יא “וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד” (ישעיה כב, יב) – בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בְּתוֹכוֹ אֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹגְעוֹת בּוֹ, אֶלָּא אֶכְבֹּשׁ אֶת עֵינַי מִמֶּנוּ וְאֶשָּׁבַע שֶׁלֹּא אֶזָּקֵק לוֹ עַד עֵת קֵץ, וְיָבוֹאוּ הָאוֹיְבִים וְיַחֲרִיבוּ אוֹתוֹ. מִיָּד נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימִינוֹ וְהֶחֱזִירָה לַאֲחוֹרָיו, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב” (איכה ב, ג). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ אוֹיְבִים לַהֵיכָל וּשְׂרָפוּהוּ; וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׂרַף אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוּב אֵין לִי מוֹשָׁב בָּאָרֶץ – אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִמֶּנָּה וְאֶעֱלֶה לִמְכוֹנִי הָרִאשׁוֹן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, מָה עָשִׂיתִי? הִשְׁרֵיתִי שְׁכִינָתִי לְמַטָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן; חָס וְשָׁלוֹם, שְׂחוֹק לַגּוֹיִים הָיִיתִי וְלַעַג לַבְּרִיּוֹת! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא מְטַטְרוֹן וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמָר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַתָּה לֹא תִּבְכֶּה! אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ לִי לִבְכּוֹת – עַכְשָׁו אֶכָּנֵס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִכָּנֵס וְאֶבְכֶּה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי” (ירמיה יג, יז).
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֲנִי וְאַתֶּם לְבֵיתִי וְנִרְאֶה מָה עָשׂוּ אוֹיְבִים בּוֹ. מִיָּד הָלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר: בְּוַדַּאי זֶהוּ בֵּיתִי וְזוֹהִי מְנוּחָתִי, שֶׁבָּאוּ אוֹיְבִים וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: אוֹי לִי עַל בֵּיתִי! בָּנַי, הֵיכָן אַתֶּם? כּוֹהֲנַי וּלְוִיַּי, הֵיכָן אַתֶּם? מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? כַּמָּה פְּעָמִים הִתְרֵיתִי בָּכֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה.
אֶכְבֹּשׁ אֶת עֵינַי – אתעלם ולא אתבונן.
אֶזָּקֵק לוֹ – יהיה לי בו עניין.
קֵץ – ימות המשיח.
הֶחֱזִירָה לַאֲחוֹרָיו – הניחה כביכול מאחורי גבו, אות שאין כוונתו להילחם.
מְכוֹנִי הָרִאשׁוֹן – מקום מושבי הקודם, השמים.
הִשְׁרֵיתִי – השכנתי.
מְטַטְרוֹן – מראשי המלאכים בעולם של מעלה.
זוֹהִי מְנוּחָתִי – המקום שהקב"ה שוהה בו (ישעיה סו, א).
*
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִרְמְיָהוּ: אֲנִי דוֹמֶה הַיּוֹם לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי וְעָשָׂה לוֹ חֻפָּה וּמֵת בְּתוֹךְ חֻפָּתוֹ – וְאֵין לְךָ כְּאֵב לֹא עָלַי וְלֹא עַל בְּנִי?! לֵךְ וּקְרָא לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וּלְמֹשֶׁה מִקִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִבְכּוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן משֶׁה קָבוּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ עֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן וְהָרֵם קוֹלְךָ וּקְרָא: בֶּן עַמְרָם, בֶּן עַמְרָם, עֲמֹד וּרְאֵה צֹאנְךָ שֶׁקְּרָעוּן אוֹיְבִים!
מִיָּד הָלַךְ יִרְמְיָה לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְאָמַר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם: עִמְדוּ, שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמְרוּ לוֹ: מָה הַיּוֹם מִיָּמִים, שֶׁאָנוּ מִתְבַּקְּשִׁים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם: אֵינִי יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בְּיָמֶיךָ הָיְתָה זֹאת לְבָנֵינוּ.
הִנִּיחָם יִרְמְיָהוּ וְעָמַד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן וְקָרָא: בֶּן עַמְרָם, בֶּן עַמְרָם, עֲמֹד! הִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתָּה מִתְבַּקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ: מָה הַיּוֹם מִיָּמִים, שֶׁאֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ יִרְמְיָהוּ: אֵינִי יוֹדֵעַ.
הִנִּיחוֹ משֶׁה וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָם מִשְּׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, אָמַר לָהֶם: מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹנִים, כְּלוּם אַתֶּם יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה אֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא? אָמְרוּ לוֹ: בֶּן עַמְרָם, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב וְיִשְׂרָאֵל גָּלוּ? מִיָּד קָרַע בִּגְדֵי כָּבוֹד שֶׁהִלְבִּישׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל אֲבוֹת הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם: משֶׁה רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, מָה הַיּוֹם מִיָּמִים? אָמַר לָהֶם: אֲבוֹת אֲבוֹתָי, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב וְיִשְׂרָאֵל גָּלוּ לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם? מִיָּד אַף הֵם קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם וְהִנִּיחוּ יְדֵיהֶם עַל רָאשֵׁיהֶם וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד “וְיִקְרָא אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק” (ישעיה כב, יב) – וְאִלְמָלֵי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ – וְהָיוּ בוֹכִים וְהוֹלְכִים מִשַּׁעַר לְשַׁעַר, כְּאָדָם שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפֵד וְאוֹמֵר: “אוֹי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנָתוֹ לֹא הִצְלִיחַ!” (איכ“ר פתיחתא כד; ילק”ש לאיכה, תתקצו).
הֵיכָן משֶׁה קָבוּר – כיוון ש“לא ידע איש את קבורתו” (דברים לד, ו).
צֹאנְךָ שֶׁקְּרָעוּן אוֹיְבִים – עם ישראל שהושמד בידי אויביו.
מִתְבַּקֶּשִׁים – מוזמנים להגיע.
מָה הַיּוֹם מִיָּמִים – מה נשתנה יום זה מכל הימים שקדמו לו?
הִנִּיחָם – עזב אותם.
כְּלוּם אַתֶּם יוֹדְעִים – האם אתם יודעים.
בִּגְדֵי כָּבוֹד – בגדים מפוארים שבהם נקבר משה.
אֲבוֹת הָעוֹלָם – אברהם, יצחק ויעקב.
וְאִלְמָלֵי מִקְרָא וגו' – אם פסוק זה לא היה נכתב, לא היה אפשר להעז ולומר שהקב"ה נוהג כאדם שמת עליו קרובו.
מִשַּׁעַר לְשַׁעַר – שערי בית המקדש.
מֵתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו – המת מונח לרגליו (לפני הקבורה).
בְּקַטְנוּתוֹ – בראשית דרכו (לפני שחטא העם ונהרס המקדש).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.