למותר להוכיח, כי קיימת יכולת לפתח מפעלי תעשיה בקיבוּץ. ההנחה היא: שכל מה שפועל מסוגל לעשות, מסוגל לעשות חבר קיבוץ – בצוּרתו הקיבוצית. הדגש הוא: איך לעשות? הנסיון מועט, אולם הוא הוכיח, שמלאכה (עדיין אין זו תעשיה) היא דבר בר קיימא בחיי הקיבוּץ. לעתים קרובות על התעשיה בקיבוץ להתפתח בצעדים מהירים הרבה יותר מאשר החקלאות, למשל. הסקטור החקלאי אינו עשוי להביא לידי תמורות גדולות במספר העובדים.
החקלאות גדלה והולכת בד בבד עם יכולת קליטתו של הקיבוץ, אוּלם התעשיה אינה יכולה להתפתח בצורה כזאת. יחידה משקית אחת אינה יכולה להדביק את ההתפתחוּת שבתעשיה. אולם אנחנו איננוּ מבררים את השאלה היסודית הזאת. דבר זה עדיין לא חדר להכרתנוּ.
הרחבת הנושא 🔗
אין לקשור פיתוּח מפעל תעשייתי גדול ביחידה משקית אחת בלבד. במפעל תעשייתי גדול ראוי להרחיב את הנושא. גם בועידת הקיבוץ באשדות־יעקב דיברו על מפעלים תעשייתיים, המתבססים על כמה וכמה יחידות קיבוציות. באופן מעשי אולי עדיין לא הגיע הזמן לכך, אולם הבירור בנקוּדה זו הוא חשוב.
קיבלנו את הפתרון הפּליאטיבי של עבודה מבחוץ2, מתוך ידיעה, שבבוא העליה נחליף את העבודה הזאת. המפעל יתפתח, אולם צריך להרחיב את הנושא על קיבוצים נוספים. הרי אנו יודעים את מידת גידולנו שנה שנה.
אליק [שני משמאל, עומד] מקבל את פניהם של אנשי מעברת צמח שבאו לסייר במשק אפיקים, 1953
אליק וּוירה שומרוני עם צפורה ויונה כסה בחתונת בניהם.
אליק וצפורה [ראשון ושניה משמאל] נספו באסון מעגן
המסקנה צריכה להיות, שאין לכבול את התפתחוּת ‘קלת’. יש לעשות הכל ובלבד שנקיים את המפעל. אולם להסיר את המעצורים להתפתחות המפעל אפשר רק על־ידי החלטת הקיבוץ להרחיב את נושא המפעל. התקוּפה הנוכחית של המלחמה אינה צריכה לציין את דרכו של הקיבוץ להבא, אחרי המלחמה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.