בְּעִיר אַחַת גְדוֹלָה חַי לוֹ שׁוּלְיָה שֶׁל סַנְדְלָר, וּשְׁמוֹ סַנְדָלוֹן. וְהָיָה סַנְדָלוֹן נַעַר מְגֻחָךְ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁכָּל רוֹאָיו גָעוּ בִּצְחוֹק לְמַרְאֵהוּ. כֵּיוָן שֶׁשָׁטוּף הָיָה בְּמַעֲשֵׂי שׁוֹבְבוֹת וּבְתַעֲלוּלִים, בִּמְקוֹם לְהַכּוֹת בְּפַטִישׁוֹ עַל הָאִמוּם, הָיָה אֲדוֹנוֹ, הָאֻמָן מַרְצֵעַ, מוֹרֵט אֶת אָזְנָיו עַד שֶׁנִתְאָרְכוּ כְּאָזְנֵי פִּיל. אֶלָא שֶסַנְדָלוֹן לֹא הִצְטָעֵר כְּלָל עַל אָזְנָיו הַגְדוֹלוֹת. לְהֵפֶךְ. אָזְנָיו שִׁמְשׁוּ לו כְּמַחְסָן. כָּל חֵפֶץ שֶׁנְעָרִים אֲחֵרִים שְׁמָרוּהוּ בְּכִיסֵיהֶם, הָיָה סַנְדָלוֹן מַטְמִין בְּאָזְנָיו. בְּאָזְנוֹ הַיְמָנִית שְׁמוּרִים הָיוּ אוֹלָר, כַּפְתּוֹרִים, אֱגוֹזִים, וּבַשְׂמָאלִית – מַרְצֵעַ, זֶפֶת, מִקְלַעַת וְעֶשְׂרִים אֲבָנִים.
קַלָע מְצֻיָן הָיָה סַנְדָלוֹן וּפַעַם פָּגַע אֲפִילוּ בִּפְנֵי הַיָרֵחַ שֶׁהִפְצִיעַ וְשָׁבַר לוֹ אֶת שְׁתֵּי שִׁנָיו הַקִדְמִיוֹת. הַיָרֵחַ הַמִסְכֵּן הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עָנָן וְלַמָחֳרָת הוֹפִיעַ בָּרָקִיעַ סָמוּק כֻּלוֹ, פָּנָיו כְּרוּכִים בְּמִטְפַּחַת לְבָנָה וְעֵינָיו נִבָּטוֹת בְּעֶצֶב.
תַּעֲלוּלִים רַבִּים וּמְשֻׁנִים עוֹלֵל סַנְדָלוֹן.
פַּעַם אַחֶרֶת הִזְמִין אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מְמַהֵר תָּמִיד, זוּג נַעֲלַיִם. מֶה עָשָׂה סַנְדָלוֹן? קָבַע אֶת הָעֲקֵבִים בְּחַרְטֹם הַנַעַל. נִזְדָרֵז הָאִישׁ וְנָעַל אֶת נְעָלָיו הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁכֵּן רָצָה לָלֶכֶת וְלִסְעוֹד אֶת לִבּוֹ. מַפְסִיעַ צַעַד קָדִימָה – וְנָסוֹג כְּדֵי צַעַד. הוּא מְהַלֵךְ נִכְחוֹ וּנְעָלָיו גוֹרְרוֹת אוֹתוֹ אָחוֹרָה. שָׁבוּע תָּמִים נִבְצַר מִמֶנוּ לָזוּז מִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁנָפַח נַפְשׁוֹ מֵרָעָב.
וְסַנְדָלוֹן צָחַק הַרְבֵּה עַד שֶׁאָזְנָיו נִטַלְטְלוּ מֵרֹב צְחוֹק. אָכֵן, רַע־לֵב הָיָה הַנַעַר. וְלֹא הָיָה זֶה תַּעֲלוּלוֹ הָאַחֲרוֹן.
פַּעַם אַחַת נֶעֶרְכָה הַצָגַת יְלָדִים. בָּא סַנְדָלוֹן, נִתְיַצֵב מוּל הַבָּמָה וְהֵחֵל נוֹגֵס תַּפּוּחֵי־בֹּסֶר וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה מְעַוֶה פָּנָיו בְּהַעֲוָיוֹת מְשֻׁנוֹת בְּיוֹתֵר, כְּמִי שֶׁנִתְקַהוּ שִׁנָיו. הִשְגִיחוּ בּוֹ הַיְלָדִים הַמַצִיגִים וְהֵחֵלוּ אַף הֵם מְעַוִים פְּנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי זוֹ דַרְכָּם שֶׁל הַבְּרִיוֹת: רוֹאִים אָדָם הַלוֹעֵס לִימוֹן וְחָשִׁים טַעֲמוֹ הַחֲמַצְמָץ בְּפִיהֶם.
אַחֲרֵי כָּל תַּעֲלוּל הָיָה אֲדוֹנוֹ שֶׁל סַנְדָלוֹן, הָאֻמָן מַרְצֵעַ, מְיַסֵר אֶת הַשׁוּלְיָה, אַךְ הַנַעַר לֹא הֵיטִיב דַרְכּוֹ.
יוֹם אֶחָד נִזְדַמֵן לְבֵיתוֹ שֶׁל הַסַנְדְלָר אִישׁ אֶחָד שֶׁהִזְמִין זוּג נַעֲלַיִם. עוֹזְרָיו שֶׁל הָאֻמָן מַרְצֵעַ כָּרְעוּ, כְּדֵי לִיטוֹל מִדָה, וְסַנְדָלוֹן קָרַב בַּלָאט וְשִׁלְשֵׁל סַרְטָן לְכִיסוֹ שֶׁל הָאִישׁ.
תָּקַע הָאִישׁ יָדוֹ לַכִּיס וּלְפֶתַע זָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. הַסַרְטָן, שֶׁהִסְפִּיק לִבְלוֹע אֶת הַמִמְחָטָה, הַכְּסָיוֹת וְהָעִתּוֹן, צָבַט אֶת אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הָאִישׁ. וְהָיְתָה זַעֲקָתוֹ אֲיֻמָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהִבְהִילָה אֶת הָאֻמָן מַרְצֵעַ, שֶׁפָּרַץ בִּמְרוּצָה וְהָיָה רָץ נִכְחוֹ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת וְעַד אֲמֵרִיקָה הִגִיעַ! מֵרֹב בֶּהָלָה אַף לֹא הִבְחִין שֶׁצָלַח אֶת הַיָם הַגָדוֹל!
נוֹתַר סַנְדָלוֹן לְבַדוֹ וְאָנוּס הָיָה לַעֲקוֹר מִשָׁם וְלִנְדוֹד בָּעוֹלָם. אַךְ כֵּיוָן שֶׁכָּל מַעְיָנָיו בְּתַעֲלוּלִים, לֹא נִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ. נָטַל עִמוֹ מַרְצֵעַ, חוּטִים וְזֶפֶת וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.
הָיָה מְשָׂרֵךְ בָּעוֹלָם וּבְכָל מָקוֹם מְעוֹלֵל תַּעֲלוּלִים.
בְּפָרָשַׁת הַדְרָכִים עוֹמְדִים תַּמְרוּרֵי־דֶרֶךְ: כַּף־יָד שֶׁל עֵץ, הַמְחֻבֶּרֶת לָעַמוּד, וְהַמוֹרָה עַל הַכִּווּן.
נִתֵּק סַנְדָלוֹן אֶת כַּף־הָעֵץ וְחָזַר וְחִבְּרָהּ לָעַמוּד כְּשֶׁאֶצְבָּעָהּ מֻפְנֵית לְמַעְלָה.
בָּא לְשָׁם אָדָם מִסְכֵּן שֶׁתָּעָה בַּדֶרֶךְ. מַבִּיט – וְהִנֵה עַמוּד וְכַף־יָד. הִשְׁתּוֹמֵם מְעַט שֶׁהָאֶצְבַּע אֵינָהּ מוֹרָה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, כִּי אִם אֶל־עָל. אַךְ כֵּיוָן שֶׁרָגִיל הָיָה לְצַיֵת לְתַמְרוּרֵי־דְרָכִים, הֶחְלִיט לְצַיֵת גַם הַפַּעַם. מִיָד טִפֵּס עַל הָעַמוּד וְהֵחֵל מִתְקַדֵם מַעְלָה־מַעְלָה. וְכָךְ הוּא מוֹסִיף וּמְטַפֵּס עַד הַיוֹם, שֶׁהֲרֵי הַשָׁמַיִם רְחוֹקִים מְאֹד.
וְסַנְדָלוֹן הִמְשִׁיך דַרְכּוֹ.
יוֹם אֶחָד נִתְקַל בְּאַוָז גָדוֹל וְשָׁמֵן שֶׁהִתְקַדֵם בַּשָׂדֶה כְּשֶׁהוּא נָע מִצַד אֶל צַד.
– מַה שִׁמְךָ? – שָׁאַל סַנְדָלוֹן.
– הָאַוָז גַעְגַע.
– וּמַדוּעַ זֶה הִנְךָ מִתְנַדְנֵד מִצַד אֶל צַד?
– כִּי אֲנִי שִׁכּוֹר! – הֵשִׁיב הָאַוָז וְיָצָא בְּמָחוֹל.
הֵצִיץ בּוֹ סַנְדָלוֹן וְהִרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהָאַוָז הוּא בֶּן־לְוָיָה רָאוּי לוֹ. אָמַר:
– בּוֹא אִתִּי, בְּטוּחַנִי שֶׁבִּשְׁנַיִם נִרְוֶה הַרְבֵּה נַחַת.
– וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת? – שָׁאַל הָאַוֶז1.
– הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן – שֶׁבּוֹ חַי סַנְדְלָר שֶׁיֵשׁ לוֹ זוּג נַעֲלַיִם. שֶׁהֲרֵי הַבְּרִיוֹת אוֹמְרִים שֶׁכָּל הַסַנְדְלָרִים מְהַלְכִים יְחֵפִים.
– נִיחָא, אֶתְלַוֶה אֵלֶיךָ – אָמַר הָאַוָז– אָזְנֶיךָ מוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי זוּג אָזְנַיִם כָּזֶה.
וּמֵאָז הִלְכוּ בִּשְׁנַיִם. עַד־מְהֵרָה נִתְבָּרֵר שֶׁהָאַוָז עוֹלֶה אֲפִילוּ עַל סַנְדָלוֹן בְּתַעֲלוּלִים. לֹא יִפָּלֵא שֶׁהַבְּרִיוֹת, שֶׁנִקְרוּ לָהֶם בְּדַרְכָּם, הָיוּ מִסְתַּלְקִים חִישׁ־מַהֵר מִפְּנֵיהֶם.
מְהַלְכִים, וְהִנֵה בַּיַעַר שָׂרוּעַ לוֹ יָשִׁישׁ שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה. וְהַיָשִׁישׁ וַדַאי אָדָם נָעִים וְטוֹב־לֵב, שֶׁכֵּן מְחַיֵךְ הוּא אֲפִילוּ בִּשְׁנָתוֹ. הִשְׁגִיחוּ בּוֹ וּמִיָד הֵחֵלוּ מְתַחְבְּלִים תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לְהָצִיק לוֹ.
– אֲגַעְגַע לְתוֹךְ אָזְנוֹ – אָמַר הָאַוָז.
– מִיָד יֵדַע מִי אַתָּה – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
– אִם כֵּן מַה נְעוֹלֵל לוֹ? – שָׁאַל הָאַוָז.
– חַכֵּה וְתִרְאֶה – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
וְהוּא קָרַב חֶרֶשׂ, חָלַץ בַּלָאט אֶת נְעָלָיו שֶׁל הַיָשִׁישׁ וְאַחַר קְשָׁרָן בְּחֶבֶל, הִשְׁחִיל אֶת הַחֶבֶל מְעַל לְעָנָף גָבוֹהַ וְהִסְתַּתֵּר עִם הָאַוָז מֵאֲחוֹרֵי גֶזַע שֶׁל עֵץ.
שְׁנֵיהֶם חִכּוּ עַד שֶׁיָקִיץ הַיָשִׁישׁ מִשְׁנָתוֹ. וְהִנֵה נִתְעוֹרֵר הַיָשִׁישׁ, וְהִבְחִין מִיָד שֶׁנְעָלָיו תְּלוּיוֹת מְעַל רֹאשׁוֹ. נִתְבַּהֲרוּ פָּנָיו וְנָשָׂא יָדוֹ, כְּדֵי לֶאֱחוֹז בִּנְעָלָיו. אוּלָם, כִּבְמַטֵה־קֶסֶם, קָפְצוּ נְעָלָיו וְעָלוּ לְצַמֶרֶת הָעֵץ.
נִתְמַלֵא הַיָשִׁישׁ פְּלִיאָה. שָׁלַח שׁוּב יָדוֹ אֶל נְעָלָיו שֶׁיָרְדוּ מֵהַצַמֶרֶת, אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע חָזְרוּ וְנֶעֶלְמוּ בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ.
כָּךְ חָזַר וְנִשְׁנָה הַדָבָר פְּעָמִים רַבּוֹת. נִתְיַגַע הַיָשִׁישׁ, יָשַׁב עַל הָאָרֶץ וְהָיָה מְמָרֵר בְּבֶכִי, כִּי לֹא יָדַע שֶׁסַנְדָלוֹן הוּא הַמוֹשֵׁךְ בַּחֶבֶל.
נִתְגַלְגְלוּ הַדְמָעוֹת עַל לְחָיֵי הַיָשִׁישׁ. אָמַר סַנְדָלוֹן חֶרֶשׁ אֶל גַעְגַע:
– שֶׁמָא יוֹדֵעַ הִנְךָ מַה קָרָה לְעֵינָיו?
– אֵינִי יוֹדֵעַ – הֵשִׁיב הָאַוָז – רַק זֹאת אֶרְאֶה שֶׁעֵינָיו רְטֻבּוֹת לְגַמְרֵי.
– אָכֵן, מְשֻׁנֶה הַדָבָר! – לָחַשׁ סַנְדָלוֹן – מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי דָבָר דוֹמֶה.
וְכָל־כָּךְ גְדוֹלָה הָיְתָה סַקְרָנוּתוֹ, עַד שֶׁהֵסִיחַ לִבּוֹ מִן הַנַעֲלַיִם, הֵגִיחַ מֵאֲחוֹרֵי הַגֶזַע וְנִתְקָרֵב אֶל הַיָשִׁישׁ. הִבְחִין בּוֹ הַלָה וְקָרָא בְּקוֹל:
– אָסוֹן! אָסוֹן!
– מַה קָרָה לְךָ, יְשִׁישִׁי? – שָׁאַל סַנְדָלוֹן.
הֵשִׁיב הַיָשִׁישׁ:
– נַעֲלַי בָּרְחוּ מִמֶנִי וּלְעוֹלָם לֹא תַּשִׂיג יָדִי לִרְכּוֹשׁ לִי אֲחֵרוֹת.
אָמַר סַנְדָלוֹן:
– אָבִיא לְךָ אֶת נְעָלֶיךָ, אִם תֹּאמַר לִי מַהוּ הַדָבָר הַנִגָר מֵעֵינֶיךָ.
– אֵלֶה הֵן דְמָעוֹת – אָמַר הַיָשִׁישׁ.
– דְמָעוֹת מַה הֵן?
הִתְפַּלֵא הַיָשִׁישׁ וְקָרָא:
– לֹא בָּכִיתָ אַף פַּעַם?
– אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת.
– וְלִצְחוֹק אַתָּה יוֹדֵעַ?
– וְעוֹד אֵיךְ!
רָץ סַנְדָלוֹן וְהֵבִיא אֶת הַנַעֲלַיִם. וְהַיָשִׁישׁ בָּחַן אֶת הַנַעַר בְּעֵינָיו וְשָׁאַל:
– אַתָּה הוּא שֶׁסָחַבְתָּ אוֹתָן?
– אֲנִי! – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
– לְשֵׁם מָה? אָמַרְתָּ לִגְנוֹב אוֹתָן?
– לֹא!
– אִם כֵּן מַדּוּעַ סָחַבְתָּ?
– כְּדֵי לְהָצִיק לְךָ – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
– הֲתֵדַע שֶׁאֲנִי בָּכִיתִי בִּגְלַל זֶה? – אָמַר הַיָשִׁישׁ.
– לֹא יָדַעְתִּי – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן – הֲגוֹרְמוֹת הַדְמָעוֹת כְּאֵב?
– הֵן מַכְאִיבוֹת וְצוֹרְבוֹת מְאֹד. שֶׁעַל כֵּן אֵין לְהָבִיא אֶת הַזוּלַת לִידֵי דְמָעוֹת. גַשׁ הֵנָה!
– אֵינֶנִי טִפֵּשׁ! – קָרָא סַנְדָלוֹן – וַדַאי תַּרְבִּיץ לִי עַל הַתַּעֲלוּל.
נִתְעַצֵב הַיָשִׁישׁ וְאָמַר:
– רוֹצֶה אֲנִי לְחַבֶּקְךָ וּלְבַקֶשְׁךָ שֶׁלְעוֹלָם לֹא תִּגְרוֹם עוֹד צַעַר לַבְּרִיוֹת. קְרַב הֵנָה!
נָבוֹך סַנְדָלוֹן וְנִגַשׁ אֶל הַיָשִׁישׁ וְהַלָה הֶחְלִיק עַל רֹאשׁוֹ וְנָשַׁק לוֹ.
– מַה זֶה? – שָׁאַל סַנְדָלוֹן חֶרֶשׁ וְנִגֵב אֶת עֵינָיו שֶׁלוֹ.
– אֵלֶה הֵן דְמָעוֹת – הֵשִׁיב הַיָשִׁישׁ – הִנֵה לָמַדְתָּ גַם אַתָּה לִבְכּוֹת.
– לֹא יִתָּכֵן! – אָמַר סַנְדָלוֹן – הֲרֵי סִפַּרְתָּ לִי שֶׁהַדְמָעוֹת מַכְאִיבוֹת וְצוֹרְבוֹת. וְהִנֵה אֵלֶה שֶׁלִי גוֹרְמוֹת לִי קֹרַת־רוּחַ.
– יֵשׁ גַם דְמָעוֹת אֲחֵרוֹת – הִסְבִּיר הַיָשִׁישׁ – דְמָעוֹת הַנוֹזְלוֹת מֵעֵינָיו שֶׁל אָדָם נִרְגָשׁ אוֹ מְאֻשָׁר.
הֲרֵינִי מְאַחֵל לְךָ שֶׁתֵּדַע דְמָעוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶה. אַל תְּעוֹלֵל לְעוֹלָם תַּעֲלוּלִים הַגוֹרְמִים כְּאֵב אוֹ הַמְעוֹרְרִים רֹגֶז. הַאֻמְנָם תָּמִיד שָׁטוּף הָיִיתָ בְּתַעֲלוּלִים?
– תָּמִיד – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן – שֶׁהֲרֵי סַנְדְלָר אֲנִי וְהַסַנְדְלָרִים הֵם עַם שָׂמֵחַ. רַק הַנַגָרִים עֲצוּבִים, כִּי הֵם מַתְקִינִים אֲרוֹנוֹת־מֵתִים.
– אִם שָׂמֵחַ הִנְךָ כָּל־כָּךְ – אָמַר הַיָשִׁישׁ וְהוֹסִיף וְהֶחְלִיק עַל בְּלוֹרִיתוֹ הַמְדֻבְלֶלֶת שֶׁל סַנְדָלוֹן – אֲלַמֶדְךָ עוֹד דָבָר אֶחָד: אָדָם שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת עָשׂוּי לְהָבִיא טוֹבָה גְדוֹלָה לָעוֹלָם.
– אָכֵן, מְשֻׁנֶה הַדָבָר – אָמַר סַנְדָלוֹן בְּהַרְכִּינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ לִלְטִיפוֹת הַיָשִׁישׁ – תָּמִיד הִרְבִּיצוּ לִי כְּשֶׁעוֹלַלְתִּי מַשֶׁהוּ.
– כִּי הֲרֵעוֹתָ לַעֲשׂוֹת, בְּנִי – אָמַר הַיָשִׁישׁ – שִׂמַחְתָּ אֶת לִבְּךָ עַל חֶשְׁבּוֹן הַזוּלַת וּמִשׁוּם כָּךְ הָיוּ הַכֹּל עֲצוּבִים בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִתְלַעֲלַעְתָּ בִּצְחוֹק. מֵעַתָּה הֱיֵה שָׂמֵחַ שִׂמְחַת־אֱמֶת, שִׂמְחָה הַמַדְבִּיקָה אֶת הַזוּלַת. וְאָז לֹא יִמָלְטוּ הַבְּרִיוֹת מִפָּנֶיךָ. לְהֵפֶךְ, הֵם יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ עֲצוּבִים וּמְדֻכְדָכִים, לְהִתְחַמֵם לְאוֹר שִׂמְחָתְךָ וּלְהָפִיג אֶת עִצְבוֹנָם.
– הַאֵדַע לַעֲשׂוֹת זֹאת? – שָׁאַל סַנְדָלוֹן.
– אִם תִּשְׁתַּדֵל, תַּצְלִיחַ – הֵשִׁיב הַיָשִׁישׁ וְנֶעֱלַם.
– גַע־גַע־גַע! – קָרָא הָאַוָז – יָשִׁישׁ זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי. בִּכְלָל לֹא כָּעַס!
וְהַשְׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ דַרְכָּם.
סַנְדָלוֹן שָׁרַק לוֹ וְרָקַד וְהָאֲוָז גִעְגַע שִׁירִים מַצְחִיקִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהַסְנָאִי שֶׁשָׁמַע אוֹתָם תָּפַס בְּבִטְנוֹ מֵרֹב צְחוֹק.
הָלְכוּ וְהָלְכוּ. וְהִנֵה רָאוּ בַּיַעַר שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁתָּעוּ. יָשְׁבוּ הַיְלָדִים עַל הָאָרֶץ וּמֵרְרוּ בְּבֶכִי.
– הָבָה נְעוֹלֵל לָהֶם תַּעֲלוּל וְנַפְחִידֵם! – קָרָא הָאַוָז.
אוּלָם סַנְדָלוֹן גָעַר בּוֹ:
– טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ! אַל תָּעֵז! עֲשֵׂה מַה שֶׁאֲצַוֶה עָלֶיךָ! קְרַב אֶל הַיְלָדִים וּרְקֹד עַל רֶגֶל אַחַת וַאֲנִי אֶעֱמֹד עַל הָרֹאשׁ וַאֲנַעֲנֵעַ רַגְלַי בָּאֲוִיר.
יָצָא הָאַוָז בְּמָחוֹל – עַיִן לֹא רָאֲתָה! וְסַנְדָלוֹן עוֹמֵד לוֹ עֲמִידַת־רֹאשׁ וּמְנַעֲנֵעַ בְּחָזְקָה אֶת רַגְלָיו. נִתְעוֹפֵף סַנְדָל אֶחָד וְנִתְלָה בְּצַמֶרֶת שֶׁל אֹרֶן.
וְהַיְלָדִים מַבִּיטִים מִבַּעַד לַדְמָעוֹת וְהִנֵה הֵם פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק גָדוֹל.
סַנְדָלוֹן וְגַעְגַע שִׁעְשְׁעוּ כָּךְ אֶת הַיְלָדִים עַד הָעֶרֶב. וְהִנֵה בָּאוּ הַהוֹרִים וּבִרְאוֹתָם מַה קָרָה, נִשְׁקוּ אֶת סַנְדָלוֹן וְחִבְּקוּ אֶת גַעְגַע.
הִמְשִׁיכוּ הַשְׁנַיִם דַרְכָּם וְלֹא פָּצוּ פִּיהֶם. חָשׁוּ שֶׁלִבָּם מְהַמֶה בְּשִׂמְחָה. וְהִנֵה הִבְחִינוּ בְּקַבְּצָן עָלוּב שֶׁיָשַׁב בִּקְצֵה הַדֶרֶךְ וְגָנַח.
– מַה כּוֹאֵב לְךָ? – שָׁאַל סַנְדָלוֹן.
– אֲנִי רָעֵב – הֵשִׁיב הַקַבְּצָן – וְגַם אֻמְלָל. אָנָא, תְּנוּ לִי נְדָבָה.
נִתְהַרְהֵר סַנְדָלוֹן וְהֵחֵל מְחַפֵּשׂ בְּכִיסָיו וְאַחַר־כָּךְ בְּאָזְנָיו, תְּחִלָה בַּיְמָנִית וּלְאַחַר־מִכֵּן בַּשְׂמָאִלית. אַךְ לֹא מָצָא פְּרוּטָה. עַל כֵּן אָמַר:
– הַאֻמְנָם עָצוּב הִנְךָ מְאֹד?
– הוֹי, כֵּן! – גָנַח הַקַבְּצָן.
– אֵין בְּיָדֵינוּ פְּרוּטָה – אָמַר סַנְדָלוֹן – אַךְ רוֹצִים אָנוּ לְשַׂמֵחַ אֶת לִבְּךָ. מַר גַעְגַע, אָנָא רְקֹד
קְרַקוֹבְיַק!
יָצָא הָאַוָז בְּמָחוֹל וְהָיָה רִקוּדוֹ מְשַׁעֲשֵׁעַ כָּל־כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ בַּר־מִינָן הָיָה פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק.
– חַה־חַה־חַה! – צָחַק הַקַבְּצָן בְּקוֹל גָדוֹל.
וְהָאַוָז, שֶׁנֶהֱנָה מְהָרשֶׁם שֶׁעָשָׂה מְחוֹלוֹ, נֶעֱצַר וּפָצַח בְּשִׁיר:
הִנֵה אָשִׁיר מִזְמוֹר
לִכְבוֹד מָרַת אַוֶזֶת.
כִּי מַר אַוָז שִׁכּוֹר
וּבוֹ נַפְשׁוֹ עוֹלֶזֶת!
– חַה־חַה־חַה! – צָחַק הַקַבְּצָן עַד שֶׁהָעוֹרְבִים נִתְבַּהֲלוּ וְנִמְלְטוּ מִצַמַרְתּוֹ שֶׁל הָעֵץ הַסָמוּךְ.
וּלְאַחַר־מִכֵּן אָמַר:
– שְׂאוּ תוֹדָה נֶאֱמָנָה. אֵינִי רָעֵב עוֹד.
הִמְשִׁיכוּ הַשְׁנַיִם דַרְכָּם וְהָאַוָז אָמַר לְסַנְדָלוֹן:
– מְשֻׁנֶה הַדָבָר. נִרְאָה לִי שֶׁהַקַבְּצָן שָׂבַע מִצְחוֹקוֹ. הַאֻמְנָם אֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל צְחוֹק?
– מִסְתַּבֵּר שֶׁהַצְחוֹק מֵזִין בְּיוֹתֵר – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
שָׁבוּעוֹת וְחֳדָשִׁים הָלְכוּ בַּדֶרֶךְ. מִשֶׁנוֹדַע לָהֶם שֶׁמִישֶׁהוּ בָּעִיר אוֹ בַּכְּפָר נִתְפַּס לְעַצְבוּת, הָיוּ שָׂמִים פְּעֲמֵיהֶם אֵלָיו וּמְשַׂמְחִים אֶת לִבּוֹ. עַד מְהֵרָה נוֹדַע שְׁמָם לִתְהִלָה בְּכָל הָאָרֶץ, וְהָיוּ הַבְּרִיוֹת מְבָרְכִים אוֹתָם. הָאַוָז גַעְגַע חָדַל לְהִשְׁתַּכֵּר. יָמִים תְּמִימִים הִרְהֵר בְּכָךְ כֵּיצַד יָפִיג עַצְבוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים מִסְכֵּנִים.
שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְאֻשָׁרִים. אַךְ אֵין זֶה סוֹף הַמַעֲשֶׂה.
יוֹם אֶחָד יָשְׁבוּ בַּיַעַר וְנָתְנוּ קוֹלָם בְּשִׁיר. וְהִנֵה הוֹפִיעַ לְעֵינֵיהֶם פָּרָשׁ דוֹהֵר עַל סוּסוֹ. הָיָה זֶה הָרָץ שֶׁל הַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר כָּל־כָּךְ שֶׁאָכַל כָּל יוֹם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת־צָהֳרַיִם וּבַלַיְלָה הֵקִיץ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ פְּעָמִים כְּדֵי לַעֲבוֹר מִדֵי פַּעַם לְמִטָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁנִמְאֲסָה עָלָיו הַקוֹדֶמֶת. וּמְסַפְּרִים אֲפִילוּ שֶׁשָׁתָה בִּירָה בִּמְקוֹם מַיִם וּמֵעוֹלָם לֹא מָסַר אֶת נְעָלָיו לְתִקוּן, כִּי היוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת נַעֲלַיִם.
הָרָץ שֶׁל הַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן הִבְחִין בְּסַנְדָלוֹן וּבְגַעְגַע וּמִיָד עָצַר דְהִירָתוֹ, יָרַד מֵהַסוּס וְקָרַב אֲלֵיהֶם.
– הֲרֵינִי יוֹעֲצוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן – אָמַר – יוֹעֲצוֹ הֶחָכָם בְּיוֹתֵר. מִי מִשְׁנֵיכֶם הוּא סַנְדָלוֹן וּמִי הָאַוָז גַעְגַע?
הָאַוָז הִתְלַעֲלַע מִצְחוֹק: הֲיִתָּכֵן שֶׁהַיוֹעֵץ הֶחָכָם בְּיוֹתֵר אֵינוֹ מְסֻגָל לְהַבְחִין בֵּין סַנְדְלָר לְאַוָז?
– הֲרֵינִי סַנְדָלוֹן – אָמַר הַסַנְדְלָר.
– וַאֲנִי מַר גַעְגַע! – הִכְרִיז הָאַוָז, שֶׁהִקְדִים תָּמִיד לִשְׁמוֹ אֶת הַכִּנוּי “מַר”.
– אִם כֵּן עָלַי לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁתֵּכֶף וּמִיָד תֵּצְאוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל מַלְכִּי זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן חוֹלֶה הוּא וְעָצוּב.
– אָנוּ הוֹלְכִים! – קָרָא סַנְדָלוֹן – אָנָא, הוֹרֵה לָנוּ אֶת הַדֶרֶךְ.
אָמַר הָרָץ:
– אֵין קַל מִזֶה. תִּגְשׁוּ עַד הָאַלוֹן הַגָדוֹל וְשָׁם תִּסְתּוֹבְבוּ בַּמָקוֹם אֶלֶף פְּעָמִים לְצַד יָמִין וְאָז תִּפְנוּ עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת לִשְׂמֹאל וְתָבוֹאוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן.
– גַע־גַע! – גִעְגַע הָאַוָז – אִם כֵּן מַדוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לְהִסְתּוֹבֵב אֶלֶף פְּעָמִים?
– כִּי זֶהוּ הַטֶקֶס הַמְחַיֵב בַּחֲצַר הַמֶלֶךְ – אָמַר הָרָץ – אַךְ הִזְדָרְזוּ בְּעֵת שֶׁתִּסְתּוֹבְבוּ, כִּי בֵּינְתַיִם עָלוּל הַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן לִגְווֹעַ.
יָצְאוּ לַדֶרֶךְ וְהִסְתּוֹבְבוּ אֶלֶף פְּעָמִים לְצַד יָמִין וּבָאוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן.
הַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן גָנַח מִקֶרֶב לֵב וּבִתוֹ, הַנְסִיכָה הַיְפֵהפִיָה, מֵרְרָה כָּל־כָּךְ בְּבֶכִי, שֶׁמֵרֹב דִמְעוֹתֶיהָ נִקְוָה אֲגַם בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן וַאֲפִילוּ צְפַרְדְעֵי־זָהָב הוֹפִיעוּ בְּמֵימָיו.
סַנְדָלוֹן קַד קִדָה לִפְנֵי הַמֶלֶךְ וְשָׁאַל:
– הֲמִזְמַן חוֹלֶה הִנְךָ, הַמֶלֶךְ?
– מִזֶה מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה! – גָנַח הַמֶלֶךְ – אֶזְכֹּר שֶׁאָז סַָעַדְתִּי לָאַחֲרוֹנָה סְעוּדַת־צָהֳרַיִם וְאָבַד לִי כִּתְרִי.
– גַע! – קָרָא הָאַוָז.
– מַה הוּא אוֹמֵר? – שָׁאֲלָה הַנְסִיכָה.
– הוּא שָׂמֵח שֶׁהַמֶלֶךְ יַבְרִיא – הֵשִׁיב סַנְדָלוֹן.
לָחַשׂ סַנְדָלוֹן מַשֶׁהוּ בְּאָזְנֵי הָאַוָז וּשְׁנֵיהֶם הֵחֵלוּ מְבַצְעִים תַּעֲלוּלִים כָּאֵלֶה, שֶׁהַמֶלֶךְ פָּרַץ בְּעַל־כָּרְחוֹ בִּצְחוֹק וְאִלוּ הַנְסִיכָה סָחֲטָה אֶת הַדְמָעוֹת מֵהַמִמְחָטָה שֶׁלָהּ וְתָלְתָה אוֹתָהּ בַּשֶׁמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַבֵּשׁ.
וְהָאַוָז רָקַד קְרַקוֹבְיַק וְסַנְדָלוֹן קִפֵּץ וְכִרְכֵּר וְזִמֵר מִינֵי שִׁירִים מְשַׁעְשְׁעִים עַד שֶׁכָּל רוֹאֵיהֶם הִתְגַלְגְלוּ מִצְחוֹק.
אַךְ לְפֶתַע הֵחֵל סַנְדָלוֹן מְעַוֶה פָּנָיו בְּהַעֲוָיוֹת מַצְחִיקוֹת כָּל־כָּךְ, שֶׁהַמֶלֶךְ זוֹלְלוֹן הָרִאשׁוֹן לֹא עָצַר כֹּחַ וְהִתְפַּקַע מֵרֹב צְחוֹק. נִבְהֲלוּ כֻּלָם. הִבִּיטוּ וְהִנֵה מִכְּרֵסוֹ הָאַדִירָה שֶׁל הַמֶלֶךְ נָפַל הַכֶּתֶר הָאָבוּד. בִּסְעוֹד הַמֶלֶךְ אֶת סְעוּדַת־הַצָהֳרַיִם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלוֹ, לִפְנֵי מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, נָפַל מֵרֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר לְתוֹךְ הַמָרָק, וְהַמֶלֶךְ, שֶׁזוֹלֵל הָיָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ, בָּלַע אוֹתוֹ לְתֵאָבוֹן, וּלְפִיכָךְ לָקָה בִּבְרִיאוּתוֹ.
סַנְדָלוֹן לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתוֹנוֹתָיו. מִיָד שָׁלָה מֵאָזְנוֹ הַשְׂמָאלִית אֶת הַמַרְצֵעַ וְהֵחֵל תּוֹפֵר וּמְאַחֶה אֶת כֶּרֶס הַמֶלֶךְ שֶׁנִתְבַּקְעָה. הָיָה תּוֹפֵר בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה וְכָל אוֹתָה שָׁעָה לֹא פָּסַק הַמֶלֶךְ מִצְחוֹק. וְכָךְ הוֹסִיף לִצְחוֹק שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וּמִשֶׁנִרְגַע סוֹף־סוֹף, מָסַר לְסַנְדָלוֹן אֶת בִּתוֹ לְאִשָׁה. וְכָךְ נַעֲשָׂה סַנְדָלוֹן נָסִיךְ וְאַף זָכָה בְּסֵמֶל מְיֻחָד־בְּמִינוֹ: מְצֻיָרוֹת הָיוּ עָלָיו אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת וּמַרְצֵעַ. וְאִלוּ הָאַוָז גַעְגַע נִתְמַנָה לְאָצִיל וְזָכָה בְּאוֹת־הִצְטַיְנוּת מִנְיָר־כֶּסֶף.
וְהֵם חָיוּ בְּאשֶׁר וּבְשַׁלְוָה. אֶלָא שֶׁלַיְלָה אֶחַד גָנַב הַיוֹעֵץ הֶחָכָם אֶת הָאַוָז, צִוָה לִשְׁחוֹט אוֹתוֹ וּזְלָלוֹ בְּכָל פֶּה.
-
כך במקור. אמור להיות: הָאַוָז. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.