א 🔗
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִגִיחוּ שִׁבְטֵי הַטַטַרִים מֵעַרְבוֹת הַמִזְרָח וְכִסוּ כְּאַרְבֶּה אֶת אַדְמַת פּוֹלִין הַשְׁקֵטָה. הַפּוֹלְשִׁים שִׁלְחוּ אֵשׁ בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים, אֶת הַזְקֵנִים וְהַטַף הִכּוּ לְפִי חֶרֶב וְאֶת בְּנֵי־הַנְעוּרִים הוֹלִיכוּ אִתָּם לַשֶׁבִי. מֶלֶךְ פּוֹלִין פּוֹדֶה הָיָה בְּכֶסֶף רַב אֶת הָאֲצִילִים, תּוֹשָׁבֵי הֶעָרִים – אֶת קְרוֹבֵיהֶם, וְאִלוּ הָאִכָּרִים הָעֲנִיִים נִגְזַר עֲלֵיהֶם לְהִתְעַנוֹת עַד סוֹף יְמֵיהֶם בִּשְׁבִי הַטַטַרִים, אִם לֹא הִצְלִיחוּ לְמַלֵט אֶת נַפְשָׁם.
אַחַד הַבּוֹרְחִים מֵהַשֶׁבִי הָיָה וַשְׁמִיל, בֶּן־כְּפָר צָעִיר וְאַמִיץ־לֵב.
יָמִים וְלֵילוֹת כִּתֵּת וַשְׁמִיל רַגְלָיו בְּדַרְכּוֹ אֶל מוֹלַדְתּוֹ. מִטְרוֹת־עֹז הִרְטִיבוּהוּ, שֶׁמֶשׁ שֶׁל קַיִץ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ, הַכְּפוֹר הִקְפִּיא אֶת אֲבָרָיו וּבִטְנוֹ מְהַמָה מֵרָעָב. אוּלָם וַשְׁמִיל לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. בַּלֵילוֹת בְּרָבְצוֹ לִישׁוֹן, עוֹצֵם הָיָה אֶת עֵינָיו וְחוֹלֵם עַל זְהָב הַשָׂדוֹת הַמִשְׂתָּרְעִים מִשְׁנֵי עֶבְרֵי נְהַר הַוִיסְלָה, הַשָׂדוֹת שֶמֵהֶם נֶעֱקַר עַל־יְדֵי הַפּוֹלֵשׁ הַטַטַרִי.
יוֹם אֶחָד נָדַד בַּיַעַר וְעַל כְּתֵפוֹ שַׂק בָּלוּי וּבוֹ כָּל רְכוּשׁוֹ: פְּרוּסַת־לֶחֶם יְבֵשָׁה, בַּקְבּוּק־חָלָב שֶׁקִבֵּל בְּאַחַד הַכְּפָרִים, וּפְרוּטַת נְחֹשֶׁת שֶׁמָצָא עַל אֵם הַדֶרֶךְ. הָלַךְ וְהָלַךְ, וְעַל אַף הָרָעָב שֶׁהֱצִיקָהוּ לֹא נָגַע בַּלֶחֶם וּבֶחָלָב. “מוּטָב שֶׁאֶשְׁמֹר אוֹתָם לִשְׁעַת צָרָה” – אָמַר לְנַפְשׁוֹ.
וּלְפֶתַע הוֹפִיעַ לְפָנָיו יָשִׁישׁ אֶחָד, כֻּלוֹ שֵׂיבָה.
– בֹּקֶר טוֹב, הַהֵלֶךְ! – אָמַר הַיָשִׁישׁ.
– בֹּקֶר טוֹב, יְשִׁישִׁי – הֵשִׁיב וַשְׁמִיל.
– אֲנִי רָעֵב – אָמַר הַיָשִׁישׁ – שֶׁמָא יֵשׁ לְךָ פְּרוּסַת־לֶחֶם? חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁאוֹצִיא נַפְשִׁי בְּרָעָב.
– וּמַדוּעַ, יְשִׁישִִׁי, לֹא תֶּאֱסֹף גַרְגְרִים בַּיַעַר?
– אֵין זֶה קַל לְזָקֵן כָּמוֹנִי. אֶתְכּוֹפֵף וְלֹא יַעֲמֹד לִי הַכֹּחַ לִזְקֹף קוֹמָתִי.
– אָכֵן, רַע וָמַר לוֹ לַזָקֵן – אָמַר וַשְׁמִיל בְּלִבּוֹ – חַיָב אֲנִי לְהַצִילוֹ. צָעִיר הִנְנִי, וְאוּכַל לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשִׁי בְּגַרְגְרִים.
הוֹצִיא מִן הַשַׂק אֶת פְּרוּסַת־הַלֶחֶם וְהִגִישָׁהּ לַיָשִׁישׁ.
– קַח, סָבָא, וּסְעַד אֶת לִבְּךָ! – אָמַר.
סָעַד הַיָּשִׁישׁ אֶת לִבּוֹ, אַחַר שָׁלָה מֵאַמְתַּחְתּוֹ חָלִיל.
– קַבֵּל־נָא מַזְכֶּרֶת מִמֶנִי – אָמַר – בְּאַחַד הַיָמִים יִהְיֶה לְךָ הֶחָלִיל לְתוֹעֶלֶת.
נִפְרְדוּ הַשְׁנַיִם וּפָנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ. הֵסֵב וַשְׁמִיל אֶת רֹאשׁוֹ וְהַיָשִׁישׁ נֶעֱלַם וְאֵינֶנוּ. דוֹמֶה וְהָאֲדָמָה פָּצְתָה אֶת פִּיהָ וּבְלָעַתּוֹ.
וְשׁוּב שֵׂרַךְ וַשְׁמִיל אֶת דַרְכּוֹ. נַפְשׁוֹ הִתְעַטְפָה עָלָיו בְּצָמָא וּמִסָבִיב אֵין טִפַּת מַיִם. הַיַעַר הִגִיעַ אֶל קִצוֹ וְהָעֲרָבָה הַצְחִיחָה שׁוֹמֵמָה הָיְתָה בְּאֵין יִשׁוּב.
– אֵין בְּרֵרָה, אֶצְטָרֵךְ לִשְׁתּוֹת אֶת בַּקְבּוּק־הֶחָלָב – חָשַׁב וַשְׁמִיל.
וּכְבָר הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַשַׂק, אוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע נִתְגַלָה לְפָנָיו עוֹד יָשִׁישׁ אֶחָד, כָּפוּף מִזֹקֶן.
– כַּבְּדֵנִי בִּלְגִימַת מַיִם – אָמַר הַיָשִׁישׁ – חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁאוֹצִיא נַפְשִׁי בְּצָמָא.
נִצָב וַשְׁמִיל תַּחְתָּיו וְלִבּוֹ מְהַסֵס בְּקִרְבּוֹ. צַר הָיָה לוֹ לְוַתֵּר עַל בַּקְבּוּק־הֶחָלָב. שִׁרְבֵּב לְשׁוֹנוֹ וְלִקֵק אֶת שְׂפָתָיו הַצְרוּבוֹת. אָמַר בְּלִבּוֹ:
– אֲנִי, שֶׁצָעִיר הִנְנִי, אוּכַל לְהַגִיעַ אֵיכְשֶׁהוּ לְמַעְיָן. שֶׁלֹא כֵּן יָשִׁישׁ מִסְכֵּן זֶה.
וּמִיָד הוֹשִׁיט אֶת בַּקְבּוּק־הֶחָלָב לְיָשִׁישׁ.
שָׁתָה הַיָשִׁישׁ וְלֹא הוֹתִיר טִפָּה.
– חָיְתָה נַפְשִׁי בַּעֲבוּרְךָ – אָמַר – רוֹצֶה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה, אַךְ אֵין בְּיָדִי אֶלָא מַטֶה זֶה. קָחֵהוּ לְמַזְכֶּרֶת. הוּא אָמְנָם עָקֹם וּמְסֹקָס, אַךְ בְּאַחַד הַיָמִים יָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת.
נֶעֱלַם הַזָקֵן, כְּקוֹדְמוֹ, וּוַשְׁמִיל נֶחְפַּז נִכְחוֹ לִמְצֹוא מַעְיָן, כְּדֵי לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ.
לִפְנוֹת עֶרֶב רָאָה בְּאֹפֶק עָשָׁן מִתַּמֵר. נִכְנְסָה שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ. “הִנֵה מְקוֹם־יִשׁוּב. אֹכַל, אֶשְׁתֶּה וְאַחְלִיף כֹּחַ!” הֵחִישׁ אֶת פְּסִיעוֹתָיו, אַךְ לְפֶתַע רָאָה יָשִׁישׁ שְׁלִישִׁי, שֶׁיָשַׁב בְּצִלוֹ שֶׁל עֵץ וּמֵרַר בְּבֶכִי.
– מָה לְךָ, יְשִׁישִׁי, שֶׁבּוֹכֶה הִנְךָ כְּתִינוֹק? – שָׁאַל וַשְׁמִיל.
– אוֹיָה לִי – הֵשִׁיב הַיָשִׁישׁ – כַּלָתִי שְׁלָחַתְנִי לִקְנוֹת מַשֶׁהוּ בִּפְרוּטָה וְהַמַטְבֵּעַ אָבַד לִי. חוֹשֵׁשְְׁנִי שֶׁכַּלָתִי הַמִרְשַׁעַת תְּגָרֵשׁ אוֹתִי מֵהַבִּקְתָּה.
אָמַר וַשְׁמִִיל בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי יֵשׁ לִי בְּשַׂקִי פְּרוּטַת־נְחֹשֶׁת שֶׁמְצָאתִיהָ עַל אֵם־הַדֶרֶךְ. בְּהֶסַח־הַדַעַת בָּאָה לִי וּבְקַלוּת אֶפָּרֵד מִמֶנָה”.
וְהוּא הוֹשִׁיט אֶת הַמַטְבֵּעַ לְיָשִׁישׁ.
– שָׂא תּוֹדָה, הַהֵלֶךְ – אָמַר הַיָשִׁישׁ – הַרְשֵׁנִי לָתֵת לְךָ לְמַזְכֶּרֶת אֶת הַשׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדִי. בְּאַחַד הַיָמִים יָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת.
נָטַל וַשְׁמִיל אֶת הַשׁוֹט וְאָץ לְדַרְכּוֹ, אֶל הַכְּפָר. עַד־מְהֵרָה הִגִיעַ לְבִקְתָּה אַחַת וּבָהּ נִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. אָכַל וְשָׁתָה וְלִשְׁנַת־לַיְלָה הִתְכַּנֵס בַּשַׁחַת הָרֵיחָנִית אֲשֶׁר בַּגֹרֶן.
ב 🔗
סוֹף־סוֹף הִגִיעַ וַשְׁמִיל לִכְפַר מוֹלַדְתּו, אוּלָם הַכְּפָר הָרוּס הָיָה וְנֶפֶשׁ חַיָה לֹא נִרְאֲתָה בּוֹ. נִגֵב וַשְׁמִיל דִמְעַת־צַעַר מֵעֵינוֹ.
– לֹא אוּכַל לִחְיוֹת עַל הַחֻרְבּוֹת – אָמַר בְּלִבּוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ בַּאֹפֶק טִירָה גְדוֹלָה מֻקֶפֶת גָדֵר, הֶֶחְלִיט: – אֵלֵךְ לַטִירָה וְאַשְׂכִּיר עַצְמִי כְּרוֹעֶה. הֲרֵי מֻכְרָח אֲנִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי.
מִִשֶׁקָרַב לַטִירָה, פָּגַשׁ וַשְׁמִיל יְדִיד־נְעוּרִים, בֶּן־כְּפָרוֹ. שָׂמְחוּ הַשְׁנַיִם שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל הַפְּגִישָׁה. אָמַר הַיָדִיד:
– אַל תֵּלֵךְ לַטִירָה. בַּעַל־הַטִירָה אָדָם רַע־לֵב הוּא, אַכְזָר שֶׁאֵין לוֹ תַּקָנָה. הוּא שִׁעְבֵּד אֶת מַרְבִּית הָאִכָּרִים, נִצוֹלֵי הַכְּפָרִים שֶׁמִסָבִיב.
אוּלָם וַשְׁמִיל הֵשִׁיב:
– אֵין לִי מָה לְהַפְסִיד. נִתְיַגַעְתִּי כָּל־כָּךְ בְּדַרְכִּי שֶׁנָקְעָה נַפְשִׁי מִנְדוּדִים.
בָּא וְנִתְיַצֵב לִפְנֵי בַּעַל־הַטִירָה וְהִצִיעַ עַצְמוֹ לַעֲבוֹד אֶצְלוֹ כְּרוֹעֶה.
אָמַר בַּעַל־הַטִירָה:
– אָכֵן, זָקוּק אֲנִי לְרוֹעֶה. יֵשׁ לִי אֶלֶף אַרְנָבוֹת. אִם תֵּדַע לִרְעוֹתָן בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים מִבְּלִי שֶׁתֶּחְסַר אֲפִילוּ אַרְנֶבֶת אַחַת וְאִם כְּתֹם הַחֹדֶשׁ תֵּדַע לְסַפֵּר בְּמֶשֶׁךְ לַיְלָה תָּמִים אַגָדוֹת, שֶׁאוּכַל לְמַלֵא בָּהֶן שַׂק גָדוֹל – אַשִׁיא לְךָ אֶת בִּתִּי הַיְחִידָה לְאִשִׁה. אוּלָם, אִם תֹּאבַד וְלוּ אַרְנֶבֶת אַחַת, תִּצְטָרֵךְ לַעֲבוֹד בְּשְׁדוֹתַי לִצְמִיתוּת כְּעֶבֶד.
נִתְהַרְהֵר וַשְׁמִיל וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אַגָדוֹת לְלֹא סְפוֹר אוּכַל לְסַפֵּר. הֲרֵי רַבּוֹת שָׁמַעְתִּי בִּימֵי הַשֶׁבִי הַטַטַרִי, וַאֲשֶׁר לָאַרְנָבוֹת… אֲנַסֶה! אַשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶן בְּשֶׁבַע עֵינַיִם!”
וְאֶל בַּעַל־הַטִירָה אָמַר:
– אֲנִי מַסְכִּים.
חִיֵךְ בַּעַל־הַטִירָה בְּקוֹרַת רוּחַ. הִנֵה יִתְּוֹסֵף לוֹ עוֹד עֶבֶד!
לְאַחַר שָׁעָה נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הַמִִכְלָאָה וְאֶלֶף אַרְנָבוֹת פָּרְצוּ הַחוּצָה וְנִתְפַּּזְרוּ בְּכָל פִּנוֹת הֶחָצֵר. אוּלָם וַשְׁמִיל לֹֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. “הֲרֵי יֵשׁ לִי חָלִיל שֶׁקִבַּלְתִּי מֵהַיָשִׁישׁ הָרִאשׁוֹן – חָשַׁב – אֲחַלֵל בּוֹ וְאֲכַנֵס אֶת הָאַרְנָבוֹת”.
הוֹצִיא אֶת חֲלִילוֹ, נְתְָנוֹ בְּפִיו וְהֵפִיק צְלִילִים רִאשׁוֹנִים. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָאַרְנָבוֹת נִתְכַּנְסוּ וּבָאוּ מִכָּל פִּנוֹת הֶחָצֵר, הִסְתַּדְרוּ בִּרְבִיעִיּוֹת וְכָךְ יָצְאוּ בַּסָךְ אֶל הַשָׂדֶה. וּבַעַל־הַטִירָה עוֹמֵד בַּחַלוֹן וְלוֹטֵשׁ עֵינָיו מֵרֹב פְּלִיאָה.
בָּא וַשְׁמִיל אֶל הַשָׂדֶה וּמֵאֲחוֹרָיו מִתְקַדֵם צְבָא אַרְנְבוֹתָיו. “עַתָּה שׂוּמָה עָלַי לְהַשְׁגִיחַ עַל הָָעֵדֶר – חָשַׁב וַשְׁמִיל – הַמַטֶה שֶׁל הַיָשִׁישׁ הַשֵׁנִי רַק יַפְרִיעַ לִי, כְּשֶׁאָרוּץ לְכַנֵס אֶת הַנֶחְשָׁלוֹת”.
עָמַד וְתָקַע אֶת הַמַטֶה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָאַרְנָבוֹת נִתְכַּנְסוּ מִסָבִיב לַמַטֶה, מְלַַחֲכוֹת אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁבְּקִרְבַת מָקוֹם. מִשֶׁכָּלָה הָעֵשֶׂב, הֶעֱבִיר וַשְׁמִיל אֶת הַמַטֶה לְכַר־הַדֶשֶׁא הַסָמוּךְ וְהָאַרְנָבוֹת נִתְקַבְּצוּ שׁוּב סְבִיבוֹ, אַחַת לֹא נֶעֶדְרָה.
אוֹתָה שָׁעָה עָבְרָה בִּיעָף לַהֲקַת עוֹרְבִים. נִבְהֲלוּ שָׁלֹשׁ אַרְנָבוֹת קְטַנוֹת וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁן.
תָּפַס וַשְׁמִיל אֶת הַשׁוֹט, מַתְּנַת הַיָשִׁישׁ הַשְׁלִישִׁי וְהִצְלִיף בָּאֲוִיר, בְּקָרְאוֹ:
– שׁוּבוֹ פְּתַיוֹת! הָעוֹרְבִים לֹא יַעֲשׂוּ לָכֶן כָּל רָעָה!
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! שָׁלֹשׁ הָאַרְנָבוֹת חָזְרוּ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת אֶל הָעֵדֶר.
– אָכֵן, הַיְשִׁישִׁים גָמְלוּ לִי בְּיָד רְחָבָה – הִרְהֵר וַשְׁמִיל – הֶחָלִיל מְכַנֵס אֶת הָאַרְנָבוֹת, הַמַטֶה מְרַתֵּק אוֹתָן לְמָקוֹם וּצְלִיפַת הַשׁוֹט מַחֲזִירָה אֶת הָאֲבוּדוֹת!
בָּעֶרֶב חָזַר וַשְׁמִיל עִם הָעֵדֶר. בַּעַל־הַטִירָה חִכָּה בַּשַׁעַר וְסָפַר אֶת הָאַרְנָבוֹת. כָּל הָאֶלֶף חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם, אַחַת לֹא נֶעְדָרָה.
עָבַר יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלֹשָׁה. בֹּקֶר־בֹּקֶר יָצָא וַשְׁמִיל לַשָׂדֵֶה, כְּשֶׁהוּא מַפְסִיעַ בְּרֹאשׁ אַרְנְבוֹתָיו וּמְחַלֵל בֶּחָלִיל, וּבָעֶרֶב מַחֲזִיר הָיָה אֶת כֻּלָן. וּבַעַל־הַטִירָה חָרָה לוֹ עַד מָוֶת: הָאֻמְנָם יִזְכֶּה בָּחוּר נִקְלֶה זֶה בְּבִתּוֹ־יְחִידָתוֹ?
לֹא, לֹא יָקוּם הַדָבָר! יֵשׁ לָשִׁית עֵצָה!
ג 🔗
לְמָחֳרָת יָצָא וַשְׁמִיל כְּדַרְכּוֹ אֶל הַשָׂדֶה וְהָאַרְנָבוֹת מִצְטוֹפְפוֹת סְבִיב מַטֵהוּ. וּלְפֶתַע נָשָׂא עֵינָיו וַיַרְא אֶת הַטַבָּחִית שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה, רִיבָה שְׁמֵנָה וַעֲגַלְגֶלֶת, הַמְְדַדָה בַּשָׂדֶה, יָשָׁר אֵלָיו.
– הוֹ, הַצִילֵנִי, הָרוֹעֶה!
קָרְאָה וְהֵשִׂימָה עַצְמָהּ בּוֹכָה, מְנַגֶבֶת כִּבְיָכוֹל אֶת דִמְעוֹתֶיהָ.
– מָה קָרָה? – שָׁאַל וַשְׁמִיל.
– צָלִיתִי בִּשְׁבִיל בַּעַל־הַטִירָה צְלִי־אַרְנֶבֶת. וְהָיְתָה זוֹ הָאַרְנֶבֶת הָאַחֲרוֹנָה מֵאֵלוּ שֶׁנִצוֹדוּ. הַצְלִי נִשְׂרַף וְעַתָּה חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁבַּעַל־הַטִירָה יְגָרְשֵׁנִי לְכָל הָרוּחוֹת. אֶת כְּלָבָיו יְשַׁסֶה בִּי! אָנָא, מְכֹר לִי אַרְנֶבֶת אַחַת וַאֲנִי אֲשַׁלֵם לְךָ בְּעַיִן יָפֶה.1
וְהִיא תּוֹחֶבֶת לְיָדוֹ שֶׁל וַשְׁמִיל מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב.
הֵבִין וַשְׁמִיל שֶׁטוֹמְנִים לוֹ פַּח. עַל כֵּן הֶחְזִיר לַטַבָּחִית אֶת הַמַטְבֵּעַ וְאָמַר:
– אֵינִי זָקוּק לְכֶסֶף. וְאַרְנֶבֶת אֶתֵּן לְךָ, כִּי מְרַחֵם אֲנִי עָלַיִךָ. אוּלָם אַתְּ תִּרְקְדִי לִי כָּאן בַּשָׂדֶה רִקוּד אֶחָד, כִּי מְשַׁעֲמֵם בַּמִרְעֶה בְּאֵין אִישׁ.
שָׂמְחָה הַטַבָּחִית שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ בְּקַלוּת כָּזוֹ לְמַלֵא אֶת פְּקוּדַת בַּעַל־הַטִירָה וּלְהַעֲרִים עַל הַבָּחוּר הָרוֹעֶה. מִיָד יָצְאָה בְּמָחוֹל, מְרַקֶדֶת וּמְכַרְכֶּרֶת עַל הַדֶשֶׁא כְּכַדוּר, חָגָה חוּגוֹת וּמְטוֹפֶפֶת בְּרַגְלֶיהָ הַשְׁמֵנוֹת, שֶׁדָמוּ לִשְׁנֵי בּוּלֵי עֵץ.
הִבִּיט וַשְׁמִיל וְצָחַק צְחוֹק גָדוֹל. לְבַסוֹף אָמַר:
– נוּ דַי לְךָ, כִּי עָיַפְתִּי. וְעַתָּה אֶתְפֹּס לְךָ אַרְנֶבֶת אַחַת.
הוֹשִׁיט יָדוֹ, אָחַז בְּאָזְנֶיהָ וְהוֹשִׁיטָה לַטַבָּחִית. צָרְרָה זוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וְהֵחֵלָה מְדַדָה בְּכִווּן הַטִירָה.
אוּלָם, מִשֶׁרָאָה וַשְׁמִיל שֶׁהָרִיבָה קְרֵבָה לְשַׁעַר הַטִירָה, אָחַז בְּשׁוֹטוֹ וְהִצְלִיף בָּאֲוִיר.
חָמְקָה הָאַרְנֶבֶת מִן הַמִטְפַּחַת וּבְרִיצָה חֲפוּזָה חָזְרָה אֶל הָרוֹעֶה.
צוֹחֵק לוֹ וַשְׁמִיל מְלוֹא פִּיו. וּבַעַל־הַטִירָה חוֹרֵק שֵׁן וּמְגַדֵף. לֹא, לֹא יָקוּם הַדָבָר! אֶת בִּתּוֹ יְחִידָתוֹ לֹא יִמְסֹר לְבָחוּר נִקְלֶה זֶה! הַפַּעַם יַעֲרִים עָלָיו וִיהִי מָה!
ד 🔗
וְשׁוּב עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר.
הַפַּעַם בָּאָה לַשָׂדֶה בִּתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה, הַבַּת הַנָאָה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ. אֶלָא שֶׁלָבְשָׁה בְּלוֹיִים, כְּדֵי שֶׁלֹֹא יַכִּיר אוֹתָהּ הָרוֹעֶה.
קָָרְבָה, חִיְכָה אֶל וַשְׁמִיל חִיוּךְ מַקְסִים וְאָמְרָה:
– אֲנִי בִּתּוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר־הַיְעָרוֹת. אַבָּא שֶׁלִי הֶחְלִיט לִגַדֵל אַרְנָבוֹת. אַרְנָב הִשַׂגְנוּ אֶלָא שֶׁחֲסֵרָה לָנוּ אַרְנֶבֶת. אָנָא, מְכֹר לִי אַחַת מִן הָעֵדֶר.
הֵבִין וַשְׁמִיל שֶׁטוֹמְנִים לוֹ פַּח. בַּעַל־הַטִירָה סָבוּר וַדַאי שֶׁעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו יֹאבְדוּ לְמַרְאֵה נַעֲרָה יָפָה, עַל כֵּן שָׁלַח אֵלָיו אֶת בִּתּוֹ.
חִיֵךְ וַשְׁמִיל וְאָמַר:
– לְנַעֲרָה יָפָה כָּמוֹךָ לֹא אֶמְכֹּר אַרְנֶבֶת. כִּי אִם אַגִישָׁהּ מַתָּנָה. אֶלָא שֶׁרוֹצֶה אֲנִי כִּי תִּשְׁתַּחֲוִי לִי עֶשֶׂר פְּעָמִים.
נָבוֹכָה הַנַעֲרָה וּפָנֶיהָ הִסְמִיקוּ מִזַעַם. הָכֵּיצַד תִּשְׁתַּחֲוֶה הִיא, בַּת־אֲצִילִים, לִפְנֵי הָרוֹעֶה הַכַּפְרִי הַפָּשׁוּט? רָצְתָה לַחֲזוֹר לַטִירָה, אוּלָם חָזְקָה עָלֶיהָ פְּקוּדַת אָבִיהָ: “לְהָבִיא וִיהִי־מָה אַרְנֶבֶת מִן הָעֵדֶר!” וְהִיא כָּבְשָׁה אֶת גַאֲוָתָהּ וְהֵחֵלָה קַדָה קִדוֹת לוַשְׁמִיל וְהַבָּחוּר מֵצִיץ בָּהּ וְנֶהֱנֶה הֲנָאָה מְרֻבָּה.
לְבַסוֹף הִגִישׁ לָהּ אַרְנֶבֶת וְהִיא הִטְמִינָה אוֹתָהּ בְּסַל־נְצָרִים וְיָצְאָה בִּמְרוּצָה בְּכִווּן הַטִירָה. אוּלָם, מִשֶׁרָאָה וַֹשְׁמִיל שֶׁהַנַעֲרָה קְרֵבָה לַשַׁעַר, הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ וְהָאַרְנֶבֶת נִמְלְטָה מִן הַסַל וְחָזְרָה אֵלָיו.
חֲמָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה עָלְתָה בּוֹ לְהַשְׁחִית. לֹא, לֹא כָּלוּ כָּל הַקִצִין! עָתִיד הוּא לְהִפָּרַעַ מִבָּחוּר עַרְמוּמִי זֶה, שֶׁשָׂם אֶת בִּתּוֹ לִצְחוֹק!
ה 🔗
הִתְחַפֵּשׂ בַּעַל־הַטִירָה לְבֶן־כְּפָר עָנִי, נָטַל מִן הָאֻרְוָה סוּסָה זְקֵנָה וַעֲלוּבָה וְהֶעֱמִיס עָלֶיהָ אַרְגָז שֶׁל עֵץ, שֶׁחִשׁוּקֵי בַּרְזֶל סָגְרוּ עָלָיו מִסָבִיב. " אֵין אֲנִי נַעֲרָה פְּתַיָה – אָמַר בְּלִבּוֹ – לִי לֹא תִּפְרַח הָאַרְנֶבֶת!"
קָרַב אֶל וַשְׁמִיל וְחִנֵן קוֹלוֹ:
– אָנָא מְכֹר לִי אַרְנֶבֶת אַחַת. רוֹצֶה אֲנִי וְלוּ פַּעַם אַחַת בְּחַיַי לִטְעוֹם בָּשָׂר טָעִים.
וַשְׁמִיל הִכִּיר מִיָד אֶת הַבָּא, אַךְ הֵשִׂים עַצְמוֹ כּאֵינוֹ מַבְחִין בִּמְאוּמָה. הֵשִׁיב לוֹ:
– כֵּיצְד אֶקַח מִמְךָ אֶת פְּרוּטוֹתֶיךָ הָאַחֲרוֹנוֹת? וַהֲרֵי נִכָּר בְּךָ שֶׁאַתָּה עָנִי וְאֶבְיוֹן! אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אַרְנֶבֶת בְּמַתָּנָה, אוּלָם חַיָב אַתָּה לַעֲשׂוֹת דָבָר אֶחָד, שֶׁיְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתִי.
– וּמַהוּ הַדָבָר? – שָׁאַל בַּעַל־הַטִירָה וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: “מֵילָא אֶרְקֹד לוֹ, אֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהַשִׂיא אֶת בִּתִּי לְבֶן־אִכָּרִים זֶה!”
אָמַר וַשְׁמִיל:
– רוֹאֶה אַתָּה אֶת כַּלְבִּי? שְׁמוֹ נַבְחָא. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אַרְנֶבֶת בִּתְנַאי שֶׁתִּשַׁק שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּאַפּוֹ שֶׁל נַבְחָא שֶׁלִי.
בַּעַל־הַטִירָה הֶחְוִיר מֵרֹב זַעַם. הוּא כִּוֵץ אֶגְרוֹפָיו, מוּכָן לְהִסְתָּעֵר עַל הַבָּחוּר הַמְחֻצָף וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים. אַךְ עַד־מְהֵרָה הִתְגַבֵּר. לֹא, עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נֶחְפָּז לֹא יַצִיל אֶת בִּתּוֹ. אָמְנָם בָּחוּר זֶה עוֹמֵד לְהָמִיט עָלָיו קָלוֹן, אַךְ מִלְבַדָם אֵין נֶפֶשׁ חַיָה בַּשָׁדֶה. אִישׁ לֹא יִרְאֶה בְּהַשְׁפָּלָתוֹ.
בְּאֵין־בְּרֵירָה הֵחֵל בַּעַל־הַטִירָה מְרַדֵף אַחֲרֵי הַכֶּלֶב, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל:
– נַבְחָא, נַבְחָא! בּוֹא הֵנָה!
וּמִשֶׁנֶעֱצַר הַכֶּלֶב, כָּרַע הָאִישׁ עַל בִּרְכָּיו, חָבַק אֶת רֹאשׁוֹ וְנָשַׁק לוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּאַפּוֹ. אָז חָזַר אֶל וַשְׁמִיל וּפְנֵי לְהָבִים פָּנָיו.
– נוּ, מִלֵאתִי אֶת רְצוֹנְךָ – אָמַר.
– רָאִיתִי, רָאִיתִי! – הֵשִׁיב וַשְׁמִיל – וְעַתָּה אֲקַיֵם אַף אֲנִי אֶת הַבְטָחָתִי. – וְהִגִישׁ לְבַעַל־הַטִירָה אַרְנֶבֶת אַחַת.
תָּפַס הָאִישׁ אֶת הָאַרְנֶבֶת, הִכְנִיסָהּ לָאַרְגָז וְהִגִיף אֶת הַמִכְסֶה. מִיָד עָלָה עַל סוּסָתוֹ וְהִתְרַחֵק, רוֹעֵד מֵחֲמַת הָעֶלְבּוֹן.
אוּלָם אַרְגַז־הַחִשׁוּקִים לֹא הוֹעִיל לוֹ לְבַעַל־הַטִירָה. לְקוֹל צְלִיף־הַשׁוֹט זִנְקָה הָאַרְנֶבֶת, פָּרְצָה אֶת דַפְנוֹת הָאַרְגָז וְהִתְגַלְגְלָה כְּכַדוּר אֶל אַחְיוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָׂדֶה.
ו 🔗
וְשׁוּב עָבְרוּ יָמִים וְהַחֹדֶשׁ תַּם. מִדַי עֶרֶב בְּעַרְבּוֹ סָפַר בַּעַל־הַטִירָה אֶת הָאַרְנָבוֹת וְהֵן אֶלֶף בְּמִנְיָן. אוֹבֵד־עֵצוֹת הָיָה הָאִישׁ וְהוּא מְהַלֵךְ בַּטִירָה סַר וְזוֹעֵף וּמְגַדֵף בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת.
לְבַסוֹף צִוָה לִרְתּוֹם אֶת הַמֶרְכָּבָה וְיָצָא אֶל הָאֲצִילִים הַשְׁכֵנִים. הֵשִׂיחַ לִפְנֵיהֶם אֶת צָרָתוֹ וְהַלָלוּ אָמְרוּ לוֹ:
– טֶרֶם הִפְסַדְתָּ בַּתַּחֲרוּת. הֲרֵי הִתְנֵיתָ עִם הַבָּחוּר שֶׁכְּתֹם הַחֹדֶשׁ יְסַפֵּר לְךָ בְּמֶשֶׁךְ לַיְלָה תָּמִים אַגָדוֹת, שֶתּוּכַל לְמַלֵא בָּהֶן שַׂק גָדוֹל. אַדְרַבָּא, הַנַח לוֹ לְסַפֵּר, הֲרֵי תּוּכַל לִטְעוֹן תָּמִיד שֶׁהַשַׂק לֹא נִתְמַלֵא עֲדַיִן. וְכָךְ תִּגְבַּר עַל הַבָּחוּר וְסוֹפוֹ שֶׁיִהְיֶה לְךָ לִצְמִיתוּת לְעֶבֶד.
חָזַר בַּעַל־הַטִירָה לְבֵיתוֹ לַעֲרוֹךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל בְּנֵי הָאֲצִילִים אֲשֶׁר בַּסְבִיבָה. לְמוֹעֵד הַמִשְׁתֶּה נִתְכַּנְסוּ רוֹזְנִים וּנְסִיכִים, הֵם וּנְשׁוֹתֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם – קָהָל גָדוֹל בָּאוּ שָׁמָה. וּמִשֶׁהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בַּמַשְׁקָאוֹת וּבַמַטְעַמִים, צִוָה בַּעַל־הַטִירָה לְהָבִיא לַטְרַקְלִין שַׂק גָדוֹל, שֶׁבּוֹ אוֹרְזִים כְּרָגִיל אֶת גִזַת הַכְּבָשִׂים, וּבִשֵׂר לָאוֹרְחִים:
– רוֹעֵה הָאַרְנָבוֹת שֶׁלִי הִתְחַיֵב לְמַלֵא שַׂק זֶה בָּאַגָדוֹת. אִם יַעֲלֶה חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ, אַשִׂיא לוֹ אֶת בִּתִּי.
נִצְטַוָה וַשְׁמִיל לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים. אָמַר:
– אֵיךְ אַרְאֶה אֶת פָּנַי בִּבְלוֹיִים? יֻתְּנוּ לִי בְּגָדִים נָאִים!
וִּמִשֶׁקִבֵּל אֶת מְבֻקָשׁוֹ – חֲלִיפַת צֶמֶר וַחֲגוֹרָה רְחָבָה, מַגָפַיִם צְהֻבִּים וְכוֹבַע עִם נוֹצַת־טַוָס – הִתְרַחֵץ וַשְׁמִיל וְהִתְלַבֵּשׁ וְנִכְנַס לַטְרַקְלִין – גָבוֹהַ מִשִׁכְמוֹ וָמַעְלָה מִכָּל הַמְסֻבִּין, גָמִישׁ וְיָפֶה לְהַפְלִיא.
אֹרוּ עֵינֵיהֶן שֶׁל בְּנוֹת הָאֲצִילִים, לָחֲשׁוּ זוֹ לְזוֹ:
– הוֹי, אִלוּ צָרִיךְ הָיָה בָּחוּר זֶה לִזְכּוֹת בִּי, הָיִיתִי מִתְפַּלֶלֶת שֶׁהַשַׂק יִתְמַלֵא חִישׁ־מַהֵר.
וּבִתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה נֶאֶנְחָה וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ:
–הוֹי, מָה גָדוֹל הַשַׂק שֶׁהֵכִין אָבִי!
לָאוֹת שֶׁנִתַּן נִתְיַצֵב וַשְׁמִיל לִפְנֵי הַשַׂק הַפָּתוּחַ וְהֵחֵל מְסַפֵּר מֵאוֹתָן אַגָדוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁקָלַט בִּימֵי הַשֶׁבִי הַטַטַרִי, בְּשִׁבְתּוֹ לְיַד הַמְדוּרוֹת אֲשֶׁר בַּיַעַר.
אַגָדָה רוֹדֶפֶת אַגָדָה, כָּל אַחַת יָפָה מִקוֹדַמְתָּהּ.
הָאוֹרְחִים הִנִיחוּ אֶת כְּלֵי־הָאֹכֶל, הִרְפּוּ מִגְבִיעֵי הַיַיִן… נְשִׁימָתָם נֶעֶצְרָה. רְתוּקִים הֵם לְאַגָדוֹתָיו שֶׁל הַבָּחוּר הַיְפֵהפֶה. וּשְׁעוֹת הַלַיְלָה עוֹבְרוֹת בִּיעָף.
וּבִתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה מְלַחֶשֶׁת אֶל אָבִיהָ:
– אַבָּא הַצֵץ־נָא לְתוֹךְ הַשַׂק. שֶׁמָא נִתְמַלֵא?
מֵצִיץ בַּעַל־הַטִִירָה וּמֵשִׁיב:
– טָעִיתָ, בִּתִּי! אֲפִילּוּ הַתַּחְתִּית אֵינָהּ מְכֻסָה.
מַחְוִירָה הַבַּת וּמַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בְּעֶצֶב. וְהָאָב מְחַיֵךְ לְעַצְמוֹ חִיוּךְ עַרְמוּמִי: הִנֵה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל בַּחוּץ. עוֹד מְעַט יָאִיר הַבֹּקֶר, וְהַבָּחוּר יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד!
אוּלָם, קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל הִגִיעָה גַם לְאָזְנָיו שֶׁל וַשְׁמִיל. אָז פָּתַח וְאָמַר:
" וְעַתָּה, רַבּוֹתַי, אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה מְשַׁעֲשֵׁעַ בֶּאֱמֶת. גִבּוֹר הַמַעֲשֶׂה הוּא בַּעַל־טִירָה, שֶׁגָר כָּאן בַּסְבִיבָה.
“יוֹם אֶחָד יָשַׁבְתִּי בַּשָׂדֶה עִם הָאַרְנָבוֹת שֶׁלִי וְהִנֵה בָּא אֵלַי בַּעַל־הַטִירָה, מְחֻפָּשׂ כְּאִכָּר עָנִי. וְהָיָה הָאִישׁ דוֹמֶה כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת־מַיִם לְבַעַל־הַבַּיִת שֶׁלָנוּ. אוֹתָן הָעֵינַיִם, אוֹתוֹ הַשֵׂעָר”…
שׁוֹמֵעַ בַּעַל־הַטִירָה וּפָנָיו מַסְמִיקוֹת. מָה פֵּשֶׁר פִּטְפּוּטוּ שֶׁל בָּחוּר מְחֻצָף זֶה? וְהַבָּחוּר מְחַיֵךְ לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ סִפּוּרוֹ:
“…רָצָה הָאִישׁ לִקְנוֹת אֶצְלִי אַרְנֶבֶת אַחַת. אָמַרְתִּי לוֹ: אַדְרַבָּה, אֶלָא שֶׁתְּחִלָה שׂוּמָה עָלֶיךָ…”
חָשׁ בַּעַל־הַטִירָה שֶׁלִבּוֹ מְפַרְכֵּס בְּקִרְבּוֹ. אֱלֹהִים אַדִירִים! הֲרֵי עוֹד מְעַט יִוָדַע קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים. בָּחוּר זֶה לֹא יִסֹג. הוּא יְסַפֵּר כֵּיצַד הִכְרִיחוּ לְנַשֵׁק בְּאַפּוֹ שֶׁל נַבְחָא!
וּלְפֶתַע נִתֵּר בַּעַל־הַטִירָה מִמְקוֹמוֹ, זִנֵק אֶל הַשַׂק וְהֵצִיץ לְתוֹכוֹ.
– דַי! סִיַּמְתָּ! – צָעַק – הַשַׂק מָלֵא עַל גְדוֹתָיו!
וּבִתּוֹ מְסַיַעַת בְּיָדוֹ:
– הַפְסֵק, פֶּן יִשְׁתַּפֵּךְ הַסִפּוּר הַחוּצָה!
וְכָךְ נָשָׂא וַשְׁמִיל לְאִשָׁה אֶת בִּתּוֹ הַיָפָה שֶׁל בַּעַל־הַטִירָה וְיָמִים רַבִּים חָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּרֹב אשֶׁר.
-
כך במקור, הערת פב"י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.