עם צילצול הפעמון להפסקה עוד היו פני הילדים לוהטים, ועיניהם מרחפות בעולם של חיי־נשמות. הם נדחקו אל המורה תאיבי־הבעה, ובשסעם זה את זה, נחפזו להריק מה שלא הספיקו, או לא יכלו לבטא בזמן השיעור.
המורה היה מאושר לא כל יום מתרחש שיעור כזה. “ואהבת לרעך כמוך”, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך – מה רבה היתה התענינותם של הפעוטים! מה כנה היתה השתתפותם בשיחה! הלבבות נפתחו, והפיות דובבו בהתלהבות. הצנועים שבהם הביאו דוגמאות של מעשים טובים, מעשי חסד ואהבה שנעשו לעיניהם על־ידי אחרים, והנוטים להתבלטות הרימו על נס את מעשי עצמם.
יהושוע, ה“מזיק” שבכיתה, זה הגוץ, שציצת־שיער עקשנית מזדקרת בזווית מצחו כקרן זעירה, היה מאדים ומחוויר חליפות. לא אחת התעורר גם הוא להגיד דבר־מה, אך מבטי הילדים, מבטים מייסרים שהצליפו עליו מעברים כקרני זרקורים מצטלבים, הזכירו לו את “מעשיו הטובים” והעתיקו מלים מפיו. אך המורה היה בטוח, שבאווירה חמה זו, ששׂררה בכיתה, נמס גם ליבו של ה“מזיק”, ובמשך מספר ימים, לפחות, לא יציק לחבריו.
התלמידים יצאו להפסקה. המורה התהלך בחדר־הכיתה הריק, פסע אילך ואילך, ובחזהו מין קלות רוננת. השולחנות השרוטים והחרותים, החלונות המאובקים, הרצפה המצולקת – הכל עטה חג. הוא נשם לרווחה: אח, אותם הספיקות המעיקים על הלב… אך הנה קוו־אור פולח את הערפל, ושוב דרכך ברורה לפניך. עיקר־העיקרים – חינוך האדם, לשחרר אותו מן האנוכיות, מצרוּת־העין, רק זה עשוי לפתוח פתח לגאולת העולם.
“ואהבת לרעך כמוך” – כמוך ממש, – ודי. כל השאר יבוא מאליו…
– מורי! – יהושע, יהושוע! – הוא מרגיז נורא, כל הזמן מושך אותי בצמות וקורא לי – “פרה אדומה” הוא קורא לי, וכל מיני שמות, אני אפילו מתביישת לספר…
אגרופיה של רבקה האדמונית שיפשפו את העיניים הדומעות, וכתפיה הרזות זעו מבכי עצור.
– יהושע! – מילמל המורה במבוכה – הלוא זה עכשיו… “ואהבת לרעך כמוך”, הלא גם אתה –
– “כמוך, כמוך”… רטן יהושוע מתוך שפופרת שפתיו המלאות, הסמוקות, וציצית שערו העקשנית בזווית המצח מתריסה כלפי מעלה – “כמוך”, “כמוך”… אבל לי לא איכפת אם מושכים לי בשערות, לי לא איכפת אם קוראים לי שמות…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.