(1919 – שווייץ)

נולד ב־24 באפריל בליסטאל שליד באזל –

מת ב-28 בדצמבר 1924 בלוצרן.

הוא למד משפטים בבאזל, תיאולוגיה בציריך ובהיידלברג, וכיהן אחרי כן שבע שנים מורה ברוסיה. שב למולדתו ב־1885. תחילה עסק בהוראה, עבר לעתונות ולבסוף משהשתקע ב־1892 בלוצרן הקדיש עצמו לספרות. בימי שהותו ברוסיה ובפינלאנד חיבר אֶפוֹס גדול בפרוזה בשם “פרומתבס ואפימתבס”, שהדפיסו על חשבונו עם שובו למולדתו וחתם עליו בשם הבדוי קארל פליכס טאַנדם. היצירה לא עוררה כל תשומת לב. הוא חזר וכתבה בחרוזים בשנת 1924. לפני 1900 חיבר את היצירות האלה: “אקסטנא מונדנה” (1893), ספר שירים בשם “פרפרים” (1889), שני רומנים “פרידלי” (1891) ו “גוסטאב” (1892), “משלים ספרותיים” (1892), “באלאדות” (1896), רומן “גוטהארד” (1897). הרומן “הקצין קונראד” מצטיין בעומק הרגש. את קובץ מסותיו כינה “אמיתות צוחקות” (1898).

יצירתו החשובה ביותר היא “אביב אולימפי”, אפוס פילוסופי-מיתולוגי בארבעה כרכים, שנכתב בין 1900 ל־1905. על אף ערכו הספרותי הרב לא זכה הספר לתשומת לב עד אשר פליכס וינגארטנר, המנצח הנודע, (ביקר גם בארץ ישראל וניצח על התזמורת הפילהרמונית) הללו במאמר גדול, שנדפס במינכן ב־1904. ב־1910 נדפסה מהדורה חדשה של האפוס בחמשה חלקים. בימי המלחמה העולמית הראשונה נלחם שפיטלר למען נויטרליותה של שווייץ וחיבר חוברת על נושא זה.

פרס נובל לספרות ניתן לשפיטלר "כהערכה מיוחדת ליצירה האפית, ‘אביב אולימפי’ ".