א    🔗

בִּמְדִינָה אַחַת מִמְדִינוֹת הַיָם חַי סוֹחֵר עָשִׁיר וּמְכֻבָּד עַל הַבְּרִיוֹת. בֵּיתוֹ מָלֵא הָיָה כָּל טוּב וְתוֹעֲפוֹת כֶּסֶף לוֹ וּנְכָסִים לְאֵין סְפוֹר. וְהָיוּ לוֹ לָאִישׁ שָׁלֹש בָּנוֹת יָפוֹת לְהַלֵל, אַךְ הַצְעִירָה חוּט שֶׁל חֵן מָשׁוּךְ עָלֶיהָ וְהִיא יָפָה מִכֻּלָן. אַהֲבָה רַבָּה אָהַב הַסוֹחֵר אֶת בְּנוֹתָיו, אוּלַי מִשׁוּם שֶׁאַלְמָן הָיָה וְרַק הֵן בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ לוֹ. אַךְ חִבָּה יְתֵרָה נוֹדְעָה מִמֶנוּ לְבִתּוֹ הַצְעִירָה, כִּי לִבָּהּ לֵב טָהוֹר וְנַפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ.

פַּעַם אַחַת הֶחְלִיט הַסוֹחֵר לְהַפְלִיג לְרֶגֶל עֲסָקָיו לְמֶרְחַקִים. בְּטֶרֶם צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ אָמַר לִבְנוֹתָיו: ­ אֵינִי יוֹדֵעַ, בְּנוֹתַי הַיְקָרוֹת אִם אֶתְמַהְמֵהַ אוֹ אַקְדִים לָשׁוּב. אַךְ זֹאת אֲבַקֶשְׁכֶן: בְּהֵעָדְרִי אַל תָּסוּרְנָה מִדֶרֶךְ הַיָשָׁר. וְאִם אֶזְכֶּה לַחֲזוֹר בְּשָׁלוֹם, אָבִיא לָכֶן מַתָּנוֹת נָאוֹת.

אַחַר הוֹסִיף וְאָמַר:

­ סְפִינָתִי תָּרִים עֹגֶן בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים. עַל כֵּן שָׁהוּת בְּיֶדְכֶן לְהַרְהֵר בְּטִיב הַמַתָּנוֹת, שֶׁלִבְּכֶן חוֹשֵׁק בָּהֶן. הִרְהֲרוּ הַבָּנוֹת שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת, וּלְבַסוֹף הֶחְלִיטוּ. הִתְיַצְבוּ שְׁלָשְׁתָּן לִפְנֵי אֲבִיהֶן וְהַבַּת הַבְּכִירָה הִשְׁתַּחְוְתָה וְְאָמְרָה: ­ אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, וְגַם לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר. הָבֵא לִי זֵר-כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן, הַמַבְהִיקוֹת כַּיָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ. וּכְשֶׁאֶעֱנֹד אֶת הַזֵר לְרֹאשִׁי, תָּאִיר חֶשְׁכַת הַלַיְלָה כְּצָהֳרֵי הַיוֹם.

נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר וְהֵשִׁיב:

­ אֶשְׁתַּדֵל, בִּתִּי לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. אֲנִי מַכִּיר אָדָם אֶחָד שֶׁיְסַיֵעַ בְּיָדִי לְהַשִׂיג אֶת הַזֵר. הוּא נִמְצָא בְּיָדֶיהָ שֶׁל מַלְכָּה אַחַת בְּקַצְוֵי אָרֶץ. הִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת הַזֵר בְּמַטְמוֹן אֶבֶן הֶחָבוּי בֵּין הָרִים, בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה. שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל סוֹגְרִים עָלָיו, בְּרִיחֵי פְּלָדָה מַבְרִיחִים אֶת הַשְׁעָרִים. אַךְ לֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.

הִשְׁתַּחְוְתָה הַבַּת הַשְׁנִיָה וְאָמְרָה:

­ אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר, גַם לֹא זֵר-כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן. הָבֵא לִי רְאִי-אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ, שֶׁיְשַׁקֵף בְּכָל עֵת תָּמִיד אֶת פָּנַי וְהֵן יָפוֹת וּמְאִירוֹת וּכְלוּלוֹת בַּהֲדָרָן, וְלַזִקְנָה אֵין שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶן.

נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר וְהֵשִׁיב: ­

– אֶשְׁתַּדֵל, בִּתִּי, לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. אֲנִי אָבִיא לָךְ אֶת רְאִי הָאֶלְגָבִישׁ. הוּא נִמְצָא בִּידֵי נְסִיכָה פַּרְסִית הַשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ בְּמִגְדַל-אֶבֶן הַמִתְנוֹסֵס עַל הַר גָבוֹהַ וְהוּא סָגוּר בְּשַׁעֲרֵי בַּרְזֶל וּבִבְרִיחֵי פְּלָדָה. אֶל הַמִגְדָל מוֹבִילִים שְׁלֹשֶת אֲלָפִים שְׁלַבִּים וְעַל כָּל שָׁלָב נִצָב זָקִיף וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. אַךְ לֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.

הִשְׁתַּחְוְתָה הַבַּת הַצְעִירָה וְאָמְרָה:

­ אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר, לֹא זֵר-כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן, גַם לֹא רְאִי-אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ. הָבֵא לִי אֶת פֶּרַח הַשָׁנִי, הַמָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַהּ וְאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ.

נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר, אַחַר חָבַק אֶת בִּתּוֹ הַצְעִירָה, הָאֲהוּבָה עָלָיו מִכֹּל, וְאָמַר:

­ לֹא קַל יִהְיֶה לִי, בִּתִּי, לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. כֵּיצַד אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא דָבָר, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּדִיוּק מַה הוּא? לֹא קָשֶׁה לִמְצוֹא פֶּרַח שָׁנִי, אוּלָם אֵיכָה אֵדַע שֶׁאָכֵן אֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ? וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי וְלֹא אֶחְסֹךְ עָמָל וִיגִיעָה וְלֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.

נָשַׁק הַסוֹחֵר לִבְנוֹתָיו וְיָצָא לַדֶרֶךְ. רוּחַ טוֹבָה נָשְׁבָה בְּמִפְרְשֵׂי סְפִינָתוֹ. בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת עָבַר הָאִישׁ וּבְכָל מָקוֹם רַבּוּ הַקוֹפְצִים עַל סְחוֹרוֹתָיו, עַד שֶׁצָבַר תּוֹעֲפוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. לְאַחַר חִפּוּשִׂים רַבִּים הִשִׂיג אֶת הַמַתָּנָה בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ הַבְּכִירָה: זֵר כֶּסֶף, מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן. וְאַף בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ הַשְׁנִיָה מָצָא אֶת רְאִי-הָאֶלְגָבִישׁ, שֶׁכָּל הַמִסְתַּכֵּל בּוֹ פָּנָיו יָפוֹת תָּמִיד וְלַזִקְנָה אֵין שְׁלִיטָה עָלָיו. וְרַק אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי, הַמָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַהּ, שֶׁאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ, לֹא מָצָא, וְהַדָבָר הִדְאִיב אֶת נַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי הִבְטִיחַ לְבִתּוֹ הַצְעִירָה וְהָאֲהוּבָה ­ וְכֵיצַד יַחֲזֹר אֵלֶיהָ מִבְּלִי לְמַלֵא אֶת הַבְטָחָתוֹ? הָיָה הָאִישׁ מְחַפֵּשׂ בְּגַנֵי מְלָכִים, שֻׂלְטָנִים וְכַלִיפִים. עֵינָיו רָאוּ פִּרְחֵי-שָׁנִי רַבִּים מַרְהִיבִים בְּיָפְיָם, אוּלָם בְּסֵתֶר לִבּוֹ קִנֵן חֲשָׁשׁ: שֶׁמָא נִמְצָא אֵי-בָּזֶה פֶּרַח שָׁנִי, הָעוֹלֶה בְּחִנוֹ עַל כָּל אֵלֶה שֶׁרָאָה בְּגַנֵי-הַמְלָכִים? כָּל עוֹד לֹא יִמְצָא אֶת מְבֻקָשׁוֹ, לֹא יַחְזֹר מִדַרְכּוֹ.

וְאָכֵן הוּא הִרְחִיק נְדֹד, עַד קַצְוֵי אָרֶץ.

יוֹם אֶחָד שֵׂרַךְ עִם מְשָׁרְתָיו בְּיַעַר עָבוֹת וּלְפֶתַע פִּתְאֹם רָאָה עַצְמוֹ מֻקָף שׁוֹדְדִים מְזֻיָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל הַשַׁיָרָה. פָּג לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. הוּא נָטַשׁ אֶת הַגְמַלִים הָעֲמוּסִים כָּל-טוּב, אֶת הַמְשָׁרְתִים הַנֶאֱמָנִים, וְחָמַק לַעֲבִי הַיַעַר. ­ מוּטָב שֶׁאֶהְיֶה לְבָרוֹת לְטוֹרְפֵי הַיַעַר ­ חָשַׁב בְּלִבּוֹ ­ מֵאֲשֶׁר אֶפֹּל בִּידֵי פְּרִיצֵי-אָדָם אֵלֶה, שֶׁיִמְכְּרוּנִי לְעֶבֶד.

הוּא הָלַךְ בַּיַעַר הָאָפֵל וְהַקוֹדֵר, בְּאֵין נְתִיבָה. אוּלָם כְּכָל שֶׁהִתְקַדֵם וְחָדַר לַעֲבִי הַסְבָךְ נַעֲשׂוּ הָעֵצִים דְלִילִים יוֹתֵר וְהַשִׂיחִים הַצְפוּפִים פִּנוּ לוֹ מִשְׁעוֹל. הִפְנָה אֶת פָּנָיו וְדוֹמֶה הָיָה עָלָיו שֶׁהַיַעַר הוֹלֵךְ וְנִסְגָר מֵאֲחוֹרָיו וְהָעֵצִים חוֹזְרִים וּמִשְׁתַּלְבִים זֶה בָּזֶה כְּחוֹמָה בְּצוּרָה, וְגַם מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ חֲסוּמָה הַדֶרֶךְ. הִרְהֵר לוֹ הָאִישׁ: “פִּלְאֵי-פְּלָאִים! לְיַעַר-קְסָמִים נִקְלַעְתִּי וּמִי יוֹדֵעַ אָנָה יוֹבִילֵנִי הַנָתִיב!”

שֵׂרַךְ דַרְכּוֹ וְהַחַמָה שֶׁמֵעַל צַמְרוֹת הָעֵצִים מִשְׁתַּפֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לְשׁוּלֵי הָרָקִיעַ. מִסָבִיב דוּמִיָה עֲמֻקָה: לֹא שַׁאֲגַת טוֹרְפִים, לֹֹא צְרִיחַת עוֹרֵב. לֹא לְחִישַׁת נָחָשׁ אוֹ צִיוּץ בַּעֲלֵי-כָּנָף. דוֹמֶה שֶׁנִכְחֲדוּ כָּל הַחַיִים מִסָבִיב. יָרַד לַיְלָה אָפֵל, הַכֹּל הֶחֱשִׁיךְ, אֲבָל הַנָתִיב שֶׁמִתַּחַת לְרַגְלָיו הִבְהִיק בְּאוֹר פֶּלְאִי. הוּא הָלַךְ וְהָלַךְ וּבְנָשְׂאוֹ עֵינָיו לַמָרוֹם, רָאָה רִבְבוֹת כּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים מִבֵּין עַנְפֵי הַצַמָרוֹת. וּלְפֶתַע הִבְהִיק לְפָנָיו אוֹר בָּהִיר, כְּעֵין לְשׁוֹן-אֵשׁ.

– אוֹיָה לִי ­ נֶחְרַד הַסוֹחֵר ­ הַיַעַר בּוֹעֵר! לֹא אֵלֵךְ לְשָׁם, לְתוֹךְ הַלֶהָבָה!

רָצָה לַחֲזֹר עַל עִקְבוֹתָיו, אוּלָם הָעֵצִים שֶׁנִצְטוֹפְפוּ חָסְמוּ דַרְכּוֹ. נִסָה לִפְסוֹעַ יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, אַךְ הַגְזָעִים סָגְרוּ עָלָיו כְּחוֹמָה. ­ אֲנִי אֶעֱמֹד כָּאן ­ הֶחְלִיט הַסוֹחֵר ­ שֶׁמָא תַּעֲבֹר הָאֵשׁ מִן הַצַד. וְאוּלַי תִּדְעַךְ כָּלִיל. נִצַב, וְלִבּוֹ הוֹלֵם בְּחָזְקָה מִפַּחַד. אוּלָם הַלֶהָבָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, עוֹד מְעַט תַּגִיעַ אֵלָיו. ­ מוּטָב שֶׁאֶתְקַדֵם לִקְרָאתָהּ ­ לָחַשׁ הָאִישׁ אֶל עַצְמוֹ ­ חַיָב אָדָם לְהִתְיַצֵב פָּנִים אֶל פָּנִים עִם גוֹרָלוֹ. אֵין בּוֹרְחִים מִפְּנֵי הַמָוֶת.

הִפְסִיעַ נִכְחוֹ וְהַנֹגַהּ מִסָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַבֵּר, אוּלָם אָזְנָיו לֹא קָלְטוּ רַעַשׁ כָּל-שֶׁהוּא, אוֹ נֵפֶץ עֵצִים הָעוֹלִים בָּאֵשׁ. לְבַסוֹף עָמְדוּ רַגְלָיו בְּמַעֲרֵה-יַעַר, וּבַמַעֲרֶה הִתְנוֹסֵס אַרְמוֹן-מְלָכִים, כֻּלוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, יַהֲלֻמִים וּמַרְגָלִיוֹת. אַבְנֵי-הַיְקָר הִבְהִיקוּ בְּאוֹר גָדוֹל, מְסַנְוְרוֹת אֶת הָעֵינַיִם בְּזָהֳרָן. חַלוֹנוֹת הָאַרְמוֹן פְּתוּחִים הָיוּ לִרְוָחָה וּמֵחֲדָרָיו בָּקְעָה וְעָלְתָה נְגִינָה עֲרֵבָה. מֶשֶׁךְ רֶגַע פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְעִפִּים, אַחַר עָבַר בַּשַׁעַר הַפָּתוּחַ וְנִכְנַס לְחָצֵר מְרֻוַחַת. הַדֶרֶךְ מְרֻצֶפֶת הָיְתָה שַׁיִשׁ צָחוֹר וּמֵהָעֲבָרִים קָלְחוּ מַיִם מִמִזְרְקוֹת בְּדֹלַח. הוּא עָלָה בְּמַדְרְגוֹת הָאַרְמוֹן הָרְפוּדוֹת אַרְגָמָן, נִכְנַס לְאוּלָם רִאשׁוֹן ­ אֵין בּוֹ אִישׁ. נִכְנַס לַשֵׁנִי, לַשְׁלִישִׁי ­ הוּא רֵיק. לַחֲמִישִׁי, לָעֲשִׂירִי ­ אֵין נֶפֶשׁ חַיָה. וְהָאוּלַָמִים מְלֵאִים כֶּסֶף וְזָהָב וְשֶׁנְהָב.

הִתְפַּלֵא הַסוֹחֵר עַל הָעשֶׁר הָאַגָדִי. הֲיִתָּכֵן שֶׁאֵין בְּעָלִים לָאַרְמוֹן? וְהֵיכָן הַמְשָׁרְתִים? וְהַנְגִינָה הָעֲרֵבָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּמְחַמֶמֶת אֶת הַלֵב.

רַַק עַתָּה חָשׁ הַסוֹחֵר בַּעֲיֵפוּת. נַפְשׁוֹ הִתְעַטְפָה עָלָיו מֵרָעָב. וּבְעוֹד עֵינָיו בּוֹלְשׁוֹת מִסָבִיב לִמְצוֹא מָזוֹן כָּל-שֶׁהוּא, צָץ לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְגָדוּשׁ מַטְעַמִים: יֵינוֹת נְדִירִים וּמַאֲכָלִים עֲרֵבִים לַחֵךְ. הֵסֵב הַסוֹחֵר לַשֻׁלְחָן וְהֵיטִיב אֶת לִבּוֹ ­ הֲרֵי יוֹם תָּמִים תָּעָה בַּיַעַר הֶעָבוֹת וְאֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּיו. מִשֶׁשָׂבַע, קָם מֵאֵצֶל הַשֻׁלְחָן וְלִבּוֹ מֵצֵר בְּקִרְבּוֹ: אֵין לוֹ אֲפִילוּ לְמִי לְהוֹדוֹת עַל הַסְעוּדָה הַמַלְכוּתִית! אוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע נֶעֱלַם הַשֻׁלְחָן וְכֵלָיו, דוֹמֶה וּבְלָעָתַם הָרִצְפָּה. וְהַנְגִינָה הָעֲרֵבָה נִמְשְׁכָה לְלֹא-הֲפוּגָה.

מֻכֵּה תִּמָהוֹן הָלַךְ הַסוֹחֵר מֵאוּלָם לְאוּלָם. ­ זֶהוּ אַרְמוֹן מְכֻשָׁף ­ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְחָשׁ שֶׁשְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת מֵרֹב עֲיֵפוּת.

וְהִנֵה רָאָה לְפָנָיו מִטָה שֶׁל זָהָב שֶׁרַגְלֶיהָ אֶלְגָבִישׁ נוֹצֵץ. מֵעָלֶיהָ אַפִּרְיוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְהַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת, הַמְמֻלָאִים פְּלוּמַת בַּרְבּוּרִים, רַכִּים וְקוֹסְמִים לְגוּפוֹ הַמְיֻגָע.

עָלָה עַל הַמִטָה, וְאַפִּרְיוֹן הַכֶּסֶף סָגַר עָלָיו. אֲפָפַתְהוּ עֲלָטָה וְהַנְגִינָה הִתְרַחֲקָה וְהִדְמִימָה אַט-אַט. עָצַם הַסוֹחֵר אֶת עֵינָיו וְאָמַר אֶל לִבּוֹ: ­ הוֹי, אִלוּ יָכוֹלְתִּי לְפָחוֹת בַּחֲלוֹם, לַחֲזוֹת בִּפְנֵיהֶן שֶׁל בְּנוֹתַי! וְהוּא שָׁקַע בְּתַרְדֵמָה עֲמֻקָה.

 

ב    🔗

הֵקִיץ, וְקֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְפַזֶזֶת עַל פָּנָיו. פָּקַח אֶת עֵינָיו, הֵצִיץ מֻכֵּה תִּמָהוֹן בָּאוּלָם הַמֻזְהָב וְלֹא יָדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא. וּלְפֶתַע זָכַר אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁפְּקָדוּהוּ בַּלַיְלָה:

אָכֵן, שָׁלשׁ בְּנוֹתָיו הָאֲהוּבוֹת הוֹפִיעוּ לְפָנָיו בַּחֲלוֹם. פְּנֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הַקְשִׁישׁוֹת קָרְנוּ מֵאשֶׁר וְרַק הַצְעִירָה עֲצוּבָה הָיְתָה וְנַפְשָׁהּ דוֹאֶבֶת. הַקְשִׁישׁוֹת בִּלוּ בַּנְעִימִים בְּחֶבְרַת חֲתָנֵיהֶן, שָׂשׂוּ לָחֹג אֶת חַג-כְּלוּלוֹתֵיהֶן מִבְּלִי לְחַכּוֹת לְבִרְכַּת אֲבִיהֶן. וְאִלוּ הַצְעִירָה דָחֲתָה אֶת הָעֲלָמִים שֶׁדִבְּרוּ בָּהּ נִכְבָּדוֹת, בְּאָמְרָהּ: ­ לֹא אוּכַל לְהִנָשֵׂא לְאִישׁ כָּל עוֹד לֹא חָזַר אָבִי הַיָקָר מִדַרְכּוֹ הַקָשָׁה.

הַסוֹחֵר קָם מִמִשְׁכָּבוֹ. מִמִזְְרְקוֹת שַׁיִשׁ קָלְחוּ מַיִם חַיִים אֶל אֲגָנֵי בְּדֹלַח. הוּא רָחַץ גוּפוֹ, לָבַשׁ בְּגָדָיו וְעֵינָיו הַנִדְהָמוֹת רָאוּ אֶת הַשֻׁלְחָן, שֶׁחָזַר וְהוֹפִיעַ, עָרוּךְ כָּל טוּב.

סָעַַד אֶת לִבּוֹ וְטִיֵל שׁוּב בָּאוּלַמִים הַמְפֹאָרִים. עֲדַיִן הֶאֱמִין שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר יִמְצָא אֶת בַּעַל הָאַרְמוֹן. אַךְ מִסֶבִיב לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָה. מִבַּעַד לַחַלוֹנוֹת רָאוּ עֵינָיו גַנִים מַרְהִיבִים בְּיָפְיָם: עֲצֵי פְּרִי וּפְרָחִים וְשִׂיחֵי-נוֹי לְמַכְבִּיר ­ וְלִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לַחֲזוֹת בָּהֶם מִקָרוֹב.

עֲמוּמוּת הִדְהֲדוּ צְעָדָיו בְּרִדְתּוֹ בְּמַדְרְגוֹת הַשַׁיִשׁ. וְהַגַן כֻּלוֹ פֶּלֶא: פֵּרוֹתָיו בְּשֵׁלִים הָיוּ וּמְלֵאֵי עָסִיס, וּפְרָחָיו הַסַסְגוֹנִיִים מָסְכוּ שִׁכָּרוֹן בְּנִיחוֹחָם. בַּעֲלֵי-כָּנָף הִתְעוֹפְפוּ בֵּין הָעֵצִים וְקוֹל שִׁירָתָם מָלֵא אֶת הַגַן הֲמוּלָה עַלִיזָה, וּמַעְיְנוֹת מַיִם פִּכּוּ מִסָבִיב.

הָיָה הַסוֹחֵר מְהַלֵךְ לוֹ בִּשְׁבִילֵי הַגַן, פּוֹקֵחַ עֵינָיו הַתְּמֵהוֹת וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁאַךְ חֲלוֹם הוּא הַגַן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. וּלְפֶתַע עָמַד תַּחְתָּיו וְחָשׁ בְּהַלְמוּת לִבּוֹ הַנִפְעָם: מִנֶגֶד, עַל גִבְעָה, הִתְנַשֵׂא פֶּרַח-שָׁנִי, מָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַה וְאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ.

שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצַב, מֵצִיץ בַּפֶּרַח הַמֻפְלָא וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת: ­ הִנֵה הַשַׁי שֶׁבִּקְשָׁה בִּתִּי הַצְעִירָה, אֲהוּבַת נַפְשִׁי. אַחַר קָרַב אֶל הַפֶּרַח, לָפַת גִבְעוֹלוֹ בְּכַף-יָדוֹ וּקְטָפוֹ.

אוֹתוֹ רֶגַע הִבְרִיק בָּרָק וְהִרְעִים רַעַם אַדִיר. מוֹסְדֵי אֶרֶץ זָעוּ. וּלְפֶתַע הוֹפִיעַ לְעֵינֵי הַסוֹחֵר יְצוּר אָיֹם: סָפֵק חַיָה, סָפֵק מִפְלֶצֶת. וְהַיְצוּר הַמַבְחִיל שָׂעִיר הָיָה כְּקוֹף מִיַעַר וְקוֹלוֹ קוֹל שְׁאָגָה נִזְעֶמֶת:

­ מָה עוֹלַלְתָּ לִי? כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לִקְטוֹף אֶת הַפֶּרַח הַיָקָר לִי מִכֹּל? אֲנִי שָׁמַרְתִּי עָלָיו כְּעַל בָּבַת-עֵינִי מִשׁוּם שֶׁהֵבִיא לִי נֶחָמָה בִּיגוֹנִי. וְהִנֵה בָּאתָ וְשַׂמְתָּ לְאַל אֶת נֶחָמָתִי הַיְחִידָה. אֲנִי בְּעָלָיו שֶׁל הָאַרְמוֹן וְהַגַן. קִבַּלְתִּיךָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאַתָּה גָמַלְתָּ לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. עַל כֵּן מוֹת תָּמוּת, בֶּן-בְּלִיַעַל!

וּמֵהָעֲבָרִים עָנָה הַהֵד בְּאֶלֶף קוֹלוֹת:

“מוֹת תָּמוּת, בֶּן-בְּלִיַעַל!”

הַסוֹחֵר הִתְחַלְחֵל וְשִׁנָיו נָקְשׁוּ זוֹ לְזוֹ. הוּא הֵצִיץ מִסָבִיב וְדוֹמֶה הָיָה עָלָיו שֶׁמִתַּחַת לְכָל עֵץ וְשִׂיחַ זוֹחֲלוֹת וּבָאוֹת אֵלָיו מִפְלָצוֹת זְווּעוֹת. כָּרַע-נָפַל הַסוֹחֵר לְרַגְלֵי הַיְצוּר הַשָׂעִיר וְחִנֵן קוֹלוֹ, שֶׁסָפוּג הָיָה דְמָעוֹת:

­ הוֹי, אֲדוֹנִי רָם-הַמַעְלָה, חַיַת-הַיַעַר, אוֹ מִפְלֶצֶת-הַיָם! סְלַח לִי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְכַנוֹתְךָ. אַל נָא תִּפְקֹד עָלַי עָווֹן, כִּי שְׁגָגָה הָיְתָה מִלְפָנַי, בְּקָטְפִי אֶת הַפֶּרַח. אָדָם יָשָׁר אֲנִי וְלִי שָׁלשׁ בָּנוֹת אֲהוּבוֹת. בְּטֶרֶם צֵאתִי לַדֶרֶךְ הִבְטַחְתִּי לְהָבִיא לָהֶן מַתָּנוֹת. לַבַּת הַבְּכִירָה זֵר-כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן; לַבַּת הַשְׁנִיָה רְאִי-אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ, וְלַצְעִירָה ­ פֶּרַח-שָׁנִי. אֶת הַזֵר וְהָרְאִי הִשַׂגְתִּי בִּנְדוּדַי וְאִלוּ אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי חִפַּשְׂתִּי לַשָׁוְא. וְהִנֵה נִתְקַלְתִּי בּוֹ בְּגַנְךָ. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: עָשִׁיר מֻפְלָג הוּא בַּעַל הָאַרְמוֹן הַזֶה וְלֹא יַקְפִּיד אִם אֶקְטֹף לִי פֶּרַח אֶחָד וְיָחִיד מִגַנוֹ בִּשְׁבִיל בִּתִּי הַיְקָרָה. עַל כֵּן סְלַח לִי, אֲדוֹנִי, וְשַׁלְחֵנִי לְבֵיתִי, אֶל בְּנוֹתַי. וַאֲנִי אֲשַׁלֵם אֶת מְחִיר הַפֶּרַח בְּזָהָב כְּכָל אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי.

אוּלָם הַיְצוּר הָאָיֹם פָּעַר אֶת לוֹעוֹ וְצָחַק צְחוֹק אַדִיר, שֶׁהִדְהֵד כְּרַעַם בַּגַלְגַל.

– אֵינִי זָקוּק לִזְהָבְךָ ­ אָמַר ­ גַנְזַכַּי מְלֵאִים עַד אֶפֶס מָקוֹם. וְאַתָּה תִּשָׂא עֲווֹנְךָ: מְשָׁרְתַי יְכַלוּ בְּךָ חֲמָתָם וְיִקְרְעוּךָ לִגְזָרִים.

– הַאֻמְנָם נִגְזַר עָלַי לָמוּת? ­ שָׁאַל הַסוֹחֵר וְעַצְמוֹתָיו מְרַחֲפוֹת מִפַּחַד.

וְהַיְצוּר הַמָאוּס הֵשִׁיב:

– מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵחַ אוֹתְךָ, לְהַעֲנִיק לְךָ אוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְאַף אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי אַשְׁאִיר בְּיָדֶךָ. אַךְ חַיָב אַתָּה לְהַבְטִיחַ לִי בְּהֵן-צֶדֶק וּבַחֲתִימַת-יָד, שֶׁבְּבוֹאֲךָ לְבֵיתְךָ תִּשְׁלַח אֵלַי אֶת אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ הַיָפוֹת. אֲנִי לֹא אֶגַע בָּהּ לְרָעָה. הִיא תִּחְיֶה כָּאן בְּאַרְמוֹנִי בַּנְעִימִים. כִּי בּוֹדֵד וְגַלְמוּד אָנֹכִי וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְנֶפֶשׁ חַיָה שֶׁתְּהֵא לִי לְיָדִיד.

לַשָׁוְא בָּכָה הַסוֹחֵר וְהִתְחַנֵן עַל נֶפֶשׁ בְּנוֹתָיו. הַיְצוּר הָאָיֹם לֹא וִתֵּר. ­ אַתָּה תִּשְׁלַח אֵלַי בַּת אַחַת ­ אָמַר ­ וָלֹא, יְשַׁסְעוּ אוֹתְךָ מְשָׁרְתַי לִגְזָרִים.

אָמַר הַסוֹחֵר:

­ אֲדוֹנִי רָם-הַמַעְלָה, חַיַת הַיַעַר אוֹ מִפְלֶצֶת-הַיָם! וְאִם תְּסָרֵבְנָה בְּנוֹתַי לָבוֹא אֵלֶיךָ? הַאֻמְנָם תִּגְזֹר עָלַי לִכְפּוֹת אֶת יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן וְלַהֲבִיאָן אֵלֶיךָ בְּעַל-כָּרְחָן? וְכֵיצַד אֶחְזֹר הֵנָה, לְאַרְמוֹנְךָ? אֲנִי נָסַעְתִּי אֵלֶיךָ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת, אַךְ זֵכֶר הַדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּי נִמְחָה מִלִבִּי.

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל-הָאַרְמוֹן:

­ לֹא לְשִׁפְחָה נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת נַפְשִׁי. בִּתְּךָ חַיֶבֶת לָבוֹא אֵלַי מֵרְצוֹנָהּ הַטוֹב וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתָהּ אֵלֶיךָ. וְהָיָה אִם תְּסָרֵב הַבַּת, תַּחְזֹר אַתָּה הֵנָה וַאֲנִי אָמִית אוֹתְךָ מִיתָה מְשֻׁנָה, רַבַּת יְסוּרִים. וַאֲשֶׁר לַדֶרֶךְ ­ אַל תִּדְאַג. הֲרֵינִי מוֹסֵר בְּיָדְךָ טַבַּעַת זוֹ. אִם תַּעֲנֹד אוֹתָה לְזֶרֶת יָדְךָ הַיְמָנִית, תַּגִיעַ כְּהֶרֶף-עַיִן לְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה.

הַסוֹחֵר לֹא הֵשִׁיב. הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים עַל גוֹרָלוֹ הַמַר. אֱלֹהִים אַדִירִים! מַה יָשִׁיב לַמִפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה?

לְבַסוֹף הֶחְלִיט:

­ מוּטָב לִי לַחֲזוֹר אֶל בְּנוֹתַי וּלְהַאֲצִיל עֲלֵיהֶן בִּרְכָּתִי. וְאִם תְּסָרֵבְנָה לִפְדוֹת אֶת נַפְשִׁי מִמִיתָה מְשֻׁנָה, אֶחְזֹר הֵנָה, כִּי לֹא אָפֵר אֶת הֵן-צִדְקִי.

וְהַמִפְלֶצֶת, שֶׁקָרְאָה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַסוֹחֵר, רָאֲתָה אֶת יֹשֶׁר-לִבּוֹ. עַל כֵּן לֹא דָרְשָׁה מִמֶנוּ חֲתִימַת-יָד. הִיא הֵסִירָה אֶת טַבַּעַת הַזָהָב וְנָתְנָה אוֹתָהּ לַסוֹחֵר.

 

ג    🔗

עָנַד הַסוֹחֵר אֶת הַטַבַּעַת לְזֶרֶת יָדוֹ הַיְמָנִית וּלְפֶתַע פִּתְאֹם מָצָא עַצְמוֹ בְּשַׁעֲרֵי בֵּיתוֹ הַמְרֻוָח. אוֹתָה שָׁעָה חָזְרוּ גַם שְׁיָרוֹתָיו, עֲמוּסוֹת כָּל טוּב.

מִיָד קָמָה בַּבַּיִת הֲמוּלָה רַבָּה. הַבָּנוֹת חָבְקוּ אֶת אֲבִיהֶן, הִתְרַפְּקוּ עָלָיו וְנָשְׁקוּ לוֹ. עִם שֶׁהֵן צוֹהֲלוֹת עַל שׁוּבוֹ, הִבְחִינוּ שֶׁפָּנָיו רָעִים וְנָפְשׁוֹ מָרָה.

­> מַדוּעַ תֶּעֱגַם נַפְשְׁךָ, אַבָּא? ­ שָׁאֲלָה הַבַּת הַצְעִירָה, ­

מַהִי הַצָרָה הַמְעִיקָה עָלֶיךָ?

הֵשִׁיב הַסוֹחֵר:

­ אָכֵן, לִבִּי מָלֵא יָגוֹן וָעֶצֶב. מָחָר אָשִׂיחַ לָכֶן אֶת צָרָתִי. וְהַיוֹם חָלִילָה לָנוּ לְהַשְׁבִּית אֶת שִׂמְחַת הַפְּגִישָׁה.

מִיָד צִוָה לְהָבִיא אֶת מִטְעָנוֹ וְהוֹצִיא זֵר-כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי-חֵן ­ מַתָּנָה לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה. רְאִי אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ ­ דוֹרוֹן לְבִתּוֹ הַשְׁנִיָה. וְאֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי ­ שַׁי לְבִתּוֹ הַצְעִירָה.

חָטְפוּ הַבָּנוֹת הַקְשִׁישׁוֹת אֶת הַתְּשׁוּרוֹת הַנָאוֹת וְהָיוּ צוֹהֲלוֹת מֵרֹב גִיל. וְרַק הַבַּת הַצְעִירָה פָּרְשָׁה לְחַדְרָהּ וְעֵינֶיהָ, הַמְצִיצוֹת בְּרֹךְ בַּפֶּרַח, זָלְגוּ דְמָעוֹת. הֵיא לֹא יָכְלָה לְהָסִיחַ מִלִבָּהּ אֶת הַיָגוֹן שֶהִקְדִיר אֶת פְּנֵי אָבִיהָ. לִבָּהּ חָשׁ שֶׁנָתוּן הוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה.

אוֹתוֹ עֶרֶב נֶעֱרַךְ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַסוֹחֵר מִשְׁתֶּה גָדוֹל. הַשֻׁלְחָנוֹת כָּרְעוּ מַמָשׁ תַּחַת נֵטֶל הַמַעֲדַנִים וְהַמַשְׁקָאוֹת. הָאוֹרְחִים הָרַבִּים, בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה וִידִידִים, הֵיטִיבוּ לִבָּם וְלֹא קָמוּ מֵאֵצֶל הַשֻׁלְחָנוֹת עַד לְאַחַר חֲצוֹת הַלַיִל. מִשֶׁנִתְפַּזְרוּ קְרוּאֵי הַמִשְׁתֶּה, עָלוּ בְּנֵי-הַבַּיִת עַל מִשְׁכָּבָם, שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הַקְשִׁישׁוֹת נִרְדְמוּ מִיָד. וְרַק שְׁנַיִם לֹא עָצְמוּ עַיִן כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה: הָאָב וּבִתּוֹ הַצְעִירָה. הַסוֹחֵר הִרְהֵר בַּשִׂיחָה הַמְזֻמֶנֶת לוֹ לְמָחֳרַת הַיוֹם עִם בְּנוֹתָיו, וּבִתּוֹ הַצְעִירָה שִׁוְתָה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ אֶת הַתּוּגָה שֶׁהֵעִיבָה אֶת מֶצַח אָבִיהָ וְלִבָּהּ בּוֹכֶה בְּקִרְבָּהּ.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרָא הַסוֹחֵר לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה וְסִפֵּר לָהּ הַכֹּל. ­ הֲתֹאבִי, בִּתִּי, לְהַצִלֵינִי מִמוֹת יִסוּרִים? ­ שָׁאַל

–הִתִסְעִי מֵרְצוֹנֵךְ אֶל הַיְצוּר הָאָיֹם שֶׁהוּא סָפֵק חַיָה, סָפֵק מִפְלֶצֶת-יָם?

הִתְחַלְחֲלָה הַבַּת הַבְּכִירָה וְהֵשִׁיבָה:

­ לֹא וָלֹא! מוּטָב שֶׁתִּסַע אֲחוֹתִי הַצְעִירָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הִשַׂגְתָּ אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי וּבִגְלָלָהּ בָּאָה עָלֶיךָ הַצָרָה הַזוֹ.

קָרָא הַסוֹחֵר לְבִתּוֹ הַשְׁנִיָה. אַף זוֹ סֵרְבָה לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָה וּלְהַצִילוֹ.

אוּלָם, בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַסוֹחֵר לְכַלוֹת אֶת סִפּוּרוֹ בְּאָזְנֵי הַבַּת הַשְׁלִישִׁית, הַצְעִירָה, כָּרְעָה זוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְאָמְרָה:

­ בָּרְכֵנִי, אָבִי לַדֶרֶךְ. הִנְנִי וְאֵלֵכָה. וּבִלְבַד שֶׁאוּכַל לִפְדוֹת אֶת נַפְשְׁךָ מִידֵי הַמִפְלֶצֶת.

חָשׁ הַסוֹחֵר שֶׁהַדְמָעוֹת שָׂמוֹת מַחְנָק לִגְרוֹנוֹ. הוּא חָבַק אֶת בִּתּוֹ הַיְקָרָה לוֹ מִכֹּל וְדִבֵּר אֵלֶיהָ:

­ בִּתִּי הַטוֹבָה! אָכֵן, לֹא הִכְזַבְתְּ אֶת תִּקְוָתִי. בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הוֹלֶכֶת אַתְּ לִקְרַאת חַיִים מְאוּסִים בְּצִלוֹ שֶׁל הַיְצוּר הָאָיֹם. אֲרֻכָּה הַדֶרֶךְ, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁלֹא תִּזְכִּי לָשׁוּב מִמֶנָה. וַאֲנִי, כֵּיצַד אוּכַל לִחְיוֹת מִבְּלִי לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנַיִךְ? אֵיכָה אֶפָּרֵד מִמֵךְ לְעוֹלָם?

אָמְרָה הַבַּת:

­ אַל לְךָ לִסְפּוֹד עָלַי, אָבִי, הֲרֵי טֶרֶם מַתִּי. אֲנִי אֵלֵךְ אֶל הַיְצוּר הָאָיֹם וַאֲשָׁרְתוֹ בֶּאֱמוּנָה. אוּלַי יְרַחֵם עָלַי וְיַחְזִירֵנִי אֵלֶיךָ בְּאַחַד הַיָמִים? אוּלָם, אִם נִגְזַר עָלַי לְהִשָׁאֵר אֶצְלוֹ עַד אַחֲרִית יָמַי, אֶתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁהִצַלְתִּיךָ מִמוֹת יְסוּרִים.

עֵינֵי הַסוֹחֵר זָלְגוּ דְמָעוֹת. הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. שָׁמְעוּ הָאֲחָיוֹת הַקְשִׁישׁוֹת עַל הַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַצְעִירָה וּמֵרְרוּ אַף הֵן בְּבֶכִי. וְרַק הַצְעִירָה לֹא בָּכְתָה, אַף לֹא נֶאֶנְחָה. הִיא הֵכִינָה עַצְמָהּ לַדֶרֶךְ הָרְחוֹקָה, הַבִּלְתִּי-נוֹדַעַת. וְאֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי אָרְזָה בְּכַד-זָהָב, כִּי סֵרְבָה לְהִפָּרֵד מִמֶנוּ.

עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְהִגִיעַ מוֹעֵד הַפְּרִידָה. שָׁעָה אֲרֻכָּה לִטֵף הַסוֹחֵר אֶת בִּתּוֹ וְנָשַׁק לָהּ מִנְשִׁיקוֹת פִּיו. לְבַסוֹף הֵסִיר אֶת טַבַּעַת הַקְסָמִים וּבִתּוֹ עָנְדָה אוֹתָה לְזֶרֶת יָדָהּ הַיְמָנִית וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נֶעֶלְמָה הַנַעֲרָה כְּלֹא-הָיְתָה.

 

ד    🔗

כְּהֶרֶף-עַיִן מָצְאָה עַצְמָהּ בָּאַרְמוֹן אֲשֶׁר בַּיַעַר הֶעָבוֹת. הִיא הִתְְהַלְכָה בָּאוּלַמִים וְהִתְפַּלְאָה עַל הַתִּפְאֶרֶת הָרַבָּה שֶׁמִסָבִיב.

­ כָּאן הַכֹּל יָפֶה מִכְּפִי שֶׁסִפֵּר לִי אָבִי ­ חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ. וּבְנָטְלָה מִן הַכַּד אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי, יָצְאָה לַגַנִים הַיְרֻקִים שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ מֵעֵבֶר לָאַרְמוֹן.

רָאוּהָ בַּעֲלֵי-הַכָּנָף וּפָצְחוּ לִכְבוֹדָהּ בְּצִיוּצֵי חֶדְוָה. הָעֵצִים הִרְכִּינוּ צַמְרוֹתֵיהֶם וּבֵרְכוּהָ לְשָׁלוֹם וְהַפְּרָחִים הִתְרַפְּקוּ אֶל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. בְּקוֹל שִׁקְשׁוּק עַלִיז גִלְגְלוּ מֵימֵיהֶם הַמַעְיָנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בַּגַן.

עָבְרָה הַנַעֲרָה בִּשְׁבִילֵי הַגַן וּלְבַסוֹף הִגִיעָה אֶל הַגִבְעָה שֶׁעָלֶיהָ קָטַף אָבִיהָ אֶת פֶּרַח-הַשָׁנִי. כָּרְעָה תַּחְתֶּיהָ, בִּרְצוֹתָהּ לָשׁוּב וּלְשָׁתְלוֹ בַּאֲדָמָה, אוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹפֵף הַפֶּרַח מִיָדָהּ וְנִצְמַד אֶל הַגִבְעוֹל שֶׁמִמֶנוּ נִקְטַף.

שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצְבָה הַנַעֲרָה, מְהַנָה אֶת עֵינֶיהָ בַּפֶּרַח. וּלְפֶתַע חָשָׁה רָעָב וְחָזְרָה לָאַרְמוֹן.

­ אֵין זֹאת וְהַיְצוּר הָאָיֹם, בַּעַל הָאַרְמוֹן, אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלַי ­ הִרְהֲרָה בְּלִבָּהּ ­ יִתָּכֵן שֶׁיִהְיֶה לִי אָדוֹן רַב-חֶסֶד.

בְּעוֹדָהּ מְהַרְהֶרֶת, נָשְׂאָה עֵינֶיהָ וַתַּרְא אוֹתִיוֹת אֵשׁ שֶׁהוֹפִיעוּ לְמוּלָהּ עַל קִיר הַשַׁיִשׁ. צֵרְפָה אוֹת לְאוֹת וְקָרְאָה:

“לֹא אֲדוֹנֵךְ אֲנִי, כִּי אִם עַבְדֵךְ הַנֶאֱמָן, הַשָׂשׂ לְמַלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ”.

חִיְכָה הַנַעֲרָה, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז חָזַר אָבִיהָ מִדַרְכּוֹ וְעַל פָּנָיו שׁוֹכֶנֶת הָעַצְבוּת. וּלְפֶתַע נִתְאַוְתָה לִכְתוֹב מִכְתָּב לְאָבִיהָ וּלְהַרְגִיעַ אוֹתוֹ. הוּא חָרֵד לָהּ וַדַאי וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לְהַרְהֵר בְּגוֹרָלָהּ.

אוֹתָה שָׁעָה הוֹפִיעַ לְפָנֶיהָ גִלְיוֹן נְיָר וְנוֹצַת אַוָז. נָטְלָה אֶת הַנֹוצָה וְכָתְבָה לְאָבִיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ:

“אַל תִּבְכּוּ לִי, לַהוֹלֶכֶת. אֲנִי חַיָה בְּאַרְמוֹן הַפְּלָאִים כְּמוֹ נְסִיכָה. בַּעַל הָאַרְמוֹן טֶרֶם נִתְגַלָה לְעֵינַי, אַךְ הוּא כּוֹתֵב אֵלַי מִלוֹת אֵשׁ עַל קִיר הַשַׁיִשׁ. וְהוּא חוֹלֵק לִי כָּבוֹד וּמְכַנֶה עַצְמוֹ עַבְדִי הַנֶאֱמָן”.

מִשְׁכִּלְתָה לִכְתוֹב, רָאֲתָה שֶׁהַמִכְתָּב פָּרַח וְנֶעֱלַם. אָז הֵיטִיבָה לִבָּהּ בַּמַאֲכָלִים שֶׁהוֹפִיעוּ לְפָנֶיהָ, מִתְעַנֶגֶת עַל צְלִילֵי הַנְגִינָה הָעֲרֵבָה שֶׁבָּקְעוּ מִסָבִיב.

כָּךְ עָבַר עָלֶיהָ הַיוֹם הָרִאשׁוֹן בָּאַרְמוֹן: כָּל אוֹתוֹ יוֹם טִיְלָה בַּגַנִים וְעֵינֶיהָ לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת יָפְיָם.

וּבָעֶרֶב, שָׁעָה שֶׁעָלְתָה עַל מִשְׁכָּבָהּ, עֲיֵפָה מִמְאוֹרְעוֹת הַיוֹם, הוֹפִיעָה שׁוּב כְּתֹבֶת עַל קִיר הַשַׁיִשׁ:

“הַהִנַחְתִּי דַעְתֵּךְ, גְבִרְתִּי?”

­ אַל נָא תִּקְרָאֵנִי “גְבֶרֶת” ­ לָחֲשָׁה הַנַעֲרָה ­ אָדוֹן אַתָּה לִי, אָדוֹן טוֹב וּמֵיטִיב. רַב הַחֶסֶד שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עָלַי וַאֲנִי אֲסִירַת-תּוֹדָה לְךָ. אוּלָם אֲנִי מְפַחֶדֶת לִישׁוֹן יְחִידָה. וַהֲרֵי בְּכָל אַרְמוֹנְךָ אֵין נֶפֶשׁ חַיָה.

וְאוֹתִיוֹת הָאֵשׁ עַל הַקִיר הֵשִׁיבוּ לָהּ:

“מֵעַתָּה לֹא תִּהְיִי עוֹד גַלְמוּדָה, גְבִרְתִּי”.

הֵצִיצָה ­ וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. בְּסָמוּךְ לַמִטָה נִצְבָה מְשָׁרֶתֶת. ­ אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלַיִךְ, גְבִרְתִּי ­ אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת ­ וְעַתָּה עִצְמִי עֵינַיִךְ כִּי עָיַפְתְּ.

כָּךְ הֵחֵלוּ חַיֶיהָ שֶׁל בַּת-הַסוֹחֵר בַּמָקוֹם הֶחָדָשׁ. מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּפָקְחָהּ עֵינֶיהָ, מָצְאָה לְיַד מִטָתָהּ שְׂמָלוֹת הֲדוּרוֹת. מְשָׁרְתִים בִּלְתִּי-נִרְאִים עָמְדוּ לְמַלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ. הִיא עָרְכָה טִיוּלִים נְעִימִים בְּמֶרְכָּבָה לְלֹא-סוּסִים עַל פְּנֵי הַיַעַר הֶעָבוֹת, שֶׁהָיָה נִפְעָר לְפָנֶיהָ וּמְפַנֶה לָהּ דֶרֶךְ.

הֵחֵלָה רוֹקֶמֶת צְעִיפִים וְשׁוֹלַחְתָּם מַתָּנָה לְאָבִיהָ. הַזְמַן עָבַר חִישׁ מַהֵר וְהִיא לֹא חָשָׁה שִׁעֲמוּם. וּבָעֲרָבִים הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּאוּלַם הַשַׁיִשׁ, מְשׂוֹחַחַת עִם בַּעַל הָאַרְמוֹן הַטָמִיר וְקוֹרֵאת אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁהוֹפִיעוּ עַל גַבֵּי הַקִיר.

מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ גָדְלָה אַהֲבָתָהּ אֶל בַּעַל הָאַרְמוֹן, וְלִבָּהּ חָשׁ שֶׁאַף הוּא דָבַק בָּהּ לְאַהֲבָה. הוֹי, מָה רָצְתָה לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים! הִיא לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְדַבֵּר אֵלֶיהָ, אוּלָם בַּעַל הָאַרְמוֹן סֵרַב לְהֵעָנוֹת לְבַקָשָׁתָהּ. ­ חוֹשֵׁשְׁנִי ­ כָּתַב לָהּ ­ שֶׁקוֹלִי יַפִּיל עָלַיִךְ אֵימָה.

לְבַסוֹף לֹא יָכוֹל לְהוֹסִיף וּלְסָרֵב לָהּ. ­ בּוֹאִי הַיוֹם אֶל הַסֻכָּה אֲשֶׁר בַּגַן ­ כָּתַב לָהּ ­ וְקִרְאִי לִי לֵאמוֹר: “דַבֵּר אֵלַי, עַבְדִי הַנֶאֱמָן”. וַאֲנִי אֲדַבֵּר אֵלַיִךְ.

בְּלֵב הוֹלֵם מִצִפִּיָה רָצָה הַנַעֲרָה אֶל סֻכַּת הַגַן, הַקְלוּעָה עֲנָפִים פּוֹרְחִים. הִיא הוֹשִׁיטָה יָדֶיהָ בִּתְחִנָה:

­ אַל נָא תַּחְשׁשׁ אֲדוֹנִי, פֶּן תַּבְהִילֵנִי בְּקוֹלְךָ. לְאַחַר הַחֲסָדִים שֶׁגָמַלְתָּ עִמִי לֹא אֶבָּהֵל אַף אִם תְּדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁאָגָה שֶׁל אַרְיֵה טוֹרֵף.

וּלְפֶתַע בָּקְעָה לְאָזְנֶיהָ נְהִימָה פְּרוּעָה שֶׁהִטִילָה צְמַרְמֹרֶת בִּבְשָׂרָהּ. הָיָה זֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַיְצוּר הָאָיֹם, בַּעַל הָאַרְמוֹן. רָצְתָה הַנַעֲרָה לָקוּם וּלְהִמָלֵט עַל נַפְשָׁהּ, אוּלָם הִיא הִתְגַבְּרָה עַל פְּחָדֶיהָ וְהִטְתָה אֹזֶן קַשֶׁבֶת לִדְבָרָיו.

וּבַעַל הָאַרְמוֹן אָמַר לָהּ מִלוֹת-אַהֲבָה רַבּוֹת שֶׁנָעֲמוּ לְלִבָּהּ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם הָיוּ הָשְׁנַיִם מְשׂוֹחֲחִים שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּכְכָל שֶׁעָבְרוּ הַיָמִים נִתְעַצְמָה אַהֲבָתָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה אֶל הַיְצוּר הַנֶעֱלָם. הִיא נִכְסְפָה לִרְאוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים וְסִפְּרָה לוֹ עַל תְּשׁוּקָתָהּ זוֹ.

אוּלָם בַּעַל הָאַרְמוֹן לֹא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנָהּ.

­ חָלִילָה לָךְ לִרְאוֹתֵנִי, גְבִרְתִּי­ ­ אָמַר לָהּ ­ מַרְאִי אָיֹם וְנוֹרָא. אֲפִילוּ חַיוֹת הַטֶרֶף נִרְתָּעוֹת מִפָּנַי בְּפַחַד וְנִמְלָטוֹת אֶל מְאוּרוֹתֵיהֶן. אָמְנָם, לְקוֹלִי הִתְרַגַלְתְּ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁתִּרְאִי אֶת פָּנַי, תִּשְׂנְאִינִי, וַאֲנִי הָאֻמְלָל, שֶׁאֲגֹרַשׁ מֵעַל פָּנַיִךְ, אוֹצִיא נַפְשִׁי בְּיָגוֹן.

אוּלָם הַנַעֲרָה לֹא וִתְּרָה.

­ אֵינִי חוֹשֶׁשֶׁת מֵהַפְּגִישָׁה אִתְּךָ ­ אָמְרָה ­ אִם זָקֵן אַתָּה, תִּהְיֶה לִי לְסָבָא. אִם בְּגִיל בֵּינוֹנִי, תִּהְיֶה לִי לְדוֹד. וְאִם צָעִיר, אָחִי תִּהְיֶה וִידִידִי.

וּמִשֶׁהוֹסִיפָה לְהַפְצִיר וְהִזִילָה דְמָעוֹת כַּמַיִם, רָפְתָה הִתְנַגְדוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הָאַרְמוֹן. לְבַסוֹף אָמַר לָהּ:

­ לֹא אוּכַל לְהִתְנַגֵד עוֹד לִרְצוֹנֵךְ. אֲנִי מַסְכִּים, אִם כִּי בָּרוּר לִי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ גוֹזֵר אֲנִי עַל עַצְמִי דִין-מָוֶת. בּוֹאִי בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם לַגַן וְקִרְאִי בְּקוֹל: “הִתְגַלֵה לְפָנַי, יָדִיד נֶאֱמָן”. וַאֲנִי אוֹפִיעַ לְפָנַיִךְ. וְהָיָה אִם תִּבְחֲלִי בִּי וְתִרְצִי לְהִמָלֵט מִכָּאן, תָּסוּרִי לְחַדְרֵךְ וְתִמְצְאִי מִתַּחַת לְכָרֵךְ אֶת טַבַּעַת הַזָהָב שֶׁלִי. כְּשֶׁתַּעַנְדִי אוֹתָה לְזֶרֶת יָדֵךְ הַיְמָנִית, עוּף תָּעוּפִי אֶל בֵּית אָבִיךְ.

הָיְתָה שְׁעַת בֵּין-עַרְבַּים וְהַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה לְאִטָהּ. צִלְלֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בַּגַן הָלְכוּ וְנִתְאָרְכוּ וּמִשֶׁיָרְדוּ דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב, אָזְרָה הַנַעֲרָה עֹז וְקָרְאָה בְּקוֹל רוֹעֵד מֵחֲמַת הִתְרַגְשׁוּת:

­ הִתְגַלֵה לְפָנַי, יָדִיד נֶאֱמָן!

אוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה מִסְבַךְ הַשִׂיחִים מִפְלֶצֶת זְווּעָה. יִלְאֶה הָעֵט לְתָאֵר אֶת כִּעוּרָהּ. הַנַעֲרָה הִתְחַלְחֲלָה, עַצְמוֹתֶיהָ רָחֲפוּ מִפַּחַד וְלִבָּהּ הָגָה אֵימָה. הִיא זָעֲקָה בְּקוֹל וְקָרְסָה תַּחְתֶּיהָ.

מִשֶׁהִקִיצָה מֵעֶלְפוֹנָהּ, שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הָאַרְמוֹן, שֶׁהָיָה מְמָרֵר בְּבֶכִי:

­ בָּחַלְתְּ בִּי, יְפֵהפִיָתִי! וַאֲנִי, לֹא נוֹתַר לִי אֶלָא לָמוּת.

הַבְּכִי הִרְעִיד אֶת מֵיתְרֵי לִבָּהּ. רַחֲמֶיהָ נִכְמְרוּ עַל הַיְצוּר הָאֻמְלָל, שֶׁהַגוֹרָל הִתְאַכְזֵר לוֹ כָּל כָּךְ. אָז הִתְגַבְּרָה עַל הָאֵימָה וְאָמְרָה בְּקוֹל שָׁקֵט כְּכָל הָאֶפְשָׁר:

­ לֹא, לֹא בָּחַלְתִּי בְּךָ, אֲדוֹנִי. וְאַף אִם נִזְדַעֲזַעְתִּי לְמַרְאֲךָ, לֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ אֶת חֲסָדֶיךָ עִמִי. כֵּיצַד יִמְלָאֵנִי לִבִּי לַעֲזוֹב אוֹתְךָ בּוֹדֵד וְגַלְמוּד? אֲנִי לֹא אֵלֵךְ מִכָּאן. נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשְׁךָ.

וּמֵאָז הֵחֵלוּ הַשְׁנַיִם נִפְגָשִׁים פָּנִים אֶל פָּנִים. עִם הַפְּגִישׁוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנוּסָה הָיְתָה הַנַעֲרָה לִכְבּוֹשׁ אֶת פִּיק בִּרְכֶּיהָ, לַחֲנוֹק אֶת זַעֲקַת הַפַּחַד שֶׁעָמְדָה לִפְרוֹץ מִפִּיהָ, כָּל אֵימַת שֶׁחָזְרָה הַמִפְלֶצֶת וְנִתְגַלְתָה לְעֵינֶיהָ.

לְיָמִים נִתְרַגְלָה וּמַרְאֶהָ עוֹרֵר בָּהּ רַחֲמִים גְדוֹלִים בִּלְבָד.

הִיא הִסְכִּינָה לַמַחֲשָׁבָה שֶׁתִּשָׁאֵר בָּאַרְמוֹן.

בְּאַחַד הַלֵילוֹת רָאֲתָה בַּחֲלוֹם אֶת אָבִיהָ וְהִנֵה הוּא חוֹלֶה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה וְנוֹטֶה לָמוּת. עִם בֹּקֶר הִבְחִין בַּעַל הָאַרְמוֹן בַּעֲנַן תּוּגָה שֶׁשָׁכַן עַל פָּנֶיהָ.

­ מַה לָךְ כִּי נֶעֶצַבְתְּ? ­ שָׁאַל.

סִפְּרָה לוֹ הַנַעֲרָה אֶת הַחֲלוֹם. ­ אָנָא ­ אָמְרָה ­ הַרְשֵׁנִי לְבַקֵר אֶת אָבִי הַחוֹלֶה. לִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהַגַעֲגוּעִים הִתִּישׁוּ אֶת כֹּחוֹתָיו. שֶׁמָא יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ לְאַחַר שֶׁיִרְאֶה אֶת פָּנַי.

הֵשִׁיב לָהּ בַּעַל הָאַרְמוֹן:

­ אֵינֵךְ זְקוּקָה לְהַסְכָּמָתִי, טַבַּעַת הַזָהָב שֶׁלִי מֻנַחַת מִתַּחַת לְכָרֵךְ. עִנְדִי אוֹתָהּ וְשׁוּבִי אֶל בֵּית אָבִיךְ. אוּלָם, אִם לֹא תַּחְזְרִי אֵלַי כְּתֹם שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, מוֹת אָמוּת בְּיָגוֹן.

­ שׁוֹב אָשׁוּב לַמוֹעֵד שֶׁקָבַעְתָּ ­ אָמְרָה הַנַעֲרָה.

 

ה    🔗

עָנְדָה אֶת טַבַּעַת-הַזָהָב וּמִיָד מָצְאָה עַצְמָהּ בְּבֵיתָהּ. אָכֵן, אָבִיהָ מֻטָל הָיָה עַל עֶרֶשׂ חָלְיוֹ. כָּל יְמֵי הֵעָדְרָה שַׁחָה נַפְשׁוֹ מִצַעַר וְהוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. עַתָּה, לְמַרְאֵה בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה, שֶׁהוֹפִיעָה לְפָנָיו כְּלוּלָה בַּהֲדָרָהּ, הִתְאוֹשֵׁשׁ הָאִישׁ וְהוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת זְרוֹעוֹתָיו.

שָׁעָה אֲרֻכָּה סִפְּרָה הַנַעֲרָה לָאָב וּלְאַחְיוֹתֶיהָ הַקְשִׁישׁוֹת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ בָּאַרְמוֹן. הָאָב הֻכָּה בְּתַדְהֵמָה. כֵּיצַד הִתְרַגְלָה בִּתּוֹ לְמַרְאֵה הַמִפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה? וַהֲרֵי רַק לְזִכְרָהּ בִּלְבַד סָמַר בְּשָׂרוֹ מִפַּחַד! אוּלָם הָאֲחָיוֹת, שֶׁשָׁמְעוּ עַל עָשְׁרָהּ הָרַב וְעַל שְׁלִיטָתָהּ בְּבַעַל הָאַרְמוֹן, נִתְקַנְאוּ בָּהּ וְהֵחֵלוּ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ שֶׁלֹא תַּחְזֹר.

הַנַעֲרָה אָטְמָה אָזְנֶיהָ מִשְׁמוֹעַ לַעֲצָתָן.

אֲנִי לֹא אָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי ­ אָמְרָה ­ וְלֹא אֲשַׁלֵם לַאֲדוֹנִי רָעָה חֵלֶף כָּל הַטוֹבוֹת שֶׁגָמַל עִמִי. אִם לֹא אָשׁוּב לַמוֹעֵד הַנָכוֹן, מוֹת יָמוּת.

הֶחְלִיטוּ הָאֲחָיוֹת הַקְשִׁישׁוֹת לְהַעֲרִים עָלֶיהָ. מֶה עָשׂוּ? הֵן הֵזִיזוּ בְּכָל הַשְׁעוֹנִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת אֶת הַמְחוֹגִים שָׁעָה אַחַת אֲחוֹרַנִית. וְהַסוֹחֵר וּבִתּוֹ הַצְעִירָה לֹא הִבְחִינוּ בַּמַעֲשֶׂה.

שְׁלשֶׁת הַיָמִים וְהַלֵילוֹת חָלְפוּ חִישׁ, וּמִשֶׁהִגִיעָה הַשָׁעָה הַיְעוּדָה, נֲפְרְדָה הַנַעֲרָה מֵאָבִיהָ וּמֵאַחְיוֹתֶיהָ וְעָנְדָה שׁוּב לְזִרְתָּהּ אֶת טַבַּעַת הַזָהָב. כְּהֶרֶף-עַיִן חָזְרָה לְאַרְמוֹן הַשַׁיִשׁ. הִיא עָבְרָה בָָּאוּלַמִים וּבִשְׁבִילֵי הַגַן, תְּמֵהָה, שֶׁאֲדוֹנָהּ אֵינוֹ יוֹצֵא לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ. וּלְפֶתַע נִצְבַּט לִבָּהּ בַּחֲרָדָה.

­ הֵיכָן אַתָּה, אֲדוֹנִי רַב-הַחֶסֶד? ­ קָרְאָה בְּקוֹל רוֹטֵט ­ הֲרֵי חָזַרְתִּי אֵלֶיךָ בַּשָׁעָה הַקְבוּעָה!

אוּלָם רַק הַהֵד עָנָה לִקְרִיאָתָהּ. הַגַן שׁוֹמֵם הָיָה. שִׁירַת הַצִפֳּרִים פָּסְקָה, מִלְמוּל הַמַעְיָנוֹת הִדְמִים. הַנַעֲרָה רָצָה אָנֶה וְאָנָה בַּגַן וּלְבַסוֹף הוֹלִיכוּהָ רַגְלֶיהָ אֶל הַגִבְעָה שֶׁעָלֶיהָ צָמַח פֶּרַח-הַשָׁנִי. וּלְפֶתַע נֶעֶצְרָה תַּחְתֶּיהָ: הַמִפְלֶצֶת מֻטֶלֶת הָיְתָה מְלֹא קוֹמָתָהּ עַל הָאָרֶץ וְכַפּוֹתֶיהָ חוֹבְקוֹת אֶת הַגִבְעוֹל שֶׁל הַפֶּרַח.

סְבוּרָה הָיְתָה שֶׁבַּעַל הָאַרְמוֹן נִרְדַם. אוּלָם לַשָׁוְא קָרְאָה לוֹ, כְּדֵי לַהֲעִירוֹ. וּמִשֶׁאָחֲזָה בְּכַפָּתוֹ הַשְׂעִירָה, פָּרְצָה זְעָקָה מִפִּיהָ: עַתָּה הֵבִינָה שֶׁאֲדוֹנָהּ הַטוֹב וְהַמֵיטִיב נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ.

חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ. הִיא כָּרְעָה תַּחְתֶּיהָ וְחִבְּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת הָרֹאשׁ הַמְכֹעָר.

­ עוּרָה, רֵעִי! ­ יִבְּבָה ­ אַל תַּעַזְבֵנִי. אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ. לְחָתָן תִּהְיֶה לִי! אוֹתוֹ רֶגַע זָעָה הָאֲדָמָה תַּחְתֶּיהָ וַהֲמָָמָהּ רַעַם אַדִיר, וְהִיא קָרְסָה-נָפְלָה בְּלֹא הַכָּרָה.

מִשֶׁהֵקִיצָה, מָצְאָה אֶת עַצְמָה בְּאוּלַם הַשַׁיִשׁ. הִיא יָשְׁבָה עַל כֵּס-מַלְכוּת, פֶּרַח-הַשָׁנִי קָלוּעַ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וּלְפָנֶיהָ נִצַב נָסִיךְ יְפֵה-תֹּאַר שֶׁהֵצִיץ בָּהּ בְּרֹךְ. וְגַם אָבִיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ הַקְשִׁישׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד. מִשֶׁרָאָה הַנָסִיךְ שֶׁהִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, אָמַר לָהּ:

­ אִם דָבַקְתְּ בִּי לְאַהֲבָה, בְּעוֹדִי מִפְלֶצֶת זְווּעָה, אֶהֱבִינִי עַתָּה, כְּשֶׁחָזְרָה אֵלַי צוּרַת-אָדָם.

וְאָז סִפֵּר לָהּ הַנָסִיךְ אֶת קוֹרוֹתָיו:

­ לִפְנֵי שָׁנִים נֶחְטַפְתִּי עַל-יְדֵי מְכַשֵׁפָה, שֶׁרָצְתָה לִנְקוֹם נִקְמָתָהּ בְּאָבִי הַמֶלֶךְ. בְּכֹחַ קְסָמֶיהָ הָפְכָה אוֹתִי לְמִפְלֶצֶת. נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת עַד שֶׁתַּסְכִּים נַעֲרָה לְהִנָשֵׂא לִי עַל אַף כִּעוּרִי הָאָיֹם. שְׁלשִׁים שָׁנָה בִּלִיתִי כָּאן, בָּאַרְמוֹן, וּבְרֹב יֵאוּשִׁי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלְעוֹלָם לֹא אֶזְכֶּה לְהִגָאֵל. וְהִנֵה בָּאת, יַקִירָתִי, וְדָבַקְתְּ בִּי לְאַהֲבָה וּבְכֹחַ מְסִירוּתֵךְ הֶחֱזַרְתְּ לִי אֶת דְמוּתִי. עַתָּה כּוֹרֵעַ אֲנִי בֶּרֶךְ לְפָנַיִךְ וּמְבַקְשֵׁךְ: הִנָשְׂאִי לִי וְאֶהְיֶה הַמְאֻשָׁר בָּאָדָם.

הִרְכִּינָה הַנַעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ וּדְמָעוֹת נִתְגַלְגְלוּ מֵעֵינֶיהָ. אוּלָם הַפַּעַם הָיוּ אֵלֶה דִמְעוֹת-גִיל.

­ שֶׁלְךָ אֲנִי, אֲהוּבִי, עַד עוֹלָם ­ לָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ.