¹

בהתחשב בעוּבדה, שיחידות הכשרה מתהווֹת בעיקר כתוצאה של חינוּך ממוּשך, של הכשרה ממוּשכת במשקים, ושאין להקימן לצרכי ההתישבוּת – הן כמילוּאים והן כגוּפים עצמאיים – על יסוד פקוּדת גיוּס בלבד; ובהתחשב בצורך החיוּני הדחוּף בגרעיני הכשרה לצרכי ההתישבוּת הכיבוּשית גם בימי חירוּם ומלחמה, – יש ליצור תנאים מיוּחדים, בעיקר בתקוּפת המלחמה והחירוּם, שיאַפשרוּ ליחידות ההכשרה למלא את התפקידים שלשמם נוצרוּ.

ארגון ותפקידים    🔗

1. מוּקמת חטיבה עצמאית להכשרה חלוצית צבאית (בקיצור: ה.ח.צ.).

2. ה.ח.צ. תכשיר את יחידותיה לתפקידים הבאים:

א. להתישבות כיבוּשית בשפלה, בהרים וּבים.

ב. לחיזוק ההתישבוּת הקיימת.

3. כתפקיד מרכזי ראשון תקבל עליה ה.ח.צ. את הקמת היחידה הגדולה להתישבוּת כיבוּשית בנגב.

4. למסגרת ה.ח.צ. ישתייכוּ: א. כל גרעיני ההכשרה בבוא מועד יציאתם להכשרה, או בבוא מועד התגייסוּתם. ב. כל גרעיני ההכשרה הנמצאים במשקים ושלא גוּיסוּ עד עתה גיוּס מלא. ג. כל חברות הנוער העולה הנמצאות במשקים ובמוסדות החינוּך מגיל ½16, אחרי היותן חצי שנה במשק, או במוסד, או בבוא פּקוּדת התגייסוּתן לפני כן. ד. כל חברות הנוער העולה במשקים ובמוסדות חינוּך מגיל 17, אחרי היותן לפחות שלושה חדשים במשק, או במוסד, או בבוא פּקוּדת התגייסוּתן לפני כן. ה. ה.ח.צ. תהיה נתוּנה למרותו של משרד הבטחון.

5. הנהלת ה.ח.צ. תתמנה על־ידי משרד הבטחון.

6. על יד הנהלת ה.ח.צ. תוּקם מועצה מיעצת מוּרכבת מבאי־כוחן של תנוּעות הנוער החלוציות, של לשכת עליית הנוער, של הזרמים ההתישבוּתיים, של המוסדות המישבים, של מחלקת החינוך ושל משרד הבטחון.

ההכשרה הצבאית    🔗

1. את ההכשרה הצבאית תקבל ה.ח.צ. על־ידי המוסד המתאים של צבא הגנה לישראל.

2. המוסד הצבאי ימציא לצורך זה את המדריכים ואת הנשק וישא בכל ההוצאות הקשוּרות באימונים.

3. המוסד הצבאי שינהל את אימוּניה של ה.ח.צ. יתחשב באָפיין המיוחד של יחידות ההכשרה וידאג ככל האפשר לתנאי אימוּנים שלא יפגעוּ בשלמוּתה החברתית של יחידות ההכשרה. הסידוּרים הדרוּשים לתנאי אימונים מתאימים ייעשו על־ידי המוסד הצבאי בתיאום מלא עם הנהלת ה.ח.צ.

מטרת האימונים    🔗

מתוך ההנחה שיחידת ההכשרה על הרכבה החברתי הרגיל חייבת להיות: א. מוּכנה להגנה עצמית; ב. מוּכנה לשמש בזמן הצורך גורם מסייע לכוחות הסדירים; ג. לספּק לעצמה, ובזמן הצורך גם לאחרים, כוחות פיקודיים, – ייקבעו כמטרת אימוּניה של ה.ח.צ. הגבולות הבאים: א. אימוּן בסיסי של יחידת חיל הרגלים, הכולל: אימוּן הפּרט, הכיתה, המחלקה בכל סוּגי הנשק המתאימים לכך. ב. חברים במספּר מסוּים, בשיעוּר של 15% מכל יחידת הכשרה, יתאמנוּ לתפקידי פּיקוּד ולתפקידי פלוּגת סיוּע ופלוּגת מַטה של גדוּד רגלים.

הערה לסעיף ב. 15% אלה מוצאים על יסוד בחירה מתאימה של המוסד המאַמן, בתיאום עם יחידת ההכשרה ועם הנהלת ה.ח.צ.

היחסים עם הצבא    🔗

1. לא המוסד המאַמן ולא השלטונות הפיקוּדיים של הצבא רשאים להעביר יחידים המשתייכים ליחידות ה.ח.צ. ממקום למקום מחוּץ ליחידים הכלוּלים ב־15%.

2. המוסדות הנזכרים לעיל אף אינם רשאים להעביר יחידת הכשרה ממקומה הקבוּע בלי הסכמת הנהלת ה.ח.צ., אלא אם כן תתקבל הוראה מפורשת של משרד הבטחון.

3. העברת יחידת הכשרה על־ידי הנהלת ה.ח.צ. מנקוּדת הכשרתה הקבוּעה להתישבוּת או למשק אחר, מוּתנית בהסכמת השלטונות הצבאיים מבחינת מצב הבטחון, בו נמצא הישוּב או האזור, אשר בה חונה יחידת ההכשרה.

4. עד שתהיה אפשרות לבחור את סגל המאַמנים מיחידות ההכשרה עצמן יש להשתדל להרכיב את סגל המאַמנים מאנשי ההתישבות ומתנוּעות הנוער הנמצאים בצבא.

החוזה    🔗

1. יסודות החוזה בין המשקים ובין יחידות ההכשרה יוכנוּ על־ידי ועדה המוּרכבת מן המוסדות המישבים, מזרמי ההתישבוּת וממשרד הבטחון.

2. החוזה טעוּן אישוּר שר הבטחון.

3. החוזה ייחתם בין הנהלת כל משק והנהלת ה.ח.צ.

4. המוסדות המישבים בתיאוּם עם באי־כוח זרמי ההתישבוּת ימציאוּ להנהלת ה.ח.צ. את רשימת המשקים המסוגלים לחתום על החוזה.

5. משק המסוגל לחתום על החוזה יהיה מחוּיב לקבל יחידת הכשרה כשיידרש על־ידי הנהלת ה.ח.צ.

קביעת מקום ההכשרה    🔗

1. מקום ההכשרה לכל יחידה ייקבע על־ידי הנהלת ה.ח.צ., בתיאוּם מלא עם יחידת ההכשרה, עם זרמי ההתישבוּת ועם השלטונות הצבאיים הנוגעים בדבר.

2. יחידת ההכשרה אינה רשאית לעבור על דעת עצמה ממקום למקום בלי הסכמת הנהלת ה.ח.צ.

3. עליה להתישבוּת תיעשה על־ידי המוסדות המישבים, בתיאוּם מלא עם יחידת ההכשרה והנהלת ה.ח.צ.

כ“ב בתמוז תש”ח, 29.7.48