בחדשי יוני – יולי מסיימים חיילים מספר, בוגרי מחזורי האימונים בנח‘"ל, את שנת שירותם, בהתאם לסעיף ו’ מחוק שירות־הבטחון. עמם הוקם למעשה חיל הנח“ל במתכונת ארצית ובמבנה שלם, המכיל בתוכו את כל החלקים שעליהם מוּשתת כיום הנח”ל: מפקדה ארצית, בסיסי אימונים מרכזיים, מטות גדודיים ופלוגתיים, מחנות הכשרה חקלאית, בית־ספר למפקדי כיתות, מדרשה חקלאית, אגף הנח"ל במשרד הבטחון על תפקידיו המסוימים – ועל הכל: אלפי חיילים, גרעינים וּבודדים, ילידי הארץ ועולים חדשים, המגשימים על גוּפם את רעיון הקמתו של צבא עובד.

אין ספק, כי בתולדות הנח"ל תירשם שנה זו כשנת הנחת יסודות. עצם המפעל, אָפיוֹ וטבעו המיוחדים, מחייבים צמיחה של שנים תוך לימוּד מן הנסיון המצטבר בקליטת מחזורים נוספים, בשיטות האימונים וביסודות המבנה הצבאי, בבחינת המשטר הקיים במשקים, בשיטות ההדרכה החברתית והתרבותית, בדרכי הטיפול בגרעינים ובטיפוח היצר ההתישבותי בין המוני החיילים הבודדים. ובכל אלה יש לעסוק תוך חתירה מתמדת לשיפּוּרים, תוך מלחמה בשגרה כובלת ובהעזה לשינויים, אך תוך נאמנוּת למטרה העיקרית.

את לקח הנח"ל אפשר ללמוד אך ורק מתוך ראיית הנסיון הנועז, שהיה בעצם יצירת כלי אדיר המצמיד נוער רב להכשרה חקלאית אגב השירוּת הצבאי. החידוּש איננוּ ברעיון, אלא בנסיון להגשימו בקנה־מידה ממלכתי וּלהעמיסו על רבים־רבים, שלא קיבלו לפני התגייסוּתם כל הכשרה רוּחנית ותרבוּתית לחיים חלוּציים. ביחוּד חשוּב הדבר לגבי עולים חדשים, הבאים מכל קצוי עולם, ללא ידיעת הלשון ותרבוּתה, ללא הכרת הארץ ותנאיה.

ואף כי הנח"ל נמצא כיום בעצם גידוּלו והתפתחוּתו, ועל אף העוּבדה כי מספר המסיימים את שנת השירוּת אינו רב ביותר, בהשוואה לגידול הכפוּל והמשוּלש, שבא זמן קצר אחר מחזור האימוּנים – ניתן בכל זאת לסכם כמה סיכוּמים ראשוניים.

סיכוּמים אלה לא ימַצוּ את מלוא הלקח הצבאי, הבטחוני, החינוּכי וההתישבוּתי של הקמת חיל הנח"ל, אך יכולים הם לשמש ציוני דרך בתוך תהליך התפּתחוּתו וגידוּלו.

מבחן העבודה בשירוּת צבאי    🔗

ראשית, התאמתה ההנחה בדבר אפשרות קיום מסגרת צבאית, הבנוּיה על יסוד מזיגת אימוּנים ועבודה והמותאמת לכל צעיר החייב בגיוּס לצה“ל. שילוּב העבודה בשירוּת הצבאי הבא לכתחילה כ’כפיה' מלמעלה בתוקף חוק שירות הבטחון נהפך בדיעבד, בכוּר ההיתוּך של הנח”ל, לברכה, המשפיעה על כל חוָיתו הגוּפנית ועל הכרתו של החייל.

ביחוד יש לציין את ההשפעה החיוּבית של ההכשרה החקלאית על החיילים העולים. ההסתגלוּת לעבודה הגוּפנית, החדירה לענפי המשק, הכרת הכפר העברי על רמת חייו הכלכליים, החברתיים והתרבוּתיים, המגע אל הדור השני, ה’צברי', הכרת טבע הארץ, אזוריה השונים ונופה – כל אלה מזרזים את תהליך התערוּתו של העולה החדש במולדת. גילוּיי התערוּת בולטים של חיילים אלה ראינוּ לא מכבר בהופעות הנח"ל בחגיגות העצמאוּת, בקרב עשרות מעברות וּמחנות עולים. התערוּת זאת של החיילים העולים, הכרחית להם גם למילוּי תפקידם הצבאי כחיילים.

מבחן כושר הלחימה    🔗

שנית, שוב התאמתה ההנחה, כי עוּבדת התעסקוּתו של החייל, בחלק מזמנו, בעבודה, אינה גורעת מכושר לחימתו אם נשמרים בקפדנוּת המסגרת, המבנה והמשטר הצבאיים, ואם ביצוּע תכנית האימונים מוּתאם וקבוּע מראש. התאמתה ההנחה, כי בתנאיה המיוּחדים של ארצנוּ ניתן לקיים בהצלחה כוננוּת קרבית מלאה של יחידות חיילים, העוסקים בימי שלום בעבודה פּרודוּקטיבית, בהגברת היִצוּר החקלאי, וּמקילים באחוּז מסוּים מתקציב הבטחון הכבד של המדינה.

מראשית הקמתו של חיל הנח“ל שאפוּ מפקדיו להפכו לחלק אורגני מכוחו הקרבי של צבאנוּ מבחינת תכנית האימוּנים, המבנה הצבאי, המשטר, הנוהג ורוּח הכוננוּת של כל פרט וכל יחידה בתוכו. הנסיון שנרכש דיו כדי לנסוך בנוּ בטחון ואמוּנה, כי בשעת חירום לא יכזיב חיל הנח”ל משום שהקדיש חלק מתקוּפת שירותו לעבודה¹.

יצוּין כאן, כי עם תום השנה הראשונה הוּבהר במידה מכרעת מבנהו הצבאי של הנח“ל כחלק מחיל הרגלים. עוּבדה זאת פותחת אפשרויות חדשות להרחבת מסגרתו של חיל הנח”ל ולביצוּע מוּשלם יותר של חוק שירוּת הבטחון.

מבחן הגרעינים    🔗

שלישית, הקמת חיל הנח“ל הצילה את הרזרבה ההתישבוּתית (בוגרי עליית הנוער, תנוּעות הנוער, גרעיני עולים וכו') מסכנת התפוררוּת מוחלטת. תנאי השירות בנח”ל הבטיחו את מילוי חובתם הצבאית של הגרעינים אגב קבלת הכשרה חקלאית ומתוך שמירה על שלמוּתם החברתית. יתירה מזו: לחלק ניכר של הגרעינים המגיעים לחיל הנח"ל, חלשים במספר ומעורערים מבחינה חברתית, נפתח סיכוּי של גידול מספרי על־ידי הצטרפוּת חיילים בודדים אליהם. עבודת הריתוק הצבאי לתקופה של שנתים מאַפשרת לא אחת לגרעין זה או אחר להתגבר על משברים פנימיים.

הריתוּק במסגרת הצבאית בולם במידה רבה את העזיבה הקלה, שאנו עדים לה בגרעינים הבלתי־מגויסים, ובהמשך הזמן עשויים לפעול נגד גל העזיבות גורמי התבגרות חברתית ואישית, התקשרות למשק, הקמת משפחה וכו'. בדרך זו משמש חיל הנח"ל לגרעינים גורם של ליכוד חברתי, יִצוּב פנימי וּמקום הכשרה מתאים ביותר לתפקידם הבטחוני וההתישבוּתי. זוהי כיום ההערכה והמסקנה המשוּתפת לכל זרמי ההתישבות.

מבחן ההתישבוּת    🔗

רביעית, הנח“ל מתחיל להגשים אחת המטרות הראשיות שלו: הקמת משקי חיילים בנקודות חיוניות ביותר לבטחון המדינה. בפעולתו ההתישבותית של הנח”ל חלה הפסקה מסוימת מאז הקים הגדוד הראשון של הנח"ל (בעודו מסגרת משנה בגדנ"ע) שבעה משקים חדשים והשלים 17 משקי ספר קיימים.

עתה, עם תום שנת השירות הראשונה של מחזור האימונים הראשון במסגרת חיל הנח“ל, שהוקם עם קבלת חוק שירות הבטחון בכנסת, מחדש הנח”ל את פעולתו ההתישבותית והוא יעלה בחודש הקרוב ל־5 נקודות חדשות, ו־11 גרעינים יבואוּ כתגבורת ל־11 משקים צעירים היושבים בגבולות המדינה והנאבקים מר על קיומם בגלל מחסור בכוח אדם. אחר הפסקה של 2 – 3 חדשים בלבד יהיה בכוחו של נח"ל להעלות 6 – 8 גופים חדשים להתישבות וכשתי עשרות גרעינים נוספים יוכלו להשלים משקי־ספר.

החידוש העיקרי בפעוּלה ההתישבותית הוּא בזאת, ששותפים לה מספר ניכר של חיילים בודדים, מהם שהצטרפוּ לגרעינים, ומהם המקימים מן היסוד בשלב הראשון שני משקים חדשים. אמנם עדיין לא הובטחה קביעוּתם של מתישבים אלה, אך חשובים לאין ערוך גילויי ההתנדבות האישית שבאו לידי ביטוי בפעולה שנעשתה לריכוז החומר האנושי מקרב החיילים הבודדים לצורך הקמתם של משקים אלה.

אין ספק, כי התנדבות זאת היא פרי החינוך, העבודה וההכשרה ותנאי השירות המיוחדים לחיל הנח“ל. במצב הקיים כיום בעם ובמדינה, בהיעדר תנועה חלוצית גדולה ובירידת המתח החלוצי ורוח ההתנדבות האישית בנוער העברי – יש בחתירה זו של חיל הנח”ל לטיפוח ערכים חלוציים בקרב החיילים משום שׂחיה נגד הזרם. הישגים ראשונים אלה יחזקו את ידי אלה שהאמינו ביכלתו של הצבא לשמש בית־ספר לעם לחינוך חלוצי ולקליטה רוּחנית של המוני העולים, נוסף על תפקידו הבטחוני.

מבחן החינוּך    🔗

חמישית, מתפתחת בהדרגה רשת כלים לחינוך, ללימוד ולהסברה: בית־הספר למ“כים, המדרשה החקלאית, הירחון, הלהקה הדרמתית, קוּרסים לפעילי החינוּך, להקות למחול ולזמרה – וכל אלה כבר הספיקוּ במידה ניכרת להעלות את הפעילוּת החינוּכית והתרבוּתית של החייל, לטפּח הווי ישראלי, ליצור התחלות של ‘מסורת’ ורוּח יחידה הנמסרות ממחזור אימוּנים למשנהוּ, מכּנס לכנס, משכבת מפקדים ראשונה לשניה וכו'. בשטח זה, אולי יותר מאשר בכל שטח אחר, רחוקים אנו ממיצוי היכולת הגנוזה והאפשרוּיות האובייקטיביות הקיימות בנח”ל, אולם המגמה ביסודה נכונה, והכלים הנוצרים גדול יהיה ערכם בהתרבותם ובהתעצמם.

הסיכוּמים הראשונים מצביעים על קו ההתפתחוּת הנטוי כלפי מעלה. הגרעין שנזרע הכה שורש, כי הוא צמוד אל האדמה וממנה הוא בא. מחנות נח“ל הפזורים בכל קצוי הארץ היו חלק מנופה, וחיילי נח”ל המשכימים בכפרים בוקר בוקר לעבודה או יוצאים לאימוניהם הם תופעה המונית, מוּבנת, אורגנית. עם זאת אין להיתפס לאשליה, כי הבנין הושלם. בשנה החולפת רק נבנוּ היסודות המאפשרים המשך הבניה.

תשי"א – 1951