רקע
לוי אשכול

חלפו שש שנות עמל, שידענו בהן הישגים רבים וכשלונות לא מעטים, דאגה וחרדה, צמיחה והתקדמוּת, ולעתים גם קמילה ונסיגה.

על סף השנה השביעית יש לומר, כי לא למנוחה ניתנה לנו השנה השביעית הבאה עלינו והשנים שלאחריה.

על סף השנה השביעית יש לחזור ולשנן, כי עוד הדרך רב, כי לשמה של עצמאותנו הכלכלית נתבעים אנו להיות לא רק עם מתישב ונבנה על־ידי אחרים ועל־ידי מוסדותיו הממלכתיים. כי אם עם המתישב ונבנה בכוח עצמו ובמאמציו של כל אחד ואחד. העם ליחידיו נתבע לעמל קשה, לצמצום בהוצאות ולחסכון לשם בנין ופיתוח אמצעי־ייצור, להגדלת התפוקה, לייעול בשירותים ולהגדלת החלק היצרני באוכלוסיה.

השנה השביעית ראוּי לה להיות שנת המאבק על היציבות: יציבות ערך המטבע, המחירים והשכר תוך הרמת התפוקה, יציבות הרווח ההוגן, והפחתת ההתעשרות הנצלנית.

השנה השביעית ושבע השנים שלאחריה, חלילה להן להיות שנים שמנות בהוצאה השוטפת של הפרט. נהפוך הוא: צו הגורל וגזירת מציאותנו המדינית והכלכלית היא, שתהיינה שנים רזות יותר לגבי הפרט, למען תהיינה שמנות יותר לגבי המדינה. וזאת לדעת: אין היציבות מושגת חלק־חלק ובקמעונות; היא תתגשם רק אם תקיף את הכל בבת אחת. היא תתגשם ביסוּרים, בוויתורים, ובקרבנות מסוימים של הכל.

כצעד ראשון עלינו למצוא דרך לביטול הסוּבסידיה למצרכי המזון השונים, בלי שהדבר יעלה את מחירי־הייצור לתצרוכת מקומית וליצוא. הגיע הזמן לוותר על טובת־הנאה פרטית זו אשר באה לנו מהחוץ. יהדק כל אחד חגורתו ויתקיים רק מפועל־כפיו. נחסוך את המיליונים הרבים האלה לעבודות־פיתוח יצרניות, נשתמש באמצעים הללו להרחיב את מעגל התעסוקה הפרודוקטיבית. בכך נקיים את ערבותנו כלפי רבבות אחים מבין העולים החדשים, שעדיין לא שולבו בחוג הבונים.

נשים גבול וקץ לאבטלה על־ידי חלוקה מחדש של כספי הסובסידיות, ונהפוך אלפי מחוסרי־עבודה־ ופרנסה לעמלים ולצרכנים, וצריכתם תשפיע לטובה על התעשיה ועל החקלאות.

יהיה זה מבצע חד־פעמי, כולל, ומקיף, המניח אפשרות להטיל את מעמסו במידות שונות על כל השרשרת הכלכלית, על כל חוליותיה. טעות היא בידי הסבורים, שהתרופה היא רק בצמצום תקציבי השירותים של הממשלה. כל קימוץ וצמצום אשר יבוא מתוך יעול בעבודה וחסכון בהוצאות, יירצה ויבורך, אולם כל המקצץ בעצם השירותים שירות רע יעשה לכלל.

נזכור, כי לא זו בלבד שעלינו להקים ולפתח משק וכלכלה, עלינו גם ללכד ולהתיך אומה בריאה בגופה וברוחה, שלמה בלשונה ובתרבותה. הן קיבצנו גלוּיות, לשם הבראתם של אחינו הדווּיים ולא לשם ניוונם במדינת ישראל.

החסכון והצמצום בהוצאות לשירותים וצריכה, כדי להגדיל את חלק ההשקעות לפיתוח וייצור, והמאבק על היציבות הכלכלית יכּוֹנוּ רק כפעולה משולבת, כוללת, המקיפה את הפרט ואת הכלל, את המפעל הפרטי, החברה הפרטית והציבורית, את הבנק הגדול והקטן, את מערכת עתון הבוקר והערב, וכמובן את המדינה על מפעליה ומוסדותיה.

מוטב שנעשה את הדבר מתוך תבונה ורצון, ויפה שעה אחת קודם.

1954


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55264 יצירות מאת 3395 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!