לפתיחת בנק ישראל, נובמבר 1954

התכנסנו היום לחנוך את הבנק הממלכתי, בנק ישראל. בנק אחד ומיוחד, אשר לא יהיה דומה לו בארץ.

לבנק הבנקים נועדו תפקידים נוסף על עשיית עסקים, קבלת פקדונות מן הקהל ונתינת הלוואות לציבוּר ולמוסדות.

כידוּע, אין מלכוּת נוגעת בחברתה ואין בנק ממלכתי נוגע בחברו, ואם גם בנק של מדינה בדרך¹. הרינו חונכים את הבנק החדש ונפרדים מן הבנק הלאוּמי, המכוּנה אפ"ק, חוטר מגזע אוצר התישבוּת היהוּדים, כפי שחזה אותו הרצל. זכרנו לו חסד נעוּריו, לכתו עמנוּ במדבר זה יובל שנים.

בתקוּפה של ערב־מלכוּת ועל סף העצמאות המדינית, בתקוּפה של תכוּנה וצפיה לפעמי העתיד הממשמשים ובאים היה הוא המוציא והמכניס, המחנך והמדריך, המפקח והמווסת, ונשען – אם גם ללא חוּקה – על חוּש האחריות המשמעת הלאוּמית והרגשת השליחוּת הפאטריוטית.

גרעינים הרבה נטמנוּ בימים ההם בקרקע, והם נושאים בקרבם את כל חלקי הצמח והאילן, על גבעוליהם הזקוּפים וצמרותיהם העתירות. וכך אירע בבנקאוּת שלנו. הבנק הלאומי קיים בידו תפקידים של בנק מסחרי, של בנק קולוניזאטורי, של בנק המחנך את הציבוּר לחסכון, לפקדון ולקיום התחייבוּיות. הוא היה המלווה הנאמן של ענף הפרדסנוּת בכל הדורות בשחר ימיו השקיע מאמציו בגאוּלת קרקע, בפיתוּח תעשיה, בבנין בתים. עם התבצרוּת ההתישבוּת החקלאית העובדת פתח שעריו גם לפני מתישבי העמק וההר. ביובל השנים שקדם ליום הזה מילא הבנק הלאוּמי שליחויות ותפקידים מדיניים וממלכתיים, ללא גוּשפנקא של מדינה. לא אחת סיכן עצמו, בימי שלום ובימי מלחמה, בכוננו על הישוּב הצעיר והרך.

סמוּך להקמת המדינה ועם הקמתה העמיד עצמו הבנק הלאוּמי לרשות המדינה בגיוּס מלווים לסוכנוּת היהוּדית ולמדינה, בהוצאות שטרי־האוצר למימון המלחמה ושאר הפעולות. הוא אשר הכין במועד הנכון, בחשאי, את שטרי־הכסף הראשונים שלנו, כדי להבטיח רציפוּת במשק הכספי ובאמצעי־התשלום גם בתקוּפת התוהו־ובוהו שנכפתה עלינו בימי ערב־העצמאות.

עם הקמת המדינה הוטלו על הבנק כמה וכמה תפקידים של בנק ממלכתי: בהנהלת מלוות־המדינה בהנלת בנק נקודות־הקיצוב, בפיקוּח על מטבע־החוּץ ובריכוז חשבונות הממשלה במטבע־החוּץ.

הוא השתתף בחתימת הסכמים מסחריים ופינאנסיים עם ארצות אחרות, ועזר הרבה בביצוּע המענק ובשימוש בתמורתו.

המדינה פורשת זרועותיה להקיף רבות משאלות חיינוּ, בפיתוּח המבנה הכלכלי והפינאנסי שלנו. והנה הוקם המכשיר שתפקידו לכוון ולווסת, לעורר ולדרבן, להיות התובע והמייעץ, ועתים גם המעכב והמונע בפעוּלתנוּ הכלכלית בארץ, רבים מן התפקידים הממלכתיים הללו אשר ביצוּעם היה בידי הבנק הלאוּמי, יעברוּ מעתה לבנק ישראל, ובודאי יעלו תפקידים חדשים אשר יתבעוּ טיפוּל וטיפוּח.

תפקידיו של בנק ישראל נוסחו בתמציתם:

א) לנהל, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע וכן להסדיר ולכוון את מערכת האשראי והבנקאוּת בישראל, בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה, על מנת לקדם באמצעים מוניטאריים את:

1. ייצוּב כוח הקניה של המטבע בישראל;

2. ייצוּב ערכו של המטבע לצורך עסקות כספיות בינלאוּמיות;

3. השגת רמה גבוהה של ייצוּר, תעסוּקה והכנסה לאוּמית בישראל. זו תורת הבנק על רגל אחת, ואידך פירושיה.

עוד הדרך רב. נעברנה בשלום תוך מאמצים, התמכרוּת ונאמנוּת למטרה, לעתים גם בהטלת הגבלות וחוּמרות על עצמנוּ ועל אחרים. נקבל גם אותן באהבה, כי הן הכרח מאבקנו על קיומנו ועצמאוּתנו הכלכלית.

היום אנו מוסרים בידי בנק ישראל פקדון יקר. בראש וראשונה את המטבע שלנו, בתקווה ואמוּנה כי ידע לשמור על ייצוּבו ולתרום על־ידי כך לא רק ליציבוּת המטבע אלא גם לאיזון המשק עצמו. נתנו בידו סמכויות רחבות, לקבוע תוך שיתוף מלא עם הממשלה את היקף האשראי ולכוונו לאפיקים המקדמים אותנו לעצמאות כלכלית, אנו משלבים את בנק ישראל במערכת יחסינו עם מדינות אחרות על־ידי חתימת הסכמים מסחריים ופינאנסיים.

הענקנוּ לבנק סמכוּת של ייעוּץ לממשלה בענינים הכלכליים והכספיים, הענקנוּ לו תפקיד של נאמן ובנקאי של הממשלה. אלו הן סמכויות רחבות, הנושאות עמן חובות כבדות.

הבה נקווה ונאמין, כי המקבלים על עצמם את המעמסה, עושים זאת ברגש של אחריות כבדה וחרדה לגורלנו הכלכלי, תוך נכוּנות מלאה לשרת ולתרום לביצוּע משימתנוּ הגדולה, נאחל להם ברכה והצלחה.