“מְדִינַת הַיְּהוּדִים צֹרֶךְ הָעוֹלָם וְעַל כֵּן קוֹם תָּקוּם”.

א    🔗

פַּעַם אַחַת יָשַׁבְתִּי בִּסְפִינָה קְטַנָּה וּלְבָנָה, שֶׁהִפְלִיגָה מִבֶּלְגְּרַד, בִּירַת יוּגוֹסְלַוִּיָּה לְוִינָה. הָיְתָה זֹאת דֶּרֶךְ נִפְלָאָה. נְהַר הַדָּנוּבָּה רְחַב־הַמַּיִם זָרַם כָּחֹל וְשׁוֹקֵט בֵּין שְׁדוֹת הָאָבִיב שֶׁעָמְדוּ בִּמְלֹא יַרְקוּתָם וּבֵין יְעָרִים טוֹבֵי צֵל וְטוֹבֵי רֵיחַ. לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה עַל פְּנֵי הַנָּהָר, שֶׁעַל שְׂפָתוֹ נוֹלַד הֶרְצְל, מְבַשֵּׂר גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, עוֹד יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה עֲמֻקָּה, הֱקִיצוֹתִי לְרַעַשׁ שֶׁקָּם פִּתְאֹם בַּסְּפִינָה. עָלִיתִי עַל הַסִּפּוּן וּלְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעָלָה אָדֹם וְצָלוּל מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת, רָאִיתִי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹגְנִים בִּנְמֵלָהּ שֶׁל עִיר גְּדוֹלָה וְיָפָה מְאֹד. עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעוֹד לֹא הֵקִיצוּ תוֹשָׁבֶיהָ וְלֹא הִרְבּוּ רַעַשׁ, נִרְאֲתָה הָעִיר מְלֵאַת קֶסֶם, כְּפִנַּת שָׁלוֹם וָחֵן. הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּאִילָנוֹת וְיֶרֶק כָּל כָּךְ, שֶׁרֶגַע אֶחָד נִדְמְתָה לִי כִּתְמוּנָה נָאָה מְצֻיֶּרֶת בִּידֵי אֳמָן, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת אַחַד הַנּוֹסְעִים, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים, עָנָנִי כְּנֶעֱלָב:

– כְּלוּם לֹא הָיִיתָ כָּאן מֵעוֹלָם? הֲלֹא זֹאת בּוּדַפֶּשְׂט, בִּירַת הוּנְגַרְיָה!

הַנּוֹסֵעַ הָיָה בְּוַדַּאי הוּנְגָרִי מִלֵּדָה וְחָשַׁב לְתֻמּוֹ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם מְחֻיָּבִים לְהַכִּיר אֶת בִּירַת מוֹלַדְתּוֹ. אֲבָל שֵׁם הָעִיר הַזֹּאת הִרְעִישׁ גַּם אֶת לִבִּי. לֹא הָיְתָה זֹאת סְתָם עִיר, וַאֲפִלּוּ יָפָה – זֹאת הָיְתָה הָעִיר, בָּהּ נוֹלַד הַיְּהוּדִי בַּעַל הַלֵּב הַגָּדוֹל, שֶׁשְּׁמוֹ יִחְיֶה לְעוֹלָם בְּזֵכֶר עַמּוֹ: תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל!

הרצל

מִשְּׁנּוֹדַע לִי שֶׁזֹּאת בּוּדַפֶּשְׂט, הֶעֶלְתָה הָעִיר חֵן נוֹסָף בְּעֵינָי. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַסְּפִינָה עָגְנָה בַּנָּמֵל – נִחַשְׁתִּי אֶת מְקוֹם רְחוֹב טַבַּק, שֶׁשָּׁם עָמַד בֵּית אָבִיו שֶׁל הֶרְצְל וְשָׁם הָיָה מִתְהַלֵּךְ בְּיַלְדוּתוֹ עִם אִמּוֹ הַיָּפָה וְעִם אֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, וְכָל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הָיוּ מִשְׁתָּאִים לְיָפְיוֹ שֶׁל הַנַּעַר זְקוּף־הַקּוֹמָה וִיפֵה־הָעֵינַיִם. לָבוּשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה עִם סַלְסָלוֹת לְבָנוֹת בַּצַּוָּארוֹן וּבַשַּׁרְווּלִים – כֻּלּוֹ אוֹמֵר חֵן, נִקָּיוֹן, סֵדֶר, לָקַח אֶת כָּל לֵב. נִחַשְׁתִּי אֶת מְקוֹם בֵּית־הַכְּנֶסֶת עִם שְׁנֵי הַמִּגְדָּלִים הַגְּבֹהִים וְהַנִּשָּׂאִים. שָׁמָּה הָיָה בָא עִם אָבִיו לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים. בְּדִמְיוֹנִי רָאִיתִי אֶת הַנַּעַר הַנִּפְלָא, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי, שֶׁבּוֹ הוּא לוֹמֵד חֻמָּשׁ. בְּצֵאתוֹ אַחַר הַלִּמּוּדִים הַחוּצָה הוּא מִתְפַּלֵּא, שֶׁהִנֵּה הַיְּהוּדִים הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה עִם עֲמָלֵק וְעִם סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי וְעִם הָעֲנָק עוֹג, מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה מִפִּי רַבּוֹ, הוּא מִתְפַּלֵא, שֶׁהַמּוֹרֶה שֶׁלּוֹ מְסַפֵּר עַל יְצִיאַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּקוֹל יָבֵשׁ, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ מַעֲשִׂיָּה סְתָם וְלֹא עִנְיָן חָשׁוּב כָּל כָּךְ. פְּעָמִים יַלְדֵי הַגּוֹיִים מִתְגָּרִים בּוֹ וְקוֹרְאִים אַחֲרָיו בְּבוּז, וְהוּא בָא הַבַּיְתָה עָצוּב וְנֶעֱלָב. אֲבָל אִמּוֹ הַיָּפָה וְהַחֲכָמָה, שֶׁמִּמֶּנָּה יָרַשׁ אֶת יָפְיוֹ וְאֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, יוֹדַעַת לְהַרְגִּיעַ אֶת לֵב הַנַּעַר הַסּוֹעֵר. הִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ אַגָּדוֹת נָאוֹת, וּבָאַגָּדוֹת הֲרֵי תָמִיד דַּוְקָא לַסּוֹבֵל וְלַנֶּעֱלָב מְזֻמָּנָה עֲטֶרֶת־הַמַּלְכוּת. אָכֵן שׁוּם אַגָּדָה לֹא עָשְׂתָה עָלָיו רשֶׁם כַּסִּפּוּר עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁלְּבוֹאוֹ מְחַכִּים כָּל הַיְּהוּדִים, וְהוּא שֶׁיִּגְאַל אוֹתָם מִן הַגָּלוּת. פַּעַם גַּם חָלַם שֶׁזָּקֵן נִפְלָא אֶחָד, וְהוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּא וְלָקַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְנֶעֱלַם עִמּוֹ עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ.

בְּיִחוּד שָׂמַח הַנַּעַר עַל סַבָּא שֶׁלּוֹ שִׁמְעוֹן־לֵיבּ, שֶׁבָּא כָּל שָׁנָה מִסֶּמְלִין לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם. לְזָקֵן גָּבֹהּ וְעַז־לֵב זֶה לֹא אִכְפַּת כְּלָל, מַה יֹּאמְרוּ עָלָיו הַגּוֹיִים. הוּא מְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. הוּא מִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ, וְהַנַּעַר חָשׁ, שֶׁרַק סַבָּא כָּאן הַשָּׂמֵחַ בְּכָל לִבּוֹ, שֶׁהוּא בֶּן לְעַם יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל. בְּסַבָּא שֶׁלּוֹ רָאָה יְהוּדִי מַמָּשׁ. אַף הַזָּקֵן חוֹבֵב בְּיוֹתֵר אֶת נֶכְדּוֹ הַקָטָן וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ יֵשׁ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב: מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי נַעַר זֶה יָקוּם פַּעַם כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל?

בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי טוֹב לוֹ לַנַּעַר, אֲבָל אֶת לִבּוֹ מָשְׁכוּ בְּיוֹתֵר מְכוֹנוֹת, חַשְׁמַל – פִּלְאֵי הַטֶּכְנִיקָה, וְהָיָה חוֹלֵם עַל סְפִינוֹת־מָנוֹעַ וַאֲוִירוֹנִים. מִשּׁוּם כָּךְ עָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי וְנִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו וְלִהְיוֹת בְּגָדְלוֹ מְהַנְדֵּס, מַמְצִיא – אֶחָד מֵאֵלֶּה, שֶׁיְּשַׁנּוּ אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם.

ב    🔗

לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי נִכְנַס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר. הוּא מְעוֹרֵר מִיָּד אֶת סַקְרָנוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה. הַנַּעַר יְפֵה־הָעֵינַיִם וּשְׁחוֹר־הַשֵּׂעָר יוֹשֵׁב לוֹ עַל הַסַּפְסָל וּמַקְשִׁיב בְּשׂוֹם־לֵב אֶל הַשִּׁעוּרִים. אֲבָל הוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁכָּל הָעֵינַיִם בַּמַּחְלְקָה נְתוּנוֹת בּוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה. רֶגַע אֶחָד מִתְבַּלְבֵּל הַנַּעַר. אֶפְשָׁר, שֶׁבְּרֶגַע זֶה צַר לוֹ עַל שֶׁעָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי, שֶׁלָּמַד שָׁם אֶת סִפּוּרֵי־הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאִים. שָׁם הַכֹּל יָדְעוּ אוֹתוֹ וְאִישׁ לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עָלָיו. אֲבָל מְעַט, מְעַט הוּא מִתְאוֹשֵׁשׁ וְשׁוּב הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְגַאֲוָה, שֶׁעָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַקָּטָן וְנִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. כָּאן הֲרֵי מְלַמְּדִים דְּבָרִים חֲשׁוּבִים כָּל־כָּךְ!

בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה הוּא יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר. בּוֹחֵן אֶת חֲבֵרָיו בְּעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הָעֲצוּבוֹת קְצָת: הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה יְדִידוֹ? הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לוֹ עַל הֲמוֹן הַדְּבָרִים הַמְבַדְּחִים שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, שֶׁזֶּה עַתָּה עָזַב אוֹתוֹ? בָּרוּר לוֹ שֶׁהוּא מַעֲסִיק אֶת הַיְלָדִים הַנּוֹצְרִים בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן הוּא מִתְפַּלֵּא, שֶׁהֵם מִצְטַדְּדִים מְעַט בְּגִשְׁתּוֹ אֲלֵיהֶם. כְּלוּם יִתָּכֵן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹא כַּשּׁוּרָה?

מְעַט־מְעַט הוּא נוֹכָח, שֶׁהַנְּעָרִים הַנּוֹצְרִים נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו וְגַם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה אֶל הָאֲחֵרִים. עַל כֵּן גַּם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת, גַּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת. כְּשֶׁהַנַּעַר יִגְדַּל, יִהְיֶה תָמִיד שָׁרוּי בִּמְבוּכָה, וְיַרְגִּישׁ תָּמִיד עַד כַּמָּה קָשָׁה הַיְשִׁיבָה בֵּין גּוֹיִים, גַּם כְּשֶׁאֵינָם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.

הַחֵן הָרַב שֶׁבַּנַּעַר הַיְּהוּדִי, בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה הַמְכֻבָּדָה, שֶׁכָּל הֲלִיכוֹתָיו מְלֵאוֹת נֹעַם, קוֹנֶה לְבָבוֹת. בְּמִנְהָגוֹ עִם הַבְּרִיוֹת מִיָּד הִבְחִינוּ אֵיזוֹ אֲצִילוּת דַּקָה, אֵיזֶה כִּשְׁרוֹן לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הַזּוּלַת שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵצֶל הָרַבִּים. לֹא תָמִיד הוּא שַׁקְדָּן בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁצִּיּוּנָיו אֵינָם טוֹבִים כָּל עִקָּר, אֲבָל הוּא כּוֹתֵב בְּסִגְנוֹן יָפֶה יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי־הַכְּתָּה, וּכְשֶׁהַמּוֹרֶה קוֹרֵא אֵיזֶה חִבּוּר נָאֶה לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים, הַכֹּל מַכִּירִים תֵּכֶף, שֶׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנַּעַר יְפֵה־הָעֵינַיִם. בְּרִגְעֵי הַהַפְסָקָה נָעִים לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ. תָּמִיד הוּא יוֹדֵעַ לְבַדֵּחַ אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין חָבִיב מִן הַנַּעַר הַיְּהוּדִי. אֵין כָּמוֹהוּ מֵבִין בַּשִּׁירָה, וְהוּא שֶׁקָּבַע אֶת הַכְּלָל לַחֲבֵרָיו, כִּי אֵין לִקְרֹא אֶלָּא שִׁירִים, שֶׁהַקּוֹרֵא מַרְגִּישׁ אוֹתָם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ.

אֲבָל חוּץ מִשִּׁירִים, הַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא שׁוֹאֵף לָדַעַת סוֹד כָּל מְכוֹנָה, כָּל עִנְיָן טֶכְנִי. גִּבּוֹרוֹ הַנַּעֲרָץ שֶׁל הַנַּעַר בַּיָּמִים הָהֵם הוּא לֶסֶפְּס, זֶה שֶׁחָפַר אֶת תְּעָלַת־סוּאֶץ וּשְׁמוֹ נִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. הֲרֵי יֵשׁ עוֹד רְצוּעַת יַבָּשָׁה בֵּין הָאוֹקְיָנוֹס הַשּׁוֹקֵט וְהָאַטְלַנְטִי בַּאֲמֵרִיקָה, וְהוּא חוֹלֵם לַחְפֹּר גַם שָׁם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת־יַמִּים. אֶת הַסּוֹד הַזֶּה עַל־דְּבַר תְּעָלַת־פַּנַּמָּה הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ יָמִים רַבִּים. אֲפִלּוּ לאֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, זוֹ שֶׁאֵין נָאָה וַחֲכָמָה מִמֶּנָּה בְּעֵינֵי תֵּיאוֹדוֹר הַקָּטָן מִמֶּנָּה בְּשָׁנָה אַחַת – לֹא גִלָּה אֶת סוֹדוֹ. וּכְשֶׁסִּפֵּר לְאָבִיו, שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לִכְשֶׁיִּגְדַּל לַחְפֹּר אֶת תְּעָלַת־פַּנַּמָּה, בִּקֵשׁ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאִישׁ, שֶׁמָּא יַקְדִּימֶנּוּ אַחֵר… לֵב הַנַּעַר הַקָּטָן הַזֶּה, הַשּׁוֹקֵט וְהַמְסֻדָּר מִבַּחוּץ כָּל־כָּךְ, יָם סוֹעֶר הוּא מֵחֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת. הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁנּוֹצַר לִגְדוֹלוֹת. בִּתְעָלַת־פַּנַּמָּה לֹא יִקַּח אָמְנָם חֵלֶק בְּגָדְלוֹ. הוּא לֹא יַחְפֹּר תְּעָלָה מְאַחֶדֶת שְׁנֵי יַמִּים כָּאֵלֶּה שֶׁל סוּאֶץ וּפַנַּמָּה, כִּי אִם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת רִבְבוֹת אֶחָיו הַמְפֻזָּרִים עַל כָּל הַיַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

לְפִי שָׁעָה הוּא עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ כְּתַלְמִיד וְשׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו. אֵין מְסֻדָּר מִמֶּנּוּ וְאֵין מִתְהַלֵּךְ כָּמוֹהוּ עִם חֲבֵרָיו בְּנִמּוּס וּבַחֲבִיבוֹת. אֲבָל נַעַר מְנֻמָּס וְשׁוֹקֵט זֶה יוֹצֵא מִגִּדְרוֹ מִיָּד, אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדוֹ אוֹ בִּכְבוֹד עַמּוֹ. מִיָּד פָּנָיו הָעֲנֻגּוֹת מַחֲוִירוֹת, וְעֵינָיו, הַשּׁוֹפְעוֹת תָּמִיד זֹהַר־חַם, יוֹקְדוֹת בְּאֵשׁ זָרָה – כֻּלּוֹ נָסִיךְ קָטָן שֶׁנֶּעֱלֵב. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי קָלַט אָמְנָם מְעַט מְאֹד מִלִּמּוּדֵי הַיַּהֲדוּת; וּפַעַם גַּם סָפַג מַלְקוֹת בַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע לְסַפִּר כַּהֲלָכָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל הוּא מַרְגִישׁ בְּכָל נֶטֶף דָּמוֹ, שֶׁבֵּן הוּא לְעַם עַתִּיק וְגָדוֹל, וְשֶׁבְּזוּיֵי אָדָם אֵלֶּה, שֶׁשֵּׁם יְהוּדִי גְּנַאי לָהֶם, אֵינָם אֶלָּא מְקַנְאִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל אַף צוֹרְרָיו וּמְעַנָּיו שָׁמַר בְּקִרְבּוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וְכִשְׁרוֹנוֹת־רוּחַ נַעֲלִים. לֹא סְתָם דּוֹרֵשׁ נָאֶה הָיָה בַּנְּאוּם שֶׁנָּאַם בְּיוֹם הֶיוֹתוֹ לְבַר־מִצְוָה כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַמּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

עוֹדֶנּוּ נַעַר הוּא מְקַנֵּא אֶת קִנְאַת עַמּוֹ וּכְבוֹדוֹ, וּכְשֶׁקָּרָה פַּעַם שֶׁמּוֹרֵה בֵית־הַסֵּפֶר בֵּאֵר לְיַלְדֵי הַכִּתָּה אֶת הַמִּלָּה הַגֶּרְמָנִית “הַיְדֶּן”, וְאָמַר: “עִם אֵלֶּה נִמְנִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים, מֻשְׂלְמִים וִיהוּדִים”, נֶעֱלַב מְאֹד. אָמַר: לֹא! בְּבֵית־סֵפֶר, שֶׁמּוֹרָיו מְבַזִּים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא יִלְמַד. וְהוּא עוֹזֵב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר.

אָכֵן אֶת בֵּאוּרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הָאַנְטִישֵׁמִי זָכַר כָּל יְמֵי חַיָּיו. זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִכִּיר, שֶׁבְּכָל לִבּוֹ הִרְגִּישׁ אֶת מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי. מֵאָז לֹא מָחַל עַל עָלְבּוֹן עַמּוֹ כָּל יָמָיו!

ג    🔗

זֶה כְּבָר בָּרוּר לוֹ, כִּי לֹא נוֹצַר לִהְיוֹת מְהַנְדֵּס וְחוֹפֵר תְּעָלוֹת בֵּין יָם לְיָם, כִּי אִם לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר. הוּא מִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס לְגִמְנַסְיָה, וְלוֹמֵד בְּחֵשֶׁק צָרְפַתִּית, אַנְגְּלִית, אִיטַלְקִית. הוּא מְקַבֵּל שִׁעוּרִים גַּם בִּנְגִינָה עַל הַפְּסַנְתֵּר. בַּגִּמְנַסְיָה הִצְטַיֵּן גַּם בַּלִּמּוּדִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר: בְּרוֹמִית וִיוָנִית. בַּתְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקִבֵּל רָשׁוּם עַל יְדִיעוֹתָיו בַּלָּשׁוֹן הָרוֹמִית: “רְאוּיוֹת לְשֶׁבַח”; בִּיוָנִית קִבֵּל “מְצֻיָּן”. כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, הָיָה הַבָּחוּר תַּלְמִיד טוֹב עַל כָּל פָּנִים.

וְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה עֶלֶם חוֹלֵם וּבַעַל דִּמְיוֹן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְהַפְלִיג בְּטִיּוּלָיו מִחוּץ לָעִיר. הָיָה עָשׂוּי לְהִסְתַּכֵּל שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת מֵאַחֲרֵי הָרֵי אוֹפֶן. לְאַחַר יָמִים רַבִּים, כְּשֶׁהָיָה כְּבָר גָּדוֹל, הוּא עוֹד זוֹכֵר אֶת מְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הָאָדֹם הַחוֹפֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְאֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה הַמִּסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים.

אָמְנָם עוֹד בִּהְיוֹתוֹ תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הוּא שׁוֹקֵד עַל דִּבְרֵי שִׁירָה. פַּעַם כָּתַב אַגָּדָה עַל הַמַּלְאָךְ וְכִנּוֹר־הַקֶּסֶם, שֶׁהָיָה מְזַמֵּר עַל עֶלֶם גִבּוֹר שֶׁנִּלְחַם וְנָפַל בְּמִלְחַמְתּוֹ, וְהַזִּמְרָה הָיְתָה נִפְלָאָה כָּל־כָּךְ, שֶׁכָּל עַיִן הוֹרִידָה דְמָעוֹת עַל מוֹת הָעֶלֶם הַנַּעֲלֶה.

הַאִם לֹא רָאָה כְּבָר אָז אֶת עַצְמוֹ בִּדְמוּת הָעֶלֶם הַלּוֹחֵם לְחֵרוּת עַמּוֹ וְנוֹפֵל בְּלֹא עֵת בְּמִלְחַמְתּוֹ?

בֵּינְתַיִם הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְבַּגֵּר. זֶה לֹא הָיָה עוֹד הַיֶּלֶד עִם הַסַּלְסָלוֹת הַלְּבָנוֹת, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְנָסִיךְ סְפָרַדִּי קָטָן, כִּי אִם עֶלֶם שְׁחַרְחַר וּזְקוּף־קוֹמָה, הַמַּקְפִיד עַל מַלְבּוּשָׁיו, וְהוּא אִישׁ שִׂיחָה נָעִים, שֶׁבְּדִיחָה נָאָה תָּמִיד מוּכָנָה בְּפִיו. עִם זֶה הָיָה תָּמִיד רְצִינִי, מְיֻשָּׁב וְחוּט שֶׁל עֶצֶב מָשׁוּךְ עַל פָּנָיו הַיָּפִים. מוֹרָיו אֲהֵבוּהוּ, אַף שֶׁלֹא אַחַת הִרְבִּיץ בָּהֶם הֲלָצָה עוֹקְצָנִית. רַבִּים מֵהֶם גַּם יוֹדְעִים, שֶׁהוּא מְפַרְסֵם בָּעִתּוֹן הַגָּדוֹל, הַיּוֹצֵא בְּבּוּדַפֶּשְׂט (אָמְנָם בְּעִלּוּם שֵׁם, כִּי זֶה הָיָה אָסוּר עַל תַּלְמִידִי בֵּית־הַסֵּפֶר בַּיָּמִים הָהֵם) שִׁירִים וְשִׂיחוֹת קַלּוֹת. מִי שֶׁרָאָה אֶת הָעֶלֶם, הִכִּיר מִיָּד שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת אָדָם יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

וְכָל כַּמָּה שֶׁהוּא כֻּלוֹ שָׁקוּעַ בְּשִׁירַת הַגּוֹיִים, הוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא יְהוּדִי. דְּמוּת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מְרַחֶפֶת לְפָנָיו, וּבְלִבּוֹ הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַחֲלוֹם שֶׁרָאָה בּוֹ אֶת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּפָגְשׁוֹ אֶת משֶׁה־רַבֵּנוּ וּבְאָמְרוֹ לוֹ: לֵךְ וּבַשֵּׂר לַיְּהוּדִים כִּי עוֹד מְעַט וְאַרְאֶה נִפְלָאוֹת לְעַמִּי.

הֲלֹא תוֹדוּ, שֶׁחֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָם רְגִילִים, וְאֵין זֹאת כִּי אִם חָשַׁב הָעֶלֶם כְּבָר אָז מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל!

ד    🔗

הַשָּׁנִים שֶׁלָּמַד בַּגִּמְנַסְיָה הָיוּ טוֹבוֹת מִשְּׁנוֹת לִמּוּדוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. בַּגִּמְנַסְיָה הָיוּ רֹב הַתַּלְמִידִים יְהוּדִים, וְשִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה מֵעֶצֶם יְמֵי יַלְדוּתוֹ מַכְאִיבָה אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה, כִּמְעַט שֶׁלֹא הָיְתָה מֻרְגֶּשֶׁת כָּאן. בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה גַּם פִּרְסֵם כַּמָּה דְבָרִים נָאִים, שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אֶת הַבִּטָחוֹן, כִּי אָמְנָם חֲנָנוֹ אֵל כִּשְׁרוֹן סוֹפְרִים.

הֶרְצְל הַצָּעִיר לֹא הָיָה רַשַּׁאי לְהִתְאוֹנֵן עַל חַיָּיו. לֹא עַל הוֹרָיו בִּלְבַד הָיָה אָהוּב, כִּי אִם עַל כָּל רוֹאָיו. גַּם הוּא אָהַב אֶת אָבִיו וְהֶעֱרִיץ אֶת אִמּוֹ הַנִּפְלָאָה, שֶׁהָיְתָה כָּל יְמֵי חַיָּיו הָאָדָם הַקָּרוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר. אִישׁ לֹא הֵבִין לְנַפְשׁוֹ כָּמוֹהָ וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף הִשְׁתַּתְּפוּת לְבָבִית יוֹתֵר מִמֶּנָּה בְּחַיָּיו כִּמְשׁוֹרֵר וּכְמַנְהִיג הָאֻמָּה. אָכֵן בֵּית אָבִיו הָיָה לוֹ כֻּלּוֹ פִּנַת שֶׁמֶשׁ יְקָרָה.

הָיָה עוֹד אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה חָבֵר וִידִיד־נֶפֶשׁ, אִישׁ סוֹדוֹ וּמְנַחֲמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁלִּבּוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו. זֹאת הָיְתָה אֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, נַעֲרָה חֲמוּדָה וַעֲדִינָה, שֶׁלְּפָנֶיהָ גִּלָּה תָמִיד אֶת כָּל לִבּוֹ. וְהָאָסוֹן הַגָּדוֹל הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּרָה בְּחַיָּיו הָיָה כְּשֶׁחָלְתָה פָּאוּלִינָה וְלֹא קָמָה עוֹד מֵחָלְיָהּ. הֶרְצְל, שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לַאֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ, הִתְאַבֵּל עַל אֲחוֹתוֹ הָאֲהוּבָה יָמִים רַבִּים, וְשָׁנָה־שָׁנָה הָיָה בָא לְבּוּדַפֶּשְׁט לְהַנִּיחַ פְּרָחִים עַל קִבְרָהּ. כְּצֵל הֵעִיב מוֹתָהּ עַל בַּחֲרוּתוֹ הַמְּאִירָה. מֵאָז הָיְתָה אִמּוֹ הָאַחַת, שֶׁאֵלֶיהָ נִמְלַט לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

אִמּוֹ לֹא חָפְצָה לְהִתְנַחֵם עַל בִּתָּהּ הַיְחִידָה, וְאָבִיו הֶחְלִיט לַעֲקֹר אֶת דִּירָתָם מִבּוּדַפֶּשְׁט, שֶׁבָּהּ כָּל פִּנָה הִזְכִּירָה אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל, וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּוִינָה. אוּלַי גַּם חָשְׁבוּ שֶׁבְּעִיר הַבִּירָה שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה יִהְיֶה נוֹחַ יוֹתֵר לִבְנָם הַיְחִידִי לִלְמֹד, לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים.

בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נִכְנַס הֶרְצְל לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּוִינָה. הוּא לוֹמֵד תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲבָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים כֻּלָם לַסִִּפְרוּת. הוּא כּוֹתֵב מַחֲזוֹת, וְחוֹלֵם עַל הַצְלָחָה בַּתֵּיאַטְרוֹן. אֲבָל מֻכְרָחִים גַּם לִלְמֹד, וְעַל כֵּן הוּא מַתְחִיל מַחֲזֶה וְאֵינוֹ גוֹמֵר אוֹתוֹ, שׁוּב כּוֹתֵב מַחֲזֶה וְאֵינוֹ גוֹמֵר. הוּא עָסוּק בְּיוֹתֵר. הוּא מִתְאַמֵּן גַּם בִּירְיָּה וּבְסִיּוּף, כִּשְׁאָר הַסְטוּדֶנְטִים. אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אֶת הַוִּכּוּחִים שֶׁל חֲבֵרָיו. אֵין זֶה מִמִּנְהָגוֹ לְהַרְבּוֹת פִּטְפּוּט. אוֹהֵב הוּא לִשְׁמֹעַ וְלִשְׁתֹּק. קוֹרְאִים לוֹ בַּאֲגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים “אַלְבִּיָּה”, שֶׁהוּא חָבֵר בָּהּ: “הַשַּׁתְקָן הַגָּדוֹל”; אֲבָל הַכֹּל מְכַבְּדִים אוֹתוֹ עַל נִמּוּסָיו הַנָּאִים וְעַל יְדִיעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת בַּסִּפְרוּת, וְגַם חֲבֵרָיו הַנּוֹצְרִים מְחַבְּבִים אוֹתוֹ וּמְבַקְשִׁים קִרְבָתוֹ. וִינָה מַסְבִּירָה לוֹ פָנִים, וְהוּא מְאֻשָּׁר. לִתְקוּפָה קְצָרָה הוּא שׁוֹכֵחַ שֶׁהַשִּׂנְאָה אוֹרֶבֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּנָּה וְאֵין מִסְתּוֹר מִפָּנֶיהָ.

אָכֵן עַד מְהֵרָה חָשׁ, שֶׁהָעִנְיָנִים אֵינָם כַּשּׁוּרָה. בַּיָּמִים הָהֵם פָּשְׁטָה הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּוִינָה. הַכֹּמֶר שְׁטֶקֶר וְהַפְּרוֹפְסוֹר דִּירִינְג כָּתְבוּ דִבְרֵי שִׂטְנָה קָשִׁים עַל הַיְּהוּדִים, וְהַתּוֹרָה הַמְנֻוֶּלֶת הַזֹּאת מָצְאָה אָזְנַיִם קָשּׁוּבוֹת בִּמְיֻחָד בֵּין הַסְּטוּדֶנְטִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ אֲגֻדּוֹתֵיהֶם אֶת הַחֲבֵרִים הַיְּהוּדִים. לְאַחַר שֶׁגַּם “אַלְבִּיָּה” הִשְׁתַּתְּפָה פַּעַם בְּהַפְגָּנָה אַנְטִישֵׁמִית, פָּנָה הֶרְצְל אֶל הָאֲגֻדָּה וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּפְטְרוּ אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת חָבֵר בָּהּ. הֵם הוֹדִיעוּהוּ, שֶׁהוּא מוּצָא, וְלֹא לְפִי בַקָּשָׁתוֹ הוּא, כִּי אִם עַל שֶׁבְּמִכְתָּבוֹ פָּגַע כִּבְיָכוֹל בִּכְבוֹד הַסְּטוּדֶנְטִים.

כָּךְ טָעַם הֶרְצְל בָּרִאשׁוֹנָה אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּכָל שִׁפְלוּתָהּ!

וְאוּלָם גַּם בְּטֶרֶם נִכְוָה בְּגַחַלְתָּהּ הִרְגִּישׁ הֶרְצְל אִישׁ הַכָּבוֹד, אֶת שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל כְּגַל דָּלוּחַ, הַשָּׂם מַחֲנָק לְנַפְשׁוֹ. וְשׁוּב מְנַצְנֵץ הָרַעְיוֹן, שֶׁהֵאִיר אֶת לִבּוֹ עִם גְמָר לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה: “צָרִיךְ לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְשִׁיר אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הָעָם הַיְּהוּדִי”. אֲבָל הוּא שָׁב וּמִשְׁתַּקֵעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַסִפְרוּתִית וּמַרְגִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל עֲתִידָה לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם כְּכָל שֶׁתִּרְבֶּה הַדַּעַת, כְּכָל שֶׁגַּם הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם יֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיהֶם.

וְלֹא יָדַע, כִּי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם רוֹצִים לְגַמְרֵי, שֶׁהַיְּהוּדִים יֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיהֶם, כִּי אִם – שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם!

ה    🔗

אַתֶּם יוֹדְעִים, יְלָדִים, כַּמָּה נָעִים לְסַיֵּם כִּתָּה אַחַת וְלַעֲלוֹת לְכִתָּה אַחֶרֶת. כָּל סִיּוּם הוּא עִנְיָן שָׂמֵחַ. וְנָקֵל לְשַׁעֵר כַּמָּה שָׂמַח הֶרְצְל, שֶׁגָּמַר אֶת חֹק לִמּוּדָיו וְיָצָא לַחָפְשִׁי לְגַמְרֵי, מֻכְתָּר בְּתֹאַר דּוֹקְטוֹר לְמִשְׁפָּטִים! תּוֹרָה זוֹ שֶׁל מִשְׁפָּטִים הוֹגִיעָה אוֹתוֹ וְהֵטִילָה עָלָיו שִׁעֲמוּם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. כְּדֵי לְהִתְנַעֵר מְעַט, הוּא נוֹסֵעַ לְפָּרִיס, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. שָׁם הוּא נָח, מְבַקֵּר תֵּיאַטְרָאוֹת, אֲפִלוּ לוֹמֵד מְעַט, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּעֲמֵם. בְּפָּרִיס אֵין הַבְּרִיּוֹת יוֹדְעִים לְהִשְׁתַּעֲמֵם.

בְּשׁוּבוֹ הוּא מְקַבֵּל עֲבוֹדָה כְּסוֹפֵר בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט בְּזַלְצְבּוּרְג. בָּעִיר הַיָּפָה הַזֹּאת הוּא מְבַלֶּה אֶת הַיָּמִים בַּנְּעִימִים. יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא עָסוּק בְּעִסְקֵי דָת־וָדִין הוּא עָסוּק בִּכְתִיבַת מַחֲזוֹת. יוֹדֵעַ הוּא: בֵּין כָּךְ וְכָךְ לֹא יִתְמַנֶּה שׁוֹפֵט מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְלָכֵן הוּא מִשְׁתַּקֵּעַ כֻּלּוֹ בַּסִּפְרוּת. נוֹחַ לוֹ לִהְיוֹת סוֹפֵר וּלְהַעֲלוֹת מַחֲזוֹת עַל הַבָּמָה מִלִּהְיוֹת טוֹעֵן בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט כְּעוֹרֵךְ־דִין.

שָׁקוּעַ בִּמְלָאכָה עַלִּיזָה זוֹ, הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת הָעֶלְבּוֹן שֶׁגָּרְמוּ לוֹ הַסְּטוּדֶנְטִים. אוּלַי רַק חָפֵץ לִשְׁכֹּחַ, כְּדֵי שֶׁלִּבּוֹ יִשְׁקֹט וְיוּכַל לִכְתֹּב בְּאֵין מַפְרִיעַ. עֵטוֹ שָׂשׂ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב כָּל מִינֵי דְבָרִים מְשַׁעַשְׁעִים. יֵשׁ לוֹ פִּנְקָס וּבוֹ הוּא רוֹשֵׁם כָּל הַדְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים, הַמִּזְדַּמְּנִים לְפָנָיו. פִּנְקָס זֶה נִקְרָא, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם בִּדְפוּס, בְּשֵׁם “סֵפֶר הַטִּפְּשׁוּת”. הֶרְצְל סָבוּר, שֶׁהָאֲנָשִׁים עוֹשִׂים מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לֹא מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָעִים כָּל־כָּךְ, כִּי אִם בְּעִקָּר – מִשּׁוּם שֶׁהֵם טִפְּשִׁים.

הוּא כּוֹתֵב חִבּוּרִים מְלֵאֵי מַחֲשָׁבָה, אַגָּדוֹת נָאוֹת, וּבְעִקָּר: פֶלְיֵטוֹנִים. פֶלְיֵטוֹן הוּא מִין חִבּוּר, שֶׁנִּקְרָא כְּשִׂיחָה קַלָּה, אֲבָל תּוֹכוֹ רָצוּף מַחֲשָׁבָה. שְׂחוֹק וּרְצִינוּת מְשַׁמְּשִׁים בּוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה. הַפֶלְיֵטוֹן שֶׁל הֶרְצְל מָלֵא שִׁירָה וָנֹעַם. הוּא גַם מְבַדֵּחַ, גַּם מְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב. אַף סִגְנוֹנוֹ נִפְלָא וְהַוִּינָאִים נֶהֶנִים מֵחִנּוֹ.

פֶלְיֵטוֹן מֻצְלָח אֶחָד זוֹכֶה בִּפְרָס, וּשְׁמוֹ שֶׁל הֶרְצְל מִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. הָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַזְמִינִים אוֹתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם. וְגַם מְשַׁלְּמִים לוֹ בְּעַיִן יָפָה. הוּא מְאֻשָּׁר לְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲמָלוֹ. אָמְנָם אָבִיו עָשִׁיר, אֲבָל טוֹב לוֹ לָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל אַחֵר – אֲפִלּוּ שֶׁל אַבָּא.

אַף־עַל־פִּי־כֵן רוּחַ שֶׁל עַצְבוּת שׁוֹרָה עָלָיו לִפְעָמִים. הוּא נִרְאֶה עָיֵף מְעַט. פָּנָיו חִוְּרִים. אָמְנָם הוּא עוֹבֵד הַרְבֵּה, אֲבָל כּוֹתֵב בְּקַלּוּת מַפְלִיאָה. פַּעַם כָּתַב בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ אֶחָד מַחֲזֶה. עַל מָה הוּא שָׁרוּי בְּעֵצֶב? אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁרוּחוֹ שׁוֹאֶפֶת לִגְדוֹלוֹת. רוֹצֶה הוּא לִכְבּשׁ אֶת הַבָּמָה, וְכוֹתֵב מַחֲזֶה אַחַר מַחֲזֶה. אֲבָל אֵין זֶה קַל בְּיוֹתֵר לִכְתֹּב דָּבָר בִּשְׁבִיל הַתֵּיאַטְרוֹן, שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הַקָּהָל הַגָּדוֹל.

הֶרְצְל עָצוּב. אִמּוֹ, הַדּוֹאֶגֶת לִבְרִיאוּתוֹ שֶׁל בְּנָהּ הָאָהוּב, שׁוֹלַחַת אוֹתוֹ לְאַרְצוֹת־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל הַדָּרוֹם. יְטַיֵּל הַרְבֵּה וְיִרְאֶה מַרְאוֹת מְלַבְּבִים – אוּלַי יִרְוַח לוֹ! וְהֶרְצְל יוֹצֵא לְטִיּוּלוֹ הַגָּדוֹל בְּאִיטַלְיָה. הוּא עוֹבֵר אֶת וֶנֶצְיָה, פְלוֹרֶנְץ, רוֹמָא. מַגִּיעַ עַד נֵיאַפּוֹל הָעַלִּיזָה. מְבַקֵּר אֶת הָאִי הַיָּפֶה קַפְּרִי. מְטַיֵּל שָׁם עִם הָרוֹעִים וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיְלָדִים. אִיטַלְיָה מַשְׁפִּיעָה עָלָיו שִׂמְחָה וּמְנוּחַת־נֶפֶשׁ. רַק בְּלֶכְתּוֹ בִּרְחוֹב־הַיְּהוּדִים בְּרוֹמָא, הוּא שׁוּב זוֹכֵר מַה שֶּׁעָשׂוּ לָנוּ הַגּוֹיִים. “כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂנְאַת הָרוֹמָאִים – הוּא קוֹרֵא בִּמְרִירוּת – כַּמָּה רָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁלֹא הָיְתָה בְּיָדָם אֶלָּא עֲבֵרָה זוֹ, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם!”

וְהִנֵּה הוּא שׁוּב בְּוִינָה. הוּא כְּבָר יָדוּעַ בָּעוֹלָם כְּסוֹפֵר מְצֻיָּן. דְּבָרָיו מִתְפַּרְסְמִים בָּעִתּוֹן הַוִּינָאִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אֶת מַחֲזוֹתָיו מַצִּיגִים בְּהַצְלָחָה בְּבֶּרְלִין, בִּפְּרָג, וּבַתֵּיאַטְרוֹן הַוִּינָאִי הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר “בֻּרְגְתֵּיאַטֶר” – דָּבָר שֶׁחָלַם עָלָיו יָמִים רַבִּים.

אֲבָל מְאֻשָּׁר לֹא הָיָה גַּם אָז. אוּלַי הִרְגִּישׁ גַּם אָז שֶׁלֹּא זֶה הוּא תַּפְקִידוֹ. וְהוּא עֲדַיִן מְבַקֵּשׁ אֶת כּוֹכָבוֹ הָאֲמִתִּי בַּחַיִּים.

ו    🔗

תְּהִלַּת הֶרְצְל הַסּוֹפֵר גָּדְלָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. הוּא כְּבָר אֶחָד מֵעוֹרְכֵי הָעִתּוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּוִינָה. מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה. הוּא גַם אָב לִשְׁלשָׁה יְלָדִים, שֶׁהֵם מְקוֹר שִׂמְחָה וָאשֶׁר לִלְבָבוֹ. עֲלֵיהֶם, עַל הַפְּעוּטוֹת הָאֵלֶּה, הוּא כּוֹתֵב אֶת הַנֶּחְמָדִים בְּסִפּוּרָיו. הַקְרָאתֶם אֶת “תַּחַת עֵץ הַחַיִּים”, אֶת “דִּמְעַת טְרוּדֶל”, אֶת “בַּחֲדַר הַיְלָדִים הָרֵיק”? אִם לֹא, כְּדַאי לָכֶם לִקְרֹא אוֹתָם. תִּרְאוּ, אֵיךְ מְשׁוֹרֵר מַצְלִיחַ כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב עַל מַה שֶּׁאָהוּב וְיָקָר לוֹ בַּחַיִּים!

בְּאֶחָד מִן הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה הוּא מְסַפֵּר דָּבָר מַצְחִיק וְגַם נִפְלָא עַל הַנְס הַקָּטָן, שֶׁהָיָה כְּבָר תִּינוֹק גָּדוֹל וּלְצַעֲרוֹ הָרַב שֶׁל אָבִיו לֹא יָכֹל עוֹד לָלֶכֶת – יָרֵא לָשֵׂאת אֶת רַגְלָיו וְלִצְעֹד צַעַד. וְהִנֵּה יָשַׁב הֶרְצְל פַּעַם בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ וְהִבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. רוֹאֶה הוּא, שֶׁהַיֶּלֶד יוֹשֵׁב עִם הַמְּטַפֶּלֶת עַל שְׂפַת־הַיָּם, וְאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ. וּפִתְאֹם – בְּלִי שֶׁפִּלֵּל אִישׁ, הוּא קָם וּפוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת, פְּסִיעָה שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית. כָּךְ הִתְחִיל הַנְס לָלֶכֶת. וְרֶגַע אֶחָד קֹדֶם אִישׁ לֹא צִפָּה לְכָךְ.

הַאִם לֹא כִּרְאוֹת אֶת יַלְדּוֹ הַפָּעוּט רָאָה אַחַר־כָּךְ אֶת עַמּוֹ כָּל יָמָיו? קִוָּה שֶׁיּוֹם אֶחָד יָקוּם, יִצְעַד צַעַד אֶחָד אֶל אַרְצוֹ, וְאַחֲרָיו צַעַד שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְכֹה יִקְרַב הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֶל הַגְּאֻלָּה – גַּם כֵּן בְּלִי שֶׁצִּפָּה אִישׁ לְכָךְ? אָכֵן לְפִי שָׁעָה הוּא עָסוּק בְּשֶׁלּוֹ: כּוֹתֵב סִּפּוּרִים וּמַצִיג מַחֲזוֹת – פַּעַם בְּהַצְלָחָה וּפַעַם גַּם בְּלִי הַצְלָחָה.

זוֹהִי דֶרֶךְ הַסּוֹפֵר. לֹא תָמִיד דַּרְכּוֹ סוּגָה בְּשׁוֹשַׁנִּים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִשְׁלַח הֶרְצְל עַל־יְדֵי הָעִתּוֹן שֶׁעָבַד בּוֹ לְבִירַת צָרְפַת, כְּדֵי שֶׁיִכְתֹּב מִשָּׁם עַל חַיֵּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת. שָׁם הוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ רִבְבוֹת אֶחָיו בָּאָרֶץ הַזֹּאת: כִּי אֵין לָשֶׁבֶת לָבֶטַח בֵּין הַגּוֹיִים. כִּי שׂוֹנְאִים אֶת הַיְּהוּדִים לֹא מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָעִים מֵאֲחֵרִים, כִּי אִם דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהֵם מֻכְשָׁרִים יוֹתֵר, חָרוּצִים יוֹתֵר. וְאַף שֶׁהוּא עָסוּק בְּעִסְקֵי הָעִתּוֹן הַמַּטְרִידִים, מַחֲשָׁבָה אַחַת לֹא תַרְפֶּה מִמֶּנּוּ: מַה יִּהְיֶה עַל עַמּוֹ? אֵיךְ נַקְדִּים אֶת פְּנֵי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה בְּעוֹד מוֹעֵד? וְאַף שֶׁלֹּא יָדַע עוֹד אֶת דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה, הִכִּיר שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ – שֶׁאֵין לִשְׁקֹט וְלִבְטֹחַ בִּטְחוֹן שָׁוְא. וְהָעֶצֶב בְּעֵינָיו הָלַךְ וְגָדַל.

ז    🔗

יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּפָּרִיס הָיְתָה דּוֹמָה לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִגְדָּל גָּבֹהַ, שֶׁמֵּעָלָיו אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל רֹחַב הָעוֹלָם. אַרְבַּע שָׁנִים יָשֵַב בְּרֹאשׁ מִגְדָּל זֶה, רָשַׁם מַה שֶּׁרָאָה, וְיוֹתֵר מִשֶׁנִּרְשָׁם עַל הַגִּלָּיוֹן נִרְשַׁם עַל לוּחַ לְבָבוֹ. שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּים הִכִּיר עוֹד בְּשִׁבְתּוֹ בְּוִינָה. אֲבָל כְּשֶׁגִּלָּה אוֹתָם גַּם כָּאן, בְּצָרְפַת הַנְּאוֹרָה, הֵבִין שֶׁהַסַּכָּנָה גְדוֹלָה יוֹתֵר, קְרוֹבָה יוֹתֵר מִשֶּׁחָשַׁב קֹדֶם.

כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, כָּל כִּשָׁלוֹן בַּמְּדִינָה, – מִי אָשֵׁם בָּהֶם? הַמַּעֲנֶה הָיָה מוּכָן מֵרֹאשׁ: אֲשֵׁמִים הַיְּהוּדִים. הֵם תָּמִיד הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. כָּל שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל פּוֹשֵׁעַ יוֹדֵעַ: אִם יְגוֹלֵל אֶת אַשְׁמָתוֹ עַל הַיְּהוּדִים, מִיָּד יַאֲמִינוּ לוֹ, אֲפִלּוּ אִם לֹא תִהְיֶה כָּל רְאָיָה מַמָּשִׁית בְּיָדוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם קָרוּ כַּמָּה שַׁעֲרוּרִיוֹת צִבּוּרִיּוֹת בְּצָרְפַת. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הָיְתָה תְּעָלַת פַּנַמָּה – אוֹתָהּ תְּעָלָה בֵּין הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וּבֵין הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹתָהּ חָלַם הֶרְצְל לַחְפֹּר בְּיַלְדוּתוֹ. בַּחֲפִירָתָהּ הִתְחִיל עוֹסֵק אוֹתוֹ לֶסֶפְּס, שֶׁחָפַר אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ וְהִצְלִיחַ. כָּאן נָחַל תְּבוּסָה נוֹרָאָה. הָעִנְיָן נִגְמַר בִּפְשִׁיטַת־רֶגֶל שֶׁל הַחֶבְרָה שֶׁעָסְקָה בְּכָךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ הָעֲבוֹדָה. וְאֶת הַכֶּסֶף הִשְׁקִיעוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים מִמָּה שֶּׁחָסְכוּ לְיוֹם רָע.

הָיָה זֶה אָסוֹן לְרַבִּים. אַלְפֵי פּוֹעֲלִים חָלוּ בְּקַדַּחַת וּמֵתוּ חִנָּם. נִתְגַּלּוּ מַעֲשֵׂי רַמָּאוּת מַחְפִּירִים. וְאֶת מִי הֶאֱשִׁימוּ? כַּמּוּבָן, אֶת הַיְּהוּדִים, אַף שֶׁהַחֶבְרָה הָיְתָה שׂוֹנֵאת יִשְׂרָאֵל, וְלִיהוּדִים לֹא הָיָה חֵלֶק כְּלָל בְּכָל הָעִנְיָן. הֶרְצְל סִפֵּר בְּעִתּוֹנוֹ עַל שַׁעֲרוּרִיָּה זוֹ, וּבְסַפְּרוֹ הֶעֱמִיק לִרְאוֹת אֶת גּוֹרַל עַמּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ, כְּמוֹ יֶלֶד לֹא־אָהוּב, מַאֲשִׁימִים בְּכָל מִקְרֶה רַע שֶׁיִּקְרֶה בַּבַּיִת.

וְאוּלָם עִנְיַן פָּנַמָּה נִדְחָה מִפְּנֵי הִשְׁתּוֹלְלוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁל שִׂנְאַת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְגַלְּתָה בִּמְאֹרָע דְּרֵיפוּס, קָצִין יְהוּדִי גָּבֹהּ, דְרֵיפוּס שְׁמוֹ, נֶאֱשַׁם כִּמְרַגֵּל עַל יְסוֹד תְּעוּדָה כְּתוּבָה כִּבְיָכוֹל בְּיָדָיו. הָיָה זֶה יְסוֹד רָעוּעַ, כִּי גַם הַמֻּמְחִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בְּוַדָּאוּת, שֶׁזֶּהוּ כְּתָב יָדוֹ שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם. אַף עַל פִּי כֵן הֶאֱמִינָה כָּל צָרְפַת, כִּי הַקָּצִין הַיְּהוּדִי אָשֵׁם. רַק יִשְׁרֵי־לֵב מְעַטִּים רָאוּ, שֶׁזֹּאת עֲלִילַת־שָׁוְא וְהָפְכוּ בִּזְכוּתוֹ. אַךְ כָּל הַהוֹכָחוֹת לֹא הוֹעִילוּ. בֵּית־הַדִּין הֶחְלִיט פֶּה אֶחָד, שֶׁדְּרֵיפוּס אָשֵׁם. הַנֶּאֶשָׁם חָב חוֹבַת גָּלוּת וְכָל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ יֻקְּחוּ מִמֶּנּוּ. הָיָה זֶה מַחֲזֶה מְזַעְזֵעַ כְּשֶׁדְּרֵיפוּס הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ וְקָרָא: “אֲנִי נִשְׁבָּע וְאוֹמֵר שֶׁאַתֶּם מַעֲנִישִׁים אָדָם חַף מִפֶּשַׁע!” הֶרְצְל רָאָה אֶת הַמַּחֲזֶה הָאָיֹם, אֵיךְ לְקוֹל חֲצוֹצְרוֹת קָרְעוּ מֵעַל מַדָּיו שֶׁל הַקַפִּיטָן הָאֻמְלָל אֶת הַכַּפְתּוֹרִים וְאֶת הַסְּרָטִים, שָׁמַע אֶת קְרִיאַת הַקְּצִינִים הַצָּרְפַתִּיִּים בְּעָבְרוֹ עַל פְּנֵיהֶם: “יְהוּדָה! בּוֹגֵד!” רשֶׁם עָמֹק עָשְׂתָה עָלָיו גַּעֲרַת הַנֶּאֱשָׁם בַּנִּקְלִים: “אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדִי!”, אַךְ לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָחִיו הַמְעֻנֶּה וְהַמְבֻזֶּה רַק בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ יְהוּדִי. כִּי הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר הָיָה קוֹל הֶהָמוֹן, שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל וְצָעַק: “מָוֶת לַיְּהוּדִים!”. לֹא דְרֵיפוּס בִּלְבַד הָיָה בְּעֵינָיו הַנֶּאֱשָׁם, כִּי אִם כָּל הַיְּהוּדִים. יְהוּדִי אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָאֻמָּה יֵצֵא הַקֶּצֶף.

רָאִינוּ, שֶׁהֶרְצְל הִרְגִישׁ גַּם קֹדֶם, גָּלוּת מַה הִיא. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיר, כִּי אֵין לִדְחוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַיֵּשַׁע לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ עִם מִשְׁפַּט דְרֵיפוּס. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין, כִּי הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל כְּאֵשׁ עֲצוּרָה בְּלֵב הָעַמִּים, וְכָל שֶׁנְּאַחֵר לָצֵאת מִתּוֹכָם, תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת הַלַּהַב נוֹרָאָה יוֹתֵר.

הֶרְצְל הֵבִין, כִּי יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָדוֹל, דָּבָר שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עַד כֹּה – כִּי הִגִיעָה הַשָּׁעָה לָצֵאת, וְאֵין לְהִתְמַהְמֵהּ.

מַעֲשֵׂה דְרֵיפוּס הָיָה הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה. אוֹתָהּ שָׁעָה חָשׁ הֶרְצְל כִּי כָל מַה שֶּׁעָשָׂה עַד עַתָּה, כָּל מַה שֶּׁלָּמַד, שֶׁסָּבַל, לֹא הָיָה אֶלָּא הֲכָנָה לְמַעֲשֵׂה הַצָּלָה גָדוֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַמּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה גָּמָל בְּלִבּוֹ הָרַעְיוֹן עַל יְצִיאַת־מִצְרַיִם חֲדָשָׁה, גָּמַל הָרַעְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַגָּדוֹל עַל מְדִינַת הַיְּהוּדִים.

ח    🔗

שׁוּם סֵפֶר אַחֵר לֹא כָּתַב הֶרְצְל בְּלֵב סוֹעֵר, בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּל רִגְשׁוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. כְּאִלּוּ פִּתְאֹם זָרְחָה שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה עַל כָּל חַיָּיו, הֵאִיר אֶת לִבּוֹ הָרַעְיוֹן, שֶׁלְּצָרַת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תְּרוּפָה אַחַת: לָצֵאת! לִבְלִי הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים, כִּי אִם לְהָקִים לַיְּהוּדִים בַּיִת מִשֶּׁלָּהֶם; לֹא לִהְיוֹת עוֹד דַּיָּרִים אֵצֶל אֲחֵרִים, כִּי אִם לָתֵת אֶת כָּל הַכֹּחַ, אֶת כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת לְבִנְיָן מִשֶּׁלָּנוּ, לִנְטִיעָה מִשֶּׁלָּנוּ; וְכָל זֶה נִכְלַל בִּשְׁתֵּי מִלִּים מְאִירוֹת:

מְדִינַת הַיְּהוּדִים!

הֶרְצְל יָדַע הֵיטֵב, כִּי הוּא אֵינוּ מַמְצִיא כְּלוּם – כִּי אֵין זֶה רַעְיוֹן חָדָשׁ – כִּי כָל יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל בֹּקֶר וָעֶרֶב לָשׁוּב לְצִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם; כִּי כָל יֶלֶד יְהוּדִי חוֹלֵם, כְּשֵׁם שֶׁחָלַם הוּא, עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אֲבָל הֶרְצְל רָצָה, שֶׁלֹּא נִסְתַּפֵּק בִּתְפִלּוֹת וּבַחֲלוֹמוֹת, כִּי אִם נָקוּם וְנַעֲשֶׂה; רָצָה שֶׁלֹּא נִדְחֶה אֶת דְּבַר הַגְּאֻלָּה מִדּוֹר לְדוֹר, כְּמוֹ עַד כֹּה, כִּי אִם נָקוּם כְּאִישׁ אֶחָד וְנִתֵּן יָד לְרַעְיוֹן אֶחָד: לְכַנֵּס אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה לְשֵׁם הֲקָמַת מְדִינָה, שֶׁשָּׁם יִחְיוּ אֶת חַיֵּיהֶם, יִבְנוּ וְיִטְּעוּ, וְלֹא יִהְיוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד אֲחֵרִים וְלֹא יִהְיוּ חוֹשְׁשִׁים לְרֹגֶז אֲחֵרִים.

רַעְיוֹן פָּשׁוּט הָיָה זֶה, וְעִם זֶה נִשְׂגָּב מְאֹד וְ“רָם כַּכּוֹכָבִים” – רַעְיוֹן לַהֲפֹךְ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, אֲשֶׁר אֵין לוֹ בְּכָל הָעוֹלָם צֵל קוֹרָה וּפִנַּת מְנוּחָה, לְאֻמָּה בַּת־חוֹרִין, שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְעַצְמָהּ, שֶׁהִיא אָדוֹן לְעַצְמָהּ.

וְכֹה חָשַׁב הֶרְצְל: אֶת הַגּוֹיִים לֹא נְפַיֵּס לְעוֹלָם. הֵם אֵינָם רוֹצִים בְּשָׁכֵן חָרוּץ, הַמְבַיֵּשׁ אוֹתָם בַּחֲרִיצוּתוֹ. כָּל שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, לֹא יוֹעִיל. הָבָה, אֵפוֹא, וְנַעֲזֹב אוֹתָם לְנַפְשָׁם! עַד עַתָּה הֻכְרַחְנוּ לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ מִפְּנֵי שׂוֹנְאֵינוּ בַנֵּכָר. וְאֵיזֶה עַם פֶּלֶא אֲנַחְנוּ, אִם בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה הָרְגוּ בָנוּ וְלֹא יָכְלוּ לְכַלּוֹתֵנוּ! – וְאֵיזֶה עַם פֶּלֶא נִהְיֶה אִם אֶת כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁבִּזְבַּזְנוּ לַשָּׁוְא בֵּין הַגּוֹיִים, נַשְׁקִיעַ בְּבִנְיַן אַרְצֵנוּ – בַּהֲקָמַת מְדִינַת הַיְּהוּדִים!

קֹדֶם הָלַךְ הֶרְצְל אֵצֶל עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים וְקָרָא אוֹתָם לְהַצָּלַת עַמָּם, אַךְ הֵם חָשְׁבוּ: “פֹּה טוֹב לָנוּ. וְאִם יֵשׁ יְהוּדִים עֲנִיִּים, נָבוֹא לְעֶזְרָתָם בַּכֶּסֶף הָרַב שֶׁאָסַפְנוּ”. הֵם לֹא רָאוּ מַה שֶּׁרָאָה הֶרְצְל: כִּי יָבוֹא יוֹם וְגַם בָּהֶם תִּגַּע הָרָעָה! וְזֶה הָעִקָּר: צָרַת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ רַק בָּעֹנִי, כִּי אִם בָּזֶה, שֶׁלֹא נִתַּן לָנוּ בַּנֵּכָר לִחְיוֹת חַיֵּי עָם, חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד, חַיִּים שֶׁל יֹפִי – כִּי שָׁם אָנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנֵנוּ פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים כְּעַם וְכִבְנֵי אָדָם גַּם יַחַד. הַגָּלוּת אֵינָהּ רַק קָשָׁה וּמָרָה – הִיא גַם מְכַעֶרֶת.

מָלֵא רַעְיוֹנוֹת אֵלֶּה, שֶׁהִכְבִּידוּ כַּאֲבָנִים עַל לִבּוֹ, הֶחְלִיט הֶרְצְל לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָיו מֵעֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְנוֹת אֶל עַם יִשְׂרָאֵל, אֶל הָעוֹלָם כֻּלוֹ בְּסֵפֶר שֶׁנִּקְרָא לְהַצָּלָה עַל־יְדֵי הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְצָא מַרְגּוֹעַ בַּגּוֹיִים; כִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה – לָתֵת לַיְּהוּדִים אֶפְשָׁרוּת לִחְיוֹת חַיֵּי עָם בְּבֵית מוֹלַדְתָּם – בִּמְדִינָה שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יְקִימוּהָ וְהָעַמִּים יַבְטִיחוּ אֶת קִיוּמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ מִכָּל הִתְנַקְּשׁוּת מִבַּחוּץ.

כְּתִיבַת סֵפֶר זֶה הֵטִילָה בּוֹ שִׁכָּרוֹן. יָמִים שְׁלֵמִים יָשַׁב בְּחַדְרוֹ בּוֹדֵד. פָּנָיו חָוְרוּ, שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ גָּדְלוּ פֶּרַע. אַךְ בְּלִבּוֹ בָּעֲרָה אֵשׁ קֹדֶשׁ. כָּל נַפְשׁוֹ, כָּל חַיָּיו הָיוּ מְלֵאִים אוֹר גָּדוֹל זֶה. “בִּשְׁבִילִי פָּסְקוּ הַחַיִּים”, רָשַׁם לְעַצְמוֹ. אָכֵן מֵאָז הִתְחִילוּ חַיֵּי הַנֵּצַח שֶׁלּוֹ.

הוּא לֹא חָפֵץ בִּמְדִינָה סְתָם, כִּי אִם בְּפִנַּת עוֹלָם מְתֻקֶּנֶת, שֶׁלֹא יִהְיֶה מָקוֹם בָּהּ לְעַבְדוּת וּלְעשֶׁק. "דֶּגֶל עוֹלֶה בְּמַחֲשַׁבְתִּי. אוּלַי דֶּגֶל לָבָן עִם שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי זָהָב. וְהַשָּׂדֶה הַלָּבָן, פֵּרוּשׁוֹ: חַיֵּינוּ הַחֲדָשִׁים, הַטְּהוֹרִים. שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, פֵּרוּשָׁם: שֶׁבַע שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה. בְּסִמָּן הָעֲבוֹדָה נִכָּנֵס לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.

נִפְעָם וּמְסֹעָר כֻּלּוֹ כָּתַב פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק. הוּא עָמַד עַל כָּל פְּרָט שֶׁל מְדִינַת הַיְּהוּדִים שֶׁלוֹ. בַּחֲזוֹנוֹ רָאָה מְדִינָה, שֶׁנּוֹסְדָה כֻּלָהּ עַל יְסוֹדוֹת הַמַּדָּע וְהַטֶּכְנִיקָה. הַחַשְׁמַל, הַמְּכוֹנָה הַחֲדִישָׁה, הַדְּרָכִים הַמְתֻקָּנוֹת יְקַמְּצוּ הַרְבֵּה אֶת כֹּחַ הָעֲבוֹדָה, יִתְּנוּ לָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁכְלֵל אֶת חַיָּיו, אֶת תַּרְבּוּתוֹ.

כֵּן, לֹא סְתָם מְדִינָה תִּהְיֶה מְדִינַת הַיְּהוּדִים. כִּי אִם אֶרֶץ שֶׁל חֹפֶשׁ, אֶרֶץ שֶׁתְּגַדֵּל אוֹכְלוֹסִים בְּרִיאִים, מֻכְשָׁרִים, שֶׁיִּהְיוּ לְמוֹפֵת בִּיפִי חַיֵּיהֶם, בְּישֶׁר חַיֵּיהֶם.

מַפְלִיא בְּסֵפֶר זֶה, שֶׁהֶרְצְל אֵינוֹ מְדַבֵּר עַל הַמְּדִינָה, כִּי אִם רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּכָל פְּרָטֶיהָ, בְּכָל מַרְאוֹת חַיֶּיהָ. הוּא רוֹאֶה אֶת הָאֳנִיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּבִיאוֹת רִבְבוֹת עוֹלִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ. הִנֵּה הֵם נֶאֱסָפִים עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה לִשְׁמֹעַ הַרְצָאָה, לָשִׁיר, לִרְקֹד. כֻּלָם פְּנֵיהֶם צוֹהֲלִים. הֵם חֲלוּצֵי הָעָם, הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָזְבוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם חַיִּים לְלֹא בִּטָּחוֹן, לְלֹא חֵן. הֵם בָּאִים לֹא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל בַּטָּלָה, כִּי אִם לַעֲבֹד, לִבְנוֹת אֶת אַרְצָם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם. הֶרְצְל רוֹאֶה אֶת הַבָּתִּים הַנְּקִיִים שֶׁל הָעוֹבְדִים, בַּיִת וְגִנָּה שֶׁלּוֹ, בַּיִת וְאוֹר שֶׁלּוֹ. כִּי לֹא עַל סְתָם חַיִּים חוֹלֵם הֶרְצְל, כִּי אִם עַל חַיִּים שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁנִּגְאַל.

“מְדִינַת הַיְּהוּדִים” הוּא סֵפֶר הַתְּקוּמָה הַיְּהוּדִית: חֲלוֹם שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיֵּי עַם שֶׁסָּבַל הַרְבֵּה, וְסִבְלוֹ הוּא שֶׁהִכְשִׁיר אוֹתוֹ לְחַיִּים שְׁלֵמִים.