קסו מִי כְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין חִזְקִיָּהוּ לִישַׁעְיָהוּ. חִזְקִיָּהוּ אָמַר: יָבוֹא יְשַׁעְיָהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אַחְאָב; וִישַׁעְיָהוּ אָמַר: יָבוֹא חִזְקִיָּהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אֱלִישָׁע. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֵבִיא יִסּוּרִים עַל חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ לִישַׁעְיָהוּ: לֵךְ וּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.
“וַיָבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה” (ישעיה לח, א) – “מֵת אַתָּה” – בָּעוֹלָם הַזֶּה, “וְלֹא תִחְיֶה” – בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ חִזְקִיָּהוּ: כָּל כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָשָׂאתָ אִשָּׁה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. אָמַר לוֹ: מָה לְךָ אֵצֶל כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מָה שֶׁנִּצְטַוֵּיתָ עֲשֵׂה – וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו תֵּן לִי בִּתְּךָ; אֶפְשָׁר תִּגְרֹם זְכוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ וְיֵצְאוּ מִמֶּנִּי בָּנִים מְהֻגָּנִים. אָמַר לוֹ: כְּבָר נִגְזְרָה עָלֶיךָ גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: בֶּן אָמוֹץ, כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וְצֵא! כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: “אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם – אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים”. לְסוֹף נָתַן לוֹ יְשַׁעְיָהוּ בִּתּוֹ. יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מְנַשֶּׁה וְרַבְשָׁקֶה. פַּעַם אַחַת הִרְכִּיבָם עַל כְּתֵפָיו לְהוֹלִיכָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: רָאוּי רֹאשׁוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ דָּגִים. אָמַר הַשֵּׁנִי: רָאוּי רֹאשׁוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁיַּקְרִיבוּ עָלָיו קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. חֲבָטָם בְּקַרְקַע. מְנַשֶּׁה חָיָה וְרַבְשָׁקֶה מֵת (ברכות י ע"א).
חִזְקִיָּהוּ אָמַר וגו' – כי כל אחד מהם ראה עצמו חשוב מן האחר.
אֵלִיָּהוּ – מלכים א כא, יז.
יְהוֹרָם – מלכים ב ג, יב.
מְהֻגָּנִים – ראויים.
כִּבְשׁוֹנוֹ – סתריו, סודותיו.
מָה שֶׁנִּצְטַוֵּיתָ – לקיים מצוות “פרו ורבו”.
נִגְזְרָה עָלֶיךָ גְּזֵרָה – למות.
בֶּן אָמוֹץ – ישעיהו.
כַּלֵּה – סַיים.
מְקֻבָּלְנִי – יש בידי מסורת.
אֲבִי אַבָּא – דויד.
אַל יִמְנַע… הָרַחֲמִים – אל יימנע מלבקש שהקב"ה ירחם עליו.
מְנַשֶּׁה – מן הרשעים שבמלכי יהודה.
רַבְשָׁקֶה – לפי אחת המסורות (תרגום קהלת י, ט) הצטרף רבשקה אל אויבי ישראל (וראו קטע קנו).
רָאוּי – מתאים.
חֲבָטָם – השליך אותם (בכעס).
*
קסז “וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד” (דברי הימים ב לב, לג) – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: “בְּמַעֲלֵה” אֵצֶל מְעֻלִּים שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה, וּמִי הֵם? דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. “וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ” (שם) – שֶׁיָּצְאוּ לְפָנָיו שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף חֲלוּצֵי כָּתֵף, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: וַהֲלֹא לִפְנֵי אַחְאָב עָשׂוּ כֵּן! אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ וְאָמְרוּ: קִיֵּם זֶה מָה שֶׁכָּתוּב בָּזֶה (בבא קמא טז ע“ב־יז ע”א).
יָצְאוּ לְפָנָיו – בהלווייתו.
חֲלוּצֵי כָּתֵף – חשופי כתף, סימן לאבלות.
וַהֲלֹא לִפְנֵי וגו' – והרי גם במותו של מלך רשע זה נהגו כך.
מִטָּתוֹ – שבה נשאו את חזקיהו לקברו.
זֶה, בָּזֶה – חזקיהו ומצוות התורה.
*
קסח מֵאֵימָתַי תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִיְּמֵי חִזְקִיָּה (שבת נה ע"א).
זְכוּת אָבוֹת – זכות אבות האומה שהגנה עד כה על העם.
מִיְּמֵי חִזְקִיָּה – שנאמר בפסוק שנדרש כעוסק במלך זה: “מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת” (ישעיה ט, ו), ולא זכות אבות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.