בוועידת הצירים, חברי מפלגת פועלי ארץ־ישראל ובלתי מפלגתים, 4 במאי 1949
אנחנו חיים בתקופה מהפכנית מכמה וכמה בחינות. בעצם עלייתם של המוני יהוּדים יש מן המהפכה האמיגרציוֹנית; המהפכה השניה, היא המהפכה האגרארית בארץ – מהפכה אגררית בכיוון סוציאליסטי, אשר מפלגת פועלי ארץ־ישראל רוצה בה ותבצע אותה. זו הפעם הראשונה, לאחר 40–50 שנות עבודה ציונית, אנוּ דנים על תיכנון בהתיישבות שאנחנוּ אדונים לה – והרי זה גורם מהפכני שנוסף לנו עם הכיבוּש הצבאי והקמת המדינה.
אנוּ זוכרים יפה את יום צאתנו לדרך זאת, מה היתה בשבילנו ההליכה לארץ, על איזה יסודות רצינוּ לבצע את מהפכת־התחייה בחיי העם היהוּדי. היה זמן והאמנוּ, שכל היהוּדים יהיוּ חקלאים. והערכנו את השיבה למולדת ולקרקע כיסוד ועיקר בתחייתנו. מאז התפתחנוּ, למדנו, נתנסינוּ, גם גילינו אפשרויות נוספות בארץ. ואם אנו אומרים כיום, כי 20–25 אחוזים, לפחות, של יהוּדי ישראל יש להשרישם בקרקע – עלינו לקבל זאת כבנין־אב ולבסס עליו את תכניותינו.
סבורים אנו, כי העוסקים בחקלאות ייצרו את המזון לעם, ואולי גם אי־אלו עודפים למכירה או לחילופים. אם יהיו בארץ בחמש־שש השנים הבאות שני מיליון יהוּדים, עלינו להגיע ל־400–500 אלף נפש בחקלאות לעומת 80 אלף נפש עתה. לשון אחר: עלינו להשריש בקרקע 80 אלף בתי־אב.
הסיכויים הם גדולים מכפי שנראו בתחילה. עם כניסתנו למחנות, זה הפרולטאריון היהוּדי כמו שהוֹּא, שבשורותיו אלפי משפחות צעירות. נוכחנו לדעת, כי רבים מצפים ותובעים את העלאתם על הקרקע.
הם נאחזו בצפרנים בעקיר, ביבנה, בתרשיחה, ומחר ייאחזו בבאסה, במגדל גד ועוד; אתה חש פרפורי־נפש וצפייה עמוקה ליד המדריכה שתבוא ותיטע אותם באדמת המולדת.
מחובתנו לסלק את הספקות והפקפוקים. העולים באים לארץ וחלום גנוז בלבם להכות שרשים, להתחיל את חייהם מחדש. עם יהוּדי חדש יצמח מתוכם.
אנוּ יודעים איך ליישב ולהתישב על קרקע. למדנו זאת עשרות בשנים. יש לנו בכך יתרון גדול.
נוסף על שיכון העולה החדש, עלינו לנדור נדר: יחדל משכן העוני, יחוסלו שכונות העוני בישראל! תחדל שכונת ‘התקווה’! תבוא הגאולה גם לשם, ותביא עמה גם גאולה סוציאלית רוחנית, את השתלבותם של משכנות־העוני בחיי העם העובד, בתנועת־הפועלים. חטאנו להם זמן רב, אולי שלא באשמתנו, לפי שרצינו לעשות מפעלים גדולים, ללא כוחות מדינה ומנגנון מדיני. עתה עלינו לעשות הכל לביעור משכנות־העוני.
אנחנוּ ניתבע לריכוּז תמצית יכולתנו, למאמץ גדול בתקופה מהפכנית זו. אני מאמין ביכלתנו הנפשית לנצל את ההזדמנוּת ההיסטורית הזאת, ולהגיע בדרך הארוכה אל מהפכת־שלום למדינה שמשקה משק־פועלים סוציאליסטי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.