רקע
אפרים צורף
ר' מנחם מנדל מרימנוב

 

תולדותיו    🔗

מראשי החסידות ומפיציה בפולין ובגליציה במאה הי“ח. התקרב לחסידות כשהגיע לבית מדרשו של ר' שמילקא מניקלשבורג, אך עיקר תורתו קיבל מר' אלימלך מליז’נסק, והיה בין גדולי תלמידיו ויורשיו. תחילה הקים מרכז חסידי בפריסטוק, אך בשנת תקנ”ה1 עבר לרימנוב, ושם נודע כצדיק עד פטירתו.

ר' מנחם מנדל היה קנאי במזגו, בהשקפותיו ובתפלתו שבדבקות. כן פירסם תקנות חמורות לגבי מידות ומשקלות ועניני צניעות שבלבוש, והרים על נס את מצות ישוב ארץ ישראל. הוא צידד בהתלהבות בנפוליון במלחמה בין צרפת לרוסיה, בה ראה מלחמת גוג ומגוג.

ר' מנחם מנדל מרימנוב לא הקים שושלת, אך העמיד תלמידים גדולים כר' נפתלי מרופשיץ. דרשותיו יצאו לאור בכמה ספרים. נסתלק בשנת תקע"ה2. זכר צדיק לברכה.


 

בזכות גמילות חסדים    🔗

מעשה ביהודי פשוט גובה מיסים מן הכפרים שבאחוזת “פריץ” עשיר.

יום אחד בא אליו ה“פריץ” ואמר לו: דע לך, החלטתי למכור את כל רכושי ולהגר לארץ אחרת. ומשום שהיית נאמן לי כל השנים, אעדיף למכור לך הכל בעשירית ערכם של נכסי, אבל בתנאי שאקבל הסכום במזומנים תוך שבוע ימים.

שמח המוכסן על המציאה המוצעת ואמר בלבו: האחוזה שוה הון רב ואתעשר בבת אחת. אבל מאין אקח סכום זה?

התיעץ עם אשתו. אמרה לו: נמכור הבית והתכשיטים וכלי הכסף במזומנים, ואם יחסר עוד סכום כלשהו נלוה מקרובינו.

הסכים האיש. מכר כל רכושו והצליח לגייס כל הממון תמורת הנכסים של בעל האחוזה ופנה לילך אליו כשהכסף בכיסו.

בדרך שמע פתאום יללות ובכיות. מהיכן באים הקולות? – שאל את עצמו. ראה בית אחד, נכנס אליו וראה נפטר מוטל על הארץ, והאלמנה ושבעת ילדיה יושבים אצלו ומתייפחים על המת שעזבם בחוסר כל.

נכמרו רחמיו של המוכסן ונתן לה את כל כספו ואמר לה: בסכום זה תוכלי לפרנס עצמך ואת ילדיך הקטנים משך שנים.

בכתה האשה והודתה לנדיב, שהיה כמלאך מושיע בעיניה.

עשתה המצוה רושם בשמים. החליט בית־דין של מעלה להעניק לחסיד הזה שכר רב. אלא השטן דרש להעמידו בנסיון.

בא אליהו הנביא והציע את עצמו לכך.

והאיש שנתרושש לגמרי החליט לא לחזור לביתו בידים ריקות, אלא יצא לנדוד בערים, אולי יזדמן לו משהו שיפרנס בו את משפחתו. בא לעיר אחת והלך לבית הכנסת וחיכה שמישהו יזמינו כאורח, אך איש לא פנה אליו, ונשאר שם לבדו רעב ועיף. נטל ספר ועיין בו. והנה נכנס לבית הכנסת זקן אחד, ניגש אליו ושוחח עמו. והאיש סיפר לו על מעשה החסד שעשה.

הציע לו הזקן סכום עצום תמורת המצוה שעשה. רגע הרהר האיש ומיד השיב, שבשום מחיר שבעולם לא ימכור לו את המצוה. הציע לו הזקן שימכור לו מחציתה.

לא בא בחשבון בשום פנים ואופן! – השיב נמרצות.

אך גומל החסד עמד על שלו בעקשנות. אז אמר לו הזקן:

דע לך, אני אליהו הנביא, נשלחתי אליך לנסותך. אכן עמדת במבחן בגבורה. עכשיו בחר לך כמתת שמים אחד מן השלשה: אריכות ימים לך ולאשתך, או עושר, או לזכות בבן שיהיה צדיק וקדוש.

מבלי להרהר הרבה השיב: אני רוצה שיוולד לי בן צדיק וקדוש, הרי מה טעם לעושר ולאריכות ימים ללא בנים!

הבטיח לו אליהו שיהא לו בן שיאיר כשביט, וכך היה. שב לביתו וכעבור תשעה חדשים נולד להם בן וקראו לו מנחם, שלימים נודע כצדיק ר' מנחם־מנדל מרימנוב שהאיר העולם בקדושתו.


 

עולם הבא תמורת לחם    🔗

בטרם נודע ר' מנחם־מנדל מרימנוב כאדמו"ר, היה סמוך על שולחן חותנו ושקד על התורה, ובחשאי היה שרוי מדי פעם בתענית ובסיגופין, כגון: התגלגלות בשלג בחורף, טבילה במקוה בצוננים וכדומה. כשחותנו שם לב להתנהגותו זו, דרש שבתו תתגרש ממנו. לא שמעה לו, כי ידעה את צדיקותו של בעלה.

מה עשה האב? גירשם מביתו והדירם מנכסיו.

מצאו להם דירה קטנה וחיו בעוני ובדחקות. האשה נשאה סיבלה בדומיה, וכדי לפרנס עצמם היתה מקבלת מדי פעם עבודת תפירה וריקמה.

פעם אחת עברו עליהם שלושה ימים ללא פת לחם, כי האשה לא השׂתכרה מאומה. הלכה לאופה וביקשה: תן לי בהקפה ככר לחם אחת, כי בעלי הצדיק צם כבר שלושה ימים.

סרב האופה לתת לה הלחם. פרצה בבכי. אמר לה: אם תתני לי חלקך בעולם הבא, אתן לך ככר לחם.

פיקפקה האשה. לבסוף אמרה בלבה: בעלי יקר לי מאד, לא אתן לו למות ברעב, יקרה לי מה שיקרה.

פנתה לאופה ואמרה לו: אני מבטיחה לך את חלקי בעולם הבא תמורת ככר לחם.

מיד נתן לה גם לחם וגם גבינה. והיא הלכה לבית המדרש והגישה לבעלה. נטל ידיו וברך ואכל, ואשתו כמסומרת למקומה, תוהה בעצב על מצבה בגלל המעשה שעשתה.

שאל אותה: למה תתעצבי, יש לעבוד את ה' בשמחה. הרי בכל מעשיך שותפה את לזכויותי.

סיפרה לו ברטט, שתמורת הלחם והגבינה ויתרה על חלקה בעולם הבא. ניחם אותה ר' מנחם מנדל:

חלילה, חלילה לך להצטער. לולא הבאת לי המזון הזה הייתי ממש גווע ברעב. ועכשיו, שהחיית אותי, זכית בחזרה בעולם הבא. שכן אמרו חכמינו: “כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא”.


 

הילד הרעב    🔗

פעם אחת, באותם ימי דחקות ועוני, בא אל ר' מנחם־מנדל בנו הקטן וביקש בבכי: אבא, אני רעב, אני רעב מאד…

הסתכל הצדיק בעיניו של הילד ופסק:

דומני שאין רעבונך כה נורא. אילו באמת היה כך, היה הקדוש ברוך הוא שולח לי דבר מה לשבור בו את רעבונך, ככתוב: “פותח את ידך ומשׂביע לכל חי רצון”.

נשך הילד את שפתיו, כבש בכיו והבליג. אך כהרף עין קרה הפלא: בטרם הגיע הילד לפתח הבית ראה האב הצדיק מטבע של נחושת בן שלוש פרוטות נוצץ על השולחן. חטף את המטבע וקרא:

בוא אלי, יקירי, עוול גדול גרמתי לך, באמת רעב אתה מאוד. הא לך מטבע, מהר ורוץ לאופה וקנה לך לחם.


 

רודף הכבוד    🔗

חסיד אחד בא לפני רבי מנדל מרימנוב ואמר לו:

רבי הקדוש, זה חדשים אחדים שאני חש בעומק לבי שעליתי משלב לשלב בסולם והגעתי למדרגה עליונה להעניק שפע לעולם, לתקן “כלים שבורים” ולסייע לגאולה. על כן באתי בתחינתי לפניך שתסמוך ידך עלי ותעלני לדרגת רבי, רועה לדור.

תילם הצדיק את מצחו, השפיל גביניו. אחר הסתכל באיש עמוקות ואמר:

שמע נא מה שאספר לך. בימי נעורי שומע הייתי בכל לילה סמוך לחצות קול קורא אלי:

מנדל, קום לתיקון חצות!

התרגלתי להתעורר מיד ללא שהיות לילה־לילה, ושוב לא עשה עלי הקול הקורא כל רושם עוד. כשהתבגרתי שמעתי פתאום לילה אחד את הקול קורא אלי:

רבי מנדל, קום לתיקון חצות!

מששמעתי התואר “רבי” נפלה עלי אימה גדולה. נרגש ומזועזע שכבתי ער עד הבוקר וכל אותו היום לא נרגעתי מעוצם הפחד, וחשבתי שבודאי לא היטבתי להאזין לקול כראוי, אלא נמלאתי גאווה, והיא שצירפה לי את התואר “רבי”. לא יצאו ימים מעטים ושמעתי שוב:

רבי מנדל, קום לתיקון חצות!

שוב שכבתי על משכבי כל הלילה בהתרגשות של דאגה גדולה. מיום המחרת ישבתי בתענית ארבעים יום והתפללתי לשמים שיקחו ממני בחזרה את התואר “רבי”. אך שערי השמים ננעלו בפני בענין זה והקול לא הרפה ממני לילה לילה, עד שהשלמתי ביראה וכניעה. ואתה, בר־נש, באת לבקש ממני סמיכה ותואר!

הרכין החסיד את ראשו ויצא נכנע מבית רבו.


 

גדולה מצות הכנסת אורחים    🔗

יהודי התאונן לפני ר' מנחם מנדל מרימנוב:

מדי פעם, כשהוא רוצה לקיים מצות הכנסת אורחים, חושש הוא מפני אשתו המתנגדת לכך, שתקים לו מהומה בבית.

השיב לו הרבי: למדנו מרבותינו: “גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה”. מדוע הדגישו חז"ל התיבה יותר, וכי לא די בהשוואתה לקבלת פני השכינה?

אלא אמרו: איש ואשה ששלום ביניהם, שכינה שרויה ביניהם, וזוהי משמעות “קבלת פני השכינה”. לו היו משווים הכנסת אורחים לקבלת פני השכינה, לא היה ניתן לשום אדם לקבל אורחים בגלל האשה, שעינה צרה בהם, ואם למרות רצונה היה עושה זאת היה מעורר ריב, והשכינה היתה מסתלקת מביתו. על כן אמרו: הכנסת אורחים גדולה יותר מקבלת פני השכינה, על אף הריב שתעורר האשה ותגרום להסתלקות השכינה מן הבית.


 

המידה הפגומה    🔗

כל ערב ראש חודש היה ר' מנדל, או משמשו, הולך לחנויות של היהודים בעירו לבדוק את המידות והמשקלות שלהם אם כשרות הן. הלא מרוב שימוש ומישמוש פוחתות הן, או נדבקים בהן חמרים שמכבידים עליהן, בכך עוברים בשוגג על לאו בתורה: בל ימצאו “אבן ואבן, איפה ואיפה” בבית יהודי.

פעם אחת מצא אחד השליחים של רבי מנדל שמידת הנוזלים של חנווני עשיר פגומה. העיר לו, שהוא חייב להוציא כלי פסול ומכשיל זה מן החנות. טען החנווני, שממילא אינו משתמש בכלי, ולא איכפת לו אם נמצא בין הכלים. ענה משמשו של הרבי:

לפי הדין אסור אפילו לעשות ממידה זו רקקית, אלא חייבים להשליכה לאשפה.

מאימתי שמש נעשה בקיא בדת ודין? – ליגלג החנווני.

כעס המשמש, חטף את המידה הפסולה ורמס אותה ברגליו. כשחזר לר' מנדל, לא סיפר לו ולא כלום על כל אותו מעשה. בעקיפין נודע הדבר לרבי, מיד ציווה לאחד השמשים שלו שיחזר על כל הדלתות של חנויות היהודים וידפוק בהן בפטיש העץ שלו, סימן שקוראים לעצרת דחופה לבית הכנסת, ועל גבי דלתו של החנווני הממרה לא ידפוק.

כשראה החנווני שהכול סוגרים החנויות והולכים לבית־הכנסת, סגר גם הוא והלך לשם. מיד עלה הצדיק על הבמה ודרש דרשה חוצבת להבות בפרשת “אבן ואבן, איפה ואיפה”, ועל גודל החטא בזיוף משקלות ומידות, והזכיר לשבח כל מי שנזהר בהן, אך עבר במכוון בשתיקה על הלה שליגלג להוראות השליח.

הרגיש אותו סוחר עשיר בכוונתו של הרבי והתבייש מאוד, ומצפונו ייסר אותו. אך סיים הצדיק את הדרשה, ניגש אליו והתוודה לפניו וביקש ממנו סליחה וקיבל על עצמו, שמאותו יום והלאה ידקדק במידות ובמשקלות ויקביל בסבר פנים את שלוחיו של הרבי.


  1. 1795  ↩

  2. 1815  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!