א. 🔗
שָׂנִים רַבּוֹת עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִלְחָמוֹת בַּגּוֹיִים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, בָּאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָהֶם ה' לְרִשְׁתָּהּ, וְהִנֵּה רָאוּ כִּי רַבִּים הֵם הַגּוֹיִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
הָאָרֶץ הַזּוֹ לָנוּ הִיא! – אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹיִים
– הָאָרֶץ הַזּוֹ לָנוּ הִיא! – אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹיִים, – לָכֶם אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַעֲשִׁירוֹת. לְכוּ לָכֶם לְאַרְצְכֶם אֲשֶׁר ה' נָתַן לָכֶם וּתְנוּ לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ!
– לֹא תָעֵזּוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ! אָנוּ נֵצֵא נֶגְדְּכֶם בַּחֶרֶב וּבַחֲנִית. אָנוּ נַהֲרֹג אֶתְכֶם וְלֹא נַשְׁאִיר מִכֶּם אִישׁ! – כָּכָה לָעֲגוּ הַגּוֹיִים לְדִבְרֵי יְְהוֹשֻׁעַ, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים.
שָׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת לַעַג הַגּוֹיִים. הַדְּבָרִים הִרְגִּיזוּהוּ וְאָז צִוָּה עַל חֵיל הֶחָלוּץ שֶׁלּוֹ כִּי יֵצֵא לִפְנֵי הָעָם.
וְחֵיל הֶחָלוּץ, בְּנֵי גָד, רְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, הָיוּ אֲנָשִׁים אַמִּיצֵי לֵב וְְגִבּוֹרֵי חָיִל. אֲנָשִׁים אֵלֶּה רוֹעֵי צֹאן הָיוּ וַחֲזָקִים.
רָאוּ בְּנֵי הַשְּׁבָטִים כִּי אֶרֶץ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן טוֹבָה הִיא, וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמַּנְהִיג: אָנָּא, מֹשֶה! תְּנָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ. הָאָרֶץ טוֹבָה הִיא וְהַמִּרְעֶה רַב בַּשָׂדוֹת. אִם תִּתֵּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, נִבְנֶה בָּהּ אֲנַחְנוּ גְדֵרוֹת לַצֹּאן וּבָתִּים לַנָּשִׁים וְלַיְלָדִים, וְאֲנַחְנוּ, הַלּוֹחֲמִים, נֵצֵא חֲלוּצִים לִפְנֵי הָעָם וְנִכְבֹּשׁ לְפָנָיו אֶת כֹּל הָאָרֶץ. לֹא נָנוּחַ וְלֹא נִשְׁקֹט, עַד אֲשֶׁר נְגָרֵשׁ אֶת כֹּל הָאוֹיְבִים מִפָּנֵינוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְהַחֲלוּצִים מִלְאוּ אֶת תַּפְקִידָם יָפֶה יָפֶה. בְּכָל מָקוֹם בּוֹ פָּרְצָה מִלְחָמָה, הָיוּ בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ. הֵם לָחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת וְעַד מְהֵרָה הִצְלִיחוּ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם מִפְּנֵיהֶם.
וְיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בֵּינְתַיִם וְלֹא יָכוֹל הָיָה יוֹתֵר לְנַהֵל אֶת הַמִּלְחָמָה. אָז קָרָא הַמְּפַקֵּד אֶת רָאשֵׁי הַשְׁבָטִים אֵלָיו לַאֲסֵפָה.
הִתְאַסְּפוּ הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּהַר אֶפְרַיִם וְחִכּוּ לְדִבְרֵי הַמַּנְהִיג הַזָּקֵן. וִיהוֹשֻׁעַ הוֹפִיעַ לִפְנֵי הָעָם וְהוּא צוֹעֵד בְּקֹשִׁי עִל רַגְלָיו הָעֲיֵפוֹת.
דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בֶּחָצֵר כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי נִכְבְּדֵי הָעָם. בּקוֹל רוֹעֵד פָּתַח יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר:
– אַחַי, בְּנֵי עַמִּי! הִנֵּה זָקַנְתִּי וְכֹחִי אֵינֶנּוּ עִמִּי כִּבְיָמִים מִקֶּדֶם; קָשֶׁה עָלַי לְנַהֵל אֶת הָעָם; הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת עִיְפוּ אוֹתִי וְעַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה כִּי תָבוֹאוּ אִישׁ אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל נַחֲלָתוֹ. הַמִּלְחָמָה תַמָּה; בָּאוּ יְמֵי הַשָּׁלוֹם; בָּאו יְמֵי הָעֲבוֹדָה. אָנָּא, אַחַי! בַחֲרוּ לָכֶם מַנְהִיג חָדָש, מַנְהִיג אֲשֶׁר יַרְאֶה לָכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְכוֹנָה. הוּא יִדְאַג לְשָׁלוֹם וּלְסֵדֶר בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְהוּא גַם יַדְרִיךְ אֶתְכֶם וִילַמֶּדְכֶם כֵּיצַד לְעַבֵּד אֶת הַשָּׂדוֹת וְכֵיצַד לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
בְּקוֹל רוֹעֵד פָּתַח יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר
דִּבְרֵי הַמַּנְהִיג וְקוֹלוֹ הָרוֹעֵד זִעְזְעוּ אֶת לִבּוֹת הַשׁוֹמְעִים. רַבִּים זָכְרוּ אֶת הַמַּנְהִיג הַגִּבּוֹר, שָׁעָה שֶׁנִּלְחַם יַחַד עִמָּהֶם וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם בָּעַי וּבְגִבְעוֹן; כֵּיצַד הָיָה הָאִישׁ זָרִיז וְרָץ בַּשָּׂדֶה כַּצְּבִי…
– מֶה־הָיָה לוֹ, לַמַּצְבִּיא! – דִּבְּרוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. – הַזִּקְנָה קָפְצָה עָלָיו. – הֵשִׁיבוּ הַזְקֵנִים וְנָדוּ בְּרֹאשָׁם.
– אֲדוֹנֵנוּ הַמַּנְהִיג, לְעוֹלָם יִחְיֶה! – רָעֲמוּ קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים מִכָּל פִּנּוֹת הָאֲסֵפָה. – אָנוּ מוֹדִים לְךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ. עַתָּה, כִּי זָקַנְתָּ, הִנֵּה נִבְחַר אִישׁ מִתּוֹכֵנוּ אֲשֶׁר יְנַהֵל אוֹתָנוּ. וְאַתָּה, הַמַּצְבִּיא, אַתָּה תָנוּחַ לְעֵת זִקְנָתְךָ וּבְעֵינֶיךָ תִּרְאֶה אֵיךְ עַמְּךָ, עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, בּוֹנֶה אֶת מוֹלַדְתּוֹ הַחֲדָשָׁה, – לֹא בַּחֶרֶב וְלֹא בַּחֲנִית, כִּי אִם בְּמַחֲרֵשָׁה וּבְבִנְיָן.
ב. 🔗
אֲבָל כְּשֶׁהֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים אַחַר מַצְבִּיא חָדָשׁ, פָּרְצוּ מְרִיבוֹת בֵּין בְּנֵי הַשְּׁבָטִים. אַנְשֵׁי יְהוּדָה הַגַּאַוְתָנִים טָעֲנוּ כִּי מִשִּׁבְטָם חַיָב לָצֵאת הַמַּנְהִיג.
בְּנֵי אֶפְרַיִם אָמְרוּ: – לֹא! יְהוֹשֻׁעַ הַמְּנַצֵּחַ מִשִּׁבְטֵנוּ הָיָה, וְגַם הַבָּאִים אַחֲרָיו צְרִיכִים לְהִבָּחֵר מִשִּׁבְטֵנוּ אָנוּ.
גַּם בְּנֵי בִּנְיָמִין טָעֲנוּ כִּי לָהֶם רָאוּי הַכָּבוֹד, לְשַׁלַּח אִישׁ מִשִּׁבְטָם כִּי יִהְיֶה לְמַנְהִיג בָּעָם.
הֵחֵלּוּ הַדִּיּבוּרִים נַעֲשִׂים קָשִׁים יוֹתֵר מֵרֶגַע לְרֶגַע. עוֹד מְעַט וְהַשִּׂנְאָה גָבְרָה בֵּין הַנֶּאֱסָפִים, וְהָאֲנָשִׁים כִּמְעַט שֶׁהֵחֵלוּ מַכִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
וִיהוֹשֻׁעַ, אֲשֶׁר יָשַׁב עָיֵף וְיָגֵעַ מִתַּחַת לָעֵץ, רָאָה כִּי עוֹד מְעַט וְתִפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּין הַנִּכְבָּדִים אֲשֶׁר בָּאוּ; הוּא רָאָה כִּי פֹּה וָשָׁם מְרִימִים הָאֲנָשִׁים מַקְלוֹת לְהַכּוֹת רֵעֵיהֶם וַיִּכְעָס.
– אַחַי! – זָעַק הַזָּקֵן בְּכָל כֹּחוֹ, – מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, אַחַי! לָמָּה תַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ! הֲלֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם! הֱיוּ נָא אֲנָשִׁים טוֹבִים, אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם, וַעֲשׂוּ טוֹב בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ!
דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ הִשְׁפִּיעוּ לְטוֹבָה עַל הַנֶּאֱסָפִים. מִתְבַּיְּשִׁים, הוֹרִידוּ אֵלֶּה הַנִּרְגָּזִים אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם וְהִתְיַשְּׁבוּ בִּמְנוּחָה אַרְצָה, מְחַכִּים לְדִבְרֵי הַמַּנְהִיג הַיָּשִׁישׁ.
וְיהוֹשֻׁעַ אָמַר: – אַחַי! לָמָּה תָרִיבוּ בֵּינֵכֶם? אִם קָשֶׁה לָכֶם לִמְצֹא מַנְהִיג אֲשֶׁר יְנַהֵל אֶתְכֶם – הִנֵּה זֹאת עֲשׂוּ: חַלְקוּ בֵּינֵיכֶם אֶת הַקַּרְקָעוֹת. יֵשֵׁב לוֹ כָּל שֵׁבֶט עַל אַדְמָתוֹ, וְרָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים יְנַהֲלוּ אֶתְכֶם וְיַדְרִיכוּ אֶתְכֶם. מַאֲמִין אֲנִי כִּי לְאַחַר שֶׁתְּחַלְקוּ אֶת הָאָרֶץ, שׁוּב לֹא תָרִיבוּ בֵּינֵיכֶם.
– וּמִי יִמְשֹֹׁל עָלֵינוּ בִּימֵי מִלְחָמָה? – שָׁאַל אַחַד הַנִּכְבָּדִים.
– בְּמִקְרֵה מִלְחָמָה, – הֵשִׁיב יְהוֹשֻׁעַ, – תִּבְחֲרוּ לָכֶם אֶת הַגִּבּוֹר בִּבְנֵי הַשְּׁבָטִים וְהוּא יֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם וִינַהֵל אֶת הַמִּלְחָמָה.
– טוֹבִים דְּבָרֶיךָ! – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים לַמַּנְהִיג הַיָּשִׁישׁ.
– אֲבָל אֵיךְ נֵדַע אֶת הַגְּבוּלוֹת בֵּין שֵׁבֶט לְשֵׁבֶט? וּמַה־נַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר יָקוּמוּ בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הֶחָזָק וְיִרְצוּ לִגְזֹל אֶת אַדְמָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁבֶט הַחַלָּשׁ? – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בֶּן־בִּנְיָמִין אֲשֶׁר דָּאַג לְגוֹרַל שִׁבְטוֹ הַקָּטָן.
אוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֵינָיו הָעֲיֵפוֹת עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר סָבִיב. לְנֶגְדּוֹ הִזְהִירוּ שַׁרְבִיטֵי הַפְּרָחִים שֶׁל הֶחָצָב. הָיָה זֶה בִּימֵי הַסְּתָו, לְאַחַר קְצִיר הַחִטִּים, אַחַר שֶׁהָאֲנָשִׁים אָסְפוּ אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁלָּהֶם מִן הַגֹּרֶן.
בָּנַי! – קָרָא הַזָּקֵן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, – הִנֵּה שַׁרְבִיטֵי הֶחָצָב
– בָּנַי! – קָרָא הַזָּקֵן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, – הִנֵּה שַׁרְבִיטֵי הֶחָצָב, אֵלֶּה הַפּוֹרְחִים פֹּה בַּסְבִיבָה לָרֹב. הֵם הֵם אֲשֶׁר יַשְׁכִּינוּ אֶת הַשָּׁלוֹם בְּתוֹכְכֶם.
– הָבָה אַחַי! – גָּבַר קוֹלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְנִהְיָה לְפֶתַע צָלוּל, – הָבָה נָקוּם וְנַעֲקֹר אֶת הַחֲצָבִים הַלָּלוּ! וַדַּאי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לְאֵלֶּה הַחְצָבִים בְּצָלִים גְּדוֹלִים הַשּׁוֹכְנִים עָמֹק עָמֹק בָּאֲדָמָה. לְמַטָּה מִן הַבְּצָלִים מִתְפַּתְּלִים שָׁרָשִׁים אֲרֻכִּים־אֲרֻכִּים. שָׁרָשִׁים אֵלֶּה חוֹדְרִים עָמֹק עָמֹק לָאֲדָמָה, עַד כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְגַלּוֹת אוֹתָם וּלְהוֹצִיאָם כָּלִיל מִן הָאֲדָמָה.
– חֲצָבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר נַעֲקֹר, אוֹתָם נִשְׁתֹּל לְכָל אֹרֶךְ הַגְּבוּלוֹת שֶׁלָּנוּ. כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִשְׁתֹּל אֶת הַבְּצָלִים הָאֵלֶּה עַל גְּבוּלוֹת חֶלְקוֹתָיו. בְּחָדְשֵׁי הַסְּתָו יַעַמְדוּ שַׁרְבִיטֵי הֶחָצָב בְּפִרְחֵיהֶם הַנָּאִים כְּחוֹמָה לְאֹרֶךְ הַגְּבוּלוֹת. בַּחֹרֶף יִהְיוּ הֶעָלִים הַיְרֻקִּים גָּדֵר חַיָּה מִסָּבִיב לַגְּבוּלוֹת, אֲשֶׁר בֵּין שֵׁבֶט לְשֵׁבֶט.
בַּחֹרֶף יִהְיוּ הֶעָלִים הַיְרֻקִּים גָּדֵר חַיָּה מִסָּבִיב לַגְּבוּלוֹת
– וְהִנֵּה, – הוֹסִיף יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם, – אִם יִרְצֶה אִישׁ לְנַסּוֹת ְלהַסִִּיג אֶת גְּבוּל שְׁכֵנוֹ אוֹ שִׁבְטוֹ, אִם יְנַסֶּה לַעֲקֹר אֶת הַחֲצָבִים מִן הָאֲדָמָה, דְּעוּ מְעַתָּה כִּי לֹא יַצְלִיחַ הָאִישׁ בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרָע. יוֹם יָבוֹא וְשָׁרְשֵׁי הֶחָצָב הַנִּשְׁאָרִים בָּאֲדָמָה, הֵם הֵם יִשְׁלְחוּ עָלִים יְרֻקִּים וּפְרָחִים, וְאֵלֶּה יוֹכִיחוּ צִדְקַת הַצַּדִּיק וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע.
דִבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ הִשְׁאִירוּ רֹשֶׁם עָמֹק בְּקֶרֶב הַנֶּאֱסָפִים.
– מוֹרֵנוּ! – קָרְאוּ הַזְקֵנִים, – אָנוּ נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ לָנוּ. אָנוּ נִשְׁתֹּל אֶת בְּצָלָיו שֶׁל הֶחָצָב בָּאֲדָמָה לְאֹרֶך הַגְּבוּלוֹת בֵּין הַשְּׁבָטִים, וּשְׁתִילִים אֵלֶּה הֵמָּה יִהְיוּ לָנוּ לְעֵד כִּי אָסוּר לִגְזֹל אֶת אַדְמַת הַשְּׁכֵנִים.
מֵאָז הָיוּ גְדֵלִים שְׁתִילֵי הֶחָצָב בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ לְאֹרֶךְ הַגְּבוּלוֹת. גַּם כַּיּוֹם, שָׁנִים רַבּוֹת אַחַר שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, עוֹד גְּדֵלִים, פֹּה וָשָׁם בְּאַדְמוֹת הַנֶּגֶב, שְׁתִילֵי חָצָב לְאֹרֶךְ הַגְּבוּלוֹת בֵּין שָׁכֵן לְשָׁכֵן.
הָאִכָּרִים אוֹמְרִים: – הֶחָצָב שוֹׁבֵר אֶת רַגְלֵי הָרְשָׁעִים. לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ הָרָשָׁע הָאוֹמֵר לְהַסִּיג אִת גְּבוּל שְׁכֵנוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרָע. צִמְחֵי הֶחָצָב עֵדִים נֶאֱמָנִים הֵם. שׁוֹמְרִים טוֹבִים הֵם עַל הַגְּבוּלוֹת אֲשֶׁר תָּחֲמוּ בַּיָּמִים הָהֵם.
פִּרְחֵי הֶחָצָב פּוֹרְחִים בִּימֵי הַסְּתָו. בְּדִיוּק בְּאוֹתָם הַיָּמִים בָּהֶם כִּנֵּס יְהוֹשֻׁעַ אֶת זִקְנֵי הָעָם לָאֲסֵפָה. יָמִים אֵלֶּה, יְמֵי הַמְנוּחָה הֵם לָאִכָּרִים, בֵּין תְּקוּפַת אֲסִיף הַתְּבוּאָה אֶל הַמַּחְסָנִים וּבֵין תְּקוּפַת רֵאשִׁית הֶחָרִישׁ לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
הֶחָצָב בִּפְרָחָיו מֵבִיא שִׂמְחָה לַדְּבוֹרִים, שָׂשׂוֹן לַיְלָדִים וֶאֱמוּנָה בַּצֶּדֶק לַגְּדוֹלִים.
חִילַף הַחוֹלוֹת מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר פִּרְחֵי אַרְצֵנוּ בְּעוֹנָתָם
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.