רקע
אפרים צורף
ר' מנחם מנדל מקוצק

 

תולדותיו    🔗


ר' מנחם מנדל מקוצק היה מגדולי האדמו“רים של החסידות במקוריותו ויחודו. נולד בגראי שליד לובלין בשנת תקמ”ז1 למשפחת מתנגדים־למדנים. רק לאחר שנשא אשה, את בתו של אחד מעשירי טומאשוב, נמשך לחסידות והגיע אל בית מדרשו של “החוזה” מלובלין. אלא כאן לא מצא את שביקש, כי לבו נמשך אחר העיון והלימוד ולא אחרי מופתים. לבסוף נעשה תלמידו של “היהודי הקדוש” מפשיסחא, ולאחר מכן – של ר' שמחה בונם. כשנסתלק רש"ב בחרו חלק מתלמידיו ברבי מנחם מנדל לרבם. לאחר שנתים בטומאשוב עבר להתגורר בעיר קוצק, ושם הנהיג את חסידיו במשך שלושים שנה בדרך סגולית משלו תוך שהוא מחולל מהפך בדרכי החסידות:

בעוד הבעש"ט הרים על נס אהבת הבריות, תוך שמחה ומעשים טובים בעולם הזה, גרס הקוצקאי התבודדות, פרישות מהעולם הזה, הסתגרות וריחוק מחברת בני אדם, אפילו מחסידיו, פרט לבני משפחה ומספר מקורבים ביותר; בעוד שהחסידות בראשיתה התאמצה למקד סביבה כל יהודי, אף הפשוט ביותר, קרבה חסידות קוצק יחידי סגולה בלבד, למדנים מובהקים. במז’יבוז' שלט האור, בקוצק – האש. ר' מנחם מנדל היה כסנה בוער באש, אש הקנאות של נביאי הזעם. הוא הרים על נס את האמת האלוקית, ריכז בה כל מעיניו והדגיש: כל יש שמחוץ לאמת – שקר הוא, אך גרוע מהשקר הוא חיקוי האמת. הדרך אליה היא בהסתגפות, בהסתגרות, במיקוד הכול בכיוון ובכוונה לשם שמים. אם יהודי מתפלל היום כי התפלל אתמול כמצות אנשים מלומדה, חוטא הוא; עליו לחוש שהתפלה מתחדשת לו בכל יום; כל יום עליו לנסות מחדש לגלות האמת, כאילו לא ידעה מעולם. ולא על ידי לחץ או מאבק חיצוני, אלא תוך מאבק פנימי, מאבקו שלו עם עצמו.

להשקפתו זו נתפסו תלמידיו, אברכים שעזבו מאחוריהם את לימודיהם, נשיהם וילדיהם ועברו לבית מדרשו לבקש את עבודת האלוקים האמיתית, שאין עיקר תכליתה במציאתה אלא במאבק לחפשה בכל מקום. הם קיבלו גירסתו: ההשתקעות בעיון התורה היא אמנם דרך הצלה לישראל, אך אינה הבלעדית, וגם מסוכנת היא. לבסוף החל ר' מנדל להתבודד לגמרי בחדר לפנים מחדר על יד בית מדרשו, ותלמידיו־חסידיו היו מגישים לו מזון דרך חלון קטן בחדרו.

מפליא הדבר שעם שהיה ר' מנדל גדול בתורה, לא העלה על הכתב שום רעיון ושום פירוש משלו ולא השאיר אחריו ספרים או כתבי יד. עוד בחייו, וכן עם הסתלקותו (בשנת תרי"ט2) קמו עוררין בקרב התנועה החסידית בפולין, שהסתיגו נמרצות מהתנהגותו הקיצונית. אולם שני דורות לאחר מכן כבר התקבלה שיטתו והתפשטה ברחבי פולין החסידית, לאחר שחלו בה שינויים שהקהו חוּדה.


 

הבחילה לממון    🔗

רבי מנדל מקוצק היה שוהה חדשים רצופים בפשיסחא אצל הרבי ר' שמחה בונם. היה מתהלך שם בבגדים קרועים ובלויים כעני ולא ביקש חס ושלום מאיש עצה או נדבה כלשהי.

ניגש אליו ר' פייבל הצדיק ואמר לו:

יודע אתה מי באה לכאן? הגבירה הנדבנית הגדולה תמר’ל מווארשא. אם תפנה אליה, היא תעניק לך ממון לצרכי לבוש ומחיה בעין יפה.

כששמע זאת הקוצקאי, קרא ברגש של סלידה: מה, געלט? (ממון?) פויא!

תגובה זו של הקוצקאי השפיעה על ר' פייבל כל כך, שבמשך חודשים סלד מכל כסף, וכשמישהו הזכיר ממון, חש ממש בחילה ורצה להקיא. רק לאחר חדשים התגבר על כך והיה מסוגל להביט על כסף.


 

עולם הזה של עשיר    🔗

פעם הלך רבי מנדל ברגל לרבו ר' שמחה בונם. באמצע הדרך ראה חבר נעורים שלו שנתפקר נוסע בכרכרה מפוארת שלו, רתומה לסוסים אבירים. כשראה את הקוצקאי הזמינו לנסוע עמו, ור' מנדל קיבל ההזמנה. בדרך שוחחו בדברי תורה.

פתאום שאלו הקוצקאי: היכן עולם הזה שלך?

צחק העשיר: יש לי מכל טוב, נכסים רבים, בית מפואר, שדה, סוסים משובחים – וחי כקיסר.

אמר לו הצדיק: זה עולם הבא שלך, אבל אני שואל אותך, היכן הוא עולם הזה שלך?

תפס העשיר את העוקץ והכוונה של הקוצקאי ושתק.

יצאו ימים מועטים ונעשה לבעל תשובה גמור.


 

מי באש    🔗

ר' מנדל מקוצק לא חיבב חזנים העוברים לפני התיבה בימים נוראים ומאריכים נגן בפיוטים.

פעם אחת נתכבד החסיד המפורסם, ר' הירש פורצ’וור, לעבור לפני התיבה בבית התפלה של ר' מנדל, שכן מקובל היה כבעל תפלה טוב עוד אצל ר' בונם מפשיסחה. אך מדי פעם נשמע קולו של הקוצקאי הקורא אליו: הירש, תקצר!

לאחר ימים נוראים פרצה שריפה בביתו של ר' הירש וכל רכושו עלה באש. מיהר לר' מנדל וסח לו צרתו וביקש ישועה. אמר לו הקוצקאי: נענשת, משום שסילסלת בקולך יותר מדי ב“מי באש” שבפיוט “ונתנה תוקף”.


 

לא להסתגר    🔗

הרבי ר' יחיאל מאיר מגוסטינין בא פעם אחת בפורים לקוצק, בתקופה שהקוצקאי היה שרוי בהתבודדות גמורה.

העז הרבי מגוסטינין ודפק בחוזקה על דלתו של הצדיק. פתח הקוצקאי את הדלת וקרא בתמהון: מי זה דופק כל כך?

רבנו הקדוש, הרי דין מפורש: “בפורים כל הפושט יד ליטול, נותנים לו”, והנה אני עומד לפניו ערום ויחף ומבקש שכבודו ילבישני וינעילנו!

אם כך, בוא עמי לחדרי – ענה הצדיק.

התייחדו שעה ארוכה. כך עלה בידו של ר' יחיאל מאיר למנוע המשך הסתגרותו של הקוצקאי.


 

כוונתו של הרבי    🔗

כשהרבי ר' אברהם מסוכצ’וב היה עדיין נער, חלה מאוד. נסע אביו לרבי מנדל מקוצק לבקש ממנו רפואה שלמה, והילל לפניו את נערו המפליא בתורה. הניע הרבי את ידו בביטול: גם זה נקרא לימוד!

נזדעזע האב, כי חשש שמא מקטרג הצדיק על בנו השרוי בסכנה.

כשחזר הביתה ראה שהנער הולך ומבריא. הפציר הילד באביו שיספר לו, מה אמר הרבי.

השתמט וענה: איני מבין מה שאמר לי.

לאחר שהפציר בו הנער גילה לו את התשובה.

אמר הילד העילוי לאביו: אגיד לך, אבא, מה היתה כוונתו של הרבי בתשובתו. הלא מסופר בירושלמי על ר' טרפון שחלה, ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להם אמו: התפללו על טרפון בני, שהוא נוהג בי כבוד יותר מדי. אמרו לה: איך? סיפרה: פעם אחת ירדתי לחצר בשבת. הניח רבי טרפון שתי ידיו תחת כפות רגלי והייתי מהלכת עליהן עד שהגעתי למיטתי. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף פעמים, עדיין לחצי כיבוד אם שאמרה התורה לא הגיע.

וכאן העיר הנער העילוי:

וכי באו החכמים להמעיט זכותו של התנא הגדול, שעה שהיה זקוק לרחמים בחליו? אלא חששו שמא היתה זו שליחותו היחידה בעולם הזה, ומשעשה אותה אין לו עוד לשם מה לחיות. על כן אמרו כך בביטול ובהגזמה, כדי שיוסיף לחיות ויקיים המצוה שנים הרבה.

וכך עשה גם הרבי מקוצק לגבי: כשסיפרת לו על התמדתי בתורה עכשיו, בנערותי, חשש שמא סיימתי בכך שליחותי בעולם הזה. על כן התיחס אליה בביטול, כדי שאוסיף לחיות עוד שנים הרבה ואלמד תורה.

התפעל האב מחריפותו של בנו, וכשבא שנית לרבי מנדל סיפר לו את פירושו.

הפטיר הקוצקאי בתמיהה: אה, הוא אפילו כבר יודע את כוונתי!

כשנתבגר נעשה הנער לצדיק מפורסם, לרבי אברהם מסוכאצ’וב.



  1. 1787.  ↩

  2. 1859.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!