א    🔗

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַדַּרְדָּר: בִּימֵי הַסְּתָו הָאַחֲרוֹנִים, אַךְ יָרְדוּ רִאשׁוֹנִי הַגְּשָׁמִים וְהָאָרֶץ רָוְתָה מְעַט מַיִם, הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם שָׁרְשֵׁי הַדַּרְדַּר הַנִּרְדָּמִים, אֲשֶׁר שָׁכְנוּ עָמֹק־עָמֹק בָּאֲדָמָה.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּעַטּוֹת, הֵעִירוּ מִשְּׁנָתָם אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְזֵרְזוּ אוֹתָם כִּי יְמַהֲרוּ, יִתְעוֹרְרוּ וְיֵצְאוּ לִרְאוֹת וּלְהִתְרָאוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהַשָּׁרָשִׁים – הֵם הִתְעוֹרְרוּ חִישׁ מַהֵר וּמִיָּד הֵחֵלּוּ מְעוֹרְרִים וּמְזָרְזִים אֶת חַבְרֵיהֶם כִּי יְמַהֲרוּ לַעֲלוֹת, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, כִּי הֵחֵלוּ יוֹרְדִים מַיִם עַל הָאָרֶץ.

– נַעֲלֶה! נַעֲלֶה! – הָיוּ עוֹנִים הַשָּׁרָשִׁים וְהֵחֵלּוּ מְזָרְזִים גַּם אֶת שִׁכְנֵיהֶם מִסָּבִיב.

וְהַשָּׁרָשִׁים – הֵם שָׁתוּ מִן הַמַּיִם, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֲלֵיהֶם הָעֲנָנִים, שָׁתוּ וְהֵחֵלּוּ מַעֲלִים אֶת עֲלֵיהֶם הַיְרֻקִים לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְעַל פְּנֵי הָאָרֶץ לְמַעְלָה – הַכֹּל אָבֵל, אֵין זֵכֶר לְצֶמַח, אֵין זֵכֶר לְיָרָק.

– הָבָה נִשְׂתָּרֵעַ לָנוּ בִּרְוָחָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אָמְרוּ הֶעָלִים, מִיָּד סִדְּרוּ עַצְמָם בְּנוֹחִיוּת, כְּשֶׁהֶעָלִים מִשְׂתָּרְעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סָבִיב סָבִיב בְּמַעְגֶל כְּשֶׁהַשּׁרֶשׁ לָהֶם מֶרְכָּז. הֶעָלִים הָיוּ שְׁסוּעִים וַאֲרֻכִּים וְכָל עָלֶה פִּנָּה מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ כִּי הַמָּקוֹם הָיָה מְרֻוָּח לְמַדָּי.

הֶעָלִים הַיְרֻקִּים הָיוּ שְׁסוּעִים בַּצְדָדִים וְהֵם כֻּלָּם עֲטוּפִים בְּשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל פַּרְוַת־שֵׂעָר, הָיָה הַשֵּׂעָר דּוֹמֶה מַמָּשׁ כְּנֶגֶד, הָעוֹטֵף אֶת הֶעָלִים הַיְרֻקִּים וְהַצְּעִירִים.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרְאוּ הַיְלָדִים וַיִּשְׂמְחוּ לְמַרְאֵה הַיָּרָק אֲשֶׁר הֵחֵל מְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה עָלָה כְּבָר מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן מִן הָאֲדָמָה.

וְהַמְבֻגָּרִים, בִּרְאוֹתָם אֶת צִמְחֵי הַדַּרְדַּר, הָיוּ מִתְכּוֹפְפִים וּמִסְתַּכְּלִים יָפֶה־יָפֶה בֶּעָלִים, שֶׁהָיוּ מְפֹרָצִים וּמֻנָּחִים זֶה לְיַד זֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם יוֹצְרִים מַמָּשׁ דְּמוּת מַעְגָּל. יֵשׁ וְהָיוּ הַצְּמָחִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת שְׁנֵי מַעְגָלִים, הָאֶחָד, הֶעָגֹל וְהַגָּדוֹל, לְמַטָּה וְעָלָיו מַעְגָּל שֵׁנִי וְהוּא קָטָן וְרוֹכֵב עַל גַּבֵּי הַגָּדוֹל.

וְהַיְלָדִים, אַף הֵם נֶהֱנוּ לְמַרְאֵה הַמַּעְגָּלִים שֶׁל הֶעָלִים, וּבְבוֹאָם לְבֵית־הַסֵּפֶר מִהֲרוּ לְסַפֵּר לַמּוֹרֶה כִּי נִרְאוּ כְּבָר מַעְגְלֵי הַדַּרְדָּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהַמּוֹרֶה שָׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת בְּשׂוֹרַת הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וּמִיָּד יָצָא עִם תַּלְמִידָיו לִרְאוֹת בַּפֶּלֶא, כֵּיצַד הוֹפְכִים הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים לִהְיוֹת יְרֻקִים וַחֲמוּדִים.

וְכַאֲשֶׁר בָּדְקוּ הַיְלָדִים אֶת צִמְחֵי הֶעָלִים הַשְּׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אָמַר הַמּוֹרֶה: – הִנֵּה רוֹאִים אַתֶּם: הֶעָלִים מְסֻדָּרִים בִּשְׁנֵי דוּרִים עֲגֻלִים, וְלָכֵן יִקְרְאוּ לָהֶם הַגְּדוֹלִים בְּשֵׁם “דַּרְדָּר”, מִן הַמִּלָּה: דּוּר, דּוּר – שְׁנֵי דוּרִים.

דוּר, דוּר – דַּרְדַּר

מָה! אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לָנוּ כִּי עָלִים אֵלֶּה הֵם הַקּוֹצִים, אֲשֶׁר רָאִינוּ כָּל יְמוֹת הַקַיִץ וַאֲשֶׁר מָנְעוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הָעֹנֶג לְהִתְרוֹצֵץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת – שָׁאֵל יוֹרָם.

– וְעָלִים אֵלֶּה הֵם עָלָיו שֶׁל הַדַּרְדַּר אֲשֶׁר פָּצַע אוֹתִי כָּל כָּךְ קָשֶׁה בִּימוֹת הַקַיִץ, כַּאֲשֶׁר רָדַפְתִּי אַחַר הַפָּשׁוֹשׁ שֶׁנִּמְלָט מִפָּנַי וּבָרַח אֶל עֵבֶר שְׂדֵה הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים – תָּמַהּ אֵלִיָּהוּ.

כֵּן! יְלָדַי! הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּנַחַת לְתַלְמִידָיו הַמִּתְפַּלְאִים. – הִנֵּה עָלוּ עָלִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַדַּרְדַּר, עָלִים אֵלֶּה יְרֻקִים וְזֵכֶר אֵין לַקּוֹצִים, אוּלָם חַכּוּ עוֹד חֹדֶשׁ, עוֹד חָדְשַׁיִם וּרְאִיתֶם, כֵּיצַד צֶמַח זֶה, הַדַּרְדַּר, יוֹצִיא קוֹצִים דּוֹקְרָנִיִים כָּאֵלֶה, אֲשֶׁר רְאִיתֶם עֲלֵיהֶם בִּימוֹת הַקַּיִץ.

כְּדֵי לְהוֹכִיחַ כִּי צָדָק הַמּוֹרֶה, יָצְאוּ כַּמָּה יְלָדִים לְחַפֵּשׂ אַחַר שְׁלָדִים יְבֵשִׁים שֶׁל הַדַּרְדַּר.

יוֹרָם הִצְלִיחַ לִמְצֹא גִבְעוֹל יָבֵשׁ וּלְיָדוֹ עָלִים צְעִירִים. הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ אֶל הַצֶּמַח וְעָקַר אוֹתוֹ יַחַד עַל שָׁרָשׁוֹ הָאָרֹךְ. הִסְתַּדְּרוּ הַיְלָדִים בְּמַעְגָּל סָבִיב לַמּוֹרֶה שֶׁהֶרְאָה, כִּיצַד הַגִּבְעוֹל הַיָּבֵשׁ הִנּוֹ מְחֻבָּר אֶל הַשּׁרֶשׁ שֶׁל הַדַּרְדַּר, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הֶעֱלָה עָלִים צְעִירִים.

– רוֹאִים אַתֶּם גִּבְעוֹל זֶה, הוּא הוּא יְלִיד הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הַגָּדֵל לְיַד אָחִיו הַצָּעִיר, הַגִּבְעוֹל אֲשֶׁר עַתָּה יָבֵשׁ הוּא נָשָׂא בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה פְּרָחִים וְקוֹצִים. אוּלָם לִפְנֵי כְּחָדְשַׁיִם, בְּסוֹפָם שֶׁל יְמוֹת הַסְּתָו, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ לוֹ לַצֶּמַח מַיִם לְמִחְיָה, הִתְכַּנֵּס לִשְׁנַת הַסְּתָו. אֶת פְּרָחָיו סָגַר, אֶת הַזְּרָעִים פִּזֵּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְכַּנֵּס לוֹ וַיִּישָׁן עַד עָתָּה. נִטְפֵי הַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרְדוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הֶחֱיוּ אוֹתוֹ.

יוֹצֵא אֵפוֹא כִּי הַדַּרְדַּר יָכוֹל לִחְיוֹת לֹא רַק שָׁנָה. אַחַת, אֶלָּא שְׁנָתַיִם וְאוּלַי יוֹתֵר – שָׁאֲלָה דִיצָה.

צְמָחִים אֵלֶּה הֵם רַב־שְׁנָתַיִּים – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – כִּי חַיִּיִם הֵם לְפָחוֹת שְׁנָתַיִם אוֹ גַם יוֹתֵר מִזֶּה.

עַתָּה, לְאַחַר דִּבְרֵי הַהַסְבָּרָה, הִתְפַּזְּרוּ הַיְלָדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְהֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר שְׂרִידִים בְּנֵי הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הַגְּדֵלִים לְיַד אֲחֵיהֶם הַצְעִירִים הַדַּרְדָּרִים.

הֵם חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ. יוֹרָם הֵבִיא דַרְדַּר צָעִיר כְּשֶׁמִּמֶּרְכָּזוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה גִבְעוֹל יָבֵשׁ וְהוּא גָבוֹהַ וְעוֹטֶה קוֹצִים יְבֵשִׁים, קוֹצֵי הַדַּרְדַּר בְּנֵי הַשָּׁנָה הַקּוֹדֶמֶת.

עַתָּה הֶאֱמִינוּ כֻּלָּם כִּי אָכֵן צָדָק הַמּוֹרֶה בִּדְבָרָיו.

יוֹאֵל הָיָה מָלֵא תִמָּהוֹן לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא, אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ מַמָּשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו. – הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ תְחִיַּת הַמֶּתִים! – אָמַר הַיֶּלֶד, שָׂמֵחַ עַל תַּגְלִיתוֹ זוֹ. – זֶה הַצֶּמַח הַיָּבֵשׁ הִתְעוֹרֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים.

ב    🔗

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, יָרְדוּ גְשָׁמִים רַבִּים עַל הָאָרֶץ וּמִן הָאֲדָמָה עָלוּ עַתָּה בַּהֲמוֹנִים צְמָחִים יְרֻקִּים, בַּעֲלֵי עָלִים וּבַעֲלֵי פְּרָחִים יָפִים. עוֹד מְעַט וּשְׁטִיחִים יְרֻקִּים וּמְגֻוָּנִים בְּפִרְחֵי סָבִיּוֹן וְצִפָּרְנֵי־חָתוּל כִּסּוּ אֶת שְׂדוֹת הָאָרֶץ.

אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים עֲמוּסִים עֲבוֹדָה רַבָּה, הֵן הֵם צְרִיכִים הָיוּ לְקַדֵּם בְּבִרְכַּת “בָּרוּךְ הַבָּא”, כָּל צֶמַח חָדָשׁ וְכָל פֶּרַח פּוֹרֵחַ, הֵם הָיוּ מְבִיאִים בֹּקֶר־בֹּקֶר פְּרָחִים רַבִּים, שֶׁהָיוּ שָׂמִים אוֹתָם בְּצִנְצָנוֹת, לְמַעַן יוּכְלוּ לְהַכִּיר אוֹתָם כַּאֲשֶׁר הֵם יִתְרַבּוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַמּוֹרֶה הָיָה נוֹהֵג לִכְתֹּב לְיַד כָּל צִנְצֶנֶת, פֶּתֶק וְעָלָיו שֵׁם הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר הוּבָא אֶל הַכִּתָּה.

יוֹרָם גִּלָּה יוֹם אֶחָד אֶת קוֹצָיו, פְּרָחָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַדַּרְדָּר. הוּא עָקַר אֶת הַצֶּמַח עַל עָלָיו וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַכִּתָּה.

הַצֶּמַח נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִתְעַלֵף. עָלָיו הָאֲרֻכִּים הָיוּ מְדֻלְדָּלִים וּסְרוּחִים כְּלַפֵּי מַטָּה, הַשֹּׁרֶשׁ הָיָה עֲסִיסִי וַהֲמוֹנִי שָׁרְשׁוֹנִים יָצְאוּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ הָעִקָּרִי וְנָטוּ לִצְדָדִים.

בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַצֶּמַח בָּלְטוּ טוּרִים שֶׁל שִׁנַּיִם אֲרֻכּוֹת וְחַדּוֹת, הַדּוֹמוֹת לַשִּׁנַּיִם שֶׁל מַסְרֵק.

– אֵלֶּה הֵם הַקּוֹצִים שֶׁל הַצֶּמַח – אָמַר הַמּוֹרֶה. – עַתָּה הֵם צְעִירִים וְרַכִּים וְאֵין הֵם דּוֹקְרִים, אוּלָם בְּקָרוֹב הֵם יִתְקַשׁוּ וְיִהְיוּ דוֹקְרָנִים מְאֹד.

– הַצֶּמַח, בְּעָלָיו אֵלֶּה, דּוֹמֶה מַמָּשׁ לִמְדוּזָה בַּעֲלַת זְרוֹעוֹת רַבּוֹת, – אָמַר אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נִזְכַּר בַּמְּדוּזָה הַמִּתְעַלֶּפֶת, שֶׁהוּצְאָה מִן הַיָּם לְיַד בַּת־יָם בִּימוֹת הַקַּיִץ.

הַמּוֹרֶה בָּדָק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַקּוֹצִים וְהִבְטִיחַ כִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת כֵּיצַד עוֹלִים פְּרָחִים מִלִּבּוֹ שֶׁל הַקּוֹץ אֲשֶׁר בְּמֶרְכָּז הַדַּרְדָּר.

מְאִירָה וְאִילָן קִבְּלוּ עַל עַצְמָם אֶת הַתַּפְקִיד הֶחָשׁוּב לַעֲקֹב אַחַר גָּדְלוֹ שֶׁל הַדַּרְדָּר וְלִמְסֹר עַל זֶה דִין־וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַמּוֹרֶה וְהַכִּתָּה.

וְאָכֵן, כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם הֵבִיאוּ הַיְלָדִים דִין־וְחֶשְׁבּוֹן עָרוּךְ בִּכְתָב וּמְסֻדָּר בְּצוּרָה נָאָה. אִילָן תֵּאֵר, כֵּיצַד הַקּוֹץ אֲשֶׁר שָׁכֵן בְּדִיוּק בְּמֶרְכָּלָם שֶׁל הַדּוּרִים, הֵחֵל מִתְרוֹמֵם לְפֶתַע וְעוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּבִמְהִירוּת.

– זֶה הָיָה הַגִּבְעוֹל הַמֶּרְכָּזִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּרְאָה בְּצֶמַח הַדַּרְדָּר – הִסְבִּיר יוֹרָם.

– כַּעֲבֹר זְמַן מָה – הוֹסִיף אִילָן בְּהַסְבָּרָתוֹ – רָאִינוּ קוֹצִים אֵלֶּה נִפְתָּחִים וְנוֹטִים לִצְדָדִים וּבֵינֵיהֶם מִתְפַּתָּחִים וְעוֹלִים פְּרָחִים נָאִים. עַתָּה הֵבַנּוּ, קוֹצִים אֵלֶּה מָה הֵם. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר קוֹצִים אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא עָלִים, הָעוֹטְפִים אֶת הַפֶּרַח הַגָּדוֹל. אֵלֶּה הֵם עֲלֵי־גָבִיעַ הָרְחָבִים בִּבְסִיסָם וְהֵם מִסְתַּיְּמִים בְּקוֹץ אָרךְ וְחַד.

עֲלֵי הַגָּבִיעַ רְכוּבִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָרְעָפִים רְכוּבִים עַל הגג.

– וְעַכְשָׁו, – הִמְשִׁיכָה מְאִירָה – כְּבָר יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת בַּשָּׂדֶה, אֵיךְ מִסְתָּעֲפִים מִן הַגִּבְעוֹל הַמֶּרְכָּזִי הַרְבֶּה עֲנָפִים צְדָדִיִּים וְעַל כָּל עָנָף צְדָדִי עוֹלִים פְּרָחִים נָאִים.

– מְעַנְיֵן, – הֵעִיר יוֹרָם – עַתָּה אֵין לִרְאוֹת כְּבָר דּוּרִים שֶׁל עֲלֵי הַדַּרְדָּר. אָמְנָם, יֶשְׁנָם עָלִים עַל הָעֲנָפִים, אַךְ הַלָּלוּ אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל וּכְלָל לֶעָלִים, שֶׁרָאִינוּ בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַגְּשָׁמִים.

וְהַמּוֹרֶה הוֹסִיף: אָמְנָם, גַּם עַתָּה אֶפְשָׁר לִמְצֹא פֹּה וָשָׁם בַּשָּׂדוֹת, דּוּרִים שֶׁל הַדַּרְדָּר, אֵלֶּה הֵם צְמָחִים צְעִירִים אֲשֶׁר בָּקְעוּ וְיָצְאוּ מִן הַזְרָעִים. אוֹתָם הַדַּרְדָּרִים שֶׁעָלוּ רִאשׁוֹנִים לְאַחַר הַגְּשָׁמִים, הָיוּ דַרְדָּרִים שֶׁעָלוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים בְּנֵי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. עוֹד מְעַט, אַחַר שֶׁיַּחַלְפוּ יְמֵי הָאָבִיב, יָבוֹאוּ יְמֵי הַקַּיִץ, אָז יִתְכַּסּוּ הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים, שְׂדוֹת הַבּוּר, בַּהֲמוֹנֵי צְמָחִים קוֹצָנִיִּים, הֵם הֵם צִמְחֵי הַדַּרְדַּר. כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַשָּׂדוֹת הַמְכֻסִּים בְּדַרְדַּר, תָּבִינוּ מַדּוּעַ זֶה הָפַךְ הַשֵׁם דַּרְדַּר לִהְיוֹת סֵמֶל הַשְּׁמָמָה. קוֹצִים וְדַרְדָּרִים עוֹלִים רַק בְּשָׂדוֹת בִּלְתִּי מְעֻבָּדִים.

ג    🔗

יְמוֹת הַקַּיִץ הִגִּיעוּ. לְאַט־לְאַט נִמְחוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֲקֵבוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל יֶרֶק וּפְרָחִים אֲשֶׁר זָרַע הַחֹרֶף בַּשָּׂדוֹת. בַּחוּץ הָיָה חַם, הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּלְטָה עַל פְּנֵי הָעוֹלָם וְהָאֲוִיר הָיָה מַחֲנִיק. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מִתְכַּנְסִים בִּשְׁעוֹת הַחֹם לְבָתֵּיהֶם וְלֹא הֵעֵזּוּ לְהוֹצִיא רֹאשָׁם הַחוּצָה. גַּם מַרְאֵה הַשָּׂדוֹת הָיָה עָלוּב וְעָצוּב עַד כִּי לֹא רָצָה אִישׁ לִרְאוֹתָם…

בְּאֶחָד מִימוֹת הַקַּיִץ יָצְאוּ הַיְלָדִים לְטַיֵּל לַשָּׂדֶה לְעֵת עֶרֶב. לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת וְהֵם אֲפֹרִים וַעֲצוּבִים, נִרְאָה כְּאִלּוּ רָבְצוּ אֵלֶּה עֲיֵפִים וּמִתְעַלְּפִים מִצָּמָא. כָּל הַשָּׂדוֹת הָיוּ זְרוּעִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים לָרֹב, עַד כִּי בְּקֹשִׁי יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהַבְקִיעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּינֵיהֶם.

וְהַדַּרְדָּרִים – הֵם הָיוּ מִתְרוֹמְמִים לְמַעְלָה בַּהֲמוֹנֵי עֲנָפִים וְגִבְעוֹלִים. גִּבְעוֹלִים אֵלֶּה הָיוּ קֵרְחִים, עָלִים כִּמְעַט וְלֹא נִרְאוּ עֲלֵיהֶם. פֹּה וָשָׁם הִזְהִירוּ פְּרָחִים צְהֻבִּים אוֹ לְבָנִים וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ גַם הֵם מִתְבַּיְּשִׁים עַל אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים בִּשְׁמָמָה זוֹ.

– אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים דַּרְדָּרִים אֵלֶּה? מַדּוּעַ הֵם גְדֵלִים כָּאן, בַּשָּׂדוֹת וּמוֹצְצִים אֶת לְשַׁד הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה? – שָׁאֲלָה לֵאָה בְּצַעַר.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל צִיּוּץ דֶק: צוּרִי… צִירִי… מִבֵּין הַקּוֹצִים חָלַף עָבַר פָּשׁוֹשׁ קָטָן בַּעַל זָנָב אָרֹךְ. הַפָּשׁוֹשׁ חָפַז וְיָצָא בְּמָעוּף גַּלִּי מִבֵּין הַקּוֹצִים וְעוֹד מְעַט וְהוּא נֶעֶלָם בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהָיוּ מוּפָזִים בְּאוֹר זָהָב בִּקְצֵה הָאֹפֶק. אוֹר זֶה נִתַּז מִן הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, הַיּוֹרֶדֶת לְהִצְטַנֵּן בְּמֵי הַיָּם הַקְּרִירִים.

אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים דַּרְדָּרִים אֵלֶּה?…

– הִנֵּה! – קָרָא יוֹאֵל – רוֹאֶה אַתָּה, הַצִּפֳּרִים מְפִיקוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִדַּרְדָּרִים אֵלֶּה.

דְּבָרֶיךָ הֵם חִידָה לִי – אָמְרָה לֵאָה.

וְיוֹאֵל הִסְבִּיר: הַצִּפֳּרִים מְפִיקוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִן הַדַּרְדָּרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן כָּאן, בֵּין הַקּוֹצִים, יְכוֹלוֹת הֵן לִבְנוֹת קִנֵּיהֶן בְּאֵין מַפְרִיעַ. בְּטוּחוֹת הֵן, כִּי הָאָדָם וּשְׁאָר חַמְסָנִים הוֹלְכִי עַל אַרְבַּע, לֹא יָעֵזּוּ לְהִכָּנֵס בִּמְקוֹם קוֹצִים זֶה.

עַלִיזָה הִבְחִינָה בַּדְּבוֹרָה, שֶׁהָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת מִפַּעַם לְפַעַם עַל אַחַד הַפְּרָחִים מִפִּרְחֵי הַדַּרְדַּר. וְהַדְּבוֹרָה, הִיא לֹא שָׂמָה לִבָּהּ לַיְלָדִים וְהָיְתָה מַמְשִׁיכָה בִּמְעוּפָהּ מַמָּשׁ סָמוּךְ לַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדוּ הַקְּטַנִּים. נִכָּר הָיָה כִּי הִיא נֶחְפֶזֶת בַּעֲבוֹדָתָהּ. יֵשׁ וְהָיְתָה הַדְּבוֹרָה תּוֹקַעַת אֶת הַחֵדֶק שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ שׁוֹפְרוֹת הַפֶּרַח הַדַקִּיקִים. יֵשׁ וּדְבוֹרָה אַחֶרֶת הָיְתָה חוֹפֶזֶת – עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַפְּרָחִים וְהִיא אוֹסֶפֶת לָהּ אַבְקָה מִן הָאַבְקָנִים הָרַבִּים אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים, אַבְקָה זוֹ דָבְקָה יָפֶה־יָפֶה לַסַּלְסִלּוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלִיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת שֶׁל הַדְּבוֹרָה. וְאָכֵן, מֵרֶגַע לְרֶגַע נִרְאוּ הֲמוֹנִי דְבוֹרִים וְהֵן עֲמוּסוֹת אַבְקַת פְּרָחִים לָרֹב בַּסַּלְסִלּוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶן.

וְעַתָּה! רוֹאִים אַתֶּם מַה הַתּוֹעֶלֶת מְבִיאִים אֵלֶּה הַדַּרְדָּרִים? פְּרָחִים אֵלֶּה פְּתוּחִים כָּל יְמוֹת הַקַיִץ, יָמִים בָּהֶם אֵין פְּרָחִים מְצוּיִים בְּשֶׁפַע. אִלוִ לֹא פִּרְחֵי הַדַּרְדָּר, מִי יוֹדֵעַ אִם יָכְלוּ הַדְּבוֹרִים לְהִתְקַיֵּם בְּחַרְבוֹנֵי הַקַּיִץ, לְלֹא אֹכֶל וּלְלֹא צוּף.

דְּבוֹרָה אוֹסֶפֶת לָהּ אַבְקָה…

חֲבָל! חֲבָל שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא הַקֵּץ לִפְרִיחָתָם שֶׁל הַדַּרְדָּרִים. מִי זֶה יִדְאַג לַדְּבוֹרִים? מִי יְסַפֵּק לָהֶן אַבְקַת פְּרָחִים לַזְּחָלִים שֶׁלָּהֶן? – נֶאֶנְחָה דְבוֹרָה.

וּמִי יָגֵן עַל הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַפָּשׁוֹשׁ וְהָעֶפְרוֹנִית מִפְּנֵי אֵלֶּה הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשָׁם? – הִצְטָעֵר יוֹרָם.

לְזֹאת אַל תִּדְאֲגוּ – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה. אֲשֶׁר לַצִּפֳּרִים, הֲרֵי עַד שְׁתַּגִּיעַ שְׁעָתָם שֶׁל הַדַּרְדָּרִים לָמוּת, כְּבָר יִהְיוּ הָאֶפְרוֹחִים גְדוֹלִים, עוֹנַת הַקִּנּוּן שֶׁל הַצִּפֳּרִים תִּגָּמֵר בְּקָרוֹב וּבַקֵּן לֹא יִשָּׁאֵר אַף אֶפְרוֹחַ אֶחָד. וַאֲשֶׁר לַדְּבוֹרִים, אָמְנָם, זוֹהִי שְׁאֵלָה קָשָׁה, אַךְ הַכַּוְרָן הַטּוֹב דּוֹאֵג גַּם לְכָךְ. יֵשׁ כַּוְרָנִים הָעוֹלִים עִם כַּוְרוֹתֵיהֶם אֶל הֶהָרִים בִּמְקוֹם שָׁם פּוֹרַחַת כַּיּוֹם הַקּוֹרָנִית הָרֵיחָנִית וְיֵשׁ כַּוְרָנִים הַמַּגִישִׁים לַדְּבוֹרִים מָזוֹן מִן הַמּוּכָן. הֵם מְמִסִּים סֻכָּר בְּמַיִם וּמַגִּישִׁים אֶת הַנּוֹזֵל הַמָּתוֹק בְּבַקְבּוּקִים אֶל הַנָּחִיל, לְמַעַן לֹא יָמוּתוּ הַדְּבוֹרִים מֵרָעָב וְצָמָא בִּימוֹת הַקָּיִץ.

– וּבֵינְתַיִם, – סִיֵּם הַמּוֹרֶה דְּבָרָיו: – הָבָה נְבָרֵךְ אֶת הַדַּרְדַּר בְּשָׁנָה טוֹבָה וְכִי יִזְכֶּה לִרְאוֹת בִּתְחִיַת עֲנָפָיו הַמִּתְיַבְּשִׁים וְעוֹד לַשָּׁנָה הַבָּאָה יוֹצִיא עָלִים וּפְרָחִים לְטוֹבָה וְלֹא לִקְלָלָה.