רקע
אפרים צורף
ר' מרדכי מלכוביץ'

 

תולדותיו    🔗

ר' מרדכי מלכוביץ' נולד בשנת תק"ב1. היה תלמידו של ר' שלמה מקארלין. מחמת הרדיפות מצד “המתנגדים” נאלץ ר' שלמה לעזוב את ליטא ור' מרדכי גלה עמו ללודמיר.

בשנת תקנ"ג2 חזר ר' מרדכי לליטא ויסד שושלת בעיר לאכוביץ', שנעשתה לאחד ממרכזי החסידות החשובים בצפון מזרח ליטא. הצלחתו לרכז סביבו המוני חסידים עוררה עליו זעמם של המתנגדים, והלשינו עליו לפני השלטונות, ואלו אסרו אותו. יום שיחרורו, שחל בנר חמישי של חנוכה, היו חסידיו חוגגים מדי שנה.

ר' מרדכי נמנה עם עורכי המגביות הגדולות ביותר בדורו למען חסידי ארץ ישראל. הוא החשיב מאוד את תפקידו של הצדיק בחיים הגשמיים של חסידיו וגרס, שעליו לדעת מה חסר כל אחד ואחד מהם ולדאוג להם שיקבלו כל צרכיהם, ואם אינו עומד בכך – אינו ראוי להיות מנהיג.

ר' מרדכי העמיד שושלת ובנו ירש את כס האדמו"רות. דרשותיהם ואימרותיהם של האב והבן על התורה והמועדים כונסו בספר “תורת אבות”.

ר' מרדכי נסתלק בשנת תק"ע3. זכר צדיק לברכה.


 

כוחה של תפלה    🔗

פעם אחת קם רבי מרדכי בתוך קהל חסידיו והתאונן בדאגה ובעצב:

גלוי וידוע בעולם, שהברבור המרגיש כי בא יומו, אומר שירה לשם בכל כוחו, עד שגופו נסדק ונקרע לשניים. ואני רבכם מתפלל ומתפלל ועודני בריא ושלם. אם כן, מה טעם לתפלתי?

מאותה שעה ואילך היה קולו של הצדיק מתגבר והולך בתפלה, עד שרעדו שמשות הבית.

יום אחד, כשקולו בתפילה היה נשמע כשאגת אריה, נשתתק פתאום ונתעלף. דם זב מאפו ומפיו. התחלחלו החסידים, השיבו אליו רוחו והבהילו רופאים מלבוב העיר. כשבדקוהו מצאו כי ריאתו נסדקה ואמרו נואש לחייו.

אותה שעה לחש הרבי:

וכי חפצתי להתפלל כך רק תפילה אחת? תן בי כוח, ריבונו של עולם, להתפלל בכל רמ"ח אבריי תמיד!

נעתר לו השם ונתרפא.

לימים כשנזדמן רבי מרדכי ללבוב וקהל חסידיו עמדו סביבו ושאבו תורה מפיו, עבר רופא אחד על פניהם ושאל:

מי האיש הדורש שם בקול ערב כל כך?

הרי זה הרבי מלאכוביץ' – הזיבו החסידים.

האמנם עודנו חי? – קרא הרופא בתמהון – אם כך ראו פלא, הריהו חי כמעט בלא ריאה!


 

סוכת הסנדלר    🔗

ערב סוכות אחר הצהרים, והסנדלר הדל, עדיין לא חדל, מחפש בעגמת נפש, קרשים לסוכה, בגשם, בשלוליות וברפש.

הסנדלר, איש בעניוֹ ובעצבו לא יאשים, שהוא וילדיו ואמם חסרי מלבושים. אך הוא מלא יאושים, שסוכתו חסרה ארבעה קרשים. ובצר לו זלגו העינים, דמעים. לפתע רעיון בו צץ: לרבי מרדכי יסור ויתחנן, שבמעט קרשים אותו יחונן.

אך הצדיק ענה לו שכבר חילק לעניים כל הלווחים, ולא נשתייר לו אף עץ בן־גימ"ל טפחים. הלך ממנו הסנדלר, מלא צער, רוחו נשברה, צליעתו הלכה וגברה.

ראה הצדיק בזה הצער, כי לבו של האיש עליו מר־מר, שבין חצרות האנשים, מבקש קרשים, נכמרו רחמיו על העני, וכה שפך שיחו:

רבוני! ראה, יהודי זה חסר כל הוא, אך יקרה אשר יקרהו, למען המצוה ימסור הנפש, יבוסס בגשם, ברפש, ראה רבוני, איך נעליו זולגות כדליים, עד נפשו הגיעו המים. השקיפה נא ממרום, איך הגיע ישראל עד הלום, פרוס עליהם סוכת שלום!

ברטט עלה הצדיק לעליה, שמע ימצא מציאה, ויתננה לעני ורוחו ירגיע. ואכן בדרך נס דל"ת עצים מצא. חיש קרא לשמש:

רוּצה, החוצה, ותן אותם לסנדלר, הקל עליו הצער, המצוה בשלמות עזרהו לקיים, כי במסירות־נפשו עולם הוא מקיים.


 

העני התמהוני    🔗

ר' מאיר, חסידו של ר' מרדכי מלאכוביץ', סר פעם אחת בדרכו למלון. באותה שעה הגיעה לשם שיירת עגלות עם עניים נודדים, נשים וטף.

הבחין החסיד ביניהם זקן עני אחד בעל הדר פנים ועקב אחריו. ראה שכל העניים חוטפים מן המאכלים המוגשים לשולחן, אך העני הזה נוטל תחילה נַטלה (כלי לנטילת ידים) ובודקה אם היא כשרה, אחר נוטל ידיו כדין. ניגש לשולחן ורוצה לברך על הפת – אך מניחה, ובמקומה מוציא לו כעך ומברך “המוציא” ולבסוף מברך ברכת המזון.

הפליאה התנהגותו זו את ר' מאיר. כשיצאו העניים לדרך פנה לבעלת המלון ושאלה: מתי אפית את הלחם?

אתמול או שלשום – ענתה.

האם הפרשת חלה?

אוי ואבוי! – קראה – שכחתי לגמרי.

הבין החסיד שאותו עני צדיק נסתר הוא.

מיד רתם סוסים לעגלה ורדף אחרי השיירה. לבסוף השיגם ביער – אך הזקן איננו.

שאל: היכן הוא? והשיבו לו:

אתה מתכוון לאותו תמהוני? משך שבועות הוא נטפל אלינו ונוסע עמנו לכל מקום שאנו נוסעים, וכשעוברים ביער הוא מסתתר בין העצים, ואיש אינו יודע מה הוא עושה שם. ופעם אחת ראינו איך הוא שובר הקרח של הבריכה וטובל בתוכה.

שאלם ר' מאיר: לאיזה כיוון הלך?

הראו לו. הלך לשם ומצא אותו עומד תחת עץ שקוע במחשבות ומראהו כלפיד אש.

פנה אליו ברטט: רבי, ברכני!

אמר לו: אם תתן לי סך כזה וכזה צדקה לעניים, אברכך.

נתן לו וברכו.

כשבא ר' מאיר לרבו, ר' מרדכי מלאכוביץ', וסיפר לו כל שחווה בדרכו, אמר לו הצדיק:

אשריך, שזכית לכך שהצדיק ר' לייב שרהס יברכך.



  1. 1742.  ↩

  2. 1793.  ↩

  3. 1810.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!