א 🔗
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי יֶלֶד יָתוֹם. הוֹרָיו מֵתוּ עָלָיו בְּעוֹדוֹ רַךְ בְּשָׁנִים וְהוּא הִתְגוֹרֵר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָחִיו הַחוֹֹרֵֵג, שֶׁהָיָה מַאֲכִילוֹ שְׁיָרֵי מָזוֹן בִּלְבַד. לִלְבוּשׁ שִׁמְשׁוּ לוֹ סְחָבוֹת וּסְמַרְטוּטִים וּבַלַיְלָה יָשֵׁן הָיָה בָּרֶפֶת, עַל מַצָע עָלוּב שֶׁל קַשׁ.
מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ יָצָא הַיֶלֶד לַשָׂדֶה, לִרְעוֹת אֶת הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בַּבַּיִת. אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הַחוֹרְגִים הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו בִּקְרִירוּת וְהַיֶלֶד, שֶׁחָסֵר הָיָה אַהֲבָה וָרֹךְ, דָבַק לְאַהֲבָה בַּתְּאוֹ וְרָאָה בּוֹ אֶת יְדִידוֹ הַיָחִיד בָּעוֹלָם.
הַתְּאוֹ עָבַד בַּשָׂדֶה בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה, עַל כֵּן הִשְׁתַּדֵל הַיֶלֶד לַהֲבִיאוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה דָשֵׁן. הוּא שָׁקַד לְנַקוֹת אֶת מְקוֹם מִרְבָּצוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בָּרֶפֶת. וּמִשֶׁצָמֵא הַתְּאוֹ, הָיָה הַיֶלֶד נוֹהֲגוֹ לְמַעְיָן, שֶׁמֵימָיו צְלוּלִים וְזַכִּים.
בִּימוֹת הַקַיִץ הַלוֹהֲטִים נִקָה הַיֶלֶד אֶת הַתְּאוֹ לְמִשְׁעִי וְשָׁמַר עָלָיו מִפְּנֵי הַזְבוּבִים הַטוֹרְדָנִיים: הָיָה מְגָרְשֵׁם בִּמְנִיפָה שֶׁהִתְקִין לְעַצְמוֹ. וּבָעֲרָבִים, בַּעֲלוֹתוֹ עַל מַצַע הַקַשׁ שֶׁלוֹ אֲשֶׁר בָּרֶפֶת, הָיָה מְפַזֵם שִׁירִים נוּגִים וְהַתְּאוֹ הֶאֳזִין לְשִׁירָיו וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו כְּמֵבִין אֶת פֶּשֶׁר הַמִלִים.
לְיָמִים הִתְרַגֵל לְדַבֵּר אֶל הַתְּאוֹ כְּאֶל חֲבֵרוֹ. הַלָה הָיָה מַקְשִׁיב תָּמִיד בְּסַבְלָנוּת. בְּאֵין אֹזֶן קַשֶׁבֶת לַיֶלֶד, הָיָה מֵשִׂיחַ אֶת כָּל צָרוֹתָיו וְדַאֲגוֹתָיו לִידִידוֹ. וְיֵשׁ שֶׁזָקוּק הָיָה לִתְשׁוּבָה לִדְבָרָיו, וְאָז מֵצֵר הָיָה שֶׁהַתְּאוֹ אֵינוֹ מְסֻגָל לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו.
עָבְרוּ שָׁנִים וְהֶַיֶלֶד גָדַל וַיְהִי לְנַעַר. יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ אָחִיו הַחוֹרֵג וּבְהַעֲמִידוֹ פָּנִים כְּדוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ אָמַר לוֹ: הִנֵה גָדַלְתָּ וְהִגִיעָה הַשָׁעָה שֶׁתָּקִים לְךָ בַּיִת מִשֶׁלְךָ. הָבָה נְחַלֵק בֵּינֵינוּ אֶת נִכְסֵי אָבִינוּ. אַתָּה תְּקַבֵּל אֶת הַתְּאוֹ וְהָעֲגָלָה וַאֲנִי אֶקַח לִי אֶת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה.
הַנַעַר הָרוֹעֶה יָדַע שֶׁאָחִיו מְרַמֶה אוֹתוֹ. אוּלָם, עַל אַף גֵרוּשׁוֹ מֳן הַבַּיִת, נִכְנְסָה שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ: מֵעַתָּה יִהְיֶה הַתְּאוֹ רַק שֶׁלוֹ בִּלְבַד! עַל כֵּן נָטַל אֶת הַתְּאוֹ, רָתַם אוֹתוֹ לַעֲגָלָה וּבְלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר עָזַב אֶת הַכְּפָר.
יָמִים רַבִּים שֵׂרַךְ הַנַעַר דַרְכּוֹ עַד שֶׁהִִגִיעַ לְחֹרְשָׁה אֲשֶׁר בְּצֶלַע שֶׁל הַר. נָשָׂא הַמָקוֹם חֵן בְּעֵינָיו וְהוּא הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּקֵעַ בּוֹ. בַּיָמִים הָיָה חוֹטֵב עֵצִים, מַעֲמִיסָם עַל עֶגְלָתוֹ וּמוֹבִילָם לַכְּפָר הַסָמוּךְ, לְהַחֲלִיפָם בַּשׁוּק בְּצָרְכֵי־אֹכֶל. וּבַלֵילוֹת הִצִיעַ לְעַצְמוֹ מִשְׁכָּב נֹח עַל גַבֵּי הָעֲגָלָה וְהַתְּאוֹ רָבַץ לְצִדוֹ. לְיָמִים הֵקִים סֻכָּה יָפָה וְעַל פִּתְחָהּ נָטַע עֵץ.
ב 🔗
לַיְלָה אֶחָד הֵקִיץ הַנַעַר מִשְׁנָתוֹ בְּשָׁמְעוֹ קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו:
“הָרוֹעֶה!”
מֵאָז עָזַב אֶת אָחִיו הַחוֹרֵג לֹא קָרָא לוֹ כָּךְ אִישׁ. עַל כֵּן הִשְׁתּוֹמֵם הַנַעַר וְהֵצִיץ לַעֲבָרִים. מִיהוּ שֶׁקָרָא בִּשְׁמוֹ? עוֹדֶנוּ תּוֹהֶה וּבוֹהֶה בְּמַבָּטָיו סָבִיב, וְהִנֵה רָאָה שֶׁהַתְּאוֹ שֶׁלוֹ פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֶת פִּיו.
סוֹף־סוֹף הִתְחִיל הַתְּאוֹ לְדַבֵּר!
הָרוֹעֶה לֹא נִדְהַם בְּיוֹתֵר. זֶה יָמִים רַבִּים הָיָה פּוֹנֶה אֶל הַתְּאוֹ בִּדְבָרִים וְהַלָה עָנָה לוֹ, אִם כִּי בְּדַרְכּוֹ שֶׁלוֹ בְּשְׁתִיקָה. עַתָּה, מִשֶׁזָכָה לִשְׁמוֹעַ אֶת יְדִידוֹ פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים שֶׁל מַמָשׁ, קָרַב אֵלָיו וְהִקְשִׁיב.
וְהַתְּאוֹ אָמַר:
מָחָר, בְּטֶרֶם זְרִיחָה, טַפֵּס עַל צֶלַע הָהָר. שָׁם, בְּתוֹך הַחֹרֶשׁ, נִמְצָא אֲגַם רְחַב־יָדַיִם, וּבוֹ תִּטְבֹּלְנָה עִם שַׁחַר נְעָרוֹת יְפֵהפִיוֹת, שֶׁתַּשְׁאֵרְנָה אֶת שִׂמְלוֹתֵיהֶן עַל שְׂפַת הָאֲגַם. וְאַתָּה קַח לְךָ אֶת בֶּגֶד הַמַלְמָלָה הַוָרֹד וְרוּץ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת לַיַעַר. הַיְפֵהפִיָה, שֶׁתָּבוֹא לְבַקֵשׁ אֶת שִׂמְלָתָהּ מִיָדְךָ, בַּת־זוּגָתְךָ תִּהְיֶה. אַל תַּחְמִיץ הִזְדַמְנוּת זוֹ!
לֹא אַחֲמִיץ! לָחַשׁ הַנַעַר וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ. לַמָחֳרָת הִשְׁכִּים וְהֶעְפִּיל אֶל צֶלַע הָהָר. הוּא שָׁמַע אֶת קוֹל צְחוֹקָן שֶׁל הַנְעָרוֹת וּלְאַחַר־מִכֵּן רָאָה אוֹתָן, שׂוֹחוֹת הָלוֹךְ וָשׁוּב בְּמֵי הָאֲגָם. וְעַל שְׂפַת הָאֲגַם הִתְגוֹלְלוּ שִׂמְלוֹתֵיהֶן. נִזְדָרֵז הַנַעַר וְתָפַס אֶת בֶּגֶד הַמַלְמָלָה הַוָרֹד וּכְחֵץ מִקֶשֶׁת נִמְלַט לַיַעַר. הוּא הִסְתַּתֵּר בְּצִלוֹ שֶׁל עֵץ וְחִכָּה בְּלֵב פּוֹעֵם.
לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהַנַעַר שָׁמַע כֵּיצַד הַנְעָרוֹת עוֹלוֹת לִשְׁפַת הַאֲגַם וּמַתִּיזוֹת מַיִם עַל סְבִיבָן.
מוּטָב שֶׁנִזְדָרֵז אָמְרָה הָאַחַת אִם יִוָדַע לְסָבָתֵנוּ שֶׁיָרַדְנוּ בְּלֹא רְשׁוּת לָאֲדָמָה, תַּעֲנִישׁ אוֹתָנוּ קָשֶׁה.
אוּלָם קוֹל־נַעֲרָה אַחֵר עָנָה לָהּ: חֲבָל לִי לַעֲזוֹב מָקוֹם מֻפְלָא זֶה. אִם זָכִינוּ סוֹף־סוֹף לָרֶדֶת לָאֲדָמָה, הָבָה נִשָׁאֵר עוֹד מְעַט וְנֶהֱנֶה מִן הַחֹפֶשׁ!
וּלְאַחַר רֶגַע נִתְמַלְטָה קְרִיאָה מְבֹהֶלֶת מִפִּיהָ:
אוֹיָה לִי! שִׂמְלָתִי אָבְדָה וְאֵינֶנָה!
אָז הֵגִיחַ הַנַעַר מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ וְאָמַר:
אַל פַּחַד, נָעֲרָתִי הַיָפָה. הִנֵה לְבוּשֵׁךְ.
הִתְלַבְּשָׁה הַנַעֲרָה וְהֵחֵלָה סוֹרֶקֶת אֶת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ וְהַנֶהְדָר.
וְהָרוֹעֶה שָׁפַךְ לְפָנֶיהָ אֶת לִבּוֹ. הוּא סִפֵּר לָהּ עַל יַלְדוּתוֹ וְעַל יְמֵי נְעוּרָיו. כֵּיצַד גֹרַשׁ מִנַחֲלַת אָבִיו עַל־יְדֵי אָחִיו הַחוֹרֵג וְכֵיצַד הֵקִים לְעַצְמוֹ סֻכָּה וְהוּא חַי בָּהּ לְבַדוֹ עִם הַתְּאוֹ. הַנַעֲרָה שָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת. סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה נָגַע אֶל לִבָּהּ. הִיא הִרְגִישָׁה שֶׁהַנַעַר הִתְחַבֵּב עָלֶיהָ מְאֹד.
וְאָז סִפְּרָה לוֹ אַף הִיא עַל חַיֶיהָ שֶׁלָהּ.
הִיא הָיְתָה נֶכְדָתָהּ שֶׁל אֱלִילַת־הַמַעֲרָב. וּלְפִי שֶׁהִצְטַיְנָה בַּאֲרִיגַת מֶשִׁי, נִקְרְאָה בְּפִי כֹּל “הָאוֹרֶגֶת”. עֶרֶב־עֶרֶב, בְּטֶרֶם שְׁקִיעָה, הָיְתָה אֱלִילַת הַמַעֲרָב מְקַשֶׁטֶת אֶת הָעֲנָנִים בָּאָרִיג שֶׁטָוְתָה נֶכְדָתָהּ. וּמֵאַחַר שֶׁזְקוּקָה הָיְתָה לְכַמֻיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל אָרִיג, הֶעֱבִידָה אֶת הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת יוֹמָם וָלַיְלָה. וּכְבָר עָיְפָה הַנַעֲרָה וְנִמְאֲסָה עָלֶיהָ הַיְשִׁיבָה הַבִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת לְיַד הַנוּל.
הִיא לֹא הֻרְשְׁתָה לָצֵאת הַחוּצָה מֵחֲדַר עֲבוֹדָתָהּ. הַמַרְאֶה הַיָחִיד, שֶָׁיָכְלָה לִרְאוֹת מִמְקוֹמָהּ עַל יַד הַנוּל, הָיוּ קְצוֹת הָעֲנָנִים, הַמְקֻשָׁטִים בָּאָרִיג וָרֹד, מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ. הִיא הִשְׁתּוֹמְמָה, מַדוּעַ סְבוּרִים בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁבַּשָׁמַיִם הַחַיִים יָפִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַהֲרֵי הִיא, הָאוֹרֶגֶת, לֹא יָדְעָה אֶלָא מַאֲסָר וַעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת!
לְיָמִים נִתְעוֹרְרָה בָּהּ תְּשׁוּקָה עַזָה לָרֶדֶת לָאֲדָמַָה, וְלוּ לְשָׁעוֹת מְעַטוֹת. הִיא דִבְּרָה עַל לֵב אַחְיוֹתֶיה,ָ שֶׁגַם לָהֶן נִרְאוּ חַיֵיהֶן בַּשָׁמַיִם מְשַׁעְמְמִים וְחַסְרֵי־עִנְיָן. וְהִנֵה בָּאָה לְיָדָן הִזְדַמְנוּת נְדִירָה בְּיוֹתֵר: אֱלִילַת הַמַעֲרָב הַזְקֵנָה נִרְדְמָה בְּכִסֵא הַמַלְכוּת. אָז חָמְקוּ הִיא וְאַחְיוֹתֶיהָ מִפֶּתַח הַשָׁמַיִם וּבָאוּ לַאֲגַם זֶה, לִטְבּוֹל מְעַט בְּמֵימָיו, לִשְׂחוֹת וְלֵהָנוֹת מִן הַחֹפֶשׁ.
הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת סִיְמָה אֶת דְבָרֶיהָ. וּלְפֶתַע הֵצִיצָה מִסָבִיב וְרָאֲתָה כִּי אַחְיוֹתֶיהָ פָּרְחוּ וְאֵינָן. אֵין זֹאת וְהֶאֱרַכְתִּי יָתֵר עַל הַמִדָה בְּסִפּוּרִי אָמְרָה עַתָּה אֶצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר לְבַדִי.
אָמַר לָהּ הָרוֹעֶה: נַעֲרָה יָפָה! הִשָׁאֲרִי עִמִי. הֲרֵי אֵין חַיַיִךְ בַּשָׁמַיִם מְשֻׁפָּעִים בְּתַעֲנוּגוֹת. נוּכַל לַעֲבוֹד וּלְהָקִים לָנוּ מִשְׁפָּחָה, וַאֲנִי אֶשְׁתַּדֵל בְּכָל לִבִּי לְהַנְעִים אֶת זְמַנֵךְ.
הִרְכִּינָה הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת אֶת רֹאשָׁהּ וְשָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים. לְבַסוֹף אָמְרָה:
צָדַקְתָּ, הָרוֹעֶה. כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה.
הֵם שִׁלְבוּ יְדֵיהֶם זוֹ בָּזוֹ וְהִתְנַהֲלוּ בְּמוֹרַד הָהָר, עַד אֲשֶׁר הִגִיעוּ לַסֻכָּה. הֵבִיא הָרוֹעֶה אֶת הַנַעֲרָה אֶל הַתְּאוֹ וְאָמַר לָהּ: הַכִּירִי־נָא, חֲבִיבָתִי. זֶהוּ חֲבֵרִי הַטוֹב בְּיוֹתֵר.
טָפְחָה הַנַעֲרָה בְּחִבָּה עַל צַוַאר הַתְּאוֹ וְהַלָז הִסְתַּכֵּל בָּהּ כְּאוֹמֵר: “אָכֵן, נַעֲרָה טוֹבָה אַתְּ. אֻשַׁרְתִּי שֶׁיְדִידִי הָרוֹעֶה זָכָה בָּךְ!”
ג 🔗
הָרוֹעֶה עָבַד בַּשָׂדֶה וְהַנַעֲרָה סִיְעָה בְּיָדוֹ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ חֲרוּצִים, שָׁקְדוּ עַל עֲבוֹדָתָם וְרָאוּ בְּרָכָה בַּעֲמָלָם.
לְאַחַר שָׁנִים מִסְפָּר נוֹלְדוּ לַָהֶם בֵּן וּבַת. וּמִשֶׁגָדְלוּ, סִפְּרָה לָהֶם אִמָם עַל אוֹדוֹת הַשָׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים, וּמַדוּעַ הֶעֱדִיפָה לִחְיוֹת בַּת־חוֹרִין עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהָיוּ הַיְלָדִים מַקְשִׁיבִים רַב־קֶשֶׁב לְדִבְרֵי אִמָם וּמִתְרַפְּקִים עָלֶיהָ בְּחִבָּה. הָאִשָׁה הַצְְעִירָה הָיְתָה מְאֻשֶׁרֶת לְמַדַי, אִם כִּי בַּלֵילוֹת יֵשׁ וְהָיְתָה מְקִיצָה בְּפַחַד סָתוּם. הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁסָבָתָהּ, אֱלִילַת הַמַעֲרָב, תִּמְצָא אוֹתָהּ וְתַחְזִירָהּ בְּעַל־כָּרְחָה לַשָׁמַיִם.
יוֹם אֶחָד לָעַס הַתְּאוֹ הַזָקֵן אֶת הָעֵשֶׂב בַּשָׂדֶה וְהִנֵה פָּתַח שׁוּב אֶת פִּיו וְאָמַר לָרוֹעֶה:
לְדַאֲבוֹנִי לֹא אוּכַל עוֹד לְסַיֵעַ לְךָ בַּעֲמָלְךָ. זָקַנְתִּי וְהִגִיעַ סוֹפִי.
דְמָעוֹת נִתְגַלְגְלוּ מֵעֵינֵי הַתְּאוֹ. וְהוּא הוֹסִיף וְדִבֵּר:
כְּשֶׁאָמוּת, פְּשֹׁט אֶת עוֹרִי וּשְׁמֹר אוֹתוֹ הֵיטֵב, בְּעֵת צָרָה לְבַשׁ אוֹתוֹ וְהוּא יַצִילְךָ מֵרַע.
הַתְּאוֹ גָנַח עוֹד גְנִיחָה אַחַת וּמֵת. הָאִשָׁה וּבַעֲלָהּ בָּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה. אָז הִפְשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת עוֹרוֹ וּלְאַחַר מִכֵּן קָבַר אֶת הַתְּאוֹ בְּצֶלַע הָהָר, מֵאֲחוֹרֵי סֻכָּתָם.
ד 🔗
וֶאֱלִילַת־הַמַעֲרָב לֹא שָׁקְטָה כָּל אוֹתָם יָמִים. הִיא כָּעֲסָה כַּעַס רַב עַל נֶכְדָתָהּ, הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת, שֶׁהֵעֵֵזָה לִמְרוֹד בָּהּ וּלְהִשָׁאֵר עַל הָאָרֶץ. הָאֱלִילָה נִשְׁבְּעָה לִתְפּוֹס אֶת הַנַעֲרָה וּלְהַעֲנִישׁ אוֹתָהּ קָשֶׁה. עַל כֵּן שָׁלְחָה שְׁלִיחִים רַבִּים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַנַעֲרָה. שֶׁעִקְבוֹתֶיהָ אָבְדוּ. יָמִים רַבִּים חִפְּשׂוּ הַשְׁלִיחִים וּלְבַסוֹף נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת נִשְׂאָה לָרוֹעֶה. מִיָד בִּשְׂרוּ אֶת הַדָבָר לֶאֱלִילַת הַמַעֲרָב.
וְזוֹ חֲמָתָהּ בָּעֲרָה בָּהּ לְהַשְׁחִית. הִיא יָרְדָה אֶל סֻכַּת הָרוֹעֶה, תָּפְסָה אֶת נֶכְדָתָהּ וְהֵחֵלָה גוֹרֶרֶת אוֹתָהּ אַחֲרֶיהָ.
רָאוּ הַיְלָדִים שֶׁאִמָם בְּסַכָּנָה וְחָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ, אַךְ הָאִשָׁה הַזְקֵנָה דָחֲפָה אוֹתָם בְּגַסוּת מֵעַל פָּנֶיהָ.
רָצוּ הַיְלָדִים וְהִזְעִיקוּ אֶת הָאָב. אוּלָם, מִשֶׁבָּא הָרוֹעֶה מִן הַשָׂדֶה, לֹא מָצָא עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ.
וְהִנֵה הִשְׁגִיחַ בְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁנִגְרְרָה עַל־יְדֵי אֱלִילַת הַמַעֲרָב.
הָמוּם וּמְלֵא־יֵאוּשׁ נִצַב הָרוֹעֶה תַּחְתָּיו. כֵּיצַד יַשִׂיג אֶת הָאִשָׁה הַזְקֵנָה שֶׁגָזְלָה מִמֶנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וּמִילָדָיו אֶת אִמָם?
וּלְפֶתַע נִזְכַּר בְּעוֹר הַתְּאוֹ וּבַעֲצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יְדִידוֹ בְּטֶרֶם נָפַח הַלָז אֶת נַפְשׁוֹ.
לָבַש אֶת עוֹר הַתְּאוֹ וְנִתְעוֹפֵף לַמְרוֹמִים. וְהִנֵה הִשְׁגִיחַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנִגְרְרָה עַל יְדֵי אֱלִילַת הַמַעֲרָב. קָרָא לָהּ. וְגַם יְלָדָיו קָרְאוּ לְאִמָם, אוּלָם לְלֹא־הוֹעִיל. אֱלִילַת הַמַעֲרָב שָׁלְפָה אֶבֶן יְרֻקָה מִשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהִתְוְתָה בָּהּ קַו לְאֹרֶךְ הַשָׁמַיִם. מִיָד נוֹצַר נָהָר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁחָסַם אֶת דַרְכּוֹ שֶל הָרוֹעֶה אֶל אִשְׁתּוֹ.
הָיָה זֶה שְׁבִיל הֶחָלָב.
מֵאָז נִשְׁאַר הָרוֹעֶה מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל שְׁבִיל הֶחָלָב וּמִן הַצַד הַשֵׁנִי נִשְׁאֲרָה אִשְׁתּוֹ. הֵם נֶהֶפְכוּּ לִשְׁנֵי כּוֹכָבִים, מִשְׁנֵי צִדֵי שְׁבִיל הֶחָלָב.
כָּךְ הֶעֱנִישָׁה אֱלִילַת הַמַעֲרָב אֶת הַנַעֲרָה הַמַרְדָנִית. אַךְ זוֹ לֹא נִכְנְעָה! הִיא נֶהֶפְכָה אָמְנָם לְכוֹכָב, אוּלָם פַּעַם אַחַת בַּשָׁנָה, בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי אֲשֶׁר בַּחֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי, הִיא נִפְגֶשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ, עַל אַף הַמִכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְאִם תַּקְשִׁיבוּ יָפֶה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, תִּקְלְטוּ אֶת לַחֲשָׁם, לַחַשׁ חֲרִישִׁי שֶׁל זוּג נֶאֱהָבִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.