רקע
לוי אשכול

צירי המועצה החקלאית והציבור שהם נציגיו, יודעים מה משמעותו וחשיבותו של חוק המים לגביהם. תפקיד המועצה היא, להזעיק את רבבות ומאות אלפי היהודים בארץ למערכה בשאלה חיונית זו.

אנו חייבים להתריע, קודם כל, שאין זה הוגן מבחינת ה’פייר פּליי' האנגלי להטיל עלינו בשעת בין־שמשות זו, במחתרת, חוק, שכוונתו לגזול את ‘כבשׂת הרש’ שאנו גילינוּה, אנו ולא אחרים! שנים טענוּ מתנגדינו כלפי העולם וכלפינו: אין קרקע ומחובתנו לחשוב על הדורות הבאים של הערבים; מים וַדאי שאין… אולם אנו חוללנו את נס המים! אנו גילינו את מקורות המים!

אין לנו ספקות בכוונת החוק. וַדאי לנו שכוונותיו זדוניות. אין זה חוק אלא גזרה; חוק הקרקע – גזירה; חוק העליה – גזירה; חוק המים – גזירה. אמש ביקרתי בישוב ותיק ונכחתי בחגיגת נישואין. הזוג – צעירים מאד. שאלתי אותם: מה החפזון? אנו לי: מי יודע, אולי יצא בקרוב חוק נישואין…

כאשר התחלנו במפעל המים בקישון היינו חדורי ספקות. חברת ‘מקורות’ קיימת עשר שנים. בשנה הראשונה שאבנו מחצית המיליוֹן ממ“ע והממשלה טענה שזהו שיא השאיבה. ואילו אנו הלכנו מקידוח לקידוח, עלינו משנה לשנה והגענו לשני מיליונים ממ”ע ולמעלה מזה.

האם הממשלה הזאת כבר אירגנה ענפי־חיים כלשהם בארץ, המוכיחים שהיא ממשלה פרוגרסיבית? הרשאים אנו למסור בידי ממשלה, שאין אנו מאמינים בכוונותיה הטובות, את נשמת אפנו – את המים? לו היינו סוֹמכים על הממשלה, לא היינו מגיעים למפעל הקישון, אף־על־פי שהוּא נראה לנו כבר עתה כמפעל קטן, לפי תפיסתנו את עניני המים עתה.

אמרו לנו: הא כיצד, תביאו מים ממרחקים? והנה עשינו מפעל. החילונו להביא מים ממרחקים; ולאחר שהונח הצינור והגיעו מים, התחלנו שוב לקדוח בסביבת עפולה, עד שהצלחנו אחרי קידוחים רבים למצוא מים. כך היה גם בנהלל: מצאנו שם מים נוספים. מותר להטיל ספק, אם היינו מגיעים לקידוחים בהרי נצרת, לולא העזתנו והצלחתנו בחיפוש מים. זו דרכו של עם־מתישב, עם־חלוץ נטול־ברירה: הוא מחפש מים בהרים ובכל מקום ומגלה מקורות חדשים.

לפי עצת מומחים אומרים אנו לנצל גם את השטפונות מההרים. למדנו משהו ממפעל הנחת הצינור בנגב. אין זה בגדר סוד, שאנו חושבים על העברת מים למדבר. הייתכן שהממשלה תאסור עלינו להעביר מים מאיזור באר־טוביה לאיזור בלתי־מיושב? ממשלה, אשר הצדק נר לרגליה, היתה אומרת: כדאי להעביר מים ממקום למקום כדי להחיות שממה, גם אם כעבור זמן מה יחסרו המים במקום שאיבתם, עד שיובאו ממקורות אחרים. ואכן, אנו אומרים: במדבר יצמחו ישובים חדשים, – ובשביל באר־טוביה נחפשׂ פּתרוֹן בשעת הצורך.

לחוק הקרקע, לחוק העליה, כוונה ברורה: מניעת בואם של יהודים לארץ. חוק המים פועל לעת־עתה במחתרת. לכאורה, המדובר הוא רק בחוק המים, אולם אנו יודעים את המזימה הטמונה בו.

עשרות מליונים ממ"ע מים מתבזבזים מדי חורף לעינינו, וגורמים אסונות לאדם ולבהמה. תנסה־נא הממשלה, לפני שהיא ניגשת לחוקק חוקי־מים, לאגור את המים האלה הנשפכים אל הים; תעשה־נא את הסידורים הדרושים לעיכוב המים האלה במרוצתם ולהפנוֹתם אל השׂדוֹת. מכל מקום ‘חוק המים’ אין השעה כשרה לו, ואנו שוללים אותו.

1947


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55232 יצירות מאת 3395 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!