בִּלְבוֹב    🔗

339 לא. בילין

08 4/2, למברג.

ביילין, יענקעלי, ציפע!

איך בין אייך מודיע, ליעבע פריינד, אז איך בין סוף כל סוף פאָרט אין לעמבערג. געווען אין בערלין אַ פאָר טעג, אין ברעסלוי, געהאט אביסעל צרות, דערפאַר געזעהן א וועלט. שאָפמאן איז אָלרייט. וואס ביי מיר וועט זיך “טהון” וועל איך מסתמא שרייבען. ביילין, אייך בעזונדער. איך געריס מיינע פריינד הערר שקאלינסקי, מאדאם שקאלינסקי און קרובים און קינדערלעך, בעזאנדערס טוניען און ראָזאַן.

איך.

א גערוס פון קליינמאן און פ. מ. זיידמאן, וועלכער איז דאָ.

תרגוּם:

ביילין, יענקלי, ציפה!

אני מודיע לכם, ידידים חביבים, כי, סוף כל סוף, הנני בכל זאת בלמברג. הייתי בברלין ימים אחדים, בברסלוי, סבלתי צרות מעט, אבל בשכר זה ראיתי עולם מלא.¹ שופמן – אול־רייט. מה יהיה ו“יתרחש” אצלי – ודאי אכתוב לכם. לך, ביילין, במיוחד. אני דורש בשלום ידידי מר שקולינסקי ומרת שקולינסקי וקרוביהם ובניהם, ביחוד בשלום טוּניה ורוֹזה.²

אני.

שלום לכם מאת קליינמאן ופ. מ. זיידמאן,³ הנמצא כאן.

340. למ. י. ברדיצ’בסקי

[למברג, 6.2.08].

– “וידלוק נר נר במקומו עד שיכבה"⁴ – ודאי, שהדבר כך יהיה, אם ברצוננו ואם שלא ברצוננו, ואולם איזה צד “לטובה” אפשר לראות בזה?

בכלל, הלא הכל מסובך כל כך ומעורבב כל־כך, עד שאי־אפשר לומר: “כך יפה" בשום אופן –

מילא. בלמברג הכל כמו ששיערתי בנפשי. נִכבּה, נִכבּה – אל תירא!

ובכל זאת ואף על־פי כן – הכן את “הזר”, הכן.

לנומברג כתבתי. שחור־החרפה בלחיי. כבֵדה עלי נפשי בשעה זו וקשה הכתיבה. שחורים הנרות ההולכים וכבים –

י. ח. בּרֶנר.

שלום לעמנואל בנך היקר ולרעיתך.⁵

341 לב. בנדת

08 15/2, למברג

ליעבּער פריינד בנדת.

ערשטענס שרייב איך אייך פון מיין געזוּנד, וועלכער איז… אָט, נישקשה. צווייטענס, מכוח דאס טאקי וואס איך וויל וויסען וואס מאכט איהר, ד. ה. וואס הערט זיך עפּעס ביי אייך און אין לאנדאן בכלל? והשלישית – האב איך צו אייך אַ שטיקעל בקשה: היות ווי מיין “לאנדאנער פעליעטאן” האט זיך געדארפט דרוקען אין די “ווארלד”, און איך ווייס ניט צי ער האט זיך געדרוקט, בעט איך אייך למעה"ש צו שיקען מיר דעם נומער, און אויב עס איז געווען אַ פארזעטצונג, די צוויי נומערען. אגב טאקי דערמאנען אונזער פריינד הדס מכוח די עטליכע פעניס, ווייל איך בין דא לא עליכם בדחקות גדולה, ד.ה. איך ארבייט שוין אפילו אין אַ דרוקעראיי, אבער איך פערדין⁶ לעת־עתה במחילה גענץ ווייניק, קוים אויף ברויט ביט דירה־געלד. מיין אדרעס:⁷

J. Ch. Brenner, bei “Tagblatt”, Lemberg.

תרגום:

ידידי החביב בנדת.

ראשית אני כותב לך על בריאותי, שהיא… בכן, לא ברע. השנית, בענין זה, אמנם שרוצה אני לדעת מה שלומך, כלומר, מה נשמע אצלך ובלונדון בכלל? והשלישית – בקשה כלשהי לי אליך: היות ו“הפיליטון הלונדוני” שלי צריך היה להידפס ב“ווארלד”, ואיני יודע אם נדפס, הריני מבקש ממך, למען השם, לשלוח לי את הגליון. ואם היה המשך – את שני הגליונות. ואגב גם להזכיר לידידנו הדס בנוגע לפרוטות המעטות, לפי ששרוי אני כאן, לא עליכם, בדחקות גדולה, כלומר, אני, אמנם עובד כבר בבית־דפוס, אבל לעת עתה משתכר אני, במחילה, מעט מאוד, בצמצום ללחם ולשכר דירה.

כתבתי – – –

342. למ. י. ברדיצ’בסקי

08 15/2, לבוב.

לברדיצ’בסקי,

מצבי החיצוני כאן, שאתה שואל עליו, רע הוא מאשר בלונדון. נכנסתי לעבוד לבית־דפוסו של א. סאלאט,⁸ אבל מלבד שהשכר קטן הוא מאשר בשם, הנה הצד הטכני שבכאן זר לי קצת והנני משתכר רק ללחם ולמעון.

באפשרות הראשונה אוציא את הקובץ הספרותי הראשון בשם “מִפקידה לִפקידה”, ומאוד מאוד אודה לך, אם תשלח לי בעוד מועד את “הזר”. אדריסה משלי איני יכול לשלוח לך לעת־עתה, מפני שאין לי דירת קבע, אבל שלוח תשלח על שם קליינמאן. קווה אקווה, כי יעלה בידי להעמיד את הדבר על יסוד ארטאֶלי, היינו שהסופרים יקבלו את שכרם מן הפדיון לאחר שינכו דמי ההדפסה.

ובנוגע לבדרך כלל – עוד פעם: קשה הווייתי ביותר, קשה הווייתי –

ושלום לך ולזוגתך ולעמנואל הנחמד.

י. ח. ב.

כתבתי דבר יפה אחד בשם “ערב ובוקר”.⁹

עִמָנוּאֵל יְדִידִי, שָׁלוֹם!

יְדִידְךָ בְּרֶנֶר.

343. לא. ציוני

08 19/2, למברג.

וילקנסקי,

איזו רוח ואיזו רוח אחרת? פשוט, לא חשבתי לנכון להשיב, מאחר שהיית צריך לעזוב את ברלין. בנוגע לענין – אדרבה ואדרבה. בינתיים כתבתי דבר יפה באמת בן בויגן¹⁰ של דפוס, גם שופמן יתן דבר, גם ברדיצ’בסקי נכון לתת דבר אחד וכו' וכו' והנה גם “השלוח” לא הדפיס את “ברזל בברזל”¹¹ – יבוא חֶלמר¹² ויַראה כסף, ויבוא הכל על מקומו בשלום.

“מצבי הפרטי” – מה שאלה היא זו? כלום יש בלבוב להביא גאולה לי? הנני עובד בבית־דפוס, משתכר מעט, סובל דחקות, חולה בראשי וכו' וכו'.

ועכשיו אני מזכירך – – –¹³ להזכיר, כבקשתך, ושלום לך – – – ודרוש בשלום אותה הריבה – – – בלה“ק ושתמונתה מצאה חן – – שבא”י ובשלום חיים ונחמה. על – – –

שופמן דורש בשלומך. גם פ. מ. זיידמַן פה והוא דורש בשלומך.

344. לא. בילין

26/2 08, לעמבערג.

ביילין,

מן הצד נודע לי, שהודחת ממשמרתך אשר ב“זשורנאל”.¹⁴ מפני מה אינך כותב אפילו מלה?

עלי אין לי להודיעך דבר, זולת זאת שכתבתי לרידאקציות עבריות כ“השלוח” ו“הזמן” וביקשתי אַוואַנסיק¹⁵ קטן בכדי לנסוע מכאן. לאן – איני יודע עוד. זה תלוי במצב־הכספים. אפשר לפלשתינה ואפשר נאזאד.¹⁶

איך געריס ציפע’ן, יאנקעלען, מינדלען, מאיר’ן און די קינדער.¹⁷

י. ח. ברנר.

345. לב. בנדת

26/2 08, למברג.

ליעבער בנדת,

אַ גוטען פריינד זאל מען האבען – דאס איז דער איינדרוק, וואס איך האב געהאט פון אייער גאנצען בריעף. מילא, די –/30 מיט די 2 נומערן האב איך שוין ערהאלטען. ושלחתי את הרעסיט. ווער איז שולדיג, אז הדס שרייבט: “דא וועט איהר געפינען איינגעשלאסען" – נו, נו… “איינגעשלאסן"!

איר שרייבט, אז עס וואלט געווען גלייך איך זאל קומען צוריק – פילייכט… אבער איהר פערגעסט דעם אֶליענס אקט. מילא, די 3 פונט אויף פאהרען וואלט איך שוין געקראגען. דארף מען דאך נאך 5 פונט אויף ווייזען. מילא, מיר וועלען זיך נאך מישב זיין. עס קען זיין איך זאל בעקומען אַן אוואנס און זאל פאהרען. אבער וואס אנבעלאנגט די שטעלע ביי ווערטהיימער ענד לי, זאג איך טאקי נאך אַלץ לא. דען ווארום זאלען מיר זיך נארען? וואס וועט שוין זייך [אַז] איך וועל פערדיענען 2 גיניס א וואך? דער עיקר איז דאך ניט דאס פערדיענסט, נאר עס זאל זיך לעבען ווי מעגליך ניט שווער, און מיר, ארבייטענדיג אין אזא דיסציפלינירטע דרוקעריי, וועט זיך לעבען ניט גרינג. אלזא, אַ הערצליכען געריס דעלאוויטשען און אַ קלאָרא נעגאטיווע עקשנות’דיגע תשובה מכוח זיין פארשלאג. אז איהר פוילט זיך ניט, בנדת, שרייבט אַמאֶל אַ בריוועל. אייער גוטער פריינד, כ’לעבען,

י. ח. ברענער.

תרגום:

חביבי בנדת,

לעולם צריך שיהיה לו, לאדם, ידיד טוב – זהו הרושם שהיה לי מכל מכתבך. מילא, את ה־/30 עם שני הגליונות קיבלתי כבר. ושלחתי את ה“קבלה”. מי אשם בכך, אם הדס כותב: “בזה תמצא לוּט" – נו, נו… “לוּט"!

כותב אתה,כי היה זה מן הרצוי שאבוא חזרה – אולי… אולם אתה שוכח את ה“אֶליאֶנס אַקט”.¹⁸ מילא, את שלושת הפונטים לנסיעה הייתי משיג כבר. אך הלא נחוצים עוד חמישה פונטים – להראוֹת. מילא, עוד נימלך בדבר. אפשר שאקבל מיקדמה ואסע. אבל אשר למישרה אצל ווערטהיימער ענד לי, עדיין אומר אני: לא. כי למה נשלה את עצמנו? כי מה יהיה אם גם אשתכר שתי גיניות לשבוע? הלא העיקר אינו השכר, אלא שהחיים יהיו לא קשים ככל האפשר, ולי, אם אעבוד בבית דפוס ממושמע כזה, יהיו החיים לא קלים. הכלל, דרישת־שלום לבבית לדאֶלאוויטש ותשובה ברורה, עקשנית, שלילית בנוגע להצעתו. אם אינך מתעצל, בנדת, כתוב איגרת לפעמים.

ידידך הטוב, אפשר לומר,

י. ח. ברנר

346. לפ. מרגולין

08 2/3, למברג

למר מרגולין בוילנה.

אדון נכבד!

בתשובה על מכתבו הנני שולח בזה פוליטון בשביל “הד־הזמן” ומתפלל לחלוֹף החודש ולקבלת השכר.¹⁹ ואז אוסיף כהנה וכהנה.

בנוגע לעבודה תרגומית הנני מוכשר ומוכשר לזה; כבר עסקתי בזה הרבה והנני לקחת עלי עבודה כזו בחפץ לב. יכול אני לתרגם ללה"ק²⁰ ולאידיש מרוסית ומאנגלית כל דברים: סיפורים, מאמרים, דברים מדעיים, חוץ מפואיזיה.²¹

(אגב: מתרגם טוב מאשכנזית ומצרפתית לעברית ויהודית הוא גם ידידי פ. מ. זיידמן. אדריסתו ע“ש רידאקציה של ה”טאגבלאט").

הכניסה לרוסיה אינה מותרת לי, ואילו היו תופשים בי היה עונשי²² באופן היותר טוב: עבודת־פרך.

הנה כי כן עניתי לך על כל דבריך, ושלום!

ברגשי כבוד י. ח. ברֶנר.

אבקש למסור שלום בשמי לסופר הנכבד מאוד מר בן־ציון כץ. בדבר אשר פנה אלי זה לפני שבועות אחדים עניתי במכתבי הקודם למר נומברג.

347. לא. בילין

08 8/3 [לבוב]

ליעבער־ליעבער און גאר ניט נאַרישער אשר’קע. נאַקאָנעץ טאָ פּאָלוּטשילאָס פּיסמאָ אָט וואַס… טפוּ, פון דיר, פון דיר. היינט מעגסטו צולאָפּעט ווערען, וועל איך דיר זאגען “דוּ”. דו ווילסט וויסען, וואס איז אין לעמבערג. אויסער שאָפמאנען – גאר נישט. פאר מיר אבסאָלוט גאר נישט. אַ רעכטע דירה ניט צו קריגען, פרנסה ניטא, בעקענטע ניטא, העברעאישע לעזער ניטא, סטודנטים ומאספים וכו' – פיקציה! רק השמש טובה פה מבלונדון. איך האָב געשיקט אן אלטע זאך אין “השלוח” און וועל מקבל זיין עטליכע רובעל, פאָהר איך אָב אין א פראָווינציאלע שטעדטיל טאַרנאָפאָל און וועל זיך משתדל זיין צו לעבען דארט שטיל כדרכי און עפעס שרייבען. – פאלעסטינא, כנראה, וועל איך ניט אויסמיידען, אבער איך בין עס דוחה. אין לאנדאן וועל איך נאך אויך זיין מסתמא מיט דער צייט. נאר ביי אייך איז דאך אן אונגליק מיט’ן עליענס אַקט און 5 פונט. נו, וואס נאך? קיין בעזונדערע וועג־איינדריקע זענען ניט געווען. קיין בעזונדערע לעמבערג־איינדריקע אויך ניט. שאָפמאן – פונקט ווי פארגעשטעלט זיך. גאנץ אָפט האב איך פון איהם גרויס הנאה. דוּכט זיך, ער פון מיר אויך דאס גלייכען. דאס גאָר. א גערוס יענקעלין און ציפה’לה און אלעמען.

ברענער.

כן, על הרצפה לא התמתחתי עדיין כל עת היותי בלמברג. ושופמן לא זכה לראות את זאת. – אתה לא נשכחת, אלא מה לעשות. כפי שאפשר היה לשער, האט זיך פון אַלע פאנטאזיעס אויגעלאזען אן אויסגעבלאזענע איי.

תרגום:

אשר’קה חביב־חביב ולא־פתי כלל וכלל. סוף־סוף בא מכתב מכבודו…²³ טפוּ, ממך, ממך. היום, גם אם תתפקע, אומר לך “אתה”. רוצה אתה לדעת מה בלמברג. מלבד שופמן – לא כלום. בשבילי לחלוטין לא כלום. דירה הגונה אין למצוא, פרנסה אין, מכרים אין, קוראים עברים אין, סטודנטים ומאספים וכו' – פיקציה! רק השמש טובה פה מבלונדון.²⁴ שלחתי דבר ישן²⁵ ל“השלוח” ואקבל רובלים אחדים, או אז יוצא אני לעיירה פרובינציאלית טארנוֹפוֹל ושם אשתדל לחיות בשקט כדרכי ולכתוב דבר־מה. מנסיעה לפלשתינה לא אנצל, כנראה, אבל אני דוחה זאת. וגם בלונדון ודאי אהיה עוד לאחר זמן. אלא שאצלכם הלא צרה היא באֶליאֶנס־אַקט ובחמשת הפוּנטים.²⁶ ומה עוד? רשמי־דרך מיוחדים לא היו. גם רשמי־למברג מיוחדים – לא. שופמן – כפי שתארתיו לי בדיוק. לעתים קרובות הנאה גדולה לי ממנו, גם לו ממני, כפי שנדמה לי. זה הכל. דרישת שלום ליענקלה, לציפה ולכל.

ברנר.

כן, על הרצפה לא התמתחתי עדיין כל עת היותי בלמברג. ושופמן לא זכה לראות את זאת. אתה לא נשכחת, אלא מה לעשות. כפי שאפשר היה לשער,²⁷ נתבדוּ כל הפנטסיות²⁸ והיו לעורבא פרח.

348. לש. ביכובסקי

תענית אסתר, תרס"ח, לבוב. [16.3.08].

שמעון יקר,

קיבלתי ברגע זה את ה־25 רובל. תודה רבה.²⁹ מ“השלוח” אני מחכה לכסף זה שלושה שבועות (ביאליק הבטיח לשלוח איזה סכום מראש, ובינתיים שלחתי על אפּי ועל חמתי בשביל חו' ג' דבר בשם “ערב ובוקר”) ואין. עתה ניחָם אני על זה. לכשאקבל, אסע לפלשתינה. אם תכתוב לגנסין, אל תודיעהו על זה.³⁰ אני רוצה לבוא לשם ולהתחמק מפני המכרים. מסתמא לא אשהה שם ימים רבים. נחיה ונראה. – את הקובץ³¹ ישלח לך שופמַן. שלום ליאנקובסקי.³²

בנשיקת אח

י. ח. ברנר.

349. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 20.3.1908].

ברדיצ’בסקי, היה עלי ימים קשים מאוד, ולפיכך דחיתי את כתיבתי אליך מיום ליום. עתה אני כותב. סוף־סוף, אפשר שדברי לחַדש תוצאה קטנה יקויים, ודוקא חדשי, כדבריך, ואז אתן את מאמרך ע“ד שופמן, אבל רוצה הייתי שתעבור עליו בקולמוסך.³³ ראשית, יש שם דברים ראויים לשעתם, כגון בנוגע להתחרות של “הצופה”,³⁴ ושנית, הלא מאז כתב שופמן עוד דברים, ומן הראוי שתעיר עליהם. שכר־הסופרים יהיה קטן: שני כתרים לעמוד, אבל בטוח ובמוקדם. מלבד זאת תשלח לי את “הזר” ותעבּד, אם רוצה אתה בכך, את מאמרך שקראת לפנַי³⁵ ע”ד קלוזנר. – התוצאה בכללה, כפי הנראה, לא תהיה בכּל כרצוני, אבל אין אני יכול להושיע. כאן צריך להתפשר: אם לבלי לעשות דבר או לעשות מה שאפשר. בכל אופן, אני שלי וטהרתי וכוחי שלי. לטובת הענין אני מדיר א"ע³⁶ מהנאת־שכר בזה.

מנומברג שבוילנה קיבלתי מכתב וז"ל³⁷:

“מברדיטשבסקי קיבלתי מכתב, שסגנונו העליב אותי עד אשר לא יכולתי עוד לענות. הוא מונח רצוף בזה. שפוט אתה בינינו. הייתי ב”הצופה" ולא קראתי לו! כלום הייתי אני שם הקורא לסופרים להשתתף? בעבודתי במערכת הייתי נחבא אל הכלים בכל הנוגע לחלק האופיציאלי. ומה אני פה ב“הזמן”? אפילו לא אחד־העוזרים. ומה אני יכול לענות על שאלה: “אם עוד לא מת לבך בקרבך”? את שאר דבריו איני מבין כל עיקר. יש לו איזו טענות עלי, כאילו הייתי אני איזה עורך מטומטם־הלב, מתנהג עם סופרים בגסות ובקשיות־רוח. – אם חפצך בזה תוכל למסור לו את דברי אלה".

היכן הלל צייטלין? – בוארשה וכותב רק יהודית המדוברת. – עורך המכ“ע³⁸ “ראזסביאֶט” הוא ס. גאֶפשטיין ולא זלמן אֶפשטיין. – שופמן עוסק בשיעורים בעברית ומשתכר כדי פרנסתו. – את מה שכתבת ביהודית אין לי מקום להשיגם. – אדריסה שלי אודיעך כשתהיה לי דירת קבע. לע”ע³⁹ אני נודד ממקום למקום וד"ל.⁴⁰

ושלום לך ולקשורים בך.

י. ח. בּרֶנר.

350. לש. י. אימבר

פרייטאג [20.3.08, לבוב]

ליעבער שמואל יעקב’ל, טייערער יונגעלע, אזוי איד דאָס, קינד מיינס: איך בין, הייסט עס, אין לעמבערג, און אין טאַרנאפאל פאָהר איך דערווייל ניט. כ’ווייס… ס’טומעלט זיך דאָ איבער אַ קליין מאנאטסשריפט אין העברעאיש, קען מען אָהן מיר ניט אויסקאמען! נו… נו, און איהר? וואס מאַכט איהר? שרייבט. מיין אדרעס: “רעדאקציע טאַגבלאט, פיר ברענער".

זעהט איהר אַבראמזאהנען מיט זיינע וואוילע קינדערלעך? אַ גערוס, אַ הארצליכען גערוס פון מיר.

אויך דעם וואוילען פלעמיאַניק חאַרטינערס, דעם יצחק קראה… אזוי, דאכ’ט מיר. –

אבער דאס אלעס איז נאך ניט דער עיקר. דער עיקר איז, אז איהר שרייבט אייער טאטען, זאגט איהם, אז איך האב איהם ליעב אהבת נפש. און ווען איך זאל ניט קומען נאך גאליציען אלא צוליעב בעקאָנען זיך מיט אזא אידען, וואלט פאר מיר געווען דיינוּ – בכלל, בענק איך נאָך טארנאפאל און איך וועל דארט נאך געוויס ניט איינמאָל זיין. דאמאלס וועל איך זיך אויך זעהן מיט איהם, ד. ה. מיט אייער טאַטען. –

פון מיר י. ח. ברענער.

שאדע, שאַפמאן איז ניט דאָ, ער וואָלט דאָך אויך געשריבען אַ גערוס.

תרגום:

יום ו'.

שמואל־יעקב חביבי, נערי יקירי, כך הוא, בני:⁴¹ בלבוב העיר אני ולטאַרנופּול אין אני נוסע לפי שעה. ענין יש, כביכול… משׂיחים כאן על אודות ירחון עברי קטן, ואי־אפשר, כנראה, בלעדי! בכן… בכן, מה בגבולך? מה שלומך אתה? כתוב. אדריסתי: “מערכת ‘טגבלט’, לברנר”.

האם תראה את אברמזון⁴² עם שני ילדיו החביבים?⁴³ שלום להם, שלום מקרב לבי.

וכן לבן־אחותו החביב של חארטינר,⁴⁴ ליצחק קרא… כך, נדמה לי.

ואולם כל זה אינו העיקר. העיקר, שבשעה שתכתוב לאביך,⁴⁵ אמור תאמר לו, כי אהבת נפש אוהבנו. ולולא באתי לגאליציה בלתי אם כדי להכיר יהודי שכמותו – דיי. בכלל, מתגעגע אני על טאַרנוֹפוֹל וודאי עוד אהיה בה לא אחת. אז גם ראה אראה אותו, את אביך שלך.

ממני י. ח. ברנר.

חבל, ששופמן איננו כאן עכשיו. הן גם הוא היה רושם שלום משלו.

350א. לפ. לחובר

08 25/3

למר פישל לחובר, שלום וברכה!

איגרתך קיבלתי, ולצערי אין לי במה להשתתף במאספך. יוכל היות שאשלח איזה דבר בשביל קובץ שני.

שלום לי. ורשבסקי.

שלכם

י. ח. ברנר.

351. לא. בילין

[לבוב, סוף מרץ 08]

ביילין,

ניחיי חאָטץ אַ וואָרט, חאָטץ אַ שורה! וואו זענט איהר? וואו געפינט איהר זיך? וואס מאכט מען ביי אייך?⁴⁶ ואני בלמברג ועוד אשהה פה קצת. חושבים פה על הוצאת איזו “רביבים” – וניאותי להישאר. אם יש בידך איזה כת"י⁴⁷ שלח בשביל החוברת הראשונה. יהיה גם הונוראר קטן. בכל אופן כתוב גלויה, אם אין לך חומר לכתיבת מכתב. אַ גערוס די קינדער, יענקעלין, טוניען, ראזאן, ציפה’ן, מאיר’ן, מינדלען.⁴⁸

ברענער.

352. למ. י. ברדיצ’בסקי

שלהי מרץ [1908, לבוב].

ברדיצ’בסקי,

לאחרונה הנני שולח לך אדריסה שלי:

I. Ch. Brenner, bei Gelles. 3-tte Majgasse No. 2/III, Lemberg, Galizien.

שלח לע“ע ⁴⁹ את “הזר” ואת המאמר ע”ד שופמן. יבואו שני הדברים בחו' א'. שם הירחון הקטן יהיה “רביבים”. ושלום לך!

י. ח. ברֶנר

שלום לבני ביתך.

ההונוראר לע"ע ⁵⁰ׂ) יהיה רק שני כתרים בעד עמוד.

353. למ. י. ברדיצ’בסקי

08 6/4, לבוב

לברדיצ’בסקי,

את ה“ליטער. מאנאטשריפטען” ⁵¹ השגתי על מנת להחזיר ושלחתים לך. ה“שטעדטיל” של אַש אין אתי.

בנוגע להוצאת ה“רביבים” – יודע אני כמוך את כל הדברים, ובכל זאת דעתי לנסות גם באופנים אלה. באופנים אחרים אין כל אפשרוּת להתחיל. ובפרובינציה של גאליציה יש עוד מקום לדבר מן הלב. כמו שכתבתי לך אין אני נוטל שכר־עריכה, ותנאִי המיוחד הוא: שאהיה הדן יחידי. אורגן “ציוני” לא יהיה זה, אלא יוקצע בו רק קצת מקום לעניינים הלאומיים של הסטודנטים המוציאים. ודאי היה טוב להוציא [את] הדבר על יסוד קאפיטאליסטי, אבל בוד[אי־]אפשר שאני. את דבריך שלח, ואף על־פי שיהיו זרים לרוב העולם – אין בכך כלום. בשם “המעורר” בחלה נפשי: אין אנו רוצים לעורר ישנים, אלא לשיר ולברר איזו דברים לעצמנו ולאחרים. זה הכל.

לדבריך אחכה ושלום לך ולביתך

י. ח. ברנר.

ע“ד אותו ד”ר מילנר בפאריס אין אתי יודע עד מה.

354. לש. ביכובסקי

[לבוב 7.4.08]

שמעונקה,

תודה בעד התודה. תודה בעד הקריאה.

לא“י אסע, כמובן, אבל בעוד חדשים אחדים. לע”ע ⁵²) טומעלט מען ⁵³) זיך קצת פה על איזו תוצאה בשם “רביבים” – גלגולו של “המעורר”.

במאספו של נומברג הייתי רוצה להשתתף, אבל איני יודע, אם יהיה במה. כותב אני דבר ארוך.⁵⁴ חוץ מזה יש לי גם דבר קצר אחד בלתי חשוב ביותר,⁵⁵ והנני “אוחז” זה בשביל ה“רביבים”.

חיי פה – נישקשה! ⁵⁶ דירה מרוּוחה ומאכלי ירק וחלב. מין דממת־הנפש באיזה מובן.

הקראת את “ערב ובוקר”?

והנה גם שופמן. יכתוב, השֵׁגץ! ⁵⁷

בלבי ובנפשי שלך

י. ח. ברנר.

אדריסתי: – – –

355. למנחם פוֹזננסקי

[לבוב, 10.4.08]

למר מ. פוזננסקי.

ברגע זה קיבלתי גלויתך. בלמברג אפשר להשיג עבודה בבית־דפוס, אבל השכר קטן עד מאוד. לכל היותר תוכל להשתכר בעבודה של לא פחות מעשר שעות ליום עשרה ריינש ⁵⁸ לשבוע, היינו שמונה רובלים.⁵⁹ ההוצאות (שכר דירה, אוכל וכו') הנן רבות; הכל ביוקר רב. אם מוכרח אתה לנסוע מרוסיה – אז הלא אין ברירה. אפשר גם שתשיג פה איזו הוראות בעברית. זה כל מה שאני יכול לענותך, ושלום!

י. ח. ברֶנר

356. לא. ציוני

יום שלפני ערב פסח. [14.4.08, לבוב].

וילקנסקי,

היה פה חֶלמֶר. הוא יהיה פה שוב בעוד איזה זמן. ע"ד תוצאתנו איני יכול להודיעך עוד דבר ברור. אולם את הדראמה שלך ⁶⁰ שלח בכל אופן, כי הדפס אדפיסה.

הדבר, שהתחלתי הראיתי לך בברלין, עוד לא נגמר. איני בקו הבריאה (לא ביותר, חס ושלום!) ולכן אקצר. שלום לקרובים.

י. ח. ברֶנר

אדריסתי כמקודם: – – –

המחשבות ע"ד תוצאה עברית בגאליציה אינן סותרות להחלטתי לנסוע לפלשתינה בעוד ירחים אחדים.

357. לפ. לחובר

ערב פסח [15.4.08, לבוב].

נכבדי וחביבי מר לחובר,

שמעתי שמאספך,⁶¹ בו השתתפו צייטלין, פרישמן וכו', כבר יצא לאור. אל תשכח לשלוח לי אכסמפלאר אחד, וזו אדריסתי: – – –

שלום למר וארשאבסקי.

שלכם

י. ח. ברֶנר

358. ליצחק קצנלסון

ערב פסח [15.4.08, לבוב]

החביב והיקר יצחק קצנלסון!

להפך: אני חושב: דווקא: “היא שמעה, שמעה לי – ולא האמינה“, וכמו: “היא סקרה, סקרה בי – ואין אני יודע”.⁶² בכל אופן, עוד יש שהות להודיע את החלטתך האחרונה. הוי, משוררים!

ובעד כל דבריך הטובים, הוי, הוי, הטובים, הטובים כל כך – מה אומר לך? תודה? פֶה, מלה באנאלית יותר מדי אפילו בשבילנו, “דיקדנטים".⁶³ פֶה: שוב שַׁבּלון!

ואת “בגבולות ליטא” קראתי. את זה קראתי באמת.

Hochachtungsvoll.⁶⁴)

י. ח. ברֶנר

359. למשפחת אימבר

זונטאג, האַלב אַכט אַזייגער אין דער פריה. [19.4.08, לבוב].

צו די אימבערס!

ערשט געקומען בשלום קיין לעמבערג. עס גיסט אַ רעגען. אַ גוואַלד!… אַ גוואַלד – אין אלגעמיין, ניט נוּר פונ’ם רעגען. – וואָס זשע מאַכען עפעס די טייערע אויגען פון די ציפורה’ס, חנה’ס, איזשעס און אַדעל’ס? ווי האבען זיי געשלאָפען נאָך אונזער אַוועקגעהן, און וואס האָבען זיי געחלומ’ט? און וואָס מאַכט ביילה, די מאַמע? אַי, איהרע חרעמזעלעך, אַי איהרע חרעמזעלעך – דאָס זענען דאך געווען וואונדער פון דער נאטוּר, וואונדער – ווי איך בין אַ איד.

י. ח. ברענער.

[אַי אַ נאכט!…

ג. שופמאן.]

עס לאזט אייך הארצליך געריסען אונזער שעמענדיגער, שוויגענדיגער און טיעפער אבראמזאָהן, ער אליין שרייבען אַ גערוס – שעֶמט זיך.

תרגום:

יום א', שבע וחצי בבוקר.

אל האימברים!

זה עתה באנו בשלום ללמברג.⁶⁵ גשם ניתך. אכן “איום”!… “איום” – בכלל, לא רק משום הגשם. – ועתה, מה שלום העינים היקרות של הצפורות, החַנות, האיז’ות והאַדלות? איכה ישנו לאחר לכתנו ומה חלונות חלמו אז? ומה שלום ביילה, אמא? הוי, הקנובקאות שלה, הקנובקאות שלה – הן פלאי־עולם היו אלה, פלאי־עולם – ביהדותי שלי.

י. ח. ברנר.

[הוי, לילה!…

ג. שופמן]

שלום מעומק לבו אומר לכם זה אברמזון שלנו הביישן, השתקן והעמקן.⁶⁶ הוא בעצמו מתבייש לכתוב לכם שלום.

360. לא. בילין

[לבוב, 19.4.08]

ביילין, אח יקר! היינו, אני ושופמן, קצת בפרובינציה, והיום באנו ומצאנו אצל קליינמאן את מכתבתך ואת הכת“י.⁶⁷ את הכת”י הספקתי אני לקרוא (טוב, כמובן, טוב מאוד! אף על־פי שבמקומות אחדים מזכיר את “Припадок” ⁶⁸ של צ’כוב) ושופמן עוד לא קרא. על זה עוד נכתוב לך. מהיום והלאה תכתוב ע“פ אדריסתי הנ”ל.

ה“רביבים” – קרוב שיֵצאו לאור. אפשר – טאַקי ⁶⁹ “המעורר”, שנה שלישית. החיים… בשעה זו אני מרגיש עצמי לא בקו הבריאה, אבל בכלל – לא רע. אני מוצא איזו תנחומין בשופמן ושופמן בי. יש כאן איזו ניצוצות של אורה. ודוקא כאלה שלא פיללתי להם. בכלל טוב לי פה מאשר בלונדון. הימים הראשונים היו קשים ביותר, ברם עכשיו – הוקל קצת. הפרנסה דחוקה קצת, כמובן, אבל וועמען אַרט עס? וואָלט מען נור געזונד זיין און קענען עפעס שרייבען און עפעס ארויסגעבען און בעגענען זיך מיט וועמען מ’בעגעגענט זיך – דיֵנו. אויף “גדולות” ווארטען מיר דאך שוין לאַנג ניט. אַ גערוס פון מיר אלע ווייטע און נאהענטע.⁷⁰

ברענער.

361. למ. י. ברדיצ’בסקי

ד' דחוהמ"פ, לבוב. [21.4.08]

ברדיצ’בסקי,

ממחשבותי הספרותיות לא סילקתי את עצמי, ואני משתדל שהכל ייעשה כדברי עצתך בגלויתך האחרונה. קול־הקורא שב“טאגבלאט” נדפס בלי ידיעתי ואין אני אחראי בעדו.⁷¹ עתה אני עוסק בחיפוש כוחות אחרים, ואם יעלה הדבר בידי יהיה בירחוננו בעתיד אותו הרוח ממש שב“מעורר” הלונדוני, חופש גמור ומוחלט. הדבר יתברר בעוד ימים אחדים. לע“ע,⁷² אם יש לך איזה דבר מן המוכן – שלח ושלח. סמוך עלי, כי לא תצא ח”ו ⁷³ כל תקלה לך על ידי. הוצאת הדבר בחיוב היא כמעט בטוחה, ואני מאסף כבר חומר. רוצה אני שיהיה לי כבר איזה דבר משלך בתיקי. זה יהיה לי לתועלת מכל צד. בכל אופן, אם לא – אז אכתוב לנומברג, שישלח לך כסף בהקדם ואני אשלח לו את הדבר בשביל המאסף שהוא מוציא לאור בנדבת איש אמיד אחד מרוסיה ושיֵצא בסוף הקיץ הבא.⁷⁴

לתשובתך אחכה

י. ח. ברֶנר

362. לש. ביכובסקי

[לבוב, 30.4.08]

ביחובסקי,

הנני יוצא מחר לגור באיזה כפר.⁷⁵ אדריסתי כמקודם.

אם לא קשה לך, שלח לי איזה מלון רוסי־עברי, אם יש כזה.

גמרתי סיפורי הארוך מחיי אנשי הצבא.⁷⁶ צריך עוד לעבּדו ולהעתיקו.

מרגיש אני עצמי לא בטוב.

מהתוצאה בגאליציה לא יצא דבר. לחנם ביזבזתי קצת כוחות.

לפלשתינה איני יכול לנסוע, מפני שאין לי כסף. בכלל, אם כדאי לנסוע – איני יודע.

ע"ד “רשימותיו” של שופמן פנֵה לנארודיצקי בלונדון.⁷⁷ אדריסתו: 48, Mile End ⁷⁸

363. למ. י. ברדיצ’בסקי

[ז’ולקוב, 19.5.08]

לברדיצ’בסקי.

אל תתמה. הדבר לא יצא לפועל. ואני מתגורר עתה ביער אחד, הסמוך לז’ולקוב.

פ. לחובר אחד, אדם ישר וגם סופר קצת, מוציא איזו דברים בוארשה. כתבתי לו שיפנה אליך ושלחתי לו את אדריסתך.⁷⁹

באותם הרגשות

י. ח. ברֶנר

אם תאמר לכתוב לי, אדריסתי בלבוב כמקודם. שלום לרעיתך ולבנך.

364. לפ. לחובר

[ז’ולקוב, 19.5.08].

לפ. לחובר,

יקירי, היום הנני נוסע ללמברג ומשם אשלח לך: א) סיפור ממני;⁸⁰ ב) מאמר־ביקורת מאת שופמן,⁸¹ שצריך להדפיסו מפני ערכו הספרותי וצריך להשגיח ביותר על ההגהה מפני שכ“י⁸² מעוקל (הוא ישלח לך בשביל המאסף השלישי גם דברי בלטריסטיקה שהוא כותב). ג) סיפור מאת א. ביילין,⁸³ לונדון, אדריסתו: שמו, 30, Commercial Rd. E. ד) שיר מאת י. קצנלסון. ה) שיר מאת משורר חדש ש. י. אימבר, בן אחיו של בעל “התקוה”. ו) “חולחליות” מאת מתחיל א. בַּרַש. כמדומה שאפשר להדפיס. זה הכל, לע“ע.⁸⁴ חזק והתאמץ. כסף אתה יכול לשלוח לי על [פי] האדריסה ששלחת לי את מכתבך לז’ולקוב. ודווקא: הנריק מֶלר, פיר ברנר. שלום לוארשאבסקי. את פיליטוני ל”הזמן“⁸⁵ שלחתי עוד לפני שלושה שבועות. אם לא ידפיס – לא אוסיף לכתוב עוד אליו! עוד זאת: מאחר שאתה מוציא לאור גם ספרים, אולי תדפיס את סיפורי החדש “שנה אחת” מחיי אנשי הצבא, ערך של חמישה־שישה בויגן של דפוס, וכמה תוכל לשלם לי בעד הבויגן? “השלוח” משלם לי שני רובלים בעד עמוד. ענה, יקירי, כי הנני מקווה שתעשה ותוכל איזה דבר בשביל ספרותנו. אולי מה שלא יעלה בידי יעלה בידך.

שלך

י. ח. ברנר.

בשביל המאסף הבא אתן גם רשימות ביבליוגרפיות.

כתוב ליעקב פיכמאן בשמי שישתתף במאספך.

365. לא. בילין

[ז’ולקוב, 19.5.08]

ליעבער ברודער ביילין. מיט די “רביבים” איז גאר נישט. דיין סיפור (ניין, קיין השפעת טשעחאוו!) האָב איך געשיקט היינט צו לאַחאָווערען פיר “ספרות”. ער צאָהלט געלד. אויב דו ווילסט נאך עפעס מוסיף זיין, ווענדע זיך צו איהם.

F. Lachover, Ptasia 4/19, Warschau Russ. Pol.

מיט מיר איז געוועהנליך גארנישט. איך וואָהן אין אַ וואַלד, און שאָפמן קומט צו מיר צו געסט. אָרימעלייט זענען מיר ביידע גרויסע. ל“ידידנו קליינמאן” האב איך שוין טויזענד מאָל געזאָגט, מ’זאל דיר שיקען “טאגבלאַט”. תמונתו של יענקעלי אין הויזען וויל איך זעהר זעהן. “הריווח של ה’פרורים' מוקדש להוצאת מאסף קטן בז’ארגון או בעברית”. וואס הייסט?! איזה מאסף? מילא, קיין ריווח וועט דאך ניט זיין, אבער ווער האט עס דאס רעכט פיר מיינע פרורים ארויסגעבען מאספים בז’ארגון או בעברית? אויב נאראדיצקי האט ביי “תושיה” גענומען געלד, זאל ער שיקען אהער אַ פּאָר שילינג. מיר זענען זעהר בקבצנו. “ערב ובוקר” נעמסט דו זיך צופיעל צום הארצען. אז דו ווילסט איז לא היו דברים מעולם. באותו האופן בוודאי ובוודאי לא. על נסיעתך לגאליציה, וואלט געווען זעהר גוט, אבער מיר וועלען דאך דא הונגערען! א גערוס אלעמען.

ברענער.

תרגום:

ביילין, אחא חביב. ענין “רביבים” – שוא. את סיפורך⁸⁶ (לא, אין כל השפעת צ’כוב!) שלחתי היום ללחובר בשביל “ספרות”. הוא משלם כסף. אם יש ברצונך להוסיף מה, פנה אליו. אצלי אין כל, כרגיל. אני מתגורר ביער, ושופמן בא לעתים אלי להתארח. קבצנים אנו שנינו – גדולים. ל“ידידנו קליינמאן” כבר אמרתי אלף פעמים, כי ישלחו לך את ה“טאגבלאט”. את תמונתו של יענק’לי⁸⁷ במכנסיים אני רוצה מאד לראות. “הריווח של ה’פירורים' מוקדש להוצאת מאסף קטן בז’ארגון או בעברית”.⁸⁸ מה פירוש? איזה מאסף? מילא, ריווח הן לא יהיה, אבל למי זה ישנה רשות להוציא ב“פירורים” שלי מאספים בז’ארגון או בעברית? אם נארודיצקי קיבל מ“תושיה” כסף,⁸⁹ ישלח־נא לכאן שילינגים אחדים. אנו כאן קבצנים גדולים. “ערב ובוקר” – יותר מדי אתה נותן לבך עליהם. בעצם הרי לא היו דברים מעולם. באותו האופן בוודאי ובוודאי לא. אשר לנסיעתך לגאליציה, הרי טוב ויפה מאוד, אלא הן רעוֹב נרעב כאן! דרישת שלום לכל.

ברנר.

366. לש. ביכובסקי

[ז’ולקוב, 19.5.08].

פון וואנען לעב איך, פרעגסטו, נאַרישער שמעונ’קה. פון שורות. 2 קאָפ. אַ שורה. בין איך ניט קיין גביר! געהונגערט האב נאך דא ניט.⁹⁰

את המלון אַל תשלח, ואולם אם רוצה ויכול אתה לשלוח את קובצי סיפוריהם של סאֶרגאֶיאֶב־צאֶנסקי, ארציבּשאֶב⁹¹ (את “סאַנין” קראתי) וכיוצא בזה – שלח!

סיפורי הגדול ⁹² – אפשר ב“השלוח” ואפשר אצל לחובר (מאספי “ספרות”). היום שלחתי אליו קצת חומר משלי ומשל אחרים.

זיי געזונד, ברודערקע, ברודער! ⁹³

י. ח. ברענער.

367. ליעקב פיכמן

[ז’ולקוב, 27.5.08].

פיכמאן היקר!

מכל ענין ה“רביבים” יצא רק זה לעת עתה: הוצאת קובץ בן מאה עמודים בתבנית “המעורר”,⁹⁴ מוקדש לספרות ולשאלות התרבות. שלח איפוא את כל מה שאתה רוצה בשבילו. אם כתבת בז’ארגון את מאמרך על שטיינברג ועלה לך – העתיקהו ⁹⁵ ושלח גם אותו. את השכר המיצער של שתי קרוֹנוֹת העמוד תקבל מיד לכשאקבל את כתבי־היד. חלק מן המאסף נמצא בדפוס, ולכן הזדרז לשלוח. גם לפּופּס⁹⁶ הנני כותב היום. בכל אופן, ענה תיכף.

אדריסתי לפי שעה: – – –⁹⁷

368. לא. בילין

[ז’ולקוב, 27.5.08]

יונגער בחור! די “רביבים” ערשיינען ניט איבער געלד – איבער וואס דען? “ס’איז דא 300 רובעל”. וואס? ווער? וועמען? אם יש ממש בדבר, כתוב. און מכוח קומען – שרעק ניט. מיר, אלטע, זענען ניט קיין שרעקענדיגע. און מכוח די “פירורים” – ווער האט זיי געבעטען? איך ווייס פריהער, אז עס איז איבוד זמן ופרוטות לבטלה. נור, אז דו שרייבסט “הוצאת מאסף בז’ארגון או בעברית” – פרעג איך: וואס עפעס, ואת פי לא שאלו? ווייטער, שיק עפעס אַ גוטע זאך פאר א קובץ ספרותי, וואס איך וועל דא בכל אופן ארויסגעבען אין אַ חודש ארום. פערשטעהסטו מיך, אַ ירחון ניט, ווין אֵין כסף, אבער אויף א שטיקעל קובץ איז יא דא. שיק עפעס, און ניט קיין ערגערס פון “הלילה הראשון”. בעצאהלט וועסטו קריגען שוין דא. און יענקעליס הויזען אַהער – גוואַלד, יענקעליס הויזען! און נאך עפעס א קלייניגקייט: אין “דזשואיש וואָרלט” האט זיך געדרוקט מיינס א קלייניגקייט “אַ טרייסט” (“קליינע סקיצען") – איך מוז דעם נומער האבען. איך האב צו הדס’ן געשריבען שוין אייניגע מאָל, ענטפערט ער ניט. שיק מיר, ביילין, דעם נומער. שיק! און געריס פון מיינט וועגען אַלעמען. וואס מאַכט עפעס אונזער ראָזאַ? ווערט זי שענער אדער מיאוס’ר דורך דעם פריהלינג און זומער? אַ גערוס אייך, ציפעניו!

י. ח. ברענער.

תרגום:

בחור צעיר! ⁹⁸ ה“רביבים” אינם יוצאים מחסרון־כסף – אלא מה? “ישנן שלוש מאות רובלים”. מי? מה? היכן? אם יש ממש בדבר, כתוב! ואשר לבואך לכאן – אַל־נא באיומים! אנו, הזקנים,⁹⁹ לא פחדנים אנו. ואשר ל“פירורים” – מי ביקש זאת מידם? ידעתי מלכתחילה, כי אין זה אלא איבוד זמן ופרוטות לבטלה, ואולם מאחר שאתה כותב “הוצאת מאסף בז’ארגון או בעברית”, שואל אני: מה ראו, ואת פי לא שאלו? – ועתה, שלח איזה דבר הגון בשביל קובץ ספרותי, שהוֹצא אוציא כאן בכל אופן בעוד חודש ימים. מבין אתה, ירחון – לא, כי אין כסף; אבל קובץ קטן – כן, לזה יש. שלח איזה דבר, ולא גרוע מן “הלילה הראשון”. שכר־סופרים תקבל כבר כאן. ואת מכנסיו של יענקעלי הבוּ הנה – הוי־הוי, את מכנסיו של יענקעלי! ועוד דבר קטן אחד: ב“דז’ואיש ווֹרלד”¹⁰⁰ נדפס דבר קטן שלי “אַ טרייסט”¹⁰¹ (“קליינע סקיצען"¹⁰² – הגליון נחוץ לי מאוד. כבר כתבתי להדס¹⁰³ פעמים אחדות, ואינו עונה. שלח לי, ביילין, את הגליון הזה. שלח! אני אומר שלום לכל. מה שלומר של רוֹזה שלנו? האם האביב והקיץ מוסיפים לה יופי או מכערים אותה? שלום לך, ציפּה’ניו!

י. ח. ברנר.

369. למ. י. ברדיצ’בסקי

08 27/5, ז’ולקוב

לברדיצ’בסקי.

מכל ענין ה“רביבים” יָצא זה: יש ביד משתי עד שלוש מאות זהובים,¹⁰⁴ וזה יספיק להוצאת קובץ¹⁰⁵ ספרותי בן מאה עמודים, מוקדש לספרות ולשאלות התרבות. להתחיל בירחון אין כוח, אבל המאסף יצא בוודאי, וכבר ניגשתי לסידורו. שלח איפוא, מה שאתה רוצה לשלוח בשבילו. שלח את “הזר”, שלח את המאמר ע"ד ברנפלד. הסכום המיצער (שתי קרונות בעד עמוד לא־גדול) שיש בידנו לשלם, אשלח מיד, כמובן. ענה ושלח.

המסור לך

י. ח. ברֶנר

יכול אתה לכתוב ולשלוח עפ"י האדריסה הזאת:

H. Meller, für Brenner, Zolkiew, Galiezien.

370. לצ. ז. וינברג

08 27/5, ז’ולקוב

ויינברג יקירי,

מיד לצאת “ספרות” לאור שלחתי פיליטון ל“הזמן” עליו והזכרתי שם, כמובן, גם אותך בפרטיות. עתה קיבלתי ממערכת “הזמן” ידיעה, כי כת“י ¹⁰⁶ לא נתקבל (כך הם אומרים!) ושלחתי את הכ”י שנית ובאחריות. –

עתה בקשה לי אליך: שלח לי איזה דבר יפה בשביל קובץ ספרותי, שאני מוציא פה לאור. הקובץ יופיע בעוד זמן קצר ובוודאי. השכר מיצער, אבל בטוח ומידי.

לתשובתך, בכל אופן, אחכה.

שלך

י. ח. ברֶנר

כתובתי לפי שעה: – – –

371. לפ. לחובר

[ז’ולקוב, 30.5.08].

יקירי!

החזר לי במטותא את השירים ששלחתי לך, כי יש לי בהם צורך.

מ“הזמן” קיבלתי מכתב־התנצלות, כי פיליטוני ע"ד “ספרות” לא נתקבל. ביום השבת העבר שלחתיו שנית. נשארה אצלי העתקה ושלחתיה. במכתבי אליהם כתבתי יותר מזה, שלא אוסיף לעבוד אצלם, אם לא ידפיסו את רצנזייתי.

כתובתו של ברש:

A. Barasch, Heb. Schule, Boryslaw Galizien.

של שופמן מעל"ד.¹⁰⁷

.ajgasse, 2/III Lemberg.

בדבר הסוכנות בגאליציה להוצאתך – אוכל ליעצך רק לפנות אל משה קליינמאן:

M. Kleinmann, Zamarstynowska 12a, Lemberg.

שלום לפרישמאן. אבטח, כי בי לא ינהג מנהג עורכינו לפנים, ולא ימצא לנכון ל“תקן” ולשנות בדברי אפילו כמלוא נימא.¹⁰⁸

את הפרוטות תשלח לי עפ“י אדריסתי לז’ולקוב כרשום מעל”ד.¹⁰⁹

372. למ. י. ברדיצ’בסקי

[תחילת יוני 1908].

לברדיצ’בסקי

“הזר” הוא כפי אשר פיללתי. בשביל מסדר האותיות, שלא ימצא בכת“י ¹¹⁰ את ידיו, צריך יהיה להעתיק. את עלי ההגהה אשלח בעוד שבועות אחדים, לערך. ל”נשכחות"¹¹¹ צריך היה להוסיף מעין זה. “לשאלות התרבות” לא יהיה רשום על גבי הספר, וכוונתי בזה במכתבי אליך: לא “לשאלת היהדות”, שאינה בנמצא, שהרי אין שואלין על המתים, אלא לשאלת תרבותנו, לאן אנו הולכים, אם אנו הולכים ואם אנו יכולים להלוך. –

בדבר גאולה לדברי שירתך – מה כוחי?¹¹²

המברכך בבריות גופא¹¹³

י. ח. ברֶנר

רצוּף בזה שמונה רובלים בכסף רוסיה (עד ל“חשבון”).

373. לצ. ז. וינברג

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 10.6.08].

יקירי,

ע“ד בקשת משרה בשבילך אכתוב לאגודת המורים ברוהאטין, אבל איני יודע, אם יֵצא איזה דבר מזה: כתוב בסוף־הזמן ולא באמצע. אתה מדבר ע”ד “השפעתי” – ואינך צוחק?

שלח דברים מתוקנים. יעבור עוד שבוע – אין סכנה! אני אחכה.

במכתבך אתה חושד בי, שטינא פרטית בלבי לחרמוני וחבריא.¹¹⁴ הס מלהזכיר! הם התיחסו אלי תמיד – אדרבה ואדרבה. כל מה שאני כותב איני כותב בשביל איזו חשבונות! בדברַי ע“ד “העתיד”, שהרבה מהם נתקלקלו ע”י המערכת,¹¹⁵ דיברתו קשות בהורוויץ,¹¹⁶ בעוד שזה מתייחס אלי באופן מיוחד בכל אשר פּגשני. כמדומני, שאני כבר למעלה מחשדים כאלה.

והנני מברכך בקצת מנוחת־הרוח, מה שאיני מוצא במכתביך.

שלך

י. ח. ברֶנר

למד, בעיקר, לבלי להיות מאריך!

374. ליצחק ולמאיר וילקנסקי

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 15.6.08].

לוילקנסקים.

קיבלתי זה עתה גלויה מר' בנימין, שבה הוא מודיעני, כי א. ציוני כבר בא אל המקום¹¹⁷ וכי הוא רוצה לשלוח לי את דראמתו בשביל הקובץ, אם אינו “לבני הנעורים”. לא, הקובץ אינו לבני הנעורים, אבל הוא יהיה לכל היותר בן מאה עמודים בתבנית “המעורר”. והדראמה בעצמה הלא תחזיק כארבעים – ואין לי מקום! צר, צר! דבר קטן מאת אחד מן האחים אקבל עוד. מה אתה אומר, וילקנסקי הגדול,¹¹⁸ על חֶלמר? בהיותו פה הבטיח הרים וגבעות, ועתה אינו משיב על כל מכתבי! הקובץ יוצא ע“י צעירי גאליציה אחדים, שאספו ביניהם סכום קטן לתוצאת ירחון בשם “רביבים”, אך הלוואי שיספיק הסכום של 200 זהובים¹¹⁹ להוצאת הקובץ הנ”ל. מזה מוּכח, שדברינו בברלין ע“ד התבנית של ה”רוּנדשוֹי“¹²⁰ היו דברים בטלים. – סיפורי הארוך “שנה אחת” נגמר, ומתיירא אני שאהיה מוכרח להדפיסו ב”השלוח". – ענו לי על גלויתי זו וגם כתבו־נא עליה לפלדמן.¹²¹ לוֹ כתבתי שלשום גלויה לטבריה, בטרם קיבלתי את גלויתו האחרונה.

שלום שלום! אדריסתי לפי שעה מעל"ד.¹²²

י. ח. בּרֶנר.

375. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 15.6.08].

ברדיצ’בסקי.

מה שאלה היא, אם תשלח: שלח את כל מה שאתה מוצא לנכון. תכתוב ותשלח נא לז’ולקוב.

בשלום מעומק הלב לך ולביתך

י. ח. ברֶנר

376. ליצחק קצנלסון

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 22.6.08].

יצחק’ל,

קיבלתי את השירים. “תודה”. להדפיסם מפוזרים לא יפה; אדפיסם ביחד: “הזיה”, “בדיקה”, “חולשה”,¹²³ “אביבית”, עמוד עמוד לכל שיר, ותחת כל שיר – חתום יצחק קצנלסון, בכדי להביע בזה, שכל שיר ושיר קובע ברכה לעצמו.

שלח גם את ה“דיקדנט”. אחכה לו שני שבועות. הקובץ יֵצא בעוד שלושה שבועות.

בהמתנה י. ח. ברנר.

אתה מקנא בי ששופמן אצלי, בעוד שאני הוא אצל שופמן. “זה האחרון” הוא בגאליציה זה כחמש שנים. ע' מעל"ד.¹²⁴

377. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 23.6.08].

לברדיצ’בסקי

מסרתי לדפוס את מאמרך “בדבר הלשון” וסיפורך ובעוד ימים אחדים תקבל את עלי ההגהה.

בדבר “המגע האישי”, אשר תאמר שיש לי בנוגע ל“העולם” – לא אבין דבר. איזה מגע אישי? כלום פגע אותו חרמוני בכבודי הפרטי? אדרבה ואדרבה. אני כתבתי רק מה שמצאתי לנכון ולא משום איזה מגע אישי.¹²⁵ ׂׂ) אגב, דברי ב“הזמן” מתקלקלים תמיד ולא אוסיף לכתוב שם.

בסוף הקיץ הנני עוזב את גאליציה ויוצא לעבוד במושבה.¹²⁶ סוף־סוף, עולם־הספרות – מה לי פה ומי לי פה!

ושלום לך

י. ח. ברֶנר

בנוגע ל“בן היחיד” נסתרה עצה ממני. אולי להוצאת “ספרות” שבוארשה?¹²⁷

378. לצ. ז. וינברג

[ז’ולקוב, 23.6.08].

יקירי ויינברג,

הדברים נתקבלו. מהם אדפיס רק את “הביעו” (בתיקונים קלים), את השאר צריך להדפיס בעתון יומי. כך היא גם דעת שופמן.

ע“ד משרה כתבתי ג”כ¹²⁸ לאגודת־המורים, אבל עדיין אין תשובה.

“לימים הבאים” – אני נוסע בקרוב מגאליציה.

ושלום לך מעומק הלב, חבר,

י. ח. ברֶנר.

הפרטנזיוּת מקלקלת הרבה מדבריך. השתדל להיות פשוט, פשוט עד כדי המדרגה היותר קיצונית. “לכל אלה שאני אוהב" – מחקתי. איך אינך מרגיש, איזה רושם הקדשה כזו עושה על הנפש הדקה?

379. ליעקב פיכמן

[חותמת־הדואר: ז’ולקוב, 29.6.08].

פיכמאן,

“מאספי יקר עליך יותר מדי”, ולפיכך אתה רוצה שלא יהא מאסף כלל!… אם לא תשלח דבר – לא יהא מאסף, לאחר שפופס¹²⁹ לא שלח, צייטלין לא ענה, פלוני מתעצל, פלוני לא קיבל הזמנתי, פלוני שלח ואי־אפשר להדפיס וכיוצא בזה וכיוצא בזה.

שלח איזה דבר! אם המאמר ע“ד ביאליק – בוודאי טוב. אם לא – איזו השקפה ספרותית; אם לא – מאמרך ע”ד שטיינברג בקיצור ובהוספות.¹³⁰ שלח גם את השיר! יש לך עוד שהות של שבוע שלם. אני אחכה, אני אצפה, אני אמתין!

אתה עיף – ואני? למד אל דרכי! שלח וכתוב.

י. ח. ברֶנר.

אדריסתי: – – –

גם אני ביקשתי מביאליק קובץ־שיריו בכדי לכתוב איזה דבר עליו, אך הוא לא ענה.¹³¹

380. לא. בילין

[חותמת־הדואר: לבוב, 7.7.08].

בּיילין!

אדריסתנו¹³² היא כמבואר מעל"ד,¹³³ ומפני מה אתה מוסיף לכתוב על [פי] האדריסה של רחוב־השמש,¹³⁴ שאינו כבר בנמצא?

ובנוגע לגלויתך המלאה אָטצ’אַיאַניע¹³⁵ – מפני מה איננו כותבים? מילא אתה הנך מה שהנך, אבל אנו? – שתי תשובות בדבר. ראשית, מהיכן אתה יודע, שאנו איננו “דערהרגעט”?¹³⁶ אם מפני שאתה נושא בעול משפחה ואנו לא – זה אמת; אבל בכלל… כולנו “דערהרגעט” ולא זה מקרוב, כי אם זה רבות בשנים. והשנית, אם תמצא לומר, שאנו באמת איננו “דערהרגעט”, גם אז אין הקושיא מפני מה איננו כותבים, קושיא כלל, מפני שעל צד האמת כתבנו וכתבנו וביקשנו ממך איזה דבר בשביל הקובץ “רביבים” הקטן, שניטל עלינו להוציאו, אף על־פי שהצער הוא מרובה מן הנחת, ולתשובה על אותו מכתב חכינו וחכינו. ופתאום – “דערהרגעט”! אי, ביילין, ביילין!

ממני אני יכול להודיעך, שגמרתי את סיפורי מחיי אנשי הצבא ובוודאי אשלחו ל“השלוח” ואקבל קצת כסף ואסע לארץ־ישראל בעוד ששה שבועות בערך.

ושלום־אחים לך י. ח. ברנר.

שלום לנארודיצקי. את הספר קיבלתי וגם את דבריו המעטים. בבקשה, נארודיצקי, למסור את הגלויה לביילין.

381. לצ. ז. וינברג

[לבוב, יולי 1908].

רצוף בזה גם “בלילה”.¹³⁷ אמרתי “פרטנציוֹזיות” וכוונתי בזה לא למכתביך גרידא, אלא גם, ובעיקר, לסיפורך. פרטנציוֹזיוּת, כלומר, אי־פשטות, אי־קיצור, תמיד בקול למעלה מן הכוחות.

החסרונות של הסיפורים המוּשבים: דברים יתר על המידה, משעממים מאוד, שורות קצרות, פסוקים מקוטעים, רושם קלוש. “כשבאה אל בנה” – הטכניקה לא רעה כל־כך, אבל התוכן ישן ובנאלי.

“הביעו” נמצא בדפוס. כשיסודר אשלח לך את השקלים האחדים המגיעים לך בעדו. שני כתרים לעמוד. הכתר הוא בערך 40 ק"פ.¹³⁸

הקובץ “רביבים” קטן ומקרי, דבר שבדיעבד. לבמה ספרותית אין מקום פה. מה כתבו לך מאגודת המורים שברוֹהאטין?¹³⁹

382. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: לבוב, 8.7.08].

לברדיצ’בסקי

העתקתי מושבי ללבוב,¹⁴⁰ ואדריסתי כמעל"ד.¹⁴¹

עלי ההגהה מ“הזר” ומ“בדבר הלשון” יישלחו לך היום מבית־הדפוס. אבקש להחזיר במוקדם על־פי אדריסתי.

כתביך נדפסים בהוצאת “צעירים” – הכן הוא הדבר? מגלוּיתך לא למדתי דבר ברור.

שלום לבני ביתך היקרים.

י. ח. ברנר.

383. לצ. ז. וינברג

[חותמת־הדואר: לבוב, 18.7.08].

יקירי.

גלויתך קיבלתי. ציורך עדיין לא נסדר בדפוס, אך, כמדומני, שיחזיק כתשעה עמודים ושלחתי לך היום ע"י הפוסטה תשעה רייניש.¹⁴² יותר אין לי.

ובדבר משרה – מה יכול אני לעשות לך, אחי? אגודת המורים כתבה לי שכתבה לך. אך מי היא אגודת המורים – כלום אינך יודע?

בכלל, אל תפלל אל גאליציה. אחינו הרוסים פה רייסען זיך אַ היים¹⁴³ – כוּלם כאיש אחד.

בנוגע לציוריך שהחזרתי לך – יהיו מונחים בידיך, תקצרם ותשתמש בהם. אולי יתחיל לצאת לאור השבועון הציוני מראשית השנה ותשלח להם. אפשר שהעורך יהיה אדם, שיש לי השפעה עליו. בנוגע למורה הנצרך אצל “המזרחי”, – לצערי, איני יכול להיות לך לעזר בזה ברב או במעט.

ושלום לך

י. ח. ברנר.

384. לפ. לחובר

[חותמת־הדואר: לבוב, 19.7.08].

ידידי,

מרוב טירדה אל־נא תשכח לשלוח לי את קובצך השני של “ספרות”.

ועוד בקשה לי אליך: התרָאֵה את הלל צייטלין ושאל את פיו, אם קיבל את גלויתי אשר שלחתי לו לפני יותר מחודש ימים על פי האדריסה כלוֹדנה, 8 (אדריסה אחרת איני יודע), ואשר בה הזמנתיו לשלוח לי דבר־מה בשביל הקובץ הקטן “רביבים”, אשר אני עסוק בהדפסתו. על תוצאת השׂיחה הודיעני, ואסיר תודה אהיה לך בעד זה.

שלך

י. ח. ברֶנר

שלום ליקיר וארשאבסקי ולכל חברינו.

אדריסתי מעבר לדף.

385. לג. שופמן

[לבוב, 19.7.08].

שופמן,

הספרים קיבלתי.¹⁴⁴

ע“י איצקוביץ¹⁴⁵ שלחתי לך את ה”נייע צייט" השלישי.¹⁴⁶ כתוב, אפוא, הערה על החוברות שיש בידך, אם רוצה אתה.

משמעונוביץ קיבלתי תשובה, הוא דורש בשלומך.

היום בבוקר קיבלתי מכתב מטארנופול לבוא; בצהריים קיבלתי מכתב לחכות. מילא.¹⁴⁷

געריס אלע אונזערע גוטע פריינד.¹⁴⁸

י. ח. ברענער.

אם יתקבלו איזו כת"י¹⁴⁹ בשבילי אל תאחר מהריצם.

ב“הזמן” יש כבר התוכן של “ספרות”¹⁵⁰: שירים מאת קצנלסון, ספורי,¹⁵¹ מאמר מאת צייטלין, פואימה של שניאור, ציורו של ביילין, מאמרך על ה“תולעים”, “חולחליות” של ברש, דברים מאת פרישמן, מאמר מבעל־מחשבות על אודותיך. – זה הכל.

386. לג. שופמן

[לבוב, 28.7.1908—25]

שופמן, איצקוביץ לא נסע לז’ולקוב, ולפיכך שלח ע“י הפוסטה את אשר בידך לשלוח: ה”שלולית" (“צפרדעים” לא צריך. כמדומני: “תולעים, צפרדעים”…) ואת הביבליוגרפיה.¹⁵² בינתיים, קיבלתי “קונסט און לעבען”, א',¹⁵³ וכתבתי גם כן רשימה ביבליוגרפית. מלחובר קיבלתי מכתב. מחכים לאיזה דבר ממך בשביל המאסף השלישי.¹⁵⁴

מיט א הערצליכען גרוס מיינע טייערע זשאלקעווער פריינד¹⁵⁵ –

י. ח. ברענער.

זה עתה קיבלתי סוף מאמרו של שילר. אבל הסוף אינו סוף.¹⁵⁶

387. לג. שופמן

[חותמת־הדואר: טארנופּול 31.7.08]

שופמן,

קיבלתי את כתה"י¹⁵⁷ בטארנופול. טאקי קוּנציג.¹⁵⁸ בשביל מאמרו של ראדלאֶר אין מקום. צר מאוד.

מתי ייגמר ה“רביבים” – השדים יודעים.

אשהה בטארנוֹפּוֹל שבועות אחדים, לכל הפחות. שכרתי דירה. ואתה? על־דבר שילום ל – צריך יהיה לפנות לאיצקוביץ. גם אני לוויתי קצת ממנו. בקרוב יתקבלו פרוטות ממקומות שונים ונשלם.

אם תחזור לבוֹבה בקרוב, אסמוך עליך בסיום הדפסת הספר ואקצץ בנסיעה אחת ללמברג. אם לא כך – צריך יהיה לנסוע לימים אחדים בחזרה, ואני חס על ההוצאות.

בדרישת שלום ידידינו. ברנר.

388. לג. שופמן

[חותמת־הדואר: טארנופול, 3.8.08]

שופמן,

גלויתו של ביחובסקי קיבלתי. “החברותא הטארנופולית” – האשה פּוֹליה נוסעת כבר מזה לוארשה; נשארו: היילפרין, חארטינר ושני העלמים.¹⁵⁹

הנך בלבוב, ושים, אפוא, לבך להדפסת ה“רביבים”.¹⁶⁰ מ“מעולם ספרותנו” צריך יהיה להחסיר כל מה שכתבתי על ההופעות הגאליציות. לא כדאי. והעיקר, שאין מקום. איני יודע גם, היכן נדפיס את “געגועים ו”נשמה".¹⁶¹

מביילין קיבלתי מכתב. הוא נוסע לא"י, אחר הסוכות.

משניאור קיבלתי מכתב. עודנו בפאריז. סיפורי “שלושה פרקים” מצא חן בעיניו.

ועוד זאת: אם אינך מתעצל תשנה בכל יום ויום את האדריסה שעל מעטפת ה“פריינד”¹⁶² ותשימו בארגז. יתקבל כאן ויקראוהו. וכתוב מה אתך.

י. ח. ברנר.

האדריסה מעל"ד.

389. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: לבוב, 12.8.08]

לברדיצ’בסקי,

חייתי קשה וגם לא הייתי בלבוב, ולפיכך לא באה תשובתי. המודעה תבוא, כמובן – מה יש לשאול על זה. הקובץ אולי יֵצא בעוד ימים אחדים.

ושלום לך ממעמקים, י. ח. ברֶנר

390. לפ. לחובר

08 13/8, לבוב.

יקירי לחובר, לא עניתי עד היום, בעיקר, מפני ששלחתי את ה“שנה אחת” לביאליק זה כחודש ימים והמתנתי לתשובה, אולי לא יאבה להדפיס, ושלחתיו אליך, אבל ביאליק אינו זהיר להיענות לסופריו ועד היום אין מענה.¹⁶³ בינתים שבתי ללבוב¹⁶⁴ וקיבלתי את איגרתך ושלחתי לך את סיפורי שהיה מיועד בשביל ה“רביבים”, “אל המטרה“, (הוא כתוב באותו הרוח של “שלושה פרקים”)¹⁶⁵ ועוד רשימה ביבליוגרפית.¹⁶⁶ אבקשך לשלוח לי כעשרים רובלים עד לחשבון, מיד כשתקבל את הכת”י, כי זה הרבה ימים שאיני רואה צורת פרוטה בעיני והנני סובל דחקות רבה. ב“הזמן” איני כותב כבר, אבל ב“רביבים” שיֵצאו בעוד שבוע ימים ידוּבּר ע“ד ה”ספרות" קובץ שני.¹⁶⁷ – בדבר ה“רביבים” הוא כך: ראיתי, שאם לא אקח את הדבר בידי לא יֵצא הקובץ לעולם, והוכרחתי ליטול הכל על עצמי. הקובץ, בן ששה גליונות בתבנית שמינית, יצא בעוד שבוע ומחירו ברוסיה 40 ק“פ¹⁶⁸ עם המשלוח, למו”ס 30 ק“פ. בעתונים אודיע שהמכירה הראשית אצלך היא, ואתה כתוב לי תיכף, כמה עלי לשלוח לך בקירוב. להפיץ את ה”רביבים" ו“ספרות” יעזרו לך ביחובסקי ועוד אדם אחד, שפנה אלי זה כבר במכתב, שנכון הוא לעזור בכל מה דאפשר, ואני לא השיבותיו עד הנה מפני שחשבתי את כל הענין ל“יריד על השמים”. אדריסתו: Аарону Менделеву Локшину, Вербовая ул. Г. г. Могилев н/д.¹⁶⁹ כתוב אליו, כי ממכתבו ניכר, שהספרות העברית צורך היא לו והוא אחד מ“השרידים היחידים”. – ע“ד נומברג – אין לי ספריו.¹⁷⁰ את שופמן לא ראיתי זה כבר, אבל כפי שידוע לי הוא כותב איזה דבר בשביל “ספרות” ב'.¹⁷¹ בנוגע אלי אל תתמה ששלחתי אליך את ה”אל המטרה“,¹⁷² החשוב מאוד בעיני, ולא חשׂכתיו בשביל “רביבים”. זהו מפני ש”ספרות" הוא כבר מיוסד ו“רביבים” – מי יודע. ולי הלא הכל אחת, ובלבד שיודפסו דברי ספרות טובים. על “רביבים” יהיה כתוב בכל אופן “א’”. ואמור ליקיר וארשאבסקי, שיכין איזה דבר הגון בשביל הקובץ השני. אמור לו עוד, כי ענין ה”פירורים“¹⁷³ נעשה שלא בידיעתי לגמרי ונודע לי על זה רק מעתונים. לצייטלין אכתוב מחר, כי דבר קטן לי אליו (לא בנוגע אלי). – בקרוב אקבל כתבי וַייסנברג, ואפשר שאכתוב עליו איזה דבר בשביל ה”ספרות“. אני, על פי המעט שקראתי ממנו, איני מכבדו כלל, אבל “מבין” אחד מידידי אמר לי, שאסור לי לשפוט עליו עד שאקרא את ה”שטֶטיל" שלו. – הנני משביעך, לחובר, לענות לי בפוסטה החוזרת.

י. ח. ברֶנר.

כפי שאתה רואה לא יהיה לך לבוא בענין ה“רביבים” אלא עמי. אני אשלח לך את האכסמפלארים הדרושים ואתה תשלח לי כסף.

391. לדניאל פרסקי

13/8 08, למברג.

ידידי ד. פֶרסקי.

בטח עוד לא שכחתני, והנני כותב אליך בזה:¹⁷⁴ הנני בגאליציה ומתחיל להוציא לאור קובצים ספרותיים בשם “רביבים”. הקובץ הראשון בן מאה עמודים במחיר 40 ק“פ (זה, כמדומני, 20 סנט?) יָצא כבר לאור (בעתונים, וגם ב“יודישע צוקונפט”¹⁷⁵ תמצא מודעה על אודותיו). אחד מידידי, בן־דוד,¹⁷⁶, כתב כבר למר דרוקרמן¹⁷⁷ על אודות זה. אולם עתה, כפי שאני רואה, עלי לקחת שוב את כל העבודה עלי. דבר, אפוא, אתה עם מר דרוקרמר על זה והתייעץ אתו, כמה אכסמפּ. עליו להזמין אצלי מ”רביבים". הראבאט הוא 25% והמשלוח עלי. – אבקשך לענות לי תיכף על גלויתי זו וגם תכתוב לי מה שלומך ומצבך במקום מושבך.

שלך

י. ח. ברֶנר

אדריסתי הפרטית מעל"ד.

392. לג. שופמן

דינסאָג¹⁷⁸ [חותמת־הדואר: 18.8.08, לבוב]

שופמן,

אם אינך משטה בי וכתבת דבר בשם “מבקרים” – שלח אלי תומ"י¹⁷⁹ ואֶתנו ב“רביבים”: יש מקום של 7 עמודים.¹⁸⁰

להערתך בדבר ו“רעוֹ” שמתי לב. “ההנאה החריפה” – מה אתה שח? כלום אפשר עוד לשנות?¹⁸¹

טהייערע רוזשא מעללער!

איך בעך זעהר, איבערגעבען דיעזע קארטעל שאפמאנ’ן וואס פריהער.

איך געריס אלעמען און בעזאנדערס נעחען גער הארצליך.

ברענער.¹⁸²

393. לא. בילין

21/8 08, לבוב

ביילין!

היום שלחתי לך, לאחרונה, קובץ “רביבים”. אפשר שאוציא פה עוד קובץ ב'. הכן איזה דבר. לא“י לא אסע בוודאי עד אחר חג הסוכות. ראה את האַרט¹⁸³ ואמור לו, כי שלחתי אליו 50 אכסמפלארים מ”רביבים" כהזמנתו בגלויתו לבן־דוד, ואבקשו לבלי לאחר במשלוח לי כסף־הפדיון. המשלוח עולה בדמים מרובים, ויותר מנכיון של 20 פרוצנט איני יכול לתת. כל הענין הוא בהכרח שוב בידי. כמו כן ישלח־נא לי אכסמפלאר אחד מ“פירורים”. ממקומות שונים מדברים בי משפטים על הצ’וּצ’לוֹ¹⁸⁴ הזאת שהוצאתי, וחפץ הייתי לראות עגל זה כיצד יצא באמת.¹⁸⁵ ושלום לנארודיצקי, ושלום לכל הנלווים אליך. שופמן עודנו בנאות־קיץ. מה יענקעלי?

שלך

ברנר.

שלום למקסימובסקי. אולי תוכל להודיעני את אדריסתו?

394. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: לבוב, 23.8.08]

ברדיצ’בסקי,

לצערי הרב הנני נזכר פתאום אתמול בחצות הלילה, כי מודעתך לא ניתנה ב“רביבים”! תולכ לשער את צערי! תוכל לשער גם את הטירדה הרבה והחפזון שבהם נדפס הספר, עד כי דבר כזה נשכח באיזה אופן פאטאלי מזכרוני! אבל נחמתי האחת, כי המעטפה לא נדפסה עד עתה אלא במאה אכסמפלארים ועוד צריכים להידפס 1400 ועל כולן עוד תבוא המודעה שלך, כמו שתיווכח מן האכסמפלאר שאשלח לך. רק צר לי, כי על כל אלה ששלחתי לסופרים ולמערכות, היינו המאה הראשונה, לא באה המודעה שלך. עוד חייב אני לך כתרים אחדים ונבוא על החשבון בקובץ ב', שאוציא אי“ה.¹⁸⁶ הכן למעני את ה”בן־יחיד" שלך.

ושלום לך ולביתך מעמקא דלבא.

י. ח. ברֶנר.

395. לפ. לחובר

26/8 08, לבוב.

לחובר,

סכסוכים עם המדפיס, עם הכורך – ולכן לא באה תשובתי. מילא, היום בערב יהיו כל האכסמפלארים ואשלחם לך ע“י מסילת־הברזל, כי ע”י הפוסטה עולה המשלוח ביוקר נורא. עוד אכתוב לך. התנאים בנוגע למוס“ים¹⁸⁷ הוא כך. לסוכנות הראשית, כלומר לך, איני יכול לתת יותר מ־25%, ואתה תתן הנחה למו”ס כפי ראות עיניך. אשלח לך 500.

אמרו לי, כי ע“י הפוסטה עוד יארך זמן המשלוח, ואולם אני אשלח לך לא ע”י באגאז', אלא ע"י פאַסאַז’יר ודרך ראדזיוויל. לשלם תוכרח אתה שם. כך נוהגין.

היה אצלי אותו א. ברש והתאונן שלא שילמו לו בעד ה“חולחליות”. – הקיבלת דברי שופמן? כתוב.

י. ח. ברֶנר

למה חדלת לכתוב דברי־ביקורת, שכוחך בהם? מתי יֵצא ספר ג'?

יש פה בגאליציה מו"ס אחד ממכרי. אדם ישר עד מאוד. אדריסתו: Uscher Buchbinder in Gliniany. Oester, Galizien¹⁸⁸ )

ודיברתי עמו ע"ד מכירה ראשית של “ספרות”. כתוב אליו את תנאיך.

396. לפ. לחובר

מוצאי שבת [29.8.08, לבוב]

לחובר,

500 אכסמפלארים מ“רביבים” נשלחו לך אתמול. תשלם הוצאת המשלוח ותגש אל המלאכה. כתבתי לביחובסקי שיהיה לך לעזר, והוא יהיה לך לעזר רב, כמובן שלעמלק"פ.¹⁸⁹

בנוגע למו“ס, הוא כך: אני קצבתי 40 ק”פ עם המשלוח ברוסיה בטעות, מבלי חשבון, כי באופן הזה לא ארוויח כלום, אפילו אם אמכור את כל האכסמפלארים. אולם העשוי עשוי. בכל אופן יותר מ־25 פרוצנט איני יכול לנכות. באופן הזה צריך אני לקבל ממך 27 ק“פ בעד כל אכסמפלאר, היינו ניכוי של משלוח 4 ק”פ פוֹרטוֹ ועוד 9 ק“פ פרוצנט. ואתה לא תתן למו”ס אלא 15–10 פרוצנט. ואם קשה יהיה להפיץ באופן הזה – מה לעשות. אם אדפיס קובץ ב', אדפיס ביתר אכסמפלארים ואפשר יהיה לתת פרוצנט יותר גדול. –

לשניאור שלחתי אכסמפלאר על־פי אדריסתו בפאריז עוד ביום השבת העבר, וייפלא בעיני שלא קיבל. כתוב לו, במטותא, שאדריסתי היא כמקודם. אמנם, את השיר שלו, לפני שבועות אחדים, שלחתי לו מעיר אחרת, מטארנופול, אבל כבר שבתי משם. – חפצתי לשמוע ממך יותר פרטים בנוגע לקובץ שלישי של “ספרות”. – הקיבלת כתבי שופמן? השלחת לו מעט פשיטי דספרא?¹⁹⁰ ובאיזו ספרים אחדים אתה עסוק?

לתשובתך אחכה.

י. ח. ברנר.

הבאת בדברים עם בוכבינדר? בכלל, מי יודע, אפשר שאתה מעבר מזה ואני מעבר מזה נכניס איזה דבר לספרותנו…

397. לפ. לחובר

[08] 12/9, שבת.

לחובר,

ביום ג' העבר כתבתי לך גלויה, ומפני מה לא קיבלתה לא אבין. לאחרונה נמצא הקביטאנציה.¹⁹¹ הרי שלך לפניך. דרוש אחרי הספרים, קבלם וענה תיכף.

באמריקה יש לי איזה משא־ומתן עם דרוקרמן. שלחתי לו מאה אכסמפלארים. אם רזניק את קפלן דורש ממך 50 אכסמפלארים ויש איזה חשבון לשלוח לו (חשוב: שתי פעמים משלוח!) מוארשה – שלח. אלי לא פנו.

בוכבינדר, כפי הידוע לי, הוא אדם ישר, ואם הוא קונה אצלך¹⁹² ולא לוקח בקומיסיון, אז יכול אני לקבל על עצמי מהסכום שתהיה חייב לי בעד ה“רביבים” (עד 50 רובל בערך); אולם אם אתה שולח לו בקומיסיון, איני רוצה, משום שאם לא ימכור, אישאר אני קרח מכאן ומכאן.

בצפיה לתשובה ולעסקים טובים

י. ח. ברנר.

398. לא. בילין

[לבוב, 18.9.08]

לאחי לביילין.¹⁹³

בנוגע לערך האמנותי שב“רביבים” ודאי שצדקת, אלא שבכל זאת אנסה להוציא עוד קובץ אחד, אם רק יעלה בידי לצבוֹר כסף־הפדיון של הראשון, ואקווה כי בשבילו, בשביל השני, תתן אותו הדבר היפה שיש בדעתך לכתוב זה כמה.

השתדל נא לראות את – – – והזכירוֹ – – – כי הנוגשים, בעלי חובותי, אצים.

אתה נוסע לפלשתינה. אבל מה תעשה שמה? במה תתעסק? אני הייתי נוסע לניו־יורק, אלמלי הייתי יודע שאמצא שם עבודה ספרותית, לשון־קודש וז’ארגון, ואהיה מרוויח כסף.

ושלום ליענקעלי שלנו. עד מתי יהיה זה “בן יחיד”?

ושופמן כבר בא מן הדאטשע.¹⁹⁴ הנני נפגש אתו לא לעתים תכופות. לחכות במכתבי זה עד שיבוא איני רוצה.

מה מקסימובסקי? ההחכים קצת? מדוע לא הודעתני את אדריסתו, כמו שביקשתיך.

קו הבריאה שלי לא עצהיו"ט.¹⁹⁵ והייתי אפילו אצל רופא בשבוע זה. בחור שכמותי צריך לישא אשה.

וכתוב, ביילין, אל תחמיץ בגלויה.

י. ח. ברנר.

כ’געריס ציפען און אַלעמען.¹⁹⁶ הרואה אתה את נארודיצקי? מהו?

399. למערכת “לעמבערגער טאגבלאט”.

[20.9.08, לבוב]

געעהרטע רעדאַקציע!

אין דעם נומער 36 פונ’ם “המצפה”, וואָס ערשיינט אין קראַקוֹי, געפין איך אַ נאָטיץ איבער’ן זאַמעל־ביכעל “רביבים”, וואס איך האָב נישט לאנג ארויסגעגעבען, אויף וועלכען כ’געפין פאר נויטיג צו רעאַגירען, נישט אַכט־געבענדיג אויף דער אנטיפאטיע, וואס עס דערוועקט אין מיר די פאָלעמיק מיט’ן “המצפה”. א ליגען טאָר יעדענפאַלס נישט פערשוויגען ווערען. דער האָכגעשעצטער ה' לאַזאַר, דער רעדאַקטאָר פונ’ם “המצפה”, האַלט זיך אַ פנים פאַר דעם צענטר פון דער וועלט און זעהט אומעדום זיינע פערזענליכע שונאים, וואס זענען אויסען איהם שלעכטס צו טהון – אומעדום: אפילו צווישען די, וועלכע ווילען קיינמאָל נישט א טראַכט טהון, אז עס איז עפיס דאָ אַ מענש מיט’ן נאָמען לאַזאַר אין קראַקוי. אַז איך גיב ארויס א זאמעל־ביכעל, וואס זיין צוועק איז ליטעראטור און נוּר ליטעראטור, קומט צוגעהן יענער בעריהמטער הער און שרייבט אזוי צוזאָגען: “דיעזער נייער בוך, די ‘רביבים’, איז בעשאַפען געוואָרען אַלס פראָטעסט געגען דעם ‘המצפה’ אין די טעג פון הוּרוויצעס געשיכטע. דיזער לעצטער האָט צוגעזאָגט מיטצוהעלפען מיט זיין גוּטס אוּם צו קאָנקוּרירען מיט’ן ‘המצפה’”. אַלץ די “המצפה”! די גאַנצע וועלט שטעהט אויפ’ן “המצפה”! דער גרויזאמער הוּרוויץ גיט געלד, אום צוּ ברעכען דעם “המצפה”; אַי, איז דאָך די קשיא: עס שטעהט דאָך בפירוש אויפ’ן שער־בלעטיל פון די “רביבים”, אז עס האָט בשום אופן נישט צו טוהן מיט הוּרוויצ’ס אונגליקליכע 100 קראָנען?! איז אבער אין מקשין על לאַזאַר! אויף הערן לאַזאַר איז נישטא קיין קשיות צו פרעגען. שטעכט איהם די אויגען – זאָגט ער, אז אַ רעגען געהט. אויפ’ן שטעל צעשרייט ער זיך: “סטייטש! אין די ‘רביבים’ איז נישטא אפילו איין זאך פון גאַליצישע שרייבער, אָבוואהל עס ווערט געשפייזט פון געליציש געלד”. זעהר שען! דער “המצפה”־רעדאקטאר האַלט אַ פנים, אַז אַ ליטערארישע זאַמלונג איז א מין עליות־פערטיילונג, און אַ פעטע בכבוד’ע עליה דאַרף מען געבען דעם, פון וועמען מ’ווערט “געשפייזט”… נוּר דאָס וואָלט איך שוין, זעלבסטפערשטענדליך, איהם מוחל געווען. מעגליך, אַז אַנדערש קען דער “המצפה” נישט אויפפאסען אַ זאַך. אַלעס איז די ביטערע פרנסה… איך וואָלט איהם מוחל געווען אויך דעם פאַקטישען שקר, אַז עס איז נישטא “קיין איין זאך אין די ‘רביבים’ פון געליצישע שרייבער”, וועהרענד דריי זאַכען זענען יאָ דאָ, נעמליך: א שיר פון דעם יונגען אימבער און צוויי ארטיקלען איבער מיסטעריום און קונסט פון שלמה שילער און ר' בנימין! איך וויל נאר בעמערקען איינמאל פאר אלע מאל, אז די עצם המעשה פון “געשפייזט מיט געליצישע געלד” איז נישט מעהר ווי א שענע לאַזאַרישע “לעגענדע”. אין די “רביבים”, וואס איך האב הערויסגעגעבען, איז נישטא אפילו איין העלער פון געליציש קהל’ס געלד! די “רביבים”, וועלכע וועלען ערשיינען פון צייט צו צייט, זענען א פריוואַט אונטערנעהמונג. אמת, די “קוֹמיסיה לתחית שפת עבר”, וועלכע האָט געזאמעלט מיט א האַלב יאהר צוריק אַבאָנענטען און נדבות אויף אַ מאָנאַטס־שריפט, האָט אויסגעבאָרגט אויך פיר דיעזען זאַמעל־בוך א געוויסע סומע; דאָס געלד אבער (116 קראָנען; די הוצאות פונ’ם גאנצען שטייגען איבער 600 קראָנען) ווערט איהר פון מיר אומגעקערט ביז איין פרוטה. דאָס קען בעשטעטיגט ווערען פון דער קאָמיסיע גופא – און נאָך אלעס דעם, אז מ’לעזט אין “המצפה” איבער הוּרוויצ’ס מטמון געלד פאר די “רביבים”, איבער גאַליציש געזאַמעלט געלד פאר די “רביבים”, פרעגט מען זיך במילא: רבונו של עולם! וואָס איז דאָס דער מעהר מיט דעם ה' לאַזאַר? איז ער טאַקי אַזאַ בריה משונה, אָדער מאכט ער זיך נור פאר אַ זעלכען, נישט צו זעהן דאס, וואָס יעדער שטיקעל בר־דעת מוז עס זעהען?!

לעמבערג.

י. ח. ברענער.

תרגום:

מערכת נכבדה!

בגליון 36 של “המצפה”, היוצא בקראקוב, אני מוצא רשימת־ביקורת על הקובץ “רביבים”, שהוצאתי זה לא כבר לאור, והיא מאלצת אותי להעיר משהו עליה, תוך כדי הבלגה על רגש־התיעוב, שכל פולמוס עם “המצפה” מעיר בי מעיקרו. מכל מקום אסור לתת לשקר שיעשה לו כנפיים. מר לאַזאַר המכובד מאוד, הוא עורך “המצפה”, רואה את עצמו, כפי הנראה, כמרכז־העולם ובכל מקום יראה לפניו שונאים אישיים, שכל חפצם להרע לו. בכל מקום: אפילו בין אלה, שלעולם גם לא יעלו על דעתם, כי יש בעולם מין בן־אדם ששמו לאזאר בקראקוב. בעוד שאני מוציא לאור קובץ, שכל תכליתו ספרות ורק ספרות, בא אותו אדון מכובד וכותב לאמור: “ספר חדש זה, ‘רביבים’, נברא כמחאה כנגד ‘המצפה’ בימי ענין הורוויץ.¹⁹⁷ זה האחרון הבטיח לתמוך בו בכספו לשם התחרות עם ‘המצפה’”. הכל “המצפה”. כל העולם כולו עומד על “המצפה”! הורוויץ הנורא נותן כסף כדי לרעוץ את “המצפה”! ואם יקשה אדם וישאל: הן אמור במפורש בשער “רביבים”, כי אין כל קשר ביניהם ובין מאת הכתרים האומללים של הורוויץ?? אלא שאין מקשין על לאזאר! ¹⁹⁸ גם אם את עיניו תנקר, יאמר לך: גשם יורד. מיד יקום ויצווח: “הנשמע כדבר הזה?! אין בהם, ב’רביבים’, אף דבר אחד מפרי רוחם של ספרי גאליציה, בה בשעה שהם מתפרנסים מכסף־גאליציה“. נאה להפליא! עורך־”המצפה" סבור, כנראה, כי קובץ ספרותי הוא מין כיבוּד ב“עליות”, וב“עליה” שמנה והגונה צריך לכבד את מי ש“מפרנס”… אלא שאת זה הייתי, כמובן, מוחל לו מחילה גמורה. יתכן, שאחרת אי־אפשר לו, ל“המצפה”, לתפוס איזה דבר. בכל מקום הפרנסה העלובה… הייתי מוחל לו גם את דבר השקר המפוֹרש, ש“אין בהם, ב’רביבים‘, שום דבר משל סופרי גאליציה, בשעה ששלושה דברים באו ונדפסו בהם, והם: שיר מאת אימבער הצעיר¹⁹⁹ ושני מאמרים על אודות המסתורין והאמנות מאת שלמה שילר ור’ בנימין! אני רוצה רק לאמור ולהודיע כאן, כי כל עצם־הסיפור על “פרנסה מכסף־גאליציה” אינו אלא “אגדה” לאזארית יפה. ב”רביבים“, שהוצאתי לאור, אין גם הֶלֶר אחד מכסף גליצאי ציבורי! ה”רביבים“, שיֵצאו לאור מזמן לזמן, אינם אלא עסק פרטי. אמנם, ה”קומיסיה לתחיית שפת־עבר“, שאספה לפני חצי־שנה חתומים ותרומות להוצאת ירחון, הלוותה גם לקובץ זה סכום מסויים, ואולם כסף זה (116 כתרים; כל ההשקעה כולם עולה על 600 כתרים) מוחזר לה על ידי עד הפרוטה האחרונה. דבר זה יכולה לאַשר הקומיסיה בעצמה. ואחרי כל אלה, בשעה שאתה קורא ב”המצפה" על המטמון שהעניק הורוויץ ל“רביבים”, על כסף־גאליציה שנאסף לטובת “רביבים”, אתה שואל את עצמך: רבונו של עולם! מה טעם הגדוּלה, שמר לאזאר נוטל לעצמו? האם באמת בריה משונה הוא, או עושה הוא את עצמו בריה משונה, שאינה רואה דברים, שכל בר־דעת שהוא רואה אותם בהחלט?!

י. ח. ברנר.

למברג

400. לפ. לחובר

יום ג' בשבוע [29.9.08]

לחובר,

תמיה אני, שאינך מודיעני כלום על קבלת “רביבים”. רציתי לשלוח מודעות ל“ראזסוואֶט”, “הזמן" ו“העולם”, שלא הדפיסו מודעותי הראשונות, למרות מה שהבטיחו ואני נתתי את שלהם. ואיני יודע, אם הספרים כבר בידך הם ואם יש צורך בזה. – מה עם “ספרות”? בנוגע ל“רביבים”, ב', הדבר תלוי באיסוּף כסף הפדיון. לע"ע,²⁰⁰ הדברים יגעים. –

שלום לשלנו.

י. ח. ברנר.

בבקשה לענות בפוסטה החוזרת.

401. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 30.9.08]

לברדיצ’בסקי,

קיבלתי את שני הספרים ועברתי עליהם. אין סדר למשנה. –

קרוב הדבר, שבעוד שבועות מספר אגש לאסוף חומר בשביל קונטרס “רביבים”, ב'. האוכל לקוות ממך לאיזה דבר שירתי, מעין אותם הדברים? –

נסיעתי מכאן נדחתה. בינתים למדתי קצת גרמנית, כפקודתך עלי בהיותי בברסלוי. הנני מבין כבר מה שאני קורא. היכן יכול אני להשיג ספריך שלך בזו השפה, כי משתוקק אני לעיין בהם. אולי יעלה בידי להעיר עליהם בספרותנו, כשתגרום השעה.

בשלום לך ולביתך ובצפיה לתשובה

י. ח. ברנר.

מה עמנואל בפרטיות?

402. לש. ב. מקסימובסקי

1 אוקטובר, תרס"ט, לבוב [1908]

מקסימובסקי,

פניתי לביילין פעמים אחדות בבקשה שישלח לי אדריסתך ולא נעניתי. היום פישפשתי בצרור מכתבי ומצאתי במקרה אדריסה זו שמעל"ד. איני יודע, אם נכונה היא ואם יגיעוך דברי, ולכן יהיו מעטים.

זה הדבר: הנני ניגש להוצאת קובץ “רביבים”, ב', ואם יש בידך דבר נאה בשבילו – שלח.

כתבתי מעל"ד.

מה משפחתך בלונדון?

שלך

י. ח. ברֶנר.

אבקש לענות מיד בכל אופן.

403. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 7.10.08]

לברדיצ’בסקי,

דבריך באוני. קצת צדקת וקצת הנך מפריז. בעד המודעה²⁰¹ בחו' א' ובחו' ב' שתבוא הנני חושב לך חמישה זהובים.²⁰² הסכום הזה הנני חייב לך בעד יתר העמודים בחוב' א' שלא העליתי לך בחשבון.

ולדברך בעד חו' ב' הנני מחכה. מה שאין המשך קבוע לדבר – לא בידי טובי. והנני ההוגה לך רגשי הוקרה רבה. י. ח. ברֶנר

404. ליעקב פיכמן

[לבוב, 9.10.08]

פיכמאן שלי,

הונוראר “גדול”, כמו שכתבתי לך מכבר, אין שום יכולת לשלם. משלם אני לכּל שני כתרים בעד העמוד (ארבעה כתרים אני חייב לך בעד “עזובים”²⁰³ ושכר זה אשלם גם לך. תחת זאת אין עליך כל עול של עורך, לא כמו ב“השלוח”, ויכול אתה לכתוב כל מה שעולם על רוחך. יותר נכון: רוצה הייתי שתתן לי מה שב“השלוח” יהיה לא “קאָ דוואָרוּ”.²⁰⁴ אם תסכים לתנאי ותחליט לשלוח לי איזה דבר, שלח במוקדם האפשרי. הקובץ הייתי רוצה שיצא בעוד ששה שבועות. לכת"י²⁰⁵ אחכה

י. ח. ברֶנר.

405. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 11.10.1908]

לברדיצ’בסקי,

נגשתי לעריכת קובץ ב' והנני מחכה לדברך. אם יהיה איזה ריווח מקובץ א', אעלה לך את שכרך לשלושה כתרים העמוד, ואם לאו – יישאר כמקודם. שלום, שלום!

י. ח. ברנר.

אדריסתי מעל"ד.²⁰⁶

406. לצ. ז. וינברג

[לבוב, אוקטובר 08]

ויינברג היקר!

שמחתי מאוד על מכתבך, אך מהיותי לא בקו־הבריאה לא מיהרתי לענותך.

שלח לי בשביל הקובץ “רביבים”, ב', את הדבר היותר חשוב בין כתביך.

שלך

י. ח. ברֶנר.

ראה אדריסתי מעל"ד.

407. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 20.10.08]

לברדיצ’בסקי,

בוודאי קיבלת כבר “ספרות”, ג', וראית, שלחובר מתחיל להוציא בעצמו “רשפים”.²⁰⁷ לבנות במה פה אין לאל ידי, אבל עוד קובץ צריך אני להוציא לע“ע.²⁰⁸ מקום בשביל דבריך יש כמה שתחפוץ – ושלח מה שתחפוץ: כרקטריסטיקה של סופר, הערות בקרית־ספר שלנו – אם סיפור אין לך. “ספר האגדה”²⁰⁹ אין ת”י.²¹⁰

408. לפ. לחובר

[לבוב, 20.10.08]

לחובר,

“ספרות“, ג', קיבלתי. ראיתי ע”ד ה“רשפים”. אדרבה. את ה“ביבליוגרפיה”²¹¹ שלי ודאי נתת לשם. בקבלת איגרתך שלחתי ע"י הפוסטה עוד 84 אכסמפ. “רביבים” בשתי חבילות. תכתוב בכמה עלתה לך קבלת הארגז. השתדל לשלוח כסף. בוכבינדר כתב לי, שעדיין לא קיבל ממך דבר ושתנאי הותנה עמך לשלם כעבור שלושה חדשים – ולא יתן עתה. “הזמן” הבטיח לתת עוד חמש פעמים מודעת “רביבים” בעד דבר ספרותי קטן ששלחתי לו.²¹² “רשפים”, קובץ א‘, יֵצא מיד אחר הסוכות – שלח לי ואראה מה טיבו. מה מצב עסקיך? היש לך תקוה לשלם שכר־סופרים גם להבא? הנני ניגש לעריכת “רביבים”, קובץ ב’ – והנני מחכה לעזרת הכנופיא הספרותית שלכם. מסור את זאת לחברינו. כתבתי בימים האלה סיפור בשם “מן המיצר”. בן ארבעה גליונות של דפוס.²¹³ אם תרצה בו – עליך יהיה לשלוח לי איזה אַוַנס, כי אין לי ממש במה לשלם שכר־דירה.

אדריסתי מעל"ד. שלום! י. ח. ברנר.

408א. לא. ציוני

(08?) 3.11 למברג [חותמת הדואר]

וילקנסקי,

לאחר ישוב־דעת מרובה החלטתי לתת את דרמתך כולה²¹⁴ כמו שהיא בקובץ “רביבים” ב' למרות מגרעותיה הרבות בפסיכולוגיה של בלומה (ואחרים²¹⁵, למרות ההמצאות של “אגדות” וכדומה לזה, שעושות רושם של דבר מלאכותי, למרות היצור הבלתי־מוצלח יוסף, למרות סוף המערכה הרביעית, המזכירה את סוף “לפני שואה”.²¹⁶ כי למרות כל אלה הדבר הוא ספרותי וראוי לדפוס, וחבל אם דבר כזה ילך לאיבוד.

ה“רביבים” יֵצאו בעוד ירח ימים. אתן מודעתו של “העומר”. אבקש לשלוח לי אכסמפלאר אחד ולקבל בשביל המערכת אכסמ. “רביבים" מאת קרוגליקוב.

שים לב לאדריסתי מעל"ד.

שלום לאחיך

י. ח. ברנר.

409. לפ. לחובר

[לבוב, 4.11.08]

לחובר,

אין קול ואין קשב. מסתמא לא הכל הולך אצלך למישרים. “רשפים” עוד לא נתקבלו. “רביבים”, ב‘, יצאו בעוד שלושה שבועות. הכמות של הראשון והמחיר של הראשון. שלח מודעה גדולה על הוצאת “ספרות”. ראיתי את בוכבינדר. הוא לא קיבל ממך עדיין כלום. הוא אמר לי, שיתן לי כסף בשבילך בעוד חודש ימים, ואני ניאות לזה. – היופיעו ה“רשפים”? האשלח לך מודעה בשבילך ע“ד “רביבים”? אם לא תבוא עם בוכבינדר לעמק השווה, שלח לי 25 אכסמפלארים מכל ספרי תוצאתך ואשתדל להפיצם. אבל צריך אני לדעת זאת מתחילה בכדי להודיע על זה ב”רביבים", ב’. שלח חשבון וכסף־הפדיון של “רביבים”, א‘. בכמה עלתה הקבלה, ואם כדאי לשלוח גם להלן בפוסטה או ע"י מסילת הברזל. – מקובצי “ספרות” כבר משכת, כנראה, את ידך. – הקובץ השלישי לא עלה לך, לפי טעמי. את – – – של – – – אסור היה להדפיס, כמו כן דבריהם של ברדיצ’בסקי, נומברג, וארשאבסקי וכו’ – רפים, רפים. אבל מה לעשות… לאחרונה מחשבה אחת: אולי נוכל להתאחד שנינו בתוצאה אחת, מאחר שלבנו לדבר אחד וכוחותינו נטויים כלפי עבר אחר? התישב בדבר.²¹⁷ צריך אני לדעת תנאי ההדפסה אצלכם. בכמה, למשל, היתה עולה אצלכם הדפסת קונטרס של “רביבים”, 2000 אכס'? השתדל לענות מיד.

י. ח. ברנר.

410. לפ. לחובר

[לבוב, 10.11.08]

לחובר,

קיבלתי מכתבך עם המודעה. הכל טוב, חוץ משורה אחת: “עוד כסף, מלבד של בוכבינדר, אשלח לך בקרב הימים”. היאך! בעד ה“סחורה” שלי, ששלחתי לך זה כשלושה חדשים, צריך תהיה לשלוח לי לאחר הניכויים קרוב ל־180 רובלים. על זה יתן לי בוכבינדר בעוד חודש ימים 35 רובלים – ו“עוד כסף” תשלח לי אתה “בקרב הימים”! ואפילו אם נניח, שעוד לא הוצבר כל כסף־הפדיון – אבל חלק ממנו הלא הוא ודאי כבר בידך – ולמה תעכבנו? צריך אני לשלם לסופרים ולמדפיס בעד ב' – ואין פרוטה.

“רשפים", ב', עוד לא קיבלתי. את המודעה שלי אשלח לך באלו הימים.

שלך י. ח. ברֶנר.

411. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 13.11.08]

ברדיצ’בסקי,

את הדברים קיבלתי במועדם, אבל מחלת עצבים ההולכת ונמשכת עיכבתני מלענות תיכף.

חלק מ“רביבים”, ב', כבר בדפוס, אבל מצבי הוא עוד פעם עלול להשתנות. מכרַי באמריקה רוצים לשלוח לי כרטיס־נסיעה, וכאן אין לי מקום ואין אפשרות להשתכר.

לפי מצב הדברים והחומר נתגלה, שלא אוכל לתת בקונטרס השני אלא את “השמועה”. “ליקוטי החזון" הריני משיב לך בזה.

האם כבר הדפסת את “הזר” באיזה מקום מתחילה, שאחד־המבקרים העיר עליו שנדפס ב“רביבים” שנית?²¹⁸

את ההגהה מ“השמועה” אשלח לך, כמובן. גם “מחיי הקראים”²¹⁹ אשיג ואשלח.

דייק לכתוב אדריסתי דווקא כך:

Ch. Ickowicz, für Brenner. Ul. Rzeznicka 9, Lemberg.

בריאותי לא בטוב.

שלום לך

י. ח. ברנר.

412. לפ. לחובר

[לבוב, 14.11.08]

לחובר,

קיבלתי “רשפים”, ב‘. על מכתבך עניתי לך. הנני שונה דברי: צריך אני לכסף. בחומר ספרותי בשביל “רשפים” אבוא לך לעזר. אבקשך לתת ב“רשפים”, ג’. או ד', מודעה זו:

בעוד ימים אחדים יֵצא הקובץ הספרותי השני של “רביבים”. נערך ע"י י. ח. ברנר. הכתובת של כל ענייני “רביבים”, הן בנוגע לאדמיניסטראציה והן בנוגע לעריכה:

Ch. Ickowicz für I. Ch. Brenner, Rzeznicka 9. Lemberg (Galizien)

גם אתה פנה נא אלי רק ²²⁰

י. ח. ברנר.

413. לצ. ז. וינברג

[לבוב, 16.11.08]

לצ. ז. ויינברג,

מכתבך וציורך קיבלתי. “רביבים”, ב', יוצאים בשבוע זה לאור ולא היה מקום בשביל ציורך, אף אם היה עושה עלי רושם טוב, אבל הלא לא עשה עלי רושם טוב. פסיכולוגיה מלאכותית, סנטימנטאליוּת. נכון הנני לשלחו לחברנו לחובר, אם תסכים לזה.

על שאלותיך לא אדע לענותך דבר ברור.

שלך י. ח. ברֶנר.

אדריסתי מעל"ד.

414. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 17.11.08].

לברדיצ’בסקי

אם המרתי את רוחך באיזה דבר – סלח. הנני בעל־יסורים, ולבעל־יסורים צריך לסלוח הכל.

עלי־ההגהה, “מחיי הקראים”, “העומר”²²¹ (אם אשיגו; החוברת של רובין אין לי להשיג, אלא אם אזמינו מאת המחבר בכסף) וכמו כן עשרים כתרים בעד סיפורך “השמועה” תקבל בשבוע הבא או לאחריו.

את המודעה של ע"ד “מימין ומשמאל”²²² שלח.

ללחובר ע"ד “דור דור” הנני נכון לכתוב (הנני מחכה רק לאישור שני ממך על זה), אף על־פי שספק בידי, אם בר־הכי הוא לזה מצד מצבו הכספי. לי אין הוא שולח כסף בעד “רביבים”, ובוודאי מפני שאין לו. ושלום לך מאתי

י. ח. ברנר.

415. לפ. לחובר

[לבוב, 24.11.08]

לחובר,

מחר אני שולח לך בשביל “רשפים” פרק ראשון “מתוך הפנקס”.²²³ ברדיצ’בסקי פנה אלי שאמצא בשבילו מו"ל להוצאת ספר “דור דור”: הֶס, לילינבלום, פרישמן, בריינין, קלוזנר, ברנפלד. אפשר לראות בזה ברכה, לפי דבריו. כתבתי לו שיפנה אליך ושאני אכתוב לך בדבר זה. התיישב בזה וכתוב אליו.

ואחרון, אחרון – עיקר. למה אינך עונה? למה אינך שולח חשבון? למה הנך משתמט משלוח כסף? בינתיים – וכבר עברו יותר משלושה חדשים. ועתה קובץ שני מונח בדפוס – ועליך תקוותי. לסופרים שילמתי (הנני משלם מעט, אבל במוקדם) מיתר כסף־הפדיון, אבל למדפיס…

הנני צריך לשלוח מודעות לעתונים – ואיני יודע מה לעשות. כתוב לי תיכף, היכן אני בעולם בנוגע ל“רביבים”?

“רשפים”, ג' עוד לא קיבלתי. – מה אתה חושב ע“ד סיפורי “מן המיצר”? מתיירא אני, שאהיה מוכרח לשלחו, סוף־סוף, ל”השלוח".

לתשובתך התכופה אחכה

י. ח. ברנר.

דייק באדריסתי מעל"ד.

את הסכום של בוכבינדר אקווה להשיג במועדו.

416. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, תחילת דצנבר 1908]

לברדיצ’בסקי,

ההודעה הספרותית הקטנה²²⁴ אתן בשמחה רבה. את מכתבך למערכת הנני מחזיר לך בזה: הירחון “ירושלים” נפסק, ואין להילחם במתים; “קוהלת" היה שם בדוי.

שלום לך!

י. ח. ברנר.

417. לפ. לחובר

[לבוב, תחילת דצמבר 1908]

לחובר,

בינתים נתקבלו 30 הרובלים והחשבון. להבטחתך בשבוע הבא הנני מחכה. “רשפים", ג', אינם.

אדריסתו של מר ברש: שמו, Brody, Podwaly Gôrne.

שלום למר שאף,²²⁵ אשר דרש בשלומי.

קנאתך ב“היינט” היא לחינם.²²⁶ אמנם, עניותי העבירתני על דעתי וגם, אמנם, לא ידעתי מתחילה את טיב העתון וסמכתי על זה שצייטלין עובד שם. אבל עתה, בעת שהרשו לעצמם לעשות שַׁמות בפיליטוני השני “שטילע ווערטער” אני מושך מהם את ידי. הקלריקליות שבעתון זה גוברת אצלי על דחקותי. כזאת תוכל לומר גם לצייטלין.

קבל את פרקי זה²²⁷ׂ) ותנהו במוקדם האפשרי. אוסיף כהנה וכהנה. הציעו לפני לעבוד ב“העולם”, אבל “ספרות” ו“רשפים” – אייגענע מענשען.²²⁸ כמה אתה משלם בעד עמוד של “רשפים”?

הנני נהנה מתרגומו של פרישמן ב“רשפים”.²²⁹ שלום, שלום!

י. ח. ברנר.

418. ליעקב פיכמן

[לבוב, 8.12.08]

פיכמאן,

מפני ששלחת מכתבך על־פי אדריסתי הישנה, אות הוא, כי לא קיבלת איגרתי האחרונה, שבה ביקשתיך שתכתוב ותשלח לי איזה דבר בשביל “רביבים” על האדריסה:

---

זוהי גם אדריסתו של שופמן.

בנוגע להשתתפות ב“העולם”.²³⁰ דברים קטנים אין לי. יש לי סיפור חדש²³¹ בכמותו של “מא. עד מ.”. אם נכון אתה לתת דברים בהמשכים, אשלח לך את הפּרקים הראשונים בשביל הגליונות הראשונים. שכר־סופרים לא אדרוש יותר מאחרים, אבל לי דרוש לשלוח במוקדם, מפני שאני חי בזמן האחרון רק על עטי, ולעתים קרובות מאוד אין במה לשלם שכר מעון ואוכל. – “רביבים”, ב', יֵצאו מחר. לפני ימים אחדים שלחתי מודעה ל”העולם“. מודעת “העולם” נתתי. הנני משאיר מקום פנוי קטן לשופמן. וע”כ אקצר.

י. ח. ברנר.

419. לפ. לחובר

יום הרביעי [9.12.08]

לחובר,

“רשפים“, ד' וה', אינם. תשובה על כל מכתבי אין. “רביבים” יָצאו היום. איני יודע, כמה לשלוח ואיך. ההוצאות 16 רובל ל־500 קונטרסים ²³² הוא מחיר אגדי. עכשיו מחיר ה“רביבים” הוא 40 ק“פ ²³³ בלי המשלוח, ולכן אחשוב על חשבוני רק את הפּורטו, מכיוון ו־25 הפּרוצנט ינוּכוּ מ־40 ק”פּ. הראשון נתייקר וברוסיה עם המשלוח 50 ק"פּ. שים לזה לבך.

מבּוּכבּינדר 35 רובלים קיבלתי. בכל זאת שלח לי גם אתה כסף. שלח. אין לי במה לפדות מבית־הדפוס אלא מאות אחדות של אכסמפלארים.

הקיבלת “מתוך הפנקס”, ב'? הקיבלת מודעתי?

אגודת “השחר”, אשר כתבתי עליה ב“פנקסי”, א‘, פנתה אלי בבקשה להשתדל אצלך להתחלף עמך במודעות (ב“טאגבלאט” הלבובי כתבתי בשבוע העבר רצנזיה על הוצאתך). ענה, אם מסכים אתה ותתן את מודעתך ב“השחר”, ב’, ותשלח לך את מודעתה.

בצפיה לתשובה בפוסטה החוזרת

י. ח. ברנר.

420. לפ. לחובר

שבת [12.12.08]

לחובר,

איגרתך מיום 6/XII קיבלתי. היום שלחתי לך לע“ע²³⁴) ׂ ׂחבילה קטנה של “רביבים”, ב' (42 אכסמפלארים). ליותר אין לי כסף־המשלוח. במסה”ב²³⁵ לא אשלח לך עוד יען שעולה ביוקר. “רשפים”, ד' וה‘, קיבלתי. ע"ד הפּרוצנטים (רק 25 מ־40, המשלוח לרוסיה שלי) כתבתי לך באיגרתי הקודמת. מן הראשון אולי אוכל לשלוח לך עד מאה אכסמפלארים, אבל כפי שראית העליתי על מחירו, יען כי עד עתה עוד לא הרווחתי ממנו אפילו פרוטה אחת. כתוב, אם לשלוח. בנוגע לכתבַי עלי להדפיסם פה, למען יראום עינַי בשעת הדפסתם. לקצת כסף ממך אחכה. “מתוך הפנקס”, ג’ (ע"ד נומברג), תקבל באלה הימים.²³⁶

שלך י. ח. ברנר.

421. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 24.12.08]

ברדיצ’בסקי,

המודעה שניתנה ב“טאגבלאט”²³⁷ לא באשמתי ניתנה, אלא באשמת המנהל, שרצה לעשות לי נחת־רוח וזכה לי שלא בפני. דיברתי אתו קשות על שסידר את השורות בשביל ה“רביבים” לא בפטיט. מה עשה? נטל וסידר את זה בפטיט (ובשיבוּשים נוראים!) ונתן ב“טאגבלאט”.

שואל אתה, “מדוע לא שלחתי לך מה שביקשתני” – ואני מחפש במכתביך הקודמים ואיני מוצא שם שום בקשה. אולי “העומר”? אבל זה אינו ת"י.²³⁸

מה ענתה לך “ספרות” בדבר “דור־דור”?

שלום וברכה,

י. ח. ברֶנר.

422. לא. בילין

[לבוב, 25.11.1908]

ביילין,

את ה“רביבים”, ב', לא שלחתי במתכוון. חפצתי לקבל ממך איזו ידיעה. עתה שלחתי.

את שופמן אינני נפגש זה שבועות אחדים. – – –.²³⁹ סוף־כל־סוף – סוף.

ואני זקנתי ושׂבתי וחפצתי לנסוע לאמריקה וחפצתי לנסוע לפלשתינה וחפצתי לנסוע לעיר קטנה. ונשארתי פאָרט²⁴⁰) לע"ע²⁴¹ בלבוב והנני כותב איזו דברים ומדפיס דברי הישנים ומקלל את יום הוּלדתי וטובל את עצמי במנוחה – וחי.

בנוגע ל“געשעפט”²⁴² – אדרבא ואדרבא. מדוע לא? הלא צריך להשתכר. אלא שדבר זה תלוי בעם מי יש לנו עסק כאן?

ואתה רוצה לבוא לבובה – נוּ, נוּ. אבל מה תעשה פה? כך? בעלמא? שופמן לא השתכר פה כלום זה יותר מחצי שנה, ואני… השתכרתי, אמנם, אבל פרוטה לפורטה אין, ובמה תתעסק?

בשלום ליענקעלי ולציפה,

יוסף חיים.

25.12.08

את ה“נקמה” שלך²⁴³ לא הבנתי. איזו באלאדה מימי הביניים!

קליינמאן מתגורר כבר ברוסיה.

423. למי. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 28.12.08]

לברדיצ’בסקי,

שלחתי “רביבים”, א'.

בנוגע ל“טאגבלאט” – לא. אין לי כל עסק עמו. מלבד מה שנתתי לו פיליטונים אחדים בשכר של חמישה כתרים הפיליטון, ועדיין לא קיבלתי שכרי.

“רביבים“, ג', אוציא אם יהיה חומר הגון. לע”ע אין לי אפילו שורה אחת.

שלום לך

יח"ב.

424. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לבוב, 5.1.09]

לברדיצ’בסקי,

לצערי אין לאל ידי²⁴⁴ למלא בקשתך בדבר הספרים אשר תבקש.

בשלום

י. ח. ברנר.

425. לא. בילין

[לבוב, 6.1.09]

ביילין,

אויף דיין בריף זאג איך דאס: אויב דו האסט אין לאָנדאָן גאָרניט צו טהון און אַ פאָר רוּבעל האָסטו יאָ (מסתמא אַ צוויי הונדערט!), נעהם דאָס פּעקעל און קום אַהער. לעקציאָנען – גאָט ווייסט, שאָפמאַן האָט אויך ניט קיין לקעציאָנען, נאר עפּעס אַ שטיקעל געשעפט וועלין מיר דוקא אפשר מאכען. וואס דען? מיר וועלען זעהען, אז דא קען מען גאט נישט אָנפאַנגען – פאהרען מיר ביידע נאָך פּאלעסטינא באַשטימט. פאר זיך אויף הוצאות האָב איך, זעלבסט פערשטענדליך, די והותר. נו, און ציפה מיט יענקעלין בלייבען ביי מאיר’ן? ווי קלערסטו? שרייב און מאַך ניט קיין איבעריגע שהיות – – – איך גערעס אלעמען.

פּ. ס. – – –

ברענער.

תרגוּם:

בילין,²⁴⁵

על מכתבך אני משיב כך: אם בלונדון אין לך מה לעשות וכמה רובלים ישנם דווקא בידיך (ודאי כמאתים!), צור, איפוא, את צרורך ובוא לכאן. שיעורים – אלהים יודע, גם לשופמן אין שיעורים, ואולם איזה עסק שהוא – זה דווקא אולי נעשה יחדיו. אלא מה? אם נראה, כי כאן אי־אפשר לנו לעשות שום מעשה שהוא, הרי אנו נוסעים שנינו לארץ־ישראל בהחלט. להוצאות־נסיעתי אני יש לי, כמובן, די והותר. וציפה ויענקעלי יישארו בביתו של מאיר? מה דעתך אתה? כתוב ואל תרבה שהיות – – – אני אומר שלום לכל.

פ. ס. – – –

ברנר.

426. לדבורה בארון

[לבוב, 19.1.09]

לדבורה בארון בקובנה.

היקרה!

רשימתך “לייזר־יוֹסל”, אשר שלחת אלי, דבר הגון הוא, לפי טעמי, ובוודאי אשתמש בה, אם אוציא בגאליציה עוד איזה דבר. –

הנני שולח לך “רביבים”, קובץ א' וקובץ ב'.

ושלום לך. מדוע אינך שמה לך לעבוד עבודה קבועה בספרותנו? אסור לזלזל בכשרון.

והנני ההוגה לך חיבה וכבוד,

י. ח. ברֶנר.

427. ליעקב פיכמן

[לבוב, 24.1.09]

ליעקב פיכמאן,

את מכתבך קיבלתי ומכתבך לשופמן מסרתי. מחברתו כבר נדפסה.²⁴⁶ את “העולם”, ד‘, לא קיבלתי, ובוודאי יש כבר גם ה’ שלא נתקבל. בכלל, אי־סדרים באדמיניסטראציה של “העולם”. שואל אתה לרשימה של עבודותי, והנָה, בקירוב: (חוץ מעבודותי העיקריות: “בחורף”, “מסביב לנקודה”, “מא' עד מ'”, “מעבר לגבולין”, “שנה אחת”, “מן המיצר”): “פת לחם” (“המליץ”), “מעמק עכור” (“ביבליותיקה עברית”, “תושיה”, אין לך שורה שאין בה שגיאה!),,“בחצר”, “הנדיל”, “הירושלמי”, “רשמי דרך”, “ערב ובוקר” (בכרכי “השלוח”), “שמה”, “פעמיים”, “עוללות”, “בימות החמה” (“לוחות־אחיאסף”, תרס“ד–ס”ה), “לעת עתה” (ירחון “הזמן”, הסצינה האחרונה נשמטה לגמרי!), “לא כלום” (“עבריה”, ניו־יורק), פיליטונים וציורים קטנים ב“המעורר”, “הצופה”, “הזמן” וכו‘. – את ה“רביבים”, א’ וב', שלחתי לך שוב באחריות, ובוודאי תקבלם, סוף־סוף.

ושלום לך

י. ח. ברֶנר

דברי ביקורת תקבל ממני,²⁴⁷ אבל רק לאחר גמר הדפסת סיפורי²⁴⁸ ב“העולם”.

428. לפ. לחובר

27/1 09, לבוב.

לחובר,

היום אני נוסע מגאליציה, ולכן תפנה מהיום בכל ענייני “רביבים” רק להמו“ל שלי מר איצקוביץ הח”מ.²⁴⁹ גם אלי תוכל לכתוב לעת־עתה רק על פי האדריסה של איצקוביץ. חפצתי להעירך על ענייני הממונות שבינינו. על פי חשבוני הנך חייב לי בעד “רביבים”, א' וב‘, קרוב לשתי מאות רובלים, ועל זה קיבלתי מבוכבינדר רק כעשרים רובלים (היינו 50 כתרים). לכן שים זאת אל לבך ושלח כסף. “רשפים ו”ספרות, ד’, תשלח אלי ע“ש איצקוביץ כנ”ל וגם הודיעני, מה מצב המכירה של “רביבים”, ב'. ובכלל למה אינך עונה על מכתבים בעתם?

שלך י. ח. ברנר.

עבודתי הספרותית ב“רשפים” אחדש בבואי אל המנוחה. כל מה שתשלח לי יבוא לתעודתו.