א.    🔗

בָּעִיר קוּצִי, בִּמְדִינַת צָרְפַת, יָשְׁבוּ שְׁנֵי אַחִים. שֵׁם הָאֶחָד חַיִּים וְשֵׁם הַשֵּׁנִי שִׁמְשׁוֹן.

וְשִׁמְשׁוֹן בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים וְהוּא אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן, כִּי לֹא יָדַע הָאִישׁ כָּל מְלָאכָה, וְגַם מִמִּסְחָר רָחַק לִבּוֹ. כָּל יָמָיו יָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָש וְעָסַק בְּתוֹרָה.

וְחַיִּים אִיש עָשִׁיר, כִּי שָׁלַח יָדוֹ בְמִסְחָר וְקִנְיָן, וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ. מִסְחָרוֹ פָרַץ בְּכָל הָאָרֶץ, וְעָשְׁרוֹ הָלַךְ וָרָב, עַד כִּי גָדַל הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד.

רָאָה חַיִּים אֶת אָחִיו הַחַי בָּעֳנִי וּבְצָעַר, וַיֹאמֶר בְּלִבּוֹ:

– לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה. לְאָחִי אִשָּׁה וּבָנִים, וְאֵין בְּיָדוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם וְאֵיךְ אוּכַל וְרָאִיתִי בְּסִבְלָם הַמָּר? אֶעֶזְרֵם בִּמְעַט כֶּסֶף וְהָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.

הָלַךְ חַיִּים אֶל שִׁמְשׁוֹן אָחִיו, וַיִּכְרְתוּ בֵינֵיהֶם בְּרִית לֵאמֹר: חַיִּים יַעֲסֹק בְּמִסְחָר וִיכַלְכֵּל אֶת אָחִיו וּבְנֵי־בֵיתוֹ, וְשִׁמְשׁוֹן יֵשֵׁב וְיִלְמַד תּוֹרָה וִינַהֵל אֶת אָחִיו בַּעֲצָתוֹ.

וְכֵן עָשׂוּ: חַיִּים הָיָה נוֹסֵעַ לְמַסָּעָיו לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, וְשִׁמְשׁוֹן יוֹשֵׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהוֹגֶה בְּתוֹרָה יוֹמָם וָלָיְלָה.

ב.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּשָׁב חַיִּים מִדַּרְכּוֹ הָרְחוֹקָה, וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אָחִיו וְלִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ.

הָלַךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, קָרָא לְשִׁמְשׁוֹן וַיאֹמֶר לוֹ:

“דְּבַר־סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ, אָחִי, הָבָה נֵלֵךְ אֶל שְׁפַת הַיָּם וְנֵשֵׁב בָּאֳנִיָּה קְטַנָּה, וְכַאֲשֶׁר תִּתְרָחֵק הָאֳנִיָּה מִן הַחוֹף, נְדַבֵּר אֶת דְּבָרֵינוּ, וְאִישׁ לֹא יֵדַע דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ”.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל חוֹף הַיָּם וַיֵּשְׁבוּ בָּאֳנִיָּה, וְחַיִּים צִוָּה עַל הַמַּלָּחִים לְהַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים וּלְהַסִּיעַ אֶת הָאֳנִיָה מִן הַחוֹף.

וְהַשָּׁמַיִם מְכֻסִּים עֲנָנִים כְּבֵדִים. וַיְהִי אַךְ נִתְּקָה הָאֳנִיָה מִן הַיַּבָּשָׁה וַתָּקָם סְעָרָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה, וְהַיָּם הָיָה לַחֲרָדָה. הַגַּלִּים הָמוּ רָעֲשׁוּ, וְהָאֳנִיָּה הִתְנוֹדְדָה אָנֶה וְאָנָה, עוֹד רֶגַע וְנֶהְפָּכָה. הָאָחִים הַנִּבְהָלִים עָמְדוּ דוּמָם עַל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה וְלֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם. וְהַמַּלָּחִים אַף הֵם עָמְדוּ נִדְהָמִים וִידֵיהֶם רָפוֹת מִפָּחַד. וְהַיָּם לֹא נָח מִזַעְפּוֹ כָּל הַלַּיְלָה.

בַּבֹּקֶר שָׁקְטָה הַסְּעָרָה, רָאוּ הָאֲנַשִׁים וְהִנֵּה הֵם נִמְצָאִים בְּתוֹךְ “הַיָּם הַגָּדוֹל”, וְאִישׁ לֹא יָדַע אֵי־זֹה הַדֶּרֶךְ בָּאוּ הֲלוֹם וְאֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵצְאוּ מִשָּׁם. וַיֶּחֶרְדוּ כֻלָּם חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים כִּי יוֹשִׁיעֵם מִצָּרָתָם וְיַצִּילֵם מֵאֲבַדּוֹן.

עָבְרָה שָׁעָה, עָבְרוּ שְׁעָתַיִם, וַיִרְאוּ הָאֲנָשִׁים וְהִנֵּה הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֶל “יַם הַקֶּרַח”. וַיֵּצֵא לִבָּם מִפָּחַד. וָאֳנִיָּתָם צָפָה הָלְאָה־הָלְאָה, עַד כִּי נִתְקְעָה כֻלָּהּ בַּקֶּרַח. לֹא הַרְחֵק מִמֶּנָּה עָמְדוּ עוֹד אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר גַּם הֵן בָּאוּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בְּתוֹךְ הַקֶּרַח מִבְּלִי יְכֹלֶת לָזוּז לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר.

הִבִּיטוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ בִפְנֵי רֵעֵהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים: מֵאַיִן תָּבֹא עֶזְרָתָם?

מִמַּעַל שְׁמֵי עֹפֶרֶת, מִתַּחַת הַקֶּרַח הַנּוֹרָא וּמִסָּבִיב אֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה.

יָשְׁבוּ שְׁנֵי הָאַחִים צְמוּדִים וַחֲבוּקִים, בָּכוּ וַיִּתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת.

ג.    🔗

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נוֹעֲצוּ הָאַחִים יָחַד, וַיוֹצִיאוּ קֶרֶשׁ מִקַּרְשֵׁי הָאֳנִיָּה, וַיָּשִׂימוּ אֶת קָצֵהוּ הָאֶחָד עַל מִכְסֶה אֳנִיָּתָם וְאֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי עַל הָאֳנִיָּה הַקְּרוֹבָה. אַחֲרֵי־כֵן עָלוּ עַל הַקֶּרֶשׁ וַיָּבוֹאוּ אֶל הָאֳנִיָּה הַשֵּׁנִית, וְהִנֵּה כָּל אֲנָשֵׁיהָ פְּגָרִים מֵתִים: אֵלֶּה יוֹשְׁבִים וְאֵלֶּה עוֹמְדִים, כֻּלָּם קוֹפְאִים עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם כִּנְצִיבֵי קָרַח. וְעַל דָּפְנוֹת הָאֳנִיָּה עַל־יַד כָּל אַחַד הַמֵּתִים חָרוּט שְׁמוֹ, שֵׁם עִירוֹ וּשְׁמוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. נִבְהֲלוּ הָאֲנָשִׁים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וּפַחַד אֱלֹהִים נָפַל עֲלֵיהֶם. אָז לָקַח שִׁמְשׁוֹן חֶרֶט וַיִּרְשֹׁם אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה, כִּי אָמַר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וְיַצִּילֵנִי מִן הַמָּוֶת הַזֶּה וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתִי – אֵלֵךְ אֶל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְשׁוּמִים פֹּה וַאֲסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָי.

וְאָחִיו חַיִּים, אַחֲרֵי שׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו, לָקַח שַׂק גָּדוֹל וַיָּשֶׂם בּוֹ מִן הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר מָצָא בְּכָל פִּנוֹת הָאֳנִיָּה.

כָּכָה עָבְרוּ הָאָחִים מֵאֳנִיָּה לָאֳנִיָּה וְכָכָה יַעֲשׂוּ בְּכֻלָּן. שִׁמְשׁוֹן רָשַם בְּסִפְרוֹ אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְאָחִיו חַיִּים אָסַף אֶל שַׂקּוֹ מִן הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר נִמְצָא בָּאֳנִיּוֹת לָרֹב.

הֵמָּה בָּאוּ אֶל הָאֳנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הִיא קְרוֹבָה אֶל הַחוֹף. וְחוֹמָה גְדוֹלָה וּבְצוּרָה חוֹסֶמֶת לִפְנֵיהֶם אֶת הַדָּרֶךְ.

הִתְבּוֹנְנוּ הָאַחִים בַּחוֹמָה וַיֹּאמְרוּ:

“הָבָה נְנַסֶּה, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲלוֹת בַּחוֹמָה, וְיָבֹא הַקֵּץ לִתְלָאוֹתֵינוּ”.

לָקְחוּ אֶת סַכִּינֵיהֶם, קָדְחוּ בַחוֹמָה, וַיִקְּבוּ בָהּ חוֹרִים, וַיְטַפְּסוּ בִידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם מָעְלָה מָעְלָה.

וְשִׁמְשׁוֹן הִקְדִּים לַעֲלוֹת, כִּי אֵין אִתּוֹ דָבָר אֲשֶׁר יַכְבִּיד עָלָיו אֶת הָעֲלִיָּה, אַךְ חַיִּים פִּגֵר בַּעֲלוֹתוֹ, כִּי שַׂק הַכֶּסֶף אֲשֶׁר עַל שִׁכְמוֹ הִכְבִּיד עָלָיו מְאֹד. פִּתְאֹם נִשְׁמַט הַשַּׂק וַיִפֹּל אָרְצָה; יָרַד חַיִּים לַהֲרִימוֹ וְלֹא יָכֹל לַעֲלוֹת עוֹד בַּחוֹמָה. וְשִׁמְשׁוֹן מְטַפֵּס וְעוֹלֶה וְקוֹרֵא לְאָחִיו שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו. אַךְ חַיִּים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עוֹד אֶת קוֹלוֹ.

ד    🔗

שִׁמְשׁוֹן מְטַפֵּס וְעוֹלֶה, מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל רֹאשׁ הַחוֹמָה. רֶגַע עָמַד לָנוּחַ, אַחַר הִבִּיט מֵעֵבֶר לָחוֹמָה, וְהִנֵּה יַעַר גָּדוֹל, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ. בּוֹ עֵצִים רַבִּים עוֹשֵׂי פֵירוֹת יָפִים וְנֶחְמָדִים, וְרֵיחָם נִפְלָא וּמֵשִׁיב־נֶפֶשׁ. הָלַךְ שִׁמְשׁוֹן בַּיַּעַר, עַד כִּי רָאָה מֵרָחוֹק אַרְמוֹן גָּדוֹל, כֻלּוֹ שַׁיִשׁ וְגַגּוֹ זָהָב וְנָהָר שׁוֹטֵף מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן, וּמֵימָיו זַכִּים כְּעֵין הַבְּדֹלַח. וּמֵאַרְבַּעַת רוּחוֹת הָאַרְמוֹן אַרְבָּעָה גְשָׁרִים כֻּלָּם עֲשׂוּיִים כָּסֶף.

חָפֵץ שִׁמְשׁוֹן לַעֲבוֹר אֶת אַחַד הַגְּשָׁרִים, לָבֹא אֶל הָאַרְמוֹן וְלִשְׁאֹל לְיוֹשְׁבָיו, אֲבָל פַּחְדוֹ תָּקַף עָלָיו, וַיַּעֲמֹד עַל עָמְדוֹ.

כְּגַן עֵדֶן כָּל הַכִּכָּר לְפָנָיו. הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת אוֹר רַב עַל הָאָרֶץ, הָאַוִּיר זַךְ וְנָעִים, וְאָדָם אַיִן בְּכָל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

פִּתְאֹם נָשָׂא שִׁמְשׁוֹן אֶת עֵינָיו, וְהִנֵּה שְׁנֵי עֵצִים עוֹמְדִים לְפָנָיו. שְׁנֵיהֶם יָפִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל וְרֵיחָם נָעִים וּמֵשִׁיב נָפֶשׁ. אָמַר שִׁמְשׁוֹן בְּלִבּוֹ:

“אֵין זֶה כִּי אִם גַּן־הָעֵדֶן, אֲשֶׁר נָטַע אֱלֹהִים מִקֶּדֶם, וְהָעֵץ אֲשֶׁר מִיָּמִין עֵץ־הַחַיִּים הוּא, וְהָעֵץ אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.” וּבְיָרְאוֹ לָקַחַת מִפְּרִי עֵץ־הַדַּעַת, כִּי אָמַר לֹא אֲנַסֶּה אֶת ד', וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקַּח מִפְּרִי עֵץ־הַחַיִּים וַיָּשֶׂם בְּכִיס בִּגְדּוֹ.

וַיִפֶן יְמִינָה וַיַּרְא שְׁתֵּי גְּבָעוֹת קְטַנּוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶן מִכְסֵה בַּרְזֶל. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָיו. קָרַב שִׁמְשׁוֹן אֶל הַמָּקוֹם הָהוּא, עָלָה עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת, וַיַּעֲבֵר אֶת יָדוֹ עַל הַמִּכְסֶה, וְהִנֵּה הוּא קַר כִּכְפוֹר. וְלֹא יָכֹל שִׁמְשׁוֹן לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ, וַיָּרֶם אֶת קְצֵה הַמִּכְסֶה, וְהִנֵּה פָּרַץ מִשָּׁם רוּחַ נוֹרָא וְחָזָק, מְשַׁבֵּר הָרִים וּמְפָרֵק סְלָעִים, וְסַעַר גָדוֹל הִתְחוֹלֵל, עוֹד מְעַט וּמוֹסְדֵי עוֹלָם יִתְמוֹטָטוּ. וַיֶּרֶף שִׁמְשׁוֹן מִן הַמִּכְסֶה וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ.

וּבִנְשֹׁב הָרוּחַ נִתְּקוּ הָאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר בְּ“יַם הַקֶּרַח” מִמְּקוֹמָן וַתָּבֹאנָה אֶל “הַיָּם הַגָּדוֹל”. וְאַף שִׁמְשׁוֹן נָפַל עַל־פָּנָיו רֹועֵד מִקֹּר וְכִמְעַט לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה.

גַּן־עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה. הַגִּבְעָה הָאַחַת – אוֹצַר הַגְּשָׁמִים, וְהַגִּבְעָה הַשֵּׁנִית – אוֹצַר הָרוּחוֹת. וְלוּ הֵרִים שִׁמְשׁוֹן אֶת כָּל הַמִּכְסֶה, כִּי עַתָּה נֶחֱרַב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

ה    🔗

וָאֳנִיַּת חַיִּים, אֲשֶׁר שָׁב אֵלֶיהָ בְּהִשָּׁאֲרוֹ לְבַדּוֹ, גַּם הִיא נִתְּקָה מִמְּקוֹמָהּ, וְכַעֲבוֹר יוֹמַיִם הֵבִיאָה אֶת אֲנָשֶׁיהָ אֶל הַחוֹף.

חַיִּים עָלָה עַל הַיַּבָּשָׁה, וְהוּא כָבֵד בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וְהַדָּבָר נוֹדַע לְיוֹשְׁבֵי קוּצִי, וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר. וַיֵּצְאוּ כֻלָּם לִקְרָאתוֹ, לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. אִישׁ לֹא פִּלֵּל לִרְאוֹתוֹ חַי.

אָז בָּאוּ גַם בְּנֵי שִׁמְשׁוֹן אָחִיו וְאִמָּם לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם אֲבִיהֶם. וַיְּסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם בַּדָּרֶךְ וַיִּקְרְעוּ הַבָּנִים אֶת בִּגְדֵיהֶם, וַיִּבְכּוּ בְּכִי מַר וַיֹּאמְרוּ:

“אוֹי לָנוּ, אָבִינוּ מֵת, וְאָנָה אָנוּ בָאִים?”

וַיְנַחֵם אוֹתָם דּוֹדָם וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי הוּא יִהְיֶה לָהֶם לְאָב וְכָל מַַחְסוֹרָם עָלָיו.

ו    🔗

בֵּין כֹּה וָכֹה הִתְעוֹרֵר שִׁמְשׁוֹן מִקִּפְאוֹנוֹ. הָעוֹלָם מִסָּבִיב לוֹ נָח וְשָׁקֵט, וְהוּא שׁוֹכֵב (כִּי הָרוּחַ נְשָׂאוֹ הַרְחֵק מִן הַגַּן הַנִּפְלָא מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם), בְּמִשְׁעוֹל צַר, וּמִשְּׁנֵי עֲבָרָיו שָׂדוֹת זְרוּעִים. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לַיְלָה וָיוֹם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָעֵב מְאֹד, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת. אָז זָכַר אֶת הַתַּפּוּחַ אֲשֶׁר שָׂם בְּכִיסוֹ, וַיוֹצִיאוֹ וַיָּרַח בּוֹ. וַיְהִי אַךְ הִגִּישׁוֹ אֶל אַפּוֹ שָׁב אֵלָיו כֹּחוֹ וְלֹא חָש עוֹד רְעָבוֹן. וּבְכֹחַ זֶה הָלַךְ כָּל הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר בָּא לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל עִיר גְּדוֹלָה מְאֹד. וּפְנֵי הָאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּכִים בָּעִיר עֲצוּבִים, מֵהֶם בּוֹכִים וּמֵהֶם נֶאֱנָקִים דֹּם.

נִגַּשׁ שִׁמְשׁוֹן אֶל אִישׁ אֶחָד וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“הַגִּידָה נָא לִי, בְּשֶׁל מָה הַבְּכִי וְהָאֵבֶל בְּעִירְכֶם?”

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר:

“בַּת מַלְכֵּנוּ הַיְּחִידָה, הַיָּפָה וְהַנְּעִימָה, חָלְתָה מַחֲלָה קָשָׁה, וְכָל הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת מַלְכוּתוֹ אָמְרוּ נוֹאָש לְחַיֵּיהָ, כִּי קָצְרָה יָדָם לִמְצֹא לָהּ מַרְפֵּא. וּבֵן אֵין לְמַלְכֵּנוּ, אֲשֶׁר יֵשֵׁב עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו”.

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן לָאִיש וְלָעוֹמְדִים עָלָיו:

“הוֹבִילוּנִי נָא אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ וָאֲרַפֵּא אֶת בִּתּוֹ”.

הֶחֱשׁוּ הָאֲנָשִׁים רֶגַע וְאַחַר אָמָרוּ:

“בְּנַפְשְׁךָ הַדָּבָר, כִּי אִם לֹא תּוּכַל לְהָבִיא יֵשַׁע לְבַת הַמֶּלֶךְ מוֹת תָּמוּת. כִּי כֵן מִצְוַת הַמֶּלֶךְ”.

וַיִּפְצַר בָּהֶם שִׁמְשׁוֹן לַהֲבִיאוֹ בֵּיתָה הַמֶּלֶךְ.

וַיָּרָץ אַחַד הָאֲנָשִׁים אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְּסַפֵּר: “כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבֵּר אֵלֵינוּ אִישׁ נָכְרִי, וְהוּא עוֹמֵד בָּרְחוֹב”.

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לְשִׁמְשׁוֹן. וַיְמַהֲרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּחְלִיפוּ אֶת בְּגָדָיו וַיְּבִיאוּהוּ אֶל חֲדַר בַּת הַמֶּלֶךְ הָחוֹלָה.

הוֹצִיא שִׁמְשׁוֹן אֶת הַתַּפּוּחַ אֲשֶׁר קָטַף בְּגַן הָעֵדֶן וַיַּגִּישֵׁהוּ אֶל אַף בַּת הַמֶּלֶךְ: וַתָּרַח בּוֹ בַּת הַמֶּלֶךְ שָׁלֹש פְּעָמִים וַתְּחִי רוּחָהּ, וַתַּעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה.

וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן לַמֶּלֶךְ וְלַשָּׂרִים וַיֹֹאמֶר לָהֶם:

“גְּשׁוּ נָא הֲלוֹם וּרְאוּ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ”

וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הַשָּׂרִים, וְגַם כָּל הָעָם שָׂמָחוּ.

ז    🔗

וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל שִׁמְשׁוֹן:

“שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ?”

וַיַּעַן שִׁמְשׁוֹן:

“אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָתֶן לִי הָעִיר קוּצִי, אֲשֶׁר בִּקְצֵה מְדִינַת מַלְכוּתְךָ, לְנַחֲלָה, כִּי שָׁם נוֹלַדְתִּי וְשָׁם מְגוּרָי”.

וַיְּסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְאֶת אָחִיו.

וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת הָעִיר קוּצִי כְּבַקָּשָׁתוֹ. וַיְצַו לָטַעַת בָּהּ גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים וּלְפָאֲרָהּ בְּכָל פְּאֵר, וְאֶת שִׁמְשׁוֹן מִנָּה לְשַׂר עָלֶיהָ.

וַיֵּצֵא שִׁמְשׁוֹן לָלֶכֶת לְעִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְכָל הַשָּׂרִים, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, הוֹלְכִים אִתּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדָּרֶךְ. וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו לְמֵרָחוֹק.

הוּא בָא עַד שַׁעַר הָעִיר וְכָל אֲנָשֵׁיהָ יַצְאוּ לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וַיּוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עִם שִׁמְשׁוֹן רַבָּם הָאָהוּב.

מֵאָז יָשַׁב שִׁמְשׁוֹן הַשַׂר בְּעִירוֹ, וְלֹא שָׁכַח אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָּדַר בִּהְיוֹתוֹ בָּאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר נִתְקְעוּ בְּ“יַם־הַקֶּרַח”. וַיִּשְׁלַח אֲנָּשִׁים אֶל כָּל הֶעָרִים הָרְשׁוּמוֹת בְּסִפְרוֹ, וַיּוֹדַע לִקְרוֹבֵי הַמֵּתִים אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאָה בָּאֳנִיּוֹת.

וַיְהִי שֵׁם הַשַּׂר מִקּוּצִי מְבֹרָךְ בְּפִי כָל שׁוֹמְעָיו.