קמג בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְפֶקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל “בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר” (מלכים ב טו, כט) – נָטַל אֶת עֶגְלֵי הַזָּהָב וּשְׁבָרָם וְהָלַךְ לוֹ. בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז “וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר” (דברי הימים א ה, כו) – וְלָקַח אֶת הָעֵגֶל שֶׁבְּבֵית אֵל וְהָלַךְ לוֹ. מִשֶּׁרָאָה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה שֶׁגָּלוּ עֶגְלֵי הַזָּהָב עָמַד וְהֶעֱבִיר פְּרֻסְדָּאוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל. שֶׁבְּכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר “וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם” (מלכים א טו, לג), אֲבָל בְּהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה נֶאֱמַר “וַיַּעַשֹ הָרַע בְּעֵינֵי ה', רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו” (מלכים ב יז, ב). “עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר” (שם שם, ג) – וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם לְגָלוּת? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ תּוֹלִים קַלְקָלָה בְּמַלְכֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל” (הושע ה, ג) (סדר עולם רבה, כב).
עֶגְלֵי הַזָּהָב – שהעמיד ירבעם בן נבט בדן.
הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה – אחרון מלכי ישראל.
הֶעֱבִיר פְּרֻסְדָּאוֹת – ביטל את עמדות השמירה, תחנות ביקורת בדרכים.
יַעֲלוּ לְרֶגֶל – למקדש שבירושלים.
“בְּדְרֶךְ יָרָבְעָם” – שעבד את העגלים.
“עָלָיו עָלָה” – על הושע בן אלה.
וּמִפְּנֵי מָה וגו' – מדוע לא נחתם גזר דינו של העם לצאת לגלות עד ימי הושע בן אלה?
תּוֹלִים קַלְקָלָה וגו' – עד ימי הושע בן אלה האשמה של העם בחטא היתה תלויה במעשי מלכיהם, אך בימיו הועברה גם אל העם כולו.
*
קמד מָה נִשְׁתַּנָּה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בְּיָמָיו? אֶלָּא עַד עַכְשָׁו הָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה קְשׁוּרָה בְּיָחִיד וְהָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַגְלוֹת אֶת הַצִּבּוּר בַּעֲווֹן יָחִיד, כֵּיוָן שֶׁבָּא הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָּה וּבִטֵּל אֶת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת כֻּלָּם וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁיַּעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם יַעֲלֶה, וְלֹא אָמַר: הַכֹּל יַעֲלֶה לִירוּשָׁלָיִם – “עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר” (מלכים ב יז, ג) – מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַט קוֹלָר מִצַּוָּארוֹ וּנְתָנוֹ בְּצַוַּאר הָרַבִּים.
מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ (סא"ז, ט).
מָה נִשְׁתַּנָּה וגו' – במה שונה המלך הושע בן אלה מכל המלכים שקדמו לו, שדווקא בימיו גלו ישראל?
עַד עַכְשָו – עד זמנו.
יָחִיד – המלך (וראו בקטע הקודם).
מִשְׁמָרוֹת – עמדות שמירה, ראו בקטע הקודם (“פרוסדאות”).
שָׁמַט קוֹלָר וגו' – הסיר את האחריות מעצמו והעבירה לעם כולו.
וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ – אינו מביאהּ לכלל השלמה וסיום.
מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ – מכניס עצמו לסכנת מוות.
*
קמה “כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן” (עמוס ג, יב) – אֵלּוּ הֵם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּסְמְכוּ עַל חִזְקִיָּהוּ וּפָלְטוּ עִמּוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מִיִּשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּשׁוֹמְרוֹן אֶלָּא אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה שֶׁבָּהֶם (סדר עולם רבה, כב).
אֵלּוּ הֵם וגו' – אותם אנשים ממלכות הצפון שמצאו מפלט אצל חזקיהו (מלך יהודה) מתוך ביטחונם בו).
אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה – שמינית.
*
קמו לְהֵיכָן הֶגְלָה סַנְחֵרִיב עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים? מַר זוּטְרָא אָמָר: לְאַפְרִיקֵי; רַב חֲנִינָא אָמָר: לְהָרֵי סְלוֹג (סנהדרין צד ע"א).
אַפְרִיקֵי – אולי הכוונה לפריגיה (שבאסיה הקטנה).
הָרֵי סְלוֹג – הרי שלג (שמקומם לא נתברר).
*
קמז אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: לֹא לְמָקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת (בר"ר עג, ו).
לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן – מעבר לנהר אגדי, שמימיו גועשים כל השבוע ונחים בשבת.
*
קמח אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: לְשָׁלוֹשׁ גָּלֻיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, אַחַת לִפְנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן וְאַחַת לְדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְאַחַת שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִסָּה אוֹתָם (ירושלמי סנהדרין י, כט).
סַמְבַּטְיוֹן – ראו בקטע הקודם.
דַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא – פרוור של אנטיוכיה שבצפון סוריה.
*
קמט עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָם עֲתִידִין לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט, כז) – מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִין וְאֵינָם חוֹזְרִין – דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. רַ' אֱלִיעֶזְר אוֹמֵר: “כַּיּוֹם הַזֶּה” – מָה יוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֲפֵלָה שֶׁלָּהֶם עֲתִידָה לְהָאִיר לָהֶם (סנהדרין קי ע“ב; ילק”ש לדברים, תתקמ).
לַחֲזֹר – לארץ ישראל.
הַיּוֹם – אור היום, השמש.
מַאֲפִיל וּמֵאִיר – עם שקיעה וזריחה.
אֲפֵלָה שֶׁלָּהֶם וגו' – במקום האפילה יזכו לאור.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.