רקע
דוד בן־גוריון
ברכת ראש־השנה לצבא־הגנה לישראל
בתוך: בהילחם ישראל

ערב ראש־השנה תש"ט — 3.10.1948


אנו נפרדים משנת תש"ח — שנת סגולה וברכה שתזרח לעולם בחיי כל אחד מאתנו, ואורה יבהיק בהיסטוריה של עמנו עד סוף כל הדורות.

בשנה זו נלחמנו על חירותנו — ויכולנו. בשנה זו באה והיתה מדינת ישראל. בשנה זו הוקם צבא־הגנה לישראל.

שלוש הן העלילות האדירות — ומקור אחד להן: רוח של מרד ויצירה, רוח־ללא־חת של ישראל סבא, שאינו נכנע לגלות, לעול־זרים, לחיי תלות ושעבוד, לקיום של בלימה ונכר, וחותר ללא ליאות ורתיעה לישע ולמולדת, לקרקע ולעצמאות, לגאולה ולקוממיות.

רוח זה שהיה ערטילאי במשך מאות בשנים, ובשלושה הדורות האחרונים נתגלם בחלוצים ובמפעלים שהיפרו שממות המולדת ובנו את ישובינו הכפרי והעירוני, — מצא את תיקונו המלא בצבא־הגנה לישראל — הפלא הגדול ביותר של שנה זו רבת־הפלאים. כמעט בן־לילה, ובתוך סערת מלחמה, קם צבא זה. לא לגמרי יש מאַין. קדמה לו הגנה במחתרת, וזו הורישה לו אהבת־מולדת וגבורת־אמונים ומסורת מלחמתית, — אולם גיוסם של אלפים ורבבות, לא לשעות או לימים ספורים, אלא לזמן שאין יודע גבולו; אימון משוכלל רב־ענפים בכל מיני נשק ובכל פורמַציה צבאית, ביבשה, באוויר ובים; ציוד מלא של חילות רגלים, תותחנים, ממוכנים ומשורינים, על כל שירותיהם המרובים וכוחות אוויר וים; עמידה בקרבות ממושכים בפני צבאות סדירים, לא של אויב אחד אלא של עדת אויבים, בלי כל נסיון מוקדם, בלא אמצעים מוכנים, בלא זמן להכשרה, תוך כדי סערות מלחמה — ספק אם היה כדבר הזה בהיסטוריה הצבאית שבימינו או בתקופה אחרת. והמעשה הכביר והמופלא הזה נעשה ברובו עוד בימי השלטון הזר, אשר התנכל לנו, ובכל האמצעים שבידיו ניסה לחבל בכושר התגוננותנו ואפשרות הזדיינותנו; וביום הכרזת המדינה — כבר פלשו צבאות סדירים של מצרים ועירק, עבר־הירדן וסוריה לארצנו, — על מנת לכלותנו ולהשמידנו מעל פני האדמה. ואף־על־פי־כן — התגייסנו, התאַמַנו, הזדינוּ, נלחמנו — ויכולנו.

מלחמת הבזק שזממו נגדנו — נכשלה כשלון חרוץ, וכל צבאות מצרים ובבל, ארם ועבר־הירדן ניגפו לפני החיל הישראלי הצעיר, ודגל הנצחון של צבא־הגנה לישראל מתנופף בצפת ובעכו, בחיפה ובנצרת, בלוד וברמלה, ביפו ובירושלים.

המערכה טרם תמה, ואין יודע מה צפוי לנו בשנה החדשה, אולם לא רק מדינת ישראל אלא עם ישראל בעולם כולו צופה בבטחון ובגאוה ובהוקרה לצבאו הצעיר, – זה שעשה שליחותו באמונה ובכשרון ובהצלחה בשנה זו – ויעשה את שליחותו הנאמנה גם להבא.

וברכת העם שלוחה אליכם, חיילות וחיילים בצבא־הגנה לישראל: תהיה השנה הבאה שנת־נצחון ושלום, ומדינת ישראל אשר הגינותם עליה בגבורה — תזכו לבנותה ולבצרה בעמל־כפיכם, וכל נידחי ישראל באשר הם ישובו קוממיות לארצם, ויחד אתנו יבנו שממות המולדת בנגב ובגליל. בהר ובשפלה; ומדינת ישראל, כחברה שוות־זכויות באומות המאוחדות, תנחיל לכל עמי העולם את חזון נביאנו: “לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55128 יצירות מאת 3384 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22228 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!