הָיֹה הָיָה אִישׁ עָנִי וְדַל מְאֹד, וַיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים רַבִּים עַד בִּלְתִּי־סְפֹר, וַיַּעַל מִסְפַּר הַיִּלּוֹדִים לוֹ עַל מִסְפַּר מְיֻדָּעָיו אֲשֶׁר לָהֶם יִקְרָא כְפַעַם־בְּפַעַם לִהְיוֹת לוֹ לְסִנְדָּקִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בֵּן חָדָשׁ וְלֹא יָדַע עוֹד בֵּין מְיֻדָּעָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ לָתֶת־לוֹ אֶת הַכָּבוֹד הַזֶּה. וְהָאִישׁ לֹא יָדַע מַה־לַּעֲשׂוֹת וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַיֵּרָדֵם. וַיֻּגַּד לוֹ בַחֲלוֹמוֹ, כִּי יֵצֵא לִפְנֵי שַׁעַר בֵּיתוֹ, וְהָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יָבוֹא לִקְרָאתוֹ, אוֹתוֹ יִקְרָא לִהְיוֹת לוֹ לְסִנְדָּק. וַיִּיקַץ הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ וַיֵּצֵא הַחוּצָה, וַיִּמְצָא אִישׁ וַיִּקְרָאֵהוּ וַיְהִי לוֹ לְסִנְדָּק. וַיִּתֶּן־לוֹ הַזָּר מַתָּנָה כּוֹס מַיִם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “בַּמַּיִם הָאֵלֶּה תַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי בָם תְּרַפֵּא אֶת כָּל חוֹלֶה מֵחָלְיוֹ, וְרַק הַבֵּט תַּבִּיט בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עוֹמֵד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת. וְהָיָה אִם יַעֲמֹד מְרַאֲשֹׁתֵי הַחוֹלֶה, וְהִשְׁקֵיתָ אֶת הַחוֹלֶה מִן הַמַּיִם וְשָׁב וָחַי, וְאִם מַרְגְּלֹתָיו יַעֲמֹד, וְיָדַעְתָּ כּי כָל עֲמַל אָדָם לָרִיק, כִּי מוֹת יָמוּת”. וְהָאִישׁ יָדַע לְהַגִּיד מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה אִם יֵרָפֵא חוֹלֶה מֵחָלְיוֹ וְאִם מוֹת יָמוּת.
וַיֵּצֵא שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ וַיֶּעֱשַׁר עשֶׁר רָב. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקָּרֵא אֶל בֵּית־הַמֶּלֶךְ, כּי הַיֶּלֶד אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ חָלָה, וַיְהִי בְּבֹאוֹ וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ־הַמָּוֶת עוֹמֵד מְרַאֲשֹׁתֵי הַיֶּלֶד, וַיְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּמֵימָיו וַיֶּחִי, וְגַם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית בַּחֲלוֹת הַיֶּלֶד עָשָׂה כֵן, וְרַק בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית רָאָה אֶת מַלְאַךְ־הַמָּוֶת עוֹמֵד מַרְגְּלֹתָיו, וַיָּמָת הַיָּלֶד.
וַתֶּחֱשַׁק נֶפֶשׁ הָאִישׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַסִּנְדָּק, לְבָרֵךְ אוֹתוֹ עַל כָּל חֲסָדָיו עִמּוֹ וּלְהַגִּיד לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמֵימָיו עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַיַּעַל אֵלָיו. הוּא בָא אֶל הַבַּיִת, וַיַּרְא וְהִנֵּה נִפְלָא כָל־הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר שָׁם. בְּבֹאוֹ אֶל הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, וַיָּרֶב הַמַּטְאֲטֵא עִם הַמֶּגְרָפָה וַיִּתְנַפְּלוּ אִישׁ עַל אָחִיו. אָז יִשְׁאַל: “הֲפֹה מִשְׁכַּן הַסִּנְדָּק?” וְהַמַּטְאֲטֵא אָמָר: “עֲלֵה מִזֶּה עוֹד מַעֲלָה אֶחָת”.
הוּא עָלָה עוֹד מַעֲלָה אַחַת, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֶצְבְּעוֹת־מֵתִים שׁוֹכְבוֹת עַל הָאָרֶץ. וַיִּשְׁאַל: “הֲפֹה מִשְׁכַּן הַסִּנְדָּק?” וְאַחַת הָאֶצְבָּעוֹת אָמְרָה: “עֲלֵה מִזֶּה עוֹד מַעֲלָה אֶחָת”.
וַיָּבוֹא אֶל הַמַּעֲלָה הַשְּׁלִישִׁית וַיִּמְצָא שָׁם גֻּלְגְּלוֹת־מֵתִים חֳמָרִים־חֳמָרִים, וַתּוֹרֶינָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲלוֹת עוֹד מַעֲלָה אֶחָת.
וּבַמַּעֲלָה הָרְבִיעִית רָאָה וְהִנֵּה דָגִים עַל־פְּנֵי הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, וְהַדָּגִים מְפַעְפְּעִים בְּחֶמְאָה עַל הַמַּחֲבַת, כִּי יֵאָפוּ בְּאֵין אִישׁ, וְגַם הֵם אָמְרוּ: “עֲלֵה מִזֶּה עוֹד מַעֲלָה אֶחָת”.
אָז עָלָה בַמַּעֲלָה הַחֲמִישִׁית וַיָּבוֹא עַד דֶּלֶת חֶדֶר, וַיַּבֵּט אֶל חוֹר הַמַּנְעוּל וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסִּנְדָּק יוֹשֵׁב וּבְרֹאשׁוֹ שְׁתֵּי קְרָנַיִם אֲרֻכּוֹת. וַיְהִי בְּפָתְחוֹ אֶת הַדֶּלֶת וּבְבֹאוֹ הַחֶדְרָה, וַיְמַהֵר הַסִּנְדָּק וַיִּגְהַר עַל מִטָּתוֹ וַיִּתְכָּס. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: “אֲדוֹנִי הַסִּנְדָּק, לָמָּה נִפְלָא כָכָה כָּל הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר פֹּה בְּבֵיתֶךָ! בְּבֹאִי אֶל הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וַיָּרִיבוּ הַמַּטְאֲטֵא וְהַמֶּגְרָפָה וַיִּתְנַפְּלוּ אִישׁ עַל אָחִיו בְּחָזְקָה”. וְהַסִּנְדָּק אָמַר: “בַּעַר אַתָּה מֵאִישׁ! הֲלֹא זֶה עֶבֶד וְשִׁפְחָה וְהֵם מְדַבְּרִים אִישׁ עִם אָחִיו”. אַךְ עַל־פְּנֵי הַמַּעֲלָה הַשֵּׁנִית רָאִיתִי אֶצְבְּעוֹת־מֵתִים שׁוֹכְבוֹת עַל הָאָרֶץ“. “אִישׁ סָכָל אַתָּה וְאֵין הָבִין! הַלֹא רַק שָׁרְשֵׁי לֶפֶת רָאִיתָ עַל הָאָרֶץ”. “וּבַמַּעֲלָה הַשְּׁלִישִׁית רָאִיתִי וְהִנֵּה גֻּלְגְּלוֹת־מֵתִים חֳמָרִים־חֳמָרִים”. “פֶּתִי אַתָּה וּמַאֲמִין לְכָל דָּבָר! רַק גֻּלְגְּלוֹת כְּרוּב וִירָקוֹת רָאִיתָ”. “וּבַמַּעֲלָה הָרְבִיעִית רָאִיתִי דָגִים עַל הַמַּחֲבַת וְהֵם מְפַעְפְּעִים וְנֶאֱפִים מֵאֲלֵיהֶם”. הוּא עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְהַדָּגִים בָּאוּ וַיַּעֲלוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּאֵין אִישׁ. “וּבְבֹאִי אֶל הַמַּעֲלָה הַחֲמִישִׁית וָאַבִּיט בְּעַד חוֹר הַמַּנְעוּל אֲשֶׁר בַּדֶּלֶת וָאֶרְאֶה אוֹתְךָ וְהִנֵּה קְרָנַיִם גְּדוֹלוֹת וַאֲרֻכּוֹת בְּמִצְחֶךָ”. רַק דּוֹבֵר־שְׁקָרִים אַתָּה!” וְהָאִישׁ יָרֵא פִתְאֹם יִרְאָה גְדוֹלָה וַיִּבְרַח, וּמִי יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הַסִּנְדָּק לוּלֵא בָרַח מִפָּנָיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.