַדּוּעַ, הָהּ, מֶלֶךְ עַל עַמְּךָ מְשַׁחְתָּנִי,

מַדּוּעַ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי?

–עַל מֶרְיְךָ, גְּאוֹן לִבְּךָ אֱלֹהִים יִזְעָמְךָ!

מָחָר אַתָּה עִמִּי, גַּם אַתָּה, גַּם עַמְּךָ!

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח

עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,

וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא,

וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.

1893

… וּבַלַיְלָה זֶה צִלְלֵי-צַלְמָוֶת גָּבָרוּ,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּקֶּבֶר קָדָרוּ;

וַיְחוֹלֵל הָרוּחַ בֵּין אֵילֵי-הַיְּעָרִים,

וַיָּנַח מְעַט קָט, וַיַּרְעֵם מִמְּזָרִים,

וַיִּקְרָא קוֹל יָגוֹן, תַּמְרוּרִים וּנְכָאִים;

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִיִלְלַת סוּפָתָה

עֲטוּפַת הַשֶּׁלֶג הָעִיר נָמָה שְׁנָתָהּ.

וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֶפֶת בָּרָמָה

עֲדַת צִלְלֵי-נֶשֶׁף עַל עִיר זוּ נִרְדָּמָה:

אֵין רוּחַ, אֵין חַיִּים בַּעֲדַת הַגִּבּוֹרִים

יַשְׁגִּיחוּ – וּנְמַקּוֹת עֵינֵיהֶם-חוֹרִים:

–הֵן אֵלֶּה בָנֵינוּ! אֵל גַּלֵּי עֲצָמִים,

יָדַיִם יָבֵשׁוּ, הָעוֹרְקִים אֵין-דַּמִּים,

אֵל צְמוּקֵי הַמֹּחַ הַחַיִּים בְּנֵס,

הַחַיִּים וְלֹא חַיִּים וּזְקֵנִים בְּלֹא עֵת!

אֵין כֹּחַ, אֵין אֱיָל, הַפַּחַד בָּעָיִן,

וּכְפוּפֵי הַקּוֹמָה כָּעֲרָבָה עַל עָיִן.

אוֹר שַׁדַּי בַּל יֵדְעוּ, חַיָּתָם – מַטְבֵּעַ,

מַה יֹפִי – בַּל תָּבִין נִשְׁמָתָם הַנְּכֵאָה,

בַּאֲזִיקֵּי הַדָּת וּבְכַבְלֵי דִין מֶלֶךְ

עַל לֶחֶם יִפְשָׁעוּ, עַם נוֹדֵד, עַם הֵלֶךְ.

–אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרֵרִים,

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,

בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקְרוֹת חָרֶב.

בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לַחַיָּה לִטָרָף;

עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוּקָעְנוּ,

הַחֶרֶב בַּכַּף בַמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.

גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ

הַחֶרֶב בַּכַּף יִנָּקְמוּ דָּמֵינוּ.

כִּי יָשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,

יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס צִיוֹן יוֹפִיעַ!

הַלְּאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ, וְהוּא שַׁאֲנָן

גּוֹי יַד הַמַּכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,

עַם, אָכַל רִקָּבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!…

וְטֶרֶם עוֹד יִכְבֶּה כָּל נֵר חַג-הָאוּרִים,

וּמְתִים בָּעִיר נָחוּ אֶל שְׁרִיקַת צַרְצוּרִים,

וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל בְּרִקְמוֹת פִּלְאֵיהֶם

גֻּשְׁמוּ גַּם קָמוּ כָּל מַאֲוַיֵּיהֶם:

אֵשׁ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, תַּחֲרוּת וָלָחֶם

עַל כָּבוֹד, עַל אֵלִים, עַל כִּכָּר קָט לָחֶם.

וּבְנַחֲרוֹת אֵימָה הִתְאוֹנֵן הַסָּעַר,

וּבְאַנְחוֹת גֹּוֵע הִתְאַבֵּל הַיָּעַר,

וַיָּשַּׁח כּוֹתַרְתּוֹ, וַיָּנַע פֹארוֹתָיו,

וַיִּשָּׂא לְשִׂיא-עָבִים עֲרִמּוֹת שְׁלוּחוֹתָיו…

אודיסה 1896

נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים,

נוּמָה, בְּנִי, אֶפְרֹחִי

אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר:

אִתְּךָ הֵן אָנֹכִי.

יְאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים

יְצַפְצְפוּ וִירַנֵּנוּ,

יֶחֱוַר שַׁחַר, וּמִקֶּדֶם

יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ.

עִבְרִי הִנָּךְ, בְּנִי; אַךְ זֶה הוּא

אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ,

חֹטֶר גֶּזַע עַם-הַקְּדוּמִים,

עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ.

עוֹדְךָ נָעַר: תִּגְדַּל, תֵּדַע

גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל,

אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל

עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל.

גֶּבֶר תִּהְיֶה – יַד אַכְזָרִים

תִּהְיֶה בָּךְ, אֶפְרֹחִי.

עַד לֹא תֵּדַע נוּמָה, שְׁקֹטָה,

אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי!

נוּמָה, בְּנִי, הַיּוֹם כִּי פָנָה,

חֹשֶׁךְ יַעַטְרֶנוּ.

אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר:

יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ.

נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא-תֵּבֵל,

אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת,

זֹאת אַל תִשְׁכָּח: נִסְּךָ – "צִיּוֹן

עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת.

אִם גַּם יְאַחֵר יוֹם הַגְּאֻלָּה,

יִצְעַד שַׁעַל-שָׁעַל,

אַל תִּוָּאֵשׁ, אַסִּיר-תִּקְוָה:

עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל.

עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן

שָׁם עַרְבִיִּים חוֹנִים,

לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה!

גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים!

וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי-דֶגֶל,

אַל תִּמְעֲלָה מָעַל:

אֶל כְּלֵי-זֵינְךָ בַּגִּבּוֹרִים –

כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יַעַל!

אודיסה 1897

כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח!

אִם נָכְרִי פֹּה אַתָּה וְאֵין לְךָ מִבְטָח,

בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה אִם כֹּחֲךָ תָּשׁ, -

אָרוּר הַגֶּבֶר אֲסָמָיו לֹא יִפְתָּח,

מִפִּתּוֹ לֹא יַעֲנִיק לֶעָנִי, לָרָשׁ.

כָּל דִּכְפִין יֵיתֵה וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵה וְיִפְסַח!

לִדְבַר-אֵל כִּי תִּצְמָא, וְנַפְשְׁךָ תִּכְלֶה

לְאוֹר-יָהּ, כְּצִפּוֹר נִלְכֶּדֶת בַּפָּח, -

עָשִׁיר אָנֹכִי בָּרוּחַ, לֹא אֶכְלָא,

וְקַמְתָּ וּבָאתָ, אָחִינוּ הַמָּךְ.

וְאֶת שְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם אֲגַל לְפָנֶיךָ,

תַּעֲלוּמוֹת הַבְּרִיאָה תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ

וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי תְּהוֹמוֹת הַיָּם;

וְאֶת יֵצֶר הָאָדָם הַנִּפְלָא אַרְאֶיךָּ

וְרָחַב וּפָחַד לְבָבְךָ וְרָם.

אִם עִיִּים מִקְדָּשְׁךָ עַל מִזְבְּחוֹ וַאֲדָנָיו,

וְאִם גָּלָה כְּבוֹד-אֵל, וְנַעֲלוּ עֲנָנָיו,

וְנָשְׂאָה הָרוּחַ תִּקְוָתְךָ כַּמּוֹץ, –

אֶשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ טַל תְּחִיָּה וַעֲדָנָיו,

וְרָפָא לְךָ, אָחִי, – חֲזַק וֶאֱמַץ!

וְיַם שִׁירָה עֲדִינָה אָרִיקָה עָלֶיךָ,

בְּמַחֲזוֹת-שַׁדַּי אַךְ תִּשְׁנֶּה נַפְשֶׁךָ.

וְשָׁב תֹּם הַנְּעוּרִים וְהַטּוֹב אֲשֶׁר בָּם,

וּבְסַעֲרוֹת הַדּוֹרוֹת גַּם מַשַּׁק דָּמֶיךָ

יַךְ גַּלִּים כְּהַכּוֹת הַגַּלִּים בַּיָּם…

אודיסה 1897

עוֹד תָּקֵר שִׁירַת אַהֲבָה –

וְהִיא כְּבָר אָבְדָה חִנָּהּ,

וּתְצַלְצֵל מִלָּה רַכָּה –

הֵן קִרְבִּי שָׁבְתָה רִנָּה.

וּלְפָנִים קָרוֹת מִלַּי,

וּבְקִרְבִּי אֵשׁ-אַדִּירִים,

וּצְנוּמִים נִדְמוּ נִיבִים –

וּבְלִבִּי שִׁיר-הַשִּׁירִים.

יַרְכְּתֵי מַעֲרָב תִּבְעַרְנָה

תַּחַת עֲרֵמוֹת-הַפָּז,

רֶשֶׁף-הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹן

לוֹחֵשׁ, וְרוֹעֵד וָנָס.

קְהַל הֲמוֹן צְלָלִים נֶחְפָּזִים

לִלְכֹּד הַיַּעַר הַקָּט,

רוּחַ רֵיחָנִית שֶׁל אָחוּ

בָּאָה מִתְגַּנְּבָה בַּלָּט.

כּוֹכַב-הָעֶרֶב – שׁוּר! – יָהֵל,

כְּאִלּוּ הוּא רוֹחֵץ בְּיָם

מָלֵּא עַל גְּדוֹתָיו מֵי-זָהָב,

עוֹמֵד מִזַּעְפּוֹ וָנָם.

מָלֵא רָז חֶרְמֵשׁ הַסַּהַר,

נִבַּט לָאָרֶץ וְדַל,

שִׁירַת-הָעֶרֶב הַנְּעִימָה

צִפְצְפָה צִפּוֹר וַתְּכַל…

הִנֵּה הִבְרִיקוּ עַפְעַפֵַּי-

כּוֹכָב, וְשֵׁנִי יֵשׁ לוֹ…

הָבָה, נִתְפַּלְלָה יַחְדָּיו

אַחֲרֵי חִכִּינוּ עַד כֹּה.

לְאַט לָנוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב!

נוֹסִיף לַקֹּדֶשׁ מֵחוֹל:

נַפְשׁוֹת הַחוֹטְאִים תָּנַחְנָה

מֵעֲבוֹדָתָן מִתְּמוֹל.

גֶּבֶר עֲמִיתוֹ כִּי יַעֲשֹׁק,

אָדָם כִּי יֶחֱטָא לָאֵל –

שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ

נַפְשׁוֹ בְּמִשְׁכְּנוֹת הַלֵּיל.

בְּעִמְקֵי גֵי-הִנֹּם תְּעֻנֶּה,

תְּעֻנֶּה בּוֹ אַחֲרֵי מוֹת.

עֶרֶב הַשַּׁבָּת כִּי יָבוֹא,

יָבוֹא יֵרָאֶה הָאוֹת:

שַׁעֲרֵי גֵי-הִנֹּם הַנּוֹרָא

פְּתוּחִים לִרְוָחָה, בָּרוֹם

יַרְעֵם קוֹל אַדִּיר, קוֹל אָיֹם:

“הֶרֶף, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם!”

בְּגֵיא הַמַּחֲשַׁכִּים וַאֲבַדּוֹן,

מְדוֹרוֹת הַקֶּרַח וְהָאֵשׁ,

יַחְדֹּר הַקּוֹל מְבַשֵּׂר חֹפֶשׁ,

רִנַּת הַקֶּסֶם לַיֵּשׁ.

יַחְדֹּר אֶל נֶפֶשׁ, שֶׁהִצִּית

שֶׂפֶק אַכְזָרִי בָּהּ אֵשׁ,

כְּרִנַּת אֶרְאֵלִּים יָרִיעַ

וְיֹאמַר לַשֶּׂפֶק הַחֲרֵשׁ!

יַחְדֹּר אֶל לֵב שׂוֹנֵא בְּרִיּוֹת,

לֵב זֶה שֶׁקָּפָא מִקֹּר,

וְרֵיחַ הָאָבִיב וּבְשָׂמָיו

יָבִיא עִם תִּקְווֹת וָאוֹר

רוֹמָה וָרוֹמָה יָרִיעַ,

קוֹל לֵב מִתְבוֹסֵס בְּדָם…

תֹּפֶת וָעֵדֶן יֶחְרָדוּ…

מַלָּךְ, כִּי תָּחִיּל, הַיָּם?

דּוּמָם יִנָּטוּ הַצְּלָלִים,

נוּגִים כִּי פָנָה הַיּוֹם…

תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל כָלָתָה,

נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְהוֹם…

“בָּרוּךְ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים…”

“מַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל..”

לְאַט לָנוּ: גַּם “וִיהִי נֹעַם”

נָשִׁיר נָרִיעָה בְּקוֹל.

אודיסה 1897

חַרְבִּי, אֵי חַרְבִּי / שאול טשרניחובסקי

חַרְבִּי! אֵי חַרְבִּי, אֵי חֶרֶב נֹקֶמֶת?

חַרְבִּי לִי תֵּנוּ, עַל אוֹיְבַי אַצְרִיחַ!

אַיָּם מְשַׂנְּאַי? אַכְרִיעֵם לַטֶּבַח,

הַשְׁמֵד אַשְׁמִידֵם! אֲכַלֵּם, אַכְרִיתֵם,

אַכְרִית, אַשְׁבִּיתָה מֵּאֱנוֹשׁ זִכְרָנמוֹ,

אֶעֱלֶה כַּקּוֹצֵר, אַף גִּזְעָם אֲשָׁרְשָׁה;

אֶחְשׂף יְמִין-עֻזִּי וּלְצָרַי אוֹכִיחַ,

חֶרֶב-גַּאֲוָתִי מִדָּמָם אַשְׁכִּירָה,

אֶרְחַץ פְּעָמַי בִּדְמֵי חַלְלֵיהֶם,

רַגְלַי תִּדְרֹכְנָה עַל רֹאשׁ פַּרְעוֹתָמוֹ,

אֶגְזֹר עַל יָמִין, אֶקְצֹרָה עַל שְׂמֹאל.

קָדְחָה אֵשׁ בְּאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל:

רַבַּת צְרָרוּנִי, וְאֵין עוֹמֵד בַּפָּרֶץ,

אָמֹר אָמַרְתִּי: כְּבָר בָּא עָלַי קֶרֶץ.

חַרְבִּי! אֵי חַרְבִּי, אֵי חֶרֶב מִלְחֶמֶת!

חַרְבִּי לִי תֵּנוּ – לֹא אָשִׁיב לִנְדָנָהּ

טֶרֶם אַגִּירָה מְשַׂנְאַי בַּשָּׁלַח.

כַּלְכֵּל נִלְאֵיתִי… כִּי רוּחִי הִתְעַבְּרָה!

עָלָה עָשָׁן בְּאַפִּי, לִבִּי – הַר-גָּעַשׁ,

דָּמַי בְּעוֹרְקַי – אֲפִיקֵי בְנֵי-רֶשֶׁף,

כְּבָלַי אֲפַתַּח, אֲנַתְּקָה מוֹסְרוֹתָי…

רוֹדִי, הִמוֹגָה! – הַתֹּפֶת בִּלְבָבִי,

חַתָּה, הִסוֹגָה! – שָׁם מוֹקְדֵי-הַשַּׁחַת,

כְּאֵשׁ, אֵשׁ-צָרֶבֶת, חֲמָתִי נִתֶּכֶת,

רַחֲמִים שָׁכַחְתִּי, חֲנִינָה בַּל אֵדַע,

אֶנְקַת חֲלָלִים בְּאָזְנַי – מַנְגִּינָה,

דָּמְךָ, דִּמְעָתְךָ – מַיִם נִדְלָחוּ…

הִכּוֹן לְשִׁבְרְךָ, הִכּוֹן, אַכְזָרִי,

לְרוֹעֵץ לְךָ קַמְתִּי בְּעֹז נֶאְדָּרִי!

חַרְבִּי! אֵי חַרְבִּי, אֵי חֶרֶב נֹקֶמֶת!?

חַרְבִּי לִי תֵּנוּ – לֹא אָשִׁיב לִנְדָנָהּ…

שְׂפָתַי מַה דּוֹבְבוּ? קְרָבוֹת אֶחְפֹּצָה!…

אָן הוֹלִיכוּנִי שׁוֹלָל עֶשְׁתֹּנוֹתַי?

וּבַעְיָם רוּחִי צוּר-חַרְבִּי שַׁנּוֹתִי…

חֶרֶב אָחַזְתִּי… כְּבָר יָבְשָׁה אֶזְרוֹעִי!

עַבְדוּת נִצַּחַת אֵין-אֱיָל שָׂמַתְנִי,

דִּכְּאָה גַּם רוּחִי שַׁחוֹתִי מֵאָדָם.

עֶבֶד-עֲבָדִים הֱיוֹת כְּבָר הִסְכַּנְתִּי,

זָנְחה דְּרוֹר נַפְשִׁי, נָשִׁיתִי כָּל טוֹב…

וְרוּחִי כִּי יִסְעַר, יִתְגָּעֵשׁ בַּכֹּחַ,

וְנַפְשִׁי כִּי גָּרְסָה לַחֹפֶשׁ וְחַיִּים –

אָלָה פִּי מַלֵּא, רַק אֶחֱרֹק שִׁנַּיִם,

מָתְנַי אֲשַׁנֵּס כְפַעַם בְּפַעַם

וְאֶשֹּׁךְ כִּמְשֻׁגָּע אֶת כְּבָלַי בְּזָעַם…

אודיסה 1892

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,

זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.

שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,

כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת

לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,

כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,

גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,

יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,

דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,

אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,

לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,

יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,

אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,

אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם

אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,

וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,

עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,

דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי

לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,

חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָי.

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,

לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;

לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי

פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

אודיסה 1894

גַּם תִּרְזָה, גַּם אֹרֶן, גַּם אַלּוֹן,

בַּפַּרְדֵּס כֻּלָּהַם נִרְדָּמוּ,

וַיִּדֹּם בֶּחָצִיר הֶחָגָב,

אַךְ חֶרֶשׁ מַעְיָנִים יִזְרֹמוּ.

בֵּין צְלָלִים לִי פֵּרְשׂוּ כַפֵּיהֶם

גַּם תִּרְזָה, גַּם אֹרֶן, גַּם אַלּוֹן…

מֶה-אָיֹם, מַה-שָׁחוֹר הַלַּיְלָה,

לִי נִשְׁקַף מִשִּׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן!

מֶה-אָיֹם, מַה-שָׁחוֹר הַלַּיְלָה,

אַךְ זְעֵיר-שָׁם יוֹפִיעוּ כּוֹכָבִים;

עוֹד קָדְרָה, הָהּ, נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ,

כִּסּוּהָ, עִפְּלוּהָ הֶעָבִים.

לִבָּתִי בִּי – מִגְדַּל הַדְּמָמָה

בְּלַיְלָה מְלֵא צִלְלֵי-צַלְמָוֶת;

בָּהּ קָפְאָה אַהֲבָתִי יוֹקֵדָה,

שִׂנְאָתִי הָעַזָּה מִמָּוֶת.

[הַכֹּל נִשְׁכַּח] / שאול טשרניחובסקי

הַכֹּל נִשְׁכַּח, וּכְמִקֶּדֶם

אֶל פְּרָחַיִךְ שַׁבְתְּ וַתֶּחִי,

גַּם בַּת עֵינֵךְ, עֵין אַיָּלָה,

לֹא עוֹד יָעִיב רְסִיס טַל בֶּכִי.

כַּהֲתִים רָעַשׁ, אַהֲבָתֵךְ

עַתָּה אֵדַע אֵיךְ אֲתָאֵר:

שַׁלְהֶבֶתְיָה נְצוּרַת לִבֵּךְ

לִמְאֹד גָּדְלָה וַתְּהִי לְבָעֵר.

1894

וְהָיָה בְּחֶשְׁכַת-הָעֶרֶב,

כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם,

וְרוּחַ מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב

כִּי יִלְחַשׁ לָרֹתֶם הַנָּם, –

לִמְעוֹנִי בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע,

הָעָלֶם, תָּבוֹאָה עָדָי!

תַּעֲלוּמוֹת יִתְלַחֲשׁוּ צִ’ינָרִים¹,

יָרֵחַ שָׁם יָהֵל בַּגָּיְא.

אֵלֵי! דְּמִי הַלַּיִל הִגִּיעַ,

הַזָּמִיר כְּבָר עָמַד מֵרֹן.

בּוֹא! אָבִי עַל תּוֹעֲפוֹת יַיְלָה²

שָׁם יִנְהַג אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן.

אֲנִי בַּאֲבִיב-יָמַי רַעֲנָנָּה,

שְׁחַרְחֹרֶת וְיַעֲלַת-חֵן,

כַּגַּלִּים יָנוּעוּ שְׁנֵי שָׁדַי,

וְשִׁנַּי יַלְבִּינוּ מִשֵּׁן.

לִרְגָעִים תֻּצַּתְנָה, תִּדְעַכְנָה

שְׁתֵּי עֵינַי שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם,

אֲנִי – אֵשׁ, אֵשׁ חֵשֶׁק, אֵשׁ תַּאֲוָה,

אֵלַי בּוֹא – הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם.

מיכאילובקה 1895

הָיָה אֵלַי דְּבַר אֲדֹנָי:

קוּם, אִישׁ-הָרוּחַ, הִנָּבֵא בַּגָּיְא!

כִּי הִנֵּנִי שָׂם אֶת פָּנַי נִזְעָמִים

בְּאֵלֶּה הֶהָרִים הַתְּלוּלִים, הָרָמִים,

הַבּוֹקְעִים שָׁמַיִם וַעֲטַרְתָּם הֶעָבִים,

הָאוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֲנַחְנוּ נִצָּבִים.

אִם גַּעֲרַת רַעַם לֹא תָּבוֹא עָדֵיכֶם –

כֹּה אָמַר יְיָ: הִנֵּנִי עֲלֵיכֶם!

יַעַן וּבְיַעַן מְאַסְתֶּם הַבְּקָעוֹת,

בַּאֲשֶׁר הֵן מִדְרָס לִנְמֵרִים וַאֲרָיוֹת,

וְרוֹעִים שָׁם עֶדְרֵי הַבָּקָר וְצֹנֶה,

וּלְעֶזְרָה כִּי קָרְאוּ, וְאֵין מִכֶּם עוֹנֶה –

לָכֵן אֶעֱבֹרָה בְּסַעֲרַת נֶגֶב,

וְהָפַכְתִּי מִשָּׁרְשׁוֹ כָּל סֶלַע יִשָּׂגֵב,

וְאֶחֱלֹף כַּסּוּפָה בַּאֲשֶׁר הֲנִיחוֹתִים,

וַאֲשַׁבֵּר וַאֲמַגֵּר וַהֲדִיקּוֹתִים.

וְשִׁנֵּיהֶם אֲנַפֵּץ וְצוּקֵיהֶם אֲפוֹצֵץ,

יִתְפּוֹרְרוּ לִרְגָבִים וְיִהְיוּ לְחָצָץ,

וְרוּחַ אֲשַׁלַּח בָּהֶם וּנְשָׂאָתַם,

כִּנְשֹׂא אֶת הָאַרְבֶּה, מֵאֶרֶץ-מְכוֹרָתָם,

וְיִהְיוּ לְשִׁמְצָה בַּאֲשֶׁר הֵם בָּאִים,

לְבוּז וְלִשְׁנִינָה בֵּין כָּל קְהַל הַגּוֹיִם,

וּבָדָד וְעַרְעָר כִּגְדִי נָטַשׁ עֵדֶר,

כְּקֶבֶר-אֵין-צִיּוּן מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר;

וּמְתֵי-מְעָט הַנִּשְׁאָר הֵם יִפְּלוּ בִּקְעָתָה,

וְשָׁמָּה יִנָּצְלוּ בְּיוֹם עֶבְרוֹת סוּפָתָה.

וְעַל הַגֵּאָיוֹת כָּאָבִיב אוֹפִיעָה,

וְתוֹצִיא הָאָרֶץ טַל מֹשְׁכִּים, טַל תְּחִיָּה.

וָאֲצַו עַל הֶעָבִים לְהַמְטִיר מִמָּעַל,

וְתַדְשֵׁא הָאָרֶץ וְשִׁפְעַת-צִיץ תָּעַל,

בַּשְּׁפֵלָה לִרְבָבוֹת שׁוֹשַׁנִּים יִצְמָחוּ,

העמקים השפלים כגנה יפרחו.

וַהֲדַר תֹּר הַזָּמִיר אָנֹכִי אָרִיקָה

עַל נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וְעַל שֶׁפֶל כָּל בִּקְעָה,

וְהַנַּעֲצוּצִים וְהַנַּהֲלוֹלִים

הֵם יִשְׂאוּ אֶת פִרְיָם, פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים,

פְּרִי יָאֶה לְנוֹשְׂאָיו אֲשֶׁר חַיִּים בּוֹ,

אֲנִי וְהִפְרֵתִים נְאֻם אֲדֹנָי!

1896

עַל מְלֹא רֹחַב יַם תְּכֵלֶת / שאול טשרניחובסקי

עַל מְלֹא רֹחַב יַם תְּכֵלֶת,

עַל מְלֹא רֹחַב אֵין-הַסּוֹף

גַּלִּים בָּאִים, גַּלִּים נָעִים,

לֹא יִסָּפְרוּ מִנִּי רֹב.

יוֹמָם שֶׁמֶשׁ כִּי יִשָּׁקֵם

–וּנְשִׁיקוֹתָיו לַהֲבוֹת-אֵל,

תַּחַת כַּנְפֵי רָזֵי-עוֹלָם

כִּי יַסְתִּירֵם דְּמִי-הַלֵּיל, –

בִּמְלֹא רֹחַב הָאֲפִיקִים

תַּחֲלֹף קָרַת רֶגֶב-שֵׁשׁ,

וּבִרְסִיסֵי שֶׁלֶג קִצְפָּם

אַף כָּל מַעֲנָה רַךְ אֵין יֵשׁ.

בְּאֶפֶס אַהֲבָה צוּר יַחֲבֹקוּ,

גַּם יָלֹקּוּ אֶדֶן הָר,

וּבְהִפָּרְדָם, תּוּגַת לֵבָב

וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ לָמוֹ זָר…

אודיסה 1897

חָרְבוֹת הֵיכָל… שְׁמָמָה… הֶרֶס…

גַּלִּים נִצִּים פֹּה גַּם שָׁם…

מוּל הַחוֹמָה הַנִּשְׁאֶרֶת

עוֹמְדִים שְׂרִידֵי חָרְבוֹת עָם…

רוּחַ יִפְעֶה בֵּין הַבְּכָאִים,

סְבִיבַי דְּמָמָה, הַס בַּכֹּל…

שְׁמַע! בָּרָמָה בִּילֵל נְכָאִים

אַלְפֵי נוֹדְדִים נָשְׂאוּ קוֹל…

עֵדָה גְּדוֹלָה בְּדִמְעוֹת עָיִן,

בְּכִי תַּמְרוּרִים עוֹלֶה רוֹם…

עַל מָה תִּבְכִּי? וּמֵאַיִן

תַּנּוֹת מָרָה בָּאת הֲלוֹם?

–בָּא אָנֹכִי מִגְּדוֹת טַנָּה,

לָמוֹ יַהֵל אוֹר הַצִּיר.

–בּוּקַרֶשְׁטְ הִרְוַתְנִי לַעֲנָה…

–חוֹבֵב שְׁמֵךְ מִשְּׂפַת סַלְגִּיר!

–שֶׁמֶשׁ לוּב – הֵן הִיא שְׁזָפַתְנִי.

–בְּאִיל-דֵּה-פְרַנְסְ, שֶׁכֻּלּוֹ גָּן,

שָׁם יוֹלַדְתִּי, שָׁם חִבְּלַתְנִי.

–אוֹתִי גִּדְּלוֹ עַרְבוֹת דָּן.

–אֵל נָחַנִי מִקּוֹלְהִידָה.

–מִמָּרוֹקוֹ הִנֵנִי נָס.

–אַהֲבַת בָּנִים הֵן אָעִידָה

יוֹשְׁבֵי גוֹלָה עַל נְהַר פְּרָת.

–שְׂפַת הַשְּׁפְּרֶה אֲנִי נָטַשְׁתִּי, –

–סַן-פְרַנְצִיסְקוֹ בֵּיתִי שָׁם.

–מֵהֶרַט אָנֹכִי חַשְׁתִּי.

–מִשִּׁיקָגוֹ, –מֵאֲרָם!

–שָׁם עַל שְׂפוֹת הַגּוֹרִילְיָנָה,

אֶרֶץ אַהֲבָה, יֹפִי, שִׁיר,

נוֹף נוֹלַדְתִּי בּוֹ. – הֵן כְּנַעֲנָה

בָּא אָנֹכִי מִקַּהִיר.

–מִמּוֹסְקְבַה אֲנִי הַבִּירָה.

–מֵעֲרוּצֵי הַר טְשַׁרְדַּג.

–גּוֹלֵי קוֹרְפוּ גַּם קוֹרְקִירָה!

–אוֹר חָזִיתִי בְּחוֹמוֹת פְּרַג!

–עוֹלֵי-רֶגֶל מִנּוֹף פְּלָאוֹת,

בּוֹ נְהַר-גַּנְגֵּס יִזַּל אַט.

–אַרְצִי בֶּלּוֹבֶז', נוֹרָאוֹת

שָׁם יְסַפְּרוּ יַעֲרֵי-עַד.

–בְּשֵׁם כָּל אַחַי, יוֹשְׁבֵי תֵּימָן,

נִדְּחֵי צִיּוֹן בַּעֲרָב!

בְּשֵׁם כָּל בֵּן עִם עַמּוֹ נֶאֱמָן

בָּאנוּ לֵאמֹר שָׁלוֹם רָב.

שָׁלוֹם רַב לָךְ מִמַּעֲמַקִּים!

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם עַד בְּלִי דָי!

שׁוּרִי בָּנִים מִמֶּרְחַקִּים

קִרְיַת-צִיּוֹן, עַמֵּךְ חָי!

קַצְוֵי-תֵבֵל אִם נָדַדְנוּ, –

לִבּוֹתֵינוּ יַעַרְגוּ לָךְ,

אֶל מוּל הָרֵךְ הִתְאַחַדְנוּ,

יוֹשִׁיט יָדוֹ אָח אֶל אָח.

בַּקִּינָה מָרָה, זוֹ לִמַּדְתַם

סוּפַת-צָפוֹן, גֵּאוּת-יָם,

וּבְהִתְפָּרֵץ מַר אַנְחָתָם

מָעֲלָה תִּסַּק אֶל אֵל רָם.

אודיסה

שְׁנֵי הָעוֹרְבִים (אגדה שוטלנדית) / שאול טשרניחובסקי

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כַּחֲלוֹף חֶשְׁכַת לַיִל,

עוֹרֵב אֶל עוֹרֵב קוֹרֵא בְּחָיִל:

–"עוֹרֵב, הוֹי, עוֹרֵב, אֵי נֹאכַל הַיּוֹם!

הֲנָשׁוּט בַּגַּיְא אוֹ בִּכְרַכֵּי הַיָּם,

נָעוּף הַיַּעֲרָה, אִם נַעֲרֹק צִיָּה,

נַחְדֹּר בַּשִּׂיחִים אוֹ הֶרָה נַמְרִיאָה?"

עוֹנֶה הָעוֹרֵב לָעוֹרֵב בְּקוֹל:

–נָעוּף בִּיהוּדָה אֶל מִדְבַּר הַחוֹל.

צִיּוֹן נָשׁוּרָה: עַל מְרוֹמֵי הֶהָר

גּוֹסֵס הַמְשׁוֹרֵר, חֲלַל חֶרֶב-צָר:

זִרְמַת דָּם חַם עוֹד מִלִּבּוֹ נִגֶּרֶת,

תִּפְרֹץ גַּם תַּאְדִּים אֶת אַבְנֵי-הַהֶרֶס,

עוֹד בַּת-הַצְּחוֹק עֲלֵי שְׂפָתָיו מְרַחֶפֶת,

חֶרֶב-הַצָּר חוֹל וְאָבָק עוֹטֶפֶת,

נַעוּף, נֵשֵׁבָה עַל כֶּתֶף הָאִישׁ,

עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת נְנַקְּרָה-נָא חִישׁ,

נִמְרֹט תַּלְתַּלָּיו הַשְּׁחוֹרִים הַדַּקִּים,

נָלִיט בָּם אֶת אֶפְרֹחֵינוּ הָרַכִּים.

בְּשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הַמְּסֻלְסָל, הָרָךְ,

נְרַפְּדָה קִנֵּינוּ הָרְעוּעִים בַּסְּבַךְ.

עַרְשׂוֹ מַה קָרָה בֵּין חָצָץ וָרֶגֶב!

סַעַר כִּי יַחֲלֹף, כִּזְעֹם סוּפַת-נֶגֶב,

לִמְרַאֲשׁוֹתָיו אַךְ סִרְפַּד הַגַּיְא;

יִישַׁן, בַּל יִרְאֶה בִּבְכוֹת עַלְמָה לוֹ…

סַבִיב לְעַצְמוֹתָיו – רַק סִיעוֹת-צִפֳּרִים,

אַךְ יְלֵל-שׁוּעָל, אַךְ דִּלּוּג עֳפָרִים.

אודיסה 1896

–הֲכִי לָכֵן זְנַחְתָּנִי,

הָהּ, אֵלִי, וְיוֹמִי רַד

כִּי אֶרְאֶה אוֹיְבִי יִגְבַּר,

וְכוֹכַב שִׁבְטִּי רַד?

–"קוּם, אָחִי, פַּתַּח כְּבָלִים,

הָאֶגְמֹל אָחִי רַע?

הֵא אִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ

וְחָיִיתָ, בְּרוּךְ אַלְלָהּ!"

–וּנְגִיד-שִׁבְטֵנוּ אֵיפֹה,

אֵי בֶּן קַעַבְּ, אַסַּד?

אָמַרְנוּ: יַדְבֵּר עַמִּים,

וִיהִי שְׁמוֹ לַעֲדֵי-עַד!

כְּסַעֲרוֹת תֵּימָן הִקְדִּיר

שְׁמֵי עָל, כִּי הֵרִים נֵס…

–"עַל מְרוֹם שְׂדוֹת-אַלְמֶדִּינָה

אַסַּד כְּבָר נָפַל מֵת!"

–וּבֶן אַחְטַב אַיֵּהוּ

הַנַּעֲרָץ בְּסַעֲרוֹת-קְרָב?

הַאִם לִגְוֹעַ תַּמּוּ

נְדִיבֵי “עַם-הַכְּתָב”?

נָמוֹגוּ אָהֳלֵי קֵדָר

פֶּן יֹאמַר בָּאָה עֵת

לְהָרִיק לַהַט חֶרֶב.

–“גַּם בֶּן-אַחְטַב כְּבָר מֵת!”

–וְעֻזִּיאֵל בֶּן סַמַּיִל,

נָא, הַעוֹדֶנּוּ חָי?

דָּם חַרְבּוֹ הֵן רָוָתָה,

לֹא אָמְרוּ חִצָּיו דָּי!

מִדַּהֲרוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו

מְשַׂנְאֵיהוּ דִּבְּרוּ רְתֵת,

וְלֹא קָמָה בָּם עוֹד רוּחַ…

–גַּם בֶּן סַמַּיִל מֵת!"

"בֶּעָפָר הִתְפַּלַּשִׁתּי

וְחָיִיתָ בֶּן כַּאטָא"…

–הַאִם זֶה גְמוּל גְּמַלְתָּנִי?

שִׁלַּמְתָּ לִי אַךְ רָע!

בַּבְּרִית אִם אַתָּה נֶאֱמָן

גַּם בְּיוֹם בָּאָנִי פִּיד,

מַה-חַיִּים לִי? – אָמוּתָה

מִיָּדְךָ, בֶּן תַּאַבִּתְּ!

כִּנְפֹל קֹרַיְטָה יַחַד

עִם נְשִׂיאָם עַל שְׂדֵה-קָרַב,

נָדִּיר וְקַיְלַהּ כָּרָעוּ

וּשְׁאָר בְּנֵי “עַם הַכְּתָב”;

אַךְ שְׁמָם עוֹד יִנּוֹן, יִחְיֶה

בַּאֲבֶל-שִׁירֵי עֲרָב,

בְּמַנְגִּינוֹת הָעֲרָבוֹת

וּתְרוּעוֹת שׁוֹפַר קְרָב.

אודיסה 1896

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

וְיוֹם עַל כָּל הַיְקוּם תּוֹלַעַת אָדָם תִּשְׁפֹּךְ

מֶמְשַׁלְתָּהּ, מִמְשָׁל רַב, בַּשְּׁחָקִים וּבַתְּהוֹם,

וְתֵרְדְ בַּחֲזִיזֵי-אֵשׁ וּרְעָמִים תַּדְבֵּר תַּחְתָּהּ,

וְעַל חֶשְׁכַת לֵיל – הַצִּיר יַגִּיהַּ אוֹר הַיּוֹם;

בַּעֲרֹב הַיּוֹם בַּיוֹם מֵחַשְׁרַת תִּמְרוֹת עָשָׁן,

וַעֲתַר עֲנַן כִּבְשׁוֹנִים יַקְדִּיר תְּכֵלֶת-עָל;

וִישַׂרְטֵט שַׁפְרִיר עָב, כְּמִכְמָרוֹת אֲשֶׁר מָשָׁן

הַדַּיָּג מִן הַיָּם, קְהַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל;

וּכְנַף הָרְנָנִים עֵת עַל שִׂיחַ הָעֲמָקִים

תֵאָלֵם פִּתְאֹם דֹּם, כִּי חָלַף לִבָּהּ חֵץ,

וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֵי-עַד שֶׁבִּקַּע גָּבְהֵי-שְׁחָקִים,

לַגַרְזֶן יִכְרַע, כִּי גַם עָלָיו יָקִיץ קֵץ;

אֲבַק-הַשְּׂרֵפָה עֵת יַכְנִיעַ פִּסְגַּת צוּרִים,

וּבְרֻכְסֵי הַרְרֵי-אֵל מִקְלַעְתּוֹ מַסְלוּל יֵט,

עֵת קֶסֶם צֵל עֲרֹב-יוֹם יָנִיס נֹגַהּ אוּרִים,

הַמִּגְדָּל יִבְקַע עָב, בֶּעָנָן יִגַּע נֵד, –

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

בִּשְׁרִיקַת מְגֵרָה אָז וּבְהַלְמוּת רַעַם פַּטִּישׁ,

בִּשְׁאוֹן מַתֶּכֶת אֵשׁ, נִתֶּכֶת בְּכוּר הַגִּיר,

בִּמְקוֹם לֵב אָדָם יַךְ: בִּשְׁאוֹן עִיר וְשַׁלְוַת כְּפָרִים

וּבְאַנְחוֹת אַהֲבָה אָז – תִּתְנַעֵר בַּת-הַשִּׁיר.

וּבְתִתָּהּ קוֹל מִקְצֵה מַמְלֶכֶת אִישׁ עַד קִצָּהּ

מִמִּכְרֶה לְמִכְרֶה זֶה, הַנּוֹקְבִים עַד תְהוֹם,

אָז תָּקֵר בֶּעֱזוּז אֵשׁ אַהֲבָה כְּיָם נִגְרָשָׁה

וּלְמַחֲזוֹת שַׁדַּי אֵל מִלֶּב אֱמוּנַת-תֹּם.

בְּמִלּוּאֵי כֶּתֶם פָּז, בַּחֲרוּזִים מֵעֻלָּפָה,

הָגוּת הַמְשׁוֹרֵר בְּעֹז תְּפַכֶּה כִּנְאוֹת יָם,

כִּזְכֹּר מִפְעֲלוֹת דּוֹר אַדִּירִים וְעֵת חָלָפָה,

וּבְאֹשֶׁר עַד אֵין קֵץ עֲתִידוֹת דּוֹר הַקָּם, –

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

אודיסה 1896

"מַה יִזְעַף, יִתְגָּעֵשׁ,

מַה יֵהוֹם הַיָּם?

הֲתָבִין סוֹד שִׂיחַ

הַגַּלִּים בְּדָכְיָם?"

–מֵחוֹפֵי יַם קֶדֶם אָתָאנוּ אֲנַחְנוּ,

בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה מִהַרְנוּ, לֹא נָחְנוּ

עַל בְּדֹלַח מֵימֵינוּ נָשָׂאנוּ דָלִיָּה

מֵאֶרֶץ יְהוּדָה עֲדֵי גְבוּל רוּסְיָה:

לֹא פַסּוּ עוֹד חַיִּים עַל הַרְרֵי צִיּוֹן.

"מַה יִפְעֶה הָרוּחַ

וְעָלִים יִרְעָשׁוּ,

עֳפָאֵי הַתִּרְזָה

אַט יִתְלֶחָשׁוּ?"

–מִכַּרְמִי עֵין-גֶּדִי זֶה עַתָּה רַק בָּאתִי,

צוּף פְּרָחִים בִּכְנָפַי צָרַרְתִּי, נָשָׂאתִי,

לַתִּרְזָה שְׁלָחַתּוּ גֶפֶן-אַדֶּרֶת:

עוֹד תִּפְרַח צַמַּרְתִּי לִצְבִי וּלְתִפְאֶרֶת,

זֶה עַתָּה אַךְ נִרְאוּ עָלַי הַנִּצָּנִים.

"מַה יִרְמֹז בָּעַפְעַפָּיו

הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר,

וְאַרְגָּמָן חַכְלִילִי

יְכַס עָבֵי-צָחַר?"

מִמִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אָבוֹאָה אוֹפִיעַ,

אֶל צִיּוֹן נִשְׁקַפְתִּי: שָׁם שַׁחַר יַגִּיהַ

וּצְלָלִים יָנוּסוּ מִנְּגֹהוֹת-פַּרְוָיִם,

וָאַבִּיט מִסָּבִיב עַל שַׁפְרִיר שָׁמָיִם:

לֹא עוֹד עַנְנֵי חֹשֶׁךְ בַּת-עֵינִי חָזָתָה!

אודיסה 1893

נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי לַכֹּל,

פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר-יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל,

אֲשֶׁר עֵינֵךְ הָרָמָה מַשְׁקֶפֶת בְּלִי חָת,

וְלֹא חָדְלוּ שְׂפָתַיִךְ מִלָּשִׁיר שִׁיר עָז;

וּבְלִבֵּךְ, לֵב נְדִיב וְהֵיכַל אֵל חָי –

מְעוֹנָה תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ, הַיְקוּם וַאֲשֶׁר בּוֹ.

כִּי עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת אֶת יֵצֶר הַכֹּל,

וְאָזְנַיִךְ תִּשְׁמַעְנָה, תַקְשֵׁבְנָה לְקוֹל

אֱלֹהִים הַמִּתְהַלֵּךְ בְּמֶרְחֲבֵי אֵין-סוֹף,

בְּסוֹד שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וּבְצִפְצוּף הָעוֹף,

וּבְקוֹל גַּעֲרוֹת רְעָמִים וּבְמִשְׁבְּרֵי יָם,

בְּעַב-עַנְנֵי תֵימָן וּבְהֶמְיַת הַדָּם…

וְאֵיךְ יֶחֱשׁוּ שׁוֹפְטַיִךְ מְנַדַּיִךְ – וְאַתְּ

הֵן שָׂנֵאת מִנְהֲגֵיהֶם וּלְחֶרְפָּה נָתַתְּ

כָּל מָסֹרֶת קָדְשֵׁיהֶם, כְּאוֹיֵב וָצָר,

וַחֲלַל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם מַה צַּר לָךְ, מַה צָּר!

וְחָיִית אַתְּ עִם חַיֵּי הָאֵזוֹב בַּקִיר,

וְטִפַּת מָיִם נִדַּחַת בֵּין אַבְנֵי הַגִּיר

וְעִם שְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָה, וְעָם רִקְמַת-הַשָּׁוא,

יִפְעַת רֶגַע לֶעָנָן וּלְשַׁפְרִיר הָעָב.

גִּרְעִי עֵינָיִךְ מֵהֶם, וְאִם הָיִית לִמְנוֹד-רֹאשׁ,

עֵקֶב יֹפִי אָהַבְתְּ אַתְּ כִּי יְשְׁקוּךְ מֵי-רֹאשׁ,

בּוֹז יָבוּזוּ לַחֲלוֹמֵךְ וּלְשִׂישֵׂךְ אֶל גִּיל

חֲנוּטֵי בָּשָׂר וָרוּחַ וְרוֹפְאֵי-אֱלִיל.

יַעַן אַתְּ – אַתְּ הָאָבִיב, וְהֵם רְקַב בּוֹר,

יַעַן הֵם בָּאְשַׁת קֶבֶר, וְאַתְּ שְׂשׂוֹן אוֹר…

אודיסה 1898