רקע
אפרים צורף
ר' נפתלי צבי מרופשיץ

 

תולדותיו    🔗

נפתלי־צבי נולד בשנת תק“כ1 (לפי המסורת החסידית – ביום פטירת הבעש"ט), ונמנה עם המנהיגים הראשונים של חסידות גליציה. רבותיו היו ר' מנחם מנדל מרימנוב, והמגיד מקוז’ניץ ו”החוזה" מלובלין.

ברופשיץ הקים ר' נפתי “חצר” וכיהן גם כרב העיר. נודע בחריפותו וחידודי לשונו שבבדיחות הדעת מחד גיסא, ובדביקות סגפנות מאידך גיסא. אישיותו המגוונת שימשה מקור לסיפורי מעשיות רבים שסיפרו עליו חסידיו־מעריציו, תוך שהם משמרים בקפידה כל אימרה וכל מעשה שלו.

דבריו כונסו בספרים “אילה שלוחה” ו“זרע קודש” – פירושים לתורה וקובץ שיחותיו וסיפורים עליו יצא לאור לאחר פטירתו.

ר' נפתלי העמיד שושת אדמו“רית. נסתלק בשנת תקפ”ז2 זכר צדיק לברכה.


 

קצין    🔗

בימי מלחמת הרוסים עם היפנים יצא פעם הקיסר הרוסי בכבודו ובעצמו לסייר בחזית, לבדוק את תכסיסי הגנרלים ולעקוב אחר עמדות האויב.

שעה שרכב הקיסר סביב אחת הסוללות שהוקמו בידי צבאו, ראה שלישו איך אחד הקשתים של האויב דורך קשתו לקלוע בקיסר. שרק השליש והבהיל את סוסו של השליט שהרתיע ממקומו. החץ החטיא את המטרה והקיסר ניצל ממוות. ראה זאת השליט, פנה למצילו ויאמר לו:

מה פרס תבקש לך כאות הצטיינות?

איני מבקש אלא זאת, שהוד מעלתו יחליף את הקצין המתאכזר עלי ועל חבריי ומכה אותנו מכות נמרצות.

שוטה שכמותך, קרא הקיסר, היה בעצמך קצין ולא תצטרך להתלונן עוד!

כך גם אנחנו, הפטיר הרבי מרופשיץ את נמשלו, אנו מתפללים על דברים של מה בכך ולא על הגאולה השלמה.


 

ליצר הרע אין יצר רע    🔗

הצדיק נפתלי מרופשיץ הוכיח פעם את אליעזר בנו (שנעשה לימים לצדיק ר' אליעזר מזיקוב) בגלל מעשה שובבות שעשה.

ענה הילד:

מה לעשות, יש לי יצר רע והוא הסית אותי!

אדרבא, התבונן במעשיו של היצר הרע ותלמד לקח: כשהוא מפתה את האדם הריהו ממלא בנאמנות את שליחותו.

השיב הילד:

אבל ליצר הרע אין יצר רע כמו שיש לי…


 

מי שוטה?    🔗

יהודי היה ברופשיץ, שחשב עצמו לחסיד גדול והיה מסתגף" בלבשו שק מתחת לכותנתו. קראו לו החסידים בעיר: “לייבלה שוטה”. פעם, כשנכנס לבית הרבי ר' נפתלי, הוציא קצה השק מחוץ לכותנתו כדי שהצדיק יראה גודל “חסידותו”. בעמדו לפניו שמע את הרבי מדבר כמו לעצמו: אינו שוטה, כלל וכלל אינו שוטה!

רבי, קרא המתחסד, אם גם רבנו הקדוש סבור שאיני שוטה, מדוע מכנים אותי כך בעיר?

לא אליך התכוונתי, השיב ר' נפתלי, אלא ליצר הרע, שמכונה בפי שלמה המלך: “מלך זקן וכסיל”. איני חושבו לשוטה כלל אם הצליח להכניס אותך לתוך השק.


 

אוהב ישראל    🔗

אביו של הצדיק ר' נפתלי מרופשיץ היה נוהג לחתום מכתביו בשמו בצירוף התואר “אוהב ישראל”. פעם, כשעמד לחתום כדרכו, נפל העט מידו. הרימו וניסה לחתום שנית, ונכשל שוב ולא יכול. הבין שמן השמים מעכבים. פרץ בבכי:

הנה ניטלה ממני המידה הטובה שהייתי מתעטר בה – מידת אהבת ישראל, במה קילקלתי, רבונו של עולם, שמא פגעתי בכבודו של מישהו וזה עונשי?

שתק רגע, אחר אמר: אך לא, איני מוצא כל סיבה לכך.

קרא לבני ביתו ושאלם: אולי פגעתם, חלילה, בכבודו של מישהו?

נזכרו, שבאותו בוקר עמד ליד דלת ביתם איש מגושם חבוש כובע כפריים גס, ולא נתנו לו להכנס פנימה. נעלב והלך לו.

מיד ציווה הרב למשמשיו, שיחפשו בכל העיר עד שימצאו אותו ויביאו אותו אליו. שאלו עוברים ושבים, לבסוף אמר להם אחד מהם, שראה ברנש כזה נכנס למקום שאינו הגון. הלכו לשם ומצאוהו.

אמרו לו: הרבי קורא לך.

סירב ללכת עמהם. החזיקו בו בחזקה והביאוהו לפני הרבי וסיפרו לו, היכן מצאו אותו “תכשיט”. אך הצדיק לא שם לב לכך וקיבלו בסבר פנים יפות וביקש ממנו סליחה על שהעליבו אותו. מיד ציווה לאנשי ביתו לכבדו ביין ובארוחה טובה.

כשראה הברנש שהרב מכבדו כל כך, התחרט מכל מעשיו וחזר בתשובה. כשהלך לו האיש, הסביר הצדיק מדוע נהג בו בכבוד כל כך:

בימות המשיח יהיו יהודים כאלה, שימתינו עד שגויים יביאו אותם ברכב ובכרכרות למקדש בירושלים. ומי הם אותם הממתינים? בוודאי שלא חסידים, לא יתכן שימתינו עד שגויים יביאום; אלא הכוונה לעבריינים השקועים במ"ט שערי טומאה, אותם יביאו “מנחה” לה'.

ו“מנחה” כזו, אמר הרב, העלבנו, הרי שעלינו לפייסה ולכבדה.


 

הריקוד האמיתי    🔗

לפני שהתפרסם הרבי ר' צבי הכוהן, בא לחסות בצלו של הצדיק מרופשיץ. ענו היה, ולא התבלט. אף על פי כן חזה בו רבו את גדולתו לעתיד.

וכך אמר עליו עם סיום סקירתו היומית, שהיה עורך בטיילו בין תלמידיו ובחינתו מדרגת כל איש מהם בשעת התפלה:

עברתי היום בין השורות וראיתי את ר' צבי רוקד. בריקודיו הוא מכוון כוונות ומייחד יחודים. הוא יהיה אילן גדול. לעומתו יש בין החסידים שלי כאלו שרוקדים ומרקדים לחינם. חבל על הנעלים שלהם!



  1. 1760  ↩

  2. 1827  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!