רקע
אפרים צורף
יצחק קאליש מוורקא

 

תולדותיו    🔗

ר' יצחק קאליש היה אחד האדמורים הבולטים בפולין המרכזית במחצית הראשונה של המאה הי“ט. נולד בשנת תקל”ט1. רק בהיותו כבן חמישים החל לכהן כרבי בווּרקא שבפלך וארשה, וישב שם על כס האדמו"רות עד הסתלקותו.

רבו בחסידות היה ר' דוד מללוב, והוא שהביאו אל חצרם של “החוזה” מלובלין ושל ר' שמחה בונם מפשיסתא.

ר' יצחק נודע בהשתדלותו לפני שלטונות רוסיה לבטל גזרות על היהודים וכן לשחרר נערים יהודיים שגוייסו לצבא למשך עשרות שנים. כן הצליח לבטל את הגזירה על הלבוש החסידי. כדי להגיע ביתר קלות להשגיו הסתייע במשה מונטיפיורי, שמטעם השלטון הבריטי היתה לו השפעה על הצאר (הקיסר) ניקולאי הראשון.

בזכות מעשיו הוכתר הוורקאי בתואר “אוהב ישראל”; שמו היה נערץ ביותר בקרב חסידיו, וסיפורי מעשיות מפליאים נתרקמו עליו. עם שלא עשה מופתים ולא הנהיג חידושים בחסידות, אלא היה מעניק ברכה או עצה טובה כאב אוהב.

ר' יצחק העמיד בנים והם הקימו שושלת אדמו“רית, נסתלק בשנת תר”ח2. זכר צדיק לברכה.


 

מלבוש לכעס    🔗

ר' יצחק מוורקי – איש לא ראה אותו מעולם בא לכלל כעס. פעם הרגיזה אותו אשה אחת, וראה כורח לגעור בה. היסס. לבסוף אמר למשמשו:

כדי לכעוס עלי ללבוש ה“קפוטה” (הבגד) המיוחדת שלי.

ורמז לו שיביא אותו מלבוש. לאחר שהתלבש בו פנה למשמשו ואמר:

נו, פייבל, עכשיו געור בה!


 

כיבוד אם    🔗

ר' יצחק מוורקי היה נוהג זהירות רבה במצות כיבוד אם. כשהגיע לעיר הולדתו לשבת היה מסב אל השולחן יחד עם אמו, והיו החסידים מצטופפים סביב שולחנו לקלוט דברי תורתו.

פעם ביקשה אמו:

יצחק, הבא לי בבקשה כוס מים.

נזדרז אחד מן התלמידים, ביקש למנוע טרחה מהרבי, ומיהר למלא את בקשתה. סירבה לגעת בכוס ופנתה לבנה:

יצחק, אמרתי לך שתביא לי.

קם הצדיק ורץ להביא לה המים.

באמת אינני צמאה – אמרה לו, כשחזר עם הכוס בידו – אלא רציתי לזכות אותך במצוה זו, ששכרה – אריכות ימים.


 

כיצד מכניסים אורחים?    🔗

כשנודע לחסידו של רבי יצחק, שרבו עומד לבוא לעירו ויתאכסן בביתו, ציווה לעשות בדק בית; לסייד הכתלים, לצבוע החלונות והדלתות, להחליף את הוילאות, לפרושׂ על הרצפות שטיחים ולהכין סעודה כסעודת שלמה בשעתו.

כשנכנס הצדיק לפרוזדור של בית מארחו העשיר וראה שפע המותרות, עמד שבור ומדוכדך תחתיו.

שאל בעל הבית את רבו בדרך ארץ:

אולי לא נהגתי כראוי בהכנות לכבודו של רבנו?

ודאי שלא נהגת כדין, כי בגלל הפאר הזה שהנחת כאן איני יכול להכנס אצלך.

ובכן מה עלי לעשות? – שאל בעל הבית הנבוך.

אם תכבה את הפנסים והנברשות ותפנה השטיחים ותסיר מזה והלאה את כל המותרות, ותחזיר את הבית למצבו הרגיל כמו לקראת הכנסת אורחים עניים – אכנס אליך; או שתבטיח לי, שאתה מתחייב לקבל בפאר זה כל אורח, אפילו אביון שבאביונים.

לא הועילו הפצרותיו של החסיד שרבו יחזור בו מסירובו. כשראה שלא יוכל לקיים את ההבטחה שיקבל כל האורחים באותה תפארת, כיבה את הפנסים והמנורות, סילק השטיחים והחזיר את הבית לפשטותו.


 

יוסף הצדיק התנהג כרבי    🔗

לאחר שנפטר האדמו"ר מוורקי, עלה על כסאו בנו, ר' מנחם מנדל. חש מנחם מנדל שאותם החסידים, שהיו ידידיו ומקורביו, מתרעמים עליו שביקוריהם מוגבלים לימים ושעות קבועים ותלויים ברשות הגבאי שלו, כמנהגם של צדיקים בימיו.

כשנכנסו אליו, דרש לפניהם פסוק זה בפרשת “ויחי”: “ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו: לו ישׂטמנו יוסף” – מפרש רש"י: שהיו רגילין לסעוד על שולחנו והיה מקרבן, ומשמת יעקב, לא קירבן. ומדוע? אלא יעקב אבינו בחייו היה הרבי של כל בניו וכל משפחתו; כשנפטר, נעשה יוסף הרבי וקבע שעות קבלה כדרך כל מנהיג, והאחים חשבו שבשל שנאה עשה זאת.



  1. 1779  ↩

  2. 1848  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53999 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22182 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!