מִסְלָקוֹת בנקאיות    🔗

מסלקה בנקאית (Bankers' Clearing House) היא לשכה הנוסדת ע"י חבר בנקים לשם חליפי שיקים והמחאות בינם לבין עצמם. לפעולת החליפין הזאת קוראים סליקה (Clearing).

בימינו נוסדו מסלקות גם בענפי-מסחר אחרים, כגון בבורסאות ובמסילות-ברזל. ביחוד נתפרסם בזמן האחרון ענין הסליקה של כספים ושטרות בין ארצות שונות לרגל האיסור על הוצאת מטבעות שהוטל בכמה מהן. אולם הראשונים שפתחו בזה היו הבנקאים, ואמנם, בלעדי המצאה זו אי אפשר היה להגיע לאותו היקף עצום של שיקים והמחאות, שהגיעו אליו בנקאי אירופה וארצות-הברית. ביחוד השפיעה המסלקה על התפתחותו הגדולה של השיק שעזר במידה הגונה לפריחת המסחר ולהתפתחות הבנקאות ולרוב השפעתה בחיי המדינה.

המסלקה הבנקאית הראשונה בעולם נוסדה בלונדון בשנת 1773. המניעים ליסודה היו שליחי הבנקים, שהיו יוצאים יום-יום, כדרך שנהוג אצלנו עד עכשין, עם חבילות המחאות ושיקים על בנקים אחרים על מנת לגבותם. בגמר עבודתם היו שליחים אלה מזדמנים יחד על כוס בירה. ובאחת המסיבות הללו נצנץ רעיון במוחו של אחד מהם ואמר: שמעו, חברים, הנה אנחנו יוצאים יום-יום אחד אצל השני על מנת לגבות את השיקים וכו' ואנוסים לכתת את רגלינו ולבזבז מזמננו הרבה ובסופו של דבר אנו מזדמנים יחד כאן, והרי יכולים היינו להזדמן כאן מלכתחילה ולהסב על כוס בירה ולמסור איש לרעהו את החומר השייך לבנק שלו ולסדר את החשבונות, זה ממלא את החסר וזה מקבל את העודף. ונראה, שאמנם הלכו בדרך זו של חליפין כמה שנים באופן בלתי-רשמי, עד שלבסוף עמדו מנהלי הבנקים על טיבו של הרעיון, ובשנת 1773 התאגדו קבוצת בנקאים בסיטי של לונדון, שכרו חדר והניחו את היסוד למסלקה הראשונה בעולם, שהלכה הלוך והתפתח עד היום הזה. התפתחות זו היתה אמנם לראשונה אטית מאד. בתחילה נהגו הבנקים לשלם איש לרעהו את היתרה מיניה וביה, ורק כעבור הרבה שנים, בשנת 1841, סידרו שיהיה תשלום אחד לחליפין של כל היום. בשנת 1854 נעשה הסידור עם “בנק אוף אינגלנד” שלפיו הועברו אליו כל היתרות לחובה או לזכות שנותרו לכל בנק ובנק, ובשנת 1864 נכנס הבנק הזה עצמו כחבר למסלקה. באותו זמן בערך נתקבלו לחברים גם בנקים-חברות (Joint Stock Banks) שהפכו אחר כך לחברות בערבון מוגבל. לאט-לאט התחילו אלה לבלוע את הבנקים הפרטיים. הפרוצס הזה הלך ונמשך והגיע לשיאו בשנות המלחמה: במשך השנים 1919–1917 נבלעו רובם ולא נשארו אלא יחידי סגולה. ובעוד שבשנת 1834 היו 39 חברים במסלקה, ירד מספרם כיום עד 12 ובכללם “בנק אוף אינגלנד”. פחיתה זו היא פרי האמלגמציה (המזיגה).

עד שנת 1858 נהנתה רק לונדון משיטת הסליקה, אולם השימוש בשיקים שהלך וגדל הכריח להביא בחשבון גם את ערי-השדה. ולכן נוסדה באותה שנה במסלקת לונדון מחלקה מיוחדת לסליקה פרובינציאלית. זו נעשית בשעות מיוחדות, הואיל וגביית השיקים בפרובינציה הפזורה מצריכה שהות. הזמן נקבע בממוצע ליומים, כלומר החשבון נעשה ביום השלישי לאחר סליקה.

אולם גם לונדון העיר גדלה והתפשטה עד כדי כך שאי-אפשר היה לסיים ביום אחד את הסליקה בכל העיר; לפיכך הבדילו את הסיטי (המרכז), שבו נעשית הסליקה בו ביום, מיתר חלקי העיר, שקראו להם מטרופול, וקבעו להם מחלקה מיוחדת לסליקת השיקים שלהם למחרת היום.

בקורת השיקים חלה לפי חוקת המסלקה על מקבל השיקים בתוך המסלקה. שיטה זו מחייבת את הבנקים להחזיק מספר פקידים בתוך המסלקה בשעות ההחלפה, כדי להוציא-לפועל את בקורת השיקים שהם מקבלים שם ולבדוק אם הסכומים של הרשימות הם בסדר. נראה, שיש להעדיף את השיטה הנהוגה ברוב המסלקות והיא, שהמוסר נשאר אחראי עד לאחר הבקורת של המקבל הנעשית במשרדו של המקבל.

כדי לתת מושג-מה מהתפתחות מסלקת לונדון, נביא כמה מספרים מהסליקה היומית של הסיטי בלבד:

הסכום הכללי של הסליקה במסלקת הבנקאים בלונדון בכל המחלקות הגיע בשנת 1937 ל-42,686,309,000. לי“ש, מזה של הסיטי בלבד 36,719,471,000 לי”ש.

שניה במעלה היא מסלקת ניו-יורק. הסליקה הראשונה ב-11 באוקטובר 1853 היתה של 22,600,000 דולר. כעבור שמונים ושתים שנה, ז. א. ב-11 באוקטובר 1935, עלה סכום הסליקה ל-574,000,000 דולר. הסכום הגדול ביותר שהוחלף ביום אחד בשיקים עלה ל-3,853,000,000 דולר.‏ כל הסליקה לשנת 1937 עלתה בערך ל-195,000,000,000 דולר. כיום יש בארצות הברית 263 מסלקות רשמיות, אולם גם כעת 60 אחוז מהיקף הסליקה של כל ארצות הברית נעשים בניו-יורק. הנה כמה מספרים סטאטיסטיים של הסליקה היומית של מסלקת ניו-יורק לשם השואה עם לונדון:

מעניין שבמסלקת לונדון יש רק עליות מתקופה לתקופה ואילו בניו-יורק ישנן גם ירידות, ולפעמים ניכרות למדי. אם-כי בדרך-כלל יש בחמישים השנים האחרונות עליה של פי חמשה וחצי ומעלה, העליה במסלקת לונדון באותה תקופה היא למעלה מפי-שבעה.

אף-על-פי שמסלקת לונדון קדמה לשל ניו-יורק בשמונים שנה, הספיקה מסלקת ניו-יורק לבנות לה בנין נהדר עם כל הסידורים והנוחיות הדרושים, בעוד שמסלקת לונדון עדיין נמצאת באותו בנין ישן שלפני יותר ממאה שנים, שלא חלו בו אלא שינויים קלי-ערך. זה שנים רבות דנים על בנין חדש למסלקה בלונדון והדבר לא יצא עדיין לפועל. גם בנוגע לפרוצדורה לא זזה כמעט מסלקת לונדון קדימה כל אותו זמן, חוץ מאשר הרשתה לחבריה בשנים האחרונות להכניס מכונות-חיבור אוטומטיות לשם בקורת השיקים.

במסלקת ניו-יורק אנו עדים להתפתחות מוסיפה והולכת, ואלה קויה הכלליים: בתחילת פעולתה היתה נהוגה רק פגישה אחת ביום לשם החלפה, בשעה 10 בכל בוקר. בשנת 1917 רבו השיקים כל כך עד שראו נחיצות להנהיג חליפין, גם בשעה 9 בבוקר. בשנת 1922 הנהיגו, על פי בקשות כמה בנקים גדולים, חליפין גם בשעה 8 בבוקר. גידולה של העיר וריבוי הסניפים של הבנקים, שכמה מהם נמצאים במרחק ידוע מהמרכז, הביאו בשנת 1926 לידי שינוי בתקנות המסלקה ובין השאר הנהיגו גם חליפי-לילה. לשם זה פתוחה המסלקה לקבלת חבילות השיקים ומסירתם מ-5 אחרי הצהרים ועד 3 לפנות בוקר. עד שעה 12 בלילה אפשר לו לכל חבר המסלקה הרוצה בכך להביא פעמיים את חבילות השיקים בצירוף‏ רשימה והעתק ממנה. סכום החבילות נרשם על ידי הפקיד של המסלקה והן מתחלקות בתיבות גדולות, כעין תיבות דואר, לפי מספרו ושמו של כל חבר. אותם החברים, בעיקר הבנקים הגדולים, המעסיקים לשם זה פקידים מיוחדים העובדים בלילה, יכולים לקבל את החבילות שלהם בין השעות 12 ו-3 בלילה. החשבונות נעשים בשעת החליפין האחרונים ב-10 בבוקר.

חוץ מזה הנהיגו בשנת 1926 חליפין מיוחדים לתלושי מניות ובשנת 1929 נוספו גם חילופים לתעודות-העברה של מניות.

כן הונהגה עוד בשנת 1917 מחלקה בשם “מחלקת גביה עירונית”. משתתפים בה מוסדות בנקאיים של חוץ-לארץ שיש להם סניפים בניו-יורק, חברות-השקעה, חברות מסילות-ברזל, חברות-אחריות, וכו‘. בסך-הכל כמאה חברות מהגדולות ביותר, שנבחרו בזהירות רבה כחברים למחלקה זו. מטרתה היא לאפשר לחברי המסלקה לשלוח את כל השיקים וכו’ על החברות המאוחדות במחלקה זו למקום מרכזי ולקבל תשלום בשיק אחד העובר אחר כך לחליפין במסלקה.

כבר העירותי לעיל שמסלקת ניו-יורק היתה הראשונה שהכניסה בחוקה שלה מטרות אחרות, ואמנם הצליחה להשתמש יפה באיחוד זה להתפתחותו של ענף הבנקאות. עשר פעמים במשך דברי הימים של המסלקה השתתפו החברים בהוצאת תעודות המסלקה על מנת להרחיב את האשראי לקהל הרחב בשעת מבוכה, או על מנת להציל כמה בנקים-חברים מכליון בעת צרה. בפעם הראשונה השתמשו בתעודות אלו בעת בחירת הנשיא לינקולן בשנת 1860 ובפעם האחרונה בפרוץ המלחמה העולמית בשנת 1914. מצד פעולותיה והישגיה המצוינים של מסלקת ניו-יורק אין לה לפי שעה מתחרה בעולם כולו.

שלישית במעלה היא מסלקת פאריס שנוסדה בשנת 1872. בשנת 1917 שינתה את שיטתה על פי הצעת ועדה מיוחדת שנשלחה לניו-יורק לשם לימוד דרכי המחלקה שם. בשינויים קלים, בהתאם לצרכי המקום, נתקבלה השיטה הניו-יורקית, ואף המסלקה עצמה סודרה בערך באותו סגנון, אם כי בקנה-מידה קטן יותר. ב-1937 הגיע מספר חבריה ל-46. ההבדל הבולט בין מסלקת לונדון ובין מסלקת פאריס הוא במספר החברים הרב שבמסלקת פאריס ובהקלות השוררות בה בנוגע לקבלת חברים חדשים בניגוד למסורת של לונדון.

על גידולה של המסלקה הפאריסאית תעיד הטבלא דלקמן:

הסכום הממוצע היומי שעבר בה בשנת 1937 עלה ל-1,262,338,161. פרנק.

המסלקה הצעירה ביותר היא של אמשטרדם שנוסדה ביולי 1934. היא נמצאת באחד החדרים שבבנק הממלכתי של הולנד ומסודרה באופן פשוט יותר. בשנת 1936 היו בה עשרה חברים ובתוכם הבנק הממלכתי ההולנדי. ההוצאות מתחלקות באופן שווה בין כל החברים. החליפין נעשים שלוש פעמים ביום. הפעם השלישית משמשת רק להחזרות. גם מסלקה צעירה זו הולכת ומתפתחת יפה.

מלבד אלה קיימות מסלקות בנקאיות בכל הארצות המתקדמות. כבר הזכרנו שבארצות-הברית קיימות 263 מסלקות ‏ רשמיות. גם באנגליה ישנן מסלקות לא בלונדון בלבד אלא אף בשאר ערי המסחר הגדולות, כגון מנטשסטר, ליברפול ובירמינגם.

עד כאן לתולדות המסלקה, ועכשיו לצד הארגוני והמעשי שבה. המסלקה מתנהלת ע“י ועד נבחר מתוך חבריה, שהם באי-כוח בנקים שונים. הועד ממנה את המפקה על המסלקה ואת יתר הפקידים, שאינם מרובים ביותר מפני הפשטות שבסידור העבודה, הנעשית ברובה על ידי פקידי הבנקים-החברים עצמם, כפי שיוסבר להלן. בתחילה היה תפקידו של הועד לנהל רק את עניני המסלקה, אולם לאט-לאט נתברר לחברים, שאפשר להשתמש באיגוד הזה לא רק למטרה הראשית שלו, הסליקה, אלא גם לשיפור המצב בבנקאות בכלל. מסלקת ניו-יורק היתה, כאמור, הראשונה שהכניסה בחוקה שלה גם את המטרות הללו: א) סידור מלוות לממשלה; ב) עזרה הדדית לחברים; ג) קביעת מכסת רבית אחידה על פקדונות; ד) הוצאת תעודות-מלוה של המסלקה. מסלקת לונדון לא רשמה בחוקה שלה את המטרות המיוחדות הנ”ל, משום שבכלל אין דרכה של אנגליה בחוקה שבכתב; אבל למעשה בוצעו על ידי ועד המסלקה, ביחוד בשנות המלחמה. כמה פעולות שהן מחוץ למטרה הראשית, ביחוד ידוע הפרסום הניתן בלונדון מדי שבוע בשבוע למאזני הבנקים, חברי המסלקה, ולסטאטיסטיקה השבועית שלה.

המטרה הראשית של המסלקה., סליקת שיקים והמחאות בין הבנקים-החברים, נעשית בערך בצורה זו: בזמן קבוע, הכל לפי תנאי המקום, באים שנים שנים מפקידי הבנקים-החברים למסלקה עם חבילות השיקים וההמחאות, כשהם מסודרים בסדר ידוע ורשומים ברשימה מוכנה מראש. אחד הפקידים, המכונה “המסדר”, יושב ליד שולחן מיוחד המסומן בשם הבנק, שהוא בא-כוחו, ובמספרו המיוחד. הפקיד השני, המכונה “המחלק”, עומד בתור בהתאם למספרו בין שאר המחלקים והחבילה בידו. בשעה הקבועה נותן המפקח אות והמחלקים עוברים בסך על יד השולחנות המסודרים באולם מסביב ומניחים על כל שולחן את חבילת השיקים השייכת לו. כל הפרוצדורה הזאת מסתיימת בפחות מעשרה רגעים. אז ניגש המחלק אל שולחן הבנק שלו והפקיד המסדר מוסר לו את כל חבילות השיקים שנצטברו על השולחן והלה ממהר לבנק על מנת שיספיקו שם לבדוק את השיקים, כי במשך שעה וחצי או שעתים יש להחזיר למסלקה את השיקים שאין עליהם כיסוי. בינתים מכינים הפקידים המסדרים כל אחד את רשימות היתרות שלו ומגישים אותן למפקח. הוא מסדר מאזן כללי של היתרות, ואם הן משתוות הכל שפיר והסליקה נחשבת לגמורה. כעבור שעתים בערך, ובשעה קבועה, חוזרים כל השליחים עם השיקים המוחזרים והפרוצדורה הקודמת נשנית בזעיר-אנפין. אחרי זה נעשה החשבון הסופי של היום, ועל היתרות לחובה או לזכות ניתנות או מתקבלות המחאות על הבנק הממלכתי, או, אם אין כזה, על הבנק שנבחר לשם כך מטעם ועד המסלקה ואשר בו מחויב כל חבר המסלקה לפתוח חשבון מיוחד למטרה זו.

יש להוסיף, שמלבד הקימוץ הבולט בזמן ובעבודה במסלקה גופא, רב הקימוץ גם בתוך הבנק על ידי מניעת חשבונות רבים עם בנקים שונים ועל ידי האפשרות להכניס לרשימה אחידה את כל השיקים וההמחאות העוברים במסלקה ולרשמה בספרים בכתיבה אחת ליום. היא גם מרחיבה את עצם השימוש בשיקים ונותנת אפשרות לקבל תיכף זיכוי לשיק או לעמוד בשעה מסוימת על כך שהשיק לא שולם. השימוש המרובה בשיקים בנקאיים הביא לייסוד המסלקה. אולם בכוחה של המסלקה נתרבה השימוש בשיקים במידה שלא שיערוה.

היש אפשרות לייסד מסלקה בנקאית בארצנו? הקושי העיקרי שאנו נתקלים בו הוא שהשימוש בשיקים אינו מפותח עדיין אצלנו במידה מספקת. קושי שני וכללי הוא, שודאי לא יחסרו מתנגדים לכך, כמו לכל דבר חדש, עד שיעמדו על התועלת שבו. ביחוד יתנגדו לכך בזמן הראשון הבנקים הקטנים, שאינם כמות מבוטלת אצלנו, מפני שלא יוכלו אז לקיים חשבונות בכל אחד מהבנקים שבעיר, וגם ידמה להם ודאי שהמהירות בהחלפת השיקים במסלקה לא תהיה לטובתם.

ובכל זאת כדאי לחשוב ברצינות על ייסוד מסלקה בנקאית לפחות בתל-אביב. אפשר להתגבר על כל הקשיים, והדבר כדאי משום שהיתרונות מרובים. את השימוש בשיקים אפשר לפתח על ידי הפחתת מס הבולים עליהם, וכדאי להעיר על כך את תשומת לב הממשלה. כן אפשר להם לבנקים, ביחוד לחשובים ביניהם, להגדיל את השימוש בשיקים אם יעשו תעמולה לדבר. יש, למשל, לשכנע את קהל הלקוחות עד כמה זה לטובתם להכניס את כל הכספים שהם מקבלים לבנק ולהוציאם אחר כך רק על ידי שיקים. כי באופן כזה הנהלת החשבונות שלהם נעשית אוטומטית על ידי הבנק וכן יש להם, בשעת הצורך, הוכחה לכל תשלום. התפתחות נוספת לשיק תבוא, לדעתי, אם הבנקים ישנו את שיטת עבודתם ויקלו על קהל הלקוחות את הגישה לבנק במינימום של זמן.

לפני כשלוש שנים עובדה הצעה לייסוד מסלקה בתל-אביב. ההצעה הוגשה למפקח על הבנקים שהתיחס לדבר בחיוב וברצינות, אלא שהמצב המדיני הבלתי ברור גרם לדחיה. נקוה שבקרוב נשוב למצב נורמלי ונזכה לראות את המסלקה הבנקאית הראשונה עומדת על תלה.

ד. אלמגור ¹