א. מה עשית? 🔗
בחצרו של אחד האדמורים, הסתופף אברך שהשתייך לכת של חסידים. יום אחד עבר לעיר אחרת, השתקע בה ועשה פרקמטיה. ה' שלח הצלחה בכל מעשי־ידיו והוא פתח בתי־מיסחר, שיגשג ועלה מעלה־מעלה.
לאחר שנים, כשהיה כבר עשיר גדול, ואדם מכובד, חזר לעיר־מכורתו, לביקור קצר, והלך לראות את פני האדמו"ר, הוא הרבי הצדיק. קיבלו הרבי בסבר־פנים יפות, ישב לידו ושאל:
“ומה עשית?”
השיב לו תלמידו:
“שלחתי ידי במיסחר, הצלחתי ופתחתי חנויות ובתי עסק”.
חזר הרבי ושאלו:
“ובכן, מה פעלת?”
הוסיף החסיד ותיאר לפני רבו את גודל עסקיו ואת הסניפים אשר פתח בערים אחרות, כמו כן, תיאר את היקף פעולות מיסחרו, המנוהל בעזרת פועלים ופקידים רבים.
הרבי קימט את מיצחו, ובנעימה של מורת־רוח חזר שוב על שאלתו:
“ומה, סוף סוף, עשית אתה?”
לא הבין החסיד והביט על רבו בתמיהה.
“רבי”, אמר, “שואל הוא אותי מה עשיתי ומה פעלתי, ואנוכי חוזר ומספר לו על כל מה שעשיתי, והוא חוזר ושואל, שוב־פעם, את אותה השאלה: מה עשיתי?”
הרבי הביט בו בעיניו הטובות והסביר:
“רבותינו ז”ל אמרו: הכל בידי שמיים חוץ מיראת־שמיים, כלומר: את כל החייל הזה, שאתה מספר לי עליו, הרי עשה לך הקב"ה. שאלתיך איפוא, מה עשית אתה? כלומר: מה הן המיצוות אשר עשית, ומה פעלת לשם־שמיים, כי רק פעולות אלו הן, בעצם, שלך…
(מפי הרב שלמה סובל שליט"א)
ב. מעשה בקופיקה 🔗
אצל הרב ישראל סלנט, זכר צדיק וקדוש לברכה, קרה פעם, שבנו הקטן שיחק בחצר בכוס. תוך־כדי מישחקו נפלה הכוס, שהיתה שווה קופיקה, לתוך בור מלא מים ושקעה בתוכו. כשנודע הדבר לר' ישראל, מיהר להוציא קופיקה, מטבע של הימים ההם, והצהיר, כי נותן הוא אותה לצדקה ומייד, ראה־פלא, צפה הכוס על־פני המים ור' ישראל שלח את ידו והוציאה מן הבור.
באותו מעמד היו כמה אנשים, שהביעו את השתוממותם למראה־עיניהם. הסביר להם ר' ישראל, כי נוהג הוא לתת מהכנסותיו מעשר לצורכי צדקה. זה־לא־כבר, היה לו ספק בנוגע לכסף שהפריש לצדקה, אם צריך הוא להשלימו בקופיקה אחת, או שכבר נתן, בשלימות, את כל עשרת האחוזים. הוא שקל היטב בדעתו והחליט, לאחר שעבר על כל חשבונותיו, כי אינו צריך להוסיף את הקופיקה, באשר כבר נתן, בדיוק, את הסכום החייב על־פי הדין לצדקה.
“והנה”, הוסיף ר' ישראל, “הראו לי מן השמיים, כי טעיתי ובמקום אותה קופיקה שהחסרתי, בשוגג, גרם לי הקב”ה חסרון־כיס בשווי של קופיקה אחת, על כך, שהכוס, שהיא רכושי, נפלה לבור. מייד תפסתי את משמעות הדבר ובו־במקום הוצאתי מטבע של קופיקה והודעתי, כי מקדיש אני אותו לצדקה. הפלא, שראיתם בזאת, שהכוס חזרה וצפה על־פני המיים היה עבורי גם כסימן מן השמיים, שמסקנתי היתה נכונה, הואיל וה' יתברך מקפיד גם על פרוטה קטנת־ערך, כמאמר חז"ל: “דין פרוטה כדין מאה”.
(מפי הרב שלמה סובל שליט"א)
ג. מה עדיף ממה 🔗
המלך הרומאי אנטונינוס היה חברו וידידו הטוב של רבינו הקדוש, הוא רבי, או ר' יהודה הנשיא, שחתם את המשניות. שניהם גדלו יחדיו מקטנות וקיימת דיעה, כי המלך אנטונינוס התגייר בסתר ולמד תורה מפי רבינו הקדוש.
פעם אחת חפץ אנטונינוס להוכיח את ידידותו הכנה לרבינו הקדוש. עמד ובחר מבין אוצרותיו יהלום יקר־ערך, שלא יסולה בפז, ושיגרו אליו.
רבינו הקדוש, שהיה, גם הוא, עשיר מופלג ועתיר־נכסים, החזיר לריעו הטוב שי — מזוזה כשרה ונאה, בתוך נרתיק יפה, וארוזה בטוב־טעם.
כעבור זמן־מה, כשניפגשו שניהם, פנה המלך אל רבינו הקדוש, בקצת תרעומת, והטיח כנגדו:
“לא נהגת כשורה עמי. נתתי לך תשורה ששווייה אלף־אלפי כסף־וזהב, והנה אתה מחזיר לי, תמורתה, מזוזה שאפשר להשיגה בזיל־הזול”.
ענה לו רבינו הקדוש:
“ראה, עבור תשורתך נאלץ אנוכי להעמיד שומרים, שישמרו עליה, ואילו המזוזה ששלחתי אליך היא־היא אשר תשמור עליך”…
(מפי הרב שבתי יודלביץ שליט"א)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.