כ״ג בתשרי תש״ט ־ 26.10.1948

חיל־האוויר הוא אחת האגדות המפוארות שנהפכו בשנה זו למציאות מהפכנית. מהתחלה מצערה וצנועה של נסיונות תעופה אזרחית, שעסקו בהם דוב הוז ופנחס רוטנברג ז״ל, ולא יצאה כמעט מתחומי הארץ — קם במשך שנת־פלאים זו כוח אווירי צבאי השולט בשמי ארץ־ישראל ומפיל חתיתו על ארצות האויב. רבת־עמון, דמשק וקאהיר הרגישו את תנופתו הנועזת.

עוד לפני ההפוגה — ובמערכה האחרונה על הנגב מחץ חיל־האוויר הישראלי את ראש האויב המצרי, הרס את בסיסו האווירי על גבול ארצנו, השמיד את מטוסיו, הטיל מבוכה ופחד בכל בסיסיו הצבאיים, גירש בחרפה את ממשלת־הבובות של המופתי מעזה המופצצת, והכשיר התנאים לתבוסה המלאה שנחלו צבאות הפולש המצרי מידי צבא־הגנה לישראל.

יחד עם הנועד הארצישראלי השתתפו בבנין חיל־האוויר ומבצעיו הנועזים והמסוכנים נוער מתנדב מכל תפוצות הגולה, ובראשם טובי טייסינו מאמריקה הצפונית, אפריקה הדרומית, אנגליה וקנדה. בחיל־האוויר נתגלם קיבוץ־גלויות מופלא פורח באוויר ונתמזגה בו גבורה ואחווה יהודית שתשמש מופת לנוער היהודי באשר הוא, ומעוז־מבטחים לשיחרור האומה והמולדת הישראלית.

שליחותם הגדולה של טייסינו לא תתם גם עם בוא הניצחון והשלום. עם תום המלחמה תתחדש ביתר שאת פרשת הכיבושים המתמידים שאין להם קץ ותיכלה — כיבושי־הטבע, למען השגבת הגידול, החירות, העצמאות והתרבות של אומתנו.

על שלושה כיבושי־טבע יכּון עתידנו במולדת הגאולה: כיבוש הקרקע וכל אשר בתוכו ועליו ברחבי יבשת ארצנו; כיבוש־הים מחופי־המולדת ועד ירכתי תבל; כיבוש האוויר מעל שמינו התכולים ועד מרחבי אין סוף.

חילותינו הנלחמים עכשיו בשלושת הממדים האלה יהפכו עם בוא הנצחון והשלום לכובשי עבודה והתישבות, מדע ותושיה באוויר, בים וביבשה, ואליהם יצטרפו רבבות ומאות אלפים עולים שישובו מכל התפוצות קוממיות לארצם.

יום יסוּד חיל־התעופה יוחג מכאן ולהבא כאחד מימי־בראשית מכריעים ומפוארים בדרכנו לנצחון— על האויב, כל עוד אויבינו ינסו לפגוע בחירותנו ובגידולנו; ועל איתני־הטבע— כל עוד אדם עלי חלד ישמור על צלם־אלהים בו נעשָה.