אנטי אפולינר

אלכוהול 1    🔗

הקוניאק הטוב יקר בארץ הזאת. היין בלתי ניסבל.

שתה וודקה עם מיץ תפוזים, יש שם רעל בטוח. האמן לי, תאי המוח שלך נהרסים.

שתה עד כדי טימטוּם.

דבֶּר שטויות ולך לך לא לדרכך. פגע בידידיך, גלה סודותיך.

הסתובב כמו חיה סגורה בכלוב.

סע לירושלים. אכול חצץ! אל תהיה נביא! ואל תלך יותר לעיריה העותומנית!

אם אתה מספיק משוגע תתחפשׂ לרוח רפאים ותפחיד את השומרים של הרובע היהודי המחודש בעיר העתיקה. קח אבן ושבור את החלון של מבקר המדינה, מה איכפת לך, כולם כבר יודעים שהתנהגותך אינה מניחה את הדעת. כשרגליך כושלות גרור את עצמך עד לכותל. תתחיל להתווכח עם איש אגודת ישראל על מהות התפילה של שחרית, הבט בתימהון ובעינים מטושטשות של שיכור על המטבעות הנערמות בעומק החומה, אחר־כך, בדרך לרחוב לונץ, היכנס לחירבה ושתה קפה טורקי עם ערבים ממעמד הפועלים. סע לכיוון הים אך תהיה מודע לכך שלמרות “ההנגאובר” מחר תשוב לסורך.

אלכוהול 2    🔗

החל את הסיבוב אצל המלוכלך, בלאו הכי אתה חייב לו שלוֹש לירות וחמישים אגורות עוד משנת 1962, הוודקה כאן יותר זולה, גם העראק. אל תרפד את הקיבה שלך בשוֹמן, תשתה על בטן ריקה. זכור את סטאלין ותתחיל לשׂנוא מחדש את מעריציו.

תתמלא רחמים עצמיים. תנסה להיזכר בהפלגה השניה שלך. זכור את הצי השישי ואת רובע מונפארנאס. זכור את ימי הקיץ הנפלאים האירופאיים ואת השחר האהוב עליך.

הי שכור! דמות חולפת על ־ידך לבושה כמלאך ועונדת צלב על צווארה, שם רחוק ליד מטרו דיורוק, זכור את הפועלים הרצים בחמש בבוקר בבהלה פן יחמיצו את הרכבת המובילה אותם לעבודה, הרי הריצה הזאת, של הפועלים הזרים המפחדים להפסיד את מקור פרנסתם, סימלה בעיניך את האלימות האמיתית, כן, הם היו נחפזים לעבודתם ואתה היית בונה בנפשך מגדלים אלכימיים. זכור את ההיפי שניגן לעצמו במשך חמש שעות בגני הלוכסמבורג ואתה עמדת והקשבת כמהופנט. זכור את ארלט שנתנה לך לשתות יין נורמאנדי בביתו של ראמבו ברִידקארט: זכור את ז’אק ואת בקבוק הקַלבאדוס האמיתי ששתיתם יחדיו ואתה נפלת מלוא קומתך באטליֵה שלו והתעלפת, נפצעת שם במצח ליד העין הימנית ולמרות הטמפרטורה הקרה, חמש מעלות מתחת לאפס הפשיטו אותך ערום ושפכו עליך מים קרים בכדי שתתעורר ואתה לא התקררת. זכור את הזונה הטוטונית, שיכורה ועייפה כאילו עברו עליה ארבע דיוויזיות של הוורמאכט, זכור את המכות שקיבלה בגללך לאחר שהציקה לך ואתה סירבת לשכב אתה בריובר ליד כיכר פוצדאם מול החומה. זכור את פיטר מרקנצ’יאנו נכנס לסלקט, מסתכל בראי לבחון אם עדיין שמר על יופיו האיטלקי, אבל לא… He’las, He’las, שיניו נפלו, פניו סגולים, אין לו אפילו כוח ללכת מכות כמו שעשׂה כשהיה ילד בברוקלין. זכור את ג’יין ואת ליידי צ’אטרלי הגרות ביער ראמבויה ואת הכלב השחור המזנק מהאפלה ומנסה לנשוך אותך, הי שכור, בעומק נשמתך, למרות ששירתת בצ.ה.ל., נשארת יהודי פחדן. זכור את פתיה, זכור את גוטקוב הפסל, רוסי לבן ששתית איתו שמפניה מעורבת בוודקה. זכור את התערוכה שלו בריו בונאפארטה ואת המכות שקיבל באותה הזדמנות יענק’לה מדייג אטרוסקי הגר במרסיי. זכור את הרובע פיגאל ואת מוניה שפגשת שם בשלוֹש לפנות בוקר ואחר־כך ליווה אותך עד לשער הניצחון ותיאר באוזנך מה הם תסביכיו של ה“ערס” היהודי ממוצא מרוקאי. זכור את הזונה

הראשונה שלך בבוקארשׂט.

זכור את הגאווה הטיפשית ואת המעבר החד מאקלים ממוזג לאקלים סובטרופי.

זכור את עידו שמת על לא עוול בכפו ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.

זכור את מייק שהתאבד מול הדואר המרכזי, זכור ששתה אצלך ביחד עם פנחס וודקה עם מיץ אשכוליות.

זכור שעליך להתרחק מאלה המקדשים את האבנים, כאילו הם עמלק. זכור שהמלך שאול נפל על חרבו בגללם, ולאחר מותו אמרו: “אל תגידו בגת”.

זכור את ההצגות הנפלאות שיכולת לעשׂות ומעולם לא ניתנה לך הזדמנות לכך.

זכור את שׂפת האם שאיבדת ולכן נאלצת לכתוב מחזות ולבוא במגע עם בני־אדם. הוֹ, אלוהים מה קשה הדבר לדבר איתם… מה קשה הדבר…

זכור את השוק הפריסאי הישן, זה שלא קיים יותר ואת מאו הוייטנאמי האילם הקורא לך בעינים.

זכור את הרוק’נ’רול שרקדת פעם. זכור, תמלא את הנייר ותקיא את הכל.

אלכוהול 3    🔗

תשתה רום, רק רום, זה ממרטיניק.

בטח העולם יותר יפה שם בגואדלוּפה, שׂים בפנים סוכר, שתה אותו אדום או לבן ואני מבטיח לך שלא תיהפך לכושי.

שׂרוף א הקיבה. אל תחשוב על בתי קברות. לך הלאה. תתחיל לחיות.

תשׂחק מפעל הפיס ותחלום שהרווחת מיליון. עכשיו אתה יכול לקנות לך בית מוקף חומר לבנה באי לסבוס, כן, סע ליוון ותתחתן עם סאפו ובתום המישתה תחנוק אותה.

שב עם ידידים סביב לשולחן. עם המדוכאים האלה החיים בשוליים ותרומם את את רוחם. תתחילו לשיר בעוז ובגבורה. אפילו שירי מולדת. תראה להם שהכוחות שבוּ אליך ואתה עוד תכה שוק על ירך את הדומן הסביבתי החונק אותך.

תשתה רק משקאות טובים. שיבאס וויסקי קנדי, שתה קוניאק נפוליאון, בנדיקטין, טאקילה, לך לדירותיהם של יהלומנים יהודיים המוצצים דם אחיהם באנטוורפן. שתה להם את הבּוֹרבּוֹן, אבל אל תעשׂה עסקים בדרום־אפריקה. אתה, תחפשׂ את היהלומים אך ורק במיכרה של עצמך.

תקשיב להוגו במסעדה יקרה על חשבונו ודע לך כיצד הפך להיות מיליונר בוונצואלה. התחיל כקלאפר בבראזיל, רימו אותו בבואנוס־איירס, נסע לוונצואלה, התחתן עם בחורה עשירה וכעת הוא מלך התנינים ומוכר את עורם באירופה.

שתה “גיבירץ אקסטרמינר” עם האנס ולטף בדמיונך את הפיטמות של אוטה. שתה יין לבן אלזאסי מחבית, נטיה גרין צועקת על יורש העצר הספרדי שהפך קלושר ויוש עובר שם ליד החלון ואתה מזמין אותו פנימה. כמה מוזר לפגוש בחג המולד מכר מישׂראל כאן בלב הרובע הלטיני. הי יוש בחור… למה נתת להם לשגע את נישמתך ולבסוף ברחת לשמים. לך לך למקומות חשובים, לבתי מלון מפוארים. לא רק החזירים צריכים לחיות טוב. שתה יין בורדו עם דיפלומטים העובדים בשגרירות הישׂראלית. שתה את היין על חשבונם, אתה אל תזמין, אל תהיה לארג' כי בלאו הכי אין לך, היה רחב לב למען אלה הזקוקים לך.

נפץ ביחד עם אלאן ההומו את הפרוטומה של בּוֹמַרְשֶׁה קרובו מהמאה ה־18. תבין שמחוללי המהפכה הצרפתית הגשימו אך ורק את עצמם והעולם כמינהגו נוהג. חפשׂ בלהיטות את הכנסיה עליה כתב פרנסואה וייון ותלה את בורגנותך המזוהמת מעל גשר הירקון.

שתה בקוקטיילים מהודרים ותבזה את עצמך. תבוא בחליפה מהודרת ותקרע אותה. תשפיל את עצמך עד עפר ועל ידי כך תוכל לרדת למרכז האדמה כאילו היית אוחז שור בקרניו. עשׂה זאת כי אתה אינך מורה בגמנסיה העברית, אתה לא חייב ללמד איש ודרך המלך פתוחה לפניך. שתה חומר חום ומעודן עם ידידך התימני בכרם. ראה כמה הוא זריז, חתול כלב לעומתו. תתחיל להבין את העם בקירבו אתה חי ושׂים על ליבך טלאי צהוב וכתוב עליו “אנא פרענק מרומניה”. שתה אוזו מרודוס לזכר נעוריך האבודים, אל תחשוש, אתה שייך לדור רקוב שלא מזמן נבדק בקפדנות יקית במבחנה

לך לך לאורגיה דיוניסית. חפש את אפולון. אמור לו שאתה חי כרגע במזרח התיכון. תבוא אליו כמו טשרניחובסקי. פנה אליו ובקש את עזרתו. אמור לו שאתה זקוק לעלי דפנה ולאלפי פרחים כחולים. בקש ממנו שיהיה לך לעזר במאבקך האולימפי כי מאה סוסים לבנים ומטורפים מובילים את המרכבה שלך. דהר קדימה ללא פחד. העולם כולו שלך.

אפילוג אלכוהולי    🔗

עכשיו, כשאתה יבש, הראש כבד עליך, אתה מדבר לעצמך כנגד רצונך, מקלל, אומר מילים גסות, מקלל, אומר מילים ללא הקשר. משפטים מרוסקים.

עכשיו, כשהיאוש תופש אותך כמו צבת, אתה מאשים את עצמך, חושב על התאבדות ומשנן ללא הרף, למה לי המשׂחק הזה, כשהדם נעצר בידיך ואתה ממשש בהיסוס את הכבד.

עכשיו, כשאתה רץ לבית המרקחת לקנות את האלקהזלצר ולאזן את עצמך, כשאתה שואל בתימהון: היכן התגלגלתי הלילה ובאמת כיצד הגעתי הביתה? מנין מצאתי את הכוח הדרוש לגרור את עצמי עד למיטה וללבוש את הפיג’מה.

עכשיו כשהמציאות הסבירה הופכת לבלתי סבירה, ועליך לנהוג במתינות בחיים האלה הבלתי נסבלים, כשעליך לשׂאת את הפקידים, את הטפילים, את הגנבים המנצלים אותך, אל תיכנע, אל תישבע שלא תשתה יותר. הרי רק אתה יודע שכל שבוע מורכב מארבעה עשׂר יום. היה חכם ותלמד לקוות.