בֵּיתָהּ שֶׁל יַנִינָה הָיָה הָאָמִיד בְּבָתֵּי הַכְּפָר. הוּא זָקַר בְּגַאֲוָה אֶת רְעָפָיו הָאֲדֻמִים, הַנוֹצְצִים בְּאוֹר הַחַמָה, כְּמַזְמִין כָּל עוֹבֵר־אֹרַח לָבוֹא בְּדַלְתוֹתָיו. וְאָכֵן, הַבַּיִת גָדוּשׁ הָיָה כָּל טוּב וְהָאֲסָמִים שֶׁנִתְגַבְּהוּ מֵאֲחוֹרָיו מְלֵאִים הָיוּ מִתְּנוּבַת הַשָׂדֶה וְהַגָן.
אוּלָם עוֹבֵרי־הָאֹרַח שֶׁנִתְדַפְּקוּ עַל דַלְתוֹת הַבַּיִת נַחֲלוּ אַכְזָבָה מָרָה. יַנִינָה, בַּעֲלַת הַבַּיִת, אִשָׁה רָעָה הָיְתָה, קַמְצָנִית מֵאֵין כָּמוֹהָ וּמֵעוֹדָהּ לֹא נָתְנָה מִפִּתָּהּ לָאֶבְיוֹן וְלַדַל. לְמַרְאֵהוּ שֶׁל הֵלֶךְ שֶׁהֶעְפִּיל בַּנָתִיב הַתָּלוּל הָעוֹלֶה לְבֵיתָהּ, הָיְתָה יַנִינָה רוֹטֶנֶת בְּכַעַס: “וַדַאי גַנָב הוּא!” וְאָז הִתִּירָה אֶת כְּלָבֶיהָ וְהַלָלוּ הִתְנַפְּלוּ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף עַל הַזָר וְהִבְרִיחוּהוּ הַרְחֵק מִתְּחוּמֵי הַבַּיִת.
וּבְסָמוּךְ לְבֵית־הַמִדוֹת שֶׁל יַנִינָה, כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִמֶנוּ, עָמְדָה בִּקְתָּה עֲלוּבָה: כְּתָלֶיהָ הָעֲשׂוּיִים מֵחֹמֶר מְקֹרִים הָיוּ בְּקַשׁ וְכָל כֻּלָהּ כְּמָטָה לִפּוֹל. בְּבִקְתָּה זוֹ חָיְתָה זוֹשָׁה הָאַלְמָנָה וְשִׁבְעַת יְתוֹמֶיהָ. הָרָעָב אוֹרֵח תָּדִיר הָיָה כָּאן. חֶלְקַת הָאֲדָמָה הַצְחִיחָה, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה מֵאֲחוֹרֵי הַבִּקְתָּה, לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָזִין שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת.
בִּפְרוֹס חַג סִילְוֶסְטֶר, הוּא חַג רֹאשׁ־הַשָׁנָה, אָסְפָה זוֹשָׁה אֶת שְׁאֵרִית הַקֶמַח שֶׁנִשְׁאֲרָה לָהּ וַתֹּאפֶה כִּכַּר לֶחֶם. כִּי אָמְרָה הָאִשָׁה בְּלִבָּהּ: יֹאכְלוּ נָא הַפָּעוֹטוֹת לָשׂבַע וְיִשְׂמְחוּ אַף הֵם בְּשִׂמְחַת הֶחָג.
וּבְבֵיתָהּ שֶׁל יַנִינָה נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הָאַלוֹן לִרְוָחָה. נִיחוֹחַ הַצְלִי וְהַמַאֲפֶה פָּשַׁט הַרְחֵק בַּכְּפָר. אוֹרְחִים בְּנֵי־עֲשִׁירִים בָּאוּ מֵעֲבָרִים וּבְעֶגְלוֹתֵיהֶם תְּשׂוּרוֹת נָאוֹת. הַמְנַגְנִים נִגְנוּ וּבְנֵי הַנְעוּרִים יָצְאוּ בִּמְחוֹל הַ“קְרַקוֹבְיַאק”.
לִפְנוֹת עֶרֶב נִשְׂתָּרֵךְ וְיָצָא מֵעִמְקֵי הַיַעַר יָשִׂישׂ כָּפוּף מִזֹקֶן. זְקָנוֹ הַשָׂב יָרַד עַל פִּי מִדוֹתָיו וְיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת אָחֲזָה מַטֶה גָדוֹל וּמְסֻקָס. עֲצֵי הָאֹרֶן הִרְכִּינוּ צַמְרוֹתֵיהֶם כְּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וְהַדֹב יָצָא מִסִבְכוֹ וְלִקֵק אֶת כַּף יָדוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ.
וְהַיָשִׂישׂ שָׂם פְּעָמָיו בַּנָתִיב הָעוֹלֶה אֶל הַבַּיִת הַמְהֻדָר. מִשֶׁהִגִיעַ לְפִתְחוֹ, פָּנָה אֶל יַנִינָה וְאָמַר:
- הִנֵה יוֹרֵד הַלַיִל וְהָאִילָנוֹת חוֹרְקִים בַּכְּפוֹר. הַנִיחִינִי־נָא לָלוּן בְּבֵיתֵךְ.
אוּלָם יַנִינָה נִתְגוֹלְלָה עַל הַיָשִׂישׂ בַּחֲמַת־זַעַם:
- הִסְתַּלֵק מִכָּאן, קַבְּצָן נִקְלֶה! בֵּיתִי פָּתוּחַ לְאוֹרְחַי בִּלְבַד.
וְהִיא הֵגִיפָה אֶת דַלְתָּהּ לִפְנֵי אַפּוֹ, וְכִמְעַט שֶׁקִצְצָה אֶת קְצֵה זְקָנוֹ.
הַיָשִׂישׂ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא נֶאֱנַח וּבְתָמְכוֹ אֶת גוּפוֹ הַשָׁחוּחַ בְּמַטֵהוּ, פָּנָה לְעֵבֶר בִּקְתָּתָהּ שֶׁל זוֹשָׁה הָאַלְמָנָה. הִקִישׁ בַּדֶלֶת וְנִכְנַס פְּנִימָה. וְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִיוּק רָדְתָה הָאִשָׁה אֶת כִּכַּר הַלֶחֶם הַיָחִיד מִן הַתַּנוּר.
לֹא הִסְפִּיק הַיָשִׂישׂ לִפְתוֹחַ אֶת פִּיו וְהִנֵה קָרְבָה אֵלָיו זוֹשָׁה בְּפָנִים מְאִירוֹת וְאָמְרָה:
- בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַהֵלֶךְ, בְּצֵל קוֹרָתִי. אֵין זֹאת וְקָפָאתָ בַּחוּץ, כִּי זְקָנְךָ מָלֵא גְלִידֵי קֶרַח. אָנָא, הָסֵב אִתָּנוּ לַשֻׁלְחָן, תִּתְחַמֵם קִמְּעָה, וְתֹאכַל מִלַחְמֵנוּ. אָמְנָם, דַל הוּא לַחְמֵנוּ, אוּלָם הוּא מֻגָשׁ לְךָ בְּלֵב שָׁלֵם.
וּבְאָמְרָהּ זֹאת פָּרְסָה אֶת הַלֶחֶם שֶׁנִרְדָה זֶה־עַתָּה. וְשִׁבְעַת יְלָדֶיהָ שָׁאֲפוּ אֶל קִרְבָּם אֶת נִיחוֹחַ הַלֶחֶם הַטָרִי וְהוֹשִׁיטוּ לַפְּרוּסוֹת יָדַיִם שׁוֹקְקוֹת.
וְכָךְ הֵחֵלָה סְעוּדַת הַחַג, וְהָיְתָה הַסְעוּדָה מְשֻׁפַּעַת בְּשִׂמְחָה וּבְמִצְהֲלוֹת צְחוֹק. הַיָשִׂישׂ שִׁעֲשַׁע אֶת הַיְלָדִים, הָמָה כְּדֹב וְסִלְסֵל קוֹלוֹ כְּזָמִיר, סִפֵּר אַגָדוֹת וְחִקָה אֶת יַנִינָה הַמִתְיַהֶרֶת, כֵּיצַד הִתְגוֹלְלָה עָלָיו בְּגִדוּפִים, וְהַמְסֻבִּים לַשֻׁלְחָן לֹא חָשׁוּ בַּזְמַן הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר.
מִשֶׁהִגִיעָה שְׁעַת חַצוֹת, פָּרְשׁוּ בְּנֵי־הַבַּיִת לִישׁוֹן וְזוֹשָׁה הִצִיעָה לַיָשִׂישׂ מִשְׁכָּב חַם לְיַד הַתַּנוּר.
עִם בֹּקֶר הֵקִיץ הַיָשִׂישׂ וְאָמַר:
- הִגִיעָה שַׁעְתִּי לָלֶכֶת.
אָז נָטְלָה זוֹשָׁה אֶת פְּרוּסַת הַלֶחֶם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִשְׁתַּיְרָה לָהּ וְהִגִישַׁתָּה לָאוֹרֵחַ. נָטַל הַיָשִׂישׂ אֶת הַפְּרוּסָה, הִכְנִיסָה לְשַׂקוֹ, נִתְחַיֵךְ וְאָמַר:
- שְׂאִי תּוֹדָה, בַּעֲלַת־הַבַּיִת, עַל קַבָּלַת הַפָּנִים הַנָאָה. וְעַתָּה, בְּטֶרֶם לֶכְתִּי, אֲבָרְכֵךְ: מִי יִתֵּן וְכָל מְלָאכָה שֶׁתִּפְתְּחִי בָּה בְּבֹקֶר זֶה, לֹא תִּסְתַּיֵם עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה.
הִתְפַּלְאָה זוֹשָׁה עַל בִּרְכָּתוֹ הַמְשֻׁנָה שֶׁל הַיָשִׂישׂ, אַךְ בְּטֶרֶם הָיָה הַסִפֵּק בְּיָדָהּ לִשְׁאוֹל לְפִשְׁרָהּ, אָמַר הָאוֹרֵחַ:
- בְּעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָה, אָבוֹא שׁוּב לְבַקְרֵךְ.
עָבַר אֶת הַסַף וְדוֹמֶה שֶׁנִבְלַע בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל.
זוֹשָׁה קָרְבָה לַשֻׁלְחָן וְנֶאֶנְחָה. מִלְבַד פֵּרוּרֵי לֶחֶם שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִסְעוּדַת הַחַג לֹא הָיָה כָּל דְבַר מַאֲכָל בַּבִּקְתָּה. אֶת הַפְּרוּסָה הָאַחֲרוֹנָה מָסְרָה לַיָשִׂישׂ. וְהִנֵה נֵעוֹרוּ הַפְּעוֹטִים וְחִנְנוּ קוֹלָם:
- אִמָא, אָנוּ רְעֵבִים!
אָז נִזְכְּרָה זוֹשָׁה בִּשְׁאֵרִית הַבַּד הַלָבָן אֲשֶׁר בְּאַרְגָזָהּ. בַּד זֶה נִשְׁאַר לָהּ מִמֹהַר כְּלוּלוֹתֶיהָ וְיָמִים רַבִּים שָׁמְרָה עָלָיו בְּקַווֹתָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לִתְפּוֹר מִמֶנוּ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת לְבִתָּהּ הַבְּכוֹרָה. אֵילוּ פְּעָמִים, בִּגְבוֹר הָרָעָב בַּבִּקְתָּה, נָטְלָה אֶת הַבַּד וּנְשָׂאַתּוּ אֶל יַנִינָה הָעֲשִׁירָה. אוּלָם זוֹ, שֶׁקַמְצָנִית הָיְתָה, הִצִיעָה בִּמְחִירוֹ פְּרוּטוֹת עֲלוּבוֹת. יָדוֹעַ יָדְעָה הָאְשָׁה הָאֲמִידָה שֶׁהָרָעָב הוּא שֶׁהֵבִיא אֶת זוֹשָׁה לְבֵיתָהּ. וְהָאַלְמָנָה צַר הָיָה לָהּ לְהִפָּרֵד מִן הַבַּד בִּמְחִיר הַפְּרוּטוֹת וּבְנֶפֶשׁ דוֹאֶבֶת הָיְתָה מַחֲזִירַתּוּ לְבִקְתָּתָהּ.
עַתָּה, בְּאֵין־בְּרֵרָה, הֶחֱלִיטָה זוֹשָׁה לִמְכּוֹר אֶת הַבַּד. מִיָד נִגְשָׁה לָאַרְגָז הַכָּבֵד, הַמְצֻפֶּה חִשׁוּקֵי בַּרְזֶל, נִרְכְּנָה מֵעָלָיו וְשָׁלְחָה יָדָהּ לְהוֹצִיא אֶת שְׁאֵרִית הַבַּד.
אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַבַּד דוֹמֶה וְנִתְאָרֵךְ בְּלִי־סוֹף וּכְכָל שֶׁמְשָׁכַתּוּ, לֹא הִגִיעַ לְקִצוֹ. בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה מַחֲמַת תִּמָהוֹן שָׁלְתָה הָאְשָׁה אֶת הַבַּד מִתּוֹךְ הָאַרְגָז וְהַבַּד נֶעֱרַם לְרַגְלֶיהָ וְהִגִיעַ עַד לְבִרְכֶּיהָ וְעֲדַיִן לֹא פָּסְקָה שִׁפְעָתוֹ.
- יְלָדִים! – קָרְאָה זוֹשָׁה הַנִפְעֶמֶת – עִזְרוּ נָא לִּי לְהוֹצִיא אֶת הַבַּד מִתּוֹךְ הָאַרְגָז.
קָפְצוּ הַיְלָדִים מִמִטוֹתֵיהֶם וְסִיְעוּ בִּידֵי הָאֵם. וְהַבַּד שׁוֹטֵף מִתּוֹךְ הָאַרְגָז כְּנַחַל־אֵיתָן, מְמַלֵא אֶת הַבִּקְתָּה, מִתְרַבֵּץ בֶּחָצֵר וְעֲדַיִן אֵינוֹ מַגִיעַ לְקִצוֹ.
הָיוּ צָהֳרֵי יוֹם וּמֵעֲבַרִים נִתְכַּנְסוּ הַשְׁכֵנוֹת וְסִיְעוּ אַף הֵן בִּגְרִירַת הַבַּד. מוֹשְׁכוֹת וּמוֹשְׁכוֹת וְנִבְצָר מֵהֶן לְסַיֵם אֶת הַמְלָאכָה.
הַשֶׁמֶשׁ נָטְתָה אַט מַעֲרָבָה. יָדֶיהָ שֶׁל זוֹשָׁה נִתְיַגְעוּ מֵרֹב מְלָאכָה. מוֹשֶׁכֶת זוֹשָׁה אֶת הַבַּד, סוֹחֲבִים הַיְלָדִים, גוֹרְרוֹת הַשְׁכֵנוֹת וְהַבַּד מַגִיעַ כְּבָר לְיַרְכְּתֵי הַיַעַר.
וְהִנֵה נִשְׁתַּפְּלָה הַחַמָה מֵאַחוֹרֵי הֶהָרִים וּמִשֶׁשָׁקְעָה כָּלִיל, נִסְגַר לְפֶתַע מִכְסֵה הָאַרְגָז. הַבַּד בָּא אֶל קִצוֹ.
טִרְחָה רַבָּה טָרְחוּ הַשְׁכֵנוֹת עַד שֶׁהִטְעִינוּ אֶת שִׁפְעַת הַבַּד עַל עֲגָלָה. לַמָחֳרָת הִשְׁכִּימָה זוֹשָׁה וְהוֹבִילָה אֶת סְחוֹרָתָהּ לַשׁוּק, מְכָרַתָּהּ, וּבַכֶּסֶף שֶׁקִבְּלָה הֵקִימָה לְעַצְמָהּ בַּיִת נָאֶה. עַתָּה הָיָה לָהּ מֶשֶׁק לְתִפְאֶרֶת: שָׂדֶה וָגַן, לוּלִים וָרֶפֶת, דָבָר לֹא חָסְרָה. אוּלָם לִבָּהּ שֶׁל זוֹשָׁה לֹא גָבַהּ בְּקִרְבָּהּ. אַף עַתָּה עָבְדָה בַּחֲרִיצוּת מֵהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה וְהָיְתָה פּוֹתַחַת בֵּיתָהּ לֶעָנִי וְלָאֶבְיוֹן וּמְסַיַעַת בִּידֵי שְׁכֵנוֹתֶיהָ הָעֲנִיוֹת.
תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לֹא הָיְתָה עֵינָם צָרָה בְּעָשְׁרָהּ שֶׁל זוֹשָׁה. וְנַהֲפוֹךְ הוּא: הַכֹּל הִבִּיטוּ בְּקוֹרַת־רוּחַ עַל הָאַלְמָנָה הַטוֹבָה, שֶׁנִתְיַסְרָה בְּעֹנִי יָמִים רַבִּים וְהִנֵה בָּאָה לָה עֵת רְוָחָה. הַיְחִידָה שֶׁקִנְאָה בְּזוֹשָׁה הָיְתָה יַנִינָה רָעַת־הַלֵב. וְהָיְתָה קִנְאָתָהּ קָשָׁה כִּשְׁאוֹל: כֵּיצַד הִרְהִיבָה הָאַלְמָנָה הָעֲנִיה עֹז בְּנַפְשָׁהּ לְהָקִים לְעַצְמָהּ בַּיִת שֶׁהוּא יָפֶה כְּבֵיתָהּ שֶׁלָהּ? וּמִנַיִן לָה הָעֹשֶׁר הָרַב הַזֶה?
חָלַף אָבִיב וְעָבַר קַיִץ. וְשׁוּב בָּא חֹרֶף לָעוֹלָם. הַנְהָרוֹת קָפְאוּ וְהָאִילָנוֹת חָרְקוּ בַּקָרָה.
יוֹם אֶחָד נָסְעָה יַנִינָה לַשׁוּק אֲשֶׁר בָּעֲיָרָה הַסְמוּכָה וְשָׁם נִזְדַמְנָה עִם זוֹשָׁה שֶׁבָּאָה אַף הִיא לְרֶגֶל קְנִיוֹת. הִזְמִינְתָּהּ יַנִינָה לַפֻּנְדָק וְנִטְפְּלָה אֵלֶיהָ בִּשְׁאֵלוֹת: הֵיכָן לָקַחַתְּ אֶת כַּסְפֵּךְ? הֲרֵי לֹא תֹּאמְרִי לִי שֶׁהִרְוַחַתְּ אוֹתוֹ מֵחֶלְקָתֵךְ הַדַלָה.
וְזוֹשָׁה סִפְּרָה הַכֹּל, דָבָר לֹא הִכְחִידָה. הֲרֵי לֹא רִמְתָה אֶת הַבְּרִיוֹת וְאַף לֹא גָנְבָה. כָּל עָשְׁרָהּ בָּא לָהּ מֵחֲמַת בִּרְכָּתוֹ שֶּׁל הַיָשִׂישׂ בּלֵיל חַג סִילְוֶסְטֶר. וְעָתִיד הַיָשִׂישׂ לַחֲזוֹר וּלְאַשֵׁר אֶת דְבָרֶיהָ.
נִזְדָעֲמָה יַנִינָה, וּמִשֶׁחָזְרָה לְבֵיתָהּ, הָיְתָה מְגַדֶפֶת אֶת עַצְמָהּ:
- טִפְּשָׁה שֶׁכְּמוֹתִי! כֵּיצַד נוֹאַלְתִּי לְגָרֵש בְּמוֹ יָדַי אֶת הַיָשִׂישׂ מִבֵּיתִי! לֹא, הַפַּעַם אֲתַקֵן אֶת הַמְעֻוָת וְאֶזְכֶּה אַף אֲנִי בִּבְרָכָה.
וּבִפְרוֹס חַג סִילְוֶסְטֶר לֹא הִזְמִינָה יַנִינָה אוֹרְחִים לְבֵיתָהּ, כְּמִנְהָגָהּ מִיָמִים יָמִימָה. הִיא שָׁלְחָה אֶת יְלָדֶיהָ לַיַעַר, שֶׁמָא יִמְצְאוּ אֶת הַיָשִׂישׂ הַפִּלְאִי.
יָרַד הָעֶרֶב וְהַיַעַר נִתְעַטֵף צְלָלִים. וְהִנֵה פָּרְצוּ הַיְלָדִים לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהֵם מְצַעֲקִים:
- אִמָא, הַיָשִׂישׂ הוֹלֵךְ! הָאֳרָנִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וְהַדֹב מְלַקֵק אֶת כַּף יָדוֹ!
אָז צִוְתָה יַנִינָה עַל יְלָדֶיהָ לְהָסֵב לַשֻׁלְחָן. הִיא נָתְנָה בִּידֵי כָּל יֶלֶד פְּרוּסַת לֶחֶם וְאָסְרָה עֲלֵיהֶם לֶאֱכוֹל, וּבְעַצְמָהּ חָפְזָה הַחוּצָה, אָחֲזָה בִּידֵי הַיָשִׂישׁ וְהוֹבִילַתּוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת:
- אָנָא, אֲדוֹנִי, הוֹאִילָה־נָא לָנוּחַ בְּצֵל קוֹרָתִי.
הַיָשִׂישׂ קִמֵט אֶת מִצְחוֹ וּבְנָשְׂאוֹ אֶת עֵינָיו, הֵצִיץ אֲרֻכּוֹת בִּפְנֵי יַנִינָה וְאָמַר:
- אִלוּלֵא רְאִיתִיךְ אֶשְׁתַּקַד בְּמוֹ עֵינַי, כִּי אָז נִתְעֵיתִי לָחֲשׁוֹב שֶׁבַּעֲלַת־הַבַּיִת נִתְחַלְפָה כָּאן.
וְיַנִינָה, שֶׁעַרְמוּמִית הָיְתָה, נִזְדָרְזָה וְאָמְרָה:
- אָכֵן, נִתְחַלְפוּ כָּאן בַּעֲלוֹת־הַבַּיִת. אֶשְׁתַּקַד גָרָה כָּאן אַחוֹתִי. אָנוּ תְּאוֹמוֹת וְדוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם. אֶלָא שֶׁאַחוֹתִי לֵב רַע בְּקִרְבָּהּ וְאִלוּ אֲנִי טוּב־לִבִּי נוֹדַע בְּכָל הַסְבִיבָה.
- נוּ – חִיֵךְ הַיָשִׂישׂ – כְּשִׁעוּר טוּב־הַלֵב כֵּן שִׁעוּר הַפְּרָס שֶׁתְּקַבְּלִי.
קָרַב לַשֻׁלְחָן וְנִתְיַשֵׁב.
וְיַנִינָה הוֹצִיאָה בְּכֹחַ אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶחֶם מִידֵי יְלָדֶיהָ וְהִגִישָׁתָן לַיָשִׂישׂ. הַלָה אָכַל בְּנִיחוּתָא, לָגַם סֵפֶל מַיִם וְעָלָה עַל הַמִשְׁכָּב שֶׁהֻצַע לוֹ. עִם בֹּקֶר אוֹר נָטַל אֶת שַׂקוֹ וְאָמַר לְיַנִינָה:
- שְׂאִי תּוֹדָה, בַּעֲלַת־הַבַּיִת, עַל קַבָּלַת הַפָּנִים הַנָאָה. וְעַתָּה, בְּטֶרֶם לֶכְתִּי, אֲבָרְכֵךְ: מִי יִתֵּן וְכָל מְלָאכָה שֶׁתִּפְתְּחִי בָּה בְּבֹקֶר זֶה, לֹא תִּסְתַּיֵם עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה.
עָבַר אֶת הַסַף וְדוֹמֶה שֶׁנִבְלַע בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל.
מִיָד פָּרְצָה יַנִינָה לְעֵבֶר הָאַרְגָז. מִבְּעוֹד מוֹעֵד הֵכִינָה הָאְשָׁה רוֹדֶפֶת־הַבֶּצַע צְרוֹר שְׁטָרוֹת־כֶּסֶף בְּתוֹךְ הָאַרְגָז, בִּהְיוֹתָהּ סְבוּרָה שֶׁהַשְׁטָרוֹת יִתְרַבּוּ בְּלִי־קֵץ. אוּלָם בְּרֹב חֶפְזוֹנָהּ נִתְקְלָה בִּדְלִי הַמַיִם וְהֲפָכַתּוּ.
אוֹתָה שָׁעָה נֵעוֹרוּ הַיְלָדִים וְחִנְנוּ קוֹלָם:
- אִמָא, אָנוּ צְמֵאִים!
חָטְפָה יַנִינָה אֶת הַדְלִי וְאָצָה לַבְּאֵר לִשְׁאוֹב מַיִם. אַךְ בְּשׁוּבָהּ לְבֵיתָהּ עִם הַדְלִי הַמָלֵא, מָעֲדוּ רַגְלֶיהָ וְהַמַיִם נִשְׁפְּכוּ. וְשׁוּב חָפְזָה יַנִינָה לַבְּאֵר וְשׁוּב מָעֲדָה וְשָׁפְכָה אֶת הַמַיִם.
אָז הֵרִימָה יַנִינָה קוֹל צְעָקָה:
- עִזְרוּ לִי, יְלָדִים!
קָפְצוּ הַיְלָדִים מִמִטוֹתֵיהֶם וְפָרְצוּ הַחוּצָה לְסַיֵעַ בִּידֵי הָאֵם. הָיוּ שׁוֹאֲבִים אֶת הַמַיִם וְסוֹחֲבִים יַחַד אֶת הַדְלִי, אַךְ מִדֵי פַּעַם הִתְחַלְקוּ וְהַדְלִי נִשְׁמַט מִידֵיהֶם וְהַמַיִם נִשְׁפָּכִים וְהוֹלְכִים.
הַשֶׁמֶשׁ עָמְדָה כְּבָר בִּמְרוֹמֵי הַשָמַיִם וּמֵעֲבַרִים נִתְכַּנְסוּ הַשְׁכֵנוֹת וְסִיְעוּ אַף הֵן בִּגְרִירַת הַדְלִי. סָחֲבָה יַנִינָה, עָמְסוּ הַיְלָדִים, גָרְרוּ הַשְׁכֵנוֹת וְלֹא זָכוּ לְהָבִיא אֶת הַמַיִם לְתוֹךְ הַבַּיִת.
וְהִנֵה נִשְׁתַּפְּלָה הַחַמָה מֵאַחוֹרֵי הֶהָרִים וּמִשֶׁשָׁקְעָה כָּלִיל, הִצְלִיחוּ לְבַסוֹף בִּגְרִירַת הַדְלִי. יַנִינָה מָחֲתָה אֶת זֵעָתָהּ וְחָפְזָה אֶל הָאַרְגָז. בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת נָטְלָה אֶת צְרוֹר הַשְׁטָרוֹת, אַךְ אֵחֲרָה אֶת הַמוֹעֵד. הָעֶרֶב יָרַד וְהַצְרוֹר לֹא נִתְרַבָּה.
וּבַחוּץ נִתְנַשְׁבָה רוּח קָרָה וְהִקְפִּיאָה אֶת הַמַיִם הָרַבִּים שֶׁנִשְׁפְּכוּ בְּמֶשֶךְ הַיוֹם בְּסָמוּךְ לַבַּיִת. עַתָּה הָיָה הַנָתִיב הַתָּלוּל חֲלַקְלָק וְלֹא הָיָה כָּל חֲשָׁשׁ שֶׁעוֹבֵר־אֹרַח יְנַסֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַבַּיִת. וְטוֹב שֶׁלֹא נִגַשׁ.
שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הָיָה נוֹחֵל אַכְזָבָה מָרָה: כְּלָבֶיהָ שֶׁל יַנִינָה הַמִרְשַׁעַת הָיוּ מַבְרִיחִים אוֹתוֹ הַרְחֵק־הַרְחֵק…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.