תְּקוּפַת לוֹנְדוֹן    🔗

37. לח. נ. ביאליק

כ"ח מרץ [1904]¹, איידקונן, על גבול פרוסיה.

אישי ומשוררי!

באלה שלושת הירחים שעברו מיום כתבי אליך מכתבי האחרון כבר לא אחת ולא שתים אמרתי: נגזרתי! אך הנה אני כותב אליך. וזה לך האות, כי עוד אוסיף לעבוד את “השלוח”, ופה אני מביע תודתי בעד מאה הכסף שנשלח בשבילי בעתו להצלתי ולפדות־נפשי, ותקוותי חזקה, כי יהיה אלוהים עמדי לעבוד את אדמת ספרוּתנו המקורית באותו המקצוע שאתה עורכו.²

במכתבי הקצר האחרון הבטחתי בשביל “השלוח” את סיפורי “גלוּת”, שכבר היה בכתובים, אך יקום נא הלל צייטלין ויעיד שזה ועוד כתבים הרבה (“לא כלום”, ציור, “מכתבי נכה־רוח” “עוד מכתבי נכה־רוח”, ציורים מחיי אנשי הצבא, חומר רב לרומן מחיי האינטליגנציה העברית בשם “האחרונים”)³ – כל זה אבד עולמית, הודות לאסון אשר קרני,⁴ ולא עוד אלא שאף שמונת הפרקים מהרומן הנ"ל שכתבתי מחדש בהיותי נחבא בעיירה אחת⁵ ברוסיה (א. נ. גנסין ידידי קראם בהיותו אתי שם) ואשר לקחתי אתי לדרך – גם הם אינם אתי עתה. דרכי היתה קשה ומלאה חתחתים וממוות ממש ניצלתי במקרה.

רציתי לנסוע לניוּ־יוֹרק, אך אין כסף בידי. אמרת לנסוע לבּאֶרן אשר בשווייץ – ואין מניחים פה לנסוע להתם מכאן. מוּכרח אני לנסוע ללונדון. מקום אחר אין. קניתי כרטיס ונשארו בידי שני מארקים וחצי – – –.⁶ משם אכתוב לך. עתה מצאתי לנכון להזכירך עלי ועל מצבי למען תדע ותזכור, אולי תימצא בידך איזו עבודה ספרוּתית בעדי, כי צר לי מאוד, אם אוכרח למהר בכתיבת ציורַי כדי להחיות את נפשי. אני בקי היטב בספרות הרוסית, ואולי יש צורך ל“השלוח” בסקירות מעין זה. קצר המקום ועוד אשוב לדבר.

מעריצך

י.ח. ברנר.

מעומק לבי הנני דורש בשלום קלוזנר.

38. לח. נ. ביאליק

ג' דחוהמ“פ, לונדון [י”ט בניסן תרס"ד / 4.4.1904]

אישי!

מאיידקונן כתבתי לך. שלשום באתי עד הלום. אמרתי, כי אגור ברחוב, אך הנה נמצא לי איש מאחי ורעי יוצאי־רוסיה ואתו אשכונה. עתה אני קורא ספרים ועתונים ומתאמץ להתרכּז ולקבּץ את נדחי־רוחי. בקרוב אחל לעבוד.

אבקש להשיב לי תיכף. אם תוכל לשלוח לי כעשרים רובל – שלח. את השורה האחרונה של חשבונותי⁷ עם “אחיאסף” איני יודע. בכל העת קיבלתי 266p.⁸ ונדפסו בהוצאתו: “בחורף”, “בחצר”, “שמה”, “פעמיים”, “הנדיל”.⁹ מי חייב למי? בכל אופן, השתדל לשלוח לי עשרים רובל. וגם חשבון תשלח לי “אחיאסף”.¹⁰

יחד את כל כתבי נאבדו, כמובן, גם כל ספרי. ובכן אין אתי כלום מכל חיבורי. אם יש קומפּ [לקט] של [ם]¹¹ של “השלוח”, שנת תרס“ג, שלח לי, כי עוד לא קראתי את סוף סיפוּרי.¹² טוב היה לוּ נשלח לי שנית גם ה”לוח“,¹³ תרס”ד. כן תשלח לי את חוברות “השלוח” דהשתא.

לתשובתך אחכה, שלך

י.ח. ברנר.

אדריסתי: London E. 66 Jubilee str. Mr. Brener.

מעומק־לבי אני דורש בשלום יוסף קלוזנר.

39. לח. נ. ביאליק

[לונדון, 23.4.1904]

לח. נ. ביאליק.

הנני שולח בזה בשביל “השלוח” את שברַי: “מן הזווית”.

בשמונה לירח החולף ענה לי מר קפלן¹⁴ על שני מכתבי באותה העת שאתה היית באודיסה. שם נאמר, כי אחרי שובך תענני; עוד יש שם הבטחה לשלוח לי “חשבון” וספרים ועשרים רובל, על חשבון עבודתי העתידה. –

כתבתי: London E. 66 Jubilee str. Mr. Brener.

מה שלום הד"ר קלוזנר?¹⁵

40. לח. נ. ביאליק

[1904] 27/4

אישי המשורר!

ביום השבת העבר הריצותי לך את שברַי “מן הזווית” בשביל “השלוח”, ואולם מבלי דעת כלל את שׂפת הארץ ומאי־בקיאוּת יתרה בחוקי־המשלוח נדמה לי שעשיתי איזה משגה ולבי נוקפי מאוד, שמא יאבד גם הכתב־יד הזה. ואני הלא כבר מיוּסר ככה בנדון זה כל ימי חיי (על כתבי שאבדו זה לא כבר לא אובה הינחם), ולכן אבקש להשיב לי תיכף על דבר הקבלה, אם רק תהא – את “לוח־אחיאסף” ושתי חוברות “השלוח”, שנשלחו לי מ“אחיאסף”, קיבלתי. כן קיבלתי גם את החשבון, אף־על־פי שאת הכסף אקבל, כפי הנראה, רק בעוד ימים מספר: המוכר־ספרים ענה, כי עוד לא קיבל כלום מ“אחיאסף” על דבר נתינת הכסף. וזאת לי להעיר: בחשבון לא עלה כלל ציורי “בחצר” – שגיאה היא שיצאה מלפני המחַשב. ובכלל נותן החשבון מקום לבעל־דין לחלוק ולאמור: נמצא שפּוּבליציסט נשׂכּר ובלטריסט, המוכרח להתנהל בכבדוּת, להעתיק פעמים מספר כל עמוּד ולהמעיט בכתיבה – נפסד…

אך נפשי קצה בהתרעמות, וביחוד בנוגע לשׂכר שמשלמים מו“ל ספרים עברים… דבר לי אליך, ח. נ., וזהו: בדעתי לכתוב עתה סיפּוּר גדול מחיי האינטליגנציה העברית,¹⁶ ואם רק יהיה אלוהים עמדי – ייצא דבר הגוּן לספרוּת העברית. ואולם בהיותי מצד אחד בעירום ובחוסר כל,ומהצד השני לא אוכל להתעסק בהוראות־שעה וכדומה, ועל־כן בשביל שלא למות ברעב, בשביל להשׂתכּר כעשרים רוּבּל לחודש, יהיה ניטל עלי לתת את כוחי לעבודה ממיתה באחד העתונים הז’ארגוניים היוצאים פה לאור, ואני חס מאוד על נשמתי… ולכן אני פונה אליך, משוררי: עוּצה!… ואמנם, הצעה קטנה יש לי: הד”ר קלוזנר כתב לי לא פעם במכתביו, כי הוא משאיר פלאטים מסיפּוּרי “בחורף”, כן אפשר שהיה “אחיאסף” מתרצה לקנות את זכות סיפּוּרי הנשארים (“פת־לחם”, “בחצר”, “הנדיל”, “שמה”, “פעמיים”, “מן הזווית”) ולהוציאם. בכסף הזה הייתי יכול להתקיים עד כתבי את סיפורי הגדול. וטוב היה גם לי, גם ל“השלוח”, שנת תרס"ה. מה דעתך?

ענני בהקדם האפשרי. מוקירך.

י.ח. ברנר.

41. לח. נ. ביאליק

8.5.04

אישי!

שמחתי מאוד על מכתבך ומבקש הנני להודיעני, אם נתקבל הציור¹⁷ בלי כל עיכּוב, למען אדע איך להתנהג בעתיד. ובנוגע לציוּר עצמו אוכל להגיד לך, שהרבה עבדתי בכתיבתו, העתקתי פעמים אחדות, קיצרתי עד כדי חציוֹ¹⁸ ויותר טוב לא יצא מתחת ידי. סוף סוף, גדול רצוני מיכולתי…

הייתי היום בפעם הששית בבית המוכר־ספרים והשיב את פּנַי ריקם. לדבריו לא קיבל מ“אחיאסף” כל ידיעה. ובין כך – – –¹⁹ נשׂכּרתי בכאן לעתון ז’ארגוני²⁰ ולעבודה בלתי ספרותית. נשמתי, אמנם, אינה נפגמת, חלילה, כי אף שנשׂכּרתי בלחם, אך הן לא עטי אני נותן להם אלא את ידי, ואולם רוחי ועתי נפגמות ונפגעות, כמובן, אבל – מה לעשות?

אני כותב לך את זה בשעה מאוחרת מאוד, ועל כן תסלח לי על אשר דברי לעו.

עוד אשמח לבשרך, כי החילותי, סוף־סוף, לכתוב את סיפורי הגדול²¹ וּכבר יש לי בכתובים שלושה פרקים!

למכתבך אחכה.

מוקירך

י.ח. ברנר.

42. לח. נ. ביאליק

13.5.04

אישי!

קיבלתי היום מכתבך. אני קראתי לשברַי “מן הזווית” ולא “הירושלמי”,²² כאשר חשבתי מראש בעצמי, מפני שאין הוא כולו ממלא את כל הכתוב. עכשיו, שמצאת כי השם “מן הזווית” כבר היה לעולמים, בוודאי אי־אפשר היה להשאירו. ואולם מדוע מחקת את האקדשה? ובנוגע להאות א' – אינה מובנה הערתך כלל. הן הא' לא היה פירושו סיפור א‘, כי אם קפיטל א’. וּכפי הנראה, מחקת²³ את כל ציוּני הפרקים. נוּ…

בשביל ה“לוח”²⁴ אין לי לעת־עתה כלום. כל עתי אוכלת עבודתי לעתון הז’ארגוני (כותב אני שם חדשות, מעתיק מכל מה שהפּה יכול לדבּר, מגיה את עלי־ההדפסה ומקבל י' שילינג לשבוע). כשיש לי שעה חפשיה, אני כותב את סיפוּרי הגדול.

מ“אחיאסף” קיבלתי את ה“לוח” תרס“ד, שתי חוברות “השלוח” האחרונות של השנה שחלפה, אף כי ביקשתי את כל החוברות, כי יחד את כל כתבי וחפצי אבדו לי גם כל ספרי, ואין עתה “בחורף” ו”בחצר" לנגד עיני. וההמחאה על עשרים רו"כ²⁵ היתה לבטלה. הייתי בבית ה' – –²⁶ כבר עשרים פעמים, ואין הוא אומר לשלם. יותר לא אלך אליו. והנני מסור לך בכל לבי ונפשי.

י.ח. ברנר.

43. לח. נ. ביאליק

שבת, ד' לחודש יוני [1904], לונדון.

לְפַיטָנָה שֶׁל נַפְשִׁי!

זה כרגע קיבלתי את איגרתך הפתוחה, שמתוכה אני רואה, כי איגרתי שלי הפתוחה האחרונה לא קיבלת, כי על כן אתה שואל, הקיבלתי כסף מ“אחיאסף”. לא. מ“אחיאסף” קיבלתי רק את ההמחאה על עשרים רוּבּלים, ואולם ה' מאזין²⁷ אינו רוצה לשלם. אומר הוא, כי יש לו דין ודברים את “אחיאסף” וכאלה אמתלאות. ונעלי, כנהוג, קרועות גם בלי אשר אבוא אליו צהריים ובוקר וערב, ואילו לא מצאתי את העבודה הקשה והמדכּאה בעתון הז’ארגוני היוצא פה – כבר הייתי מת מרעב. אותה העבודה (מקבל אני כעשרה שילינג) אוכלת את כל עתי, ולוּ היתה תמיד רק מלאכה – החרשתי, אבל לאט־לאט היא גוזלת גם את רוח־הקודש שבּי ומשעבּדתני יותר ויותר.²⁸ צריך אני לאמור לך, כי בהוראת־שעות לא אוכל להתעסק, ואם אמנם ידעתי, כי הספרות העברית לא תוכל לזון את עבדיה, אבל אמרתי: האומנם לא תתן לי אפילו ט“ו – כ' רוּבּל לירח? האומנם לא תתן לי מעון צר ולחם־לחץ? תוֹחַלתי היתה גם להוצאת סיפּוּרי בתוצאה מיוּחדת, ובשעת ההכרח לעבוד גם במקצוע אחר, אף שאיני יודע עד כמה הנני מוכשר לזה. במלה אחת, נכון אני לתת את כל עתי וכוחי – ורק לקבל ט”ו – כ' רוּבּל לירח, בשביל שלא למות ברעב. והנה, כפי שאני רואה, צריכה השכינה לסלוח לי על חטאת תקוותי. הכתב־יד של סיפורי הגדול, “האחרון”,²⁹ מונח בקרן־זווית. הגרעין כבר יש; אבל להצמיחו ולע[בּדוֹ] אין עת. ואילו לא היה כן, הלא אפשר שבעוד שלושה או ארבעה ירחים היה יכול לבוא בשערי “השלוח”. אבל אין צועקין. בשביל ה“לוח” כבר רשמתי רשימות אחדות, ובעוד שבועות מספר אפשר שתקבלן ממני. מ“אחיאסף” ביקשתי גם את “השלוח” של כל השנה שעברה, כי איננו עתה [בידי], ואני חפצתי לקרוא את סיפּוּרי “בחורף”, והנה נשלחו לי רק החוברות האחרונות. כן עדיין לא נשלחו לי החוברות של השנה הזאת. על אשר החל גם שוֹפמן לעבוד ב“השלוח” אני שמח מאוד. ואליהו מיידאניק?³⁰ תהא נשמתו צרוּרה בצרור־החיים! מיתתו הוסיפה עוד חלל בלבי…³¹

44 לח. נ. ביאליק

ט' יוני [1904]. לונדון.

היום קיבלתי שתי לירות שטרלינג מה' מאזין³² ואני שולח ל“אחיאסף” את תודתי. ואולם להבּא מבקש אני לבלי לשלוח לי את שׂכרי על הנ“ל מפני שנודעתי אח”כ, לבָשְׁתִּי כי התנהג עמדי שלא כדרך התגרים, כלומר נתן לי [תחת] כ“ב שילינג רק כ'. אני, אמנם, העירותי על זה בשעת קבלת המעות, אלא שהוא ענני, כי מצב הרוּבּל הרוסי הוּרד כיום והאמנתי לו. אח”כ בדקתי – ואין הדבר כן.

ועתה, ביאליק, הנה מה שעלה בדעתי להציע לפני “אחיאסף”. אילו היה זה האחרון מרוצה לשלוח לי מדי חודש בחדשו עשרים רוּבּל', הייתי אני מתחייב לבלי להדפיס מכּתבי שום דבר באיזו תוצאה שתהיה מלבד “אחיאסף”. ונדמה לי, שטוב היה הדבר גם לי, בהיות היכולת בידי לעסוק בספרות כחפצי, וגם “אחיאסף” לא היה מפסיד, כי סיפּוּרי “האחרון” בלבד הלא שווה יהיה יותר משׂכר של חצי שנה. והן גם מבלעדיו – מוחי מלא ציוּרים.

בטוח אני, ידיד נפשי, כי תציע את הדבר לפני בעלי “אחיאסף” ותענני בהקדם האפשרי. כי דברַי את העתון הז’ארגוני יגעים, וירא אני פן אחטא לכשרוני על פת־לחם.³³

המסור לך

י.ח. ברנר.

45. להלל ציטלין

[לונדון, יולי 1904]

לא נשלח.³⁴

שלום להלל!

הדרמה שאמרתי³⁵ אינה יחידה במינה (היא נתבּקרה גם ב“הזמן” ע“ה³⁶ גם ב”הדור" נ"י³⁷ ), ואולם היא יהודית־אנושית במובן המלא. ועל דבר מה שכתבת בכלל בנדון “האדם”³⁸ לא אקצר בשׂפתי מלהביע לך את חששי,³⁹ כי סוף־סוף הרצון הגדול והצורך הגדול הן אינם מולידים את היכולת הגדולה. הנה אני רציתי לתת ב“הירושלמי” איזה דבר חדש – ומה עלה בידי? (אגב־אורחא מוקדש היה חיבּוּר זה לך, והמשורר העורך מחק את “האַקדשה, מפני שבכל אַקדשה יש שמץ דבר פרטי ולא נאֶה ל’השלוח'”⁴⁰ וגם עתה אני כותב סיפור גדול “מסביב לנקודה” (גלגול “האחרונים”), כותב וּמתלבּט ומזיע, וד' הטוב יודע מה יֵצא מזה. – –⁴¹ חלומותיך שלך ותוכן עבודתך לעתיד בדבר מורי־האנושיות וכו' נראים מאוד בעיני, כי לכך נוצרת וזה ודאי יעלה בידך, ואולם בדבר הל“ו צדיקים… חלילה לי מללעוג לזה, מבין אני את מקור החפץ הזה, ואולם מה אעשה וכוח השופט שבּי פשוט הוא יותר מדי. צריך אני לגלות לך, אחי היקר (ואם תמצא לאמור: מורי היקר), שגם “דבריך כהווייתם” ב”הדור" רחוקים ממני. מרא דאברהם! בוודאי ובוודאי טוב היה לישראל למצוא איזו פינה, בוודאי ובוודאי דרוש איזה מקלט לעמנו הגוסס והכלה, אלא… ויותר מה“אֶלא” הזה לא אוסיף להגיד לך כלום. ה“אֶלא” הזה בוודאי ידוע לך יותר ממני. לומד אתה פשטוּת מליב טולסטוי, אבל האומנם תדַמה, כי זקן פשטן זה חכם גדול הוא?… אמנם, מוותר הייתי על חכמה, אילו היו מועילים דברי־אווילים שלנו, אבל הלא לא יועילו. כי אם גם יקומו אנשים יהודים ויסדו⁴² להם “טריטוריה” באיזה מקום נידח על פי דרכם (אוגאנדה – עורבא פרח) – כלום יוּסרוּ אף מעט המכאובים הנוראים וכלום תיעצר הגסיסה?

אתה מעירני על מה ש“הירושלמי” מעורר לעג, אבל מה אעשה – ועינַי פּקוּחוֹת. התשמע? עינַי פקוּחות… וחיי קשים מנשׂוֹא גם מצדדים כאלה, שאתה בוודאי אינך מעלה אותם גם על לב (אפס קצותם תראה ברשימתי “בימות החמה”, שתודפס ב“לוח” הבא). לגאולה כבר איני מחכה וגם על המוות איני חושב…

אתה שואל, מדוע איני מחזיק בידי “הדור”? ראשית, הנה אף שפרישמן הוא באמת הסופר היותר מצויין שבּין סופרינו ויהודינו, בכל זאת גם הוא לא יברא לעולם יש מאַין, וב“הדור”, אמנם, אין כלום… והשנית, הלא אני ממעיט כל כך לכתוב, וכל אשר אכתוב אני מחוייב לשלוח ל“אחיאסף”, כי לא יכולתי עוד להוסיף לעבוד⁴³ בעתונים הז’ארגוניים היו“ל⁴⁴ בכאן, ובשביל שלא למות ברעב הצעתי לפני⁴⁵ “אחיאסף”, כי אשלח להם את כל פירותי והם ישלחו לי 20 רוּ”כ⁴⁶ מדי חודש בחדשו, למען אהיה בטוח, וסוף־סוף נתרצו וקיבלו את הצעתי. וגם סיפּוּרי “מסביב לנקודה” אדפיס ב“השלוֹח”.

דבריך על דבר הרצל אמיתים הם ונכונים לאין שיעור, אבל צדק גם פרישמן: אגדה יפה.

נוּ, היה שלום, אַיה עתה מקום כבודך ומה שלומו של אֶרליק⁴⁷ שלך?

והנני אחיך

אחד האחרונים⁴⁸

46. לח. נ. ביאליק

ערב שבת בין השמשות [חותמת הדואר: לונדון, 22.7.04]

לביאליק.

היום קיבלתי את “השלוח”, חו' ו', אשר בו יש שירך “אַיך?”, שכבר אני יודעו כמעט בע“פ, וגם סיפוריהם של שוֹפמן ומייד אניק (עה"ש⁴⁹ ) ומאמריהם של מל”ל⁵⁰ ובורוכוב.⁵¹

מחוברות “השלוח” של זה הכרך (כרך י"ג) לא נשלחו לי עוד החוב' א‘, ב’, ג‘, ה’, ובא‘, ובה’ הלא יש גם ציוּרַי.⁵² מתי יישלח לי גם הספר של צ’יריקוב⁵³ הנחוץ לי מאוד, כמו שאמרתי עם מכתבי ההולך לפני זה?⁵⁴

כל היום החולף עבדתי בסיפּוּרי, אשר הסיבותי את שמו מ“אחרון” לכזה: “מסביב לנקודה”. הפרקים המעוּבּדים מוצאים חן בעיני מאוד. גם הוא יהיה בערך ששה גליונות של דפוּס. את הפרקים הראשונים דומה שאוכל לשלוח בשביל החו' השמינית. שלח לי את ברכתך.

שירך “אַיך?” הוא, לדעתי, עוד יותר עמוק מ“מכתב קטן לי כתבה”. זה האחרון, אמנם, נחמד לאין גבול, ואולם “אַיך?” מביע את כל געגועיו ואת כל צערו של הצעיר⁵⁵ העברי בן־דורנו ביחסו ל“יחידת חייו ושכינת מאווייו”. ואולם, ראה והביטה את אשר אני עולל: באתי להיות לך תנא דמסייעא! מכדי לא ידעת, שכל חרוז היוצא מנביא־ה“מַשׂא” הוא נצחון גדול לשירת־ישראל?

באהבה רבה

י. ח. ברֶנר.

47. לח. נ. ביאליק

[1904] 1/8. לונדון.

לביאליק.

הסיפּוּר “מסביב לנקודה” נגמר לכל פרקיו ועמודיו. כולו חמישה בּוֹיגן⁵⁶ של דפוס בערך, אולי יותר מעט, בעל עשרים פרק⁵⁷ ויוכל לבוא בחמש החוברות של השנה הזאת. התפאר עלי, למתי⁵⁸ עליך (הודע את המועד שאין כבר מאוחר ממנו) לקבל את הכתב־יד בשביל לתת את הפרקים הראשונים בחו' ח', כי אני הייתי מתחיל תיכף להעתיק בכתב נקי ועל צד אחד, כנהוג בשביל הדפוס, אלא שמקננת⁵⁹ במוחי אידיאה־פיקס, שמתחילה דרוּש לקרוא את “היהודים”⁶⁰ ויהי מה. ירא אנוכי, שאני יוצא מדעתי יחד את אבּרמזון גיבורי. ועל כן, אם רק אפשר שתשלח לי את הספר הזה, שלח ואַל תשׂים לב למחירו: בוודאי ישנו בוַארשה באיזה מקום. השתדל־נא, ביאליק, ועשה לי החסד הגדול הזה.

____________

ה“בחורף”⁶¹ נתקבל בבית מערכת “השלוח”, כפי שאני רואה מרשימת הספרים שבחו' ו', ומדוע אין אני זוכה לראותו? ובכלל חפצתי לדעת על אודותיו יותר מפורט. עבדתי כל היום. ראשי כואב מאוד.

י. ח. ברֶנר.

במכתבי הקודם היו, כמדומה, עוד איזו בקשות.

48. לח. נ. ביאליק

י"ד אויגוסט [1904], יום ב', לונדון.

לביאליק.

שמעתי לקולך, ומיד, כשקיבלתי את איגרתך הפתוחה, ניגשתי להעתקת הסיפּוּר אל הנקי, אך תקותי, כי יעלה בידי לכלות את המלאכה בימים אחדים נכזבה. מלבד שבעצמי אינני בקו־הבריאה מחוסר־אוויר וממיעוּט־מזון, ואיני יכול לעבוד בלי הפסקות, חלה גם שכני המתגורר אִתּי בחדרי, ואם כי, בתתי אל לבי את התנאים שבהם העתקתי את “בחורף”,⁶² תכסה כלימה פני להזכיר לך מפריעים כאלה, ובכל זאת, איך שיהיה, ושבוע שלם עוד דרוש לי בשביל להעתיק את כל הסיפּוּר “מעבר לנקוּדה”.⁶³ לעת־עתה העתקתי רק חמישה פרקים. במכתבך כתוּב שבעוד שבוע אתה ניגש לסידוּר החוברת התשיעית… האין זו טעות סופר?⁶⁴ בטוח אני, כי ביום ב' הבא אשלח לך את כל הסיפּוּר, ואתה תן למעה"ש⁶⁵ את לבך לתת את ראשיתו בשמינית. עשרים הרוּבּל‘, שקיבלתי בראשית יולי,⁶⁶ כבר אפסו זה כשבועיים, ועתה, כששכני חולה ואינו משׂתכּר, אנו סובלים מחסור מצויין. יתן ד’ ולא יעכב זה את משלוח הסיפּוּר.

המסור לך בלב ונפש

י. ח. בּרֶנר.

49. לח. נ. ביאליק

לביאליק

לבי נוקפי מאוד. ביום ה' העבר שלחתי לך באחריות את סיפורי “מסביב לנקודה” בשלימוּתו, והיום, כעבור שבוע, אני מקבל את מכתבך מיום ב' העבר, הדואג לבריאותי…

אבקש להשיב מיד.

המסור לך עד נצח,

י. ח. ברֶנר.

[1904] 19/8.⁶⁷ לונדון

50. לח. נ. ביאליק

[1904] 6/9. לונדון

לביאליק.

זה כרגע קיבלתי את איגרתך. תודה. שרוּי הייתי עד כה בצער גדול.⁶⁸ אתה מזכיר לי את “שכלול־הלשון”, ובוודאי צדקת: בעצמי הייתי רוצה מאוד להעתיק את הסיפור בשלישית, ואולם, כמדומני, שצריך להניח מילוי־רצון זה עד שייבנה בית המקדש. אני יושב בלונדון ואתה בוארשה ו“השלוח” נדפס בקראקא, ועד סוף השנה נשארו רק ארבע חוברות, ואני מתעתד לכתוב בשביל השנה הבאה את דברַי שיש לי עוד לכתוב.

– “בידי הגויים” –

אגב אורחא: האויל ווֹרטסמאן הלך ונגע בידיו ביחוס שביני ובין “אחיאסף”, שכולו על ידיך, ועל כן אין לידים כידי הנ"ל לנגוע בו, והערתך במכתבך הקודם הכאיבה לי מאוד. חוץ מהשנתיים הידועות בחיי שנשתעבדתי בהן “לידי הגוים”⁶⁹ לא הייתי מעולם “עבד” ומעולם לא היו לי “בעלים”…⁷⁰

ובנוגע לעניינא הנה צר לי שאין להשיג פה שום עבודה. עתה, ככלות סיפורי, הייתי מרוצה לשוב גם אל העתונות הז’ארגונית שבפה, אך כבר אין מקבלים. “אחיאסף”, כנראה, אינו יכול לשלוח את השכר בזמנו, ואני חַיָה בהלוואות: חיה – מלמד שתש כוחו כנקבה…

עתה, ועוד לא פעם, אבקשך לדקדק ולהיעָבר מאוד מאוד⁷¹ כשתתקן איזו דברים בסיפורי, וכמו שהארכתי בזה במ“א.⁷² ביחוד, שכל מה שכתבתי ב”מסביב לנקודה" לא כתבתי אלא מתוך ידיעה ברורה.

ביאליק: מדוע אתה נותן לסנדלרים אשר ב“חי העברים”⁷³ לעשות תועבה בשיריך?

אבקש לשלוח לי מ“בחורף” עשרה אכסמ"פ⁷⁴

51. לח. נ. ביאליק

22 אוקטובר [1904], תרס"ה, לונדון.

לביאליק.

הנהגת “אחיאסף” אתי נפלאת בעיני עד מאוד. זה יותר מארבעה ירחים מעת אשר עשינו את החוזה בינינו, ועדיין לא נשלח לי שכרי אלא רק שתי פעמים.

לא אבוא פה באיזה אִיוּם, כי באמת אין לי במה לאַיים. כוחותי הולכים הלוך והתמעט, ואם יש בי חֵפץ לספרות העברית, שאולי כבר אינה בעולם – ספק הוא… ברם, איך שיהיה, ולא ככה עושים אנשים סוחרים!

__________

את החו' התשיעית של “השלוח” קיבלתי אתמול. תיקוני המלים והמשפטים ששעשית פה ושם הנם טובים ונכוחים, ואין בהם נפתל ועקש.

י. ח. ב.

52. לח. נ. ביאליק

[1904] 24/10, תרס"ה, לונדון.

לביאליק

לפני ימים אחדים שלחתי לך מכתב־תמרורים בנוגע להנהגת “אחיאסף” אתי, ועתה באתי לא לחזוֹר בי, כי אם להוסיף את העיקר ששכחתי: בימים האלה אני מוכרח לעזוב את דירתי זו, ועל כן, עד אשר אמצא לי דירה אחרת, תואל־נא לכתוב לי ע“ש מערכת “הדגל” דפה; כן, אם יעלה על לב “אחיאסף” לשלוח לי איזה סך, ישלח לי ע”ש המערכת הנ"ל, ותברכך נפשי.

בכל אופן אבקש להשיב במוקדם האפשרי ע“ש הנ”ל, אם לא נשלח לי הלום כלום עד אשר נתקבל מכתבי זה.

וכאן אמצא לי מקום להביע גם את הרושם⁷⁵ המיוחד שעשה עלי ה“דבר”⁷⁶ אשר יצא מפיך.

והנני

י. ח. ברנר.

53. לח. נ. ביאליק

[חותמת־הדואר: לונדון, 12.11.1904]

לביאליק

קיבלתי עשרים רובל מ“אחיאסף” ותהי לי הרווחה, כי הימים רעים גם פה ושכר־האדם לא נהיה.⁷⁷ כמו שאמרתי עם מכתבי אין אני בא בטרוניה, כי מבין אני את המַצב כמו שהוא, אלא שאין אדם נתפס על צערו וכו'.

אתה שואל, מה שלומי, ועל זאת אענך: בימים האחרונים לא כתבתי כלום, כי לא גרמה לי השעה. ואולם בימים הבאים אני מתעתד לשוב אל הספרות.

איגרתך האחרונה⁷⁸ גרמה לי צער גדול כבראשיתה כבאחריתה, אלא שאין כאן מקום להאריך…

בכליון־עינים אני מחכה לדעת אחריתן של כל אותן ההרפתקאות…

ובנוגגע לטכניקה של סיפורי – בוודאי צדקת, אלא שמ“מ⁷⁹ הייתי מבקשך ללאוט עד כמה שאפשר לכל “אותם הדברים שאינם צריכים לגופם”. בוודאי אין אני מביע בקוצר־רוחי את כל מה שבדעתי, בוודאי יש בי נטיה⁸⁰ לא־אוביקטיבית ל”ספר הכל בנשימה אחת“, אך הטרם תדע שבכדי איני כותב דבר… ואמנם כלתה נפשי לראות את החוברות הבאות,⁸¹ כי מורא עולה על ראשי… בוודאי לא נכחד ממך, עד כמה אני מוקירך ועד כמה יקשה לי להתריע נגדך… אבקש לשלוח לי את ה”לוח" החדש.⁸²

י. ח. בּרֶנר.

54. ל – – –⁸³

[לונדון. קיץ תרס"ה]

אחי היקר והאהוב!

אחרי הצפיה הארוכה קיבלתי את איגרתך הפתוחה ואגיד לך את האמת – למכתב כזה חיכיתי.

ומזה ש“למכתב כזה חיכיתי” תבין גם את כל אשר אתי.

ומזה אל תאמר שמצבי רע הוא עד מאוד. אדרבה, מצבי הולך הלוך וטוב, ואין כל ספק שלא אמות ברעב, וגם עובד אני לפי כוחותי וגם רוח הלאומיות נוססה בי, וגם יש שאדרוש ברבים וגם סיפורים וציורים הנני כותב…

ואחרי כל אלה – למכתב כזה חיכיתי… חפץ הייתי מאוד להתראות אתך. אבל היש תקוה?

אדריסתי היא:

Mr. Marmor,⁸⁴ for Brenner 82 a Rutland Street, Stepney E.,

55. לשמעון ביכובסקי

[1905]. 8/8. תרס"ה, לונדון.

ידידי היקר,

בקשות רבות לי אליך, ואיני יודע, אם הנך עדיין בפוצ’אֶפ, ולפיכך יהיו דברי מעטים. כן אמרתי לשלוח לך במכתב סגור את מחברתי הקטנטנה החדשה: “הוא אמר לה”,⁸⁵ שמחירה קודש לטובת ההגנה העצמית, אלא שאיני עושה זאת מפני הטעם הנ"ל.

בקשותי הנן: א) מתכוננים אנו פה להוציא עתון בשם “האבוּקה”,⁸⁶ ואמרתי לדבר עמך על דבר עזרה וכו'. ב) רוצה אני לחַלות את פניך שתודיעני, אם יודע אתה דבר על מכרתי חיה וולפסון,⁸⁷ אַיה בימים האחרונים ובדומה לזה. ג) דרוש לי מאוד מאוד המאסף הרביעי של “בּוּדוּשצ’נוֹסט”,⁸⁸ וכבר ביקשתיהו לא פעם מן הגדולים, אחדים לא נענו כלל ואחרים הבטיחו ולא מילאו הבטחתם, כנהוג, ואמרתי אלכה לי אל הקטנים, ואני מקווה, אחי, כי אם יהיה הדבר בידך תמלא את כל בקשותי בהקדם האפשרי.

ידידך י. ח. ברנר.

אדריסתי:

I. Ch. Brenner c/o I. Narodizky 48 Mile End Rd. London E.

56. לשמעון ביכובסקי

[תחילת ספטמבר 1905, לונדון]

אחי היקר,

תודה עמוקה בעד מכתבך הטוב ורצונך הטוב לעזור לי, אף על־פי שלעת־עתה, כפי הנראה, גם החלום הזה ע“ד “האבוקה”, כבעל־החלום בעצמו, עולה בתוהו… עב־החושך⁸⁹ לועג ל”אבוקתו"⁹⁰ –

אחי, אם לבך טוב עלי כל־כך אפשר שתגדיל את חסדך עמדי ותשלח לי ביחד את מאסף “העתיד” הרביעי⁹¹ גם אוּסטאוו⁹² לעבודת־הצבא (מחירו 25 קוֹפ', ואם בפ.⁹³ קשה להשיגו, הנה בעיר גדולה כהומל או סימפרוֹפול,⁹⁴ למשל, ובכלל במקום שאנ"ח⁹⁵ נחיתים שמה. נקל מאוד להשיג) וגם – ירא אני להרבות בבקשות כל־כך – את המאסף הששי של « «⁹⁶ Знаниеששָׁם סיפורו של קוּפּרין « Поединок » ⁹⁷. כל הספרים האלה אוכל להשיב בחזרה תיכף לאחר שאעבור עליהם.

ואורי־ניסן?⁹⁸ מה אורי ניסן? מה אתו? ור' אבא?⁹⁹ – אהה, כפי הנראה, כולנו אודים עשנים. יכתוב־נא לי חצי מלה.

ה“מחברת”¹⁰⁰ שלוחה לך. אם התוכן לא ימצא חן בעיניך, אפשר שתתענג על יפי ההדפסה, שגם בזה יש לי חלק. ככה הוא הדבר. למדתי את מלאכת סידוּר האותיות, ואולם עבודה אין לי ומצבי הוא בלי כל תקוה ובלי כל מוצא. כתוב.¹⁰¹

57. לשמעון ביכובסקי

כ“ז ספטמבר, התרס”ה, לונדון [1905].

אחי וידידי שמעון.

איגרתך האחרונה קיבלתי באיחור־זמן קצת, מפני שאני מתגורר במקום אחר וה“פוסטה שלי” מתקבלת במקום אחר, והיות שאחת מאצבעות רגלי כאבה בעת האחרונה (יד נעלי היתה במעל הזה) ולא יצאתי מפתח חדרי, לא ראיתי את איגרתך עד ימים אחדים לפני זה. והיות שבמכתבך כתוב, כי אתה נוסע “בעוד איזה ימים” לה.,¹⁰² חששתי לכתוב לך לפ.¹⁰³ פן לא ימצאך מכתבי. וגם עתה לא עבר החשש הזה, ועל־כן יהיו דברי מעטים, ורק שכותב אני לך בבחי' « авось » ¹⁰⁴ את מחברתי¹⁰⁵ הייתי יכול לשלוח, כי עוד יותר מחמש מאות אכסמפלארים נשארו לי מן האלף אשר הדפסתי, ורק שאיני יודע, אם תרשה הצנזורה. – א“נ¹⁰⁶ לא כתב לי עדיין כלום. – שלוש השורות הרוסיות שבמכתבך היו לי לחידה נפלאה, והרבה “שברתי עליהן את ראשי”. כתה”י¹⁰⁷ של שתי השורות הראשונות נראה לי לידוע, אלא שאיני יודע פירושה של המלה Соня » «. ונ.ב., החתום בסוף השורה השלישית, מי הוא? לא ניבילוב?¹⁰⁸ אבקשך לבלי להחמיץ את תשובתך, אם ימצאך מכתבי זה, וגם… אֶ – אֶ… בנוגע להבטחתך…¹⁰⁹ אם לא תוכל להשיג את כל שלושת הספרים אל נא תימנע בעבור זה לשלוח לי את מה שיהיה לאל ידך. והנני אחיך הדורש בשלום הכל.

י"ח ברנר.

58. לשמעון ביכובסקי

London, ‏ 3/10/05

אחי היקר ביחובסקי.

קיבלתי איגרתך האחרונה מן הדרך. ביום הרביעי העבר שלחתי לך מכתב פתוח לפוצ’אֶפ. התקבלהו? שאלתיך שם, מי כתב לי את השורות הרוסיות במכתבך שלפני האחרון. השתדל נא, אחי, למלאות את הבטחתך. נפלא בעיני, מדוע אינך מזכיר גם את הספר השלישי שביקשתיך והוא המאסף “דעת”, שבו ראה אור סיפורו החדש של קוּפרין: “פּוֹיֶדינוֹק”.¹¹⁰ כתבתי לך גם שנכון אני לשלוח לך מחברתי “הוא אמר לה”, כי עוד הרבה אכסמפלארים נשארו לי, אלא שאני חושב, כי הצנזורה לא תתן לה לבוא לרוסיה. אתה שואל לחיי – אני סובל מחסור רב. כשתסע לארץ־ישראל, רשום את רשמיך בכתב, אפשר שיימצא בהם חפץ.

אחיך יוסף חיים ברנר.

אתה שואלני מדוע איני עושה כר.¹¹¹ – למה?

59. לשמעון ביכובסקי

כ“ו אוקטובר התרס”ו [1905], לונדון.

אחי ביחובסקי,

לאחר שקיבלתי את מכתבך האחרון שלחתי לך שני אֶכס. מ“הוא אמר לה” במכתב סגוּר, וגם אכסמפלארים אחדים בבאַנדרוֹל למסה, אולי לא תעכבם הצנזורה. אל הבּאנדרול הדבקתי במתכּוון רק תו של חצי הפֶּני, בכדי שיהא הדבר בטוח יותר. והנה אתמול קיבלתי את המכתב בחזרה, מפני ששלא היתה עליו מיכסת התווים הדרושה, ובעל מוענך מיאן למלאות את החסר, ובדבר יתר האכסמפלארים עדיין איני יודע דבר. אנא להודיעני על זה במוקדם האפשרי.

שלך י. ח. ב.

הספרים המובטחים לא קיבלתי. על־דבר התרגום של “מסביב לנקודה” איני יודע דבר.¹¹² ע"ד יתר הדברים שכתבתי לך במכתבי המוּשב – בפעם אחרת.

60. לש. אנ–סקי (ש. רפופורט)

[תחילת נובמבר 1905, לונדון]

טשייקאווסקי האט מיר געזאגט, אז איהר, אנ – סקי, ווילט וויסן פון מיין סגנון הלשון אין זשארגאן, כדי צו מזכּה זיין מיך א. מָאל, ווען ס’וועט זיך מאכן, מיט עפּעס א שטיקל ארבעט. טהוענדיק אייער רצון און צושיקענדיק אייך דא אן “ארטיקל” פון מיינע אמאליקע שרייבעניש אין דער היגער “נייער צייט”, בעט איך אייך צוויי זאכן, ערשטענס, איהר זאלט ניט פערגעסן, אז באשטעלטע ארטיקלן פאר א צייטונג איז מען זיך נוהג צו שרייבן אויף איין פוס… און אבוואהל איך בין נישט קיין “זשארגאניסט” – דאך מיט געוויסע אנשטרענגונג פיר אן איבערזעצונג פון עפעס רעכטס, למשל, קען בא מיר די שפראך ארויס פיעל בעסער; און צווייטענס – איהר זאלט אזוי גוט זיין צו אבשיקן מיר צוריק דיזעס בלעטיל, וייל קיין צווייטען עקזעמפלאר פון איהר האב איך נישט.

תרגוּם:

טשאיקובסקי¹¹³ אמר לי, כי לך, אנ – סקי,¹¹⁴ יש רצון לדעת מה טיבו של סגנון־הלשון שלי בז’ארגון, כדי לזכּוֹת אותי מזמן לזמן, בהזדמנות, באיזו עבודה שהיא. עושה אני את רצונך ושולח לך בזה “מאמר” מתוך כתיבתי לשעבר ב“נייע צייט”¹¹⁵ אשר כאן, ועם זה אבקש ממך שני דברים: ראשית, שלא תשכח, כי מאמרים מוזמנים ע"י עתון נוהגים לכתוב על רגל אחת… ואף על פי שאינני “זארגוניסט”, הרי בקצת התאמצות – לשם תרגום דבר־מה מהוגן, למשל – תוכל לשוני להיות טובה הרבה יותר. ושנית, שתואיל בטובך להחזיר לי עלון זה, כי טופס שני אין לי ממנו. ¹¹⁶

61. לשמעון ביכובסקי

[חותמת־הדואר: לונדון, 23.11.1905].

שמעון, היום התחלתי להתעורר קצת מן התמהון אשר הוכיתי בו בימים האחרונים,¹¹⁷ וביחוד משעה שקיבלתי את ידיעתך.¹¹⁸ גיא ההרגה רחב יותר ועמוק יותר גם מאשר פיללתי תמיד. נוּדה לי, אחי.¹¹⁹

62. לשמעון ביכובסקי

כ"ג דצמבר [1905, לונדון]

ביחובסקי אחי.

מכתבך האחרון מוארשה קיבלתי. לפני ימים אחדים שלחתי לך את החוברת הראשונה של “המעורר”. הקיבלת אותה? התוכל להיות לנו לעזר בהשׂגת חותמים? איני יודע מתי תקבל מכתבי זה, אך כשתקבלו, ענה לי תיכף ואשלח לך גם מעט פרוספקטים להפיצם. גם לגנסין שלחתי, וגם מכתב אני כותב לו היום. מה אתו? את “הצדה”¹²⁰ שלו קראתי פעמיים. בפעם השניה נוכחתי, כי כתב דבר גדול. לצערי, אין לי כשרון ההסברה הביקורתית, חוץ מזה שצרותינו אינן מסגלות אותנו לאמנות עברית. את הביבליוגרפיה ב“המעורר”, כפי שתבין מעצמך, כתב לא אני. השתדל לבלי להחמיץ תשובתך.

אחיך י. ח. ב.

כמדומני, שלא הייתם עושים אַ נארעשקייט¹²¹ אלמלי הייתם באים שניכם לונדונה.

63. לא. נ. גנסין ולש. ביכובסקי

י' ינואר, 06, לונדון.

אַחַי,

אעפ“י שאין לי פנאי, הרי אני עונה תיכף. הודעתכם ע”ד ה“נסיונות”¹²² שימחתני, כמובן, עד לאין קץ, אלא שמכתבך, שמעון, הפרטי וסגנון¹²³ המודעה הוכיחו לי שאינכם אלא מנסים. במקום אחד אתה אומר, שגנסין יכתוב לי על הפרטים (ומשורר זה לא כתב אלא כבן־עליה…) ובמקום שני אתה כותב שאתה בעצמך תודיע בפעם אחרת. מה אות? ושוּב: אדריסה לפוצ’אֶפ (כרך ידוע) ושני שמות, או זה או זה. ובכלל היימצאו משלחי רֻבל (דווקא בלי ואו) מראש? עכשיו ש… וכו' ואח“כ יקבלו “לערך”. אנשי מעשה אינם עושים כך. את המודעות, באיזו תיקונים,* אשלח לך למועד המוגבל. בכמה יעלו איני יודע עוד, כי בבית־הדפוס הזה אין אותיות רוסיות וקשה יהיה להשיג את האותיות בשביל האדריסה וכיוצא בזה. איך שיהיה, והכל ייעשה עצהיו”ט.¹²⁴ ובנוגע להדפסת הקונטרסים בכלל, ספק הוא אם טוב יהיה לעשותה פה. תנאי ההדפסה בלונדון יקרים¹²⁵ מאוד. וחוץ מזה אין נקודות ואין מסדרים טובים לעברית. אמנם, על זה עוד נדבר. דיברתי עם המדפיס נארודיצקי ולא יכול “לתת תשובה” על רגל אחת. ואתם ענו תיכף ומכל דבר שורש. העיקר, אם יש לכם מה להפסיד, כי בלי זה לא צריך לנסות. כן, המשלוח… המשלוח מלונדון לחו"ל עולה בדמים מרובים.

ובנוגע ל“המעורר” “הנכם משתדלים כפי האפשר להפיץ” – חא־חא!… מה אתם מפיצים! היש לכם אכסמפלארים? ודעו, כי לדעתי, בעת הזאת קשה להשיג חתומים, והעיקר הוא ממכר לאחדים.¹²⁶ המודעה ע"ד “נסיונות” תבוא בחו' ב'. כמה עלינו לשלוח לכם אכסמפלארים? מינימוּם.

את “הכתבים מתחתיות” הייתי מתרגם ברצון רב, אלא שאת הספר הזה אי־אפשר להשיג בלונדון (הביבליותיקה הרוסית נסגרה מאפס אמצעים), ולפיכך, אם רוצים אתם בזה, שלחו לי את הכרך הזה של דוֹסטוֹיֶבסקי,¹²⁷ ואולי, שמעונ’קה, גם את יתר הספרים, אשר אני מבקש ממך זה כשנה…

ובנוגע ל“מסדה”¹²⁸ – אל תהיו כבני כפר היוצרים להם דמיונות על “הריאקציה של ‘הצפירה’”… “מַסַדה”¹²⁹ זו אינה אלא מיסטער ברעננער, הערר ראדלער¹³⁰ ועוד שנים או אחד וחצי (ה־½1 הנשארים אינם סופרים ח"ו,¹³¹ אלא מלמדים…).

ושלום, המנסים! יהיה רוחכם עמכם! והעיקר – תשובה תיכף.

י. ח. ברנר.

* אך אל תחשוש: רק את הסגנון ולא את הפרטים [הערת י.ח.ב.].

64. לשמעון ביכובסקי

13/1/06, לונדון.

אחי, הני שולח היום שתי חבילות לפוצ’אֶפ: לך ולאורי־ניסן. בחי‘¹³² שתי מחנות, והיה כי יבוא עשׂו וכו’, כי הלא רואה אני שאתה לא קיבלת את האכסמפלאר ששלחתי לך.¹³³ בכל חבילה וחבילה: חמישה אכסמפלארים של “המעורר” ו־25 פרוספקטים. מכתב־קבלה מצדך – תיכף. אתמול כתבתי ביחוד לאורי־ניסן. את המודעות ע"ד “נסיונות” אשלח לך לא יאוחר מיום ג' הבא (היום שבת).¹³⁴

דיברתי היום בפרוטרוט את נארודיצקי ע"ד תנאי ההדפסה, והנה:

16 עמודים, הרוחב קצת פחות מרחבו של הקונטרס “הוא אמר לה”; האורך – 27 שורות ושולי הגליון; האותיות – פיקה קטנה (כעין המאמר: “מרומא לירושלים”¹³⁵ ). נייר משוּבח ומעטפה נהדרה (חוץ מ־16 העמודים) –

סכום 3000 – 40 רובל

לכל אלף נוסף – עוד 8p. 25k..¹³⁶

65. לקוראי “המעורר”

[אמצע ינואר 1906; לונדון]

“לכהאי גוונא¹³⁷ – אומר פ. מ. זיידמן במאמרו “מי ומי החלוצים?” (חו' א' של “המעורר”) – לבנין בניננוּ החדש, נחוצים אנשים בעלי אינדיבידואליות חזקה, ואני חושב, כי קרובים יותר מהפועלים אל מחנה־החלוץ המה המשכילים שבעם”. והנה מניח אני לו את ה“פועלים”, שבזה ודאי שכיוון אל האמת, ואולם “המשכילים שבעם” – כלפי לייא¹³⁸?! המשכילים, כלומר אינטליגנטינו הידועים, העושים כל ימיהם דיסקוסיות, ושכל עסקיהם היא איזה ורמינהו מתורה שלמה זו של מאַרכּס – ההם הנם “בעלי האינדיבידואליות החזקה”? אמת, מר זיידמן מסיים את מאמרו בסימן־השאלה, אך בכל זאת, כמדומני, שבמקום “מי ומי החלוצים?” צריך היה לעמוד על שאלת “מי ומי האנשים?”, מי ומי בתוכנו אנשים, אנשים ממש, אנשים היודעים לבוז לתיאוריות של מה בכך, אנשים שאינם זקוקים לכל תורות שבכתב ואינם נתלים באילנות יבשים, אנשים זריזים, נאמנים, חיים, מרגישים, אוהבי־עבודה ומוכשרים־לעבודה… כי במקום שאנשים כאלה עומדים – שם גם חלוצים – –.

66. לשמעון ביכובסקי

20.1.06, לונדון.

ביחובסקי היקר,

את המכתב הזה אני שולח לך באחריות, מפני שחושש אני, כי לא קיבלת את כל מכתבי, כשם שאולי לא קיבלת גם את החוברות ששלחתי, חמש, חמש, לך ולאורי־ניסן.¹³⁹

אתמול, רק אתמול, קיבלתי את הרשימה הראשונה¹⁴⁰ ואת 9 הרובל, במה איכּ, ואקדם? ביום השלישי הבא נשלח לך את המודעות של “נסיונות” ביחד עם 15 אכסמפלארים של “המעורר” בטוח. על מה שקיבלתי ע"ע¹⁴¹ להדפיס פה את המודעות¹⁴² אני מתחרט מאוד. קשה מאוד להשיג את האותיות הרוסיות וגם אסון־מכונה קרה פה בשבוע הזה, עד שלא עמדתי בדיבורי.

החוברת השניה תצא בעוד שבוע. סוכן ברוסיה עד עתה אין לנו בלעדיך, ובשער החוברת השניה נכתוב את שמך (בצירוף שם “נסיונות”) בתור סוכננו היחידי ברוסיה, וכבר שלחתי היום מכתב לאחד ששאל על שם מי אפשר לשלוח כסף ברוסיה וקראתי בשמך.

ומה שלום בעל “הצדה”? מה שלום אורי ניסנק’ה?¹⁴³ היֵרד אלינו?…

ושלום לך ולעוזריך

י. ח. ברנר.

את האכסמפלאר לקלימוביצ’י תיטיב לשלוח אתה, כשתקבל את האכסמפלארים.

באחד ממכתבי, שאולי לא נתקבל, כתבתי לך, כי תנאי ההדפסה של נארודיצקי הנם: 3000 אכסמפלארים של חוברת כעין הוצאת “חברים” – 40 רובל.

67. לשמעון ביכובסקי

יום ה' 25.1.06, לונדון.

ביחובסקי,

ממך הכל קיבלנו, גם את המכתבים היקרים, גם את כספם של י“ב החותמים. בדבר מודעות של “המעורר”, הנה די לנו הפרוספקטים האלה. סוכן ברוסיה מבלעדיך אין לנו. במודעה שתבוא ב”הזמן" יבוא גם שמך. הנוסח ישתנה. בדבר עניותנו, אמנם כך הוא הדבר. בשוברות אין לנו צורך. עשה כחפצך. חותמים ברוסיה אין לנו. אבגערופען האבען זיך¹⁴⁴:

ביהמ"ס הלפרין, מינסק.

אהרן נירנברג, בריסק דליטא.

יקיר וארשאבסקי, מלאווה.

אברהם יוסף שטיבל, וארשה (בּוֹניפראטאֶרסקה, 6).

איך מתייחסת אלינו הצנזורה איננו יודעים. שלחנו לשטיבל הנ“ל חוברת אחת באחריות וקיבל. שלחנו למרדכי זיידמאן, קאמאֶנאֶץ פּוֹדוֹלסק (עפ"י רקומנדציית אחיו בבאֶרן) 10 חוברות שלב”א¹⁴⁵ ואבדו. מעתה לא נשלח כל חוברת לרוסיה אלא על ידיך. לעת־עתה אני שולח לך עשרים חוברות ופרוספקטים ומודעות של “נסיונות” בשתי חבילות, באחת 17 ומעט פו“ם¹⁴⁶ ובשניה 3 והרבה פו”ם. המודעות רק היום עלה בידי להדפיסן מפני האסון שבבית־הדפוס ומפני שקשה היה להשיג את האותיות הרוסיות. מחיר המודעות שני רובלים וחצי. כתב“י¹⁴⁷ של חוברות “נסיונות” יכול אתה לשלוח אלי ויודפסו בפטיט חדש, שקונים אֶכּסטרה לשם זה, אלא שצריך אתה לשלוח כסף, כי אני איני כאן אלא בחור זעטצער¹⁴⁸ המשתכר פרוטות ידועות לשבוע ולא בעה”ב ח“ו.¹⁴⁹ בפטיט יהיו 33 שורות בעמוד. אכסמפלארים מ”המעורר" נשארו מעט מזעיר, כי הדפסנו מעט מזעיר. ידענו מתחילה, כי לָעולם אין צורך בסחורה זו. החוברת השניה תצא לאור בשבוע הבא. בה יבוא הרומאנס הנפלא של…¹⁵⁰ חושד אנוכי, כי של גנסין הוא, אלא שלעת־עתה כתבתי לשניאור כמצוותך וביקשתיו להרשות להדפיסו [ונראה איך יפול דבר. בכלל, הגעשעפט¹⁵¹ (לא של הרומאנס) אינו טוב מאשר פיללתי. נוּ, אבל הלא כן פיללתי. טוב הדבר, כי לא היתה פה ראַזאָטשאַראָוואַניע.¹⁵² חוברות “המעורר” תופענה בדיוק].¹⁵³ כתבתי לשופמן וכו' וכו' ולא נעניתי עדיין. גם הלל צייטלין הבטיח לכתוב ולא מילא הבטחתו. היה שלום…

י. ח. ברנר.

68. לשמעון ביכובסקי

1/2/06. לונדון.

ביחובסקי,

הנני משתדל למלאות כל בקשותיך והנני שולח לך היום בשלוש חבילות ובאחריות עם ההוספות של “הוא אמר לה” לחוב' ראשונה ו“מכתב ארוך”¹⁵⁴ לחוברת שניה, 20 אכסמפלארים ינואר ו־60 פברואר עם מודעות מ“נסיונות” ומודעות של “המעורר”, שבהן שמך בתור מוּרשה יחידי. להרשאה פורמאלית אין לי חותמת. הקיבלת את כל מה ששלחנו לך? המודעה ב“הזמן” נדפסה שלא בנוסחתי, והקלקול יתוקן בקרוב. ובזה הנני שולח לך אדריסות אחדות:¹⁵⁵

Д. Мировский, Виштынец Сувал. губ.

(רוצה לקבל את ה“ירחון”, אלא שאין לו היכולת לשלוח הכסף מרוסיה לאנגליה).

M. I. Paikin, Prüdrusk. Witeb. gub.

(רוצה להיות סוכן של “המעורר” בפרס).

בית מסחר הספרים של מ. האלפרן במינסק (הריקומנדציה של הלל צייטלין) רוצה לעשות לטובתנו, אלא שאינו מאמין לנו לשלוח כסף; מבקש להודיעו את המקח של כל חוברת למכירה בודדת.

Вильно, (ח"י מגידס) Изр. И. Магидс – מבקש חוברת למבחן. שלח לו פרוספקטים.

שלח אכסמפלאר־אכסמפלאר מחו' ב' לשטיבל בוארשה ולוארשאבסקי במלאווה.

שני אכסמפלארים של החוברת השניה עפ"י האדריסה הזאת:

Г. Сквира, Киев. губ. (Дфинковыx) П. Максимовскому

המחיר קיבלתי פה.

איני יודע מה לי לעשות את התרגומים הנפלאים מצ’יכוב,¹⁵⁶ שיתקלקלו בבית־הדפוס הזה מחוסר נקודות. מתי תשלחו כסף להדפסת הקונטרס? בלי זה לא יודפס. אם רוצים אתם בתמונה, עליכם לשלוח הלום פרצופו של צ’יכוֹב, שיהא נקי וברור, ונעשה מזה בלוֹק ויעלה הדבר בעשרה שילינג.

מהרובל שלכם אנו מקבלים שני שילינגים ופֶני.

*

במגילתו הנפלאה של גנסין¹⁵⁷ חייתי יום תמים. “אם ברנר זוכר אותה”… את כולכן, את כולכן אני זוכר, החביבות, והכל, הכל מטושטש במוחו של היהודי הזקן, שנבל בטרם היות לו פרח. – כן, אתם, ביחובסקי וגנסין, חושבים על דבר לונדון. וכאן – שבועה, שאין פה אף זכר ליוּליוֹת, לדינוֹת, ולרוּחמוֹת. חי־נפשי, אין זכר, היוּ שלום, אַחַי.

יוסף חיים.

69. לש. פרלמן

2/2.06, לונדון.

ש. פרלמן הנכבד והיקר,

קיבלתי מכתבך. ואף על־פי שכל מה שכתבת לי בנוגע ל“המעורר” גלוי וידוע לפני למן השעה הראשונה, הרי אני מכיר לך תודה רבה בעד דבריך הגלויים, שמתוכם אני רואה, עד כמה יקר לך הדבר הזה, מה שגורם לי לקוות, כי אמנם תמלא בקשתי ותכתוב איזה דבר חשוב בשביל החוברת השלישית של “המעורר”, שתצא לאור בראשון למרץ.

ובטרם אחתום את מכתבי אני רוצה בכל זאת להעיר חצי דבר על אומר אחד¹⁵⁸ שבמכתבך והוא: “צריך אתה (כלומר, אני) להתייחס באופן יותר רציני אל הירחון היוצא על ידך” – הוי חברי הנכבד! הגם לך צריך אני לספר את מצב הענין כמו שהוא? הגם לך צריך אני לומר, כי מוכרח אני לעבוד כל היום עבודת כפיים, ורק כשעה אחת במעל“ע¹⁵⁹ יכול אני להקדיש ל”המעורר"? הגם לך צריך אני להגיד את הקושט על דבר אופיים של חברינו הסופרים העברים האומללים, שנדרשים ואינם נענים? ובכלל, רצינות הכא, רצינות התם – אם גם אלה 32 העמודים נדפסים בפרוטותיהם של מנדבים עניים. והדברים עתיקים.

המחכה לתשובתך

בחיבה וכבוד י. ח. ב.

70. לג. שופמן

ג' פברואר, תרס"ו (1906), לונדון.

שופמן

כל עומק לבי מלא תודה. “תלוי” – זהו דבר שופמני באמת. צר רק, שאין נקודות בבית־הדפוס ולהרבה מלים יאבד קול־המחט אשר להן…

הדבר יראה אור בחוברת השלישית, שתופיע בראשון למרץ.

טענותיך צודקות,¹⁶⁰ אלא… הלא יודע אתה שלכל דבר יש אלא…

“עוד לא הא” – ומהיכן יהא “הא”? רצון ודאי שיש, ורצון עז, ל“הא”, הדבר היה צריך בוודאי להיות באופן אחר, אלא… עוד פעם אלא…

חוברות “המעורר” נשלחות היום לך ולברקוביץ¹⁶¹ (לו על שמו). שלום, שלום רב לזה היקר וההגוּן. תודה, תודה רבה לך, ברקוביץ, על דבריך ועל הבטחתך. קראתי את ה“בכפר” שלך. קורא אני את כל היוצא מתחת עטך. בלעתי גם את פיליטוניו של ברק¹⁶² ב“הזמן”. יפה, יפה. כך צריך לכתוב. בעיקר הדבר, בתור כתבן, הרי אני קרוב לך יותר מלשופמן. אלא שאת שופמן אני מבין. הרבה אני מבין.

י. ח. ברֶנר.

שלום מיהושע רדלר.

71. לשמעון ביכובסקי

3.2.06, לונדון.

ביחובסקי,

קיבלתי את מכתבך ומכתבו של גנסין. שלשום שלחתי לך מכתב גדול, ובשלוש חבילות עוד 20 חוברות מיאנואר וששים מפברואר. מחוברות יאנואר אני יכול לשלוח לך עוד כשלושים, אם תהא נחיצות בדבר. מחוברת פברואר כמה שצריך. שלח לשניאור חו' א' וב‘. נפשי מרה לי על הקלקול שיצא בדבר שירו.¹⁶³ הרביתי עליו בדברי פיוס. היסלח? יקר הוא לי מאוד. בשורה טובה! קיבלתי היום דבר משופמן. הוא מזכיר לי בשם ניבילוב.¹⁶⁴ באמת, איהו? איהו? הודיעוני את אדריסתו. למען “המעורר”. את שירו של שניאור¹⁶⁵ עם הנוֹטין ששלח לנו אדפיס בתור הוספה מיוחדת לחו’ ג' עם עוד איזו דברים קטנים. קיבלתי היום אגרת מ: מ. בלאֶכמאן, סטארוֹ־קוֹנסטאַנטינוֹב, ווֹל. גוּבּ; רוצה להיות סוכן “המעורר” ומבקש להודיעו את ה“פּרוֹצנטים שינכו בשבילו”. כתוב לו ככל אשר יעלה על דעתך. לכל העתונים ברוסיה שלחתי בעצמי חוברות, והנני מתחרט על זה. אמור לאורי־ניסן, כי ב“בּוּדוּשצ’נוֹסט” נחוצים לי רק ציוריו של ווֹלין: “נאַ וואָיענאָי סלוּזשבּע” – ותו לא.¹⁶⁶ אם יזכני גנסין באיזה דבר בשביל החו' הג' תצא זו אתרוג’ל ממש. שלום מרדלר.

אחיכם

יוסף חיים.

בכל חוברת וחוב' היוצאת עתה מת“י¹⁶⁷ אני מוסיף בכת”י¹⁶⁸ מתחת לרומאנס את שם המשורר.¹⁶⁹ היש לכם פנאי לעשות גם אתם כמוני?

אחרי כתבי את המכתב ואמרתי לשלחו נתקבל בחזרה כל מה ששלחתי לך בפעם ההיא בעטיה של הצנזורה. או לי, מה לעשות?

72. לש. ביכובסקי

10/2 יום השבת [לונדון, 1906]

קיבלתי היום את עשרים הרובל ואת איגרתכם הגלויה מיום 6/11. מסתמא קיבלתם כבר את גלויתי, ששלחתי לכם ביום השבת העבר, ושבסופה באה הידיעה המחרידה על הצנזורה הוארשאית, שהשיבה לי את פרוספקטי “נסיונות” ועשרים חוברות א' “המעורר בחזרה. את יתר החבילות לא קיבלנו. וחושב אנוכי, כי קודם כל לא הניחו ל”מעורר“, מפני שהוא חדשי ודורש כסף־חתימה ולזה דרוש רשיון מיוחד. מובן מאליו, שאילו היו לי קפיטאלים, כי אז אפשר היה לנסות להשיג רשיון, ואולם מכיוון שאין לי אף פרוטה, ולא עוד אלא שגם פרנסתי בבית־הדפוס נקטנה מסיבות שונות, ו”המעורר" מתאבק עם מר־המוות, איני יודע מה לעשות. בכל אופן את החוברת השלישית אוציא באופן הזה: אני מדפיס את “המעורר” ב־500 אכסמפלארים, ובכן אדפיס את החו' ג' בשלוש מאות אכס. “כדאתמול”, היינו בשביל לונדון וארצות־הברית ושאר ארצות, ועל ב' המאות בשביל רוסיה לא אציג את שם “המעורר”, והמעטפה תהיה: “מסדה, קונטרס ספרותי”, ולא יותר. ואת שתי מאות אלו אשלח לך דרך פּטרבּוּרג, ששם הסכנה יותר קלה. מה לעשות? נוספו שני חתומים מרוסיה. מאוריול ומרוּז’אני. שלחו כסף לחצי־שנה. שלישי שלח המחאת־פוסטה מקאֶרטש (Керчь) ולא הודיע את שמו במכתב מיוחד, ואין אנו יודעים, מי הוא השולח ואין אנו מקבלים את הכסף. להדפיס חו' “נסיונות” איני מתחיל, מפני התקלה ומפני שעדיין אין הפרוספקטים בידיכם. חשבתי אתמול לשוב ולשלחם אליכם וחזרתי בי. כבר קצה נפשי לאַבד דמי פוֹרטוֹ. עשרים הרובלים יהיו מונחים לעת־עתה עד שיבוא אליהו. בנוגע לתמונה¹⁷⁰ דרושה דוקא פוטוגרפית, אבל שתהא ברורה ולא כאותה ששלחתם לי. נוּ, ענו מיד, מה לעשות. אחיכם המלא יאוש.

נקודות, כלומר קמץ, פתח, חיריק במקום הדרוש. בתרגומיך ישנן, אבל אינן בבית־הדפוס.¹⁷¹ למנחם¹⁷² אני כותב ושולח היום.¹⁷³

73. לש. ביכובסקי ולי. קאמסקי

12/2.06, לונדון.

זה עתה קיבלתי מכתבכם. כתבתי לכם ביום השבת העבר. את החבילות האחרונות – – – לא קיבלתי עדיין בחזרה. את החבילות הראשונות השיבה הצנזורה הוארשאית בלי כל פירוש וביאור: ריפיוזד – ותו לא. ביום השבת העבר פניתי גם לצנזור בפטרבּוּרג ודרשתי עצה מפיו. נראה. לעת־עתה איני שולח לכם מודעות “המעורר”, כי יוכל היות שצריך יהיה להדפיס אחרות ובשם אחר. פרוספקטי “נסיונות” אני שולח לכם חבילה שלמה היום ובלי אחריות. מחוברת ב' אני שולח לכם שלושה אכסמפלארים: גנסין, ביחובסקי, קאמסקי¹⁷⁴. לביחובסקי איני מדביק תו־פוסטה בכוונה. חוץ מזה איני שולח דבר לכם עד עבור זמן־מה. ע“י שטיבל קיבלתי היום עוד ארבעה חתומים עם כסף ושלחתי לכולם חוב' א' וב‘. כן שלחתי לרוּז’אני, פלך גרוֹדנוֹ, מ – ללה שיינה חייקין (חותמת) ולאוֹריוֹל, בית־התפילה העברי (חותם); כן שלחתי לשניאור קונטרס א’ וב‘, מכיוון שאני רואה וכו’. וארשאבסקי עוד לא שילם, אבל את החו' תשלח לו. יוצא מן הכלל הוא. מקאֶרטש קיבלתי מכתבים מסוֹכנים, וכפי הנראה, סוֹכנים ישרים: אליעזר ליבאֶרזוֹן, בּרדיטשוב, שלח את אלה האדריסאות: א) חצקל מאנזוֹן, ב) ש. א. הוֹרוֹדצקי, ג) ס. קלפיק, ד) הרצל צוקרמאן, ומבקש לשלוח לו ולארבעה אלה את ה”ירחון", ותיכף לאחר קבלת החו' הראשונה ישלח כסף. כתבו לו. אלתר גולדשטיין, זבאַניץ – פּוֹדוֹל, רוצה להיות סוכן “והיה זה שכרי לקבל אכס' אחד חינם”. לנירנברג, בריסק־דליטא, שלחתי בעצמי. לרבניצקי באודיסה שלחתי.

רחמו עלי ובקשו את ניבילוב עבור.¹⁷⁵ חי נפשי, אני מת מרוב עבודה וגם הרבה פרוטות אין לי לכתוב כ"כ.

אתה שואל לונדון – בּלאָטע¹⁷⁶

74. לשמעון ביכובסקי

13/2 [לונדון, 1906]

מכתביך מ־8 ומ־9 נתקבלו בבת אחת. הודעתך ע“ד קבלת המשלוח השני שימחתני והממתני. אם כן אין לדבר סוף, והכל תלוי במקרה. על שתי החבילות שהושבו לי היו סימנים אדומים וחותם בלשון צרפתית: “ריפיוז פאר לא סענזיור עטראנז’ער דע ווארשוויע”.¹⁷⁷ ותו לו. אתמול שלחתי לך פרוספקטי “נסיונות”. משלוח־החבילה עלה בשילינג ופֶני. 24 חוברות “המעורר” בחבילה ובאחריות אולה לי בשילינג ו־6 פינס (יותר מ־70 ק"פ). החוברות לזיידמן לא עבדו. שים לב למכתבי של אתמול ודקדק לבלי לשלוח עוד לאשר שלחתי כבר. היום קיבלתי כסף 4 חתומים מסוּבאלקי ע”י ח. סוּכוֹבוֹלסקי, רחוב אוספּאֶנסקי, וכבר שלחתי להם ח' א' וב‘, עוד פעם מכיון שאני רואה וכו’. בנוגע לשאלותיך: כמה אני מדפיס, כתבתי לך במכתבי של יום השבת: חמש מאות אכסמפלארים. חתומים מכל הארצות – בלאָטע.¹⁷⁸ המשלוח של כל חוברת בודדה עולה לי בפאֶני (4 ק"פ.), שתי חוברות בפאֶני וחצי (6 ק"פּ.), כל ליטרה – 4 פאֶני (16 ק"פּ.) יותר מארבע ליטרה אי־אפשר לשלוח בחבילה אחת. באחריות – הוספה של 2 פאֶני וחצי. ובנוגע לאדריסה טלגרפית¹⁷⁹ היֹה היה לי הדבר לשחוק. כלומר: הבה ונשחק במשחק־הסוחרים. הוי, הוי, הטרם תדעו, כי ספרי לשון קודש אינם סחורה, והעוסקים בהם אינם סוחרים? מחו' א' כמעט שלא נשארו לי כל אכסמפלארים, ושלושים ישלחו לכם מגאליציה, ועל דא קא בכינא. כי הממכר היה ברובו בהקפה, ואת החוברת השלישית כבר איני יודע במה להדפיס. ואולם כל זאת איני אומר לך לרַפות את ידיך. אם אני עומד ב“קשרי־המלחמה” – אתה לא כל שכן! ירחם־נא עלי גנסין וישלח לי את אשר הבטיח וחזר והבטיח. בימים האלה עברתי עוד פעם על “צללי החיים”.¹⁸⁰ לא רע. חוסו עלי וכתבו בעדי גם לניבילוב. נוּ, ומה אתם חושבים ע“ד “נסיונות”, הא? האמת הדבר, ש”השלוח" מתחיל להופיע? הלואי, רבוש"ע! ¹⁸¹

היה שלום.

יוסף חיים.

מה אתה אומר לה- Пальма»» האורקולית,¹⁸² שהדפיסה את שמי בין סופריה, מבלי להודיעני ע"ז כלל?

75. למר – –, וילנה

[אמצע פברואר 1906, לונדון].

ציורך “שכר־לימוד” אינו דורש תיקונים: הסגנון לא רע, ההרצאה ספרותית, ובכל זאת הרי “רפה” הוא גם לפי דעתך; רפיונו בהיקפו השטחי ובתוכנו הבלתי־חשוב, אף על־פי שהוא “מן החיים”.¹⁸³

76. לש. ביכובסקי, לי. קאמסקי ולא. נ. גנסין

23/2.06, לונדון.

ביחובסקי, קאמסקי, אורי ניסן,

הידד! זה עתה נתקבל מכתב מישראל לנדא, הצנזור הראשי בפטרבורג, וזה לשונו:

"שתי חוברות ‘המעורר’ נתקבלו לי לשמי ונתבקרו [ונכתבו] בספרן של צדיקים. בדבר הערבון וכו' הוא שקר מוחלט. ועל דבר ההשבה בחזרה פליאה דעת ממני ולא אוכל לה.

ויקבל החוה“ש מאדה”ש וכו'¹⁸⁴ "

(הקוּרסיבים שלו, כמובן).

_____

שלחו לכם שלושים חוברות א' מגליציה. הקיבלתם? שלחתי לכם שלשום מכתב שטוּתי בז’ארגון ובאחריות. הקיבלתם?

_____

אשתמש בהגעלעגענהייט¹⁸⁵ והנני שולח לכם שתי אדריסאות של חובבי שפת עבר ברוסיה, שנודעתי פה ע"י בני־עירם: א) טביה ליב יוּדין, קריסלאבל, ויט. גוּבּ. ב) בית מסחר ספרים של גרציג, דריסה, ויט. גוב.

מחכה אני לתשובתכם. – – –

77. לשמריהו לוין

לונדון, 06. 23/2

לשמריהו הלוי, וילנה.

אדוני,

זה עתה קראתי ב“החיים העברים”,¹⁸⁶ 5 №, שבאספת ה[חבר]ים בני רוסיה של הועד הפועל הציוני דנו ע"ד התחדשותו והוצאתו של “השלוח” בפלשתינה. אי לזאת, הריני פונה אליך היום בדבר הזה.

אני, הח"מ,¹⁸⁷ הנני אדם בריא ומוכשר לעבוד שש עשרה שעות במעת־לעת. פה בלונדון למדתי מלאכת סידוּר־אותיות, שמזה אני מוצא את לחמי, ויש ביכולתי לסדר ביום יותר משני עמודים של “השלוח” בזה הפורמט שהיה יוצא עד כה (היינו כשמונת אלפים¹⁸⁸ ). נוסף לזה, בנני גם בעל־מגיה לא רע. חוז מזה, אני כותב בשעות הפנויות סיפורים ושאר דברים בלשון־הקודש, ויש שהם עולים יפה. צרכי – קב חרובין ממש.

לנסוע לפלשתינה ולחיות שם חיים שיש בהם עבודה הגונה – זוהי, מפני טעמים שונים שאין פה מקומם, משאת־נפשי מאז, מאז…

כמדומני, לפיכך, שאלה העמלים עכשיו עם התחדשות “השלוח” יכולים להשתמש בי.

אקווה, כי אתה וחבריך תשימו להצעתי זו לב.

תנאי:

לתת לי את האפשרות לנסוע שמה, להיכנס אליה ולחיות בה חיים שאין בהם רעב וחשש חזרה לרוסיה (אני הייתי בורח לפני שנתיים מעבודת־הצבא, בשעה שכבר הזמינוני להישלח למזרח הרחוק וענשי חמוּר).

בכבוד

המחכה לתשובתך, הלוי,

י. ח. בְּרֶנֶר.¹⁸⁹

48 Mile End Rd. E. London

78. לשמעון ביכובסקי

9/3.06, לונדון.

ביחובסקי,

שולח אני לך, סוף סוף, דרך פטרבורג ובאחריות קונטרס ג' של “המעורר” במספר מאה בארבע חבילות (אחת קטנה, שלא באחריות, ע"ש גנסין) בצירוף ה“תוספתאות”, כביכול, פרוספקטים ומודעות ע“ד “המעורר” ו”נסיונות“. מסור לאורי־ניסן, כי שלחתי גם לו שלוש חוברות של קונטרס ג' בצירוף פו”ם¹⁹⁰ ובאחריות. כן אני שולח לקאמסקי חבילה של שלושים אכסמפלארים קונטרס ג‘, באחריות. כשאקבל מכתב חוזר מכם, כי קיבלתם את כל אלה, אשלח לכם עוד מה שיידרש. לאחרונה, הנני מודיעכם, כי היום בא שינוי נכבד במצבו של “המעורר”: “מפיצי שפת עבר” באמריקה רוצים לבוא לעזרתו. אחים! תיכף כשתקבלו את הכל ענו וכתבו מה לעשות בנוגע ל“נסיונות”. השאלה היא רק בדבר המשלוח. הנני שולח לך, ביחובסקי, רשימה קטנה למי לשלוח ברוסיה. הודיעני את דעתך ע"ד קונטרס ג’. אנא כתבו לניבילוב. אורי־ניסן, הושיעני ושלח איזה דבר בשביל קונטרס ד'. אני, שלכם.

יוסף חיים.

ומה את השלושים, קונטרס א‘, ששלחו לכם מגאליציה? מתחילה חשבתי לשלוח בארגז ובמסילת הברזל ונמלכתי. אינני יודע כיצד עושים זה וגם ישהה הרבה, וקונטרס ג’ איחר גם בלי זה.

79. ליעקב כהן

15/3.06, לונדון.

למתהלך על במתי נשף.

יעקב כהן,

שלח איזה דבר בשביל “המעורר”.

קוראך המובהק,

י. ח. ברֶנר.

P.S. מר ש. פרלמן, ששלח לי ברב טובו את כתבתך, כתב לי, כי מתגורר אתה בבית אחד את בעל “היהודי הנצחי באגדה ובפואזיה” – י. ל. ברוכוביץ. יקבל־נא משורר זה את דרישתי בשלומו מעמקא דלבא וישים־נא גם לב לבקשתי. ומה היא בקשתי? שלא יסיר פניו¹⁹¹ מ“המעורר”. חברים! מצווה, מצווה חשובה והוגנת, להחזיק ב“מעורר”! –

הנ"ל.

80. ל – – –

[אמצע מרץ 1906, לונדון].

הטכניקה של שירך “בר־כוכבא” אינה גרועה, ואולם בכללו ובתוכנו עודנו בוסר. אינך דואג לצמצם במלים. ביחוד עושה רושם לא טוב הקריאה: “על הסוסים!”, הנשנית פעמים אחדות. כלום פרשים היו בני המרד?¹⁹²

81. ל“מתאונן”

[אמצע מרץ 1906, לונדון].

האמן לנו, שכמונו כמוך רוצים אנו בתקנתו של “המעורר”, אלא שלא בידינו טובנו. אין לקונטרסים אלו כל פרטנסיה למלאות בצורתן של עכשיו את מקום הירחון, שחסרונו, אמנם, אוי, מורגש ומורגש, אם כי לא “מֵרַבּים”. שהרי אלמלא שכך לא היה מקום להתאוננות. ה“רבים” הרי הם, סוף־סוף – אנו ואתה. בנוגע לחותם שלך שלא קיבל עד עתה את החו' א' ודאי שצדקת, אלא ששוב אין האשם לא בנו ולא בסוכננו. אנחנו שלחנו והממונים על הכניסה לא הכניסו. צערנו גדול משלך.¹⁹³

82. לשמעון ביכובסקי

17/3.06, לונדון.

ביחובסקי,

כל מה ששלחתי אליכם ביום השבת העבר דרך פטרבוּרג (133 אכס. ופרוספ. ומודעות) הושב לי היום מוארשה.

הכל הולך לאבדון.

יוסף חיים.

83. לקלמן מרמר

22/3.06, לאנדאן.

ליעבער מרמר,

אייער לאנג־ערווארטעטער בריעף האט מיר דערשאַפט אייניגע ערמונטערענדע מינוטען. איך דאנק אייך.

פאר צווי־וואכן שבת האב איך אייך געשיקט דאס דריטע העפט “המעורר”. האט איהר עס ערהאלטען? און וואס איז מכוח די 15 עקז. קונטרס א', וואס איך האב געשיקט צו פריינד אדע לשטיין? –

איהר פרעגט: וואס מאכט דער “המעורר”? וואס זאל ער מאַכען? קיין פערזאנען, וועלכע זאלען זיך אין איהם נויטיגען, האט ער ניט. פון רוסלאנד האב איך אפילו יא אַ הונדערט אבאנענטען, איז אַ צרה מיט דער צענזור. דאך איז עוד לא אבדה כל תקותי. א. ש. וואלרשטיין האט מיר געזריבען: “הננו לעזרתכם!” – הלוואי שלאַפענקער גאטוניו!

מרמר, נעמט ניט אין אַכט מיין טאַן. איך בין שרעקליך מיעד, פיזיש, או מיר איז שווער צו שרייבען.

זאל איך שיקען פיר’ן “אידישען קעמפפער” אן איבער־זעטצוּנג פון “הוא אמר לה”? אבוואהל, איהר וויסט דאך, די זאך איז געשריבען נאך זשיטאמיר, ניט איצט… אויסער דעם וואלט איך וועלען איבערזעטצען פון רוסיש: “די פאמיליע שפיגעלמאן” אַ 2־אקטיגע דראמע, געדרוקט אין נייעם “יעוורעייסקאיא זשיזן”, 50 זייטן. וויכטיג סיי קינסטלעריש, סיי פראפאגאנדיסטיש. שרייבט מכוח דעם. פון אנדרעיעוו’ן, וואס כ’האב צוגעזאגט, האב איך ניט געקראגען. געוואלט איבער־זעטצען: “אונדזערער אַ סוחר” פון ביאליק. האב איך דערזעהן, אז “דאס פאלק” וכו' ושלא יאמרו. עלתה במחשבה אַ סעריא ארטיקלען איבער העברעאישער ליטעראטור, איהר פאזיציע, שטראמען א. ז. וו. זייט געזונד, מרמר.

י. ח. ברנר.

איך וועל אויך פיעלייכט שרייבען אַ סעריע פעליעטאנען פון לאנדאנער געטא. א גערוס עובדיה’ן. אין וואס איז ער מגולגל געווארען? א. ציוניסט? האָט אויף דער הוצאה? סערען און שמואל’ן בעזוך איך אָפט.

תרגום:

22/3.06, לונדון.

מרמר חביב,¹⁹⁴

מכתבך, לוֹ חכיתי זמן רב, הסב לי רגעים מעודדים. אני מודה לך.

בשבת שלפני שבועים שלחתי לך את החוברת השלישית של “המעורר”. האם קיבלת? ומה בדבר 15 האכס' של קונטרס א', ששלחתי לידידנו אדלשטין?¹⁹⁵

אתה שואל: מה בענין “המעורר”? וכי מה? אנשים, שצורך להם בו, אין לו. ברוסיה, אמנם, יש לי כמאה חתומים, אבל צרות לנו מן הצנזורה. אף על פי כן עוד לא אבדה כל תקותי. א. ש. ואלדשטין¹⁹⁶ כתב לי: “הננו לעזרתכם!”, הוי מי יתן, אלוהים חלשים!

מרמר, אַל יַטעך הטון שלי. עייף אני עד מאוד, עייפות גופנית, וקשה לי לכתוב.

האשלח ל“אידישער קעמפפער” תרגום “הוא אמר לה”? אף על פי שדבר זה נכתב, כידוע לך, אחרי ז’יטומיר,¹⁹⁷ לא עכשיו… מלבד זאת רצוי לי לתרגם מרוסית את “משפחת שפיגלמן”, דראמה בת שתי מערכות,¹⁹⁸ שנדפסה ב“יבריסקאיה ז’יזן”¹⁹⁹ החדשה, 50 עמוד. חשובה גם מבחינה אמנותית, גם מבחינת הרעיונות המוטפים. כתוב לי על זה. משל אנדרייב לא מצאתי את אשר הבטחתי. חפצתי לתרגם את “משלנו” של ביאליק, והנה ראיתי ב“דאס פאלק” וכו' ושלא יאמרו. עלה במחשבתי לכתוב שורה של מאמרים על הספרות העברית, עמדתה, זרמיה וכו'. היה שלום, מרמר.

י. ח. ברנר.

אולי אכתוב גם שורת פיליטונים מחיי הגיטו בלונדון.

ברכת שלום לעובדיה, באיזה “גלגול” נתגלגל? ציוני הוא? ולקיום יש לו? את שֶׂרה ושמואל²⁰⁰ אני מבקר לעתים קרובות.

84. לשמעון ביכובסקי

26/3.06, לונדון.

ביחובסקי, קיבלתי זה עתה את מכתבך מן הדרך. אוכל להודיעך, שהיום קיבלתי שני מכתבים: מאידלסון, עורך ה“יבר. ז’יזן”, שפניתי אליו, והוא מייעצני לשלוח את החו' ע“ש “עזרה”²⁰¹ בפטרבורג והם ישתדלו שלא תעכבם הצנזורה. התבין? כששולחים לפוצ’אֶפ דרך פטרבורג, החבילה עוברת דרך וארשה ומוּשבה; לא כן, אם ישר לפטרבורג. בתור נסיון שלחתי היום שלושים ל”עזרה“, ואם יתקבלו ימציאו לך. כך ציוויתי עליהם. כן קיבלתי מכתב משטיבל, שגם אליו פניתי, ובו הוא מבטיחני לבוא בדברים עם הצנזורה הוורשאית. בקיצור, עוד לא אבדה התקוה. אוי, קשה! אוי, קשה! שמע־נא, בנוגע ל”נסיונות" הנני לעת־עתה אובד עצות. שלחתי בשבוע העבר מכתב באחריות לגנסין עם שירים של משורר אחד,²⁰² ומתיירא אני שילך לאיבוד, לאחר שעזב גנסין את פוצ’אֶפ.²⁰³ אל הפרוספקטים “בשלוש שפות” אין נפשי נוטה כל עיקר.²⁰⁴ למה זאת? אכתוב מודעה גדולה בז’ארגון, ואשלח לה“אידישען קעמפפער” וחסל.

הוי, אתם, הישמרו לכם מזריקת עפר. לא זה הדרך! עתה אני כותב גם לגנסין.

אני המבולבל.

כן, תקבל שלושים מגאליציה; קונטרס ג'.

בעוד ימים אחדים אשלח לכם תמונתי ותמונת רדלר.

85. לשמעון ביכובסקי

4/4.06, לונדון.

ביחובסקי אחי!

מגאליציה שלחו לך שלושים אכס. קונטרס ג'. הקיבלת? לפטרבורג, בימה"ס “עזרה”, שלחתי 30 דיטא, בכדי שישלחו לך. הקיבלת? לברלין שלחתי 30 דיטא, שימסרו משם לשטיבל בוארשה. כך ציווה עלי, והיום קיבלתי מכתב ממנו, שהתראה את הצנזור הוארשאי ומעתה יהיה הכל “בכי טוב”. ובכן אני שולח לך שוב 30 אכסמפלארים, 10 קונטרס ב' ו־20 קונטרס ג'. הודע תיכף, אם יתקבלו. אוי, אחי, כמה איבוד כסף וכמה צרות!

החוברת הראשונה של “נסיונות” תודפס בהקדם האפשרי. בחול־המועד פסח תהיינה חוברות. באמריקה על תבטח הרבה. צריך לעשות, צריך לטרוח, אך אל לבטוח. אם אפשר לעשות דבר באמריקה – יעשוהו אלה היושבים שמה. “המעורר” נמכר שמה במספר חמישים אכסמפלארים. פרוספקטים בז’ארגון ובאנגלית לא אדפיס. כך כתבתי גם במכתבי שבאחריות ששלחתי לגנסין יחד עם השירים.²⁰⁵ אולי אתה יודע דבר ע"ד גורל המכתב הזה. בנפשי הוא!

להדפיס את “המעורר” ברוסיה אי־אפשר. לזה דרוש כסף, וכסף אין לי אף פרוטה אחת, בדיוק. אח. כן, נירנברג²⁰⁶ שלח לי 4 רובל, אך עוד לא החלפתים. הקיבלת את כל מכתבי?

ענה תיכף!

שלך יוסף חיים

רדלר נסע כבר.

86. לשמעון ביכובסקי

5/4.06, לונדון.

אחי,

קיבלתי זה עתה את איגרתך מיום 1/IV. הנני משנס את מתני, וביום הראשון לפסח אשלח לך שתי מאות אכסמפלארים מ“נסיונות” (אם לא יתקבלו, דמך בראשך ואני נקי) ושתי מאות להאפט²⁰⁷ בשיקאגוֹ. אך מודפסים יהיו כבר כל שלושת האלפים. אי־אפשר להדפיס קמעא־קמעא. היום שלחתי מודעה ל“יוּדישען קעמפפער”. האדריסה:

אמריקה – 725 S. 2^nd Str. Philadelphia Pa.

פרוספקטים בז’ארגון לא אדפיס. איני יכול. כל מה שאני יכול לעשות אני עושה.

הקיבלת את איגרתי מיום אתמול?

ענה תיכף.

אנוכי, מי שישב ניע וו’סוואָאי סַאני.²⁰⁸

87. לקלמן מרמר

[“המעורר” פעם בחודש הוצאת “מסדה”]

האדריסא: I. Ch. Brenner,] 48 Mile End Road, London E]

לונדון, 5/4.06

מרמר,

איך ערוואַרט אונגעדולדיג דעם “אידישען קעמפפער”. אויף מיין בריעף האב איך נאך פון אייך קיין ענטפער געהאַט שאפירא איז טאקי אוועקגעפאהרען, אבער עסו ואלט קיין אונגליק געווען, ווען איהר וואלט איהם שיקען די עטליכע דאלאר אויף מיין נאמען, ווייל איך האב ביי עֶני’ן (די, וואס ארבייט ביי סערא’ן) געליהען 3 פונט פיר איהם אויף’ן וועג און איך האב ניט מיט וואס אבצוגעבען. דאס 4־טע העפט “המעורר” האט זיך אויך פערשפעטיגע. איך ווייס ניט, ווארום האב איך עד היום פון חבר אדלשטיין קיין ענטפער מכוח די 15 העפטע “המעורר”, א‘, וואס איך האב צו איהם געשיקט? האט איהר ערהאלטען קונטרס ג’? “יעוורעסקאיא זשיזן” האט מיר אריינגעשריבען א בריעף צוזמען מיט’ן אנפאנג פון מיין ניט־גוט איבערזעטצטען “מסביב לנקודה”, אין וועלכאן זי איז מבטיח, אז זי וועט מיר צאהלען. גלויבט זיך אייך? וויפיעל און ווען – איז מיט געזאגט געווארען. פון דער רוסישער צענזור ליידט דער רעאקציאנערער “המעורר” גרויסע צרות. פון ווארשא ווערען אבגעשיקט אלע העפטע, וואס איך שיק געזיכערט; ניט געזיכערט – געהט פערלוירען אין גאנצען. איך בין זעהר פערביטערט. דער גאנצער ענין איז ניט נאך מיינע כוחות. יא, זעהט איהר פילייכט וואלדשטיינען? ווארום ענטפערט ער ניט?

איצט האב איך צו אייך א בקשה: געבען זאפארט 2 מודעות אין “אידישען קעמפפער” מכוח “המעורר” און “נסיונות”. דער עיקר “נסיונות”. דעם נוסח שיק איך אייך. וצריכנא למודעי: איך מיין ניט אומזיסט. סערא’ס ברידערלעך זיינען גאנץ וויילע יונגען. זי אליין האט האפנונגען, און איהר דארפט זעהן, אז זיי זאלען ניט זיין קיין תוחלת נכזבה. איהר דארפט זי אריבערנעהמען צו זיך וואס פריהער. ס’לעבט זיך איהר שווער אהן אייך.

אייער ברענער.

שמואליק איז א דבר־פלא.

תרגום:

מרמר,

אני מחכה בקוצר־רוח ל“אידישער קעמפפער”. על מכתבי עוד לא קיבלתי מענה ממך. שפירא,²⁰⁹ אמנם, נסע מכאן, אבל לא יהיה כל רע בדבר, אם תשלח לו את הדולארים האחדים על שמי אני, כי לָוֹה לוויתי מאת האֶניה (העובדת אצל סאֶרה²¹⁰ ) שלושה פונטים להוצאות־הנסיעה שלו, ועתה אין בידי להשיב. “המעורר”, קונטרס ד‘, התאחר אף הוא. תמוה בעיני, משום מה לא קיבלתי עד היום תשובה מאת החבר אדלשטיין בענין 15 חוברות “המעורר”, ששלחתי לו. האם קיבלת קונטרס ג’? מאת ה“יאֶברייסקאיא ז’יזן” קיבלתי מכתב – בצירוף התחלת תרגום לא־טוב של “מסביב לנקודה” שלי²¹¹ – ובו הבטחה ממנה, כי תשלם לי. התאמין בזה? כמה ואימתי – לא נאמר. מן הצנזורה הרוסית יש לו ל“מעורר” הריאקציוני צרות צרורות. מוארשה מוחזרות כל החוברות הנשלחות על יָדי באחריות; שלא באחריות – הולכות לאיבוד לחלוטין. מאוד מרה נפשי עלי. כל הענין כולו שלא לפי כוחותי. כן, אולי רואה אתה את ואלדשטין? מדוע אין הוא עונה לי?

עכשיו בקשה לי אליך: תן מיד שתי מודעות ב“אידישער קעמפפער”: על “המעורר” ועל “נסיונות”. בעיקר על “נסיונות”. את הנוסח אני שולח לך. וצריכנא למודעי²¹²: לא חינם אין כסף. אחיה של סאֶרה בחורים טובים הם. אשר לה – תקוות לה, ועליך הדאגה, כי לא תהיה זו תוחלת נכזבה. צריך אתה להביאה אליך בהקדם ככל האפשר. חייה כאן בלעדיך קשים הם.

שלך ברנר.

שמואליק²¹³ – דבר־פלא!

88. לקלמן מרמר

13/4.06, לאנדאן.

מרמר,

איך האב נעכטען ערהאלטען דעם “אידישען קעמפפער”. ער איז ריין (רויסער: “די קאלאניזאציאן אין פאלעסטינא אויף סאציאליסטישע יסודות”), פול מיט אינטערעסאנטען מאַטעריאַל, אבער דאָך פעהלט איהם עפעס. איך ווייס ניט וואס. פילייכט איז שולדיג דער ניט־שענער דרוק, בעזאנדערס די “פיקטשערס”: דאס קעפיל און ר' מענדעלע.

מכוח עפעס שרייבען פירן “קעמפפער” וואָלט איך גרייליך געוואָלט, האב איך זיך אבער געחאַפט, אז, אין אמת ריידענדיג, האב איך דאך טאקי קיין צייט ניט. בעארבייטען דאס ארטיקעל, וואס איך האב אייך געשריעבען, דארף געדויערן א פאָר שענע עטליכא טעג. נו, און מיין זעטצעריי – מה תהא עליה? ווען איך זאל וויסען, אז איהר זייט ניט קיין קבצנים, וואָלט איך געבעטען אַן אַוואַנסיק", דאמאלס פילייכט וואלט איך געקענט פערבויגן מיין ארבייט, פון וועלכער איך לעב.

איך האב נייעס: וואלדשיין האט געענטפערט. דער “המעורר” איז כמעט ווי געזיכערט. ראדלער איז אוועק פון לאנדאן. ווא מאכט ביי אייך שאפירא? – – –

יא, פון דער איבערזעטצונג פון מיין “בחצר” בין איך ניט גאר צופריעדען. נאר, ווי ס’ווזייט אויס, איז דאס שוין ביי מיר אזא חולאט צו ניט־צופריעדען זיין פון תרגומים. מיר, למשל, גיעט זיך אויס, אז “יהודי שתקן” זאגט עפעס מעהר פון א “שטילער איד”. שתקן איז עפעס א זכר לדבר צו ר' יוסי שותק וכו' ובכלל…

נו, זייט מיר געזונד, מרמר, און פוילט זיך ניט צו שרייבען וואס עפטער.

אייער ברענער

דא איז אבא גאלדבערג (אבגד"ר). ער האט מיר געזאגט, אז די “ווארהייט” האט איבערגעזעצט מיינע עפעס אן ערצעהלונג. קענט איהר עס מיר פילייכט צושיקען?

תרגום:

מרמר, אתמול קיבלתי את ה“אידישער קעמפפער”. נקי הוא (מלבד: “ההתישבות בארץ־ישראל על יסודות סוציאליסטיים”), מלא חומר מעניין, ואף על פי כן חסר הוא דבר־מה. אינני יודע מה. אולי גורמת לכך ההדפסה שאינה יפה, וביחוד ה“פיקטשורס” (התמונות): הכותרת ור' מנדלי.

אשר לכתיבה בשביל ה“קעמפפער”, הרי ודאי שרצוי לי הדבר, אלא שנוכחתי וראיתי, כי בעצם הדבר אין לי פנאי לכך. כדי לעבּד את המאמר, שעליו כתבתי לך,²¹⁴ דרושים לי כמה וכמה ימים. ומלאכת סידוּר־האותיות שלי²¹⁵ – מה תהא עליה? אילו ידעתי, כי לא קבצנים אתם, הייתי מבקש מכם “אַוַנס” קטן, והייתי יכול לוותר קצת על עבודה זו שלי, שליה קיומי.

חדשה לי: ואלדשטין השיב תשובה. “המעורר” מובטח כמעט. ראדלר עזב את לונדון. מה שלום שפירא²¹⁶ אצלכם?

כן, בתרגום “בחצר”²¹⁷ שלי אין אני מרוצה ביותר. ואולם, כפי הנראה, ליקוי הוא בי, שאין אני מרוצה בתרגומים.²¹⁸ אני, למשל, סבור, כי “יהודי שתקן” אומר קצת יותר מאשר “אַ שטילער איד”.²¹⁹ ב“שתקן” יש מעין זכר לר' יוסי שותק וכו' ובכלל…

היה לי, אפוא, שלום, מרמר, ואל תתעצל לכתוב לעתים קרובות, ככל האפשר.

שלך ברנר.

נמצא כאן אבא גולדברג (אבגד"ר). הוא אמר לי, כי ה“ווארהייט”²²⁰ תירגם איזה סיפור משלי. אולי יכול אתה להמציאו לי?

89. לא. קלמנסון

15/4.06, לונדון.

למר ח. מ. קלמנסון,²²¹ קיוב.

אדוני הנכבד,

על־פי בקשת ידידי מר שמעון ביחובסקי מעיר פוצ’אֶפ, הריני מתכבד לבוא אליך היום ולהעיד עליו, על ידידי זה, שהוא ידוע לי למומחה ומצויין במקצוע ההוראה, לבעל מידות ישרות וטובות ולחובב בכל נפשו את ספרותנו הלאומית וכל קנייני ישראל. ומובטחני שישביע רצון בכל איש אשר כמוך.

בכבוד וברכה,

י. ח. ברֶנר.

90. לשמעון ביכובסקי

[1906] 16/4, לונדון.

אחי היקר ביחובסקי,

הנני שולח לך בשלוש חבילות:

60 אכסמפלארים מקונטרס ג'

25 מקונטרס ב'.

איני שולח לך יותר מפני שאין לי להוצאות הפוסטה. מחו' א' לא אוכל לשלוח לך אפילו אחד. אין. בעצמי לא שלחתי אלא לשטיבל וליקיר וארשאבסקי, מלאווה. לכן אל תשלח להם וגם אל תשלח ליתר החתומים בוארשה. שלח לשני חתומיו החדשים של נירנברג וגם לו בעצמו, וזה אדריסתם:

ז. מ. לובאֶטקין, בראֶסט־ליטוֹבסק.

מ. שטיינברג, שירוֹקוֹ־סלוֹבּוֹדסקאיה.

כתוב לשטיבל, למי ימסור את האכסמפלארים ששלחתי לו דרך ברלין, לאחר שיקח לו כמה שצריך. אני כותב לו היום גם בדבר “נסיונות”. בדבר “נסיונות” אירעו עוד פעם מעצורים. וצריך אני להגיד לך, שנואלנו מאוד מה שאנו מדפיסים אותם כאן. ואולם פערפאלען.²²² בעוד שבוע יהיו נגמרים בוודאי ואז אשלח לך. מודעה ל“יודישען קעמפפער” שלחתי, ובוודאי תודפס. הראית את המודעה בדבר “המעורר ב”יב. ז’יזן" 12 №? לקלמנסון כתבתי.²²³ רבוש“ע! ²²⁴ ע”ד 10 הרובל הלא כתבתי וכתבתי. לאן הולכים מכתבי? היה שלום וענה תיכף.

יוסף חיים.

התמונה של צ’יכוב²²⁵ יצאה משוכללה, חאָץ איין טרייסט.²²⁶

ראלדר נסע מזה.

91. לר' בנימין

אסרו חג של פסח, תרס"ו, לונדון. [17.4.06]

ליעבער יהושע,

דיין קארטיל האב איך נאך ערהאלטען אין דער פריה, האב איך אבער ביז איצט, 1 אַזייגער אין דער נאַכט, קיין צייט געהאַט צו ענפערן דיר. איך האב היינט מיט מזל אנגעהויבען צו זעטצען דאס פיערטא העפט, אבוואהל לאנדאן, כמובן, האט שוין לאַנג פערגעסען אויפ’ן “המעורר” לחלוּטין, ובתוכם גם הד"ר י. שחלה סוף סוף גם הואבמחלה המתהלכת בלונדון (מובן, שלא חדל להיות מה שהוא, אלא שכאן הגיבור יאמר חלש אני וד"ל). וואס איז די רייד, ברודערקע, האחד בשדה־קרב – התעשינה ידיו תושיה? אלא שבכל־זאת עוד לא אבדה תקותי לגמרי. קבלתי מכתב מבטיח מאמריקה ומכתב מבטיח מרוסיה – נחכה ונראה. לעת־עתה אני עובד. מה שיעשה הזמן וכו'.

מילא,אז דו קענסט שרייבען בריעף און איך ניט – בעדארף איך דאך דירניט זאָגען. בפרט שאני עייף ויגע ולא ירא־אלוהים. אגב אורחא: אחותו של מאיר מחייבת את הריוולוציונרקות, כשם שאחיה את הריוולוציונרים. אדם מעניין, מעניין במעלותיו ובמגרעותיו. מובן שאינה אידיאל של האשה במובנך אתה, ואולי גם במובני אני, ואף על־פי כן, כשאני מוכשר לזה וכשהשעה כתיקונה, הריני אוהבה מאוד. זי פארט אַב אין גיכען און וועט זיין אויך אין ברלין. ד"ר ב. האב איך דיין גרוס איבערגעגעבען. פון דיינעט וועגען קיינע געלד און קיינא בריעף. א. ציוני – י. וילקנסקי? אינטערעסאַנט. טאמער וואלט ער עפעס שרייבען פיר’ן “המעורר”? קודש צום אביב צוגעשטעלט.²²⁷ אץ הערצליכסטאן גרוס מאיר’ן

דיינער בלב ונפש יוסף חיים.

תרגום:

יהושע חביבי,

את גלוייתך קיבלתי בבוקר, ואולם עד עתה, שעה אחת לאחר חצות לילה, לא היה לי פנאי לענות לך. היום, למזל, התחלתי לסדר את הקונטרס הרביעי, אם כי לונדון שכחה, כמובן, זה כבר את מציאותו של “המעורר” לחלוטין, ובתוכם גם ד“ר י. שחלה, סוף־סוף, גם הוא במחלה המתהלכת בלונדון (מובן, שלא חדל להיות מה שהוא, אלא שכאן גם הגיבור יאמר חלש אני וד"ל²²⁸). מה נאמר ומה נדבר, אחא, האחד בשדה־הקרב – התעשינה ידיו תושיה? אלא שבכ”ז עוד לא אבדה תקוותי לגמרי. קיבלתי מכתב מבטיח מאמריקה ומכתב מבטיח מרוסיה – נחכה ונראה. לעת־עתה אני עובד. מה שיעשה הזמן וכו'.

שאתה יודע לכתוב מכתבים ואני לא – אין אני צריך לאמור לך זאת. בפרט שאני עייף ויגע ולא ירא־אלוהים.²²⁹ אגב־אורחא: אחותו של מאיר מחייבת את הריבולוצונריות, כשם שאחיה את הרבולוציונרים. אדם מעניין, מעניין במעלותיו ובמגרעותיו. מובן שאינה אידיאל של האשה במובנך אתה, ואולי גם במובני אני, ואעפי“כ כשאני מוכשר לכך וכשהשעה כתיקוּנה, הריני אוהבה מאוד. היא עוזבת בקרוב את לונדון ותהיה גם בברלין. לד”ר ב. מסרתי את ברכתך. בשבילך לא בא לא כסף ולא מכתב. א. ציוני – י. וילקנסקי? מעניין. אולי יכתוב מה בשביל “המעורר”? ימציא־נא לימי אביב־קודש²³⁰.

ברכה מלב למאיר, שלך בלב ונפש

יוסף חיים.²³¹

92. לשמעון ביכובסקי

24/4.06 לונדון.

אחי היקר, מכתבך מיום 20 י“ז²³² קיבלתי. ל”עזרה" כתבתי. אתפלא, מדוע לא קיבלת מגאליציה. את כל מצוותיך אעשה. ל“נסיונות” גם אני מחכה בכליון־עינים. האמן לי, כי כל מה שאני יכול לעשות אני עושה. הישַׁלמו לי “החיים העברים”²³³ בעד תרגום סיפורי²³⁴ איני יודע. התרגום רע. זה אני יודע. אורי־ניסן אינו כותב. את השירים²³⁵ לא שלח, ואינני יודע מה לעשות. החוברת הרביעית הולכת ונדפסת. צירים וחבלים מכל הצדדים. את מספר החותמים, חוץ מאלה שבידך, אני יודע “בדיוק”: נער יכתבם. אם תשלח כסף יהיה טוב. מודעה לה“פאלמה”²³⁶ שלחתי זה כשני חדשים. הבטיחה להדפיס. קיבלתי ממנה רק שתי חוברות ושם לא היה כלום. את התוספתאות²³⁷ אשלח. לקלמנסון כתבתי בקיצור, אך אוּבדעדיטעלנא.²³⁸ לשטיבל כתבתי בדבר “נסיונות”.

אחיך וכו'.

אם תקרא באיזה מקום דבר הנוגע ל“המעורר”, כתוב־נא לי, כי אני איני רואה כמעט כל עתונים. חוץ מה שאין לי פנאי לקרוא. פשוט.

93. לשמעון ביכובסקי

1/5.06, לונדון.

אחי היקר,

קיבלתי איגרתך. “נסיונות” כמעט שהם מוכנים למשלוח, אלא לאן ואיך? ביום השבת העבר קיבלתי בחזרה את שלוש החבילות של “המעורר”, ששלחתי לך ביום IV/16 ע"י הצנזור הוארשאי. השומע אתה? אין לסמוך על איש.²³⁹ מרטתי את שערותי, מה לעשות? לכן שמע, קצתי בחיי. אם אי־אפשר יהיה לשלוח ישר לעיר, שיש בה צנזור ושיהא אדם שיקבל שם את החבילות מידו, לא אשלח. לפצ’אֶפ לא אשלח עוד בשום אופן. לכן דע לך. החוברת הרביעית נסדרה חציה בדפוס, אך אין בידי אפילו פרוטה אחת ואיני יודע, מאין יבוא עזרי. מילא, “המעורר” הולך וגוסס. הנשימה האחרונה. אורי־ניסן אינו עונה על כל מכתבי. קאַטעגאריטשעסקי.²⁴⁰ גם את השירים לא החזיר לי - - -²⁴¹.

נו, היה שלום, בריא וחזק ושכח אותי ואת “המעורר”. כי במזל לא אדע מה שמו נולדנו²⁴² גם שנינו.

יוסף חיים.

94. לקלמן מרמר

ערשטער מאַי 1906, לאנדאן.

מרמר,

איך האב אייך זעהר פיעל צו שרייבען, אייך פערזענליך. איך האב אבער קיין צייט ניט. עס איז שפעט און איך הייל זיך צו טראגען דאס בריוועל אויף פאסט: איך וויל איהר זאלט דיעזען ערשטען פעליעטאן, וועלכען איך האב היינט אנגע שריבען ניט ארבייטענדיג אין דרוק, קענען אבדרוקען וואס פריהער. וועל איך קענען שרייבען ווייטער. נומער 2 און 4 NO האב איך ניט ערהאלטען. איך האב זיי אבער געזעהן ביי פרעמדע. נומער 4 איז גאר ניט שלעכט. ראדלער איז אוועק. דער “המעורר” האלט ביי אונטערגעהן. וואלדשטיין האט מבטיח געווען צו שיקען א פאר פונט, איך האב אבער עד היום ניט מקבל געווען און ווייסניט וואס איך זאל טהון. דאס פיערטע העפט איז האלב אויסגעזעצט. מכוח דעם וואס איהר שרייבט, איך זאל אייך ערלויבּען צו שרייבען אויף דער איבערזעצונג פון “מסביב לנקודה” מיט די ערלויבניס פון מחבר. וואלט איך דאס געקענט טאהן, ווען איך וואלט געזעהן די איבערזעצונג. איצט אבער לאז בעסער זיין אָהן מיין ערלויבניס. דעם נאמען גלויב איך, אז מ’קען איבערזעצן: “ארום דאס פינטעלע”, אדער גאר “אבראמזאהן”. איך וואַרט אויף איין ענטפער. מיט דעם פעליעטאן זאלט איהר ניט מדקדק זיין. אין די קומענדע וועל איך פערבעסערען. - - -

תרגום:

אחד במאי, 1906, לונדון,

מרמר,

יש לי הרבה מאוד לכתוב לך, לך אישית. אבל אין לי פנאי. השעה מאוחרת ואני ממהר להביא את המכתב אל הדואר: רוצה אני, כי פיליטון ראשון זה,²⁴³ שכתבתי היום – בהיבטלי מבית־הדפוס – תוכל להדפיס בהקדם ככל האפשר. או אז אוכל לכתוב עוד. נומר 2 ו־4№ ²⁴⁴ לא קיבלתי, אבל ראיתים בידי אחרים. נומר 4 אינו רע כלל וכלל. ראדלר יצא מכאן. “המעורר” עומד להיפסק. ואלדשטיין הבטיח לשלוח פונטים אחדים, אבל עד היום לא קיבלתי ואיני יודע מה לעשות. קונטרס ד' מסודר חציו לדפוס. אשר לבקשתך, כי ארשה לך לציין בתרגום של “מסביב לנקודה”,²⁴⁵ כי זהו תרגום ברשיון המחבר, יכול הייתי לעשות זאת אילו ראיתי את התרגום. עכשיו, שלא ראיתי, מוטב שלא יהיה ברשיוני. את השם אפשר, לדעתי, לתרגם: “ארום דאס פינטעלע”, או, פשוט: “אברמזון”.²⁴⁶ אני מחכה לתשובה. בפיליטון אין אתה צריך לדקדק. בבאים איטיב.²⁴⁷ - - -

95. לר' בנימין

[לונדון] 2/5.06

אחי היקר כל־כך.

מצבו של “המעורר” ברע. ספק בידי, אם תצא גם החוברת הרביעית. מרוסיה החזירו עוד פעם. מרטתי את שערותי – ונתייאשתי. מאמריקה הבטיחו ולא קיימו. ד“ר יוסף קלוזנר שלח מאמר קטן ומצויין²⁴⁸ בשביל “המעורר”. היחס של החברים הווילנאים (גנסין, צייטלין וכו') מַרעים: אינם עונים על כל מכתבַי. אפילו שיריו של דוֹמניץ עוד לא הוחזרו לי עד היום. על־דבר “ספר־התעִיה”²⁴⁹ חשבתי הרבה. הטכניקה שלו מקולקלה עד לקיצוניות. ובכל זאת הלואי שיראה אור. את ג. איני יודע אם אראה עוד; יוכל היות שכבר נסע מזה. לא מצאתי בו מאומה. קראתי עוד פעם את מכתבך. כמה מיטיב אתה לכתוב! במה אני מצטער? – באותו הצער. הכרת האבדון וחיים ללא חיים. את תמונתך אתן היום לד”ר ב. הנני שולח לך מכתבו של באדר ושלושה קטעים: מביחובסקי, מקלוזנר, משפירא.²⁵⁰ אדריסתו של שפירא: New-York. Mr.Gubich, 197. Eldridge str איש אחד וק. שמו, בן עיר־מולדתך, לפי דבריו, היה פה ודרש לך.

אני הנני עייף מאוד. עצבי נחלשו ובימים האחרונים הנני גם חולה קצת ואולי לא קצת. נוּ היה שלום. הלא מבין אתה, כי אותך לא אשכך גם בשכבי גוסס על מיטתי האחרונה. אדם גדול אתה גם בעיר, גם בכפר.

שלך יוסף חיים בן־שלמה.

96. לשמעון ביכובסקי

3/5.06, לונדון.

אחי,

אתמול כתבתי לך מכתב מדכא. המצב הוטב. שלחו לי מעט כסף מאמריקה. החוברת הרביעית תצא לאור בוודאי, תגדל בכמותה ובאיכותה.

ועתה אל תרפינה ידיך. התחזק והבא סדר בכל חשבונותיך אתי. אדע כמה יש לי חתומים ברוסיה אחרי ככלות הכל. שלח לי מעט כסף, אם יש תחת ידך. והעיקר: ראה בדבר הצנזורה. נחוץ ש“המעורר” יתקבל ע“ש²⁵¹ איש היושב בעיר שצנזור בה. תבין, כי לא טוב שכל חוברת תישלח ארבע פעמים: מכאן לפטרבורג, מפטרבורג לפוצ’אֶפ, מפוצ’אֶפ לקיוב ומקיוב לחותם. כתוב לי גם מה אעשה בנוגע²⁵² ל”נסיונות". לאן אשלח?

אחיך

יוסף חיים.

לגנסין הנני כותב עתה. אם לא יענני גם על מכתבי זה – יהיה הוא האחרון.

97. לר' בנימין

3/5.06 לונדון.

אחי היקר ראדלר.

אתמול כתבתי לך מכתב מדכּא. היום הוטב המצב. החוברת הרביעית תצא לאור בוודאי. אחי! עברתי עוד פעם על “ספר־התעיה” שלך, והייתי מייעצך לשנות את השם לאמור:

“איגרת־התעיה או במקום ביקורת”.

“ספר־התעיה” – זה מבטיח הרבה יותר מדי. וביחוד שיש מן הטיפשים, הבלתי־מבינים, שילמדו את הפשט, שאתה קורא לספרו של קלוזנר “ספר־התעיה”. מובן, שזה לא חשוב ובשביל שאין לנו קוראים מבינים אין לשַׁנות אפילו כחוט השערה, אבל, לדעתי, השינוי הזה צריך לגופו. השתדל לענות לי תיכף ומיד, למען לא יהא הפסק בהדפסת הדבר. ובכלל, יאה לר' בנימין בעל ה“איגרת־תימן” לכתוב גם “איגרות־תעיה”.

המחכה לתשובתך, אחיך

יוסף חיים.

98. לא. נ. גנסין ולהלל ציטלין

9/5.06 לונדון

אחים, קיבלתי את מכתבכם בבוקר וכבשתי את פני בכר ונוכחתי, שאבדנו. ולא רק מפני שכולכם יוצאים מדעתכם²⁵³ - גם אני יוצא מדעתי בכל יום ויום – אלא גם מפני… בקיצור, הנני עייף מאוד מעבודתי ואיני יכול לכתוב. מה חפצתי לאמור? כן, אתם, כנראה, אינכם מקבלים את כל מכתבי ואני את מכתביכם. מתי כתבת לי, גנסין, שאין שירי דומניץ ראויים לדפוס? ובנוגע לעצם הדבר, עברתי היום עליהם עוד עשר פעמים ונוכחתי, שלמרות צורתם הגרועה, הנם ראויים וראויים לדפוס; הרבה הם מגידים לנפשי.²⁵⁴ השירים השניאוריים²⁵⁵ יודפסו בקונטרס ה‘, שיצא לאור בעוד שבועות אחדים. קונטרס ד’ יֵצא לאחר השבת. תודה בעד הטובה שאתם רוצים להשפיע עלי על־ידי מאמריהם של חן וציוני²⁵⁶ (היום עוד לא קיבלתים), אף שהשם יודע, אם אעצור כוח להמשיך את חיי קונטרסי. הריני, אמנם, בעל מום משונה ומוכשר לעבוד יותר מכפי יכולתי, ואולם, סוף־סוף, יש גבול, ומעשי שלושה לא יוכל לעשות אחד. את “קנייני הרוח”²⁵⁷ בשביל “נסיונות” אל תשלחו לי, כי אין כל חשבון ולהדפיס פה את “נסיונות”, מפאת יוקר ההדפסה, צרות המשלוח (ביחובסקי יכתוב לכם מה שעולה לי עם “המעורר”) וכו' וכו'. סיפורי צ’כוב מוכנים למשלוח, אבל יותר לא אדפיס פה. בשום אופן. יחוסַי אל המדפיס - - ²⁵⁸ טובים. הנני עיף וחולה. הנחמה האחת שהיתה לי, כי תוציאו לאור קובץ עברי הגון, גם היא אבדה עם מכתבכם של היום. יהי אלוהי הז’ארגון הוילנאי עמכם. איך ווינשע אייך גראָמאַדנע אוספעחען. דער נאַראֶד ווט אייך פריזנאַיען.²⁵⁹

יוסף חיים

99. לדניאל פרסקי

9/5.06, לונדון.

ידידי היקר, מר דניאל פרסקי, שלום.

רב תודות לך בעד מכתבך החשוב אלי. בעד עבודתך לטובת “המעורר” לא אודה לך, שהרי כמוני כמוך עובדים לטובת משאת נפשנו זו. לעת־עתה מצבו של “המעורר” רופף מאוד, ובכל זאת אקווה, שיאריך ימים. ביחוד הרֵעה לעשות לו הצנזורה הרוסית, שהחזירה לי את חבילות “המעורר” ארבע פעמים וגרמה לי הפסד עצום, ועדיין הדברים יגעים. החוברת הרביעית תצא לאור לאחר השבת ותהיה רבַּת־האיכות מאוד; החוברת החמישית תצא לאור בעוד שלושה שבועות וגם היא לא תבייש את אחיותיה הבכירות.

לדאבוני, לא אוכל להדפיס את שירך “עם האביב”, למרות מה שבצורתו אינו רע כל עיקר: אין בו רשמים חדשים; באַנאַלי הוא; מי לא שורר ככה על דבר האביב? חיבוריך בפרוזה שלח. סלח לי, ידידי, על קיצורי. הנני עיף מאוד מעבודת כל היום. דרוש בשמי לשלום א. ש. ואלדשטיין וגם אב. גודלברג (אבגד"ר). למכתביך אחכה.

יוסף חיים ברנר.

ראדלר נסע מזה זה כבר.

100. לקלמן מרמר

11/5.06 לאָנָן.

מרמר,

אייער “קעמפפער” געהט בארג ארויף. דער 5־טער נומער איז שוין גאָר נישקשה’דיג. געוויינליך,אויסער די אגיטאציע, וואס איהר מאַכט פיר מיר… כ’לאַך. די אנאָנסע אויסגעצייכענט, אויסער אונטען איז איבערגעביטאן די שורות, און ביין תוכן פון “המעורר”, ד', דארף זיין פון אנהייב:

א)“המחנה הנשאר”. – ד“ר יוסף קלוזנר. שירים פון א. דומניץ דארף זיין נאך “נאקה”. און אנשטאט “ספר התעיה” דארף זיין “מגילת שגיון”. געוויינליך איז די שולד ניט אין אייך. איך בעט צו פערריכטען. דאס העפט וועל איך שיקען נאך שבת. געלד פון מפיש”ע ערהאלטען. וואס מכוח מיין פעליעטאן? א גערוס פון סערא’ן. געווען היינט ביי איהר מיט אַ וויזיט. פערנומען מיט די ברידערלאך. נו, ווער וואלט אנדערש געווען?… וואס מאַכט ביי אייך ל. שאפּירא?

איך: ברענער.

עיקר שכחתי: איך האב אייך היינט געשיקט געזיכערט א ביסעל²⁶⁰ ליטעראדעט פון די ארבייטער טעריטאריאליסטען (פועלי־ציון). ס’שאדעט ניט, איהר זאלט אויפמערקזאם זיין אויף דעם. דאס זיינען וואהלע אידען.

תרגום:

מרמר,

ה“קעמפפער” שלך הולך ועולה. נומר 5 אינו רע כבר כלל וכלל. מלבד כמובן, הפרסום, שאתה עושה לי… צוחק אני. המודעה מצויינת, אלא שלמטה נתחלפו השורות, ובתוכן “המעורר” צריך להיות בראש:

א)“המחנה הנשאר” – ד“ר יוסף קלוזנר. שירים מאת א. דומיניץ – צריך להיות אחרי “נאקה”. ובמקום “ספר־התעיה” צריך להיות “מגילת שגיון”. האשם, כמובן, לא בך. אני מבקש לתקן. את החוברת אשלח אחרי שבת. כסף ממפיש”ע²⁶¹ קיבלתי. מה בנוגע לפיליטון שלי? שלום מאת שֶׂרה.²⁶² היום ביקרתי אצלה. טרודה באחיה. ומי היה נוהג אחרת? מה שלום ל. שפירא אצלכם?

אני: ברנר.

עיקר שכחתי: היום שלחתי לך באחריות מעט²⁶³ ספרות של הפועלים הטאֶריטוריאליסטים (פועלי־ציון). מן הראוי, שתשים לב לזה. יהודים טובים הם.

101. לשמעון ביכובסקי

[לונדון, 106] 12/5 ²⁶⁴

אחי היקר,

כתבתי אתמול והיום ל“עזרה”, שתקבל [עליה את] הסוכנות הראשית של “המעורר” ברוסיה. על שטיבל איני יודע, אם אפשר לסמוך. הלא הוא הבטיח, שדיבר את הצנזור, וגם נתן לו מה שצריך, ולבסוף לא יצא כלום מזה. גם על השלושים ששלחתי לו דרך ברלין על־פי פקוּדתו לא קיבלתי מענה עדיין. צר לי שהנך מוכרח לעזוב את קיוב. הלא גם שם יש צנזור ולא רע כמו שאומרים בפטרבורג ובוארשה לא אוכל להיות לך לעזר, שהרי אתה רואה; גם לקלמנסון כתבתי,²⁶⁵ וכנראה… בדבר החותמים המחכים²⁶⁶ כתוב “מכתב אל המערכת” ל“הזמן” ול“יאָב. ז’יזן” בשמך בתור סוכן “המעורר”. הם יקבלו. סַפּר דברים כהווייתם וירפו ממך החותמים לרגע. גם אני מקבל מכתבי –התאוננות. מה לעשות. גם בלי זה אני קורע את בשרי לשנים־עשר גזרים. “נסיונות” אני שולח היום לאמריקה. לך לא אשלח בספק אפילו אחד. מתבייש אני מפני הפוסטה, היודעת כבר, שאני הנני השולח, שמחזירים לו. מא"נ²⁶⁷ קיבלתי, סוף־סוף, מכתב, שאחרי שעברתי עליו האב איך אויף זיך געריסען די האר פון קאפּ:²⁶⁸ הקובץ העברי נהפך לקובצים ז’ארגוניים! אבדנו.²⁶⁹ בעל־מחשבות²⁷⁰ במכתב לראדלר מבקש רחמים שימציאו לו את “המעורר” כל שלוש החוברות. האין בידך, שמעונ’קה, לעשות כזאת? אני שלחתי לו והחזירו לי. הוא מבטיח לכתוב עליו. כן, קיבלתי מכתב מ־(רשוֹם בפנקסך את האדריסה) ש. שיפרין, נוֹבי־בּוּג, פלך חאָרסון, שמבקש לשלוח לו עתון “השבועי” “המעורר” לדוגמה ולהודיע לו, את המחיר בכסף רוסיה. כן קיבלתי מכתב מ־(כנ"ל) ג. סאלגאניק, Чечельник פלך פוֹדוֹליה, שבמבקש להודיע לו, אם “המעורר” עודנו יוצא לאור ויחתום עליו. עניתי לו והודעתיו את אדריסתך. כן קיבלתי מכתב חשוב ממ. גינצבורג (הרוֹסלאבלי²⁷¹) היושב באודיסה, קאנאטנאיה, 84/6, הרוצה מאוד לראות את “המעורר” ולהיות בא־כוחו ברוסיה. החוברת הראשונה של “נסיונות” [עלתה] יפה מאוד. קיבלתי “קנייני־הרוח”,²⁷² אבל לא אדפיסם, אין כל חשבון להדפיס פה את “נסיונות”.²⁷³

102. לש. ביכובסקי

[1906] 19/5, שבת, לונדון.

היום שלחתי לך אכסמפלאר אחד של “המעורר”, קונטרס ד', בלי אחריות. לכשתקבל תודיעני.

אתמול קיבלתי מכתב מ“עזרה” (קאזאנסקאיה, 35, ספ"ט²⁷⁴), שהיא מקבלת עליה את הסוכנות של “המעורר”. ובכן אשלח מחר לשם שתי מאות מקונטרס ד' ואיזו עשרות מן הקונטרסים הקודמים, ואתה מהר־נא ושלח לי תומ“י²⁷⁵ רשימה מפורטת מכל החותמים אשר תחת ידך, למען אשלחה תיכף ל”עזרה". נגמר הדבר.

שים את זה אל לבך ושלח את הרשימה באחריות והאדריסאות בכתב נקי. ומהר־נא!

בנוגע ל“נסיונות” הלא כתבתי לך. לך שלחתי רק אכסמפלאר אחד. להאפט²⁷⁶ ע“י שליח 500 אכסמפלארים. את המודעה בוודאי יראה. ל”אידישען קעמפפער" יש מהלכים בכל אמריקה. לך אשלח. כמה יימכרו מ“נסיונות” בלונדון איני יודע.

שים אל לבך לכל מה שכתבתי לך במכתבי האחרון לפני ימים אחדים.

שיריו של שניאור יודפסו בקונטרס ה'. אם תכתוב לגנסין, האץ בו שישלח לי את החומר שהבטיח. את הרצנזיה ב“הזמן”²⁷⁷ לא ראיתי. בריאותי אינה עצהי"ט²⁷⁸. שלום!

יוסף חיים

את ג. שלך ראיתי פה. לא כלום.

את תמונתי אשלח לך, אז ס’וועט זיין בעסער אויפ’ן הארצען.²⁷⁹

103. לר' בנימין

06 19/5, לונדון.

אחי היקר,

סוף סוף, עלה בידי לשלוח לך קונטרס ד' של “המעורר”. היתה שביתה בדפוסו של נארודיצקי והצרות אין לשעֵר. צריך אני לכתוב לך הרבה, אלא שאין לי פנאי וגם חולה הנני. לבעל־מחשבות כתבתי. במצבו החמרי של “המעורר” לא בא כל שינוי, חוץ מזה שקיבלתי 5 פונט מאגודת “מפיצי ש”ע"²⁸⁰ בניו־יורק. את “מגילת השגיון” שלך הוכרחתי לחלק לשנים מפני שאין לי חומר לקונטרס ה', שכבר הנהו מסתדר בדפוס. הנני שולח לך מכתבו של שפירא וגם מכתב טוען מגאליציה על שאין שולחים לו את “המעורר”, והאיש אינו בספר החתומים.

סלח, איני יכול לכתוב יותר, הנני חולה.

יוסף חיים.

בן־אליעזר²⁸¹ דורש בשלומך מפאריז.

חוברת לאחיך שלחתי. עוֹל הסוכנות הוסר ממנו. השלושים ששלחנו דרך גאליציה לא נתקבלו עד היום.

104. לא. ציוני (יצחק וילקנסקי)

06 24/5, לונדון,

ליצחק וילקנסקי.

אדוני,

לא עניתיך זה יותר משבוע ימים על מכתבך הגלוי, מפני שחיכיתי כל העת בקוצר־רוח ובכליון־עינים למאמרך “זרמים שבספר. א.”, שהלל צייטלין הבטיח לשלחו אלי בשביל “המעורר” ואמרתי להחמיץ קצת את תשובתי אליך בכדי שאוכל להודיעך דבר. והנה, לרוב צערי, לא שלח לי ה. צ. את המאמר עד היום; למצער, אני לא קיבלתיו עוד; ואני אמרתי לתתו עוד בקונטרס ה', שכבר נמצא בדפוס. אשמח מאוד, אם אקבלו עוד בימים האלה ואספיק לסדרו בדפוס. בטוח אנוכי, שהיד שכתבה “פעמוני אביב” ו“מחפשי הֶכשרים”²⁸² לא הוציאה גם הפעם דבר שאינו מתוקן. באמת אגיד לך, שכשקראנו, אני וראדלר, בהיות זה האחרון פה, את מאמרי א. ציוני שמחנו שמחה גדולה ואמרנו: מי הוא זה ואיזהו הכותב ככה? האומנם עלה כשרון חדש באופקה של הפובליציסטיקה שלנו? והנה בהיות ראדלר בברלין, לאחר שנסע מפה, כתב לי שא. ציוני הוא י. וילקנסקי. אז מיהרתי לשאול ולחקור על אדריסתך, מפני שרציתי לבוא לפניך ולבקשך שתשתתף ב“המעורר”, שבעד אופן יציאתו לאור ראוי הוא שיבואו לעזרתו כל האחרונים הנותרים. בקיצור, אין כאן מקום להאריך ובוודאי עוד אשוב ואכתוב לך בקרוב. את אדריסתך שלחתי לראדלר היום.

כולי שלך

י. ח. ברֶנֶר

105. לש. ביכובסקי

06 25/5, לונדון.

שמעון, שמָעֵני:

אתמול שלחתי ל“עזרה” בארגז: 50 “המעורר”, א‘, 50 ב’, 100 ג‘, 200 ד’, “סיפורי צ’כוב”²⁸³ 300, וכותב אני לו, שאת הסיפורים יכול הוא למכור כמה שהוא חפץ, ואִתה, ביחובסקי, אם תדרוש ממנו מספר אכסמפלארים מזה, ישלח לך.

לך אני שולח כבקשתך חבילה של מאה “נסיונות”. עושה אני את רצונך ולבי בל עמי.

את “המעורר” לא אשלח לך עד שאראה, איך יפול דבר עם ה“דוגמא”. הקיבלת קונטרס ד'?

בודאי קיבלת כבר את מכתבי, שבו דרשתי מאתך לשלוח לי תיכף רשימה מפורטת מכל חתומינו. כי צריך אני לשלוח את הרשימה ל“עזרה”. כן תרשום גם מי קיבל את כל החוברות ומי לא. את הדבר הזה עשה תיכף בלי כל טענה ומענה!

על הצנזור הוארשאי ירא אני לסמוך. הן שטיבל כתב, כי כבר ריצה את פניו, ולבסוף לא עלה כלום מזה. על דבר השלושים שלחתי לשטיבל דרך ברלין איני יודע דבר עד היום. כמו כן אלה ששלחתי דרך גאליציה.

להאפט²⁸⁴ כתוב ע“ד 500 האכסמפלארים מ”נסיונות" ששלחתי לו. מדוע אין האיש הזה כותב לי דבר?

בלונדון והסביבה, חושב אני, לא יימכרו מ“נסיונות” יותר ממאה אכסמפלארים. מה אתם חושבים ע"ד קונטרס ב' של “נסיונות”? מה את גנסין? פון די ווילנער חברה ווער איך צוּלאָפעט.²⁸⁵

לבן־אליעזר שלחתי את “נסיונות”. הוא רוצה להשתתף, לתרגם מפולנית. הוא יודע פולנית היטב. אני כותב לו את כתבתך.²⁸⁶

106. לא. ציוני

06 27/5, לונדון.

יצחק וילקנסקי היקר,

מאמרך יבוא בחוברת ה‘. קיבלתי גם מציטלין ואעשה כמצוותך: אוסיף בהאחד מה שראוי להוסיף מהשני. בדבר ה“בטלנות” הייתי מוחק, אלמלא חסתי על הסגנון הנאה.²⁸⁷ חוץ מזה לא יבואו כל שינויים. בדבר מאמריך שהזכרת – אנא ואנא. הבה לי גם את “רוחות הקיץ”, גם את “הקרע”. ליעקב כהן פניתי בגלויה²⁸⁸ עוד לפני ירחים אחדים ולא זכיתי להיענות. נו, יהא כך! את ד’ חוברות “המעורר” הריני שולח לך.

שלך בחיבה רבה ותודה רבה

י. ח. ברֶנר.

107. לשמעון ביכובסקי

06 27/5, לונדון.

שמעון,

את הרשימה²⁸⁹ קיבלתי, העתקתיה ושלחתיה ל“עזרה”. כתבתי לו גם למי וכמה ישלח. לך, איפוא, אין עסק כלל מעתה עם הרשימה הזאת. “עזרה תשלח לך רק מ”נסיונות“, אם תדרוש, ולא מן “המעורר”. מן “המעורר” אשלח לך בעצמי. לעת־עתה אני שולח לך 5 5 מחוב' ב‘, ג’, ‘ד’, בלי אחריות כבקשתך, ונראה. מ”נסיונות" שלחתי לך מאה לפני ימים אחדים וגם מכתב. את תמונתי אשלח לך כשאצטלם לבדי. עם ראדלר “יצאתי” לא טוב. יפה יותר מדי. את תמונותיו של צ’כוב וכמו כן את “ציורי” ווֹלין²⁹⁰ אני שולח לך באחריות.

בריאותי הוטבה. למצב־רוחי כבר אין כל תקוה אחרי כל אשר קרני.

מהאפט לא קיבלתי דבר; אמנם, גם אני עוד לא כתבתי לו.

מה את “נסיונות”?

שלך יוסף חיים.

באחת האדריסות של וארשה מצאתי שגיאה. כן לא הבנתי באחד ליקטרינוסלב כתוב npocnekt.²⁹¹ “התראיתי עם הצנזור – גאר נישט”.²⁹² מה פירוש גאר נישט?²⁹³

108. לר' בנימין

[לונדון] 06 29/5

אחי יקירי, יקירי,

אני חוטף וכותב. אינך יודע איזו רגשות גרמת לי ב“ישתבח? שלך לחוברת ד‘, שהרהורי עליה היו כל כך עצובים. ואוכל לשמחך גם אני, שביחובסקי, קורא עברי מובהק, מתפעל מאוד מכתביך וחביב אתה עליו, והחוברת הזאת, הוא אומר,עושה “רושם מפליא עד מאוד”. סופה של “מגילת שגיון” (שם מוצלח!) יבוא כולו, כמובן וכמובן, בראש חוברת ה’. הוא כבר נסדר. חוץ מזה יש כבר בשביל חוברת זו שירים משניאור ומאמרו של וילקנסקי “זרמים שבספר”. לא רע, לגמרי לא רע. את ד' החוברות שלחתי לו אתמול. את מכתבו אליך אני מחזיר לך, כי לי יש רב, אחי. כן אני שולח לך את הביבליוגרפיה על חוברת ג', שנדפסה ב”הזמן". בן־אליעזר דורש בשלומך בכל מכתב ומכתב. צבי שרפשטיין, איני יודע מי הוא, אלא שכתב לי מכתב וביקש שאמנהו לסוכן בגאליציה ועשיתי את בקשתו. איני מבין את שאלתך, אם שלחתי לכל החותמים בגאליציה – ומאי סלקא דעתך?! לאותו הסטודנט אני שלוח תיכף. אני מפסיק ממכתבי ושולח לו. – שלחתי. בדבר מטלטליך אעשה חקירה ודרישה. לא הביאו לי כלום.

בוודאי ראית שבימה"ס “עזרה” נתמנה לסוכן “המעורר” ברוסיה. שלחתי לו ארגז של “מעוררים” ועלה לי ב־18 שילינג. קיבלתי כארבעה פונטים ממערכת “החיים העברים” בעד סיפורי “מסביב לנקודה”, ההולך ומתרגם שם, ויש לי במה לשלוח. חותמים ברוסיה עד היום יש לנו – תשעים. אם תהיה הכניסה באופן ישר, אז לא נאבד. בחיי אני הפרטיים לא בא כל שינוי. אני הנני אותו האיש, שלו אין כבר כלום בעולמו.

גם ב“החיים העברים” היתה רצנזיה על “המעורר” והזכירו מאמריך לשבח.

ושלום לך וברכה!

שלך באהבה רבה, יוסף חיים בן־שלמה

109. למשה קלינמן

06 5/6, לונדון.

למר משה קליינמאן, לבוב.

חבר נכבד ויקר!

לא קראנו לך, פשוט, מפני שלא היה למַה לקרוא. ה“במה” שלנו אינה בנויה עד היום, ולא כל שכן לפני חדשים אחדים, בצאת קונטרס “המעורר”הראשון לאור. הבמה שלנו מתקיימת עד היום בנס, ככל מה שיש לעמנו, ולפיכך לא הרהבנו בנפשנו עוז לבוא ולקרוא אלא את אלה שהיו מכרינו־בפועל (חוץ מג. שופמן, שפניתי אליו, אף על־פי שלא נתראינו פנים מעודנו, מפני שבתור כותב סיפורים קרוב הוא אלי קירבת נפש ביותר). ולא עוד אלא שרוב “אחינו הסופרים”, אשר פנינו אליהם, לא נענו כל עיקר… ואתה, משה קליינמאן, הנה באת ותבא את דבריך אל “המעורר”. ברוך תהיה לאלוהי ישראל, המפרפר בין החיים והמוות! האנחה אשר הוצאת ברשימתך זו²⁹⁴ עולה, כמדומני, עם קולו של “המעורר” כולו… היא תבוא בקונטרס ו‘. קונטרס ה’, שכבר נסדר כולו בדפוס, יישלח לך אחר השבת הבאה עם יתר קונטרסי “המעורר”.

ושלום שלום לך!

בכבוד ובתודה מעומק הלב, י. ח. ברנר

110. לקלמן מרמר

06 5/6, לאנדאן.

ליעבער מרמר.

דעם “קעמפפער”ערהאלט איך ניט. 9 № האב איך אפילו יא ערהאלטען, דארף איך אבער נאך אן עקזעמפלאר. שיקט מיר, איך בעט אייך. דרוק־פעהלער פעהלט ניט, קיין עין־הרע. ס’פעהלען אפילו גאנצע ווערטער, נאר, אז איך וועל אֶנשרייבען עפעס בעסערס, וועט מיך דאמאלס פערדריסען. דערווייל האב איך נאך גארנישט, חאטץ צורייס זיך. פיר “עבריה” האב איך שוין בעארבייט מיינע צוויי קליינע נייע סיפורים, נאך מיין מינונג – זעהר וויכטיגע. ל. שפירא’ן האב איךגעשיקט א לאנגען בריעף. קונטרס ה' פון “המעורר” כמעט פערטיג.

תוכן:

1. מגילת שגיון. (סוף) ר' בנימין.

2. שירים ז. שניאור.

3. “בטרם אלך” י. הורוויץ.

4. זרמים־זבספר. א. א. ציוני

5. מא. עד מ. (המשך) י. ח. ברנר.

6. מכתב גלוי מאת הועד המרכזי של “עבריה”.

פיר קונטרס ו' האב איך גוטען מאטעריאַל. דער “קעמפפער” איז ליטעראריש זעהר גוט. דער אמעריקאנער לעבן איז אבער אין איהם ווייניג. דאס געלד דורך שרה’ן ערהאלטען. פיר די מודעות רעכענט זיך מיט “מפיצי שפת עבר” אין נויאָרק. אגב בעט איך אייך, אז איהר וועט ערהאלטען דאס קארטיל, זייטמודיע וואלדשטיינען פון דעם וואס איך האב אייך געשריבען. - - -

תרגום:

06 5/6, לאנדאן.

מרמר חביב.

את ה“קעמפפער” אין אני מקבל. 9^№, אמנם, קיבלתי, אבל יש לי צורך באכסמפלאר נוסף²⁹⁵. אנא שלח לי. טעויות־דפוס אינן חסרות, ברוך השם. חסרות גם מלים שלמות, אלא, לכשאכתוב משהו הגון יותר, או אז ירגיזני הדבר. לפי שעה אין עמי כלום. שב והתפקע. בשביל “עבריה”²⁹⁶ עיבּדתי כבר את שני סיפורי הקטנים החדשים, שהם, לדעתי, חשובים מאד.²⁹⁷ לל. שפירא שלחתי מכתב ארוך. קונטרס ה' של “המעורר” מוכן כמעט.

תוכן - - -²⁹⁸

לקונטרס ו' יש לי חומר טוב. ה“קעמפפער” טוב מאוד מבחינה ספרותית. ואולם מחיי אמריקה יש בו מעט. את הכסף, ע"י שרה,²⁹⁹ קיבלתי. את חשבון המודעות³⁰⁰ עליך לסדר עם “מפיצי שפת עבר” בניו־יורק. אגב אבקשך, כשתקבל גלויה זו, תודיע לואלדשטין את אשר כתבתי לך. - - -³⁰¹

111. לא. ציוני

06 5/6, לונדון

יצחק וילקנסקי, היקר לי כל־כך!

הוספתך נוספה, אף על־פי שכבר היה כל המאמר מסודר והדבר עלה בקושי רב. בנוגע להבטחתי שלא יבואו במאמר כל שינויים, לא נתקיימה במלואה. מכיוון שניתנה לי רשות להשוות את שתי המהדורות ולהחסיר ולמחוק ולהוסיף בהן מאחת אל השניה, והוכרחתי להעמיק בכל המאמר, נוכחתי, שאף על־פי שכולו יצא מיד א. ציוני, ויש בו מחשבות חדשות ומקוריות, הנה התוכן שלו כל כך נדוש, כל כך ידים מישמשו בו, עד שלא היתה לכותבו אפשרות להימלט גם מחיזור אחרי דברים שכבר נאמרו… (והנה אפילו אני, למשל, טיפלתי בזה ב“רשמי שעה” ב“הצופה”³⁰² וב“דפים”, ח. ב. צלאל, “המעורר”, קונטרס א'³⁰³ עיין שם). זאת ועוד אחרת: בפוזיציה, שהספרות העברית נמצאת בה במלחמתה את הז’ארגון, אסור לנו, הלוחמים בעדה, להשתמש ביריות מבטלות: “כתבנים ז’ארגוניים”, “חכם ז’ארגוני” וכיוצא בזה. אסור לנו גם להביא את הארגומנטאציה של עניותה של הספרות הז’ארגונית. סוף־סוף, הספרות הזאת גדֵלה לעינינו בכל הגיטות שבני ישראל נדחו שמה (באמריקה: “דאס פאלק” ו“דער יודשער קעמפפער” (עתונים ספרותיים), ברוסיה: “דאס יודישע פאלק” וכו' וכו' ואפילו בלונדון כבר נראים נצנוצים)… סוף־סוף קוראי עברית – אם ישנם עוד בכלל – הנם גם קוראי־ז’ארגון, בעוד שמקוראיהם אין לנו כלל. כמובן, כל זה לא יחשיך את הכרתנו הפנימית, אך, בכל אופן, בנוגע למאמרך, הוכרחתי בצער רב להשמיט שורות שלמות במקומות אחדים. ואולם מבטיח אני לך, כי גם זאת לא הייתי עושה, אלמלא היו שתי המהדורות לפני עיני. יקרים לי הסופרים התומכים את “המעורר” וביחוד אתה, שאני מחכה ממך הרבה, הרבה, ואני ירא מפניהם לבל אעלה עלי את חמתם… ולפיכך אני נזהר מאוד. את “המעורר”, ה' תקבל איה“ש³⁰⁴ אחר השבת ואז תשלח לי את כל אשר בלבבך לשלוח. יקירי! אינך יודע את מצבו החומרי של “המעורר” האומלל, וספק בידי, אם יהא אפשר להדפיס מאמריך בתוצאה מיוחדה. (“מסדה” - פיקציה³⁰⁵). ואולם אתה, אם מצאתי חן בעיניך, שלח הכל ואני אעשה כל מה שיהא אפשר. אם צריך יהיה למלאות באחד ממאמריך חצי החוברת – אעשה גם את זאת. פיליטוני אחיך³⁰⁶ ב”הצפירה" נזדמן לי לקרוא, אך אני לא ידעתי אז שאתה א. ציוני וחשבתי שדא חדא אחד הוא.

ה“ראָיה” שלך מהעם השווייצארי רפה מאוד, אך מקום זה השארתי כמו שהוא.

לסאמבורסקי לא שלחתי עוד. בימים האחרונים איני שולח את “המעורר” לשום חותם בטרם קבלי כסף ממנו. נידלדלתי מאוד.

י. ח. ברנר

112. לש. ביכובסקי

06 6/6, לונדון.

אחי, מצטער אני על שאינך מקבל את “נסיונות”. מ“עזרה” עוד לא קיבלתי כלום ואיני יודע, אם נתקבל הטראנספורט שלי. כלום חסר אלא זה. עתה אני שולח לך, כבקשתך, 15 אכסמפלארים: 5 חוב' ב‘, 5 חוב’ ג‘, 5 חוברת ד’ עם ה“הוספות”. מאמרו של אַיירוב (בקצת שינויים ותיקונים) יבוא בקונטרס ו‘³⁰⁷. מאמרו של א. ציוני – בחוברת זו, ה’, שתצא לאור בשבוע זה. את מאמרו של א. חן איני יודע מה לעשות. ארוך הוא יותר מדי ו“המעורר” קטן. לגינזבורג באודיסה לא שלחתי. קיבלתי אתמול מכתב ממנו, שבאם ימצא “המעורר” חן בעיניו, ימצא לנו הוא שותף עם כסף. מה אתה מושך בכתפותיך? גם אני מושך.

שלום, אורי־ניסנ’קה.³⁰⁸ כנראה, לא הספקת לראות את מכתבי האחרון ששלחתי לווילנה. מה אתה מסתובב בעיירות? “לחשוב ע”ד עזיבת לונדון" – כלומר? בשביל מה? להחליף קומבינאציה אחת בשניה? אני אינני כסיל.

שלום למַכרת־מַכּרַי רחל. בוודאי עלמה טובה, אם יש לה אינטרס לדעת אותי.³⁰⁹

אחיכם שלכם יוסף חיים

113. לג. שופמן

06 9/6, לונדון.

זה עתה קיבלתי איגרתך. היאך? הלא מיד אחרי צאת קונטרס ד' לאור שלחתיהו לך ולברקוביץ’. הגם הוא לא קיבל? אתמהה! בשבוע הבא יֵצא הקונטרס החמישי ואשלח לך את שני הקונטרסים באחריות. קונטרס ד' לא עלה יפה. מה לעשות, אין עֵזר משום מקום! חביבי, שלח את רשימתך, שלח, שלח, שלח, שלח! ³¹⁰ מה שאתה מתעצל לזוז ממקומך אני מבין. גם אני מתעצל. ובכל זאת, אילו היית יכול לבוא לונדונה – אַה, מה שמחתי על זה!! ³¹¹ מצב “המעורר” החמרי לא הוטב במשהו. אך כל זמן שהנשמה בקרבי… הלל צייטלין כותב לי: “והנני מבקש סליחה מאת שופמן על שלא הבנתי לפנים את העומק שבו”. גנסין וכו' נתפזרו לארבע רוחות. צעירי בני ישראל אובדים… פוּ, התחלתי שוב. נו, שלום ושלום לך.

את תמונתו של ברקוביץ ראיתי בחדרו של שלום עליכם. גם את אסתר ראיתי. קלסתר פניה נאה.³¹²

ענני, גרשון,

שלך י. ח. ברנר.

הקיבלת את מכתבי האחרון ששלחתי לך באחריות לפני ירחים אחדים?

114. לא. נ. כהנוביץ

06 9/6, לונדון.

1. נ. כהנוביץ יקירי,

קיבלתי היום את ה“סתיו” שלך ועברתי עליו בעיון, כמובן, והנה משפטי: מדעתי איני חוזר, שיש לך כשרון, וכשרון הגון, ואולם חושש אני, שנחפז אתה להוליד. הנה המוֹטיב היסודי של “סתיו” הוא אותו ממש שב“נאקה”,³¹³ ואפילו פעמים אחדות נשנית אותה הפראזה: “וכבר אין תקוה לחיות חיים אחרים” (בכלל יש בך חסרון להחזיק באיזו מלה, כמו “ופתאום” וכיוצא בה. ב“נאקה” היה ה“פתאום” הזה בכל שורה ושורה), והאם יש די מוֹטיב אחד לפרנס “מחזה בשלוש מערכות”? דוק ותשכח,³¹⁴ שכל זה, כלומר, העיקר מה שניסן מספר מעבָרו, אינו מספיק אלא לסקיצה קצרה. מובן, שהסצינות האחרות, שהן לעצמן, אינן רעות (למרות התרשלות בשימוש־הלשון), אבל פּרימיטיביות הן יותר מדי, נדושות, באַנאַליות. בכלל אין זו דראמה, שיהיה הגיבור חולה ומספר מה שקרה לו. למשל, אותה העובדה עם “הנשמה הטהורה והתמימה, החזקה כאלון צעיר”, שדחה אותה מעליו – הלא בזה יש חומר עשיר לניתוח דרמתי (לניתוח אני אומר, ולא לאֶפקטים זולים!), והנה אנחנו איננו רואים את זה אלא שומעים שתים שלוש שורות מסיפורו של ניסן לחיים, שלא נברא, זה האחרון, אלא בכדי שיספרו לו (גם הרופא, גם רייזיל, גם שלום – הכל חולפים כצל, מבלי כל צורך לגופא דעובדא ומבלי קביעת חשיבות לעצמם). בקיצור: ה“סתיו” שלך טוב הוא לאין ערך מהרבה דברים נדפסים, אבל רע הוא לגבי דידך, שיש לנו הרשות “לחכות ממך”. אל תחמיץ בתשובתך. את הכתב־יד נכון אני להשיב לך. הפראזה שלך במכתבך, שאינך יודע, אם יש לי זמן לענות לך ושעל־כן אינך כותב לי בפרטיות, גרמה לי צער ונשמע לי מתוכה גם מעין צל של עקיצה. לא כתבתי לך עד עתה בפרטיות מפני שאמנם הנני עסוק מאוד, אבל עליך לבלי לכבוש את כל דבריך אלי, ואני נכון, כמובן, תמיד ותדיר לענות על דבר הטעון תשובה.

שלך י. ח. ברנר.

**115. לשמעון ביכובסקי

06 11/6, לונדון.**

ביחובסקי אחי,

קיבלתי את 15 הרובל. בוודאי קיבלת כבר את ה־15 “המעורר”, ששלחתי לך. איני יודע, מה זה את “נסיונות”, מדוע אינך מקבל. מ“עזרה” לא קיבלתי עד היום שום ידיעה על־דבר הטראנספורט. מה לעשות? כתבתי היום עוד פעם לשם וציוויתי לשלוח לך כל אשר תדרוש מאתם. קונטרס ה' של “המעורר” איני יודע מה לעשות אתו. איך לשלוח ולאן? אם יעלה הדבר בידכם להמשיך את חיי “נסיונות” (ריבוש"ע! ³¹⁵…) תדפיסו אותם ברוסיה. את המכתב בנוגע לקאַמסקי אני מחזיר לך. חולה אנוכי מהכניס את ראשי בדבר זה. עשה כטוב בעיניך. אוריניסנקה,³¹⁶ אני מנשק אותך שלום לרחל.³¹⁷

אחיכם יוסף חיים.

משטיבל קיבלתי לפני שבוע מכתב מבטיח להתראות “מחר” עם הצנזור ולכתוב. עד עתה לא קיבלתי את המכתב המובטח.

מדוע לא נדפס גם ב“הזמן” ה“מכתב אל המערכת” שנדפס ב“יאָב. ז’יזן”?³¹⁸ בשביל קונטרס ו' יש כבר חומר מן המוּבחר.

116 לדבורה בארון

06 11/6, לונדון.

לדבורה בארון.

אחותי,

זה עתה נזדמן לי לקרוא את רשימתך “מיחוש” ב“הזמן”, ואיני יכול להבליג על רגשותי בקרבי ולבלי לבוא לפניך ולאמור לך: קבלי תודה וברכה, אחות יקרה!

יודעת את לכתוב, אחותי, ואם יש עוד תחת ידך מכיוצא בה, אנא זכּי את “המעורר” בו ותברכך נפשי.

על־פי הצעת יקירי בן־אליעזר שלחתי לך את “המעורר”, אך ספק בידי, אם קיבלת אותו. התעניני?

בברכת־אח

יוסף חיים ברֶנֶר

48 Mile Wnd. Rd. E. London

117. לא. ציוני

06 14/6, לונדון.

יצחק וילקנסקי,

הריני שולח לך את “המעורר”, ה‘, עם מאמרך “זרמים שבספר. א.” ונפשי בתקותי, כי ה“א” לא יהיה א’ לבטלה..

את הכתב־יד “רוחות קיץ” ו“הקרע” קיבלתי. “רוחות־הקיץ” יבואו בקונטרס ו'. בדבר “הקרע” עוד נתיישב.

על־דבר הז’ארגון עוד, כנראה, יארך ויכּוּחנוּ, ועכשיו אין לי פנאי. בקרוב ודאי שאכתוב לך בארוכה.

את הפּיֶסה³¹⁹ שלך שלח – ואשים עליה את עיני. מארץ־ישראל דורשים ממני בחזקה את הסחורה הזאת.

לס.³²⁰ הנני שולח, אבל רק ארבע חוברות. הראשונה אין ת"י.³²¹

שלך בלב ונפש

י.ח. ברנר.

הפָנו אליך מן “העומר”, קובץ שנתי בארץ־ישראל, בבקשה להשתתף?

118. לג. שופמן

[לונדון. אין תאריך. בערך, מחצית יוני]³²²

שופמנ’קה,

בוא הלום, ללונדון. פה לא תמצא דבר, אלא שני “עיפים”:³²³ אני וביילין, שהאחד, אני, רגע אחד אינו עובר עליו מבלי שיחשוב על הכותל החלק. ובכל זאת, בוא הלום. מאי נפקא מינה? –

את תמונתך קיבלתי על־ידי ביילין, אלא שרוצה אני לראות דווקא אותך. מן הנסיון אני יודע שפוטוגרפיה אינה אומרת כלום. קמט אחד, חריץ אחד, בוּעה אחת אומרים הרבה יותר. ובכן, תבוא?

אני,

י. ח. ברנר.

119. לשמעון ביכובסקי

06 15/6, לונדון.

ביכובסקי,

הריני שולח לך בלי אחריות בחבילה אחת מאה “נסיונות” ובשנית חמש חמש חוברות מקונטרסי ב‘, ג’, ד‘, ה’. מחר אשלח לך עוד עשרים באופן הזה, כפקודתך.

קיבלתי זה עתה מכתב משטיבל ובו הוא מודיעני, שהצנזור הוארשאי נשבע, כי לא קיבל שום ספרות עברית זה ירחים אחדים. מה אתה אומר לזה? אני שולח עתה לשטיבל חתיכה אחת ממעטפה, שעליה חותם הצנזורה הוארשאית להחזיר. שטיבל כותב שיעץ לך לקבוע מושבך בוארשה, והוא נכון לעזור לך בכל יכלתו. כמדומני, שהדבר הזה נכון הוא. בוארשה עליכם להדפיס גם “נסיונות”. אין כל חשבון להדפיסם פה. אינכם יודעים את הוצאות המשלוח “המציגות אותי בדיל־הדל”. אילו היתה סוכנות “המעורר” ברוסיה כתיקונה, כי אז כבר באה עת לתקוע ולהריע על דבר החתימה למחצית השנה השניה ולספר לעולם דברים כהווייתם³²⁴ עוד נתישב בדבר. – מהאפט לא קיבלתי שום ידיעה. – מ“עזרה” לא קיבלתי עדיין שום ידיעה. – על גינצבורג איני סומך כלל: “המעורר” ודאי שלא ימצא חן בעיניו. לש. לא שלחתי: אראה מתחילה מה יעשה בשביל “המעורר” ואם איננו גם הוא איש־דברים ככל אחיו בני ישראל. – שלום!

גנסין, אדריסתו של ראדלר:

Kl. Eichholz. Postamt Prieros bei Berlin.

מכתבך הגדול עדיין לא נתקבל. את “נסיונות” ודאי שצריך לגמור, אם רק אפשר. ומקובציכם – האומנם לא נשאר כל רושם?³²⁵ “להכעיס” אני מחכה ממך [ל]יצירה חדשה וגדולה. שומע אתה?

120. לשמעון ביכובסקי

06 20/6, לונדון. מיטוואָך.³²⁶

שמעון,

קיבלתי זה עתה את הכסף (60 רובל). ביום ו' וז' העבר שלחתי לך שתי חבילות של “המעורר” ב‘, ג’, ד‘, ה’, ( 5 5 החבילה) וגם מאה “נסיונות” סוף סוף, קיבלתי גם אני מכתב מ“עזרה”. הטראנספורט לא נתקבל עדיין. השדים השיאוני לשלוח על־ידי ספינה. אתמול שלחתי ל“עזרה” ע"י הפוסטה מאה חוברות “המעורר”, ה‘. את הרשימה של חותמי קיוב אשלח לה. מה אני צריך לכתוב לך עוד? ראשי כואב עלי והנני מבולבל קצת. כן, להורוויץ אני שולח. לגנסין אני כותב על שם הופנשטיין להומל. האומנם לא קיבלת את מכתבי החתום, ששם היתה האטקריטקה³²⁷ של באַסין? הלא כתבתי לך שם שלענין קאמסקי־באסין וכו’ לא אכניס את ראשי. אין בי כוח לזה. החותמים מתאוננים על דלותו של “המעורר” – גם אני מתאונן. –

ושלום לך, אחי היקר, העמל והעסקן. ברוך תהיה!

יוסף חיים.

121. לא. ציוני

06 22/6, לונדון.

וילקנסקי היקר, מ. בן־אליעזר, סופר צעיר ונלבב (הוא מ. לזרסון, מ. ג. וכו') כותב לי ארוכות על מאמרך “זרמים שבספר, א'”. כל־כך הוא מוצא חן בעיניו, ביחוד על אשר אין בו “דברי־קנטור לשוא”. ומכאן תשובה להערתך על אשר השמטתי מבטאים כעין “חכם ז’ארגוני” וכיוצא בזה. הלא גם הם, החכמים הז’ארגוניים, מאמינים, כמונו, בישרתם ובקרבתם לאורחא דמהימנותא,³²⁸ והראיה, סופרים כז. י. אנכי, י.ד. נאמר “Япошки” ³²⁹ בשעה שהם אינם בזויים כל עיקר?! בנוגע למאמרו של רייזין בפרט כבר דיברו עליו הרבה. “הטון הפרוקלאמאציוני” – והם אומרים, כי הטון שלנו הוא פרוקלאמאציוני. אך די. מאמרך “רוחות־קיץ” הולך ומסתדר בדפוס. הוא, לדעתי, טוב עד מאוד, וכמדומני שאין בו כלום מה לתקן, אם לא לחשוב את הפראזה “נלחמו החיים נגד החיים בעד החיים”, שהיא בּאנאלית במאוד ושיש לי יצר־הרע גדול להשמיטה, וכמו כן “הכל מתפרק מחוליותיו”, שמרבה אתה להשתמש בפסוק זה. אחרי ישוב־דעת ארוך עם עצמי החלטתי לבלי להעניק לו כל הערת “מערכת”. “מנגינות אוקטובר”³³⁰ מדברות בפני עצמן. וביחוד, שאין בו אף מלה אחת שעבר עליה זמנה והרי הוא כאילו נכתב היום. ולהיסטוריון איני חושש. יכול אתה להוסיף בסופו את היום שבו נגמר המאמר. את “הקרע” קראתי וקראתי וקראתי – ומצאתי שאינו ראוי ל“המעורר”,

• כמובן, לא מפּני שדעותיו של “עורך” “המעורר” שונות מדעותיך, שהרי ניתן מקום לקלוזנר, למרמר, לראדלר וכו', שדעותי, או, יותר נכון, שמצב־רוחי, הן כל־כך רחוק מדבריהם, אלא מפּני שצורת ההשקפה הזאת מתאימה יותר לז’וּרנאל, לספר שנתי, אבל לא לקונטרסַי הדלים. תדע, שאפילו את “מכתב ארוך”³³¹ לא הדפסתי ב“המעורר” גופא. אילו היה כסף בידי, כי עתה הוצאתי את “הקרע” בתוצאה מיוחדת. ועוד נתישב בדבר.³³²

122. לשמעון ביכובסקי

06 23/6, פרייטאג'³³³ לונדון.

ביחובסקי.

קיבלתי את איגרתך מיום 20 יוני. שלשום כתבתי לך לפוצ’אָפ, אתמול – להומל. עתה עוד פעם להומל, והא לך תשובה על כל שאלותיך: א) אם קיבלתי את הששים רובל – קיבלתי. ב) אם קיבלתי דבר־מה מ“עזרה” ומה כותבים – קיבלתי, וכותבים, שהקביטאנציה³³⁴ ששלחתי להם מכאן פסולה היא עפ“י טעות הקוֹנטוֹרה של פה, ואי־אפשר לקבל את הסחורה, ולפיכך רצתי אתמול בכל כוחי אל הקוֹנטוֹרה וקיבלתי קביטאנציה אחרת ושלחתי ל”עזרה“. השדים השיאוני לשלוח ע”י קונטורה. את הרשימה לשם שלחתי. הכל מילאתי. ג) אם שלחתי כל מה שביקשת – שלחתי ושלחתי ושלחתי, אלא ש־100 “נסיונות” לשלוח על שם זלאטופולסקי³³⁵ לא ביקשת ולא שלחתי. עתה כשאתה מבקש אני שולח.

אתמול שלחתי גם חו' אחת מן “המעורר”, ה', להומל. כן כתוב לי דבר מדוייק על דבר חותמי פוצ’אֶפ (עיין מכתבי מדאתמול). ואתה תחזה את אורי־ניסן³³⁶ ותאיצהו לשלוח את הכתב־יד³³⁷ בשביל “נסיונות”. ושוו בנפשכם, שאין ימי אוקטובר³³⁸ חדשים בתוככם ושהכל עולה בשלום. “המעורר”, כמדומני, שיתקיים; אם יתפתח – זה כבר תלוי בכם ולא ב“ראֵה, יוסף חיים”, כי יוסף חיים רואה ורואה, אלא שעיניו כהו מראות.

“וכבר מילאתי את המכתב בעסקנות גמורה”,³³⁹ אלא שאני לא “נמלאיתי” ומחכה ל“המשך יבוא”.

י. ח

25 "נסיונות לפוצ’אֶפ שלחתי.

י. ח.

123. לר' בנימין

לונדון, 06 24/6,

ראדלר, חיכיתי למכתבך בכליון־עינים, וכשבא, שמחתי עד כמה שאני מוכשר לשמוח, ביחוד עכשיו, כשאנו תמים לגווע.³⁴⁰-

מה שלומי? – קראתי היום את הכרוניקה של ה“יאָבריסקאיה ז’יזן” ובכיתי. נתכווץ הלב. ונתכווץ, כמובן, לא רק מצרות הכלל. הכל ביחד. אבדנו כולנו…

מקום בשבילך יש “תמיד ותדיר”, למרות מה שכתביך אינם מוצאים חן כל־כך בעיני הדוקטור - - -וכו' ולמרות מה שלפרקים קרובים הם מצלצלים גם באזני כאַקוֹרד מוזר. היינה וברנה קילקלו את הספרות הגרמנית?! –

קונטרס ו' יצא בעוד שבוע לערך. מה יהא להלן – איני יודע. שלום לליאן.³⁴¹ הלא כתבת לי, שהוא כותב איזה דבר בשביל “המעורר”. נוּ? אני שולח לבית־העקד שלו קונטרסי ה‘, ו’.

הטכניקה של החלק הראשון של “מגילת שגיון” היתה באמת גרועה עד לקיצוניות. מחכה אני למכתבך הארוך־הערוך.

באהבה רבה, אחיך יוסף חיים.

124. לא. ציוני

06, 26/6, לונדון.

וילקנסקי היקר!

זה עתה קיבלתי איגרתך. אם להדפיס את “הקרע” בקונטרס מיוחד, למשל כזה של “מכתב ארוך” שלי, יעלו 32 עמודים, ומחיר ההדפסה של אלף אכּסמפּ. כאלה - יותר ממאה מארק. עצתי, אם אפשר לך להדפיסו ב“העומר” – מוּטב. כתוב לי ואשלחהו לשם. ובנוגע לדעתי עליו, כשהוא לעצמו, כלומר, לערכו הספרותי – חושש אנוכי, שהנני קצת חשוד בדבר זה. אני אוהב את אופן כתיבתך, אבל הכרתי³⁴² הציונית יונקת מצינורות אחרים. בכלל, אין למדין ממני ומהכרתי הציונית גם יחד, שהרי כבר לא הכל חי בי… קשה עלי עתה הכתיבה והנני מתחרט על שהתחלתי.

את כסף החתימה מסאמבורסקי קיבלתי. תודה לו. בנוגע למחזות הנה אני כתבתי רק קומדיה אחת במערכה אחת: “לעת עתה” (“הזמן”, ג'), שיצאה על־פי טעויות־דפוס כתותה ורצוצה וחסרת המחזה האחרון.³⁴³ – כמדומני, ש“הגיטו החדש” של הרצל בתרגומו של בריינין יאה לעניינך מכל מה שאפשר לי להזכירך. אם מאיזו טעמים לא תוכל להשתמש ב“הגיטו החדש”, אז שלוש דראמותיו של הירשביין הנן הקאנדידאטות הראשונות. מובן, שבערכן הספרותי אפשר להמליץ עליהן: אחרונה אחרונה חביבה.

ב.

אם לא יוכל “הקרע” להידפס ב“העומר”, הנני נכון להדפיסו על חשבוני (בצירוף ה־20 מארק, שאתה רוצה לשלוח), אך בכדי להחזיר את ההוצאות אי־אפשר יהיה בשום אופן להמעיט את מחיר החוברת משמונה ק"פ.³⁴⁴ השומע אתה?

125. לג. שופמן

06 29/6, לונדון.

שופמן, יקחך אופל! כמה דק הוא מכחולך, כמה חדים צבעיך!

לצערי, נמסר כבר קונטרס ו' של “המעורר” כולו לדפוס וה“עיפים” שלך צריכים יהיו להמתין עד קונטרס ז'.

קובצו של גנסין כבר נהפך במחשבה לז’ארגוני – וגם מזה לא יָצא כלום. אין קובצים, כנראה! בדבר “נסיונות” עדיין אומר הוא לנסות. הוא לנסות ואני לעורר – בד בבד! את “דברך”,³⁴⁵ כמדומני, שאומר הוא להוציא בקונטרס מיוחד ב“נסיונות”.

שופמן! בשעה זו (אַל תתירא! אינני מתחיל: “בשעה זו, שהדם וכו'”; אני אומר להתחיל בפסוק פחות נורא – ) בשעה שסופרינו כולם עוזבים את הספרות בלשון עברית, אני מהרהר ברטט, שאתה לא תהיה בתוכם, ואולם מפני מה – איני יודע. יש שאני חושב, כי אתה לא תעזוב את הספרות הגוֹועת מפּני שלא תמצא כל ענין לעבור ממקום למקום, ויש – מפּני שלא תחפּוץ לעבור בסך. המַרשירוֹבקה³⁴⁶ הלא היתה בוודאי – תועבת נפשך. ואולם, בכל זאת: אם לא קשה לך, הודיעני־נא את יחוסך ל“שאלה” הזאת. הן ברקוביץ, ז. י. אנכי וכו' הנם יותר עברים ממך, ואף־על־פי־כן –

אבקשך להודיעני על קבלת איגרתי זו מפני שלבי נוקפי, שמא אין האדריסה נכונה, מאחר שהחלפת את מעונך ובמכתב לא נזכר ע“ז ואיכמ”ל.³⁴⁷

126. לד"ר יוסף קלוזנר

שבת, 30/6 06, לונדון.

יוסף קלוזנר,

הנני כותב בבית־הפּוסטה וממהר לכתוב בכדי שלא אאחרה. קיבלתי את מכתבך. תודה. קונטרס ו' נמסר כולו לדפוס. קונטרס ז' יֵצא בעתו בוודאי, ולכן אַל־נא תימנע משלוח איזה דבר בשבילו. במטותא…

במחברתך הרוסית עדיין יש לי צורך ונא לשלחה אלי.

שלך. י. ח. ברֶנר.

להיכן עלי לשלוח לך קונטרס ו'?

127. לר' בנימין

[לונדון,] 06 2/7.

יהושע אחי,

חיכיתי לאיגרתך בכליון־עינים. לא ידעתי מפני מה אינך כותב. בא המכתב ושמחתי. מתי תשיב לי את ה“אוצר” ומתי תשלח לי את ה“טלטולים”? בהווייתי אין כל חדש, כמובן. דחיקא לי שעתא³⁴⁸ ואיני שולח לך אלא שלושה רובלים שקיבלתי היום מרוסיה. מה אתה חושב לעשות בימות החורף הבאים? אפשר שיבואו הלום גנסין ובן־אליעזר. לכשיהיה לך דבר אלי – כתוב גלויה.

אוהבך בלב ונפש.

יוסף־חיים.³⁴⁹

128. לא. ציוני

06 3/7 לונדון.

וילקנסקי,

התחלתי היום לסדר את “הקרע” שלך וכרצונך: בתבנית “המעורר” ובאתיות של “מגילת־שגיון”. בכמוּתו של הדבר טעיתי קצת. הוא לא יחזיק כל־כך הרבה כמו שאמרתי מתחילה, ואפשר יהיה לקבוע את מחירו ברוסיה 5 ק“פּ עם המשלוח, היינו באנגליה: 1 פֶּני. במכתבך הבא אל תשכח להוסיף להכתב־יד את השורות האחדות הצריכות לבוא עוד בסוף ה”קרע“. את “זרמים שבספר. ב.” שלח למען השם בהקדם ואתנהו עוד בחו' ז‘. אל תדאג לקורא העיף והנלאה מפרי עטו של כותב אחד. הלא אנו איננו כותבים בשביל קוראים, אלא בשבילנו בעצמנו, ולמה נחשוש? קונטרס ו’ יֶצא בשבוע הבא. ה”רוחות" שלך תפסו 6 עמודים. לא הבנתי את מה שכתבת, כי מאמרך ששלחת ל“העומר” נכתב לאחר כ"ה שנה. כלומר?

שלך בצפיה לתשובה

י. ח. ברנר.

129. לר' בנימין

06 6/7, ערב שבת.

ליהושע בן־ישראל

אחי יקירי,

לברלין שלחתי לך איגרת פתוחה. אתמול קיבלתי את מכתבך הארוך־הערוך. ב“טלטולים” שלך אני רוצה, בכלל אני רוצה בכל, אלא שמכתביך איני רוצה להשיב: שלי המה. ברם, אם תתעקש – אשיב. למכתבים ארוכים ממני אַל תחכה: הלא יודע אתה שלא איש־דברים אנוכי, ובכלל, “אינך חולה” להבין הכל ברמיזה. בנוגע לה' השילינגים – בכל לבי ובכל נפשי, אלא שאיני יודע כיצד לשלוח. היצלח אצלך מוֹני אוֹרדר“?³⁵⁰ בכפרך גופא הלא אין פּוסטה? קונטרס ו' אפשר שאשלח לך ביום השבת הבאה (לא מחר, כמובן). על־דבר הסוף של “מגילת שגיון” כותב קלוזנר ש”יש בו דברים של טעם“, אבל מה זה שייך לאחה”ע?³⁵¹ להפך, הלא הוא הטיף לעבודה צנועה וכו'. אדריסתו של גנסין:

С.Л. Быховскому, Почеп, губ. для Н. Гнесина

מצבו של “המעורר” – כמעט בטוח. ביחוד בצד הספרותי. מאחיך קיבלתי מכתב. אדם הגון ומיושב.

שלך אחיך יוסף־חיים.³⁵²

130. לי. ד. ברקוביץ

06 6/7, לונדון.

ברקוביץ

בוודאי אתה יודע, שאני אוהב אותך. כזאת הגדתי גם לשלום־עליכם, אבי אסתר שלך, שבחדרו ראיתי את שניכם ושניכם מצאתם כל־כך חן בעיני. ואלא מפני מה נתאפקתי לבוא לפניך ולהודיעך את זאת עד היום? פשוט: יראתי. שלום־עליכם התפאר, כי תחת השפעתו נהיית לז’ערגוניסט גמור, והרהרתי: מרא דאברהם! אם בעל “ממרחקים”, “פֹרא־אדם”, “בכפר”, “אמיגרציה”, “וידוי” וכו' וכו' נהיה לז’ארגוניסט גמור – למה זה אנכי?… מובן, שלאהוב אותך לא חדלתי גם אז – אי־אפשר! – אבל לבוא ולבלבל את הראש… והנה מקבל אני היום מכתב מבן־אליעזר שבפאריז, שבו הוא מודיעני, כי ברצונך לשלוח לי איזה סיפור בשביל “המעורר”… האומנם? אחי!!…

בן־אליעזר כותב: “ברקוביץ שאלני ע”ד אדריסתך". מה פירוש? הלא אני שלחתי לך ללמברג כל חמשת קונטרסי “המעורר” שיצאו עד עכשיו, ושם הלא רשומה אדריסתי. אבקש להשיבני דבר ובהקדם.

י. ח. בּרֶנר.

131. לדבורה בארון

06. 7/7, לונדון.

אחותי היקרה־היקרה,

קיבלתי את רשימתך “רוצח” ועברתי עליה. היי ברוכה, אחותי!

אמנם, “מצוּדתך” היצירתית – עד כמה שאני יכול לשפּוט משלוש רשימותיך “בקרן חשכה”, “מיחוש” ו“רוצח”, אשר נזדמן לי לקרוא – פּרושה רק על רצועה קצרה משדה־החיים; ואולם ברצועה הזאת יש לך משלך: יש לך סגנונך, צבעיך ונפשך העברית הנאה. עדינה היא רחמנותך הסובלת…

לצערי, תהא רשימתך זו מוכרחת להמתין עד קונטרס ח' של “המ.”: קונטרס ו' יישלח לך לאחר השבת; ובשביל קונטרס ז' יש לי כבר רשימה משל שופמן.³⁵³

את הבכיה שבסוף חושבני שצריך יהא להסיר. די, כמדומני, בשורה: “אי חברברת” וכו' ובשורה של מַקפים רחבים (тире) שאוסיף אחריה. כמו כן, כשאַת כותבת מתחילה: “נתבלבל מוחו של מנדיל ולבו התחיל דופק־דופק. נעשו עיניו בולטות” וסוף־פסוק – הרי זה חזק כל־כך, אבל כשאַת מוסיפה לזה קו באנאלי כמו “ושפתו התחתונה רעדה”, הרי אַת מקלקלת בידים, והרושם הולך ונפגם. ולפיכך, הרשיתי לעצמי למחוק גם את שלוש המלים האלה.

נוּ, היי שלום, אחותי, וקבלי־נא את כל הרגשים הטובים אשר בלבי אליך.

י. ח. ברֶנר

132. לא. ציוני

[לונדון, 10.7.1906].

עברתי שתי פעמים על חזונך, וזה מה שיש לי להעיר:³⁵⁴

התוכן – הדראמה בנפשו של הרב – ישן. כבר דשו בו רבים. ואולם בידך עלה להעלות איזו קווים חדשים. בשביל כך יש לדבר זה ערך ספרותי לא פחות מבינוני, ובכל אופן, ראוי וראוי הוא להיקבע בדפוס.

אין זו פּיֶסה³⁵⁵ במובן הרגיל, מפני שאין כאן נפשות פועלות, והרי זה רק ציור מן החיים, מוּרצה באופן חזיוני. הכל פשוטים ובולטים, אבל אין הם גדֵלים, אין הם עושים. התעלפות לאו כלום היא.

המחזות נחמדים כולם. לא היה לי לציין דבר, אלא בשניים שלושה מקומות, מה שעשיתי, ברם כל זה לא חשוב כל־כך. המחזות נחמדים.

השם. “לפני שואה” – מדוע “לפני”? “השואה” הלא לפנינו היא.

“מחזות בשלוש מערכות”.³⁵⁶ המערכות הנן פה שלוש לכל הדעות, ואַל תפקפק בדבר, ואַל תעיין בפוסקים.

עצתי: העתק ולא בחפזון את יצירתך זו אל הנקי (וממילא יֵצא העיבּוד הנחוץ) ושלחה אלי, ואני כבר אשתדל שלא תישאר בכתובים. באופן היותר רע, הריני מפשיל את שרווּלי ומסדר את אותיותיה ומוסרן אל מכונת ההדפסה.³⁵⁷

133. לשמעון ביכובסקי

06 10/7, לונדון.

ביחובסקי,

קיבלתי אתמול את מכתבך הסגור עם שירי י“ש³⁵⁸ והיום את גלויתך מי”ז³⁵⁹6. בוודאי קיבלת כבר את גלוייתי ששלחתי לך ביום השבת העבר. חדש אֲין. עם “עזרה” אני אובד את ראשי – מה לעשות, מה לעשות, אין ידיעה, כתבתי, כתוב גם אתה לשם. קונטרס ו' יוצא בשבוע זה. פּרוספּקטים חדשים אני מדפיס במספר שני אלפים. קונטרס ז' יצא בן חמישים עמודים. באמריקה הוא נמכר במכירה לאחדים והם שולחים לי מיד את הכסף – וזוהי התשועה היחידה. מקונטרס ו' וגם מן הפֹרוספקט תיהנה. חוברות “המעורר” ו“נסיונות” שלחתי לך כבקשתך במכתבך שלפני האחרון. יותר לא אשלח לך עד שתקבל אלה. על־דבר וארשה לא אוכל להגיד דבר. ודאי שטוב היה אלמלי ישבת שמה. שטיבל כתב לי לפני שבועות אחדים, כי הוא נכון לעשות למענך כל אשר יוכל. קיבלתי היום מכתב תלונה מצבי כהן (קאָלמי, גרשוביץ), ששלח לך דמי חתימה לחצי־שנה ולא קיבל כלום. מפּני מה לא קיבל אני כותב לו, אבל עליך להשיב בתנאים כאלה לכל חותם. הלא כתבתי לך, כי גם “תושיה” נתמנתה לסוכנת ל“מעורר”. אבל מה לעשות, והדבר בכלל אינו הולך למישרים עם חוברות “המעורר”. הוֹוה על הוֹוה ושבר על שבר. עיקר שכחתי: “בינתים”³⁶⁰ קיבלתי היום, והתאמין לי, אין לי פנאי למקרא. מיד, כצאת קונטרס ו' לאור, הריני ניגש להדפסת הסיפור הזה.³⁶¹ נוּ, היה שלום, וכתוב ל“עזרה”. המשלוח של “נסיונות” להאפט היה בידים אמונות, ואני בטוח, כי כבר הגיעו למחוז־חפצם.

מר גרשוביץ כותב, כי לא ענית לו על כל מכתביו הכפולים.

134. לצ. ז. וינברג

06 10/7, לונדון.

למר צ. ז. וינבּרג, אַבגוּסטוֹב.

אדוני,

קיבלתי מכתבך. את ציוריך יכול אתה לשלוח לי ואשים את עיני עליהם. אם יסכנו ל“המעורר” – אשמח מאוד. לצערי, אין מערכת “הזמן” שולחת לי את עתונה ואין אני קורא את העתון הזה אלא באקראי, ואף־על־פי שנזדמן לי פעמים אחדות לעבור שם על איזו מכּתביך ולמצוא בהם זעיר־שם קו הגון, לא אוכל עכשיו לדון עליהם לפניך בבירור. –

על יתר דבריך הנכוחים אין לי מה להשיב לך. לך ושווע “שמע ישראל!” לא אוכל לומר ש“משתתף אני בצערך”, מאחר שהוא הוא צערי וצערם של כל סופרי ישראל בזמן הזה. מה לעשות… בכל אופן, לא “להשליך את העט מיד”. אלא להישאר אחרונים על החומה…

הצעותיך טובות. צדקת גם בה, שטוב היה אלמלי יסדו במה אחת גדולה במקום לבנות במות במות קטנות, איש לעצמו. אולם הלא עכשיו אין לנו לא במות גדולות ולא במות קטנות. אורבאניזאציה – ודאי דבר גדול הוא. אבל כלום לא ניסו גם את זה? כלום לא - - -³⁶² “יבנה”³⁶³ סוכנים ספרותיים וכו'? הא למדת, שעתה - -

• ³⁶⁴ ליחידים־השׂרידים אלא לעשות בעצמם כל מה שהיו צריכים לעשות מאות ואלפים…

בכבוד

י. י. בּרנר

P. S. מַרקאות³⁶⁵ לתשובה אַל תוסף לשלוח לי, מאחר שלא אוכל להשתמש בהן כאן. בקרוב אשלח לך פֹרוספּקטים של “המעורר” למחצית שנתו השניה.

135. לאפרים א. ליסיצקי

06 10/7, לונדון.

למר א. א. ליסיצקי

אדוני, שירך “לפני הרעם” יבוא בקונטרס הבא, ז‘, של “המעורר”. קונטרס ו’ אני שולח לך בשבוע הזה. –

נעים לי להודיעך, כי על־פי שירך זה מוצא אני בך סימנים של כשרון פיוטי הגון.

תודה בעד דברי מכתביך הנוכחים.

בכבוד

י. ח. בּרֶנר.

136. לצבי כהן

06 10/7, לונדון.

למר צבי כהן

נצטערתי מאוד למקרא מכתבך. מר ביחוּבסקי הוא איש ישר, אלא שבשבועות האחרונים היה בקיוב ובהוֹמל, ואולי לא הגיעו לידו מכתביך. אתה שואל “במי האשם?” אבל דע לך, אדוני, כי עד אשר יעלה בידי להמציא את חוברות “המעורר” לרוסיה – עוברים שבועות וירחים, וצערי והפסד־ממוני עולים על זו של חותמיו. בכל אופן היה בטוח, כי תקבל על־ידי הסוכן הנ“ל את שש החוברות של מחצית השנה הראשונה. מקווה אני, כי להבא תקל הכניסה ויבואו איזו סדרים בנוגע לחותמי רוסיה, כי “תושיה” מקבלת עליה מעכשיו את הסוכנות של “המעורר”, ו”המעורר" יגדל בכמותו ויוטב באיכותו, למרות המצב הנורא שכולנו נמצאים בו.

בברכת־שלום ובכבוד

י. ח. ברֶנר.

לדאבוני לא נזדמן לי לקרוא את ציורך “תכלית” ב“הזמן”. אולי תוכל להמציאהו לי על־ידי פוֹסטה ואני אשיבהו אליך לאחר שאעבור עליו?

137 לר' בנימין

[לונדון] 12/7 06.

ראדלר,

הריני שולח לך באחריות כל היקר לי בצרור מכתבַי, ואתה עבוֹר עליהם והשיבם לי גם כן באחריות.³⁶⁶

דברי צייטלין ב“הזמן”, שגנבתי במסירות־נפש מבית־העקד בשבילך, תשאיר אצלך. קיבלתי היום מאמר מ- -, שבדוחק גדול אפשר יהיה להדפיסו. איגרתי אליך לברלין נתקבלה על ידיו. כך הוא כותב לי. חבל.

שילינגים אחדים (יותר מה') אשלח לך באלה הימים. עתה אני לווה פרוטות אחדות בכדי לשלוח לך את הצרור הזה.

ב“ששוני” מן“המעורר” אל תקנא. קונטרס ו' עם פּרוספּקט חדש אשלח לך ביום השבת הבא.

קשים עלי החיים.

יוסף חיים.

138. לשמעון ביכובסקי

[אמצע יולי, 1906, לונדון]

יודע אני, שמצפה אתה למכתב ממני, אבל מה אעשה לך. מ“עזרה קיבלתי גלויה מ־25/6 (למספר הרוסים, כנראה) ש”מחר יתקבל הטרנספורט ולא יאוחר מיום ה' אשלח לכולם“. נוּ, ואתה לא קיבלת דבר עד היום! כמו כן משטיבל איני מקבל שום דבר. חו' ד־ה: שלחתי לו בעצמי. הקיבלת ו', ששלחתי לך (אכס. א') זה כשני שבועות? א”נ³⁶⁷ כותב לי. מתיישבים אנו על־דבר ביאתו ללונדון. אני רוצה בזה. אני כותב לו היום להומל גלויה שניה בזה. – ראה נא, מאיש־הורוויץ לא נעניתי עד היום. – ע"י “תושיה” יש לי כבר שלושה חותמים לשנה. שלחתי לשם. כסף לא קיבלתי עוד. ראבּט 25%. קונטרס ז' נמצא כבר בדפוס (בן יותר מ־50 עמודים). כל תשועתי היא אמריקה, שמוכרת מספר אכסמפּלרים ומשיבה לי את הכסף. חוץ מזה – הכל הבל. גם גאליציה, גם לונדון, גם רוסיה האומללה שלך. אוי! “בינתיים”³⁶⁸ יוצא מתחת מכבש־הדפוס. מה לעשות אתו ולאן לשלוח – איני יודע. יגעים הדברים.

שלך יו"ח.

139. לצבי כהן

06 19/7. לונדון.

למר צבי כהן.

אדוני,

את ציורך “תכלית” קראתי. לציור כזה לא הייתי נמנע מתת מקום גם ב“מעורר”. הואל, אפוא, ושלח איזה דבר מהני מילי מעליותא³⁶⁹ שיש בילקוטך.

בכבוד,

י. ח. ברֶנר.

140. לא. ציוני

06 19/7, לונדון.

יצחק,

הנני להשמיעך חדשות. מפני סיבות טכניות (כלומר, זה שהמדפיס אינו רוצה להקיף) הנני מוכרח לתת את “הקרע” שלך, שנסדר כבר כולו ונמצא במכונה³⁷⁰ - בקונטרס ז' של “המעורר”. הקונטרס יהיה בן 38 עמודים ומאמרך זה עם “השורות האחדות” המוּספות יחזיק 18 (37 שורות העמוד). ואולם בעד ה־20 מארק שלך ציוויתי להדפיס ביחוד ובמעטפה מיוחדת 500 אכסמפּלארים, ואתה תעשה בהם מה שתחפוץ. ב“המעורר” אכתוב גם אני איזה עמוד ע"ד הקרע הזה. מובן, שבספּאראטים לא אתן את העמוד הזה. הספּאראטים יהיו עם שמך על כל עמוד ובהָדר, כיאוּת. מה לעשות…

החוברת תצא במועדה. כלומר, בעוד שבועות אחדים. הספאראטים יהיו, כמובן, עוד קודם ואשלחם לך. את ה“בקיץ” שלח ואראה. ד“ר קלוזנר הזמין כבר מקום בקונטרס זה בשבילו (16 עמודים) לדבר “ע”ד המאורעות” האחרונים. אבל ספק בידי אם יעלה לו הדבר. הוא חולה. בכל אופן אשתדל לעשות מה שביכלתי.

לחתומיך שלחתי. לאחותך גם את הקונטרס הראשון ובאחריות. אך האלוהים הרעים יודעים אם תקבל. בכלל, עם רוסיא הדברים יגעים. ודא עקא,³⁷¹ שהכל תלוי במקרה.

ראדלר מתאונן לחינם. אני שולח וכותב לו כסדר. מה את “השואה”³⁷² שלך. מארץ־ישראל דורשים ודורשים את המין הזה. בדבר הפעולות והדברים בפּיאֶסה – לא הבנת קצת. אין אני אומר שהגיבורים צריכים לחטוב עצים בחזיון. ודאי שצריכים הם לדבר. אבל המומנט העיקרי, המומנט שבו מתגלה אופיים, - צריך להיות מומנט של עשִׂיה ודיבור כאחד; לאמור: איזה צעד… ואין כמ"ל.³⁷³

קיבלתי דבר מאחיך (חתם: א. זרחי) בשביל “המעורר” ויבוא בראש איזו חוברת. הודיעהו נא על זה. ע"ד “רוחות הקיץ” שנדפסו לחינם, הצטערתי מאוד.

שלום

יוסף חיים.

140^א. ליקיר וַרשבסקי

06 20/7, לונדון.

למר יקיר ורשבסקי, וארשה.

הריני מחזיר לך את מאמר־הביקורת של פ. לחובר ע“ד אָש, ולא מפני שאינו ראוי לדפוס, אלא מפני שיש כבר בשביל “המעורר” מאמר־ביקורת על הסופר הזה מאת מ. לזרסון,³⁷⁴ שכבר הבטחתיו להדפיסו, ומובן מאליו שאין אני יכול לתת ב”מעורר" הקטן שני מאמרים רצופים על מסַפר אחד.

בנוגע למאמרו של מר לחובר כשהוא לעצמו, אני מוצא, כי יש בו חוש של מבקר הגון לעתיד, וגם את המאמר הזה, שהטכניקה שלו עדיין רפויה היא, אפשר היה להדפיס באיזו תיקונים. ביחוד בסוג מאמרים הבנויים באופן כזה צריך להתרחק מציטאטות ארוכות. אפשר וצריך לכתוב, למשל: “כשאתה קורא את ציורי־הנוף של אַש אתה נזכר באגדה הילדותית וכו' (עיין אַ שלעכטער צייט", 57)”. השוה לזה, כיצד הדבר יוצא אצל מר לחובר בעמוד 3. הציטאטה הארוכה מ“יצא וחזר” הובאה גם ב“הדור” במאמר־ביקורת על אַש. כמו כן סופו של המאמר, עם ה“אמנם שומעים אנחנו כבר את הד־פעמיהם”, מזכיר את בריינין… וכיוצא בזה.

רוצה הייתי מאוד שיתוקן המאמר הזה ויישלח ל“הזמן”, אך שלא יישאר בכתובים. אולם אם יש את נפש מר לחובר לכתוב סריה של מאמרים על ברדיצ’בסקי, נומברג, ברקוביץ, שופמן, שניאור, אזי בתוך הסריה הייתי יכול להדפיס גם את המאמר הזה בפרק השני או השלישי. מובן?³⁷⁵

תמיה אני, אדוני, על שלא הודעתי במכתבך, אם קיבלת את “המעורר”, ד‘, ששלחתי לך על־פי האדריסה של הגבול³⁷⁶ וגם את יתר הקונטרסים עד ו’, שציוויתי על בית־מסחר־הספרים “עזרה” בפטרבורג לשלחם אליך. לתשובתך אחכה.

י. ח. בּרנר.

ומה את הבטחותיך אתה בנוגע ל“מעורר”?

141. לצ. ז. וינברג

06 22/7, לונדון.

למר צ. ז. וינברג.

אדוני,

רשימתך“חשד” נתקבלה לדפוס. “המעורר”, קונטרס ז‘, יֵצא לאור בעוד שבועיים ורשימתך תבוא, דומה אני, בקונטרס ח’.- - -³⁷⁷

הקיבלת את הפּרוספּקטים ששלחתי לך במעטפה פתוחה?

את סיפּורך ב“צייט”³⁷⁸ לא קראתי, ולכן איני יודע מה להשיב לך. בכלל, אני מתפלל לכל הסופרים הכותבים גם ז’ארגונית לתת את פּרי־רוחם בעברית מתחילה או לאחר כך- אחת היא.

ואתה עבוד ושים את לבך לכל הצדדים שבחיים ועבוד. לדעתי, הגון הוא כשרונך הסיפורי.

שלך בחיבה

י. ח. בּרנר.

142. ליצחק קצנלסון

06 23/7, לונדון.

לקרוב ל“גבולות ליטא”³⁷⁹ ואוהב כוכבים.

ועלמות וכותב שירים כה יפים – שלום ושלום!

קיבלתי את איגרתך, יצחק קצנלסון היקר, והנני אומר לך: “תודה!” –

שאלה היא, “אם יש לי צורך בשירים ובפרוזה” – ובמה יש לי צורך, אם לא בשירים ובפרוזה?

צר רק, שלא ידעתי את זאת לפני ימים אחדים, כשהדפסתי את הפּרוספּקט בדבר “המעורר” למחצית שנתו השניה –

אכסמפלארים מועטים מן הפּרוספּקט הזה הריני שולח לך במעטפה מיוחדה ופתוחה. אם תקבלם, תודיעני על זה.

וברכתי וחיבתי רבות־רבות אליך,

י. ח.ברֶנר

48 Mile End. Rd. E.

143. לא. ציוני

26/7 06, לונדון.

את ה“בקיץ” שלך שלח. בודאי כבר ראית, שהד“ר קלוזנר מדפיס את מאמרו המובטח ב”הזמן“. אני לא קראתי אלא את ההתחלה, וכנראה מצא בעצמו שמאמרו ראוי יותר ליומן מאשר ל”מעורר", אף על־פי שגם “המעורר” אינו “ז’ורנאל סריוֹזי”. אמת, מקום אין לי גם בלי מאמרו (את ה“דראמה”, מאמרו של אחיך,³⁸⁰ אני מדפיס בחו' זו), אבל לכשתשלח לי, אמצא עצה גם בשביל מאמרך. –

ובדבר השמטת האברך מה“שואה”³⁸¹ – מה אתה מדבר! לא צריך! אם רצונך בכך – שלח את המחזה לארץ־ישראל תחילה. לגנסין זה³⁸² (אחי א. נ. גנסין) כבר כתבתי שיש מחזה כזה, אף על־פי שלא מצאתי לנכון להזכיר את שם המחבר. ולכן שלח ומשם ישלחו לי את הכתב־יד ואתן את ההתחלה ב“מעורר”, ט'.

את הליטרא טורה הס“סית³⁸³ אמציא לך. את ה”נייער וועג"³⁸⁴ שלהם הלא אתה רואה בוודאי.

מאמרו של קליינמן הלא אינו ע"ד הרצל אלא “ליום פטירתו”. בכאראקטריסטיקה מקפת – אדרבה ואדרבה. קיבלתי, אמנם, בימים האלה כזו מסופר מפורסם, אך לא אוכל להדפיסה. מקווה אני, כי שלך תהיה יותר הגונה. – מזכיר אתה “זרמים. ג'” – וב'? ואת המארקים שלך שלח. אני נצרך. מה לעשות את הספּאראטים³⁸⁵ נתיישב.³⁸⁶

144. לשמעון ביכובסקי

06 26/7, לונדון.

P. S.³⁸⁷ אחרי כתבי את שתי הגלויות קיבלתי את גלויתך, שמעון. בימים האחרונים לא שלחתי לך דבר ולא אשלח. קצרה נפשי בשליחות האלה. מן החוברת הששית לא שלחתי ל“עזרה” כלוּם. גם בשבילך לא אשלח לוַארשה, עד אשר תהיה שם ממש. דע לך, כי לאחר המשלוח ל“עזרה” נשארו לי מחוברות א‘, ב’, ג' – מ־30 עד 40 אכס. מחוברת ד' – כמאה ומחוברת ה' – כשתי מאות. מחוברת ו', שלא שלחתי לרוסיה, יש לי משלוש עד ארבע מאות. כל זה הייתי יכול לשלוח לך, אילו הייתי יודע שזה יביא לאיזו תכלית. כמו כן בדבר המודעות ברוסיה עליך בעצמך להודיע בשמך הכל על “נסיונות” ו“המעורר” ביחד. אנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו.

145. לשמען ביכובסקי

06 30/7, לונדון.

קיבלתי את עשרת הרובלים. כמו כן קיבלתי מכתב מודיע מ“עזרה”, ששלחה לך 200 “נסיונות”, כמו כן 25 אכס. מקונטרס ה‘. קונטרס ו’ הוחרם מפני המאמר “זכור!”.³⁸⁸ מה אתה אומר לזה? נוּ, עתה כך. עד שלא תסע לוַארשה לא אשלח לך דבר: היום קיבלתי בחזרה חבילה קטנה של “המעורר”, ששלחתי באחריות לאיישישוק, לאחותו של א. ציוני. ולכן, ראה למען השם לנסוע לוארשה וּמשם להודיע בשם עצמך בעתונים על “המעורר” ו“נסיונות”, שיפנו אליך לשם, ולספר במודעה דברים כהווייתם. המודעות תעלינה לך בכסף, אבל כך צריך להיות. אני לא אוכל לפנות אל “הזמן” בבקשת מודעה, מפני שיש איזו סכסוכים בינינו. – אם שלחה “עזרה” לכל החותמים, אז ודאי ששלחה גם לחותמי קיוב, כי הרשימה שלחתי. בדבר המשלוח האחרון – כמדומני, ששלחתי בשתי חבילות. מובן, שאני איני רושם את כל מה שאני שולח, ולכן בדוק במכתבַי. סוף־סוף, לא קיבלת את כל מה ששלחתי לך. ומה את זה ששלחתי לך לקיוב? מש“י הורוויץ קיבלתי מענה. הקיבלת את מכתבי הסגור עם האטרקה³⁸⁹ וזאת לגנסין. ואומַר: מדוע אין כל אינסטרוּקציה בנוגע למודעה ע”ד “נסיונות” על המעטפה? מה “מוכן לדפוס” וכו‘? ואם בכלל – היש איזו תקוה להוצאה זו? – אשתדל ליפּות קצת את השער, אף שגם לי אין צורה מסויימה וכו’. החוברת מחזיקה 32 עמודים אותיות חוץ מהמעטפה. הפוֹרמַאט ממש כזה של סיפורי צ’יכוב. קטעי השירים הרוסים אני מדפיס באותיות לאטיניות. משופמן יש לי בשביל קונטרס ז' ציור בשם “עיפים”. היש תחת ידך ממנו דברים חדשים? ומה אתה מחשה? הנני שומע לקולך ומדפיס 3000 אכסמפּלרים מ“בינתיים”, אף על־פי שלדעתי זה קצת יותר מעל המידה. הלא אין קוראים ללשון־קודש. לחלוטין. – ומה עם בואך לכאן? בוודאי קיבלת את האטקריטקה³⁹⁰ שלי בתוך מכתבי לביחובסקי. גם בן־אליעזר מתעתד לבוא הלום מפּריז. הוא הנהו שם בבחינת גנסין בהומל… האמת, כי ברוסיה מתחיל לצאת לאור עתון חדש בלה"ק³⁹¹ בשם “היום”? וחוץ מכל אלה אין כל חדש, כמובן, והכל כדאתמול. מילא.

יוסף חיים.

“המעורר”, ז', יֵצא בעוד שבועיים. בדבר “בינתיים” אני מחכה לתשובה על מכתבי זה.

146. לא. ציוני

י“א אב, תרס”ו, לונדון [2.8.1906].

יצחק יקירי,

בכדי לתת מקום לה“בקיץ” (ובאותיות לא קטנות) מוכרח אני להוציא קונטרסי ז' וח' של“המעורר” ביחד, שאם לא כן, אז תמלא אתה ואני כל החוברת, ומה אעשה לשאר החומר שאינו סובל דיחוי? וככה אני עושה. החוברת הכפולה תכיל כשמונים עמודים. בדבר הספּאראטים כברנעשה מעשה, 500 אכ., וישוב־הדעת שהזכרתי אינו אלא בנוגע לזה: אם אשאירם אצלי ואם אשלחם לך. ובהיות שהחוברת יוצאה כפולה וגם מחירה יהיה כפול, אין להתחרט על שהשקפתך תהיה מצויה ב“שוק” לבדה ובמחיר מצער. חוץ מזה, “המעורר”, כפי שאתה רואה מן המעטפה של החבילה ששלחתי לאחותך והוחזרה לי, בא לרוסיה באקראי (תוכל לשער מזה את מצבי החמרי). המארקים שלך בוודאי יתקבלו היום או מחר. ממאמלל קיבלתי ידיעה ע“י איש שבא מהתם להכא – שהאיש, ששלחנו לו, דחיקא ליה שעתא השתא.³⁹² את ה”לפני שואה" שלח אלי מתחילה, אם רצונך בכך, אף שספק בידי, אם יוכל לבוא בחוברת הבאה. בסופו אל תכתוב: “ומתעלף”, וגם לא “מים!”, די בכך: "(ראשו צונח מעל הכר).

רחל: אבא!… (לקול קריאתה נכנסים חיים וכו')".

הזכירני במכתבך הבא על הליטראטורה של ס. ס., ובדיוק מה נחוץ לך ואשלח לך.

רוחי מדוכא וקשה עלי הכתיבה.

שלך בלב ובנפש

יוסף חיים.

החוברת תצא לאור בעוד שבועיים לערך. מן הפובליציסטיקה ש“בקיץ” שבעתי רצון.

147. לג. שופמן

06 3/7, לונדון.

שופמן,

באקראי נמצאו בידי היום 6 שילינגים ושלחתים לך. יש, אמנם, קצת בושה בדבר לשלוח סכום כה, אבל כבר אמר החכם: "ההכרח וכו'.

בדבר בואך הלום – מדוע לא? אם רק תמצא לך להוצאות־הדרך וגם 5 ליטראות שטרלינג להראות לממונים על הכניסה שבכאן (את זה אפשר ללוות). מובן, שלצפות לאיזה דבר מיוחד בלונדון – אָין. פה, כבכל מקום, אין כלום. לחלוטין. Смысл³⁹³ - אבל היכן ישנו? כמדומני, שכבר באה העת לנו להתרגל לשכוח את המלה הזאת…

מתעתדים לבוא הלום גנסין, בן־אליעזר (זה האחרון הנהו בפאריז). לימות־החורף אפשר שישוב הלום גם ראדלר. רוצים היו לבוא הלום גם הלל צייטלין, אהרנסון (ז. י. אנכי). דעתי על זה? איני חושב, כי נמות פה ברעב. אנשים, שאינם שומרים את מיטתם, לא ישׂתכּרו ללחם וטה? בִתמִיָה?~

לפני ימים אחדים קראתי שנית את “כחום היום”, “בבית זר” “יונה”³⁹⁴ וכו'.

ובנוגע ל“כתפי” (הרוחניות וקצת גם הגופניות) לא טעית לגמרי,³⁹⁵ אבל מה בכך, ואני הנני איש שאינו מחכה כבר אף לאיזה צל של דבר. החשבון ברור והרי כבר כאילו איני. מה שאני עדיין מתקשה³⁹⁶ ומטפּל ב“מעורר” – אי משום הא לא איריא³⁹⁷: אין בכוח ילוד־אשה לקבור את עצמו לגמרי.

קונטרס ז’־ח' של “המעורר”, שבו יבואו “עיפיך” (מפני סיבות טכניות הנני מוכרח להוציא קונטרס כפול, בן 70–80 ע'), יֵצא בעוד שבועיים.

מצבו החומרי – בלונדון יש קונים מארבעים עד חמישים. ברוסיה הדברים יגעים לגמרי. התשועה היחידית – אמריקה, אך עד כמה תארך ועד כמה אפשר לסמוך עליה – איני יודע.

כי אין כבר ספרות עברית בעולם, בזה אין לי שום ספק. קוראים – איני יודע, אם יש כמאה בכל העולם. פה בלונדון יש משניים ועד שלושה. אולי.

גלויתך האחרונה קיבלתי וגם שלחתיה לראדלר שיקראה גם הוא.

את ה“כסף” שלחתי ישר על שמך (אצל א. ביילין).³⁹⁸ האדריסה כמו מעל"ד.³⁹⁹

148. ליעקב פיכמן

06 9/8, לונדון.

ליעקב פיכמאן,

יקירי,

קיבלתי את ה“מנגוהות לנגוהות” (דבר נפלא!) ויבוא בקונטרס ט' של “המעורר”. ז’־ח' (חוברת בת 76 עמודים) יוצאים בשבוע הבא. ההרפתקאות והיסורים של כל צעד קטן שבקטנים – אין לשער ואין לתאר.

מדוע לא פניתי ליהודה שטיינברג? ולמי, שלא ממכרי הסופרים, אפילו אלה שידעתי את אדריסותיהם, פניתי? ואיך יכולתי לפנות, אם לא הייתי בטוּח, שהדברים שאקבל יזכו לראות אור?⁴⁰⁰ עד היום הכל נעשה במקרה. וכלום יש הזמנות בדבר? הנה שלחת דבר – תבוא עליך ברכה! ישלח יהודה דבר – תבוא גם עליו ברכה!

ומכרי הסופרים, שפניתי אליהם, אמנם, לא נענו זמן מרובה, וגם אותם איני מאשים. המצב ידוּע ומובן. עתה החלו להתעורר קצת. הלוואי!

השקפותי על הז’ארגון הנן, כמדומני, דווקא השקפותיך אתה. על עתידות איני מדבר, אך רוצה הייתי, שתהא היצירה העברית בלשון־הקודש. רחוק הדבר גם־כן שתהא בז’ארגון. ברם, תמיה⁴⁰¹ אני, אם יש בכלל - - -⁴⁰² עוד כוח־יצירה ליהודים.

אומר אתה: ארץ־ישראל. אני, אדם לא – חולה וידוע מלאכת סידור האותיות (זעטצעריי), מוכן לנסוע לשם בכל שעה.⁴⁰³ אך, מי יודע מה יהיה שם? ליהודי ארץ־ישראל הלא אין צורך בזה, ובכן שוב בשביל יהודי הגולה, שגם להם אין צורך בזה, ומה לי לונדון, מה לי ירושלים?

“מדוע אין הודעות מפורטות וסוכנות כללית וכו?”… “יודע אני את מצב־הנפש שלכם”… וחוץ מזה הנני, אמנם, אדמיניסטראטור לא חרוץ… וכסף להוצאות אין… ואיש, אשר יעזור לי במקצת, אין… ומה אני יכול לעשות?

ב“הירדן”,⁴⁰⁴ ד', נדפסה כאראקטריסטיקה קצרה ולא גרועה עליך מאת צבי שרפשטיין: “פייטן צנוע”.

כתוב לי, כי גורם אתה לי רגעי עונג גדול במכתביך, ואני הרי אני כל־כך צמא לזה.

שלך

י. ח. ברֶנר.

את ג' הקונטרסים עוד לא קיבלת?

149. לשמעון ביכובסקי

10/8 06, לונדון.

ביחובסקי,

קיבלתי זה עתה את גלויתך מיום ב' (5/8). אתמול שלחתי באחריות ובמכתב סגור לאורי־ניסן⁴⁰⁵ אכסמפלארשלם של “בינתיים”. את האדריסה⁴⁰⁶ אחליף ב“מעורר” ז’־ח'. ב“נסיונות” אי־אפשר כבר. ובכן, באותו היום שתבוא וארשאה, תודיעני אדריסתך החדשה. כמו כן תשלח מודעות בשמך ל“הזמן” ולה“וועג”.⁴⁰⁷ “היום”⁴⁰⁸ (עתון חדש) אולי יקח מודעה, בתנאי שנתחלף עמו במודעות. ל“יאֶב. ז’יזן” שלח מודעה ארוכה ע“ד “נסיונות” ו”המעורר" בשמי. הם ידפיסו. לשטיבל איני כותב, מפני שהוא צריך לכתוב לי. ל“עזרה” כתוב אתה גלויה ושאל, מה היא הסיבה שאינך מקבל. – והתעורר ועשה חיל ביהודה!

מאורי־ניסן אני מחכה למכתב.

יוסף חיים.

150

[אבגוסט 1906, לונדון]

מעין גילוי־דעת

ב“יידישע גאַזטען”⁴⁰⁹, היו“ל⁴¹⁰ באמריקה, מזהיר מר תשר”ק באזהרה חמוּרה את “אחת האגודות הספרותיות שבלונדון” לבל תתמוך, חס וחלילה, ב“המעורר”, מפני ספרות־הזנות הנמצאת בו (קטני־רשימותי “מא. עד מ.” ושירי ז. שניאור). ומפני שהרושם של ה“אזהרה” הוא, כי “המעורר” מקבל תמיכה מכל צד וסכנה גדולה נשקפת לעולם־היהדות ממנו, לפיכך הריני מוצא לנכון להרגיע את הכותב והדומים לו ולהודיעם, כי מו“ל “המעורר” לא פנה מעודו בשביל שום תמיכה לשום אגודה ספרותית בלונדון, והמציע באותה אגודה (כפי שנזכר ב“דז’וּאיש וורלד”⁴¹¹) עשה זאת על דעת עצמו. “המעורר” נוסד בראשיתו ע”י אגודת “מסדה” (סניף לאגודת “דוברי עברית”). שאספה בשביל הקונטרס הראשון למחצית הוצאת הדפסתו, ומני אז אין “המעורר” יוצא אלא על ידי הח“מ⁴¹² (חבר אגודת “מסדה” הנשאר) ולמן הקונטרס הרביעי גם ע”י אגודת “מפיצי שפת עבר” באמריקה, שקיבלה על עצמה להפיץ ממנו מספר מסויים של אכסמפלארים. כפי שרואה הקורא, לחינם, איפוא, היה כל הצלצול מצד סופרו של ה“טאַגעבלאַט”⁴¹³ ואולי לשוא הוא גם פחדו, כי במהרה יהיו ילדים קטנים מתים בעוונו של “המעורר”.

י. ח. ברנר.⁴¹⁴

151. לפ. לחובר

14/8 06, לונדון.

למר פ. לחובר, צ’יכנוב.

אדוני,

קיבלתי את מכתבך מיום כ' אב. ע"ד הצעתך קיבלתי אתמול מכתב גם ממר וארשאבסקי, והנה תשובתי.

שמח אני מאוד מאוד עליה, אך לא אוכל לקבלה בשלימותה. בתנאים שספרותנו נמצאת בם, שסופרינו אין להם, פשוט, מקום להדפיס בו את דבריהם, איני מוצא לנכון לשוב ולהדפיס מאמר, שכבר ראה אור בהוספה ל“הצפירה” (לצערי, לא קראתי את מאמרך זה על טשרניחובסקי; אולי תוכל להמציאהו לי? אגב אורחה⁴¹⁵: איני מסכים להגדרתך את טש. במכתבך בתור עומד כולו מחוץ. בעל “בין המצָרים”, “ברית־מילה”, “כחום היום” ועשרות השירים הציוניים הנפלאים אינו עומד מן החוץ כל עיקר, אך אין כאן מקום להאריך). כמו כן לא אוכל לקבל את מאמרך על תקופת המעבר, שבו אתה משלב גם אותי. הַסכּם, שאיני יכול להדפיס מאמרים ב“מעורר”, שבהם ידובר על אודותי, אם לטובה ואם לרעה. ולפיכך, זה הדבר אשר אני דובר אליך כעת: גמור את מאמרך על ביאליק ושלחהו אלי, ואני אדפיסהו בהקדם האפשרי. אחר כך תכתוב על פייארברג וברדיצ’בסקי – ורק! – ותשוב ותשלח אלי ואני וגו'. ואת מאמרך על אַש הַדפס ב“היום”, כי ראוי וראוי הוא לראות אור. ואם יהיה אלוהי ספרותנו עמנו, אז אפשר שאוכל לחבר בקרוב את מאמריך אלה ולהוציאם במחברת מיוחדת. טוב?

לצערי, לא ראיתי עוד את “היום”. לא ראיתי גם כל מודעה על אודותיו. עתון הגון? ויש לו עתיד?

את החוברות של מחצית השנה השניה תקבל, קונטרס ו' לא קיבלת מ“עזרה”, מפני שהצנזור הפטרבורגאי החרים אותה בעד המאמר “זכור!”. טענותיך נגד האדמיניסטראציה של “המעורר”, שאינה בטוב, ודאי צודקות, אבל מה אעשה, ואני איני אדמיניסטראטור מטבעי ומחזיק אני מהכרח באומנות שאינה שלי, והדברים ארוכים. – שלום וברכה!

י. ח. ברֶנר.

152. ליעקב לרנר

06 15/08, לונדון.

למר יעקב לרנר,

קוסטופול.

שירך “ולבכות אחפוצה” נתקבל לדפוס ויבוא באחת החוברות הקרובות של “המעורר”⁴¹⁶

חוברת ז’־ח' כבר יצאה לאור.

רוצה אתה לדעת את דעתי על שירך זה. הנה היא. ראוי הוא לדפוס בכללו, ביחוד מפני הבית הרביעי שבו, אך לא נקי הוא מחסרונות בטכניקה: “כאילו אבנים נשאתי”, “לחינם ביקשתי לי מקלט בטוח”, ובכלל – אריכות־דברים, שזו מזקת מאד לליריקה. –

ברגשי תודה וברכה,

י. ח. ברֶנר.

153. לצבי כהן

18/8 06, לונדון.

למר צבי כהן קֶלמי.

אדוני,

לבלי לקבל את “תרעומות”⁴¹⁷ אי־אפשר. כבשני ציוריך הקודמים, שנדפסו ב“הזמן”, יש גם בזה איזה דבר משלך. וזה יקר מאוד. אבל צריך אני להעיר את אזנך, כי מתרשל אתה מאוד בטכניקה של כתביך. אמנם, יש בה גם מקוריות, אבל ההתרשלות עולה עליה… לוקח אני לי את הרשות להעיר לך זאת, מפני שאני בעצמי כותב סיפורים ונגוע במחלה הזאת… בציורך זה אוכרח לתקן קצת פה ושם (בסגנון), ואתה השתדל ושלח לי בשכר זה את “המתבודד”, המעורר תקוות בלבי…

שלך י. ח. ברֶנר.

בשבוע זה יצאה לאור חוברת ז’־ח' של “המעורר”, חוברת רבת האיכות.

154. למנחם גנסין

[לונדון] 06 20/8.

מנחם יקירי,

שתי גלוּיותיך קיבלתי. לכסף⁴¹⁸ הנני מחכה בכליון־עינים, כי דחיקא לי שעתא מאוד.⁴¹⁹ הנני שולח לך חוברת ז’־ח' של “המעורר” עם שני אכסמפלארים מ“בינתיים”, אחד בשבילך ואחד בשביל העלמה דונדיקוף (קונטרסו של צ’יכוב שלחתי לה) ומחכה להזמנות חדשות. כמו כן אני שולח לחמשת החותמים (לשנים כל ח' הקונטרסים). ועתה על כל שאלותיך:

1. מחיר הספרים הוא באמת כאשר קצבתם. “בינתים”, שאשלח לך, 12 ק"פ.⁴²⁰ כמה לשלוח ממנו?

2. ל“שערי ציון”⁴²¹ לא אשלח את החוברות הבאות, עד שאקבל כסף בעד השש שנשלחו ובעד אלה שיישלחו.

3. את הקונטרסים א‘, ב’, ג' מן “המעורר”, שלא נשארו מהם אלא אכסמפלארים אחדים, איני שולח אלא לחותמים לשנה שלמה.

4. קונטרסי ד‘, ה’, ו', אפשר להשיג גם בקניה לאחדים.

ה) את ה“לעת־עתה”⁴²² עליכם להשתדל להשיג בארץ- ישראל. האומנם לא היה אף חותם אחד על “הזמן” בכל פלשתינה? איזו הערות וההשמטה תמצא בגוף המכתב הזה.

ו) הערותיו של ש. בן־ציון בנוגע ל“נסיונות” ודאי שצדקו. אלא – כלום אינכם יודעים עד היום את התנאים שבהם יוצאה לאור מלה עברית נדפסת? ועל־כן אין להקשות כל קושיות. “הסופרים המקוריים” אינם “זקוקים לכסף”, מפני שאינם מקבלים בעד עבודתם אף פרוטה אחת. ולוואי שהיינו מוציאים הוצאות־הדפוס.השמעתם?!

ז) מה עם “העומר”?⁴²³

ח) הקיבלתם את ה“לפני שואה”⁴²⁴ מאת מ. וילקנסקי? ומה את ה“סתיו” של כהנוביץ?⁴²⁵

ט) “המזמר בליל”⁴²⁶ – דבר מגוחך ונבאש, שאינו כדאי לשלחו.

י) את המכתב ע"ד “עבריה” שבארץ־ישראל שלחו ואדפיס.

י"א) ר' בנימין זהו ש. פלדמאן – י. ראדלר.

י“ב) ע”ד הגדלת כמותו של “המעורר” הדברים יגעים. השאלה היא לא בסופרים, אלא בקוראים. ובכל זאת אני מגדילו. חוברת ז־ח בת 72 עמודים ומחירה פראנק שלם. חוברת ט' בת 40 עמודים. חוץ מזה עיין ההודעה ע"ד “כתבים”.⁴²⁷

שלום לך ולחבריך, וכתוב וחתום

ח. ח. ברֶנר.

בנוגע ל“לעת־עה” (ירחון “הזמן”, חו' ג):

אחרי ע' 337 – ע' 342; ואחרי 345 – 338; ואחרי 341 -246.⁴²⁸

אך כל זה – מובן מאליו. קשה מזה השגיאות שבפנים, המקלקלות, לפעמים, את הכוונה, ובזה צריך הריז’יסור לדקדק היטב.

בסוף נשמט מחזה שלם קטן - - -⁴²⁹

155. לא. ציוני

06 20/8, לונדון.

יצחק יקירי,

הריני שולח לך “המעורר”, ז’־ח‘, “בינתים” ועשרה אכסמפלארים מ“הקרע”. את השאר אני שולח קצת לארץ־ישראל, קצת לאמריקה וכיוצא בזה. בוודאי קיבלת את האכסמפלאר, ששלחתי לך לפני ימים אחדים על אדריסתך הקודמת. מהר־נא להודיעני ע"ד קבלת המשלוח הזה וגם לשלוח כל מה שאתה אומר לתת בשביל קונטרס ט’, כי כבר ניגשתי להדפסתו (יחזיק 40 עמודים). התבונן־נא אל ההודעה ע"ד “כתבים”. חוגר אני את מתני. אולי אצליח⁴³⁰. שלום! אין לי פנאי להאריך.

שלך י. ח. ב.

156. לשמעון ביכובסקי

06 23/8, לונדון.

ביחובסקי,

לאחרונה קיבלתי את גלויתך. שלחתי - - - ⁴³¹ עתה, החובה עליך לקחת את כל ענייני “המעורר” ברוסיה עליך. כתוב ל“עזרה”. הודע בעתוניםבשמך. מַלא את פקודותי במכתבי הקודמים. כל אשר תצווני אתה אעשה. שלח את מותר הכסף בעד “בינתיים”. רשום בפנקסך שמו של ישעיה טשרניחובסקי, נובוהרודאֶק, פלך מינסק. האיש הזה שלח לי 3 רובלים ושלחתי לו את 6 חוברות “המעורר” והוחזרו לי. צריך יהיה לשלוח לו מחדש. ד“ר קלוזנר כותב לי: “פנה אלי קורא מובהק, מר חיים נתן גינצבורג (“אלמנזר”) בשאלה, איך לחתום על “המעורר”. כתבתו” וארשה, מוראנוֹבסקאיה, 15. שים, איפוא, לבך לזה. ודע לך, כי אני חולה גמור (בגופי) ועל־כן מהר לעשות כל מה שבכוחך ואפילו כל מה שלא בכוחך. – ל”היום“, ל”ציון“, לד”ר אלישוב שלחתי את “המעורר”, ז’־ח'. הקיבלו? למכתבך אחכה.

יוסף חיים ברֶנר.

157. ליעקב האפט

06 23/8, לונדון.

למר י. האפט,

חבר יקר,

מפאת הטון העצב של שתי גלויותיך איני שולח לך מ“בינתיים”, התוצאה החדשה של “נסיונות”, אלא 350 אכסמפלארים ע“י Davies Terner et Co. Limited. את תשלומי המשלוח שילמתי פה. את החבילה יביאו לביתך. 150 אכסמ פלארים אני שולח ל”מפיצי שפת עבר", אולי יוכלו הם לעשות איזה דבר. מדוע אינך כותב כלוּם לביחובסקי? אל יפול רוחך.- - -⁴³² ועשה כל מה שביכולתך. את קונטרסֵי “הנביא”⁴³³ וכו' שמוּ בוודאי בשגגה לתוך החבילה. מכרים בשיקאגוֹ אין לי, אבל הנה יש שם מכר־מכרִי, שעל שמו הנני שולח גם קונטרסים אחדים מן “המעורר”, ומכָּרו של אותו האיש, מקסימובסקי,⁴³⁴ המתגורר פה, כתב לו כבר, כי יהיה לך לעֵזר. אדריסתו: D. Resnik, 93 Newberry avenue, ^c/_o Lewy.

שלום לך וענני תיכף

י. ח. ברֶנר.

158. לשמעון ביכובסקי

שבת, 25/8 06, לונדון.

ביחובסקי,

ראשית, למה אתה שולח מכתבים בלי התווים⁴³⁵ הדרושים, ואני, העני, מחוייב לשלם פה כפליים. – ועתה אל הענין. אתמול כתבתי לך, אך מאשר לא היה בגלויתך לא שם חברך ולא שם הווילה, מתיירא אני שלא קיבלת אותה הגלויה, ובכן שמע. חדשות אין, כנהוג. יצאה לאור חוברת ז’־ח' (ט' בדפוס). ל“תושיה” שלחתי ממנה 15 אכסמפּ., 3 לחותמיה, לך – אחת. כמו כן שלחתי לך על שם “תושיה” 15 “בינתיים”. עתה לא אשלח לך דבר עד שתסדר את הענין עד כדי שאוכל לשלוח לך טראנספורט שלם. דע לך כי מחוברות א‘, ב’, ג' אין לי אלאעשרות אכסמפלארים; מן השאר מאות אחדות. ולכן דע את אשר לפניך, בהודיעך בעתונים. ועתה איני יודע גם מה לעשות עם “עזרה”. ע“ד קונטרס ו' המוחרם ע”י הצנזורה הפּטרבורגית בעד המאמר “זכוֹר!” כתבה לי היא. בכלל, כפי הנראה, אין שווה לעשות עמה משא ומתן. לא כדאי. ולפיכך התאזר עוז ועשה כל מה שאפשר. הבא סדרים ברשימת החותמים ונחדל לאחרונה צוּ טוּמלען זיך.⁴³⁶ – להאפט,⁴³⁷ כמו שכתבתי לך בגלויתי, שלחתי 350 “בינתיים”, ל“מפיצי שפת עבר”⁴³⁸ – 150, לשרפשטיין,⁴³⁹ למנחם⁴⁴⁰ וכו' שלחתי ושלחתי. ע“ד הגלויה שקיבלתי מהאפט הלא כתבתי לך. ובכן עדיין אני במצב של צפיה בכל. בגלויתי של אתמול כתבתי לך גם ע”ד שני חותמים. – עם מכתבך הבא תשלח לי את שלושת הספרים האלה הנחוצים לי: “אוצר היהדוּת” (חוברת לדוגמה), חוברת “השלוח” המשולשת, “ספר השנה” האחרון. כל זה תקנה בכסף ותשלח לי.

ע“ד “הביבליותיקה”⁴⁴¹ שכתבת לא הבנתי. הלא לא יצאו אלא קפ”ה ספרים. בכלל לא זכיתי לראות את התוצאות האחרונות. אולי תשלחן לי?

והיה חרוץ ובריא בעבודתך כשם שאני בעבודתי (לא האדמיניסטראטורית…).⁴⁴²

159. לב. קרֶמֶר

06 25/8, לונדון.

למר ב. קרמר,⁴⁴³

וארשה.

אדוני,

עברתי פעמים אחדות על שני שרטוטיך: “סבא” וּ“וידוי”. – אי אפשר לומר, שרעים הם ואינם ראויים לדפוס, אלא שבכל זאת, גם על פי היקפם, גם על פי הרצאתם, יאים הם יותר לעתון יומי מאשר לתוצאה חדשית.

צר לי, כי לא אוכל למלא את בקשתך ולשלוח לך את “המעורר” בתור “תשורה” ומן הקונטרס הראשון. על־ידי האבדות הרבות שחלו במשלוח החבילות לרוסיה, שגרמו לי הפסד מרובה וכמעט שעשו כָלה בכל הענין, לא נשארו בידי אלא אכסמפלארים מועטים, שאני חרד עליהם ממש כמו על ספרים יקרי המציאות. –

בכבוד,

י. ח. ברֶנר.

159.^א לא. ציוני

06 28/8, לונדון.

יצחק יקירי,

בשמחה רבה מסרתי לדפוס את הפרק הב' של “זרמים שבספר” וגם את המילואים.

סובבתי אתמול כל הנשף להשיג את הספרים שביקשת ממני ולא השגתי אלא את “ההמון” וגליונות אחדים מ“דער נייער וועג”. מקווה אני להשיג עוד את “הדקלראציה” ואולי גם את החוברת “הדור”, אבל ה“וואזראזשדעניע” אינה בוודאי בנמצא בכל לונדון. גם את “השחר” כביכול לא אשיג בוודאי פה. בדבר “השחר” יכול אני לפנות לפאריז, ששם ודאי ישנו. כתוב לי מה לי לעשות.

את האותיות הקטנות אל תירא. רק את המילואים אתן בפטיט. ומעכשיו אדפיס כל דבריך הבאים רק באותיות גדולות, אם הנך שונא כה לפטיט. ואני הריני דווקא ההיפך ממך בזה. – מה את ה“לפני שואה”?⁴⁴⁴ מה דעתך ע"ד ההודעה על “כתבים”?

שלך

ברנר.

160. לי. ד. ברקוביץ

06 1/9, לונדון.

ברקוביץ, חבר יקר!

הייתי אצל שלום־עליכם וקראתי את ה“אוגערקעס”⁴⁴⁵ שלך. טוב. יש מקומות שמגיעים לידי קלאסיוּת. רק במקום אחד, כשהיא עומדת על הגשר וחושבת מה ידברו אודותיה אחריה ביבליותיקה, אין היא צריכה לחשוב בדיוק, שהוא יאמר: “חבל שאין לי על מי להשאיר את הביבליותיקה”… זה придумано⁴⁴⁶ הלא היא אינה כותבת סיפורים.⁴⁴⁷

מַלא, אפוא, את דבריך בנוגע ל“מעורר”.

יש לי עוד לכתוב אליך, אלא שממהר אני אל הפּוסטה וגם אין לי פנאי. ותו, קיבלתי זה עתה ידיעה מוארשה, שמר ביחובסקי, סוכן “המעורר”, שבא לשם לסַדר את העניינים היגעים של עתון זה – נאסר. אין מזל.

ובכלל…

שלך. י. ח. ברֶנר.

אל תשגיח ב“טוֹן” ובסגנון של גלויתי. הנני עיף מאוד.

161. לשמעון ביכובסקי

[חותמת־הדואר: לונדון, 4.9.06]

אחי שמעון,

נוּ, מה אכתוב לך? דברי נחמה אין בפי. שלחתי היום מכתב אל ה“מערכות” העבריות והודעתי על־ידיהן לחתומינו את מצב הענין. קצה נפשי בעמל זה.⁴⁴⁸ ל“תושיה” לא אוכל למסור את כל הדבר, מפּני שהנהו מסוּבך יותר מדי. הם לא יֵדעו וואו איין, וואו אויס.⁴⁴⁹ עתה איני דואג אלא שתשתחרר. “המעורר”, כנראה, אינו יכול⁴⁵⁰ לצפות מרוסיה כלום. חוברת ט' תצא באלה הימים ואראה: אם אפשר להוציא עוד, אוציא. –

מר פ־ן,⁴⁵¹ תודה רבה בעד מכתבך. האדריסים וכו' יהיו מונחים בידך עד שישתחרר האסיר שלנו. מה לעשות. לי אין צורך בהם. –

קשה עלי הכתיבה, כי איני בקו־הבריאה.

י. ח. ברֶנר.

162. לחתומי “המעורר” ברוסיה

[תחילת ספטמבר 1906, לונדון]

לפי הידיעות המגיעות אלי הנני למֵד, כי לידי רוב חתומי “המעורר” ברוסיה, לא הגיעו כל החוברות של מכהע"ע הזה,⁴⁵² ויש גם שלא קיבלו אפילו חוברת אחת. בכדי להסיר לזות־שפתים מעלי ומעל מוֹרשה “המעורר” ברוסיה מר ש. ביחובסקי (פוצ’אֶפּ, פלך טשאֶרניגוב) הנני עומד ומודיע, כי סיבת הדבר הזה היא לא בנו.

…אלמלי היתה הנהגתם של הצנזורים הרוסים קבועה ומוצקה, והיתה חותכת גזר־דינו של “המעורר” בפעם אחת לשבט או לחסד, להיתרא או לאיסורא, כי אז, בכל אופן, לא היה מצבו של זה כיום מבולבל ומסובך כמו שהוא עכשיו. אם להיתֵרא – הרי טוב; ואם לאיסורא – לא היינו, למצער, מודיעים על החתימה ומביאים אחרים לידי טעות. אבל הדבר לא היה כן. הכל היה תלוי במקרה ובשרירות־לב. פעם נתעכבו החבילות הנשלחות ופעם לא נתעכבו, פעם הוחזרו ופעם הוחרמו, הלה אסר והלה התיר. צריך היה, אפוא, לבקש תחבולות, לעשות קפנדריות, עד שחוברת אחת נשלחה לחתומיה פעמים אחדות ובאופנים שונים, ורוב האכסמפלארים, ביחוד משלושת הקונטרסים הראשונים, הלכו לאיבוד. אף על־פי כן לא אבדה התקוה כל העת, כי “המכשולים יוסרו בקרוב”. אולם, לאחרונה, בראותנו, כי כל העמל אינו מוביל, סוף־סוף, אל המטרה הרצויה והדברים נעשים יגעים מאוד, החלטנו, שמר ביחובסקי יקבע מושבו בוארשה, ומשם, ממקום אחד, יסדר את המשלוח וכל עניני האדמיניסטראציה של “המעורר” כראוי. רק באופן הזה היה הדבר יכול לבוא לידי תיקונו. אבל – אהה! – גם הפעם מצאתנו יד המקרה ושרירות הלב: היה חיפּוּש במעון, שלָן בו מר ב. בבואו לוארשה, נמצאו שם איזו גליונות שיש להם איזו שייכוּת להגנה עצמית – והוא הוּשם במאסר.

הנה הדברים כהווייתם. דומה אני, שהם, הדברים המעטים הללו המסוּפרים כאן, הקיצור הנמרץ מכל ההרפתקאות הרבות ובזבוז הכוחות שבענין זה, יוכלו לשמש לנו, לי ולמר ב., לקצת התנצלות לפני טענותיהם הצודקות של חתומינו. –

י. ח. ברֶנר.

אלול, התרס"ו, לונדון.⁴⁵³

163. ליעקב פיכמן

06 4/9, לונדון.

יקירי,

אתמול קיבלתי גלויתך ושלחתי לך על שם מערכת ה“וועג”⁴⁵⁴ ובאחריוּת מקונטרס ראשון עד חוברת ז’־ח' בצירוף “הוא אמר לה” ו“מכתב ארוך”. צר לי, כי שכחתי לשלוח לך גם את “בינתיים”, סיפור חדש מאת גנסין. כתבתי היום איגרת ל“היום”, שיריצו אליך. ה“קטעים”⁴⁵⁵ שלך כבר נסדרו בדפוס ויבואו בראש חוברת ט'. דבר יפה. לכשתקבל את הקונטרסים תודיעני. את “היום” אני מקבל והנני שמח עליו. מצבו של “המעורר” החומרי הולך הלוך ורע; האֶנרגיה שלי מתחילה לבגוד בי. שלך באהבה,

י. ח. ברֶנר.

ב. פלדמן ור' בנימין ב“המעורר” – י. ראדלר; ח. ב. צלאל, בר־יוחאי, לא־עלוני וכו' וכו' – אני.

בדבר ארץ־ישראל, כמדומני, שדברי ברורים: אילו הייתי יודע שיעלה בידי לעשות שם איזה דבר הגון, הייתי נוסע לשם.

164. לר' בנימין

06 4/9, לונדון.

ראדלר,

מדוע אינך מודיע דבר על אודותיך? מדוע אינך עונה על כל מכתבי? מה בעיניך חוברת ז’־ח'? “בינתיים”?

אחיך יוסף חיים.

165. לא. ל. ביסקא

[לונדון, תחילת ספטמבר 1906].

למר א. ל. ביסקא. –

הנני נותן מקום למכתביך, מפני שאיני מוצא לנכון לבלי לתת את האפשרות לכל טוען להשמיע את טענותיו, אך איני משיב ואיני מעיר עליהם,מפני שאין לי מה להשיב ומה להעיר. ראה: בעצמך אתה אומר במכתבך הראשון, ש“העורך נותן בוודאי מה שהוא יכול”. מובן מזה, שאלמלי היה מתעורר איזה איש משכיל ובעל הרצאה ספרותית לתת ל“מעורר” השקפות על חיי היהודים באנגליה – היינו שנינו שמחים על זה. אבל בדליכא⁴⁵⁶ - מה מקום לשאול “מדוע”?⁴⁵⁷

166. לפ. לחובר

06 10/9, לונדון.

למר פישל לחובר.

יקירי,

היום קיבלתי את מאמרך ע"ד ביאליק⁴⁵⁸ ושמחתי עליו. מאמרך זה, מצדו הטכני, אמנם, דורש עיבּוּד מרובה, אבל ראוי הוא לכך. בכלל, לולא דמסתפינא⁴⁵⁹ הייתי אומר, שמשתדל אתה להאריך, וזה לא טוב. יש לך הרבה רעיונות הגונים, אבל אפשר היה להגידם בחצי מזה שכתבת. כמו כן, למה כל אלה הציטאטות הארוכות, השירים השלמים? בכיוצא בזה צריך רק לציין – ודי.

נצטערתי למקרא דבריך על דבר התנאים, שבהם אתה עובד את עבודתך הספרותית, אבל, מה לעשות, חבר יקר, כולנו נתונים בתוך תנאים כאלה. צרת־רבים. השתדל, אפוא, ושלח לי גם את מאמרך השני.

חוברת ז’־ח' הריני שולח לך עכשיו. אם תקבלה, אשלח לך ישר מכאן כל הקונטרסים החסרים לך.

יש לי עוד הרבה מה לכתוב לך, וביחוד בנוגע למאמרך, אבל עכשיו אין לי פנאי וגם איני בקו־הבריאה, ואני הרי אני ממהר לענות לך, כבקשתך.

ברחימו,

י. ח. בֹרֶנֶר.

167. לי. ד. ברקוביץ

[לונדון, אמצע ספטמבר 1906]

ברקוביץ יקירי,

הריני עכשיו במעונו של שלום־עליכם ורואה שהוא שולח אליך מכתב, וַאוֹמַר: אען אף אני חלקי. – מסתמא קיבלת כבר במועדה את גלויתי ע“ד הקישואים”⁴⁶⁰ שלך, ומאז הרי גם אני מחכה לתשובה ממך… ולא לתשובה גרידא, אלא גם – ובעיקר – להכת"י⁴⁶¹… נוּ, מה?

ביום ד' הבא אשלח לך “המעורר” קונטרס ט'.

ושמע נא עוד: היום קיבלתי בחזרה מכתב ששלחתי לפאריז לגלאֶמבּוצקי⁴⁶² על שם דירתו החדשה: 16 rue de la Pitiē, האינך יודע סיבת הדבר: או אולי יכול אחר מבני משפחתך, הבא עמו בחליפת מכתבים, לפתור את החזון?

נוּ, שלום רב ולהנלווים אליך, וכתוב.

י. ח. ברֶנר.

168. לדבורה בארון

ערב ראש השנה תרס"ז. לונדון. [19.9.06].

לדבורה בארון.

אחותי,

הריני שולח לך קונטרס ט' של “המעורר”, שבו בא ה“רוצח” שלך. מה בעיניך חוברת ח’־ט'?⁴⁶³

הראית מכתבי⁴⁶⁴ ב“היום”, 44 №?

שנה טובה!

באחווה,

י. ח. ברֶנר.

169. ליצחק קצנלסון

ראש השנה. תרס"ז. לונדון [20.9.06]

יצחק קצנלסון.

הריני שולח לך קונטרס ט' של “המעורר”, שבו באה “שקיעתך”. אם תקבלו, אנא להודיעני.

מסתמא קראת את “מכתבי אל המערכת” ב“היום”, 44 №.⁴⁶⁵

איני בקו הבריאה ומוכרח אני לקצר.

שלך

י. ח. ברֶנר.

170. לר' בנימין

[לונדון, 25 בספטמבר 1906].

אחי, לא עניתיך עד הנה מפני שלא היה לי מה לכתוב לך. אני חולה בגופי ובנפשי – וכבר הושרה השירה. קשה מזה, שאני הולך ונובל כציץ יבש. –

הנני שולח לך ספרות; יש בכל אלה גם דברים הגונים, אבל מה בכך…

אם תהא אפשרות, שלח את ה“טילטולים”. החזר גם את צרור המכתבים. בכל אופן, הודע ע"ד קבלת המשלוח הזה. –

“צל אשה” – הרי זה אחד הדברים הקדושים והגדולים, הנשארים לאדם באשר הוא אדם. ואם אינך מקווה לאושר ולהמשכת המצב – אשריך! ⁴⁶⁶

ובנוגע לעמך שאתה מבקש – איני יודע מה לאמור לך. לי, למשל, אין עם.

אחיך

י. ח. ב.

171. לא. בֵּילין

[סוף קיץ 1906, לונדון]

אשר,

מכתבו של שרפשטיין⁴⁶⁷ נתקבל עוד אתמול בבוקר. הייתי כבר פעמיים בביתך למסרו, והנה התריסין מוגפין.

איך געריס יענקעלען און צי די אלע, וואס קושען איהם אין - - -

ברענער

[תרגום: שלום ליענקלה⁴⁶⁸ ולכל אלה שמנשקים לו ב - - - ברנר].⁴⁶⁹

172. לר' בנימין

06 2/10, לונדון

יהושע,

אדרבה, אותו העוז והיופי שבשאר כתבי ר' בנימין. וגדולה מזו: על־ידי המאמר הזה⁴⁷⁰ וע“י הקורספונדנציה הזאת⁴⁷¹ יקבל הקונטרס העשירי בעיני צורה אחרת. אלה שלושת הקונטרסים האחרונים, י', י”א, י“ב, יהיו כולם רק בני 32 עמודים. חומר הגון אין לי לעת־עתה בשבילם, אך הלא צריך להוציא את השנה מפני הכבוד. גורלו של ביחובסקי לא נשתנה: יושב עד עת קץ.⁴⁷² מרוסיה הנני גָדוּר לגמרי. הנני שולח רק אכסמפלארים אחדים ל”תושיה“. לנארוֹדיצקי⁴⁷³ אני כבר חייב יותר מעשרה פוּנטים, אלא שיש תקוה, כי אשלם לו הכל עד סוף השנה. הנני משתכר. נבלות אני פושט בשוק ומשתכר.⁴⁷⁴ ל”מעורר" אין אפשרת־הקיום מכל צד. זכות־הקיום בתור אורגן של אריסטוקראטי־הרוח והיהודים האחרונים יש לוֹ, אבל לא אפשרות־הקיום. אני עיף, עיף, עיף. בעיני אין הקונטרס התשיעי מוצא חן כלל וכלל. מכתבי⁴⁷⁵ הדפסתי ב“היום”, 44 №. קליינמאן⁴⁷⁶ ביקש ממני פרוספקטים ושלחתי לו. חוברות למבחן אין כל חשבון לשלוח. את תמונתו של אימבר לא אתן. אין כסף ואין מקום. את הפיליטון ע“ד שופמן קראתי בשעתו. ע”ד בריאותי: הנני בריא בכל אברי, אלא שכאב־לב נורא תוסס בי כל היום וכל הלילה ואינו פוסק אף לרגע. מקורו: אימת החיים והמוות. חרבן האומה, געגועי חשק קשים, חלומות רעים והרהורים רעים. - - -.⁴⁷⁷

דרוש־נא בשמי לשלום אחיך הד"ר ש. ב. פ. וגיסתך היקרה ק. פ. איך בין איהר זעהר דאַנקבאַר פיר איהר גערוס.⁴⁷⁸

הראית את שופמן כשהיית בלבוב? אם ראית, כתוב לי. את המלון האנגלי־ז’ארגוני של הרכבי אשלח לאחיך מחר. היום אין לי כסף.

שלכם באהבה, יוסף חיים.

מקסימובסקי⁴⁷⁹ נשאר בלי “חדר”.⁴⁸⁰ אילו היה יודע ברור, כי ימצא בגליציה את מחייתו, היה נוסע אליכם בנפש חפצה.

173. לאשר בילין

יום ג' בערב [לונדון, 2.10.06].

ביילין יקירי,

צריך אני לך. בוא נא אלי בכל עת שתיפּנה. מחר, ערב סוכות, אחר הצהרים אחכה לך בביתי.

שלך

י. ח. ב.

גוט מאָרגען אייך, ציפה, און אויך דיר, יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי - - - [שלום־בוקר לך ‘ציפה’⁴⁸¹, וגם לך יַעַנקלי,⁴⁸² יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי, יענקעלי - - -⁴⁸³].

174. לצ. ז. וינברג

06 4/10, לונדון.

למר צ. ז. וינברג.

יקירי,

בקרוב תקבל מוַארשה ע"י “תושיה” כל קונטרסי “המעורר” שיצאו לאור עד כאן. דַפי ציורך “חשׁד”, שנדפס בקונטרס ט', שלחתי לך במכתב סגור עוד לפני שבועות אחדים. האומנם לא קיבלת גם את המכתב ההוא? השמועה, כי אני נוסע לארץ־ישראל ליסד שם שבועון לא אמת היא. לא התנאים ולא כוחותי מכשירים לזה. – דבר אחד בעברית עוד יכול אתה לשלוח לי בלי פקפוקים, כי את שנתו יוציא “המעורר” בוודאי. וכשתקבל את הקונטרסים והשעה לא תהיה לך דחוקה ביותר, תיטב־נא לשלוח דמי החתימה (יכול אתה לשלוח את זה גם בתוי־הפוסטה).⁴⁸⁴ על יתר הדברים הרבה יש לדבר ואין מה לומר. נשמתי באה עד דכא ולבי היה לאבן.

שלך י. ח. ברֶנר.

175. לש. ב. מקסימובסקי

06 4/10, לונדון.

מקסימובסקי חביבי,

דבר לי אליך בנוגע ל“מעורר”. בַּקרני בביתי. ושלום לך ולאחיך היקר, שאני אוהבו זה מכבר.

י. ח. ב.

176. לג. שופמן.

06 5/10, לונדון.

שופמן,

איני יודע, מה יהיה יחוסך לזה, ואולם לבי אומר לי לבלי להדפיס את ה“שלג” – ואיני מדפיס.

---

מה יהיה עם ה“טיול” שלך?⁴⁸⁵ עד מתי יהא מונח אצל גנסין?

שלך י. ח. ברֶנר.

• • -⁴⁸⁶
• בודאי אתה, מבין, שבשבילי הרי זו כמעט יצירה, אלא – למה להדפיס? ברם, אם רצונך דווקא בכך – אבטל את רצוני פעם.⁴⁸⁷ מה לא יעשה האדם בשביל זה שבא אליו לילה לילה בחזיונותיו וקוֹשמאריו?⁴⁸⁸ ועל המאמר של - - - ירוק! צחוק עשה לך ביילין שלנו.⁴⁸⁹ החַנדרה (хандра)⁴⁹⁰ שלי ברגע זה הוא ממין אחר לגמרי.

177. לח. נ. ביאליק

06 6/10, לונדון.

ביאליק,

לא קראתי לך, מפני שעם צאת כל קונטרס וקונטרס של “המעורר” לאור לא האמנתי בחברו שיבוא אחריו, והקפדתי שלא להטריחך לחינם…

כמו שכתבתי לך בגלויתי האחרונה, שלחתי לך את הקונטרסים הראשונים של “המעורר” בשעתם, אלא שאתה, כנראה, לא קיבלתם. לפני ימים אחדים שלחתי בשבילך במעטפה ע"ש “תושיה” מקונטרס א' עד ט', וביקשתי את בעלי “תושיה” שימציאו לך את הקונטרסים מוַארשה. לכשתקבלם אנא להודיעני.

“שקיעתך במ”ט שערי טומאה" אינה מובנה לי. מה פירוש?! שעמלך להביא לחם לביתך מרחיקה אותך מן הספרות – נוּ, ואת מי אין כמו אלה?

כנוּיך “האמיץ” בנוגע לי העיר בי כאב. אוי, אוי! ⁴⁹¹

בראש קונטרס י' של “המעורר” שיֵצא בעוד ימים אחדים, יבוא מאמר אודותיך מאת סופר טירון, פישל לחוֹבר. מסה ספרותית לא רעה.⁴⁹² שלום, שלום רב!

והנני י. ח. ברֶנר.

לנארודיצקי שלום. הוא מתכונן לכתוב לך בארוכה על הציפרים שפרחו להן. פרחו, פרחו הציפרים…⁴⁹³

178. למאיר וילקנסקי

06 11/10, לונדון.

למאיר וילקונסקי, יפו.

חמסי עליך, יחיד־היחידים, על אשר מנעת ממני את טובך עד כה. את רשימותיך, כמעט בלי תיקונים, אתחיל להדפיס מקונטרס י"א ואילך בשם “כתבים מארץ־ישראל”. קונטרס י' כבר נגמר כולו בדפוס, ובקושי רב אולי יעלה בידי להבקיע אליו את ההתחלה של “לפני שואה”⁴⁹⁴ למען תוכל “השואה” לעבור⁴⁹⁵ עד סוף השנה.

ובנוגע לרשימותיך – אתה הוא הביטוּי היחידי והעז⁴⁹⁶ של אותה “דראמה”⁴⁹⁷. סגנונך מקורי וחי. שמח אני עליך.

י. ח. בּרֶנר.

179. לר' בנימין

06 11/10, לונדון.

יהושע,

רוצה אתה, שאודיעך את “החלטתי במוקדם האפשרי”. אבל החלטה זו מהיכן תבוא? האומנם יכול אני ל“החליט” שיעבור וייבטל “המעורר” והיה כלא היה? אפיסת הכוחות מורגשת, אפיסת הכוחות בדמי ההדפסה, ומה שרע מזה אפיסת כוחות בחומר ספרותי (דאילו היו לי דברים הגונים, שצריך היה להדפיסם ויהי מה, הייתי מדפיסם ויהי מה!). ואולם אם יתעוררו חברינו לשלוח לי איזו דברי יצירה, ואם יתעוררו אחרים לעזור לי בהוצאות – אז לא מַתּי גם אני עדיין. בכל אופן החלטה עוד אינה. אני כתבתי לך רק את המצב: מרוסיה הנני גדור, כל חותם עולה לי בהפסד מרובה. בלונדון אין כל איש. מגאליציה לא גדולה התקוה (לפני חדשים אחדים שלחתי לא. רובינזון בבאָרן⁴⁹⁸ חוברות למבחן שיפיצן ולא עלה מזה כלום. עתה הוא מבקש פרוספקטים, אבל המבלי אין פרוספקטים בגאליציה אין סכום החותמים משם עולה על מנין? הסיבה היא יותר עמוקה, - -,⁴⁹⁹ הסיבה היא מה שהעבריה היא שפה נשכחה ובלתי נחוצה ליהודים). מבטיחים עזרה מאמריקה. אם תתקיים ההבטחה – טוב, אך לך והיה למאמין! הנה א. ציוני כותב לי, למשל, שאתה כתבת לו ע“ד איזו חמישים חתומים וב”עורבא פרח" כזה הננו מרמים איש את רעהו. סוף דבר: כתוב את “ביניהם” ושלחהו אלי במוקדם האפשרי – וד' הטוב בעיניו יעשה. אחיך

י. ח. ברנר.

שלום לאחיך היקר. הקיבל את המלון ששלחתי לו?

180. לשמעון ביכובסקי

לונדון, 06 11/10.

לשמעון ביחובסקי

אחי יקירי,

אין לי מה לכתוב לך, אלא שעלה בדעתי לשלוח לך תמונתי. עד עכשיו לא רציתי לשלחה אליך מפני שיצאה לא טוב, לפי טעמי (פשוטה יותר מדי ואין בה האצילות שיש בי לפרקים),⁵⁰⁰ ואולם מרצון לגרום לך הנאה פורתא הנני עובר על החלטתי. תודיעני על קבלתה. –

מתפלא אתה על ה., שאינו כותב מאומה. אבל ראשית אינו כותב, מפני שהדברים יגעים, ושנית – למה ייבּדל מכל צעירינו גיבורי־הפה, שמבטיחים הרים וגבעות ומסיימים ב“אָרעמע גויות”.⁵⁰¹

מן “המעורר” יוצא קונטרס י' באלה הימים.

שלך י. ח.

שלום רב לחבריך היקרים.

181. למנחם גנסין

לונדון, 06 13/10.

מנחם אחי,

קיבלתי שתי גלויותיך, ולאות כי הריני כבר בקו־הבריאה הנני שולח לך את תמונתי, אף על־פי שכשהיא לעצמה לא עלתה יפה, לפי טעמי, ואינה ראויה למשלוח. אם יש לך תמונה משלך – שלח לי מידה כנגד מידה.

מן “המעורר” לא אוכל לשלוח, אחי, את הקומפלאֶקטים שביקשת, מפני שמחוברות א' וג‘, מסיבות שונות, לא נשאר אלא אכסמפלאר אחד. תחת זאת יש לי מאות אחדות מ־ד’, ה‘, ו’, ז’־ח‘, ט’ וי' (זו, העשירית, תצא בעוד שבוע ותהיה רבת הערך מאוד), ולפיכך כתבתי לך והנני כותב שוב ע"ד ממכר לאחדים. והיות, שמערך החוברות הנזכרות צריך לנכות את ההמשך של סיפורי “מא. עד מ.”, מאחר שלקוניו לא תהא ההתחלה, לכן כתבתי לך גם על הוזלת המחיר עד כדי חציו. ואתה כעסת לחינם. כתוב לי על זה, האשלח לך טרנספורט בשביל ממכר לאחדים?

שלחתי לך בשתי חבילות מאה אכסמפלארים של “בינתיים”. הריני מוזיל מחירו ב־25%, ואם יהא צורך אפשר יהיה להוזיל עוד אך היזהר לבלי לבקש לשלוח בעלמא, כלומר מבלי תקוה למכור: משלוח ספרים מאנגליה עולה ביוקר גדול. הודיעני ע"ד הקבלה.

ועתה אל העיקר: ע"ד נסיעתי לארץ־ישראל. החלטתי לבוא אליכם בכל אופן, אך מתחילה צריך אני להוציא את שנתו של “המעורר” פה בלונדון מפני הכבוד. ולכן אני חושב, כי בירחי ינואר־פברואר אבוא אליכם. להוצאות־הדרך אולי יהיה לי, אך אם לא, עליך יוטל ללוות בעדי את מאה הפראנק שאמרת. ולעת־עתה השתדל לענות לי במוקדם על השאלות האלו:

1. היש בית־דפוס עברי הגון ביפו, שאוכל למצוא בו עבודה?

2. הקשים ביחוד תנאי הצנזורה בארץ־ישראל?

3. הרבים הם היסורים שסובלים מן הפקידים הטורקים והשכנים הערבים (ע"ד היסורים שסובלים מאחינו העברים אני יודע).

4. היש, למצער, במחנכם “מנין” של אנשים שכמותך?

5. האם לא מתביישות בנות־ישראל שבפלשתינה בשם יהודי?

6. אם מדברים ביניכם רק עברית ובאיזו הברה?

את השאלות האלה אני מציע לפניך, כמובן, רק מסקרנוּת לאומית ולא בנוגע לנסיעתי לארץ־ישראל, כי איך שיהיה והדבר הזה הוחלט בתוכי.

ויוכל היות, כי עוד נעשה חיל. אם רק יימצא חומר ולבנים, נבנה בנין גדול ורם וראשו יגיע השמימה. ועל דגלנו נחרות⁵⁰²: והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אלהי אומתנו.

שלך יוסף חיים.

דרוש בשמי לשלום כל אחינו.

ע"ד סיפורים לילדים נכל לדבר רק אז, כשאהיה בארץ־ישראל.

ע“ד ה”כתבים" אין מה להודיע. מי יתן ואוכל להוציא את החוברות של “המעורר” עד סוף השנה. הבריקה התקוה והודעתי; עפה לה – ונאלמתי.⁵⁰³

182. לעקב כהן

[לונדון, אמצע אוקטובר 1906]

יעקב כהן,

הנני מחזיר את הכ“י.⁵⁰⁴ בנוגע למחיר, הגדול באמת, יש לי להעיר שלושה דברים: א) המדפיס שכח לומר לי, כי חשב בתוך הסכום גם את המשלוח מלונדון לבאָרן, וזה בערך שלושים שילינגים. ב) הוא חשב לתת נייר משובח ביותר, ואם להדפיס על נייר מעין של “עם הזרם”⁵⁰⁵ ינכה עוד כשלושים שילינגים. ג) למה לכם להדפיס באמת באופן משונה, כאלה הברושוּרוּת האשכנזיות? אם להדפיס באופן פשוט, באופן של מחברים עניים העושים חשבון, היינו כזה של “דער יודישער נאציאנאל פאנד”,⁵⁰⁶ הרצוף בזה, יעלו שלושת אלפים רק במחיר שמונה לי”ש (בלי משלוח). ושלום רב לך וליוסף קלוזנר ולכל חברינו. השיר קיבלתי,⁵⁰⁷ שייך לומר, קיבלתי!…

י. ח. ברנר.

183. לא. ציוני

17/10 06, לונדון.

יצחק אביגדור יקירי,

“בין הערביים” שלך נשאר לקונטרס י"א. קונטרס י' כבר נמצא כולו תחת מכבש הדפוס ויֵצא ויישלח בעוד ימים אחדים. בו באה המערכה הראשונה של “לפני שואה”, שקיבלתיה לפני ימים אחדים מיפו, ביחד עם עוד איזו דברים הגונים מאחיך, שלא הספיקו להיכנס לתוך החוברת הזאת.

9 המארקים קיבלתי. מִמאָמל קיבלתי.

ע“ד התוצאות הספרותיות בארץ־ישראל ובברלין, שאתה כותב לי – חלומות שוא. אני יודע זאת ממקורות נאמנים. תחת זאת אוכל להודיעך, שאני החלטתי לנסוע לארץ־ישראל בראשית שנת 1907, היינו בעוד שלושה־ארבעה ירחים. מה אעשה שם איני יודע, כמובן, אבל אני נוסע. מפני רעב איני ירא. באופן הזה יצאו מן “המעורר” בלונדון רק עוד שתי חוברות, י”א וי"ב.

שלך י"ח.

בהוספות התלושות יש צורך.

184. לשמעון ביכובסקי

20/10 06, לונדון.

לאחי שמעון

את הרשימה הביבליוגרפית שלך⁵⁰⁸ אתן בקונטרס י“א, אך בתנאי שתצרף לה את רשימתך השניה ע”ד שניאור. בלי זו אי־אפשר. גם “מודעתך” תבוא בקונטרס הבא, כי קונטרס י' נמצא כבר כולו תחת מכבש הדפוס ולאחר השבת אשלחהו אליך.

ע“ד “המעורר” ו”נסיונות" אין מה לשאול כלום. הלא כתבתי לך: יוציא את שנתו. ולאחר זה – הנני נוסע לפלשתינה. אולי יש באפשרותך גם אתה לנסוע לשמה? התישב בדבר וענני.

מאו"נ⁵⁰⁹ איני מקבל כל ידיעות. איני יודע גם, אם נתקבל כל מה ששלחתי לקיוב.

הנני שומע בקולך ומאבד פרוטות אחדות ושולח ללוריא לפינסק קונטרס ט'. דע לך, כי אפילו הלל צייטלין לא קיבל את “בינתיים” ששלחתי לו. תלך רוסיה שלך לאבדון.

לך אני שולח עתה קונטרס ו', כבקשתך. מילא.

מהאפט מאמריקה עדיין לא קיבלתי כלום. שלחתי לסוכני בניו־יורק 150 “בינתיים” ומונחים שם כאבן.

עם “עזרה” אין לי כבר שום מגע ומשא. ילד הכל לאבדון. וו’פּראָטשעם,⁵¹⁰ הכל, אמנם, הולך לאבדון.

אחיך וכו'

שלום לשארית.

185. לשמעון ביכובסקי

22/10 06, לונדון.

נוּ, מזל טוב, שימעונ’קה. ודאי שתודיעני, מה בדעתך או באפשרותך לעשות מכאן ואילך.⁵¹¹

בוודאי קיבלת כבר את גלויתי, שבה הודעתיך ע“ד נסיעתי לארץ־ישראל. עתה אני ממהר להודיעך, כי נולדה אפשרות בלתי־צפויה להמשיך את קיוּמו של “המעורר” גם לשנה החדשה. הדבר, אמנם, מוּטל בספק גדול, ואני איני רוצה בשום אופן להאמין בזה, אלא שמ”מ,⁵¹² אם ייאָמת הדבר, אני אוכרח להישאר בלונדון על אַפּי ועל חמתי.

השערים של חו' ט' שביקשת, לא אוכל לשלוח לך, מפני שעלי לקרעם מעל החוברות ולקלקל בזה את אלו.

לפני שבוּעות אחדים קיבלתי מכתב מאַיירוב,⁵¹³ שיש איש אחד הרוצה לשקול על ידי מאות רובלים אחדות להוציא “מעורר” ז’ארגוני. לכאורה, צריך הייתי לענות לו, כי איני רוצה בזה, אך אני לא עניתיו כלל. לכשתכתוב לו, תודיעהו, כי אני לא עניתיו.

מסיפורי צ’יכוב⁵¹⁴ יש עוד כאלף אכסמפלארים. מ“בינתיים” יותר משני אלפים. תוכל לשער מזה, בכמה עלה לי המשלוח כל פוּנט - 16 ק"פ⁵¹⁵). שלחתי לאמריקה, לגאליציה, לארץ־ישראל – ומשום מקום לא קיבלתי עדיין אף פרוטה אחת. פֶ’ה!

ועוד פעם מז"ט. אלמלי היית נערה הייתי גם נושק אותך… במחשבה, כמובן.

שלך

י. ח. ב.

קונטרס י' אשלח לך מחר.

186. לשמעון ביכובסקי

06 27/10, לונדון.

שלוש גלויותיך קיבלתי. מה שכתבתי לך פעם, כי אני שולח 20 אכסמ. ל“תושיה” – היינו זה שאני שולח להם (15 להם ו־5 לחותמיהם) ושהם מקבלים. מ“בינתיים” לא שלחתי להם אלא 15 בשבילך.

הנני מתאזר עוז, לוֹוה להוצאות ושולח לך – ע"ש “תושיה” – ביום ב' הבא טרנספורט גדול ושלם. שם יהיו:

סיפורי צ’יכוב - 500 (נשארים עוד בידי כשתי מאות)

“בינתיים” 1200 (נשארים עוד בידי יותר מאלף)

“הקרע” 200 (נשארים בידי מאות אחדות, המחיר 5 ק"פ⁵¹⁶

וגם מ“בינתיים צריך להוזיל הרבה, לפ”ד⁵¹⁷).

“המעורר” קונטרס ה' 100 נשארים בידי כשתי מאות. השתדל בממכר לאחדים

המעורר קונטרס ו' 150 " " " " " " "

"המעורר קונטרס ז־ח 150 " " " " " " "

“המעורר” קונטרס ט' 200 (לפי שאין בו המשכים)

“המעורר” קונטרס י' 50 (לפי שביאושי הדפסתי ממנו שוב מספר מצומצם אך אפשר יהיה

להשיג עוד 50).

פרוספקטים

• • - ⁵¹⁸

ואתה ראה לבלי לעזוב את וארשה עד שיהיו הספרים בידיך. והיזהר. ואל תחשוש להיראות כפחדן. גם עבודתנו נחוצה היא. ואל תתנודד בחוצות ללא צורך. אצל שטיבל צריך להיות שלושים אכסמפּלארים מחו' ג‘. גם אצל קאמסקי. השי“ת⁵¹⁹ הצליח את דרכנו בכל אשר פנינו. במודעות אַל תמהר. אפשר שנוכל להודיע ע”ד השנה השניה… חו’ י' שלחתי לך. חוברת יפה, הלא?… בארץ־ישראל אפשר שהייתי יכול להתמכר כולי להוצאת “נסיונות”, להדפיס קונטרס בן ט"ז עמודים בכל שבוע. ועוד נדבר בזה.

וכתוב לאו“נ,⁵²⁰ כי ימהר במשלוח “טיול”.⁵²¹ גם שופמן בעצמו כתב לו כבר על זה. ושלח את הביבליוגרפיה ע”ד שירי שניאור.⁵²² וקרא את מכתבי זה פעמים אחדות.

הטרנספורט יעלה בעשרים רובל, לערך.⁵²³

187. לשמעון ביכובסקי

06 29/10, לונדון.

אחי יקירי,

קיבלתי את גלויתך מיום ו‘. בוודאי כבר קיבלת גם אתה את גלויתי מיום ו’ עם ההודעה ע"ד המשלוח והעצות. עתה אני מודיעך, כי כבר מסרתי את הארגז עם הספרים - - -⁵²⁴ ל-American Exress Conpany, אך עדיין אין לי ידיעה, מתי תוכלו לקבל את הטראנספורט וכמה יהיה עליכם לשלם דמי המשלוח, כי בשביל שימהרו בעלי הטראנספורט להמציאו אליכם החלטתי שתשלמו אתם את ההוצאות בוארשה. מחר איוודע הכל ואכתוב לך בפרוטרוט.

מ“עזרה” אין לי כל רשימה, למי ומה שלחה היא, אבל יש לי רשימה מה ששלחתי לה, והנה ברשימתי היו 131 שמות לשלוח להם “המעורר” - - -⁵²⁵ קונטרס ו' הוחרם. ומפני זה ומפני חוסר תשובה נפסק המו"מ⁵²⁶ בינינו. ואתה התחל לשלוח מקונטרס ו' ואילך, כמו שכתבתי לך בגלויתי הקודמת.

ממחברתי, הוצאת “עבריה”,⁵²⁷ אין בידי לע"ע⁵²⁸ ולא כלום. האמריקנים אינם דייקנים ביותר לעניני ספרות עברית. כתוב גם לה. שלך. ודבר אתו משפטים. שלך

יוסף חיים.

188. לר' בנימין

06 31/10, לונדון.

יהושע, קיבלתי.⁵²⁹ גאליציה שלך נותנת קולות. בכלל מתרקמת שם השירה העברית בחשאי, בעומק הלבבות.⁵³⁰ וחן להם לבנימינים האלה, לשֶׁנֶרים⁵³¹ האלה, ליאמפולסקים⁵³² האלה. הכל יבוא בקונטרס י"א.

“החלוץ” –איזה “חלוץ”?

פניתם ל“שופמן”. מי ביקש מידכם? עם שופמן אני עומד בעצמי בקשר נפשי מאז. הֱיוּ גיבורים ופנו לרדיצ’בסקי (אני איני יודע את כתבתו) וכיוצא בו (לביאליק כתבתי בעצמי).

לארץ־ישראל החלטתי לנסוע מראשית השנה, אלא שמתרקמת פה אפשרות חדשה להוציא את “המעורר” ודווקא בלונדון. אראה.

עתון חדש בארץ־ישראל – לא יהיה.

וכך הוא הדבר.

אחיך יוסף חיים.

ו“ביניהם”⁵³³ היכן “ביניהם”?

קיבלתי זה עתה “יודישעס וואכענבלאט”.⁵³⁴

189. לצ. ז. וינברג

06 31/10, לונדון.

צ. ז. אחי ויקירי,

קיבלתי זה עתה את שני ציוריך: “כשאהבתי” ו“בלילה”. יש לך אופן־כתיבה משלך ואיני רוצה לנגוע בו, אף על־פי שיש שהצבעים מוֹנוֹטוֹניים. הם. איך שיהיה, עם כל ציור וציור חדש, שאני קורא משלך, הריני מכבד יותר ויותר את כשרונך. “כשאהבתי” יבוא בקונטרס י“א הנמצא בדפוס ו”בלילה" (התּימה של שני הציורים נפלאה!) בקונטרס י“ב.⁵³⁵ קונטרס י' יצא זה כשבועיים ואמרתי לשלחו לך, אלא שנמלכתי, מאחר שגם מכתבים פשוטים אינכם מקבלים שם ברוסיה שלכם. בוודאי אשתדל להמציאו לך ע”י “תושיה”. כסף־החתימה אל תשלח. די בזה שאינך מקבל כל שכר. “המעורר” יופיע גם מראשית השנה הבאה.

היו, אמנם, מחשבות זרות בלבי (כי הייתי עיף מאוד..), אך עתה החלפתי כוח ועוד ידי נטויה. תוכל, אפוא, לשלוח לי בשביל “המעורר” כל מה שתמצא לנכון. ובכל אופן אראה, כי כתבים עברים לא יישארו בטמיון. ע"ד נדודיך בימים האחרונים למדתי לדעת מתוך מודעות בעתונים שבשביל “צווייג”. קבל את כל רגשי תודתי וחיבתי.

שלך י. ח. ברֶנר.

תשתדל להביא יותר סדר בסימני־ההפסק שבכתביך. הכתבים האלו, אמנם, נכתבים בלהט ובשלהבתיה, אך הקורא אינו רוצה לדעת מזה. הוא צריך לטאָטשקות.⁵³⁶ שלום לשארית הפּליטה.

190. לג. שופמן

[לונדון, 2.11.1906]

לבעל “הצחוק הפּנימי.”⁵³⁷

שופמן,

אני כתבתי לראדלר לאמור (לשוני ממש אז איני זוכר): “הלא יודע אתה שכמעט אין בכוחי להוציא את “המעורר”, אבל אילו היה לי חומר הגון, כי אז היו נמצאים כוחות לבעל ‘הכתפים הרחבות’,⁵³⁸ והנה אין חומר, אין חומר”…

ראדלר כותב, שאני איני פונה לשום סופר מכמה טעמים נפשיים(?), וזה לא אמת.⁵³⁹ חוץ מברדיצ’בסקי, שאיני יודע את כתבתו, פניתי כמעט לכּל (אפילו לביאליק!), אלא שהללו הבטיחו ולא קיימו (אָנכי, גנסין, ציטלין, פּרץ הירשביין, פרלמן, בריינין וכו' וכו'), והרבה נדרשו ולא נענו.

ברם, דע לך, מחמד־נפשי, ש“המעורר” יופיע להלן. יופיע, יופיע.

ומגנסין, אמנם, “אין קול ואין קשב”. אי, חלשים אנו ביותר ואומללים ביותר. שלח, שלח רשימותיך הקטנטנות, ידלוף מטר, יפּול שלג…⁵⁴⁰

וביילין שלנו סובל יסורים. לא לו לונדון, לא לו…

שלך עד אותו הרגע

י. ח. ברֶנר.

191. ליעקב כהן

5/11 06, לונדון

לחבר יקר יעקב כהן, באֶרן.

שלחתי היום בשתי חבילות את 500 האכס. של המכתב־חוזר ב.⁵⁴¹ המשלוח עולה לשני שילינגים חסר חצי פּני, ההדפסה – 6; ביחד – 8 שילינגים.

נצטערתי צער עמוק על הקלקולים שבשירך.⁵⁴² האמן לי, כי לא בזדוני או באי־זהירותי האשמה, וכי דבר כזה לא יישנה עוד לעולם. המדפיס והמגיה של “המעורר” אני אני הוא, כשם שאני הנני גם ה“אדמיניסטראטור” וכו', ואי־אפשר לומר, ש“המעורר” יוצא בשגיאות מרובות, אלא שדווקא – מעשה־שטן! – בהגהה השניה של אותו הדף, שבו בא “רוח־הבוקר”, הוכרחתי על־פי מקרה יוצא מן הכלל (הובהלתי באותה שעה לרֵעַ שחלה) לסמוך על איש אחר, ואותו האיש הוא מדקדק גדול בעיניו ר“ל,⁵⁴³ ולא עצר ברוחו מעשות תיקונים ואת פי לא שאל. – מה שאתה מעיר בנוגע ל”תבנית השורות" לא הבינותי. אם כוונתך על הרוַח המקולקל שבין השורות: “בצחוק טוב־לב” ו“בלי מקום לו” – הקולר תלוי בהחול“מ שב”הכּל“, שהוא שורה בפני עצמה, ודבר זה יבינוּ הבקיאים (בדפוסו של פישר בקראקוב בנין־הנקודות הוא אחר) ואיכמ”ל.⁵⁴⁴ שלך בבקשת סליחה ושירים,

י. ח. בּרנר.

שלום לרובינזון ולפרלמן.

192. לר' בנימין

06 6/11, לונדון.

לאחי יהנושע.

כתבתי לך לפני ימים אחדים ובוודאי קיבלת. עתה אני בא להוסיף: קיבלתי דמי חתימה לשנה הבאה מרוסיה 35 רובלים. עברתי אתמול בלילה שנית על ה“יזכור” שלך ומצאתי, כי עולה הוא הרבה הרבה על הראשון והחלטתי לשׂימו בחוברת י"ב (ודחיתי דבר אחר), אך שיניתי את השם שאינו נאה: “יזכור” גם לחי וגם למתים. “יזכור”, II. פֶ’ה! אלא:

אזכרה

מילקוטו של

ר' בנימין.

(מוקדש למרת (L. V. M.

האוּרווה אורווה⁵⁴⁵ - - -

אחיך יוסף־חיים.⁵⁴⁶

193. לא. ציוני

06 6/11, לונדון.

יצחק יקירי,

החוברת הבאה תצא בעוד שבועות אחדים. המצב דחוק. מאמרך “בין ערבים” יהיה מוקדש לימי הזכרון.⁵⁴⁷ מ“לפני שואה” – מערכה ב'. מאחיך: “כתבים מארץ־ישראל”.

בנוגע ל“בכלל” הנה הדבר כך הוא: המדפיס של “המעורר” רוצה להדפיס את “המעורר” על חשבונו כל השנה הבאה ובלבד שאמסור לו את האדמיניסטרציה וקבלת החתימה. באופן הזה יכולתי להכריז על החתימה בבטחה. והנה אלמלי הייתי נוטה להאמין, כי גם בארץ־ישראל אוכל לעבוד לטובת ספרותנו, לא הייתי פוסח על שום סעיפים, כי ישיבת לונדון נוטלת את חיי ופלשתינה מושכת. אבל, כשאני מעיין בדבר, הנה האפשרות בא“י מוטלת בספק נורא: צנזורה, ובלי כסף, ומקום חדש ואוירא דארץ־ישראל של עכשיו, ויהודי א”י וכו' וכו' וכאן – אפשרות קשה, עבודה למעלה מן הכוחות, אבל סוף־סוף איזו אפשרות, והדבר צ"ע.⁵⁴⁸ רוצה הייתי לשמוע את עצתך בזה.

שלך י. ח. ברֶנר.

לרוזנצווייג שלחתי.

194. לנ. י. מָרֶק

06 6/11, מייל אֶנד.

יקירי,

את הקונטרס עם המכתב קיבלתי אתמול, ביום ב‘, ולא יכולתי, איפוא, לבוא אל המיטינג היטא"י⁵⁴⁹ שביום א’. יום אתמול אין אנו יכולים להחזיר בשום אופן. רעה חולה היא.

תודה בעד מכתבך. כשאני לעצמי אין אני חושב את ה“בינו־לבינו”⁵⁵⁰ לדבר גרוע. יש שם קווים הגונים. ברם,בטעמא תליא מלתא.⁵⁵¹

טענותיך נגד קליינמאן⁵⁵² יכול אתה לכתוב, אם רצונך בכך, אף על־פי שאני חוכך בדבר זה משני טעמים: א) כבר קצה הנפש להתפלפל על גסיסת ספרותנו. ממה נפשך: אם יכולים אנו לעצור בגסיסה זו הרי טוב ואין מה לדבר, אלא מאי, איננו יכולים? – פשיטא שאין מה לדבר. מכל אופן, מוטב שנעשה ספרות משנדבר ע"ד ספרות. – ב) מסופקני מאוד, אם יעלה בידך לתת לרעיונותיך ההגונים צורה ספרותית.

שלך י. ח. בּרֶנר.

שלום לאביך היקר.⁵⁵³

195. לשמעון ביכובסקי

06 6/11, לונדון

אחי חביבי,

כתבתי ל“תושיה” ול“עזרה” ע“ד כל מה שביקשתני. מה שלחתי לזלאטופולסקי⁵⁵⁴ איני זוכר בדיוק. אך זה ברור, שכל מה שביקשו ממני שלחתי. “המעוררים” ו”נסיונות".

כשתקבל את הטראנספורט⁵⁵⁵ (הקונטורה בעצמה תודיע מתחילה ל“תושיה”), תעשה איזה סדר בנוגע לחתומים הישנים ותשלח מודעות לכל העתונים ע"ד החתימה לשנה הבאה. אך מתחילה צריך יהיה לברר היטב את מצב ההתקבלות של “המעורר” ברוסיה. “המעורר” יתרחב קצת בשנה הבאה, ויש לנו הרשות להתחלף במודעות עם העתונים, שיחפצו להתחלף אתנו.

ע“ד פרוגראמות לא צריך להאריך, אך תחת זאת צריך להודיע בבירור את הבּיטחה שיתקבל “המעורר” להבא. ע”ד ארץ־ישראל נחדל לחשוב לפי שעה. מה את א"נ?⁵⁵⁶ הביבליוג. שלך איני מדפיס.

הנכנס אתה לבעל־מחשבות? דרוש בשמי לשלומו. חביב הוא עלי ביותר.⁵⁵⁷

196. ליעקב לרנר

06 8/11, לונדון.

לפייטן יעקב לרנר, קוסטופול.

יקירי,

קיבלתי זה עתה את שירך “מנגינות התוהו” ו“אי־שנה”. לא עניתיך מיד על מכתבך האחרון עם שירך “הגידה” מפּני טעמים פרטיים, מקריים (כאי־בריאות וכו'), וגם מפני שאחרי קבלי את גלויתך מיום הושענא רבה, שבה אתה מרשה לי לשלוח את שירך “ולבכות אחפוצה” ל“הירדן”⁵⁵⁸ (והיאוש בנוגע ל“מעורר” תקפני ביאותו יום ביותר…), עשיתי כדבריך ושלחתיו לשם. עתה אני מתחרט על זה, כי “המעורר” יֵצא בוודאי לשנה הבאה (אם רק לא יארע דבר יוצא מגדר־הרגיל) ויכולתי להשתמש בו. עוד נדמה לי, ש“הירדן”, אמנם, פסק מצאת לאור, ולכן כתבתי לשם, שישיבו לך את השיר הזה, ועדיין לא קיבלתי מענה. אם תקבל את השיר בחזרה, אז תקן בו קצת בבית אחד שדורש תיקון בלי ספק, ושלחהו אלי שוב ואני אדפיסהו. ב“ביום סגריר” ניכרו סימני בוסר. העצבות, אמנם, נוראה ועמוקה מאוד, אבל יש בתים מקולקלים, וגם ענין “העדר” מצלצל כלא־יהודי… אם אין לך טופס ממנו, אחזירהו לך ותשירהו מחדש. כלומר, תתקנו… תחת זאת טובים מאוד שיריך “הגידה” ו“מנגינות־התוהו” ויבואו שניהם בקונטרס י"א הנמצא כבר בדפוס. בכשרונך הפיוטי איני מטיל ספק, אף שכנראה עוד הרבה עליך להצטער ו- переживать⁵⁵⁹ עד שתקבל⁵⁶⁰ המוּזה שלך צורה רבּת־גוונים. “אי־שנה” הוא דבר בכל אופן לא למעלה מבינוני, אפשר להשתמש בו, אבל לא ביחוד.

בחיבה רבה י. ח. בּרֶנר.

מחיר “המעורר” לשנה עם המשלוח – 3 רובלים. בערך הזה לחצי שנה. עם קונטרס י"א יצורף פּרוספּקט חדש.

197. לש. ב. מקסימובסקי

[לונדון, 10.11.1906]

יקירי,

מפני הטעמים הידועים לך: א) שההקדמה כבר עבר זמנה קצת; ב) שהכרקטריסטיקה של משפחת הצנועים הנפלאה אינה נפלאה ביחס לנושא־המאמר⁵⁶¹

• מצאתי לנכון לרשום בראש מתחת לשם: “(מהרצאה שעלתה לפני אגודת “דוברי עברית” בלונדון)”, ובסוף⁵⁶² “שלהי - -”, ובזה אני פוטר את המערכת מכל הערות ומוציא אותה מכל התנפלות. הלא לא תתנגד לזה?

שלך ברנר.

198. לשמעון ביכובסקי

13/11 06, לונדון.

אחא ביחובסקי,

קיבלתי את מכתבך עם השירים. מכתבך עשה עלי רושם לא טוב. רואה אני מתוכו, כי אינך בעל עסק כלל. הנה התראית עם אדם אחד, שעד עתה לא מילא כל דבר וכל הבטחה בנוגע ל“מעורר” וגם לא השיב על מכתבַי, ועליך כבר עשה רושם של “אוהב ספרות בכל לב”, וכבר יש לך הצעה להדפיס את “המעורר” ברוסיה, ואתה שוכח, כי, ראשית, אין איש ברוסיה שאוכל לסמוך עליו (שלושים האכסמפלארים של ג' הלא מונחים עדיין בברלין, ובכלל, כל מה שעשיתי ברוסיה גרם לי הפסד!) והשנית, הלא יודע אתה, כיצד אני מתחבט ומתלבט עם חומר לחוברות וכי סופרים קבועים אין לי וכי כל האפשרות של הוצאת “המעורר” אינה אלא מה שהא גברא טרסקא,⁵⁶³ כלומר, מה שאני נמצא במקום הדפוס. מה שידוע לקליינמאן,⁵⁶⁴ שלא כתבתי לו מעולם על זה דבר וחצי דבר, לא ידוע לך, ועודך שואל: “היש איזה פוֹהד ל’מעורר'?” ובכלל – הבטחות והבטחות, ומדוע אין איזה מעשה מוחש, מוחש, התבין? מילא, אם אין – אין, אבל ההבטחות למה?

שמע־נא: “המעורר” יֵצא בשנה החדשה בכל אופן. כבר נתחבב עלי ולא ארפה ממנו. לצנזור שבפטרבורג כתבתי ומקווה אני גם לקבל תשובה ממנו. ב“המעורר”, י“א, כבר יהיה פרוספקט חדש, וממנו תוכל לעשות מודעה בשביל העתונים הרוסים. בכלל, טוב היה שתהא ל”מעורר" ברוסיה סוכנות כללית, כי סוף סוף אין אפשרות לסמוך בחוברות בודדות ובחתומים בודדים על רוסיה המבולבלה. הנה, למשל, שלחתי להומל “המעורר”, י', ולא נתקבל. צריך להתקשר עם “תושיה”.

כשתקבל את הטראנספורט תשלח ליעקב פיכמאן (לֵיאוֹבוֹ, פלך בסרביה) קונטרס י' ו“בינתיים”. הוא יכתוב ביקורת על זה. ואת שטיבל תבקש, שישתדל, כי יוחזרו אלי השלושים ג'. יש לי צורך בהם. ע"ד השירים עוד אכתוב לך. כשרונו הפיוטי של אפשטיין אינו מוטל בספק, אך ניכּרה בו יותר מן המידה השפעתם של כתבי שניאור וגנסין.

שלח את מודעות־החליפין בהקדם. ושלח לי אדריסתו של גנסין. מארץ־ישראל קיבלתי שקלים אחדים בעד סיפורי צ’כוב. היש לך למחייתך? ועבוד וכתוב והיה לאיש.

אחיך י. ח. ב.

199. למ. ריז’ין

14/11–06 לונדון.

ידידי ריזשין⁵⁶⁵ היקר!

האתה הוא הדובר בי? הוי, הוי! אלמלא נברא “המעורר” אלא בשביל זה שאקבל ממך מכתב לאחר שלא שמעתי על אודותיך זה שנים שש – דייני.

מה שלומך? מה שלום זוגתך? מה שלום בנך בעל העינים הגדולות? מדוע לא כתבת על כל זה? והעיקר: בריאותך, בריאותך…

העודך מַזיר עצמך מן הבשר?⁵⁶⁶

בחוברת י"א של “המעורר”, שתצא לאור בעוד שבועיים, אתן את שמך בתור סוכן למוהילב. אם אינך רוצה בזה, עוד תספיק להודיעני. בענייני כספים וחוברות תוכל לפנות אל ביחובסקי שלי, וארשה, נוֹבוֹליפיה, 25, מעון 6 (עיין מודעות ב“היום”).

והנני שלך ושלך

י. ח. ברֶנר.

200. לשמעון ביכובסקי

06 14/11, לונדון.

אחי, אתמול כתבתי לך ודיברתי באזניך דבריך קשים, כי קשה־רוח אני, והיום קיבלתי את שתי גלויותיך מיום י“א וי”ב לח“ז וגם מענה מ”תושיה" עם “תנאיהם”(!) והחלטתי לבלי למסור להם את הסוכנות, ובחוברת י"א הייתי כבר רושם את שמך בתור סוכן כללי לשנה החדשה, לוּ קיבלתי מכתב מבטיח ממך, כי לא תעזוב את וארשה כל השנה הבאה. כתוב, אפוא, והבטח.

ושוב דברים קשים: אל תוסף לכתוב לי ע"ד “איזו נימוקים”. אין צורך ברמזים. כשיש לך לדבר איזה דבר – אל תבוא בסודות.

ובדבר הטראנספורט – היזהר נא שתקבלוֹ! בהחזרתו אין לי צורך.

הופנשטיין⁵⁶⁷ וניבילוב⁵⁶⁸ מבקשים את “בינתיים”. לנַאנסי אני שולח. קיבלתי מכתב מריזשין ממוהילב⁵⁶⁹ (אחד מידידי בהומל), המבטיח לעשות הכל בשביל “המעורר” ומבקש אדריסה לשלוח כסף. שלחתי לו אדריסתך. כתובתו: מוהילב, בראגינסקי, בשביל מ. ריזשין.

ומ“עזרה” אין עוד ידיעה? לצנזור הפטרבורגי כתבתי מכתב.

והעיקר: אל תנא בהול, אל תהא בהול. היה לסוחר לא־יהודי! ⁵⁷⁰

201. לשמעון ביכובסקי

15/11 06, לונדון.

אחי,

אתמול כתבתי לך גלויה והיום הנני בא להוסיף, כי עברתי עוד פעם על מכתבך וראיתי שכותב אתה, כי תקבל את הטראנספורט “בלי אמצעות ‘תושיה’”. היאך! הטראנספורט הלא נשלח על שמם לכתחילה!

דבר צדדי, אבל חשוב: השתדל להשיג (לקנות) אוסטאוו⁵⁷¹ של חיי אנשי הצבא ושלחהו אלי. הספר הזה נחוץ לי לרגל עבודתי".⁵⁷²

ואגב אורחא “נאסטאוולעניע”:⁵⁷³ אל תחשוב את מאן־דהוא לחָתוּם עד שאתה מקבל ממנו דמי־החתימה.

ואת החוברת י', ששלחתי לך על אדריסתך, הלא לא קיבלת?

אחיך

יוסף חיים.

סוכן “המעורר” שבאמריקה כותב לי, כי ה־150 “בינתיים”, ששלחתי לו, אי־אפשר למכור, מפני שהאחדים הקונים “מתאוננים על כי דברים כאלה מוצאים להם מקום בספרותנו”. על “לא כלום” שלי כתב ה“טגעבלאט”,⁵⁷⁴ כי דברים הרבה יותר טובים הם משליכים אל הסל, וכי אין המחברת שווה בנייר שנדפסה עליו. חבל! חבל!

202. לנאמני “המעורר”

[אמצע נובמבר 1906, לונדון].

לאחי ורעי ולכל הבאים עמי בחליפת מכתבים

הנני מודיע, כי ההחלטה שלי לנסוע לארץ־ישראל נדחתה, לפחות, למשך של שנה שלמה; השנה הזאת הנני נשאר בלונדון לערוך ולהוציא את “המעורר”⁵⁷⁵

203. לד. ב.

[אמצע נובמבר 1906, לונדון].

לסופר ד. ב. בל.

“נסיונותיך” (למה קראת להם גם “בחלום ובהקיץ”?) אנקדוטיים הם ביותר בשביל “המעורר”. מה שנוגע ל“חירות־הדיבור”, הנה, אמנם, נכון אני לתת מקום גם למאמינים בגאולה ועובדים אותה וגם למטילים ספק, למתיאשים או לבלתי מאמינים בשום בניה בכלל, אבל בשום אופן לא למתיחסים בזרות או בקלות־ראש ל“אותו הדבר הנקרא ציונות”. “המעורר”, כידוע לך, אינו כלי־מבטאו של המחנה הציוני (שלאסוננו כמעט שאינו), אבל בהכרח הוא צריך להביע ומתאמץ להביע, ובכל תוקף, את הכאב הציוני; ומי אשר באיזו מידה זר לו הכאב הלז, הוא לא יבוא אלינו ולא יגש אל הקיר הנטוי, שלפניו אנו, סופרי “המעורר”, שופכים את לבותינו.⁵⁷⁶

204. לר' בנימין

[אמצע נובמבר 1906, לונדון].

אחא,

לא עניתי לך מיד מפני שהיה עלי מתחילה למצוא שעות אחדות פנויות בכדי לחטט בגל מכתבי ולהוציא משם את מכתביך בשביל “ביניהם”. הנה הם לפניך: שלושה וחצי במספר. הנה גם של ברדיצ’בסקי בתוכם. תודה רבה.

בדבר שירו של שאֶנאֶר עוד אתיישב בדבר. “הסעודה השלישית” של יאמפולסקי הוא דבר נאה. פרוספקטים לשאֶנאֶר שלחתי.

מ“לא כלום” (דבר חשוב!) לא קיבלתי עדיין אפילו אכסמפלאר אחד. לכשאקבל אשלח.

את “דבר”⁵⁷⁷ לא אדפיס מפני שכבר הדפסתי ב“המעורר”, י"א מין פרוספקט משלי. חבל!

תמיהני שעלה בדעתך לשלוח לי את “האדם” לגוֹרקי, זה הדבר הטריביאלי והבלתי־יפה. אולי בגרמנית הוא עושה רושם טוב. לא, חדל לך מזה! הנח את גוֹרקי לי!

הייתי אצל ד"ר ב. לקבל את המלון שלך, והנה הוא קשה וכבד כל־כך עד שמחירו אינו שווה דמי־המשלוח, ולמה אעשה כזאת?

ובנוגע ל“הרותחין” שלי – כלום אינך רגיל עדַין אצל האי קשה־רוחא? כלום אינך יודע את מר־נפשי?

ושלום לך, יהושע,

יוסף – חיים.⁵⁷⁸

205. לשמעון ביכובסקי

06 19/11, לונדון.

אחי.

• -⁵⁷⁹ ע“ד “נסיונות” איני מדפיס מודעה חדשה (מה שיש ע"ד “בינתיים”, בחילוף־האדריסה, אני משאיר), יען שלפי דעתי צריך יהא לשוב ולהודיע כשתתבררנה ה”תקוות" ולא לסמוך על נסים ולתקוע: מוכנים לדפוס, נמצאים בדפוס. מנַאנסי, שציווית לשלוח אכס' אחד מצ’יכוב ו“בינתיים”, שלחתי וקיבלתי תשובת־תרעומת על אשר לא שלחתי אכסמ. אחדים. “איך אפשר לי לעשות דבר לטובת ‘נסיונות’, אם שָׁמה, בהבּירה, אין סדר?” – כותב האיש. שמע־נא: סטודנטית אחת יודעת עברית שבנאנסי הבטיחה לי לשלוח תרגומים, והיום קיבלתי ממנה תרגום ממוֹפּאסאן: “חרטה”. ב“המעורר” לא אוכל להשתמש בו, וטוב היה להדפיסו (בצירוף עוד ציורים מתורגמים אחדים ממופּאסאן) באחד הקונטרסים של “נסיונות”. היא מתרגמת מצרפתית. – היכנס אל מערכת “היום” ומסור להם את הבטחתי להשיג חתומים אחדים בשבילו. תן שם על חשבוני 90 ק"פ⁵⁸⁰ וישלחו לעת־עתה לחודש אחד – ג' פעמים בשבוע – מראשית דצמבר למנין חוץ על־פי האדריסה הרשומה לעיל. במכתבי הסגור הבא אשלח לך מרקאות⁵⁸¹ רוסיות. מכתב אל “המעורר” בדבר “נסיונות” אבד לי. אחיך

יוסף חיים.

טוב היה אלמלי הדפסת את הביב.⁵⁸² שלך ע“ד “בינתיים” ב”היום".

ע"ד שירי אפשטיין במכתבי הבא.

206. לש. פרלמן

06 19/11, לונדון.

לפרלמן,

חבר חביב ויקר,

קיבלתי. קונטרס י“א של “המעורר” יישלח ל”חותמים" בשבוע זה, ובכן לא אוכל כמובן, לתת את ההתחלה של “שלומית” בקונטרס י“א הבא. בשביל הקונטרסים הראשונים של השנה החדשה כבר היה בידי תרגום טוב מדבר היותר עמוק של מטרלינק: “מופתו של אנטוניוס הקדוש”, ב' מערכות, אלא מפני שתרגומה של “שלומית” עולה על כל שבח ותהילה, הריני דוחה את אותו הדבר לחוברת ג' של השנה הבע”ל,⁵⁸³ ובשתי החוברות הראשונות אתן את “שלומית”.⁵⁸⁴ נוּ, נוּ, זהו תרגום! ספרותנו - - ⁵⁸⁵ מתעשרת על־ידי זה כמעט ביצירה מקורית, למצער ביצירה, שהיתה צריכה להיכתב בה, אלמלי היה לנו ואילד. איך שיהיה, ועכשיו הדבר לנו הוא.

ספק בידי, אם תהא לי היכולת להוציא את “שלומית” גם בחוברת מיוחדה. עסקי רעים המה מאוד.

טוב כי נזכרתי. איני יודע, מפני מה השיבה לי הפוסטה את הקונטרסים ו’־י' ששלחתי למשניבסקי. הגם החותם השני לא קיבל? האוסיף לשלוח? הכתובת היתה: סַידנווג, 40.

שלום למשוררנו.⁵⁸⁶ שירו “מרחוק”, בלי כל שגיאות, נמצא כבר תחת מכבש הדפוס.⁵⁸⁷

והנני שלכם, שארית־ישראל,

י. ח. בּרנר.

207. לשמעון ביכובסקי

06 20/11, לונדון.

אחי,

ואני איני יודע מה לעשות. קיבלתי היום עוד שני חותמים מרוסיה, לשנה וחצי שנה, וכיצד אשלח להם, כיצד? על זה כבר כתבתי לך גם אתמול. הודע תיכף, אם יכול אני לשלוח בחבילה על שמך.

לנַאנסי שלחתי עוד 4 צ’יכוב, 3 “בינתיים”.

לחתום על “היום” יראים, פן לא ימשיך את קיומו, מאחר שהוא פונה לעזרה. ובכל־זאת השגתי לע"ע עוד שני חתומים לחודש. - - -⁵⁸⁸

לשלוח לשלושת חותמֹי גם את קובץ המאמרים “אחד־העם”.⁵⁸⁹ כולם אחד־העמיים.

היום אפנה במכתב לקונטורה ואדרוש מהם תשובה, מפני מה לא נתקבל עדיין הטראנספורט בוארשה.

אחיך

יוסף חיים.

קיבלתי זה עתה את ה“טיול”. ממנו בעצמו⁵⁹⁰ לא כל דבר. אתמול כתבתי לו והיום שוב.

שלח את המודעות. במכתבי הבא אשיב לך את השיר “וידוי”, עם מכתב אל המשורר.⁵⁹¹ שני השירים האחרים אדפיס בקונטרס א' של השנה הבע"ל.⁵⁹²

208. לג. שופמן

20/11 06, לונדון.

שופמן,

לפני שעה קיבלתי, סוף־סוף, מגנסין את ה“טיול” הממועך שלך. תוכל לשער את התפעלותי. עדיין לא קראתיו אלא שתי פעמים ומסתמא עוד נדבר בזה. עתה הנני מודיעך, כי חס אני לתת את הדבר הזה בחוברות “המעורר” האחרונות של השנה האומללה הזאת, והנני רוצה להשאירו לחוברת הראשונה של השנה הבאה. אולי תשלח בשביל קונטרס י“ב את קטנותיך שהבטחת? ב”טיול“, עמוד 4, כתוב: “איזו בתולות נכריות, בנות גזע מעוּלה, שיוֹפיין היהיר, הזר, הבלתי נתפס, מעביר רוח בכל חלל האולם השומם וחולף כברק את הטלטול ופיזור־הנפש”. מה פירושן של המלים “וחולף כברק את”? ­– כתוב! קונטרס י”א של “המעורר” אשלח לך בשבוע זה. שלח לי בהקדם את כתובתו של ברדיצ’בסקי. קראתי בימים האלה ברביעית או בחמישית את סיפוריו. גדול האיש מאוד!

שלך ושלך ושלך

י. ח. בּרנר.

209. להלל צייטלין

21/11 06, לונדון.

להלל צייטלין,

קיבלתי את גלויתך, והנני נכון להשתתף בעבודת ה“וואָכענבלאט”,⁵⁹³ והנני רוצה באַוַאנס, אך האוואנס צריך שיהא לא 25 סמאַרבאָווינצעס,⁵⁹⁴ אלא מאמר בעברית מאת הלל צייטלין בשביל “המעורר”, מעין “לחשבונו של עולם”, “הרהורים”, “מכתבי אחד הצעירים”, “קנייני הרוח”, “די בענקשאפט נאך שענהייט”⁵⁹⁵ (כמובן, פחות פופולארי ויותר עמוק) וכיוצא בזה עניינים פיוטיים־פילוסופיים או פובליציסטיים־צייטליניים. כתוב על ל. שאֶסטוב,⁵⁹⁶ כתוב על שניאור, כתוב על מה שאתה רוצה. כשאקבל תשובה ממך על דרישתי זאת, אשלח לך מיד מה שביקשת, היינו איזה דבר מן הגיטו היהודי שבלונדון, ואם זה לא יעלה בידי או שלא אחפוץ לפגום את דברי הגדול, אשר אני אומר לכתוב “במעבר לגבולין”, אתרגם בעצמי, לפחות, מציורי העבריים (מעין “מצוה”, “פעמיים”, “רשמי־דרך” וכו') ואשלחם אליך. אידיש אני יודע לכתוב היטב, וגם כל נדרים אין אתי, וגם מכל “קדושה” איני מתיירא. אני הנני אדם חזק, טוב וחפשי, חי חיים פילוסופיים ובמובן ידוע גם מאושרים במקצת, יודע תאוות “רעות”, אך ריחיים אין על צוארי. ראשי כואב ונוטה קצת למיסטיקה.

יוסף חיים.

“המעורר”, י"א, אשלח לך בשבוע זה. הנני רוצה לקבל שתים־שלוש מלים מאנכי.⁵⁹⁷

210. לשמעון ביכובסקי

21/11 06, מיטוואָך⁵⁹⁸, לונדון.

אחי, קיבלתי את גלויתך מיום 5/18. בוודאי קיבלת גם גלויותי מיום אתמול ומשלשום ע“ד שלושת החתומים בשביל “היום” וע”ד השאלה המרה, איך לעשות, סוף־סוף, עם החותמים הבודדים שאני מקבל מרוסיה. פרוספקטים שלחתי לך. בכלל, אחי, עליך להתפשר עם הרעיון, כי זו השנה כבר אבדה לנו ונחוץ להתאמץ בכל הכוחות ולאַרגן את ענייני “המעורר” ברוסיה לשנה הבאה⁵⁹⁹ (חתימה ומכירה לאחדים), אך העיקר: למעט בהקפה, למעט בהקפה! כמו שכתבתי לך אתמול, כתבתי גם לקונטור הדפה ובוודאי עוד היום אקבל תשובה. “המעורר” לשנה הבאה יוגדל בכמותו (40 עמודים וחלק הגון מהם פטיט) ויוטב גם באיכותו, לפי הנראה. הסופרים יתעוררו, סוף־סוף, וגם הלל צייטלין יכתוב. היום קיבלתי ממנו מכתב־בקשה להשתתף ב“וואכענבלאט” ועניתיו, שאם ישלח איזה דבר בשביל “המעורר”, אשלח גם אני, ואם לא – לא. את ה“טיול” קיבלתי. גנסין מעצמו לא כתב כלום. רבוש“ע,⁶⁰⁰ מה גדולים יסוריו של אדם זה! מ”בינתיים" יש 350 בשיקאגו ו־150 בניו־יורק. ע“ד האוסטאוו.⁶⁰¹ הוא נקרא “אוסטאַוו וונוטרעננאָי פּעחאָטנאָי וואָיעננאָי סלוּזשבּי”,⁶⁰² או בדומה לזה. מחירו בקסרקטין 25 ק”פ.⁶⁰³ אבל בוודאי ישנו גם בבתי מה“ס.⁶⁰⁴ השיגהו ע”י “תושיה” ואל תכניס את עצמך בקניה זו, כדאי שלא לעורר חשדים עליך. מי יודע. היה זהיר ביותר, אחי. הלל⁶⁰⁵ כותב לי שה“לא כלום” לא מצא חן בעיני אנשי שלומנו. “המעורר”, י"א, אשלח לך ביום ו' הבא.⁶⁰⁶

211. ליעקב לרנר

06 23/11, לונדון.

יקירי,

שלחתי לך היום קונטרס י“א של “המעורר”, שבו באו “מנגינות התוהו” שלך, אבל רק “אשקיפה בחלון” ולא “הגידה”, כי ניחמתי מתת גם את זו ב”המעורר" מפני אריכותה היתרה ומפני חוסר־המוסיקה שבה ברובה. אולי תוכל לעבדה יותר?

הנני נמהר עתה בכתיבתי יותר מדי ודברי לעו. הודיעני ע“ד קבלת החוברת. לחותמך שלחתי חוברות ז’־י”א ע"י ביחובסקי שבוארשה (נוֹבוֹליפיה, 26/6).

ע"ד תרגומים אדבר עמך במכתבי הבא. אם אתה מרגיש את עצמך למתרגם הגון, טוב שתעסוק רק בדברים חשובים, כעין “הפעמון השקוע” או “מיכאל קרמר” להופטמן.⁶⁰⁷

ושלום לך מאת

י. ח. ברנֶר.

212. לר' בנימין

24/11 06, לונדון.

יהושע,

שלחתי לך היום “דז’וּאיש ווֹרלד”,⁶⁰⁸ “המעורר”, י“א, ומחברתי “לא כלום”. שלחתי גם לתשעת חותמיך כל הדרוש. מ”המעורר“, א‘, ב’, ג', אין לי כל אכספלרים, ולאה שחתמו לשנה ישולחו גם קונטרסי “המעורר” של השנה הבאה. אגב־אורחא: אַי הנך בעל חשבון! 24 כתרים של ארבעה שנתיים, ½4 של אחד לרבע שנה וי”ב כתרים של ארבעה לחצי שנה עולים אצלךלשלושים כתרים וחמשים הלר⁶⁰⁹! והא קיימא לן: 40=24+4+12, אבל, מילא. סלח לי על שהוגעתיך. מה אפשר לעשות?

מה היא האפשרות, אתה שואל. האפשרות היא שאחרי קונטרס ט', כשתקף עלי היאוש וגם החלטתי לנסוע לארץ־ישראל, אמר לי נארוֹדינצקי: מאי איכפת לך? הדפס, ואם יהא הפסד, אסבול גם אני. אולם, כנראה, לא אצטרך לו. ברוסיה ניכרת איזו התעוררות לטובתו של “המעורר”. אפשר יארע נס ויהיו חתומים. איך שיהיה ואני נכון שוב לעבוד בכל כוחי ש“המעורר” לא יופסק. מה דעתך על דבר הפרוספקט?

ציורו של יאמפוֹלסקי הוא מסודר כבר בדפוס (בשעת סידור תיקנתי בו קצת והדבר הוא, סוף־סוף, לא רע לגמרי!) ולא בא בקונטרס זה מאפס מקום. “השובר”: מ. ה. להוצאת הדפוס – יבוא בקונטרס י"ב.

ד“ר ב. ואישה מתגוררים בסטוק־ניואינגטון. הנסיעה לשם עולה בארבעה פנסים. כשאהיה שם אזכיר שנית ע”ד המלון. מהר ושלח “יזכור” II.

חומר יש כבר. בשנה הבאה יבואו תרגומים נפלאים מ“שלומית” לאוסקאר וַאילד ו“מופתו של אנטוניוס הקדוש” למוריס מטרלינק. קראתי בימים האלה את סיפורי ברדיצ’בסקי. אמן גדול ויהודי גדול האיש הזה.

חותמים בארץ־ישראל – 15. בדבר “ביניהם”, אם הדבר פרטי הוא ביותר, אל תכתבהו בשביל הציבור. הנני עסוק ועיף ביותר מלכתוב לך יותר מזה. הודע ע"ד הקבלה.

שלך ושלך

י. ח. ברנֶר.

213. לדבורה בארון

24/11 [1906, לונדון].

לאָחות דבורה,

שלחתי לך גם קונטרס י' וי"א ויהי רצון שתקבלים.

מדוע “אחרו כה פעמי” החו' התשיעית לבוא אליך – לא אבין. האם בבית הצנזורה היתה מונחת כל העת?

מראשית השנה – יש תקוה – לא יישנו הפחדים האלה.

באהבה רבה,

י. ח. ב.

אדוננו יוסף קלוזנר כותב לי באחד ממכתביו: “בחוברת ט' מצאו חן בעיני דברי ח. בצלאל,⁶¹⁰ “זרמים שבספר”⁶¹¹ וציורה של דבורה בארוֹן”.⁶¹² הנה!

214. לג. שופמן

06 25/11, לונדון.

לשופמן היקר והנערץ.

קיבלתי הכל בבוקר השכם. הנני כותב לך ומניח את המכתב עד שיבוא ביילין.

יפה עשית שהטלת את שמך בראש.⁶¹³ ציורים כאלה, איני יודעת מתי אקרא עוד.⁶¹⁴ אחרון אחרון חזק וגדול מחברו.

רוצה היית לסלקו⁶¹⁵ – מבין אני, מבין, אבל מה לעשות ומידותיו של שמאי בי להניח את הפרה הנאה על יום השבת ולבלי לומר “ברוך ד' יום יום”. סוף־סוף, הרי שנה זו של “המעורר” מקולקלת היא, והתקוה הלא מנצנצת בלב, שהשנה הבאה, בנוגע לזה, תהא טובה מההולכת לפניה.

ע"ד “חלפה רקתו” ידעתי. אך בכל זאת טוב הוא תיקונך.⁶¹⁶

ע"ד מעשי הנערות של ראדלר וציוני שלנו אני יודע. מאי איכפת לי?⁶¹⁷ לברדיצ’קבסקי אני כותב בעצמי. לכל כתבתי כבר, ואפשר שאכתוב עוד. ביאליק הבטיח, אלא שעכשיו הרי “השלוח” יופיע, ואיני מאמין, כי ישלח לי את שיריו שיכתוב.

בנוגע לשניאור וכו’– מה לעשות והם צריכים לשכר־סופרים. אני יודע, שהם רשאים לזה. דלדולו של ביילין – גוזמא קתני. – “המעורר”, י“א, ו”לא כלום" שלחתי שלשום.

ברגשות מיוחדים

י. ח. ב.

תחת “טיול” הייתי רוצה לרשום: 1904. – – –⁶¹⁸

215. לצ. ז. וַינברג

[לונדון, נובמבר 1906]

יקירי,

כשהתחלתי לסדר את ציורך זה⁶¹⁹ בשביל קונטרס י"ב, כהבטחתי, נוכחתי, לדאבוני, שהציור הזה פגום הוא על־ידי אריכותו היתירה ומונוטוניותו. אמנם, על זה הערתיך גם במכתבי הראשון, אך אז לא היה הרושם הלז כל־כך בולט כמו עכשיו, בקראי אותו בשנית. הנה, למשל, אילו נסיר את כל העמודים הראשונים לא תפסיד על־ידי זה שלימוּת הציור כלום, מפני שמלא הוא הכפלת הצבעים והכפלת הדברים. לפיכך, הואילה־נא, חביבי, לעבּד את הציור הזה, וביחוד להקציעו ולקצרו, ואז אדפיסהו באחת מחוברות “המעורר” של שנה הבאה. ענני.

בחיבה

י. ח. בּרנר.

216. למ. י. ברדיצ’בסקי

06 26/11, לונדון.

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

סוף־סוף נודעתי (ע"י ג. שופמן) הכתובת שלך, והנני כותב לך. וכותב אני לך באותם הרגשות שביחס למחמד־נפשי ולמרכז־געגועי־הרוח. כי הנה דווקא בימים האלה קראתי – ברביעית או בחמישית – את כל סיפוריך ושיריך, וחזיתי עוד פעם פני גודל השגה ועומק השגה בנוגע ליהודי “מחניים”, “עורבא פרח” ו“מדרך אל דרך”, וחייתי עוד פעם את אותו העצב ואת אותו הצער – – –⁶²⁰ דווקא בימים האלה.

* * *

שלחתי לך היום את הקונטרס י"א (נובמבר) של “המעורר”, שיצא לפני ימים אחדים. הבע את רצונך ואשלח לך גם את הקודמים ואשיג בשבילך את את שלושת הראשונים, שלא נשארו לי מהם (בסיבות שונות) כל אכסמפלארים.

והנני המחכה לתשובתך ברעד־לב

י. ח. ברֶנר.

כתבתי מעל"ד.⁶²¹

217. ליעקב לֶרנר

26/11, 06, לונדון.

ליעקב לרנר.

קיבלתי זה עתה שני שיריך הטובים והמתוקנים ויבואו בחוברת ינואר של השנה הבאה. שלשום כתבתי לך ושלחתי לך את “המעורר”, י“א. תקן גם את “הגידה” ושלחהו אלי.⁶²² “המעורר” י' אשלח לך שנית ביחד עם י”ב. אין לי פנאי לכתוב יותר. סלח.

והנני שלך, יקירי,

י. ח. בּרֶנר.

218. לשמעון ביכובסקי

26/11 06, לונדון.

ביחובסקי,

קיבלתי את מכתבך מיום 22 ואת גלויתך מן השבת. ביום השבת שלחתי לך חבילה באחריות וגם מכתב באחריות. משם תלמד מה שצריך לך לדעת. בנוגע למודעה בקאטאלוג צדקה “תושיה” ממני. זה היה עוד קודם יציאת חו' ט' לאור, כשאתה “ישבת”⁶²³ ובלבי היה היאוש. אז חפצתי להיפטר לכל הפחות מהאכסמפלארים שיש לי ומסרתי להם את המודעה המודפסת. ואולם אתה אל תדאג לזה. עשה מה שאתה יכול והפונה ל“תושיה” יפנה אליה. אל תהי עינך צרה בה. ותן אל לבך בעיקר ענייני “המעורר” לשנה הבאה. השנה הזאת כבר אבדה לנו. אני לא נשארתי בע“ח,⁶²⁴ כי השתכרתי כל העת בדברים אחרים ו”תן לי 300 חותמים" ואכל עמוד. גם ב“השלוח”, אל תקנא. ל“מעורר” יש זכות־הקיום גם כשׁיֵצא “השלוח”, והלואי שיֵצא. משופמן קיבלתי דברים חדשים וחשובים מאוד. לשלוח לך את התרגום לא כדאי, דורש הוא תיקונים, אבל אני מקבל את זה על עצמי. יש לי דאגות רבות ותהא עוד אחת.⁶²⁵ איני יודע מה לעשות עם המודעה הרוסית: אין לי אותיות. משלוח הארגז⁶²⁶ עלה לי לערך ב־12 רובל. ענייני “המעורר” הולכים וטובים בחו“ל. “יאֶבר. נַאר”. ו”היום" אני מקבל; “יודישע פאלק” לא. ועוד נאסטאוולעניע⁶²⁷: הווה דייקן במספרים. ועשה הכל בישוב הדעת ובמנוחה.

יוסף חיים.

219. לפ. לחובר

06 28/11, לונדון.

לפישל לחובר,

יקירי,

איני זוכר מתי שמחתי שמחה כזו שבשעת קבלת מכתבך. בראותי מרחוק את הגלויה בידי נושא־האגרות והכרתי את הכתב והבנתי שזו ידיעה היא ע"ד שחרור,⁶²⁸ חטפתיה מידו ומבלי קרוא מתחילה נשקתיה. בפועל ממש. נוּ, מזל־טוב לך, אחי!

את מאמרך ע“ד ביאליק בוודאי קראת כבר בדפוס. לפני שבוע שלחתי אליך גם קונטרס י”א ובוודאי קיבלתו כבר. עכשיו הריני מחכה להבטחתך. התאזר עוז והזדרז!

באהבה,

י. ח. בּרֶנר.

קיבלתי זה עתה ידיעה ע"ד שחרורך גם מיקיר וארשבסקי חברנו. עתה נבוֹאה לעזרת ספרותנו, אחים! אגב אורחא: שכלל את סגנונך, יקירי, שכללהו.

220. לג. שופמן

[לונדון, תחילת דצמבר 1906].

שופמן,

התיקון ב“לא” נראה ונראה בעיני. עוד אלך היום לביילין ואמסור לו את מכתבך. שואל אתה אותו, איזו העוויה עשיתי אני בקראי את ה“לא”. אתמהא! כלום איני “מבין” בפנינים, ודווקא לא ככל היהודים?! אני כבר קראתי את הקטנות כשמונה פעמים, ובכל פעם אני מתפעל. בסוף “האשמורת התיכונה” הייתי מוחק את המלים: “את השריקה הידועה”. די ב“פיוּט! – שרק קאראבלניקוב בשפתיו”. ה“טיול” יבוא עוד בחו' דצמבר. ניחמתי מלדחותו. ביילין נתן בשביל “המעורר” דבר אחד, שאלמלי לא היה “המעורר” יוצא אלא בשבילו בלבד – דיו.⁶²⁹ בו אפתח את השנה החדשה. בשוֹרה: קיבלתי מברדיצ’בסקי מענה על מכתבי. כולו שלנו. – יש לנו עוד בר־טוביה אחד. – יהיו דבריו גם בקונטרס י“ב, גם בשנה החדשה. בנוגע ל”שאלת היצירה" איני חולק, אלא… ספק בידי, אם אני כבר אהיה לאחר.⁶³⁰ דבר גדול בכמות, ואולי גם באיכות, מתרקם בלב, והוא, אם אכתבו, יהיה שחור מסמאל בעצמו.⁶³¹ אה, עוד ידי נטויה. “יפרפרו לבותיכם, יפרפרו!”⁶³² – חוץ מכל זה אני חי חיים לא רעים לגמרי בימים האחרונים: סופרי “המעורר” נותנים איזה תוכם לחיי: שופמן, ראדלר, בר־טוביה… לא רע!

האוהבך מאוד

י. ח. בּרנר.

221. לר' בנימין

3/12 06, לונדון.

יהושוע. את “יזכור” אקבע בדפוס בחוברת ינואר הבאה. חו' דצמבר תצא בעוד שני שבועות, לא יאוחר, ואין בה מקום. בעיני מצא גם ה“יזכור” הזה חן. בנוגע לשירו של ל. – בוסר עדיין ולא יצלח לי. החתיכה מוַאסרמאן ראויה וראויה היא להתכבד בה.⁶³³ את “היהודים מצירנדורף”⁶³⁴ (בהעתקה רוסית) ניסיתי לפני שנה לקרוא – ולא קראתי. מברדיצ’בסקי קיבלתי מענה על מכתבי אליו. שלנו הוא. קיבלתי דברים חשובים משופמן בשביל “המעורר”. נתוסף חבר אחד לנו והוא א. ביילין, המתגורר עכשיו בלונדון, ובחוברות “המעורר” הבאות יבואו ממנו דברים הגונים. לונדונה בא הוא מלֶמבֶּרג, והוא אינו נותן לי לשלוח לש. כפקודתך. אני שומע בקולו, כי בעניינים כאלה יודע הוא יותר ממך, יהושוע שלי! ל“המצפה” אני נכון לשלוח רשימה ביבליוגרפית על “בינתיים”, אך בלי חתימת שמי. שלח לי את אדריסת “המצפה”, כי אינה בידי. קיבלתי מכתב־בקשה מקלארה קלינגר לשלוח לה גם את ג' הקונטרסים הראשונים. מה לעשות ואין לי. עניתי לה מכתב של כבוד. קיבלתי זה עתה מכתב־התאוננות מאת אחד – – –.⁶³⁵ מבקש אתה 5 אכסמפלארים מחו' י‘, ולי אין ממנה אלא אכסמפלאר אחד. אסון הוא, אחי, שנתיאשתי בשעה שהדפסתי את החו’ הזאת ומיעטתי להדפיס. כתוב לי מה לעשות. בכלל, אחי, עתה צריך לקבל חתימה ולסדר חתימה ולארגן חתימה מראשית השנה הבאה. – השנה הזאת כבר אבדה לנו גם בחומר וגם ברוח. בשנה הבאה יבואו דברים חשובים וגם האסונות לא יישנו. הצנזורה ברוסיה לא תעכב עוד, כבר התראו אתם פנים. – – –.⁶³⁶ בנוגע לשאלה של שליחת חומר ל“המצפה” – כבר נכוויתי ב“הירדן”. נו, נשאר עוד מקום פנוי קטן לדבר דברי אהבה באזניך, אך אין עתותי בידי, אַי, עסקים!

אחיך יוסף חיים.

222. ליעקב לרנר

3/12 06. לונדון.

יקירי,

מה לעשות, והאדם עלול לטעות. בשל התוכן הנמרץ, שרציתי מאוד, כי יתבטא בספרותנו; בשל התשוקה לראותך כותב דברים מקיפים; בשל המקומות היפים מאוד מעין: “ואשר לו חרב וזרוע ואגרוף בגידים משורג, ממותת ושוחט והורג” וכיוצא בזה מסרתי את הדבר לדפוס – ואחר־כך נמלכתי. ונמלכתי מפני זה: מתחיל אני: “הגידה אם תדע, חביבי, מה פתרון הזדונות סביבי” – מה קשה ובלתי־מצלצל! אח"כ: “ששיקצו טהרת היופי בכל מיני חלאה ודופי”, “מעשים כה טמאים”, “לא הראה גאונו”, “לא כולם השמידם בחרונו” – במלה אחת, חכך הטועם צריך להגיד לך עצמך, שהשיר דורש התרכזות, מרץ הקיצור וחיזוק־המבטא. זה הכל. הן רואה אתה שתיקנת את “ולבכות אחפוצה” ועלה⁶³⁷ יפה, כמו שכתבתי לך כבר מיד אחרי קבלתו. גם השיר “לאחר זמן” נאה הוא, אלא שהשם הוא למותר, וכל יתר בשירה עושה רושם כבד.

שלך י. ח. ברֶנר.

223. לש. ביכובסקי

3/12 06. לונדון.

אחי שמעון היקר. קיבלתי את גלויתך האחרונה מיום ה' בערב וגם את מכתבך מיום ד' בערב. מעבר לדף תמצא מודעה, אשר רק אותה עליך להדפיס בכל העתונים. היא קצרה ומגדרת הכל. והעיקר שהיא מיישבת את אסוננו בנוגע לחתימה על השנה שעברה, כי עליך לדעת שמחוברת י', מפני שהדפסתי ממנה ביאושי (אתה היית במאסר ואני התעתדתי לנסוע לפלשתינה) מספר קטן מאוד של אכסמפלארים, אין לי אף אכסמפלאר אחד. שים זאת אל לבך, ובכלל גם עם שאר החוברות אל תהא בהול למכור. מי“א ומי”ב אוכל לשלוח לך עוד מחמשים עד מאה – וחסל. חוברת י“ב תצא לא יאוחר מביום 15 דצמבר למספר חו”ל, ועד שתיקבע המודעה בעתונים, כבר יהיה “יצאה”. אגב: ב“יאֶברייסקי גוֹלוֹס”,⁶³⁸ 5 No, יש מודעה ע“ד “המעורר”. האתה שמת אותה שם, וצריך, אפוא, לתת מודעת־חליפין. דוק ושים לב לכל דברי. שלח את רשימת הסוכנים והמודעות (של “יאֶבר. נארוֹד”⁶³⁹ ביהודית, כי אין לי אותיות רוסיות) בהקדם האפשרי. מעיר ז’וואניאֶץ, פלך פודוליה, פנה אלי איש ישר וסופר־לעתיד בבקשה למסור לו את הסוכנות לחבל פודוליה שלעמלק”פ.⁶⁴⁰ כתבתי אלין שיפנה אליך. כתובתו:

М. Жванец, Подол. губ. Учителю мест. (II) Тал־Торы (g) А. Л. Ягольницеру.⁶⁴¹

אילו הייתי יודע שבאמת תוכל להוציא את “נסיונות”, הייתי משאיר את הזאַץ⁶⁴² של “טיול” לשופמן ושל הדברים שלו, אשר אדפיס בחוברת ינואר הבאה, והיית מרוויח את דמי הסידור, כי אז לא היה צורך בשביל הרשימות אלא בנייר ובהדפסה. כתוב לי על זה. – בדבר “תושיה” – מה איכפת לך? תקבל חתומים. מאמריקה אני פודה כמעט בעד 300 אכסמפלארים בנכיון של 25 פרוצנט ודמי המשלוח (כי הם מזילים שם את המחיר). אך למה לך לדעת ע“ד אמריקה? זוהי מידה יהודית! מה היא אמריקה – תוכל לשפוט ממכתבו של – – הרצוף אליך בזה. דוק בו היטב ותראה, איזו נבלה מבצבצת בו. ע”ד 500 של צ’יכוב אינו מזכיר כלום, ע“ד ה”בינתיים" שלא נתקבל (??? מלונדון לאמריקה אינם הולכים לאיבוד חבילות אחדות בעלמא!!!) נתיישב לכתוב לי מקץ חמישה חדשים. “לחקור אחרי החבילה”!, אבל כיצד אחקור, אם המכתב נכתב ביהודית, ומה אם אבוא לפוסטה ואשאל: “אדוני! לפני חמישה ירחים שלחתי שלא באחריות חבילות אחדות של ספרים ולא נתקבלו. מה אִתם?” – הלא ילעגו לי! רב לי! אני מסלק את ידי מ – – זה לגמרי.⁶⁴³ בנוגע ל“עזרה” חשוב בדבר! איזו 50 p 12? הלא רציחה היא! בעד מה? ישלחו לך חשבון וגם רשימת הספרים שתקבל. פֶ’ה, עסקים יהודיים! בנוגע ל“לא־כלום” פנה בעצמך ל“עבריה”⁶⁴⁴ ובקש. נמאסו עלי העסקים האלה. האדריסה היא: A. S. Waldstein, 155 Clinton Str., New-York. השיר “וידוי” של אפשטיין אני מחזיר. ארוך הוא יותר מדי, לקוי במקומות רבים ופרוזאי בסגנונו בהרבה מקומות. יתוקן־נא. כתוב. ראה מעל"ד.

יוסף חיים.

קונ' י"א לריאקציות שלחתי. מה צייטלין? שלחתי לו גם את “לא כלום”. הקיבל?

[מעבר לדף]

יצאה לאור חוברת י“ב (דצמבר) של “המעורר” הנערך ויו”ל אחת בחודש ע"י י. ח. ברֶנר בלונדון.

תכנה: א) לפני שואה (סוף) י. אבויה. ב) טיול (רשימה) ג. שופמן. ג) מילודיות־בציר (שיר) יעקב פיכמאן. ד) חיים. יקיר ורשבסקי. ה) מחשבות. בר־טוביה. ו) אז… (שיר) ש. פינסקי. ז) הסעודה השלישית (ציור) יצחק יאמפּוֹלסקי. ח) מרשמי עתונאי. משה קליינמאן. ט) ביבליוגרפיה, מודעות ודברים שונים.

מתקבלת החתימה על “המעורר” לשנת 1907.

כתובת המערכת:

J. Ch. Brenner, 48 Mile End Rd. London E.

הסוכנות הראשית ברוסיה: 25/6,С. Л. Быховский, Варшава, Новолипье

מחיר “המעורר” עם המשלוח: לשנה 3 רובלים, ובערך הזה לחצי שנה ולרבע שנה.

*

* *

מפני האסונות הקשים והשונים, אשר מצאו את שנת “המעורר” הראשונה (ואשר – ישימו־נא לב – לא יישנו עוד בשום אופן ואופן), אין להשיג ממנה כל קומפלקט שלם, אלא רק חוברות שונות ובודדות במחיר 25 ק"פּ החוברת, וכל אלה, אשר שלחו או ישלחו דמי חתימה, יואילו לקבל תמורתם מן השנה החדשה חוברת חוברת כסדרה. חוברות־למבחן חינם אינן נשלחות; פרוספקטים לכל דורש.

224. לא. ציוני

4/12 06, לונדון.

יקירי,

רק היום אוכל לשלוח לך את עלי־ההגהה מ“לפני שואה” (7 עמודים); אך אם תחפוץ להשתמש בהם, עליך יהיה להגיהם בעצמך מתחילה, כי אני אשלח לך בלתי־מוגהים. אך אולי לא כדאי כל עיקר?⁶⁴⁵ “המעורר”, י"ב יֵצא לא יאוחר מביום 15 דצמבר.

לבלומנפלד אשלח את כל שלוש החוברות ביחד.

להציג את “לפי שואה” – כדאי וכדאי, לפי דעתי.

כבר באה העת לאסוף חתומים לשנה הבאה.

לחו' ינואר אני מחכה ממך לאיזה דבר פובליציסטי, כי בבלטריסטיקה עשיר אני – –⁶⁴⁶ ופובליציסטיקה אין לי כלל. כתוב “מעין־השקפה”.

“ימות־המשיח” של אַש אין לי.

“אחרי בחינותיך” – אימתי?

שלך

יוסף חיים בּרֶנר.

ומה אתה אומר ע“ד “השלוח”? הידד! ואולי אתה יודע איזה דבר ע”ד “העומר”. הודיעני.

ברדיצ’בסקי ישתתף ב“המעורר”!

225. לאפרים א. ליסיצקי

06 4/12, לונדון.

לאפרים א. ליסיצקי.

חברי היקר,

שירך “בשובי” גרם לי הרבה שמחה והרבה צער. שמחה – על אשר נבואתי בנוגע לכשרונך הפייטני הולכת ומתקיימת ומתחזקת, וצער – על אשר למרות האיתן הפיוטי שבשירך זה, בסגנונו הנמרץ וברגשו הנערץ, אין לי היכולת להדפיסו מפני המוטיב הכוזב שביסודו. בוודאי אתה זוכר, שגם ביאליק עמד על סף־בית־מדרשו, מקדש־אל־נעוריו, בעת שסיפּו אשר רקב וכתליו הנמלחים בעשן ופיח התקרה שנית עליו נקרו, – – –⁶⁴⁷ והוא שופך שם את כל געגועיו, את כל מרירותו, אבל הוא אינו שב. מפני מה? מפני שאי־אפשר לשוב, מפני אין לאן לשוב, מפני שבית־המדרש כבר הוֹרס וכבר הוּדש, מפני שבו בשבילנו כבר אין דבר, אין דבר בהחלט, והמשורר שלך, מפני שלא מצא בעולם כלום, או מפני שהעולם “דחו, צררו”, הוא מבטיח: “אשכח את העולם מעבר לחללך!” לא! לא! צריך לתקן פה איזה דבר, שעדיין איני יודע להגבילו בדיוק, ורק אז אפשר יהיה להוציאו לאור. יהא מונח, אפוא, לדעתי, עוד איזה זמן – ואז נתיישב בדבר. ענני על מכתבי זה.

בוודאי קיבלת כבר את “המעורר”, י"א, עם שירך שבדפוס ועם שירך שבהגהה. כתוב לי גם על זה.

שלך י. ח. ברֶנר.

אולי תוכל וכתבת לי על חייך הפרטיים, מה מעשיך וכמה ימי שני חייך וכיוצא בזה. סלח לי על סקרנותי, שאינה, כמובן, סקרנוּת בעלמא.

ו“איוב” מה?

226. לצ. ז. וינברג

לונדון, 4/12 06.

לצ.ז. וינברג.

יקירי,

“ביום השבת” עולה על “בלילה”. לפי דעתי, בכלל, כשיש לך איזה תוכן מסויים אתה מאריך בו יותר מדי, וזה מקלקל לרוב את ציוריך, אולם ב“ביום השבת” אין תוכן כזה אלא מומנטים בודדים, ועלה לך גם מפאת זה, שבצד הלז אשר “ביום השבת” לא נגעו עדיין כל מציירי־השבת שבספרותנו, משלום אַש עד חבריו. הרשימה הזאת תבוא באחת מהחוברות הראשונות של “המעורר” למן השנה החדשה. –

בוודאי קיבלת כבר את “בלילה”, אשר שלחתי לך לעבּדו, עם ההערה הקצרה שבצדו. סלח לי, יקירי, שגרמתי לך בוודאי שלא במתכוון איזו עגמת־נפש. וכדי לפייסך ולגרום לך גם הנאה פורתא הריני ממלא בקשתך התמימה בנוגע לפוטוגרפיה משלי. הפוטוגרפיה הרצופה פה היא באנאלית ביותר ולא־⁶⁴⁸ удачная, אלא שאחרת אין לי לפי שעה, ומאי נפקא־מינה?⁶⁴⁹

שלך בחיבה רבה

י. ח. ברֶנר.

227. לש. ביכובסקי

06 6/12⁶⁵⁰, לונדון.

אחי שמעון היקר.

קיבלתי את ה־35 רובלים. ביום ב' העבר שלחתי לך מכתב באחריות. מחכה אני לתשובה עליו. מחו' י“א וי”ב אוכל לשלוח לך כמאה. חו' י“ב עודני יכול להדפיס יותר, אבל חושב אני שלא כדאי, מאחר שאין השתיים הקודמות. בשביל “היום” אשתדל לשלוח דברים מתורגמים, כי דברים מקוריים איני כותב בימים האחרונים.⁶⁵¹ כתבתי היום לאו”נ,⁶⁵² שרוצה אני כי יבוא ללונדון. יכול אני לשלוח לו כחמישים רובלים להוצאות. במודעה, ששלחתי לך ע“ד חו' י”ב, צריך להוסיף, אם אפשר, בתוכן, אחרי “מרשמי עתונאי” של קליינמאן: “אזכרה, מילקוטו של ר' בנימין”. בנוגע לאותו סופר, הלא יודע אתה, שאין ל“המעורר” הונוראר לשלם.

והנני המחבקך

יוסף חיים.

פרוספקטים אדפיס ואשלח בהקדם האפשרי.

שלח רשימות הסוכנים הפרטיים.

228.לד"ר יוסף קלוזנר

[לונדון, 10.12.1906]

מפני המודעה הזאת⁶⁵³ לא שלחתי לך את המחברת⁶⁵⁴ עד עתה, כי אמרתי: מאחר שהם עומדים עמך בחליפת מכתבים, ודאי ששלחו לך בעצמם. לצערי, איני יכול לשלוח אכסמפלארים אחרים מקונטרסי י' וי“א של “המעורר”, מפני שבעת שהדפסתי קונטרס י' היתה החלטתי לנסוע לפלשתינה, ובמתכוון צימצמתי כל־כך במספר האכסמפלארים, לבל אצטרך להובילם אתי להתם (ומובן שלא יכולתי להרבות את מספר הי"א על הי'), עד שעכשיו אין לי מהם אלא אכסמפלאר אחד בשבילי. מקונטרס ט' יש לי עוד – –⁶⁵⁵ וע”כ הנני שולח לך אכסמפלאר שני. על “עם הזרם”⁶⁵⁶ לא היה לי מה להעיר, מפני שדעותי דעותיך בנדון זה, וכלום אבוא להיות לך תנא דמסייעא? הקור גדול בחדרי, ואצבעותי רועדות, וקשה עלי הכתיבה. “מה שלומי הגופני והרוחני?” בריא אני בגופי, וברוחי – ישועות בל נעשו, ולפיכך הרי אני מצמצם בדברים. הידיעה ע“ד התחדשות “השלוח”⁶⁵⁷ היתה לי למַעין של עליצות נפשית, אלא שממני אין לכם לקוות הרבה. יש, אמנם, פלאַנים,⁶⁵⁸ אבל מצבי הנפשי אינו נותן לי לכתוב. גם בשביל “המעורר” לשנה הבאה אין לי משלי אפילו שורה אחת. משל אחרים (שופמן וכו') יש דווקא דברים הגונים. הודיעני, אם אשלח לך ללוֹזאנה את הקונטרס הי”ב שיֵצא בעוד שבוע?

בנוגע ל“מאמרי התהילה הרבים”⁶⁵⁹ ידי נקיות מהם לחלוטין. “מצבו של המעורר” – הוא יתקיים. יעוין בפרוספקט שבקונטרס י"א.

229. לצ. ז. וינברג

06 – 10/12, לונדון.

לצ. ז. וינברג.

חביבי,

קיבלתי את ה“בלילה” המתוקן. קונטרס י"ב נמצא כבר תחת מכבש הדפוס, ועליך, אפוא, להמתין על חוברות השנה הבאה. בוודאי קיבלת כבר את מכתבי הסגור עם התמונה הפוטוגרפית, ששלחתי לך בקבלי את “יום השבת”. גדול הקור בחדר וקשה לכתוב יותר. רועדות האצבעות. שלום רב.

שלך

י. ח. ברֶנר.

הווה זהיר בבריאותך ואל תתרגש כל־כך מכל דבר קל. בעיקר הדבר, חכמים המה הבורג’ואים. לא?

230. לשמעון ביכובסקי

11/12 06, לונדון.

אחי יקירי,

קיבלתי זה עתה את ה־15 רוּב. אתמול כתבתי לך. שלחתי לך חשבון מדוייק, כמה ספרים צריכים להיות אצל “עזרה”. מן החשבון, שאתה שולח לי מ“עזרה” וממך גופא, אני נוכח, כי עם כל קונה וקונה מרוסיה אני מפסיד. ההוצאות הצדדיות הן נוראות. ע"ד חוברת י' כתבתי לך אתמול, שפקדתי על אמריקה לשלוח לך. ביום השבת הבא (ובשום אופן לא יאוחר מיום ב' הבא, 17 לירח דנא) אשלח לך: – – –⁶⁶⁰

לעת־עתה אני שולח לך חבילה קטנה של פרוספקטים ובלי אחריות. מעניין, אם תקבלה.

בנוגע ל־300 אכסמפלארים אני חושב, כי זה מעט. אני כתבתי לך 300 חתומים. אבל הלא צריכה להיות גם מכירה בודדת. חה־חה, הרואה אתה, שמכיוון שהראו לי אצבע אני כבר משתוקק לרכוש את כל רוסיה. נֵאטוּרה יהודית.⁶⁶¹

“המעורר” בשנה הבאה יהיה רב האיכות.

על בימה“ס – – יש לי מעין איזו טינא ואין כמ”ל.⁶⁶² אך היה זהיר.⁶⁶³

231. לצ. ז. וינברג

06 12/12, לונדון.

יקירי,

לא. המכתב המוּשב לא היה ממני. אני, אמנם, עניתי לך מיד כשקיבלתי את ה“בלילה” המתוקן, כי הציור יבוא בחוברות “המעורר” של השנה הבאה, יען כי קונטרס י"ב נמצא כבר כולו תחת מכבש־הדפוס (מחר יצא לאור),⁶⁶⁴ אך אל הגלויה ההיא הדבקתי את המארקה⁶⁶⁵ הדרושה, ובוודאי כבר קיבלת אותה. – שלום!

שלך י. ח. ברֶנר.

232. לשמעון ביכובסקי

יום השבת, 15 דצמבר [1906].

אחי,

קבל את איגרתי זו והודיעני תיכף על קבלתה. היון שלחתי לך 13 חבילות באחריות ע"י הפוסטה ועלו לי בעשרה רובלים. שם היו:

“המעורר”, ב' – 20 (השגתי בחזרה)

“לא כלום” – 15

פלאקאטים יפים 150

“המעורר”, י"א 150

“המעורר”, י"ב – 225 (25 בשביל “תושיה”)

פרוספקטים הרבה על כל חבילה.

אחיך וכו'

קיבלתי מכתב מגנסין. הוא רוצה לבוא. אשלח לו כסף. הרואה אתה את שיטבל?⁶⁶⁶ מה עם השלושים?⁶⁶⁷ לחתומיך מחול [מחו"ל] שלחתי הכל, לבד מי'. החותם מקאֶרטש היה רק לחצי שנה. הווה דייקן בחשבונות. מראשית השנה אשלח לך רק בטראנספורטים, ואתה תשלח לכל. חוץ מִלךָ לא אשלח לשום איש. כתוב תיכף.

233. לשמעון ביכובסקי

06 16/12, לונדון.

אחי יקירי,

כתבתי לאמריקה שישלחו לך משם חמישים אכסמפלארים מן “המעורר” י'. אם לא ישלחו משם אין פערפאלען.⁶⁶⁸ בידי אין אף חוברת אחת.

– – –⁶⁶⁹

כל תנאים לא היו ביני ובין עזרא. הוא כתב לי “לא נלך אל הרב”, ואמנם כל פרוצנטים לא נוכל לתת לו, מאחר שהחתומים היו חתומינו, שפנו אלינו. במכתב אליו כתבתי שינכה שכר טירחה ומשלוח. הוא שלח, אם שלח… (רק פעם אחת ובחדא מחתא)⁶⁷⁰ “המעורר” א' – 8; ב' – 50; ג' – 70 (נשארו בידו 28 אכסמפלארים), ד' – 130 (נשארו 67); – –⁶⁷¹

קיבלתי זה עתה את ה“אידישעס ואכענבלאט”. צייטלין קען שרייבען.⁶⁷² כתוב.

– –⁶⁷³

אחיך

יוסף חיים

234. לר' בנימין

17/12, 06, לונדון. יהושע, הנני שולח לך קונטרס י“ב של “המעורר”. סוף סוף, הוצאנו שנה אחת. מכתבך האחרון הגיעני כשכבר היה הכל מודפס, מלבד צד עליון של השער, ותיקנתי שם את השם.⁶⁷⁴ למודעות לא היה כבר מקום. עייפותי מגיעה עתה עד מרום קצה ולא אוכל לכתוב. שלחתי לכל חתומיך, שלחתי לנַאגלר (שמו בתור “סוכן”) 5 י”ב. שלחתי לד“ר טוֹן ב‘, ד’, ה‘, ו’, ז’־ח‘, ט’, י”א, י"ב. קיבלתי היום מכתב מ – – ולא מצאתי בו אלא שיר, שאי־אפשר לי להשתמש בו, ודברי־משפט אחדים על אשר לא הצגתי את שמור בתור סופר. היכן נפלאותיו של זה בתור סוכן אשר התפארת בו? לתרגומך של “הוא סיפר לעצמו” אני מתייחס בשוויון־נפש. ברצונך לתרגם – תרגם. מה יועילו לנו הגויים? לנו נחוצים עברים קוראים עברית, והם אינם ולא יהיו. והרי לך פירוש המלות,⁶⁷⁵ אף על־פי שלא נעים לי לטפל בזה. “טושטשה הנקודה הקטנה”. היינו שהיא היתה נקודה קטנה בעולם וטושטשה; “הבּריא”, כלומר, הנוֹרמאלי בפסיכיקה שלו; “הרעילו את דמיך אותן התמונות (של נשים אחרות), כי רעב אתה” לאשה; “המרַמה, המַתעה”, כלומר הכוח העיוור של סוד־החיים וההוויה, המכה באדם להקים דורות, שלא מדעת, ומרמה ומתעה אותו; “לא הבוז” ולא “לא, הבוז” שהרי מפני מה עוד [נ]בוז לזה שחייו אינם חיים שלא באשמתו? “ונִצְרָה” – מלשון “נצר נתעב”; “בקרבת הגל התשיעי” – מבטא רוסי, כלומר הגל האחרון שלפני הגאולה. “עצבים עצביך” – לשון נופל על לשון עברי, ולא תתרגמהו ז’ארגונית. פֶ’ה, עבודה לא נעימה העמסת עלי!

א. ביילין מתפרנס מעבודה יומית ב“אידישען זשורנאל”. “המצפה” לא קיבלתי. סמכתי עליך ונתתי מודעה עליו. שלחתי לו את החוברת. שלח אדריסתו של יאַמפוֹלסקי. – איך אשפיע אני שישלחו לך את “היום”? כלום גבאי אני שם? – התחזק, יהושע, והיה לאיש יזכור⁶⁷⁶ “מגילת שגיון”. אחיך.

י. ח. בּרנר.

235. לשמעון ביכובסקי

06 17/12, לונדון.

אחי, בוודאי קיבלת את מכתבי ששלחתי לך שלשום ע"ד 13 החבילות. והרי לך עכשיו עוד מכתב עם 6 דיבּרות:

א) ע“ד האוסטאוו.⁶⁷⁷ נחוץ הוא לי במאוד מאוד. אולי יש לאיש מכם סוֹלדאט מַכּר, והוא יוכל לקנות את זה ברוֹטה⁶⁷⁸ בעד 25 ק”פּ. בכל אופן – השג.

ב) אם יהיה לך כסף־חתימה עד 100 (מאה) רובל, אל תשלחהו אלי אלא לגנסין, כי אני הבטחתי לשלוח לו כסכום הזה, בכדי שיבוא לכאן, וספק בידי, אם אוכל להשיג פה מעות כאלו!

ג) שלח אכסמפלאר ל“יודישע פאָלק”, ובקש סליחה בעדי על שמרוב חפזון לא באה האדריסה שלהם במודעה. הקלקול יתוקן בחו' הבאה.

ד) שלח לד“ר ס. גוטמאן, רוֹסטוֹב־דוֹן, סטאראיה פּוֹצ’טוֹ־באיה, 156, – – את הח' ו‘, ז’־ח’, י”ב וכתוב לו, שאתה שולח לו זה בפקודת ד"ר פ. פרנקל (בר־טוביה) מבּאֶרן ובקש ממנו שישלח לך את מחירם.

ה) תמסור לפרישמאן אכסמפלאר מכל חוברת שתקבל.

ו) מראשית השנה – בכדי שלא יהא כל בלבול וטומלעניש⁶⁷⁹ – אני רוצה שלא יהא לי לשלוח מכאן אף חוברת אחת שלא על ידיך ואפילו לרידקציות. אני אשלח לך בטראנספורטים,וכל האדמיניסטראציה תהיה בידך. אך על זה עוד נדבר. כתוב קבלה גם על כרטיס זה.

בלונדון אֵד ואויר נורא, וראשי כואב עלי זה היום הרביעי בלי הפסק ועיפותי אין לשער.

לצייטלין שלחתי כתב־יד בשביל עתונו.⁶⁸⁰ עוררהו שישלח לי גם הוא את כת"י.⁶⁸¹

236. לא. ציוני

25/12 06, לונדון.

יקירי,

את תשעת המארקים קיבלתי. “נשארת חייב” עוד בעד בלומנפלד (י', י“א, י”ב). מאמר בשביל חו' הא' כתוב על כל מה שאתה רוצה והגד כל אשר יהיה עם לבך. החו' האחרונה ודאי שקיבלת כבר. בשבועות האחרונים עסקתי בדבר חדש וגדול בכמותו, שאמנם כתבתיו ועלה יפה,⁶⁸² אך תחת זאת הנני עיף עתה עד לאין שיעור. וכתבי אחיך⁶⁸³ המונחים אצלי (נופלים קצת מהפרק הראשון) דורשים, לפי הודאת בעל הדין עצמו, תיקונים בהרצאה, ואני טרוד ועסוק ועיף. זהו החסרון העיקרי של אחיך, שהוא סומך את עצמו על האדון הרידאקטור, ומי הוא האדון הרידאקטור, אם לא בחור פועל שכמותו? אכתוב לו את זאת מחר. בדבר “אויב העם”⁶⁸⁴ – אולי. בכלל, רפים העסקים. שלך יקירי,

י. ח. ברנר.

יש לך עוד שהות של שני שבועות.

237. לשמעון ביכובסקי

26/12 06, לונדון.

אחי יקירי,

גלויתך מיום ו' קיבלתי. מה הלאה? במודעות ע"ד “המעורר” תוכל להוסיף:

“בתיק המערכת נמצא חזיון חדש בארבע מערכות מחיי היהודים הגולים במזרח־לונדון בשם מעבר לגבולין” מאת י. ח. ברנר. החזיון יבוא כולו בארבע החוברות הראשונות של השנה הזאת".

היכן אורי־ניסן?! ⁶⁸⁵

את הידיעה ע"ד החזיון מסור־נא בטובך ביחוד גם להלל⁶⁸⁶ שלי. אמור לו, כי נולד דבר עמוק מאוד, אך ייזהר לשפוט עד כלותו לקרוא את המערכה הרביעית.

אלה שחתמו פה על “היום” לחודש על־ידי מתאוננים על שלא קיבלו את ההוספות ע"ד אחד־העם. מסור־נא את זה ברידאקציה.

מה“וועלט”⁶⁸⁷ קיבלתי מכתב, שמודעה ע“ד “המעורר” תבוא ב”העולם“.⁶⁸⁸ ב”וועלט" אין אותיות עבריות. כן קיבלתי מודעות־חילוף מ“די יודישע ווירקליכקייט”⁶⁸⁹ וגם שלחתי להם כבר מודעה משלנו. כתוב והודע.

אחיך יוסף חיים.

הקיבל צייטלין את כתב־ידי? גליון ב' של ה“וואכענבלאט” לא נתקבל. גליון ג' קיבלתי זה עתה. המאמר הראשי שלו עשה עלי רושם לא־טוב, אף על־פי שרעיוניו נכונים.

238. לשמעון ביכובסקי

28/12 [1906, לונדון]

אחי, שלשום שלחתי לך גלויה, שבוודאי קיבלת. ועתה:

א) הנה לך ידיעות אחדות בנוגע לאדמיניסטראציה של “המעורר”. מעבר לדף זה תמצא אדריסה לקיוב. שלח פרוספקטים לזה עם איגרת. הוא ענה לאחד מחברי פה, כי יעשה כל מה שביכולתו בשביל “המעורר”.

ב) איה גנסין? לבסוף, אשלח לו אני כסף, אם בידך לא יהיו. אך איהו? הקיבל את איגרתי? הבחיים הוא?

ג) הלא קיבלת את הגלויה של – –, ששלחתי לך לפני שבועות אחדים. והנה מתגלה הדבר, שאת החבילה ההיא לא שלחתי לו ע“י הפוסטה אלא ע”י קוֹמפּאניה להובלה וכמובן כתבתי לו עוד בירח אוגוסט על זה. היום קיבלתי מכתב מהקוֹמפּאניה, שהם פנו לאותו האיש ולא קיבלו כל מענה ועל־ידי זה עדיין החבילה מונחת אצלם. ואם לא יקבלוה בקרוב תחרימה הממשלה האמריקנית. כמובן, כתבתי תיכף ל – – באחריות מכתב בעברית ובאנגלית, שילך לשם ויקבל. אבל, כמדומני, שבגלויתו כבר היתה כתובת חדשה (אני כתבתי לו ע"ש – –) ולכן מהר גם אתה וכתוב לו על פי הכתובת החדשה את דברי אלה תיכף ובמכתב באחריות. לא יאבדו הקונטרסים, לכה"פ. פֶ’ה, עם אנשים כאלה לא צריך לבוא במשא וּמתן!

ד) מה עם צייטלין? הישלח מה שהבטיח? תשובה על זה!

יוסף חיים.

239. למערכת “העולם”

06 28/12, לונדון.

חברים יקרים,

הנני חושב למותר להביע לכם את רגשי שמחתי הרבה בקבלי את הודעתכם ע"ד הופעת “העולם”. דבר שאתם צריכים לעשותו אתם עושים בזה, ואלוהי אומתנו ישלח לכם את הברכה.

בנוגע להשתתפותי ב“העולם”, הנה, בכל חפצי הטוב, ספק הוא בידי, אם אוכל לתת לכם את הבטחתי. הנני כל־כך ממעט לכתוב, וכפי הידוע לכם, אני מוציא בעצמי אורגאן עברי ספרותי בשם “המעורר”, ואם יהיה ד' בעזרי ויעלה בידי לכתוב איזה דבר טוב – הלא אדם קרוב אצל עצמו.

בברכת־שלום חמה

י. ח. ברֶנר.

P.S. תמיהני מה שלא צירפתם למכתבכם את המודעה שלכם על “העולם”, בכדי שאוכל לתתה בחו' יאנואר של “המעורר”, שתצא בעוד שלושה שבועות?⁶⁹⁰

240. לפ. לחובר

07 3/1, לונדון.

לפישל לחובר.

יקירי,

בדבריך על אחד־העם אשתמש בחו' הראשונה, אף־על־פי שאיני יודע, אם תכירם: כל כך דרשו עיבוד ותיקון.

מאמרך על אַש אדפיס ברצון, אלא תנאי אחד: צריך אתה להקדים לו, לכל הפחות, מאמר אחד על אחד מאותם שהזכרת במכתבך.⁶⁹¹

חו' י"א שלחתי לך, ואתה לא קיבלתיה. ולכן פנה אל ביחובסקי שישלח לך הוא. גם את דמי החתימה תשלח לו. “לא כלום” אני שולח לך.

בחיבה רבה

י. ח. ברֶנר.

היטיבה־נא לי וכתוב לחברנו יקיר ורשבסקי, ש“צלליו” החדשים (“ילד מת” הוא החלש שבהם) נתקבלו. יסלח לי על אשר לא עניתיו תיכף, וגם עתה איני כותב לו אלא ע"י שליח. הנני “מת” מרוב עבודה.

הנ"ל.

241. לר' בנימין

07 4/1, לונדון.

יהושע.

“הצורך הנפשי⁶⁹² התמעט” – הא מנין לך? “אצלך הושרה השירה” – הא מנין לך? (שירתי, אמנם, הושרה זה כבר, או, יותר נכון, לא היתה לי שירה בחיי מעולם, אבל כתיבתי עדיין לא נפסקה, ובימים האחרונים כתבתי דבר בן חמישה בויגן⁶⁹³ דפוס ויותר, העולה באיכותו על כל מה שכתבתי עד הנה).⁶⁹⁴ אם ליאוש, אז רק מפני המצוקה החמרית, אבל במה הורעה השתא מאשתקד? ברנר עודנו חי וגופו בריא. כתוב, אפוא, את מאמרך “האדם בתור אלוהות”⁶⁹⁵ ושלח לי את ההתחלה במוקדם האפשרי, ואל תהא שוטה, במחילה. – לחתומים מגאליציה ולישועה מה – – וה – – איני מקוה. הגליציאנים שלך משונים המה, בעלי־תרעומת, אינם מקבלים מעולם את החוברות הנשלחות להם, אינם משלמים את המובטח ורוצים תמיד שתכתוב להם מכתבים בלי סוף ובלי תכלה. – – לא שילם עדיין בעד חתומיו, וכשביקשתי ממנו כסף, חרה אפו והתפטר מסוכנותו. אף על־פי כן הנני שולח ל – – כמצוותך עוד חמש חוברות י“ב. שאֶנאֶר בא בדברים עם לוּבצקי. התדע, מה? “שאקח את ‘המעורר’ אתי ואבוא לווינה” ושם יפלו גוזלים לתוך פינו. פֶה! מוחות מעוקמים ומבלי כל צורך נפשי אמיתי! בעוד שבועיים תקבל את “המעורר” החדש, בן ארבעים עמודים, ותראה, כי עוד יש צורך ב”המעורר“! אני מחכה להתחלת מאמרך בכליון־עינים, אני מקוה ממנו לגדולות. הגיעה השעה לדבר ע”ד האדם, על דבר הגיבור, על דבר היוצר. יותר מדי שולטות בעולמנו הדעות ההמוניות. כתוב. אלוהים עמי, אלוהי הזעם והצער.⁶⁹⁶ שלך, הסולח לך על מכתבך והמחכה ל“עכו”ם",

יוסף חיים ברנר.

ענה על מכתבי זה. מכל אלה שפניתי אליהם והזמנתים וביקשתים לא קיבלתי כלום עדיין. עליך ועלי תקוותי.

י. ח. ברנר.

242. לח. נ. ביאליק

07 5/1, לונדון.

לביאליק. את הזמנותיך⁶⁹⁷ לשופמן ולגנסין שלחתי בו ביום. אולם לכתוב לך, הן תאמין לי, לא היתה לי שעה פנויה עד עכשיו.

אדריסתו של שופמן:

G. Schoffman, bei Max Donn, 21 Sonnengasse, Lemberg, Galizien.

אדריסתו של גנסין לפי שעה (מפני שהוא יוצא בקרוב אלי ללונדון:.губ .Чернигов,ПоЧен,Гнесину.Н

ובנוגע אלי… אין לי דבר, ביאליק, אין לי דבר! ⁶⁹⁸

אמנם, מבלי כל צפיה לזה, היה אלוהי בעזרי וכתבתי בשבועות האחרונים דבר גדול (בכמות) בשם “מעבר לגבולין”, אך איך אוכל לשלחו לך, כש“המעורר” שלי עומד ותובע גם הוא מזונות רוחניים; לגשמיים אינו רגיל, אבל רוחניות הוא אוהב דווקא, דווקא…

וברכה חמה אני שולח בזה לאחד היחידים והמיוחדים – ליוסף קלוזנר. באותו היום שקיבלתי את קריאתו: “התיאש – וכתוב!” התחלתי לכתוב את דברי החדש, ועכשיו כשגמרתי, איני מתחרט על שהתחלתי.

שלום!

באותם הרגשות שלמחַיה⁶⁹⁹ “מתי מדבר”,

י. ח. ברֶנר.

243. לא. ציוני

07 7/1, לונדון.

אחי ויקירי,

ה־34 עמודים⁷⁰⁰ כבר מסודרים בדפוס ומחכים לאותם העמודים, אשר תשלח אתה למען יהיו לאחדים עד 40. יש, אמנם, גם חומר אחר, אבל רוצה אני בפובליציסטיקה שלך. אולי תוכל להקדים מן המועד אשר יעדת? אם לא, אנא הודע את זאת תיכף. אולי תוכל לשלוח לעת־עתה את החצי והמשך יבוא אי"ה?⁷⁰¹

דברי החדש יבוא ב“המעורר”. מערכה ראשונה תבוא בחוברת זו.

מן “השלוח” קיבלתי הזמנות והזמנות. “אם אין אתה לי – כותב ביאליק אלי – מי לי?” אבל מה לעשות, אדם קרוב אצל עצמו, ויודע מי שאמר והיה העולם, שאין אני מתכוון ב“המעורר” אלא לתועלת ספרותנו. קלוזנר מתפאר שיש להם הרבה יותר מאלף חותמים וכי אקבל שכרי מידם וירווח לי וכו', אך מה לעשות?

באהבה

שלך י. ח. ברנר.

244. לג. שופמן

[לונדון. אין תאריך. לפי הענין תחילת יאנואר 1907]

לאחי ליקירי לשופמן,

את הקונטרס הי“ב⁷⁰² בוודאי קיבלת בעתו. אני וביילין אחינו חייבים לך מכתב, אלא שהאמֵן, אחי, שלונדון היא עיר־טריפה – סלח על האֶפּיטאֶט המגושם – ואנו, אחיך, מושכים בעוּלה. היסורים הנם מכל צד ואין לשערם ולתארם. לאחרונה, הגיע הדבר לידי כך, עד שכתבתי אפילו דבר חדש וגדול בכמות “מחיי לונדון” בשם “מעבר לגבולין” (השם בוודאי ימצא חן בעיניך) ויודפס ב”המעורר". ענייני “המעורר” כמקודם – לא הוטבו ולא הורעו. גנסין יבוא הלום. הנני אוזר שארית כוחותי, שיבוא. מרגליותיך (בעיקר “לא” ו“בליל תשעה באב”) נסדרו כבר בדפוס. הרשיתי לעצמי לסדר במקום “חניכי־צבא צעירים” – “חניכי צבא טירונים”. במקום “ראש הרוֹטה”⁷⁰³ (בנוגע ל“רוֹטני קומאנדיר”⁷⁰⁴) – “שר הרוֹטה”. הקונטרס יֵצא בעוד שניים־שלושה שבועות. הכותב אתה איזה דבר חדש בשבילנו? כתוב, אח. אני אוהב דווקא את כתב־ידך המעוּקל. מגריס הוא רק שיניו של ביילין שלנו, אבל אני כבר רגיל אצלו. – רצופה בזה הזמנתו של ביאליק.⁷⁰⁵

שלך

יוסף חיים

שתיים אחר חצות. הנני בדד בחדרי. הערה נחוצה:

ב“בליל תשעה באב” יש כל הצער הישראלי שבגלות רוסיה הלבנה.

245. לשמעון ביכובסקי

07,⁷⁰⁶ 7/1, לונדון. קיבלתי את שלוש גלויותיך מיום 30, 1, 4. עם “תושיה” השוויתי חשבונותי ונשארתי אני חייב לה שבעה רובלים. “המעורר”, א', יֵצא בעוד שבועיים, ואשלחהו לך במספר 300. לגנסין שלחתי היום כתשעים רובלים. עתה יספיק לו ויבוא. חבל ששלחת לו את ה־20, אבל, מילא, יביאם הוא הלום. לאפשטיין אמור, כי את שיריו לא אדפיס עד שיבוא גנסין. מתיירא אני לסמוך על מבינוּתי ולהדפיס משירי משורר חדש. – לש. פרידמאן מסור, כי את כתב־ידו הקטן לא יכולתי למצוא. שלח את “המעורר”, י“א וי”ב, לריגה (נירנברג, נאבּאֶראֶז’נאיה, 5, מעון 14). האיש הזה הוא מַכרי מלונדון והבטיח “לעשות” בשביל “המעורר”. כל החוברות הקודמות נתתי לו בהיותו בלונדון. קיבלתי מכתב מבלכמאן (סטארוֹ־קוֹנסטאנט.), המתאונן עליך על שאינך ממלא את דרישותיו. עם יהודים טוב לאכול ביחד קוּגל ותו לא מידי.⁷⁰⁷ התאוננות והתאוננות על אחרים. ממנחם⁷⁰⁸ מא"י קיבלתי מכתב בלתי־משמח. לשוא אתה כותב לו בכל יום שישתדל. צריכים לסמוך על עצמנו. “הלל⁷⁰⁹ הוא נגד נסיעתו של גנסין בכל עוז”. העוז של הלל… בכל אופן הלא טוב בלונדון, שאין שומעים בה לכל הפחות קול נוגש, וחפשי אתה לנפשך להכות קדקוד אל קיר. חתומַי על “היום” לא קיבלו את ההוספה,⁷¹⁰ ועל כן אין הם רוצים לחתום גם על להבא. כתוב תיכף לגנסין, כי שלחתי לו את הכסף על שם אביו⁷¹¹. – בכל אופן אל תתייאש מן “המעורר” ואל תרפינה ידיך. גרוע מן השנה העברה הלא לא יהיה. בכמות ובאיכות יוטב “המעורר” בכל אופן. כתוב. היום אינני בקו הבריאה. הנני כותב לך את זה בעלמא.

יוסף חיים

שלח “לא כלום” ליעקב פיכמאן. לא ישונה.⁷¹² עם החו' הראשונה תקבל ממני רשימת סופרים רוסים,⁷¹³ שצריך יהיה לשלוח להם את “המעורר” חינם.

246. לא. ז. רבינוביץ

07 9/1, לונדון.

לחביב וליקר, לא. ז. רבינוביץ ביפו.

הנני רוצה להשתמש בשעת־כושר זו ולהביע לך את רגשי החיבה אשר לבי רוחש אליך תמיד, מאז קראתי עוד את סיפוריך הראשונים, “באפס תקוה” וכו'.

בנוגע להזמנתך, שאשתתף בהוצאת “יזרעאל” – מה אומר לך, ואני רחוק כל־כך מעולם־הילדים, ואני לא ידעתי מעולם את עולם־הילדים. זקנים הם גם חברי הצעירים. זקן העם אשר אתי!

את כתובתו של מר צ. לוין איני יודע. כתבתו של יצחק קצנלסון: 79 oN.ул Петроковская,Лодзь

שלום רב

ברחשי אהבה וכבוד,

י. ח. בּרֶנר.

247. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 9/1, לונדון.

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

אתה כתבת:⁷¹⁴ “אתך אני בכל אשר תעשה”. על סמך זה צהלתי לפני חברי: “ברדיצ’בסקי אתנו הוא!” ועל סמך זה רשמתי את שמך במחנה המבטיחים להשתתף ב“המעורר”, ואמנם חכיתי בכל יום ויום לאיזה דבר ממך, ולבסוף תמיה אתה…⁷¹⁵ גם אני תמיה. –

באותה הערצה,

“נכבדך”⁷¹⁶

יוסף חיים ברנר.

248. לר' בנימין

07 10/1, לונדון.

לאחי ליהושע,

ברוכה השעה קיבלתי את תורתך – תורתו של קארלייל.⁷¹⁷ אוסיף עוד עמודים אחדים⁷¹⁸ ויבוא עוד בחוברת זו. ושמע־נא: הן בעזרתו של איש אחד יודע אנגלית תירגמתי כבר בעצמי את חצי הפרק הראשון מהספר: “על הגיבורים, הערצת הגיבורים וענין הגיבורים במהלך ההיסטוריה”⁷¹⁹ ואמרתי לתתו בחו' ב'. ברם עכשיו – הרצאתך הלא נפלאה היא כל־כך! כתוב את הפרק השני, כתוב את הפרק השני!

בנוגע לתרגומים, דעתי כדעתך. אבל לא מדברים קלאסיים כּגיטה ושכספיר. לזה לא יספיק “המעורר”. יש באמתחתי כבר שני תרגומים נפלאים מ“שלומית” של אוסקאר ואילד ו“מופתו של אנטוניוס הקדוש” מאת מוריס מטרלינק.

בוודאי קיבלת את איגרתי האחרונה. לנאגלר שלחתי ה' י“א וי' י”ב. הסטאטיסטיקה – עצה של שטות, במחילה. על לובצקי⁷²⁰ – איני יודע, אם אפשר לסמוך באיזה דבר. רחוק האיש מאתנו. “המעורר” א' תקבל בקרוב.

הנני שרוי בצער גדול וקשה. קיבלתי מאמר מציוני ואי־אפשר להדפיסו.⁷²¹

אחיך יוסף־חיים.

ביילין, אדם הגון מאוד, צריך לשוב לגאליציה. מבקש לו משרה של מורה עברית. מה לעשות?

249. לא. ציוני

07 11/1, לונדון.

לא. ציוני

אחי,

הנני שרוי בצער גדול. בכליון־נפש חיכיתי למאמרך, ממש בכליון־נפש, קיבלתיו, עברתי עליו וסידרתי ממנו כחצי־עמוד – ונוכחתי, כי אי־אפשר לי להדפיסו! ההתנפלות על הריבולוציונרים שלנו, שכבר הבעת אותה פעמים רבות וממש בסגנון זה, ואימתי? – בשעה שכולם נופלים חללים מעל החומה… והנה ההשקפה על האספה ההלסינגפורסית,⁷²² שאין בה שום נקודת־מבט עליונה, שתתפוס את כל האסון – –⁷²³ שבחזיון הזה כמו שהוא. בקיצור, לא עלה, לא עלה המאמר בידך. כתוב לי מה לעשות. הלהחזירהו לך? על הכל במכתבי השני. הנני נרעש ונסער וראשי כואב. שלום לך, היקר! כתוב אלי, אחיך

י. ח. ברנר.

250. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 14/1, לונדון.

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

סלח. האמן לי, כי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא מניתי את שמך במספר אלה שהבטיחו להשתתף ב“המעורר”. אין אני נהנה מ“המעורר” אפילו באצבע קטנה, ויש אשר אני חושך בשבילו מלחמי. תוכל להתייחס לזה כמו שאתה רוצה. אנא, סלח לאיש מבולבל ובלתי מיושב כמוני. אין אלפא־ביתות⁷²⁴ ביני ובין הבאים עמי בכתובים. הכל נדמה לי, שמובן הוא מאליו. תוכל להתייחס לזה כמו שאתה רוצה. בכל אופן, אנא סלח לאיש מבוהל⁷²⁵ על שדפק על־פי טעות בדלת אשר לא לו.

בכבוד גמור

י. ח. ברנר.

251. לשמעון ביכובסקי

07 15/1

שמעון, איני יודע, אם חלית, או העסקים הנם רעים כל כך, עד שאינך מוצא לנכון לכתוב אפילו גלויה.

בוודאי קיבלת כבר את גלויתי, שבה הודעתיך ע“ד הכסף (90 רו"כ),⁷²⁶ ששלחתי לגנסין. תשובה עדיין לא קיבלתי ממנו. את 20 הרו”כ, ששלחת לו, זקפתי על החשבון. אם יהיה לך עוד כסף, שלח 17 רובל (בנכיון דמי המשלוח) אל מערכת “די יודישע ווירקליכקייט”, וילנה, ותודיעם שהנך שולח להם משלי, וגם תודיע אותי על זה. אני חייב להם 17 רוב' אָהן קאָפּיקעס.⁷²⁷ את רשימתך הביבליוגרפית ע“ד “בינתיים” שלחתי היום ל”הזמן" בחתימת אות ב.⁷²⁸ – שלח פּרוספּקט, שנדרש במכתב, לרב הרוחני שלום שיין, עיר ראֶני, פלך בסאראביה, והעבר שם קו על הסוכנות שברוסיה, בכדי שיפנה ישר אליך.

ענה על איגרתי זו. “המעורר”, א‘, בן 44 עמודים, כמעט החצי פּטיט, ובעל איכות רבה, יוצא בעוד שבוע. אם רוצה אתה, הודע על זה בעתונים. כבר באה עת להשמיט את שמות המשתתפים, שאינם מעלים ואינם מורידים. וזה תוכן “המעורר”, א’, כפי שהוא כבר כולו תחת מכבש הדפוס:

1. באותם הימים השחורים. א. ביילין. ב) מנדלי (ליובל השבעים שלו). ח. ב. צלאל. ג) צערו של עולם. בר־טוביה. ד) בליל־חשק (שיר). ז. שניאור. ה) רשימות. ג. שופמן. ו) מרגוע (שיר). יעקב כהן. ז) מעבר לגבולין. מערכה ראשונה. י. ח. ברנר. ח) עכו"ם. האדם בתור אלוהות. ר' בנימין. ט) עוד קצת על אחד־העם (ממכתב פּרטי). פ. לחובר. י) שונות.

אחרי כתיבתי קיבלתי את ה־50 רובל. לחינם אנו מאַבדים הוצאות־המשלוח. הלל⁷²⁹ לא שלח דבר. מי היא הכותבת? מוחי מבולבל מאוד ולא אוכל לזכור. – – –.⁷³⁰

אתן מודעת חליפין.⁷³¹

252 [אמצע ינואר 1907, לונדון].

ל“מתכּוון לטובה”

האמן לנו, ששמחתנו על התחדשותו של “השלוח” היא אולי לא קטנה משלך, ובכל־זאת אין דעתנו כדעתך, שבשביל שלא יתחלקו הכוחות המעטים וכו' על “המ.” לפַנות מקומו ולהיכחד. ל“המ.”, ואפילו מצד כמותו הדלה בלבד, לא היתה מעולם פרטנזיה למלאות מקום ירחון כ“השלוח”. “המעורר” לא התחיל לצאת כל עיקרו אלא מפני שנמצא בו צורך מחשבתי לקומץ קטן של יהודי־המשבר מאתנו, אשר בהיותם מצד אחד מלאים מגעגועי כל הדורות שבעבר הישראלי, שאין דוגמתו, ולפיכך נשמתם עברית כולה ועטם עברי כולו, ומאידך גיסא הם חפשים מכל שעבוד רוחני ודיסציפּלינה מפלגתית מוגבלה ומבינים את המשבר ואת שלאחר המשבר, – רצו ועמלו בבניינה של במה זו, שתתן להם את האפשרות המלאה להיות בני־חורין בעטם ונאמנים לעצמם, להבנתם־תוגתם ולרוחני שבהם; והאנשים האלה עוד לא מתו – הננו. ילך לו, אפוא, “השלוח” בדרכו הכבושה והמיושבה, יורה, ידין, יעלה מעלה־מעלה ויהיה לרב טוב לך, לנו ולכל בית ישראל, ואנו, הקלים והבלתי־מיושבים, לא ניעף ולא ניגע לבוא אל הבקעות והעמקים, ומשם נשמיע את כל הדבר, אשר יהיה עם לבנו לאמרו. בקונטרסינו הקטנים, כל זמן שיהיה לאל ידינו להוציאם, נגלם את עצמוּתנו, את נשמת־נשמתנו ואף את זה אשר לא יבין זר; בהם נשיר ונתפלל, נאהב ונשנא, נטיף ונקלל, נתלהב ונבנה, נתגדל ונתרומם, נתריע ונתַנה את תוקף מכאובינו, נברך ונשווע מעצמת יסורינו, נכפור ונערוך, נפקפק ונחפש – כי לא אל השלוה־המרגעה ולא אל הנתיב הסלול עינינו נשואות.⁷³²

253. לא. ציוני

07 16/1, לונדון.

יצחק יקירי,

“האסון שבחזיון” מִשְׁנֶה הוא: אין הכרה ציונית אצל המוני היהודים ואין דרך גם בשביל אלה שיש להם הכרה. עבודה ריאלית, עבודה ריאלית⁷³³ – ובהכרח עומדים על מקום אחד. ולפיכךשיחקו ברזולוציות ע“ד שאלת א”י, ובכדי לרכוש את לב ההמונים שאין לבם לציוניות מצאו לנכון גם “לחרוש בעגלה הכללית”,⁷³⁴ אף על־פי שאיזו שייכות יש בין קונסטיטוציה ברוסיה ובין הציונות?!! בנוגע למאמרך – הוא לא עלה לך. בוא וראה, שקלוזנר אמר כמעט זה וביתר קיצור, וביתר בירור, ובלי חיטוט בפרטים מפלגתיים, שלא לבן־המפלגה, הבקי בכל העניינים והשמות שלפני הפרגוד ושמאחורי הפרגוד, יהיו כמעט כספר חתום. ע"ד הדיקטאטורה⁷³⁵ כבר דיברו ודיברו בזה, ולמה נבוא בעתון לא־מפלגתי להעלות גרה? בכלל, מאמרך הוא לא של איש העומד מעל כל הענינים האלה, אלא של זה העומד בתוך אלה. להדפיס את המחצה השניה אי־אפשר, כי כבר מלאה החו' וגדושה (בת 44 עמודים), אבל רוצה אני להחזיר לך את המאמר, כדי שתציל ממנו את הניצוצות ותעשה ממנו כלי בשביל החוברת השניה. אם אתה עומד על דעתך שאשלחהו לראדלר⁷³⁶ – אמלא פקודתך. מה עם החזיון שעלה בדעתך?

התשלח לי מה שהבטחת: את תמונתך?

כשתקבל את החו' הראשונה, אל תחמיץ מהביע⁷³⁷ את דעתך עליה.

שלך בלב ונפש

י. ח. ברנר.

254. לשמעון ביכובסקי

07 16/1, לונדון.

שמעון,

אתמול כתבתי לך גלויה, שבה בא תוכן־העניינים של “המעורר”, א'. לאחר שכתבתי קיבלתי את ה־50 רובל. היום קיבלתי מכתב מגנסין שכספי (85 רובל) קיבל, אבל את העשרים ששלחת לו לא קיבל, ואין לו במה לנסוע, יען שעשרים צריך לשלם בעד פאספורט. אני כותב לו, שישיג בהלוואה כ־25 רובל, ואתה תשיב לאותו האיש מיד כשיהיו לך.

כתוב לי, אם לתת מודעת־“הזמן”. על איזו תנאים ביקשת מהם להדפיס את מודעתנו?

– – –⁷³⁸

מ“תושיה” קיבלתי 7 חותמים, מהם בוארשה ומהם בערי השדה. מה דעתך? כיצד צריך אני לשלוח להם? ובכלל, עדיין לא הוּתרה השאלה בנוגע למשלוח פרטי, היהא הכל על ידיך או לא? בכלל – “צרה” עם רוסיה. כששולחים לשם, אין אמונה שיקובל והעצבים מזדעזעים. גם בלי זה טויגען שוין די נערווען אויף כפרות.⁷³⁹ אם אתה רוצה לקנא בי – אל תקנא.

אחיך יוסף חיים.

למעה"ש,⁷⁴⁰ אל תרפינה ידיך מן “המעורר”. עבוד וכתוב.

255. לשמעון ביכובסקי

07 21/1. אחי, קיבלתי את הכל: את ה־40 רובל ואת שלושת המכתבים ואת האוּסטאוו. החוברת הראשונה יוצאת היום ואשלח לך ממנה אכסמפּלאר אחד באחריות⁷⁴¹ ולצנזורים שבוארשה ובפטרבורג. גם לכל החותמים אשלח ישר מכאן. אל תוסף לתת את המודעות הגדולות עם שמות המשתתפים, אלא מודעות קצרות נדפיס מכאן ואילך. “המעורר”. יצא לאור קונטרס פלוני. תכנו: – המחיר. האדריסה. בשביל מודעת “הזמן” לא היה לי מקום. האוּסטאוו, ששלחת לי, אינו זה. לי דרוש: “אוּסטאוו ונוטרעננאָי סלוּזשבּי”.⁷⁴² את “הזמן” הנני מקבל. – – –⁷⁴³ ע“י “תושיה” יש לי 11 חתומים עד היום. – –⁷⁴⁴ מ – – אין מענה. – – שילם בדוחק בעד צ’יכוב, אבל לא בעד “בינתיים”. – –⁷⁴⁵ ל”תושיה" אכתוב כפקודתך. שלום. הנ"ל.⁷⁴⁶

מי היא פאָרט⁷⁴⁷ הכותבת ו“שולחת את ברכתה”? מאו"נ⁷⁴⁸ קיבלתי מכתב. אין בו חשק לנסוע ללונדון.

256. לא. ציוני

07 21/1.

יקירי,

קיבלתי את גלויתך. הנני שולח לך בתור תשובה את החו' א. אם מוצא אתה לנכון לשלוח את מאמרך בשביל חו' ב‘, שתצא בעוד חודש, שלח. את “בממלכת הגלגלים” שלחתי לראדלר כפקודתך. לז’ חתומיך שלחתי. את “הקרע”⁷⁴⁹ ל“העולם” הנני שולח. 50 שלחתי ממנו לגאליציה, 50 לאמריקה, 200 לרוסיה וכ־200 או יותר מונחים עדיין אצלי. כמובן, לא נתקבלה עדיין אף פרוטה אחת בעד כל זה והפסדתי רק דמי המשלוח וגם כן, כמובן, לא בשביל שזוהי מחברת גרועה. היה שלום וברכני, כי אעצור כוח לעבוד להבא.

שלך

הנ"ל.

257. לצ. ז. וינברג

07 23/1, לונדון.

לצ. ז. וינברג.

אחי,

החוברת הראשונה של “המעורר” כבר יצאה לאור. מסיבות טכניות לא בא בו אף אחד מציוריך. הם יבואו (מתחילה “ביום השבת” ואח"כ “בלילה”⁷⁵⁰) בחוברות הבאות. לעת־עתה אל תשלח לי עוד.

מפני מה לא קיבלת חוב' י"ב איני יודע. אני פקדתי על סוכני ברוסיה לשלוח לך. בכל אופן עם החו' הראשונה תקבלה.

על “נסיונות” אין לע"י מה לדבר. השקעתי בזה קצת כסף והרבה עמל – ועדיין אין דבר.

הנני מודה לך מעומק לבי על החיבה הרבה, שאתה מראה לי במכתביך.

שלך באהבת עולם

י. ח. בּרֶנר.

258. לר' בנימין

[לונדון], 1907 23/1.

יהושע,

ה“גדולות” שקיוויתי להן באו, אפוא, סוף־סוף. ה“קומפוזיציה”⁷⁵¹ של מאמר ראשון⁷⁵² היתה של קארלייל, וזו שלך היא. תוכל לשער, מה רב צערי, כשאני צריך לסדר⁷⁵³ את ביסמארק, שאני מתעב אותו ואת נפּוליון כל־כך, סמוך לגיטה, אבל מה לעשות – הענין עלה לך באופן היותר טוב. יישר כוחך!

בוודאי קיבלת כבר את “המעורר”, א‘, עם מאמרו של ציוני במכתבים. שלחתים לך באחריות, ואתה שלח כסף שלא באחריות. ככל שאשר ציווית שלחתי. שלחתי לנאגלר ה’ חוב' א‘. שתיים־שתיים הנני יכול לשלוח לו רק מד’, ה‘, ו’, ז’־ח‘, ט’ ולא יותר. האשלח?

למה ציווית להעתיק את ה“רוחות”?⁷⁵⁴ על מה אתה מכלה כוחן של ישראל? יש תרגום מזה כבר בידי אחד במאֶמאֶל, ובוודאי תרגום לא רע, והיכן ידפיסו?

“ידיעות א”י"⁷⁵⁵ אין לי. פנה למ. שיינקין, יפו. בשביל לקנות ספרו של קארלייל נתתי לבוגדן שילינג אחד (אני איני יוצא מפתח ביתי וחיי קשים מאוד), אבל עדיין לא קנה. יישלח לך באלה הימים. התחל את המאמר השלישי. יהא אלוהים עמך! רק אתך אין תוחלתי נכזבה. ברוך תהיה.

לא־משולם.⁷⁵⁶

שתין פולסי דנורא⁷⁵⁷ ויותר משתין צריך להכותך על שאתה נותן לאחרים להעתיק מכת“י. הוי, מה מרעים זה אותי, ובפרט שכת”י המעתיק גרוע כל־כך.

259. לשמעון ביכובסקי

[1907] 25/1, אור ליום השבת.

אחי, רק היום בבוקר קיבלתי את הרשימה⁷⁵⁸ וכל היום שלחתי עד שעתה, השעה התשיעית בערב, גמרתי הכל. על־פי רשימתך שלחתי ל־181. עוד הוספתי: “די יודישע ווירקליכקייט”; הופנשטיין בהומל; צ. ז. וינברג; יצחק קצנלסון בלודז; לרנר, קוסטופול; דבורה בארון, קובנה; יאגולניצר; לחובר; יקיר ורשבסקי. עוד שלחתי לי“א חתומי “תושיה”. לך שלחתי חוברת אחת “כך” (תודיעני את קיבלתה, כי את הֶעָברה שלחתי לך במארקה⁷⁵⁹ בת פֶּני, ואת זו לכתחילה במארקה בת חצי הפּני). כיצד נתגלגל לרשימתך ח. נ. גינצבורג, שחתם ישר על ידי? ל”תושיה" אני כותב. כן, לך שלחתי בשלוש חבילות ובאחריות 75 חוברות. יותר אי־אפשר היה. בכלל, אם תקבל חתוּמים חדשים, אל תשלח להם מאלו, אלא הודיעני תיכף את האדריסות ואשלח אני בעצמי. בכלל, אל תזלזל חס ושלום בדמי משלוח ובחוברות. בעלמא לא צריך לשלוח לשום מקום. וחוץ מזה אני חושב, כי מכירה לאחדים אינה כדאית בירחון כ“המעורר”, שדמי חתימתו כל כך מועטים. מה אתה אומר לסקאנדאליסטים בעלי “הזמן”? אני כתבתי להם בפירוש לבלי לחתום את שמי על הביבליוגרפיה שלך, אלא אות ב., והם עשו להכעיס. פֶ’ה⁷⁶⁰ אולי תוכל להודיעני אדריסתו של בעל מחשבות. תוכל לשער את עיפותי.

יוסף חיים.

שלח מודעה על יציאת החוברת ל“יודישע פאלק”. לגנסין לא שלחתי, כי איני יודע איהו. להלל צייטלין תאמר בשמי שלוש מלים: ככה לא ייעשה.⁷⁶¹ – מה נשמע עם “השלוח”?

260. ליעקב כהן

[26 בינואר 1907, לונדון].

ליעקב כהן. חבר יקר, היה לי לעזר. לאחר שגמרתי את האכספדיציה ניגשתי לעריכת החוברת השניה של “המעורר”. והנה צרור שירים בידי. זרקתי הלאה⁷⁶² את הגרועים ביותר, אבל גם אלה שיש בהם איזה דבר, מסופקני מאוד, אם ראויים הם לדפוס. ואולם מתיירא אני להדפיסם ומתיירא אני לפסלם. ולפיכך הנני פונה אליך. אתה הן תתייחס לזה בכובד־לב של פייטן. עבור על השירים וברוֹר מהם, לפי טעמך, מי ומי מהם ראויים. ואם תמצא בראויים איזה תיקון דרוּש, אנא אל תתעצל לתקן ותברכך נפש “המעורר”. העברה והחזרה⁷⁶³ בעוד יום אחד. כי החוברת השניה, כאמור, הולכת ומסתדרת.

“עורך המעורר”.⁷⁶⁴

261. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 28/1 [לונדון].

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

כל מורשי לבבי מלאים תודה אין קץ.

והנני מתחטא לפניך כילד,

יוסף חיים ברֶנר⁷⁶⁵.

262. לשמעון ביכובסקי

07 28/1 [לונדון]

אחי, ברגע זה קיבלתי את ה־25 רובל ואת רשימת החותמים החדשים. ביום ו' העבר שלחתי הכל וכתבתי לך. אח“כ היו לי סכסוכים עם הפּוסטה, כי הדבקתי רק מרקאות⁷⁶⁶ בנות חצי הפֶּני, בשעה שמפני הכובד הנוסף צריך להדביק בנות פּני (4 ק"פּ).⁷⁶⁷ שילמתי, אפוא, את הסכום החסר, לבל ישלמו החתומים קנס. היום אשלח גם לשאר. את “המעורר” אני מדפיס במספר 1200. לפולוצקי אכתוב בעצמי דברים אחדים. שלח לי את המודעה של ה”פאלקסשטימע“,⁷⁶⁸ כי לא מצאתיה במכתב. כשתדפיס מודעות אל תכתוב לעולם: “ובקרוב תישלח”, כי באופן הזה ידפיסו גם בעוד שבועיים, בשעה שתצא חוב' ב‘, "ובקרוב תישלח חו’ א'”. מ“הזמן” קיבלתי מודעת חליפין ותבוא בחוב' הבאה. ל“היום” שלחתי פוליטון קטן,⁷⁶⁹ מתנה בעד מודעותיהם. בנוגע ל – – איך "האומנם לא קיבל לא את צ’יכוב ולא את “בינתיים”? “את צ’יכוב הלא קיבל בוודאי. כתב לי שקיבל! איני מבין כלום. את “הזמן” התניתי ברחבה”ק,⁷⁷⁰ ומה אעשה שנתנו לי להכעיס את לאה הגדולה?! בעד זה לא אכתוב להם דבר. עוד אכתוב לך בפרטיות על הכל. האמן, שאין לי פנאי. ובכל זאת יש לי פנאי לומר שלום לרחק הצוחקת.⁷⁷¹ אשריה ואשרי מכריה. הרואה אתה את הלל?⁷⁷² מה אתו? קיבלתי בשביל חו' ב' דבר מאת ברדיצ’בסקי. שלום ונשיקה, נשיקה ממש.

אחיך הנ"ל.

כתוב בכמה עולה המשלוח של חו' א' ברוסיה?

263. לשמעון ביכובסקי

יום ה' בשבוע [חותמת הדואר: לונדון, 31.1.07].

אחי, איגרתך מיום 28 קיבלתי. בוודאי קיבלת גם מה שכתבתי לך קבלה על ה־25 רוב' וכו‘. מאטריצות אי־אפשר להשאיר. הזדרז בדבר שירו של פרישמאן, בכדי שיבוא עוד בחו’ ב‘, שתצא בדיוק בעוד שלושה שבועות. מאו"נ⁷⁷³ קיבלתי זה עתה מכתב. הוא יסע דרך וארשה ללונדון. קוים אַ מאָל.⁷⁷⁴ רוצה אני מאוד שיבוא הלום. כתבתי לו מתחילה, שהחיים רעים פה. אבל אין לפחד. איני כותב לו מפני שאיני יודע, אם ימצאהו מכתבי בפוצ’אֶפ. לבעל־הטענות מסלוֹנים כתבתי היום מכתב וזה לשונו: "’בעת קשה כזו לספרותנו העברית' (לשונו במכתבו) הנך מתפלא עלי, אדוני הנכבד, על שאיני שולח לך לסלונים את ‘המעורר’ מן השנה הזאת, 1907, בעד דמי חתימתך שחתמת ברוּז’אני למחצית הראשונה של 1906 ואשר בעדם שלחתי לך חוברות א‘, ב’, ג' ישר ואח“כ ג‘, ד’, ה', ע”י ביהמ“ס “עזרה” בפטרבורג וגם ו' שלחתי וכו'. ה־1,25, ששלחת, עלה לי, אפוא, בהפסד־משנה מסיבות שלא היו תלויות בי, ועתה, כשדמי החתימה בעד “המעורר” לחצי שנה הנם כבר 1,50, ועתה, לאחרי שעברה מחצית השנה השניה, ואתה לא היית בין החותמים, הנך בא אלי ואל סוכני בטענות ותביעות לשלוח לך מן השנה הזאת בעד אותן הפרוטות. חוצה היא, אדוני!”

את החותם ניידיטש במוסקבה, ארמיאנסקי פֶּר, ד. קונסטנטינוֹבה, מצאתי גם ברשימה נו' 1 וגם בשניה, אלא שבראשונה יש איזה “בשביל”. שלחתי ב' פעמים.

קיבלתי מכתב מהצנזור שבפטרבורג. מהלל מאוד את “המעורר” ומבטיח שלא יאונה לו כל רע. למה שלחת לי את ה־25 רו'? מדוע לא חשׂכת אותם לבוא גנסין?⁷⁷⁵ מצייטלין נתיאשתי. כתוב.

אחיך הנ"ל.

לפוֹלוֹצקי בריגה כתבתי והבטחתיו לשלוח מפה קונטרס א' וד'. ה“יודישע פאלק” קיבלתי. מה אתה אומר לד. פינסקי?⁷⁷⁶ נפלא!

264. לשמעון ביכובסקי

07 2/2, יום השבת [לונדון].

קיבלתי את ה־50 רובל. ושלחתי לכל. כתוב לי בכמה עולה משלוח של חוברת בודדת ברוסיה. ל“השלוח” שְׁלח,⁷⁷⁷ אם אתה רוצה. חוברות א' תהיינה בשבילך עוד במסר מאה. את מכתבי בוודאי קיבלת. לאגודת הסטודנטים בקאזאן כתבתי עוד לפני חודש ימים, כי אין “ראבאטים”⁷⁷⁸ כאלה נוגים אצלנו. אשלח להם רק רבע שנה. מ“תושיה” קיבלתי מענה, כי אם לא 25%, הם מסתלקים מקבלת החתימה. “ומדוע אני נותן לך 25%” (? מה זה? מי אמר להם כאלה?). כתוב לי תיכף, מה לענות להם. אני ממהר, אבל את הפּוסטה איחרתי כבר, כמדומני. מחו' ד' יש לי עוד כחמישים. כל מה שפּקדת מילאתי. – למה אתה שולח כסף ואינך מחכה לביאת גנסין? כתוב.⁷⁷⁹

265. לפ. לחובר

07 4/2 [לונדון].

לפישל לחובר, צ’יכאנוב.

חבר חביב,

מאמריך על כהן ואש קיבלתי. לתתם בתור ההמשך של המסות הספרותיות איני יכול, מפני שנופלים הם מפני הפרק הא' שעל ביאליק. אולם חושב אני להדפיסם באיזו תיקונים, כמובן, בח' ג' בשם “הגיונות ספרותיים”: א. על יעקב כהן. ב. על שלום אַש.⁷⁸⁰ – צר לי מאוד, כי כשרונך אינו מתעמק. אַש, בעצם, אינו כלל בציוריו “משורר הצער והעצב”, אלא ילד אופטימיסט, שלא יצא מקליפתו. כמובן, יש אצלו גם “טרויעריגע מעשיות”,⁷⁸¹ אבל הלא לדון צריך על אופיו הכללי וסגולות־כשרונו העצמיות. הכאראקטריסטיקה של כהן יצאה קלושה, רפויה ובלתי־שלמה. – הקיבלת את החוברת א'? מה דעתך עליה?

שלך הנ"ל.

את הקונטרס י"א, אם לא תקבל מביחובסקי, אשלח לך ביחד עם קונטרס ב', כי השגתי ממנו אכסמפלארים אחדים.

266. לר' בנימין

07 4/2, לונדון.

יהושע.

לפני ימים אחדים שלחתי לך את קארלייל, והיום קיבלתי את שגעונותיך. “ספרא דשבילין” יפה מאד בחיצוניותו, אבל להדפיסו ב“המעורר” לא אדפיסו, מפני שתכנו אינו כלום בעיני⁷⁸².⁷⁸³ כן, מלחמה בינינו, אחי הקרוב־הרחוק, וגם ב“המעורר” זה⁷⁸⁴ הנני יוצא לנגדך ב“הערה”.⁷⁸⁵ בדבר ביסמארק,⁷⁸⁶ אם רוצה אתה להדפיסו על חשבונך בתור קונטרס מיוחד, הנני לעזרתך. את “גאליציה” אקבל ואדפיסו בחלק ה“שונות”, בקונטרס ב‘, כי רפה הוא וגם לא אמיתי.⁷⁸⁷ “חזון ויש”⁷⁸⁸ במובן “דיכטונג אונד ווארהייט”?⁷⁸⁹ לא ברור. – – –⁷⁹⁰ בתרגומיו של – – אין לי צורך. ההערה מר’ נחמן מברסלב לא תבוא, לצערי, כי כבר נדפסו אותם העמודים. ל“המעורר” כבר יש חותמים ברוסיה לערך 250 ועוד יהיו.

שלום לך וברכה, ומחכה לתשובתך

אחיך.

267. לשמעון ביכובסקי

07 4/2 [לונדון].

קיבלתי רשימת החותמים ד' ושלחתי תיכף לכל. ביום השבת כתבתי לך. כתוב לי, מה אענה ל“תושיה”. במכירה לאחדים אין למהר כלל וכלל. דמי המשלוח מעבירים אותי על דעתי. ע“ד אמריקה איני יודע עוד דבר ברור, כי אין עדיין מענה על החוב' א' ששלחתי להם. בשאר מקומות לא חשוב, אך מכיוון שברוסיה יהיו, כנראה, 300 חתומים, מצבו של “המעורר” בטוח. – – –.⁷⁹¹ אם תראה את הלל⁷⁹² אמור לו, כי מפני שהם שולחים בבאנדרוֹל גרוע כזה אין אני מקבל את ה”יודישע וואכענבלאט“.⁷⁹³ היום קיבלתי בדרך נס את הנ'⁷⁹⁴ 9 והיכן 6, 7, 8? בנוגע לפולמוס עם גורליק⁷⁹⁵ אני מבינו, אבל צייטלין לא צדק. למשל, גורליק כתב: “דער מבולבלער פאעט און מיסטיקער”⁷⁹⁶ כלפי הס”ס⁷⁹⁷ וכו' ובדרך לעג להם ולא לצייטלין. אילו היו אומרים עלי, למשל, “מיסטיקער”⁷⁹⁸ לא הייתי חושב את זה לפגיעה בכבודי. אם תראהו, אמור לו, יכתוב איזה דבר בשביל “המעורר” ויקבל תיכף את שכרו במזוּמנים.⁷⁹⁹

מה עם אורי־ניסן? פקודותיך תמולאנה בדיוק. שלום,

אחיך יוסף.

הנני שולח לך שלא באחריוּת 10 חוברות ד'.

268. ליעקב כהן

07 6/2 [לונדון].

ליעקב כהן.

חברי,

היום שלחתי לך – באותו האופן ששלחתי את הקו“ק⁸⁰⁰ “אל המורים” – את מאת חוברות השקלים.⁸⁰¹ צירפתי גם את ה”המחאה“. התיקון בנוגע לרווח וההוספה “מטרת ‘עבריה’ וכו'” נעשה. ל”יפּוֹתוֹ" לא רציתי מדאגה בדבר, פן מה שייראה לי כיפה ייראה בעיניך כמכוער. הלא כן קרה לנו גם בנוגע לכתבי בר־טוביה…

בנוגע לשירים – הנני שומע בקולך.

מחיר השקלים החדשים עם המשלוח 6 פאֶנס 25 שילינג. הסידור מן הקודמים לא נשאר, וההבדל הוא רק במשלוח. היום קיבלתי 15 שיל. 10 פּאֶנס מבּאֶרן. ומסתמא מחברנו רובינזון⁸⁰² בעד חותמי “המעורר”.

כשתקבל את החוברות תודיעני.

רובינזון התפאר, כי יש לך שירים חדשים. אנא להודיעני, אם לא היתה זו התפארוּת־שוא…⁸⁰³

269. לשמעון ביכובסקי

07 12/2 [לונדון].

אחי שמעון, קיבלתי את ה־30 רובל. על אורי־ניסן⁸⁰⁴ כמעט שנלאיתי לחכות. לרשימה 5 שלחתי באותו יום, לרשימה 6 אשלח ביחד עם קונטרס ב‘, שיֵצא בעוד שבוע, לא יאוחר. לאלישוב⁸⁰⁵ שלחתי. לחותם פוזננסקי אני זוכר בבירור, כי שלחתי, ובכלל איני יודע איך לנהוג, כשחותם מתאונן כי לא קיבל, ואתה יודע ברור ששלחת. מציורי שופמן השארתי את הסידור, אך אח“כ דרושות היו האותיות ביחוד ופיזרתין. אם רוצה אתה ויכול אתה להדפיס איזה קונטרס מ”נסיונות“, הדפיסו ברוסיה. אני איני יכול עוד. מ”תושיה" קיבלתי עוד שני חותמים, אך דווקא ב־25 פּרוצנט. לא שלחתי. כתבתי להם שיפנו רק אליך. שירי פרישמאן⁸⁰⁶ קיבלתי וגם הודעתיו על זה. מכתבו של צייטלין קיבלתי וגם עניתיו על זה. שקוע הוא בבִיצה גאזֵיטית. – קנה ושלח לי “כה דיבר צרתוסטרא” של ניטשה בתרגום רוסי משובח. שאל על זה את צייטלין. הספר נחוץ לי. – אם יש לך איזה דבר בנוגע לחו’ ב‘, הודע תיכף; – בכלל עלה המשלוח בכי טוב ובאופן הזה אשלח גם את החו’ הבאות. הונוראר התחלתי לשלם קמעא־קמעא. איני מתיירא: החלק היותר גדול הלא אמלא אני או תרגומים. עם “הדגל”⁸⁰⁷ אין לי כל מגע ומשא ואיני רוצה שיהא לי עמו מגע ומשא. – את ה“ראזסבאֶט”⁸⁰⁸ אני מקבל וגם אתן את מודעתו בחו' ב‘. מ“פאלקסשטימע”⁸⁰⁹ (פארזוֹרים נאלחים!) קיבלתי רק את הג’. “פראלעטארישער געדאנק”⁸¹⁰ קיבלתי. הרבה עתונים אני מקבל. מילא. ההגון מכולם הוא “די יודישע ווירקליכקייט”.⁸¹¹

אחיך הנ"ל.

270. לשמעון ביכובסקי

07 15/2, [ונדון].

אחי שמעון,

קיבלתי אתמול את גלויתך, שבה אתה מודיעני על נסיעתך לקיוב. מילא, אם נסעת, מסתמא צריך היה לנסוע. הקיבלת את גלויתי, שבה הודעתיך על הכל? ביום ב' הבא אשלח לצנזורים ולך את “המעורר”, וביום ג' לכל החתומים. חו' ב' כבר נדפסה באותו המספר של חו' א‘. “תושיה” נאותה ב"ה⁸¹² על 15%. שלחה עוד 4 חתומים. הלל⁸¹³ מיעץ לך לכתוב; נוּ, ומי מעכב בידיך? אדרבה. חוברות ד’ שלחתי לך 10, אני יודע זאת בבירור. מדוע לא קיבלת אלא 6, איני יודע. הודיעני, שבאה הגלויה הזאת לידיך. את החוב' ב' (ג"כ בת 44 עמודים) אשלח לך גם לוארשה וגם לקיוב.

אחיך

יוסף חיים.

271.לג. שופמן

16.2.07 [לונדון].

באתי ומצאתי את המכתב כתוב.⁸¹⁴ צריך, אפוא, לרשום גם אני שתים שלוש מלים, כדי שלא תגדל הטינא. האוויר היום הוא לא רע, ובכ"ז איני יוצא מתוך האמבטי של ריקנות. על מי יש לך טינא?…

י. ח. בּרֶנר.

את “המעורר” תקבל בשבוע זה.

272. לשמעון ביכובסקי

07 18/2, [לונדון].

אחי, קיבלתי את מכתבך מן הדרך. כתבתי לך לפני שבוע לוארשה ולפני ימים אחדים לקיוב. שלחתי לצנזורים ולך היום 3 אכסמפלארים “המעורר”, ב‘, לוארשה, וּ־2 לקיוב. להלל⁸¹⁵ כתבתי שאעשה לו “אָבצוגען”⁸¹⁶ כדרישתו ובלבד שלא יפרנסני בהבטחות. מה שכתבתי לו חוץ מזה – דברים עתיקים. ב-No 4 “יודישע פאָלק” יש מודעה ע"ד “המעורר”. את המודעות הפרוליטאריות⁸¹⁷ לא נתתי עד שיתנו הם מקודם את מודעתנו. שירי פרישמאן יבואו בקונטרס ג’. מהאפט קיבלתי עתה 15 דולארים. 14 דמי חתימה על “נסיונות” ודולאר אחד מכירה פרטית. רשמתים על חשבונך. אל תמהר במשלוח כסף. כשיש כסף בידי, הוא מתמזמז. טוב שתהיה לי לעזר עם החוברות האחרונות. עתה כבר שילמתי למדפיס בעד שתי חוברות מראש. אם יש בך התעוררות לכתוב על ענייני־החודש בחיים ובספרות, כתוב! כתוב והודע על זה, למען אדע לפנות מקום בקונטרס ג'. – בכלל, לא רע מצב “המעורר”. “רע” הוא רק מה שזקנה קפצה עלי, וקשה לעבוד. נוּ… מה יהיה, סוף־סוף, עם אורי ניסן.⁸¹⁸ – לכל החתומים אשלח היום בערב. כתוב.

יוסף חיים.

273. ליעקב הפט

07 18/2, [לונדון].

למר י. האַפט.

קיבלתי את הט“ו דולארים ורשמתים על חשבון ש. ביחובסקי. נומרים חדשים מ”נסיונות" עוד לא יצאו. בחו' ב' של “המעורר”, שנה זו, במודעה הקצרה ע“ד “בינתיים”, רשמתי את כתבתך בתור סוכן לאמריקה. החוברות החדשות של “נסיונות” יודפסו ברוסיה ולא פה. לביחובסקי ע”ד הכסף הזה הודעתי.

שלום וברכה!

הנ"ל.

274. ליעקב פיכמן

07 18/2, [לונדון].

יעקב פיכמאן, יקירי!

שלחתי לך היום קונטרס ב' של “המעורר”, והנה גם הוא יצא בלי כל שייכות אל החודש. מה לעשות? יאושי המוחלט אינו נותן לי לכתוב על שאלות־השעה, ובנוגע לספרות אולי – –⁸¹⁹ תוכל אתה לקבל על עצמך לתת לכל חוברת “ביקורת קצרה ויפה על החדשות הספרותיות”. יש באמתחתי מעין זה, אך איני שבע־רצון ממנו ואיני רוצה לתתו. מוּטב שיהא כך. אם מסכים אתה להצעתי הנ“ל, הזדרז ושלח פרק א' בשביל קונטרס ג'. אולי יהיה ב”השלוח" איזה דבר, שראוי יהיה לעמוד עליו. הלואי, רבונו של עולם! כמו כן דע לך, שעם האפשרות הראשונה תקבל גם איזה שכר בעד עבודתך זו. רובל בעד עמוד הנני יכול להבטיח (וגם לקיים, כמובן) בכל אופן. ברוסיה יש לי כבר כשלוש מאות חתומים, ובשביל פועל כמוני זה לא מעט.

מכתבך נתקבל כשכבר היה שירו של פינסקי⁸²⁰ מודפס. כנראה, אין אני מבין בשירים, שהרי אני מוצא בו מה שדרוש לי. צריך, אפוא, להיות זהיר להלן. בשביל ג' יש לי כבר שירים נפלאים משניאור ומקצנלסון.

ענה על מכתבי.

י. ח. ב.

275. לר' בנימין

[לונדון,] 07 18/2.

אחי, הדפסת ה“שבילין” עם עוד דף קטן (באיזה פורמאַט?) יעלה, לערך, 15 שילינג. לעתונו של לודוויפול אל תחכה.⁸²¹ המבטא “דברים בטלים” שכתבתי הוא מפני שבשבילי אין כבר ציונות בעולם. יש הונאה עצמית ותו לא מידי.

“דברים שמאיש לאיש” אין לי מה לכתוב לך. נתקשו החיים עוד יותר. הזקנה קפצה. איני יוצא מפתח ביתי. גם אלי אין איש בא. אילו היה איזה איש ואילו היה בא – הייתי מגרשו. זולת זאת אין דבר.

שלחתי לך היום את “המעורר”, ב' – האכסמפלאר הראשון שהוצאתי מבית הכורך. לכל החתומים אשלח בערב. משטרייט כבר קיבלתי מכתב, ש“עננה שחורה שוכנת על מצחו” בגלל שלא קיבל את החוברת.

מצבו של “המעורר” אינו ברע. ברוסיה כבר יותר מ־300 חתומים. נסיתי כבר לשלם פוּנטים אחדים פשיטי דספרי⁸²²: לבר־טוביה, לשניאור, לבן־אליעזר, לגנסין (אַוַאנס). לי אין צורך בפרוטות. ידי חזקות. אך לרוחי אין כבר מרפא.

אחיך לא־משולם.⁸²³

הקורא אתה את “מעבר לגבולין”?

כשתכתוב דרוש בשלום ביילין. אדם נאה ודק.

P..S כותב אתה, שב“שבילין” יש מה ש“לא יבין זר”. אבל כלום בעולם הפוליטיקה כשאלת הערבים ושאלת הישוב כותבים דברים שלא יבין זר? הן אין זו חסידות ואין זה “יחבק לה בעלה”⁸²⁴ ואין זה “בהיר וטמיר”⁸²⁵ – – –

276. לנ. י. מרק

07 19/2, [לונדון].

חביבי, צר לי, כי אין לי פנאי לפטפט קצת אתך בדבר הערותיך הנכוחות.⁸²⁶ לכשנתראה נמלא את החסרון.

שלך

י. ח. בּרֶנר.

277. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 21/2, [לונדון].

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

אם תיאות לקבל שני שילינגים בעד עמוד – שלח; יותר הוא מן הנמנע.

על הטעות “והנהרות” נצטערתי גם אני וגם תיקנתיה על השער (ע' ב'). “החת” תחת “חתת” לא מצאתי בספרי “המעורר” אשר לפני. בכולם כתוב “חתת”.

בעשיית איזה דבר לספרותנו כבר אין אפשרות להאמין. אין מקום בתוכנו לשום ספרות ואצ"ל⁸²⁷ לספרות בלשון עברית. אלא שמזה אין להוכיח, כי עלינו לכלוא את הכתבים הנכתבים ברצוננו־בעל־כרחנו.

והנני המסור לך

י. ח. בּרֶנר.

278. לשמעון גינזבורג

07 22/2, [לונדון].

למר ש. גינצבורג.

א.נ.

הטוב שבקבוצה הוא השיר VI, “זכרון־עולם”. אולם בכלל – אריכות יתרה והרבה פרוֹזה. עוד זאת: דוק ותשכח, שכמעט הכל כבר נאמר אצל ביאליק (או שנאמר באופן מהופך – אחת היא): כוונתי – המוֹטיבים היסודיים. I (“פּזמון” ב“הדור”), II – התוכן יש כל־כך, III – מיכתּמיי יותר מידי וגם מעין קוֹנטרה־שיר ל“על סף בית־המדרש”. VI⁸²⁸ – פּרוקלאמאציוני, וגם “חגרו־נא עוז, לבשו־נא עוז” – הזוכר אתה את שירו הראשון של ביאליק ב“הדור”, שנה א'? בכלל קשה לסמן ביחוד, מפני מה לא יוכשר עוד, מפני מה בוסר עדיין. תעבורנה עוד שנה, שנתיים – ותבין מעצמך.⁸²⁹

בכבוד

הנ"ל.

279. להלל צייטלין

[חותמת הדואר: לונדון, 22.2.07].

הלל, נעכטען האב איך דיר געשיקט דעם “המעורר”, ב'. דיין בריף האב איך מקבל געווען. צו וואס רעדסט דו אזויפיעל פון אַקאָלנער? אַ קאָלנער איז ניט מער ווי אַ קאָלנער. ער דארף ניט זיין “אַ שטיק פון דער נשמה”.

בנוגע צו די עניני אישות – וואס זאל מען טהון, אז די עניינים זיינען נוגע לעומק העומק שביש, און ווען מיר דריקען אויס אונזער בעציהונג צו דער וועלט, צו גאָט, צום לעבען, צום טוידט, צו דער אומה הישראלית, על אחת כמה וכמה אז עס דארף זיין דער אויסדרוק פון זה הענין. דער חילוק פון ריינע הענד און ניט ריינע ביחס לזה פערשטעה איך ניט. אגב, די “ריינקייט” פון ר' אבא, גנעסין, ברענער עט קאמפּ. איז ביי מיר ווערט אַ שמעק טאבאק. די יוָנים האבען בעסער געווסט ווי צו לעבּען אויף דער וועלט, אָדער ריכטיגער, די יוָנים האבען בעסער געקענט. ומאידך גיסא: שניאורס שיר איז מיר טאקי אויך ניט געפעלען: עס איז צו פּראָסט, צו בעל־הבתיש. נוּ איזו ואס? האב איך איהם ניט געדארפט דרוקען? – זיי געזונד און שיק אָב די כתב־יד’ן מיינעם און ביילין’ס. יוסף חיים.

לכשתשיב את כתבי היד תצרף איזה דבר בשביל “המעורר”, ג'.

תרגום:

הלל, אתמול שלחתי לך “המעורר”, ב'. את מכתבך קיבלתי. למה זה תרבה כל כך דברים על צווארון? צווארון הוא צווארון ותו לא. אין הוא צריך להיות “חלק מן הנשמה”.

בנוגע לעניני האישות⁸³⁰ – מה לעשות והענינים האלה נוגעים לעומק העומק שביש, ואם אנו מביעים את יחסנו לעולם, לאלוהים, לחיים, למוות, לאומה הישראלית, על אחת כמה וכמה שצריך להיות ביטוי לענין זה. ההבדל בין ידים טהורות ובין לא־טהורות ביחס לזה – אינו מחוּור לי. אגב, “טהרתם” של ר' אבא,⁸³¹ גנסין, ברנר ושכמותם ערכה בעיני כקליפת־השום. היוונים הבינו יותר איך לחיות בעולם, או ביתר דיוק, היוונים ידעו יותר איך לחיות בעולם. ומאידך גיסא: שירו של שניאור⁸³² לא מצא חן גם בעיני אני: פשוט הוא יותר מדי, בעל־בתיי יותר מדי. ובכן? האם לא הייתי צריך להדפיסו? – היה שלום והשב את כתבי היד שלי ושל ביילין. יוסף חיים.

לכשתשיב את כתבי־היד תצרף איזה דבר בשביל “המעורר”, ג'.

279א. לא. ציוני

07 23/2, [לונדון].

יקירי,

קיבלתי את הכסף זה עתה.

לפני ימים אחדים נשלח לך ולחתומיך “המעורר” חו' ב'. “על שילשים ועל ריבעים” קיבלתי וגם אוכל להשתמש בזה, אבל מקודם צריך ליתן את התרגומים שיש באמתחתי, של אוסקר וואילד ומוריס מטרלינק.

מ“נסיונות” יצאה לאור רק חוברת מקורית אחת, “בינתים”, סיפור מאת גנסין. מחירה 12 ק"פ. האשלחה לך במספר עשרים?

עסקי “המעורר” הולכים וטובים קצת. מכיסי כבר איני מפסיד כלום. – מה עם עבודתך הספרותית? מה עם הדבר הגדול?

שלך

ברנר.

280. למ. י. ברדיצ’בסקי

26/2, [1907, לונדון].

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

קיבלתי.⁸³³ הכל ייעשה כרצונך. עלי־ההגהה תקבל.

המסור לך

יח"ב.

281. לד"ר יוסף קלוזנר

07 26/2, [לונדון].

קלוזנר,

שלחתי לך את “המעורר”, א־ב. לביאליק שלחתי ב' לפני שבוע.

את “השלוח” לא קיבלתי, אך היום נזדמן לי לראותו אצל חותם אחד ואיני זוכר שעת – –⁸³⁴ כזו בשנותי האחרונות. ברדיצ’בסקי הולך ועולה, בר־טוביה הוא בר־טוביה וביאליק – מה אתה אומר למשוררנו! איזה מאמר! ⁸³⁵ גם השירים טובים, כמובן (לי נראה שירו של פיכמאן יותר משל כהן). גם על דבריך בעיקרם אין לי מה להעיר. בקונטרס השלישי של “המעורר” כתבתי “פנקס קטן” והנני רואה, כי בעיקר הבנת המצב לא רחוקים אנו, אף על־פי שדברי “הפנקס קטן” במקומות אחדים יגרמו,⁸³⁶ כמדומני, לך (לא בתור פרט) דווקא אי־נעימות.⁸³⁷

מצבו של “המעורר” הוטב קצת. כבר איני מפסיד עליו כלום. על שלומי והלך־רוחי וכו' אין מה לכתוב. מה שאפשר להביע אני מביע ב“המעורר” ומה שימות עמי – הן לא אבוא לכתוב במכתב אפילו לידי נאמן⁸³⁸ שכמותך. – את המודעה קיבלתי ותבוא, כמובן.

ושלום לך מאת

י. ח. ברנר.

הדפסת “השלוח” יפה מאוד. אלמלי הייתי יכול לשוב לרוסיה הייתי מתענג לעבוד בבית־דפוסם של ביאליק־בורישקין.

282. לשמעון ביכובסקי

07 27/2 ]לונדון].

אחי,

את ה־30 רובל קיבלתי אתמול. פרוספקטים אין לי. ובכלל, די בפרוספקטים – איבּוּד דמי משלוח. שלח מודעה ל“הזמן” על צאת חו' ב‘. צריכים הם לקבלה. את המודעה של “מפיצי השכלה” הלא כבר אין כדאי לתת בא’ מאַרט.⁸³⁹ – מדוע “טוב שלא לשלוח לחותמים בפעם אחת”? כתוב. בכלל אובדים אכסמפלארים אחדים בדרך, שלא באשמתי. כך אני נוכח מהמכתבים שאני מקבל. החותם יעקב רבינוביץ בז’וַנץ, פ.⁸⁴⁰ פוֹדוֹליה, לא קיבל. מה אתה רוצה מ – –? מניו־יורק מקבלים ממני בעד כל אמריקה 400 אכסמפלארים ומשלמים קרוב ל־60 רובל לכל חודש. בשאר ארצות כדאשתקד. – – –⁸⁴¹ לדעתי, לא טוב לקבל חתומים על “נסיונות”, כשאין תקוה להוציאם. זה לא יפה. כתוב תיכף בדיוק כמה לשלוח לך? חו' ג' תעלה באיכותה על חברותיה.

אחיך י"ח.

אחרי כתבי קיבלתי את גלויתך מוארשה: הנני שולח לך 75 ב' בשלוש חבילות ובאחריות. בנוגע לחתומים שלא קיבלו אני פוסק כך: לחתומים על שנה צריך לחזור ולשלוח, לחתומים על פחות מזה לא צריך. קיבלתי שני גליונות “ז’יצ’יֶה ז’ידובסקיֶה”,⁸⁴² ובהם מודעה ע"ד “המעורר”; כמו כן מכתב בבקשה להחליף במודעות ובאכסמפלארים. היכנס, אפוא, לשם ומסור להם שתי חוברות “המעורר” עם תשובתי, שבעתונם אין לי צורך, יען שאיני מבין פולנית, אבל את “המעורר” הבאים אשלח להם, גם את המודעה אתן; בעד זה תיכף מודעה לכל חוברת “המעורר” בצאתה.

283. לשמעון ביכובסקי

07 4/3 [לונדון].

שלחתי לכל חתומיך עפ“י רשימה 8. – – –⁸⁴³ עם החוברות הנאבדות לא טוב. אני שולח בוודאי. קיבלתי תלונה מאחד – – –⁸⁴⁴ כמה לשלוח לך מכתבי יש”ק?⁸⁴⁵ אשלח לך בחבילה של חו' ג‘, שתצא בעוד שבועיים. למה אתה שואל וחוזר ושואל, מה מצב “המעורר”? נאדאָיאֶדאיאֶט. אָט!…⁸⁴⁶ הולך ונדפס. אם עוד לא החזרת לחותם על “הדגל” את 4 הרובלים, כתוב לי שנית את האדריסה ואחתום. את “השלוח” לא קיבלתי אבל קראתיו. מודעתנו, הבטיח קלוזנר, תבוא בח’ ב‘, אם יהיה מקום. אם תוכל להשיג בוארשה ח’ ג' מן הכרך האחרון של “השלוח”, קנה ושלח לי בשביל אחד ממכרי והמחיר זקוֹף על חשבוננו. שלח לברלין, “יידישע לעזעהאַללע”,⁸⁴⁷ אוֹראַניאֶנבּוּרגר שטראססה, 28, את “המעורר”, ב', מן השנה שעברה והודיעני ע"ז. – – – ⁸⁴⁸

שלום, אחיך יוסף חיים.

מנחם גנסין מיפו כותב לי ששלח אליך בימים האחרונים (מסתמא בהיותך בקיוב) שני מכתבים וקיבלם בחזרה ואינו יודע אַיֶךָ.

284. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לונדון, 5.3.1907].

רצוף בזה חמישה רובלים כנגד חמישה עמודים. כתבי יש"ק⁸⁴⁹ אשלח לך עם החו' ג'. המחברת השניה של “עבריה” בניו־יורק,⁸⁵⁰ איני יודע אם יצאה, כי לא קיבלתיה. את הקונטרס “תנאים אחרונים”⁸⁵¹ לא שמע פה איש את שמעו. אנא לבלי להשהות אצלך את העלים הללו.⁸⁵²

285. לר' בנימין

07 5/3 [לונדון].

אחי, ה“דיסקוסיה”⁸⁵³ תבוא, כמובן, אף על־פי שהיא מוכיחה לי, כי אמנם רחוקים אנו איש מרעהו מרחק־יה. כיצד אינך מבין, שהחוק נגד הסוציאליסטים לא היה איזה יוצא־דופן בפוליטיקה של ביסמארק, אלא ממש היא היא; ובנוגע לאחדות־גרמניה… אבל מה אומר ומה אדבר? היה אתה האחרון בדיסקוסיה זו.

את “המעורר” ל“המצפה” שלחתי. לכתוב בשבילו? והנה “העולם” הבטיח תשלומין טובים וגם לו איני נותן דבר. מה ליתן?

ה“דיסקוסיה” דחתה את “גאליציה”. צר לנו המקום!

להדפיס, שאתה לא תצטער, אם – – – אני חושב לאי־טאַקטיות בשביל “המעורר”. בנוגע ל“על ערבים” יכול אני להדפיסו ואח"כ נתחשב. פרוטות.

על הטבת מצבו של “המעורר” לא הצטערתי. מיצער היא. ובנוגע ל“השלוח” – מה בכך, אם סבבו על פתחי נדיבים וקיבצו דמי חתימתם? לא בכל שנה יתרחש ניסא דנא.

האגדה שלך על פלשתינה ואחיותיו של ציוני ו“בצלאל” העירה את מכאובי. הנך גם לץ לכשתרצה. נוּ, נוּ! אחיך מכל־מקום.

יוסף חיים.

על־דבר הרהוריך בנוגע לספר הגדול.⁸⁵⁴ לא צחקתי כלל וכלל. אלא: מנין לך ש“כוחותי פי אלף המה”? טועה אתה. הנני הולך וזקן מיום ליום ומשעה לשעה.⁸⁵⁵

286. לנ. י. מרק

[חותמת־הדואר: לונדון, 6.3.1907].

– –⁸⁵⁶

צעקתך הגיעתני. למה אתה מתאכזר כל כך אל עצמך? מה אתה רוצה מעצמך? את מי אין כמו אלה הצעקות, אבל אתה מגדיש את הסאה. מבין אני, מבין, אבל הוא הדבר: מנוחה, מנוחה! – זוהי הקריאה האחת, אשר עלינו לקרוא לעצמנו. – את מאקסימובסקי⁸⁵⁷ – איני יודע מתי אראהו.

והנני המברכך במנוחת הנפש

י. ח. ברנר.

287. לשמעון ביכובסקי

7/3 07, לונדון. דאנערשטאָג⁸⁵⁸.

אחי, גלויתך האחרונה קיבלתי וגם עניתיך עליה. לחותמים אני שולח בדיוק, ומה לעשות. מתיירא אני עוד שבמקומות הנידחים אין מקבלים ואין מודיעים על זה. קיבלתי היום עוד מכתב מהצנזור הפטרבורגי עם תהילות ותשבחות ל“המעורר”. לרשימה 9 No שלחתי. לחותם אַלברט (157) שלחתי גם א' וגם ב‘. “כתבי יש”ק" יישלחו לך היום. “מה לעשות?”⁸⁵⁹ בוודאי ישלחו ג"כ, אבל מדוע לבלי לפנות ישר לבאֶרן? שתי פעמים הוצאות המִשלוח. מחו’ ד' ואילך תבוא השקפה תמידית מאת יעקב פיכמאן על הספרות. בח' ג' אני נותן מאמר משלי ע“ד “חיינו”, סיפור (בשכר־סופרים) מאת ברדיצ’בסקי ו”הגיונות ספרותיים" מפ. לחובר.⁸⁶⁰ אך לי אסור לכתוב על זה, כלומר על ענייני השעה. את “העת”⁸⁶¹ איני רואה. – חו' ג' תופיע לא יאוחר מיום 20 למרץ (בחשבון חוץ).⁸⁶² כל החוברות תופענה בצ’יסלוֹ⁸⁶³ הזה בדיוק. תוכן עניינים מדוייק אשלח לך ביום ב' הבא. עם אמריקה קרני כמעט אסון. יוכל היות שהאסון יהיה גדול ביותר. וזה הדבר: שלחתי מיד לצאת החו' הא' 400 אכסמפלארים לשם ע“י קוֹמפאני אחת – ועד היום לא נתקבל הארגז. שלחתי בלי אחריות. ההפסד מאי־הקבלה גדול כבר, אך אם יאבד הארגז – בין איך פערפאלען.⁸⁶⁴ כלומר: “המעורר” אבד. עורכו אבד⁸⁶⁵ בין כך ובין כך. ראה את הלל⁸⁶⁶ וכתוב לי מה אתו. במאמרי אני מדבר קצת עליו, כלומר לא עליו אלא על גידופיו האחרונים ב”וואכענבלאט".

לתיקונים ולהערות שמתי לב. שלום!

יוסף חיים.

אם יהיה לך כסף אל תשלחו ואל תבזבזו. יהיה שמור עמדך. יהיה בו צורך מסתמא.

288. לא. ציוני

07 13/3 [לונדון].

חביבי ויקירי,

הנני שולח לך כבקשתך 20 “ליל חורף”, 20 “לא כלום”, 10 “בינתים”. ע איני כותב? – ואני הלא איני איש־דברים מתמול שלשום, וביחוד בעת שהחרב החדה אינה יורדת מעל הצוואר.

הנני רוצה מאוד לראות את יצירתך החדשה. שלחנה אלי. יוכל היות, כי מצבך החומרי (ואולי לא החומרי בלבד) יאלצך לתתה ל“השלוח”, אזי הריני מבקשך בכל אופן לשלחה אלי מקודם. יוכל היות, שאהיה לך לעזר באיזו הערה.

“שלומית” מתורגמה באופן כזה, שאין התרגום נופל בשום אופן מפני המקור. מעשה ש. פרלמן וא. רובינזון בבאֶרן.

שלום לך,

ברנר.

אם תרצה לתת את הדראמה ל“המעורר”, אפשר יהיה להתחיל את הדפסתה מקונארס ה' ואילך.

289. לשמעון ביכובסקי

07 14/3, לונדון.

אחי,

הרצנזיה של א. אפשטיין כתובה יפה, אבל אין לה מקום ב“המעורר”. “המעורר” נמצא בעולמות אחרים. –

רשימת החותמים 10 קיבלתי ואשלח לכולם א’־ב’־ג' ביחד ובאחריות. הנני חולה מן התלונות, ומה יהיה הסוף?

– – –⁸⁶⁷

תוכן “המעורר”, ג': א) חזון־ערב – ז. שניאור. ב) קיץ וחורף (ציור כפרי) – מ. י. ברדיצ’בסקי. ג) שירים – יצחק קצנלסון. ד) ביום השבת – צ. ז. ויינברג. ה) ** (שיר) ד. פרישמאן. ו) יהודה, יון ורומא. בר־טוביה. ז) מעבר לגבולין, מערכה שלישית –י. ח. ברנר. ח) הוי, הדיסקוסיה! – ר' בנימין. ט) קטע ממכתב – בר־יוחאי.⁸⁶⁸

ועם אורי־ניסן⁸⁶⁹ – מה נפשך? אם יבוא יבוא. טיפש הוא לחשוב, שאני מתרגז. בעד מה? ומדוע איני כותב? מה אכתוב?

בחוברת ג' הנני נותן מודעה של ה“פר. געדאנק” ו“פאלקסשטימע”. בזה האחרון, נו' 4, נדפסה מודעה יפה מאוד משלנו עם תוכן החו' הראשונה.

להציע לחותמים לשלוח להם באחריות אי־אפשר. גדולה הטירחה יותר מדי וכך אין נוהגין.

שים לבך לרצוף בזה בשביל אפשטיין ובשביל – – (להבדיל).

שלום רב ועמוק ליעקב שטיינברג. מקובץ שיריו, שאינו עתה לפני, מנקר במוחי תמיד אותו השיר הגדול, הנפלא כל־כך: “וכאשר יצאה הנערה”. הודיעני את כתובתו.

– – –⁸⁷⁰

עם אמריקה איני יודע עוד מה יהיה. חו' ב' שלחתי להם במועדה.

---

כבר היה המכתב חתום וקיבלתי את גלויתך האחרונה. מי אמר לך, כי פיכמאן יכתוב בשביל “המעורר” מה שהוא כותב בשביל “הזמן”? בשביל “המעורר” יכתוב כמו שראוי לכתוב בשביל “המעורר”.

פליאתך, איפה המה כוהני הספרות? – נאיבית היא יותר מדי. כלום אינך יודע, שאין ספרותואין כוהניםואין צריכים עבריתואין “תחיה” ואין יצירה אף מקצת, אף כל שהיא? כבר באה העת לדעת את זאת. אלא מאי? גאר נישט.⁸⁷¹ יושבים אנו על אִי.

קיבלתי מכתב משטיבל בבקשה לשלוח לו “ליל־חורף” ו“מה לעשות?”. מסור לו. את האדריסה של פוּכס איני יודע. לכשאדע אודיעהו.⁸⁷²

290. לר' בנימין

[לונדון, 07] 19/3

אחי, מחר יוצא “המעורר”, ג'', לאור. עבודותי עוברות ראשי ולא אוכל להאריך. הכסף קיבלתי. ע“ד ארץ־ישראל לא אוכל לכתוב לך עתה למטוב ועד רע. הלא חייב אני חוברות “המעורר” לאיזו מאות של חותמים. לתקופת השנה נתיישב בדבר. גם לי אין אמונה אחרת חוץ מבשמש, אבל ירא אני את הארץ, ירא אני את חורבננו הנצחי, ירא אני לראות גם שם רק חנוונים ולא עובדי אדמה. – מצב־רוחי הולך ורע מיום ליום. כתבתי מעין “פנקס קטן” בנוגע לשאלות היום ולא נתתיו. אין כבר מה להגיד. ה”דיסקוסיה" שלך באה כולה בחלק הקורספונדנציה. – את גיטה אני יודע היטב, אף על־פי שקראתיו רק בתרגום. לציוני⁸⁷³ ע"ד הדראמה שלו כתבתי וביקשתיו שישלחנה אלי לקריאה, בכל אופן.

מחקתי ב“דיסקוסיה” שלך את “קרקפתא בלי נשיקה” ו“לא ראשית הטרגדיה”, שכבר באו הדברים האלה ב“המעורר”, ב', שנה עברה, במאמר “ניצנים”. עיין שם.

שלום לך! יוסף חיים.

בן־אליעזר יבוא הלום מחר או למחרתים.

“העולם” הולך ומתנוונה מגליון לגליון. אוי, אין לנו ספרות!

291. ליצחק קצנלסון

07 22/3 [לונדון].

יצחק יקירי,

היום שלחתי לך את “המעורר”, קונטרס ג‘, שבו בא שירך “מאום לא הגידה לי”, וכאן עלי לבקש סליחתך על א) שמסיבות טכניות הוכרחתי לדחות את “עירבוביה” עד קונטרס ד’, ועל ב) שמסיבות טכניות הוכרחתי לתת את “מאום לא הגידה לי” בשני טורים ובעמוד אחד, לא כרצונך שאשים רווח גדול. הסולח אתה? אראה בנחמה, אם לא יודע אני את שני שיריך אלה בעל־פה, כשם שידעתי את “שקיעה” במועדה. וכשאתה מכפר – כפר גם על שמֵרוב עיפותי ומגוֹדל הבלבול שבראשי והקהות שבלבי מִכתיבת אדריסות וכו' וכו' אין לאל ידי לכתוב, למיצער, גלויה כהלכה און עס קלעפט זיך ניט אַ וואָרט צו אַ וואָרט.⁸⁷⁴

שלך באהבה רבה

י. ח. בּרֶנר.

292. לפ. לחובר

07 22/3 [לונדון]

יקירי,

היום שלחתי לך “המעורר”, ג', דהשתא וי“א ש”ע.⁸⁷⁵ חושב אני, כי עוד ימצאוך ברוסטוב.

בנוגע לתלונותיך – אמנם, צדקת. לתת את מאמרך⁸⁷⁶ כמו שהוא לא יכולתי ועיבּדתיו על־פי דרכי. נכשלתי – ואין להשיב.

“קטעיך” החדשים ע“ד כהן ואַש אולי ימצאו להם מקום ב”המעורר", ד'. אני אתקן בהם רק הסגנון. לסגנונך עדיין אין שום חיטוּב אמנותי.

בכבוד גמור שלך,

י. ח. בּרֶנר.

293. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 25/3, [לונדון]

למיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

“את קרבני” יבוא בקונטרס הבא – קונטרס ד'.

אקווה, כי עם הקונטרס הנזכר יעלה בידי לשלוח לך מחברתו של קלוזנר, הוצאת “עבריה” באמריקה. היא כבר יצאה מבית־הדפוס וכבר הזמנתי אצלם שני אכסמפלארים, אחד בשבילי ואחד בשבילך.

המסור לך

יוסף חיים ברנר.

294. לד"ר יוסף קלוזנר

07 25/3 [לונדון].

ליוסף קלוזנר.

קיבלתי איגרתך. תודה מעומק־הלב. קונטרס ג' של “המעורר” שלחתי לך לפני ימים אחדים מיד לצאתה [ו]. אם אפשר יהיה לתת מודעה עליה [ו] – אנא! את “השלוח” קיבלתי, גם א' וגם ב‘. רצון גמור אינו משביע. אין קול של תחיה אמיתית בו ואין קול חזק של אידך גיסא. כמובן, איני מדבר על כל פרט ופרט שבו (כגון “קראו לנחשים”⁸⁷⁷ וכו'), אלא על הטוֹן הכללי. ואגב: היכן כל סופרינו? היכן ברקוביץ, פרץ, הירשביין, אֶרנפרייז, יהושע טהון, ד"ר ניימאַרק וכו’. אם ביאליק ואתה אינכם יכולים לקבצם ולעוררם לעבודה – מי, אפוא? אני – עובר ובטל. כתבתי מאמר נורא בשביל קונטרס ג' והשמטתיו. אסור לי לדבר על שאלות־היום – איש שאינו רואה אף צל של תקוה. לתקופת השנה אסע לפלשתינה, אבל לא בתור ציוני מאמין ומקווה, אלא בתור אדם המתגעגע על השמש.⁸⁷⁸ רוצה אני לעבוד שם בתור פועל בשדה. – את מחברתך “הזרמים” הדפיסו כבר באמריקה, אבל לא נתקבלה עדיין פה. הזמנתי אכסמפלארים אחדים. שלום!

י. ח. בּרֶנר.

295. לשמעון ביכובסקי

07 4/4 [לונדון].

אחי, קיבלתי ביחד (מפני אידיהן)⁸⁷⁹ את איגרתך הפתוחה עם אדריסתו של שטיינברג,⁸⁸⁰ את מכתבך הסגור עם “שירי” ל. ורשימת החותמים (שלחתי לכולם) ואת “הדי נפשך”, ששילמתי בעדם קנס של 5 פּאֶנס. מדוע לא שלחת כל אלה ביחד?

לשטיינברג כתבתי. שירי ל. לא אדפיס. הנני, אמנם, דחוק מאוד בחומר ספרותי, אך את זה לא אדפיס. גם אלה שירים! ⁸⁸¹

ה“וואכענבלאט” אינו מתקבל בלונדון. אפילו ד"ר וורטסמאן אינו מקבלו. שלח לי, אם רוצה אתה, מ- 15 ואילך.

ב“הדי נפשך” נראית נפשך, נפש רכה וטובה, אבל שירה אין בהם. לראשונה יושב אתה על “תל קטן נחבא בירקרק רב ובצל אילנות”. עוברות שורות אחדות ואתה יושב כבר ב“צל האלון הזקן עם ענפיו המרובים”. ושוב: “את התל הקטן שישבנו עליו הכתירו משלושת עבריו עצים רבים, כבדי צל וענף”. כ’מיין עפּעס! ⁸⁸²…

הנני דחוק בחומר ספרותי ונפשי מרה עלי. קיבלתי מכתב מאו“נ. ⁸⁸³לאחר הפסח הוא יוצא לונדונה. יעבור דרך וארשה ותמסור לו את הכסף שיש בידך ואת “דברי צרתוסטרא” ואוסטאוו.⁸⁸⁴ אם תראה את הלל⁸⁸⁵ אמור לו, שמותר היה לו, לכל הפחות, להשיב לי את כת”י.⁸⁸⁶ מנהגיו עם הבריות היו באמת יכולים להיות קצת יותר ראויים לו!

תוכל למסור למר שטיבל, ששאל ממני אדריסתו של עורך “המגיד” לפנים: – – –

הזדרז בהשבה לביסקא⁸⁸⁷ מה שאתה חייב לו בעד “ליל חורף”.⁸⁸⁸

296. לר' בנימין

[לונדון, 07] 4/4

יהושע! חדשות אין. את “המעורר”, ד', אין במה למלאות, אין חומר – ונפשי מרה עלי. מאמרך “גאליציה” יבוא. מכתבכם לי. ל. פרץ שטותי הוא. הוא לא יענה אפילו.⁸⁸⁹ כמעט שאין כל ספק אצלי, כי לתקופת השנה אסע לפלשתינה, אבל דווקא בתור פועל עובד־אדמה. – את הכת“י של מאמרי המושמט⁸⁹⁰ לא כדאי לשלוח. – מצבי החומרי דחוק. בליל של פסח הייתי אצל היקרה ד”ר תמרה ב. – קראתי לפניה בתרגום ז’ארגוני מקולקל את “מעבר לגבולין”. אני אוהב את האשה הפשוטה הזאת.

שלום לך, אחי!

יוסף חיים.

אולי תוכל לשלוח לי עוד איזו קטעים כעין זה שנתת לי מואסרמאן בשביל קונטרס י“ב ש”ע⁸⁹¹? ובכלל עבּד איזה דבר מגרמנית בשביל “המעורר”! ענה בהקדם.

297. לר' בנימין

07 11/4 [לונדון]

יהושע,

קיבלתי את מאמרך⁸⁹² ודברו של הירשביין.⁸⁹³ לוֹ אכתוב תיכף ביחוד. בדברו אשתמש, בתיקוני הלשון, כמובן, בקונטרס ה‘. קונטרס ד’ של “המעורר” שלנו יֵצא בעוד ימים אחדים. אספתי איזה חומר. “מוחמד” יבוא בקונטרס ה‘. “מוחמד” הוא דבר טוב מאוד, אבל רק מה שנכתב בו. ואולם כמה ממה שהיה צריך להיכתב לא נכתב בו?! שמא אציג “א”. ושאר יבוא? – “המעורר”, ד’, יצא לא יאוחר מבעוד שבוע, ואשלחו לך לברלין. – מפינסקי קיבלתי רשימה של י"א (11) חותמים וגם כספם ואני שולח לכולם. אם אינם מקבלים, לא בי האשם. הנני רוצה מאוד לראות את מאמריך מן “הקשת”⁸⁹⁴ – שלחם אלי. בחיי אין כל חדש. ימי מחלה וימי בריאות מתחלפים והולכים. אלמלא היה בג. ול. איזה ממש, היה אפשר למסור להם את “המעורר” מן השנה הבאה. אני – עובר ובטל.

באהבה רבה שלך יוסף חיים.

המאמר “הציוניות האקונומית” של ציוני ב“השלוח”, ג', עשה עלי רושם רע עד לקיצוניות. – – –

298. לר' בנימין

15/4 07 [לונדון].

יהושע,

בשבוע הזה אשלח לך את “המעורר”. אדמה, כי עוד ימצאך בברלין.

דברי בריינין⁸⁹⁵ לא נכונים. אשתקד, אמנם, שלח לי מכתב (לא כפול), ואני שלחתי לו את כל חוברות “המעורר” מן הש"ע⁸⁹⁶ וגם דברים אחדים ומספיקים בשולי היריעה. להשתתפותו הספרותית איני מצפה עכשיו ביותר. איני יודע עוד, אם אפשר יהיה להדפיס מה שישלח. למסירה לו את “המעורר” לשנה הבאה אני מתייחס בשלילה. ובעיקר הדבר – מה למסור? את השם?

אין לי צורך בשילינגים מאתך, המטולטל בדרך. אפשר שיהא צורך ללוות ממך כשאצטרך לקנות כרטיס־נסיעה.⁸⁹⁷

י.ח.

גנסין יבוא הלום בעוד ימים אחדים.

299. לרב י. נ. גנסין

[חותמת־הדואר: לונדון, 15.4.1907].

למורי ורבי⁸⁹⁸ הרה“ג⁸⁹⁹ חסיד ותמים באמת כש”ת⁹⁰⁰ מוהר“ר⁹⁰¹ יהושע נתן אב”ד⁹⁰² בעיר פאָטשעפ יצ"ו. ⁹⁰³

את קולך, מורי ורבי, שמעתי מתהלך בתוך גן מכתבך ואומר אניח דעתך ואענה על דבריך, דברי חכמים בנחת נשמעים, אלא שמאהבת הקיצור לא ארבה בדברים ואגיד רק אחת, כי כל מאוויי ומאוויי בנך, אחי וחברי אורי־ניסן, הוא למרבה הטוב והצדק ויודעים אנו לכבד ולהעריץ סטרא דקדושה בכל מקום שהיא מתגלית, ואל יכך לבך, כי אין אנו ח“ו⁹⁰⁴ חשודים על דרכים נלוזים לא תהא כזאת בישראל כי מזרעא דאבא קאתינא,⁹⁰⁵ ואם כי יש מדרגות מדרגות בתורה ובעבודה ולא הרי זה כהרי זה מ”מ⁹⁰⁶ יהא לבך סמוך ובטוח שלא לחנם הלכה יונה אצל נוח אלא מפני שהיתה מינו וד"ל.⁹⁰⁷ ושלָמא עלך כל הימים.

דברי החותם ברגשי כבוד ובאהבה רבה

יוסף חיים ב"ר שלמה ברענער.

300. לדניאל פּרסקי

07 23/4 [לונדון].

ידיד יקר, מר דניאל פרסקי.

סלח על שלא עניתיך תיכף: טרוד אני מאוד. אבל היום שלחתי ב"ה⁹⁰⁸ לאמריקה את “המעורר”, ד' (אפריל), והנני נפנה לענות לקורספּונדנטַי. משיריו של ר. א. – הנה שני הראשונים רפים מאוד. השלישי – –⁹⁰⁹ קצת יותר טוב, אבל השפה קלה ביותר,⁹¹⁰ כלומר, לא איתנה. הנה: “לדעת הסוד שבלבבי”, “ומרים אנוכי את ראשך” – פרוזה, פרוזה!

ראדלר⁹¹¹ אינו בלונדון. היה כבר בגאליציה, בגרמניה; עתה הוא בווינה ומשם הוא נוסע לפלשתינה.

שלום לך ורב טוב סלה

בחיבה וברעוּת

י. ח. ברנר.

301. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לונדון, 24.4.1907]

ברדיצ’בסקי!

שלח מאמרי־המחקר שלך, אף על־פי שבינתיים נתקבל חומר אחר מעין זה, שכבר הבטחתי לבעליו לתתו בחוברת הקרובה וספק בידי, אם אוכל לתת גם את שלך בקונטרס ה‘. בכל אופן יהא מונח עד קונטרס ו’.

הנני שולח לך את תמונתי מן הימים האלה בחפץ ובתקוה, כי תואיל אתה לזכותני גם אני בתואר־פניך, דבר אשר נכספה אליו נפשי זה כמה.

סלח על שלא שלחתי לך את עלי־ההגהה של “את קרבני”: לא גרמה השעה. בעתיד תקבל תמיד את עלי־ההגהה מדבריך הנדפסים.

והנני שלך ושלך

הנ"ל.

302. לשמעון ביכובסקי

פרייטאג⁹¹² 3/5. [1907, לונדון].

לקיוב לז' החותמים שלחתי ג' וד‘. לבּוֹבּרוּיסק ובכלל לרשימה ג’ שלחתי במו ידי א’–ד' ואיני יודע, וואס איז דאס פאר אנ' אומגליק⁹¹³ מה שאינם מקבלים. אורי־ניסן בא; אצל יוּליה⁹¹⁴ היה. להלל⁹¹⁵ כתבתי היום. “הדי נפשך” פסלנו. די לך בכתר של אדמיניסטראטור. מה שאתה נוסע לפוצ’אֶפ – יפה אתה עושה, אף על־פי שהשם יודע, אם לא יסבול “המעורר” מזה. שלח את תמונתך. הנוֹטים⁹¹⁶ לרומאנס של שניאור⁹¹⁷ לא היו מעולם תחת ידי. הבטיחו לשלוח, אבל לא שלחו. שלום לרחל.⁹¹⁸

[הוספה מאת א. נ. גנסין: “ביחובסקי, באתי והריני כותב ג”כ. כשתבוא לפוצ’אֶפּ – תאמר שלום לכל הקברים הרעננים והנושנים בשמי. כשתבכה עליהן (או בחיקן), הורד דמעה אחת גם בשבילי.]

303. לדניאל פרסקי

07 10/5 [לונדון].

ידידי היקר מר דניאל פרסקי.

לפני שבועות אחדים כתבתי לך (ע"ד שיריו של א.) והנני שמח עתה על המקרה לחזור ולכתוב לך שוב. כי הנה ידידי המוכ“ז⁹¹⁹ מר זאיאנץ, אשר עבד אתי יחדיו בבית־הדפוס עת לא מעטה, נוסע לניו־יורק, ואומר: אברכך בשלום על ידיו ואבקשך להיות לו לעזר באיזה דבר, אם יהיה צורך בזה. ראוי הוא האיש מכל צד, שתהיה לו אתה, בתור “אזרח” ניו־יורקי, משען ומשענה, וכאמרם ז”ל: “משען לחם אלו דברי אגדה” וכו'.

דברי הכותב לשם הידידות

שלך

הנ"ל.

304. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 13/5 [לונדון].

חוברות “המעורר” יוצאות בעשרים לחודש, כשאין מעצורים בלתי־צפויים.

רצוף בזה שטר בן חמש רוסי.

חליתי בנפשי כל הימים האלה (ואף היום בכלל) ולפיכך לא מצאתי און לכתוב לך.

שלך בלי ונפשי

הנ"ל.

305. לצ. ז. וינברג

07 14/5, לונדון.

יקירי,

מכתבך הארוך הגיעני במועדו, אלא שמדכדוך־הנפש לא היה לאל ידי לענות על המכתבים שקיבלתי בימים האחרונים. מילא.

את גלויתך מסרתי לטיפּש. מובן, שאני איני אשם אף במקצת בדבר הזה, וצר לי על כבוד־האדם החביב. מסור לו שלום רב בשמי.

מ“מעבר לגבולין” עדיין אין סאֶפּאראטים מיוחדים. אפשר מאוד שאדפיס כאלה. ואז אשלח לך אכסמפלארים אחדים. בנוגע ל“הצגה” אין אני חושב את זה לכדאי. שברי המחזות שלי לא נכתבו לשם זה. העולם לא יבין ואי־אפשר לו שיבין.

וה“בלילה” שלך עדיין מונח בארגזי. צר לי לבלי הדפיסו (מפני תכנו המעניין מאוד) ומפקפק אני להדפיסו (מפני הטכניקה שלו), כלומר, מפני אריכוּתו היתרה. עוד נתיישב בדבר.

שלך באהבה

י. ח. בּרֶנר.

306. למ. י. ברדיצ’בסקי

[יום] 17 [לחודש] מאי [שנת] 1907 [לונדון].

למי"ב.

קיבלתי את המאמר⁹²⁰ ויבוא בקונטרס ו‘. קונטרס ה’ יוצא כבר כולו מתחת מכבש הדפוס בימים האלו ויישלח אליך לאחר חג השבועות.

יום־הסגר קבוע לעריכת החוברת אין, ותלוי הוא במקרה, ולפיכך הודעתיך רק את יום צאת החוברת בכל חודש.

ושלום לך, המתהלך בעולמות הטרגדיה –

י. ח. ב.

307. לג. שופמן

[חותמת הדואר הלונדוני: 20.5.1907].

____⁹²¹

ואני מחכה לסיפוריך: “פוזמק”, “עורב”, “ליד הבִּצה”, “חנוק”, “שבעים” ו“כחום הלילה”.⁹²²

*

ולי נשאר עתה אָדנאָ איז דווּך: אִילי לכתוב, צו שרייבען און צו שרייבען נארעשקייטען, או, אדער, לשתוק, צו שווייגען, וגמרתי אומר לשתוק, צו שווייגען. וד"ל.⁹²³

___⁹²⁴

308. לר' בנימין

07 23/5, לונדון.

יהושע,

הריני שולח לך קונטרס ה' של “המעורר”. את דברי לוּתר אתן בקונרטס ו‘. את הערתך על “העומר” אתן ג"כ – אם רוצה אתה – בקונטרס ו’.

לָה⁹²⁵ כתבתי שתיים שלוש מלים באנגלית משובשת מאוד. לאמור: “תודה לִבּית ועמוקה, אלא שמצטער אני על שאי־ידיעתי לא את השפה האנגלית ולא את השפה הגרמנית לא תתנני לדבר אליך כאל אדם קרוב ליהושע שלנו”. זה הכל. אם תבוא אלי בהיותה בלונדון, יהיה לי לא־נעים, כמובן, מאוד מהטעם הנ"ל. ובכלל – לא־נעים, כמו שלא נעים תדיר ובכלל לאדם היושב כל ימין במרתף. אני הרי עדיין לא זזתי מאותה הנקודה. לא רק “בלהות הצפון” גרידא. מתחתיות אין עולים ואין גם רצון לעלות. למה אני כותב זאת? אלא – מאי איכפת לי שאני כותב? לך מותר לדעת. לכּל מותר לדעת. עדיפה האמת ועדיפה הצעקה.

שלך.

308א. לא. ציוני

יום 23 לחודש 5, שנת 07, לונדון.

יצחק,

איֶכּה? הנני שולח לך את “המעורר” ה' על אדריסתך זאת, אבל כמדומני שהחלפת את מעונך – ואין אני יודע עד מה.

אם ישיגך מכתבי זה, ענה תיכף ואשלח אליך מה שאני חייב לך: תמונה פוטוגרפית. כתוב. מה את “ברזל בברזל”?⁹²⁶ מאמרך ב“השלוח” עשה עלי רושם לא טוב.

שלך

הנ"ל⁹²⁷.

309. למ. י. ברדיצ’בסקי

[יום] 28 [לחודש] 5 [שנת] 07 [לונדון].

למי"ב

כתבתו של דוד שמעונוביץ, בעל השיר “אחרון”⁹²⁸: Бобруйск, Минск. Губ. ,меновичуШи Довиду

את מאמרך ע“ד הרצל שלח ויבוא בקונטרס ז'. יום מותו של הרצל ז”ל הוא, כמדומה, בכ' תמוז.

את עלי־ההגהה מדבריך על “הספרות היפה” אשלח לך בעוד ימים אחדים, כי כבר התחלתי לסדרם.

הערתך ל“תתהלך” במכתבך לא הבנתי. אני, אם לא יטעני זכרוני, כתבתי לך: “המתהלך בעולמות הטרגדיה” – ותו?

ואת דיוקנך, אם לא קשה לך ביותר, שלח, כי נכספה וגם כלתה נפשי לראותו. – רעי א. נ. גנסין מתגורר אצלי זה שבועות אחדים והוא דורש בשלומך, בשלום ברדיצ’בסקי.

יח"ב.

310. למ. י. ברדיצ’בסקי

[לונדון, 3.6.1907].

התמונה אמרה לי הרבה מאוד. תודה רבה לך.

תעבור על עלי־ההגהה אשר בזה ותשיבם.

אם מאמרך ע"ד הרצל ערוך כבר בידך, שלחהו מיד, כי קרוב הדבר מאוד שאתנהו בחוברת זו הששית, שתצא ב- 15 לחודש יוני.⁹²⁹

311. לשמעון ביכובסקי

13/6 [1907, לונדון]

. ביחובסקי,

חוברת של יוני תצא בעוד שבוע. בדבר שובך לוארשה עשה כפי שיורך רוח־מבּינתך והודיעני תיכף בכדי שאדע מה לעשות בדבר האדריסה.

במודעה מיוחדת אין צורך. הנה המודעה:

יצא לאור קונטרס ו' (יוני) של “המעורר”. התוכן: א) בספרות היפה – מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. ב) המופת של אנטוניוס הקדוש (דראמה) – מוריס מטרלינק. ג) קוף (שיר) – דוד שמעונוביץ. ד) פּרחי־שדה־הקברים (סוף) – פרץ הירשביין. ה) אגדות –יעקב שטיינברג. ו) ** (שיר) ישעיה לינדנפלד. ז) ע"ד תיאודור הרצל – מ. י. ב. ח) רשימה ביבליוגרפית – ש. ביחובסקי. ט) תו־ביבליוגרפיה –ר' בנימין.

מתקבלת החתימה מחודש יולי עד סוף השנה.

המחיר לחצי שנה: 1.50 ר‘. האדריסה וכו’. – – –

בדבר “כתבים מתחתיות”⁹³⁰ – הזדרז! הלל⁹³¹ לא שלח עדיין את מאמרו.⁹³²

312. למ. י. ברדיצ’בסקי

[חותמת־הדואר: לונדון, 14.6.1907]

למי"ב.

החוברות כמו כן “שכרך” תקבל בעוד ימים אחדים.

את קטעך “ע”ד תיאודור הרצל" אני נותן בחוברת זו הששית, אף על־פי שבמקומות רבים לא עלה לך, לפ"ד,⁹³³ וביחוד לא הבנתי מפני מה אתה טוען עליו מצד אחד שבמקום⁹³⁴ בקשת הארץ האחרת נשא עליו את התרמיל הציוני ומצד שני אתה טוען עליו, שלא היה לו שורש ברוחו של העם, וכי על כן לא ידע לחזק את הציונות בהשקפת־עולם ציונית. אם יהיה את נפשך – תענני.

אבקש אותך מאוד מאוד לסלוח לי בטובך על שלא אשלח לך עלי ההגהה מן המאמר הזה. דחוקה עלי השעה של הוצאת החוברת ורבות הרפתקאותי.

בכלל עיף אני מכל הענין הזה⁹³⁵ ומכל הענינים וד"ל.⁹³⁶

ושלום רב לך

יח"ב.

313. למ. י. ברדיצ’בסקי

07 V21/6, לונדון.

למי"ב.

לאחרונה עולה בידי לשלוח לך את החוברות. 15 השילינגים, ש“המעורר” כבר חייב לך, יישלחו אליך בצירוף הבאות. דחיקא לי שעתא עכשיו.

בנוגע להערת־עורך לדבריך – חס ושלום! לא תהא כזאת ב“המעורר” לעולם, אלא שהערתי היתה, כי מצד אחד אתה עומד על השקפתך ולוחם בתרמיל הציוני ומצד שני אתה כעין עושה פסיעה לצד אחה"ע⁹³⁷ ואמר: “אבל, התאמינו שלביסמארק לא היתה שייכות בנפשו לרוח האשכנזי”. מובן, שאין זו סתירה, אלא תהִייה… מה לעשות…

טעון אני בעבודה אדמיניסטרטיבית ולא אוכל לכתוב אליך כהוגן.

“לעזוב את הכתיבה לגמרי” – הוא הדבר. ברי לי, שאין לי מה לומר עוד ועל מה לצעוק עוד. ובכלל – למה? למה? שׁבתֵּנו בתוך בִּצה מעוּפשה. נשב בדד ונדום.

איך שיהיה, את שש חוברות “המעורר”, שקיבלתי עלי לתת – אתן. ולפיכך תברכך נפשי, אם לא תעמוד מרחוק ותתן לי, כהבטחתך, דבר או דברים בשביל כל חוברת. הן רק מאפס חומר אני ממלא את מחצית החוברות בגבבא ובקש.

אוהבך מאוד

י. ח. ברנר.

314. לר' בנימין

07 21/6 [לונדון].

אחי יהושע,

הנני שולח לך “המעורר”, ו'. דברי לוּתר נשארו בעד הקונטרס הבא. שלח איזה דבר בשבילי בהקדם. אל תשליכני לעת זקנה.

חדשות טובות אין ולא גם רעות. “המעורר” יוציא את שנתו, גם אם לא יהיו חתומים למחצית השניה. יהיו הקונטרסים יותר קטנים. גרועים לא יהיו, מאחר שאינם טובים גם עכשיו. מאפס חומר.

נסיעתי לארץ־ישראל כמעט שהוחלטה. רוצה אני לברוח מכל ענייני הקודש והספרות. רוצה אני לעבוד עבודת ידים ולאכול ולשתות ולישון ולמות בשדה בבוא חליפתי. זהו “אידיאלי” האחד. רוצה אני באיזו מנוחת־נפש, אם אפשר יהיה. כתוב: מה דעתך? האמצע מעין זה באחת הקולוניות?

השב את הכת“י⁹³⁸ הזה ליקירנו, למאיר וילקנסקי. ניחמתי מתתו ב”המעורר". הוא יכול לכתוב יותר יפה, אם רוצה הוא. יש ברשימה זו על המושבה מקומות יפים, אבל לא עוּבדו כל עיקר.

הצטלמתי לפני ירחים אחדים, והתמונה עלתה במובן ידוע. הנני שולח לך אכסמפלאר אחד.

גנסין רוצה לכתוב לך דברים אחדים. אדרבה.

והנני אחיך באמת יוסף חיים.

315. לא. ציוני

[יום] 21 [לחודש] 6 [שנת] 07 [לונדון].

ליצחק וילקנסקי.

היום שלחתי לך ולחתומיך את “המעורר”, ו'. נשלמה, איפוא, מחצית השנה הראשונה. האשלים גם את השניה? מילא, נראה.

הודיעני־נא, אם עלי לשלוח לחתומיך גם להלן. זאת אומרת: שאל את פיהם. ותו: לבלומנפלד שבברלין־שרלוטנבורג אני שולח. המקבל הוא? לשלוח גם להלן?

ומה עם הקונטרסים “בינתיים”, “לא כלום” ו“ליל חורף”, ששלחתי לך בפעם השנית? הנמכרו?

ומה אתך בכלל? מתי יותחל “ברזל בברזל”?⁹³⁹ ומה אמר ביאליק על זה? כתוב.

את גלויתי־תמונתי בוודאי קיבלת.

שלך

ברנר.

מאמרים פובליציסטיים אל תוסף לשלוח ל“השלוח”. הם מאבדים שם את עצמיותם.

316. לא. א. ריש

[יום] ב' בשבוע [24.6.1907, לונדון].

למר ריש בליברפול.

ח. י.

קיבלתי את חמשת השילינגים ותודה רבה. עתה באתי לבקשך, שאם תראה את חברנו מר בּאדאש, אנא הזכירהו ע“ד ה־5/6, שהוא חייב ל”המעורר" בשביל 11 החוברות של ד'. קשה לי לטפל בחובות אלה, אבל ההכרח מאלצני לזה. כשאיפּטר מהוצאה זו לגמרי איפּטר אי"ה⁹⁴⁰ גם מן התביעות. ושלום לו ושלום לך. המכבדך והמברכך

י. ח. ברנר⁹⁴¹.

317. לא. ציוני

[יום] 28 ]לחודש[⁹⁴² 6 [שנת] 07 [לונדון].

יקירי!

לנַאנסי אשלח. נשאר לך לשאול עוד את ה“פעראיין פיר יודישע געשיכטע אונד ליטעראטור”⁹⁴³ ואת המ־ללה דוֹרה קפלן, – – –.

אם תסע להאַג תודיעני ואשלח לך את הכרטיס הדרוש.⁹⁴⁴ ואולם – אגב־אורחא – אם תכתוב השקפה על הקונגרס⁹⁴⁵ בשביל “המעורר”, אל תכתוב כשם שהיית כותב בשביל ה“יאֶברייסקי נארוֹד”.⁹⁴⁶ אל תיכנס בחיטוטים ובפרטיות של איש־המפלגה, אלא תהא עומד ומשקיף בעין בהירה ונישאה למעלה. העיקר הוא הרוח הכללי, השטימונג,⁹⁴⁷ השכינה… ובכל אופן – אַל התנפלות מצד אחד ואַל אופטימיזם מצד שני, בקיצור: אַל ראיה קהה וטיפשית בשעה שצריך להביט בעוז אל פני המציאות וד"ל.⁹⁴⁸

שלך

י. ח. ב.

318. ליעקב פיכמן

[יום] 28 [לחודש] 6 [שנת] 07 [לונדון]. ליעקב פיכמאן.

איני יודע מפני מה עזבתני. הודע.

י. ח. בּרֶנר.

[הוספת א. נ. ג.: “שלום לך. גנסין”.]

כלומר: א. נ. גנֶסין.

319. למ. י. ברדיצ’בסקי

[יום] 1 [לחודש] יולי [שנת] 07 [לונדון].

למי"ב,

הריני שולח לך את הקונטרס המבוקש.

את ה“עובדות” קיבלתי בזמנן והנני מדפיסן, אף על־פי שזמנם של הדברים האלה היה לכל הפחות לפני חמש שנים, ובכל אופן לא אמרו⁹⁴⁹ לי לנפשי מעין זה שאמר לי המאמר “בספרות היפה”.

עלי ההגהה תקבל.

חומר בשביל הקונטרס העתידי אין לי כלל והנני שרוי בצער.

באהבה

י. ח. ב.

320. לר' בנימין

[יום] 2 [לחודש] 7 [שנת] 07 [לונדון].

אחי יהושע,

החלטתי לתת בקונטרס השביעי הבא, שהוא לפני הקונגרס, קיצור⁹⁵⁰ מ“ספר־השבילין” שלך בשם “משא־ערב”. פרק א‘, מן “אלה הדברים” עד “ואל תשט מדרכך בחרת”; פרק ב’, “ראה קראתי” עד “ואין סוגר”; פרק ג', מן “כי תבנה חרושת־בד” עד “אשורנו, אם לא קרוב”. את ההתנפלות על “חובבי ציון”, שאין עניינה לכאן ואת הפסוקים ללמוד מאנגליה, שאינה לוחצת – השמטתי.⁹⁵¹

כתוב תיכף וענה על מכתבי החתום אליך.⁹⁵²

יוסף־חיים.

321. לצבי כהן

[יום] 3 [לחודש] 7 [שנת] 07 [לונדון].

למר צבי כהן.

אדוני!

זה עתה קיבלתי גלויתך. תשובה מפורטת לא אוכל לכתוב לך, מאחר שלא ראיתי את הסיפור ואיני יודע מה טיבו. שלח את הכתב־יד, ואם יהיה הדבר כאשר עם לבבי לא אאחר מהודיעך ע"ד התנאים, ואם לא – לא אאחר גם כן מהשיבו לך בחזרה – בכבוד גמור,

י. ח. בּרֶנר.

בוודאי יודע אתה איך שולחים כתבי־יד. יש ששולחים את סיפוריהם וכו' במכתבים חתומים ומעשירים את הפוסטה. שלח במעטפה פתוחה ובאחריות.

322. לג. שופמן

07 16/7, לונדון.

שופמן. – באתי מן המקום שאני עובד שם, והנה מכתב כתוב מהני חבריא (והם אינם!),⁹⁵³ שעלי להוסיף עליו. ו“זה הדבר”: “המעורר” קרוב להיפסק מפני – בעיקר שאין מה להדפיס. ובכדי לפייס את ה“חותמים”, יש בדעתי – אם רק יהיה לאל ידי – להוציא את סיפוריך בקובץ מיוחד ולומר: נאט אייך! ווערגט זיך! ⁹⁵⁴ חולם אני על־דבר תוצאה יפה עם תמונה ועם מאמר־כאראקטיריסתיקה – מברדיצ’בסקי או מאת הח"מ.⁹⁵⁵

כתוב איפוא:

א) אם נותן אתה את הרשאתך לזה (כי כסף ודאי שלא תקבל בעד זה)

ב) הטוב, לדעתך, לחזור ולהדפיס גם מה שהדפיסה “תושיה” או לא, מכיוון שזה יש כבר במהדורה מיוחדת?

ג) היש את נפשך להגיה את ציוריך, ואם ישנם כולם תחת ידך, וכמה יחזיקו לערך

---

ד) אולי שתים־שלוש מלים ביוגרפיות –

ובכלל מה אתה חושב אודות הפלאן⁹⁵⁶ הזה.

חי נפשי, הנני עיף (כי הנני עובד כבר בבית־דפוס אחר בתור שכיר יום) ואיני תופס מה שאני כותב.

ובנוגע לבריאות – צדקת. זהו העיקר. כי מות נמות, ואלוהים אין, והכל אחת, וכל הענין הוא תמוה מעיקרו, כי אין סופנו אלא רקב, אולם כשאתה בריא ויש לך מה לאכול ולשתות ומקום לעבוד ולישון ואשה נאה – עדיין אפשר קצת לחיות, במובן ידוע. ואולם כל זה – דברים בטלים. מחלות שונות עומדות ומצפות לנו, והזקנה קופצת, והכוחות כלים. כתוב גלויה ואל תתעצל.

בקורבה נפשית

ברנר.

323.לג. שופמן

[יום] החפשי שלי – שבת [לחודש] לא נוגע [שנת] לא נוגע, [לונדון] ימ"ש! ⁹⁵⁷ [ביוּלי 1907].

שופמנקה,

שלח את החתיכות,

שלח את החתיכות,

שלח את החתיכות.⁹⁵⁸

ובנוגע להפלאן⁹⁵⁹ – הואילה־נא навс якийслуч ай⁹⁶⁰ לרשום את שמותיהן של כל יצירותיך. צריך אני לדעת זאת.

הלצים⁹⁶¹ אינם בכאן עכשיו, ואני קמתי משינה־בשבת־תענוג והנני שבע־רצון. חֶה־חֶה!

י. ח.

324. למ. י. ברדיצ’בסקי

[יום] 20 [לחודש] 7 [שנת] 07 [לונדון].

למי"ב,

אל תדונני לכף חובה. בא מעין משבר בחיי החיצוניים והוכרחתי לעזוב את בית־הדפוס הזה ולנוע על אחר, ששם אני עובד קשה מאוד, וכשאני בא הביתה בערב הריני עיף ביותר ולא אוכל להיענות לכשכמותך כרצוני. הדבר הזה נמשך זה כשבועיים וענייני “המעורר” נעשים בשעה שלא יום ולא לילה. בנוגע לספרים הנה בכלל אין כאן חוג עברי אפילו במשהו ואין ספרים עברים אפילו אם תחפשם בנרות.⁹⁶² “המעורר” היה עלול לחדול מצאת, ובעיקר מחסרון חומר ספרותי, שיהא כדאי לי למסור את כוחותי עליו, אלא שתקפה עלי העקשנות והפחד מפני מה שיאמרו ה“בריות”, כי הכרזתי על החתימה ולא נתתי מה שהבטחתי. הקונטרס השביעי יצא בעוד ימים אחדים. באו בו כל דבריך, אעפ“י שמה”עוּבדוֹת" ומהקטע “בזה ובבא” איני שבע רצון כל עיקר. – מפני הטרדות הנ"ל שאפפוני ומפני ההרפתקאות הטכניות הנני נאלץ להשיב אחור את הבטחתי ולבלי לשלוח לך את עלי ההגהה. אגב: מהקונטרס הזה בכלל וכן מהבאים איני שבע רצון כלל, אבל מה לעשות. ארורים החיים הטיפשיים!

בבקשת סליחה

הנ"ל.

325.לר' בנימין

[יום] 20 [לחודש] 7 [שנת] 07, [לונדון].

נאַרעלע ראַדלער,

ערהאלטען היידע קארטלעך. “המעורר” האט געהאלטען ביי אונטערגעהן: ניטא וואס צו דרוקען – האב איך זיך פער’עקשנט און דרוק אלס – אבי מע זאל ניט זאגען, אז איך האב אָנגעזעצט אבאנעמענט’ס געלד. דעם יאָהר וועל איך זיך דערמאַטערען. וואס מאכסטו, נאַרעלע איינער, פון מיר א פּאָמפּע? און אפשר מאכסטו דאס העוויות? און פאַר וואס שרייבסטו ניט יענער אשה, אז איך וועל זיך מיט איר ניט זעהן און האב זיך מיט איהר ניט וואס צו זעהען און קען מיט איהר ניט ריידען? שרייב דאס! אגב, איך ארבייט שוין ניט ביי נאראדיצקי, נאר אין אַן אנדער דרוקעריי (דער “המעורר” דרוקט זיך דא; איך האב אבער דא ניט גענוג ארבייט אויף צו לעבען) און אז זי וועט קומען וועט זי מיך גאר אין דערהיים ניט טרעפען. – אין פאלעסטינא פאָהר איך שוין ניט, איך האב פיינד דעם עם הנבחר און האב פיינד דאס געפגרטע כלומרש’טע “ארץ־ישראל”. פע!

זיי מיר געזונד און אז דו וועסט זעהן – – – מעגסטו טראַכטען, אז ער איז אַ שוטה – און גארנישט. איך, דיינער,

יוסף חיים.

איך האָף צו אנטלויפען, סוף כל סוף, פון דער העברעאישער און בכלל ליטערארישער וועלט. איך האף צו פערגראָבען זיך ערגעץ אין א לאנדאנער וינקעל, ארבייטען אין א דרוקעריי און שווייגען. –

תרגום:

ראדלר חד שטיא,

קיבלתי את שתי גלויותיך. “המעורר” עמד להיבטל: אין מה להדפיס – בכן התעקשתי והנני מדפיס את הכל – ובלבד שלא יאמרו, כי מעלתי בכסף־החתימה. את השנה אסיים איך שהוא ביסורים. ולמה, חד־שטיא, אתה מקיפני תרועה גדולה? או אולי רק העוויות תעשה? ומדוע לא תכתוב לאותה אשה, כי לא אתראה אתה ואין לי ענין לראותה ואינני יכול לדבר אתה?⁹⁶³ כתוב לה זאת! אגב, אינני עובד עוד אצל נארודיצקי, כי אם בבית־דפוס אחר (“המעורר” נדפס פה; ואולם אין לי כאן עבודה די מחיתי), וכשהיא תבוא, לא תמצאני כלל בבית. לארץ־ישראל שוב איני נוסע; שונא אני את העם הנבחר ושונא אני את הארץ המתה, את “ארץ־ישראל”, כביכול. פֶה!

היה לי שלום וכשתראה את – – – רשאי אתה לחשוב, כי שוטה הוא – ותו לא. אני שלך,

יוסף־חיים.

אני מקווה לברוח, סוף־כל־סוף, מן העולם העברי ומן העולם הספרותי בכלל. מקווה אני לקבור את עצמי באיזו פינה חבויה בלונדון, לעבוד בבית־דפוס ולשתוק.^{964 965}

326. לדבורה בארון

[יום] 27 [לחודש] יולי [שנת] 07 [לונדון].

היקרה!

רשימתך “שותפות” תבוא בקונטרס ח'. היא עלתה לך בכלל, וביחוד הסגנון, אלא שבעמוד האחרון היית כבר עיפה ובלתי זהירה ונחפזה. שרא לך מרא.⁹⁶⁶

מוקירך

י. ח. ברנר.

מלזרסון⁹⁶⁷ קיבלתי, לאחרונה, מכתבים. שלום לו והנהו שוב אותו לזרסון הרך וטוב־הלבב.

327. לשרה מרמר

[2.8.1907, לונדון]

צו פרישטיק וועל איך ניט קענען קומען, ווייל איך פאָר בעגלייטען בערקאוויצען צו וואָטערלאָ סטיישען. איך וועל קומען פארנאַכט אָדער אין אווענד לעזען דיקענסען.

תרגום:

לארוחת הבוקר לא אוכל לבוא, כי נוסע אני ללוות את ברקוביץ לתחנת ואטאֶרלוֹ.⁹⁶⁸ אבוא לפנות ערב או בערב לקרוא בדיקאֶנס.

328. ליעקב פיכמן

[חותמת־הדואר: לונדון, 6.8.1907].

פיכמאן היקר,

בקטעך “צהרי־קיץ” אשתמש בקונטרס הבא. קונטרס ז' ודאי קיבלת, כי נשלח לך בעתו.

על מכתבך הארוך כמעט שאין לי מה להעיר, ולא מפני “אותה ההרגשה הלא־טובה”,⁹⁶⁹ שלא היתה מעולם (היא לא היתה מפני שאני מבין כמעט הכל ומפני שבעיקר גם לי כבר все равно⁹⁷⁰), אלא מפני שסוף סוף איני מבין: איש שכתב “מנגוהות לנגוהות” וכו' מתפעל, כגימנאזיסט מן המחלקה הששית, מהיסטוריה ופילוסופיה.⁹⁷¹ – שלום לך, יקירי!

הנ"ל.

329. לדניאל פרסקי

[יום] 7 [לחודש] 7 [שנת] 07 [לונדון].

ידידי היקר דניאל פרסקי.

תמיה אני עליך, חביבי, שאתה מטרידני בהבלים כאותם הרומאנסים, כביכול, של הרב הריפורמי.

שואל אתה מה שלום “המעורר”, ואולם הלא אתה יודע את הדבר יותר ממני, כי בוודאי היית באותה אספה של “מפיצי־שפת־עבר”, שגברו בה אומרי לאו על אומרי הן ונחתך גזר דינו של “המעורר” שלא יהא נפוץ. “המעורר”, בכל אופן, יוציא את שנתו. היום שלחתי לד"ר אפשטיין את החוברת ז‘. אם תידרש אצלכם ג’ ח' – איני יודע. – בדבר נסיעתי לפלשתינה – מי יודע. ר' בנימין־ראדלר כותב משם מכתבים שונים – הכל לפי מצב־רוחו. ושלום לך. מה אתה עושה באמריקה? מורה עברית? שלום לך מאת ידידך

ברנר.

330. לא. ציוני

[חותמת־הדואר: לונדון: 16.8.1907].

החביב!

מה שאלה היא, אם לשלוח: אימתי איני עני בחומר? אם הדבר יהיה ראוי, ודאי שיבוא בקונטרס הבא.

ובנוגע למצב “המעורר” בכלל הוא כמו שהיה צריך לצפות. הקונטרסים עד סוף השנה יֵצאו.

ובנוגע אלי – הנני עיף מהכל.

שלך הנ"ל.

331. לג. שופמן

[לונדון, 17.9.1907].

שלחתי לך אז גלויה ולא קיבלתה, כנראה. בקונטרס ח’–ט' תבוא מודעה, כי מדפיס אני את כתביך כנ“ל.⁹⁷² שלח תמונה. שלוש חוברות, שבהן באו “עיפים”, “טיול”, “שלג נפל”, אשלחן לך, אך זו שבה היה ה”תלוי" אין ת"י.⁹⁷³. הזדרז לשלוח את כתביך מוגהים, כי תיכף ניגש להדפסתם.

ב.

332. לר' בנימין

ערב יו“כ [תרס”ח – 17.9.1907, לונדון].

יהושע, מכיוון שאיני כותב ואיני עונה, שמע מינה שאין מה לכתוב ואין מה לענות. תמו כל הדברים – און זאל דאס געהן אין טאר־טא־ראם. אַ סוף! ⁹⁷⁴ מידידתך קיבלתי גלויה־תמונה זה ימים רבים ולא עניתי. מה יש לכתוב לה?

חוברת ח’–ט' תצא בקרוב ע“י גנסין, ובה תבוא מודעה, כי במקום י', י”א, י“ב יקבלו ה”חותמים" כל כתבי שופמן.

20 הפרנקים יתקבלו והחוברות יישלחו, אם גנסין לא ישכח. הוא המוציא, הוא המביא. אני עובד במקום אחר⁹⁷⁵ ואין נפשי לכל זה. אין נפשי גם לא לכל זה. היה שלום. – – –⁹⁷⁶

333. לחותמי “המעורר”

[סוף ספטמבר 19.7, לונדון]

לעשרות חותמי “המעורר”

אני מודיע בזה, כי במקום הקונטרסים י' וי“א וי”ב, שאין לאל ידי להוציאם מחוסר חומר ספרותי, יקבלו לא יאוחר מבחודש דצמבר את קובץ־כתביו של ג. שופמן.

ותו: העוּבדה הנ"ל היא גם אחת הסיבות הראשיות, שגרמו לאיחוּר החוברת הזאת.

ויקבלו־נא אותה ואת התנצלותי בסליחה. נפשי בתקוותי, כי לא אוסיף עוד הטרידם.

המו"ל.⁹⁷⁷

334. לג. שופמן

[חותמת הדואר: לונדון, 30 בספטמבר 1907].

הושענא רבא.

שופמן, הנני מזדרז לך. יחד עם מכתבי זה הרי אתה מקבל את הח' האחרונה של “המעורר”, שבה באה המודעה המשובשת (תחת “ויקבלו אותה”, כלומר, את החוברת, בסליחה, כתוב “ויקבלו אותי”, כלומר אותי… כך סידר גנסין!) ע"ד קובץ כתביך, שצריך להופיע לא יאוחר מבחודש דצמבר. ובכן שלח את מה שאפשר כבר לשלוח ונגש אל המלאכה. תמונת⁹⁷⁸ הספר תהיה כתמונת “המעורר” (טעמים טכניים, אחא!), אלא שהנייר יהיה משובח, וניקוד בהרבה מקומות, בכל מקום שצריך. יאַ פּוֹסטאראיוּס.⁹⁷⁹ ובנוגע לבדרך כלל, שתיתי זה עתה תה אצל גיסתו של ביילין ואכלתי פרפרת. זה הכל. בהחלט. – המחכה לתשובתך,

לא הנ"ל.⁹⁸⁰

335. למ. קלינמן

כ“ו דצמבר [1907], תרס”ח, לונדון.

לידיד יקר מאוד משה קליינמאן,

קיבלתי מכתבך ע"י ידידנו ביילין ושא ברכה על ידידותך ועל הטון שלך. בנוגע לגאליציה – הרי אני מתחיל משבוע זה לקמץ מפרנסתי להוצאות־הדרך, כי רק בעוד חודש ימים אוכל “לשים פעמי”, יען כי רק אז יוגמר בדפוס ספרו של שופמן, שבו איפּטר מחותמי. הספר היה צריך לצאת “לא יאוחר מבחודש דצמבר”, אבל לא בי האשם: נארודיצקי מתרשל בהדפסה, ואני עובד בבית־דפוס אחר וטירדותי רבו כמו רבו. בקושי רב עולה בידי אָברייסען זיך⁹⁸¹ לשעה לקרוא את עלי־ההגהה.

בנוגע לנסיעתי לגאליציה בכלל – צריך אני להגיד לך את האמת: קצת אני מפקפק בזה; חושש אני קצת שלא איעשה שם קצת בעל כרחי לאיש־הקהל במובן ידוע, שלא יטרידוני אותם בני גאליציה הטובים והפנויים בביקורים של כבוד ובלשון־טובה שלא בפני, ואני אדם נכה־רוח ומתבודד לרצונו־על־כרחו ואינו זהיר שלא לאכול פירות בשוק (לא להכעיס, חס ושלום!). אלא – מה יש לי להפסיד? רוצה אני לשנות מקום. לפנים הירהרתי על פלשתינה. עתה החלטתי לנסוע לגאליציה. בניו־יורק איני רוצה שום אופן.

כן, לפי מצב הפועלים בבתי־דפוס שכתבת אין חשש שאמות ברעב או שאהיה למשא על אחרים, אבל “טוב” היה אלמלי מצאתי לי מקום שאוכל לעבוד בו שעות קצרות, שש־שמונה שעות ביום, לא יותר. מילא, את זה נראה. אם לא תימצא האפשרות הזאת – צריך יהיה להיכנע.

בנוגע לפלאַן של התחדשות “המעורר” שכתבת – אין אני יכול לענות אלא: אני בתור עורך? לא! מוכן אני לעזור על ידך בכל כוחי, אם תיאות אתה לקבל עליך מין עסק כזה, ובלבד שלא ייקרא שמי על שום דבר בשום אופן. אני, כלומר, מי שהיה עורך “המעורר” לפנים, אינו שייך עכשיו כבר לשום הצעה בדומה לזו. בכלל, אמונה באפשרותה ובנחיצותה של ספרות עברית – לא תתן עתה בלבי בשום אופן, ואיכמ“ל.⁹⁸² אלא שלעבוד אני מוכן ומזומן בכל עת ובכל שעה. חושב אני, כי אוכל להיות לך לעזר ברב או במעט גם ב”טאגבלאט".⁹⁸³

וזאת לשופמן, וָאומַר: שופמנק’ה, וואס מאכסטו?⁹⁸⁴ ידוע תדע, כי את השטותים שלך⁹⁸⁵ אני מדפיס ב־500 אכסמפלארים: כ־200 (שתי מאות!) נחוצים לי ושלוש מאות אכסמפלארים תהיינה מונחות בידו של נארודיצקי עד… עד שירבו עליהם הקופצים, כלומר, עד שיבוא אליהו! אכסמפלארים אחדים (עם תמונתך!) אביא אתי בבואי למבּרגה.⁹⁸⁶

ושוב למ. קליינמאן: בבקשה, ידיד, להודיעני דבר בנוגע לפאספורט: אני ברחתי מרוסיה בשעה שנשלחתי אל מול פני המלחמה, והרי יש בי באופן זה חשש סכנה וצריך להיזהר.

יותר אין מה לכתוב. ממני, המחכה ממך עוד למכתב – –⁹⁸⁷ אחד,

י. ח. ברענער.

336. לא. א. ריש

[חותמת־הדואר: לונדון, 31.12.1907]

ידיד יקר מר ריש!

זה עתה קיבלתי את ה־–/6. תודה רבה ותודה עוד יותר רבה בעד השתתפותך החמה בענייני הספרות שלנו. מה לעשות. כך נגזרה גזירה.⁹⁸⁸. מובן, שדברי ה“סופר”⁹⁸⁹ ההוא, כי אני וגנסין “החלטנו” לבלי לכתוב עברית – שקר גמור הוא. אלא…

שלום וברכה לך, למר באדאש ולכל שארית הנמצאה. שלכם,

י. ח. ברנר.⁹⁹⁰

337. לג. שופמן

[חותמת הדואר הלונדוני: 11.1.08].

שופמן,

אתמול שלחתי לך לע"ע⁹⁹¹ שני אכסמפלארים מספרך⁹⁹² באחריות. אחד תן לקליינמאן. כתוב, מה לשלוח לך עוד.

רואה אתה, שכבר אין מה לדבר על אלפים. הספר נדפס כבר והסידור נפזר. מה אתה מצטער על שזה נראה כ“שחוק־ילדים” – אדרבה. אני, להפך, איני יודע, מהיכן בא לך הבטחון של מגודלים. גאליציה? בימים היותר טובים היו לי שם כעשרה חותמים משלמים. “תושיה”? בימים היותר טובים היו לי אצלה י"א חותמים, ולא כולם סילקו עדיין חובותיהם. מילא, אני מדבר מה שלא נוגע. ביילין אומר, שבוודאי באותו היום באה מהפרובינציה בעלת שתי קווצות שחורות, ולפיכך נכנסה בך אותה רוח… חכמה. אוי, שופמניונקה!

המשלוח של ספרים מהכא להתם עולה ביוקר רב, ועל כן לא תדרוש יותר ממה שצריך. ראה, הזהרתיך!

בנוגע לגאליציה – הריני קצת בבחינת מרדכי שלך מן “ליד הדרך”. אין רצון לזוז. אלא שבוודאי אסע, אם תהיינה ההוצאות. שלום לקליינמאן. מה ע"ד פספורט?

מו"לו של שופמן.

338. לר' בנימין

08 13/1, לונדון.

יהושע,

כפי שהנך רואה – עודני חי, וזה האות, שאני שולח לך, כבקשתך מלפני שניים־שלושה חדשים, 4 חו' ז‘, 3 חוברות ח’־ט’ ו־4 כתבי שופמן. עתה חסל עם “המעורר” באמת. “חובות”, אתה שואל – ישנם! וביחוד שהמחצית ממה ששלח גנסין לאמריקה לא נתקבלה, וזה הפסד גדול, ואולם אין דבר. ואני חולם עתה ע“ד הוצאה חדשה בשם “מחשבות” ולהוציא בספרים לא־גדולים תכופים כתבי ר' בנימין (ראשונה), בר־טוביה, הלל צייטלין, בר־יוחאי⁹⁹³ ועוד, אפשר גם של א. ציוני, את ה”מוות" של שניאור שנדפס ב“הזמן”, את “מא. עד מ.” של י. ח. ב. ואת דבריו החדשים, שהוא מתעתד לכתוב בקרוב, ואולי גם קובץ ספרותי, אם יהיה חומר הגון. מה את מאמרך ע“ד גיטה? ענה תיכף, אם יהא את נפשך לענות. כי אם לא תעלה מחשבתי הנ”ל בלונדון, הנני נכון לנסוע לגאליציה (ללמברג) ולעשות שם את הדבר. אתה מבקש “לא כלום” – והקונטרס אינו בידי. שלום למ. וילקנסקי ולאחים גנסין.⁹⁹⁴ לא באמת! מן “השלוח” ומ“סיני” ומ“העולם” לא ניבּנה. לעזאזל ה“יהדות”! “נשמה עברית טרגית” – זהו המוֹטוֹ שלנו.

אנכי.