א.    🔗

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, תַּעֲרֹךְ מְלֶכֶת הַקּוֹסְמוֹת הַטּוֹבוֹת מִשְׁתֶּה רַב לַגִּבּוֹרִים. וּבָאוּ אֶל הַמִּשְׁתֶּה גַּם כָּל אִישׁ מָצוֹק וּמַר־נֶפֶשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הַמַּלְכָּה וּלְבַקֵּשׁ אֵת עֶזְרָתָהּ בַּצַּר לָהֶם, וְלֹא יָשׁוּב אִישׁ רֵיקָם מִפָּנֶיהָ בַּיּוֹם הַהוּא.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה בְאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה נָזִיר זָקֵן עֲטוּף שְׁחוֹרִים; שַׂעֲרוֹתָיו לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְהוּא נִשְׁעָן עַל מַטֵּהוּ הָאָרוֹךְ, מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ. וַיִּשְׁתַּחוּ הַנָּזִיר לִפְנֵי הַמַּלְכָּה וַיְסַפֵּר לָהּ דְּבָרִים נוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְכַשֵּׁפָה רָעָה בְאַרְצוֹ.

וַתִּקְרָא הַמַּלְכָּה לְעַמִּינָדָב, הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר וִיפֵה־הַתֹּאַר, וַתְּצַוֵּהוּ לֵאמֹר: אַתָּה תֵלֵךְ עִם הַזָּקֵן הַזֶּה לְאַרְצוֹ, וְהִצַּלְתָּ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ מִידֵי הַמְּכַשֵּׁפָה הָרָעָה. – וַיַּעַשׂ עַמִּינָדָב כֵּן, וַיַּחְבֹשׁ אֶת סוּסוֹ הָאַבִּיר וַיִּרְכַּב עִם הַנָּזִיר.

וְלַמְּכַשֵּׁפָה בְאֶרֶץ הַנָּזִיר הֻגַּד לֵאמֹר: הִנֵּה יָצָא עַמִּינָדָב הַגִּבּוֹר לְהִלָּחֵם בְּך, וַתֶּחֱרָד. וַתִּקְרָא לְכָל הָרוּחוֹת הָרָעִים עוֹשֵׂי־דְבָרָהּ, וַתְּשַׁלְּחֵם בַּדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר יָבֹא בָהּ עַמִּינָדָב, לְהַתְעוֹתוֹ מִדַּרְכֹּו. אַךְ עַמִּינָדָב שָׁמַע לַעֲצַת הַנָּזִיר הַזָּקֵן בָּכל אֲשֶׁר פָּנָה, וַיֵּלֶךְ דַּרְכּוֹ לָבֶטַח.

וַיְהִי הַבֹּקֶר, וַיַּגִּיעוּ עַמִּינָדָב וְהַנָּזִיר לִשְׂפַת נָהָר רָחָב, וְעַל פְּנֵי הַנָּהָר שָׁטָה סִירָה קְטַנָּה, מְקֻשֶּׁטֶת בַּעֲנָפִים יְרֻקִּים, וּבַסִּירָה יוֹשֶׁבֶת עַלְמָה יְפַת־תֹּאַר, וְהִיא מְזַמֶּרֶת וְצוֹחֶקֶת בְּקוֹל רָם; גַּם הִיא נִשְׁלְחָה מֵאֵת הַמְּכַשֵּׁפָה הָרָעָה, וְעַמִּינָדָב לֹא יָדַע. וַתִּקְרָא אֵלָיו, וַתֹּאמַר לְהַעֲבִירוֹ בְסִירָתָהּ אֶת הַנָּהָר, אַךְ לַנָּזִיר הַזָּקֵן לֹא מָצְאָה מָקוֹם בַּסִּירָה. וְעַמִּינָדָב אָמַר בְּלִבּוֹ: הִיא כֹה יָפָה וְכֹה עַלִּיזָה, אֵין זֹאת כִּי טוֹבַת־לֵב הִיא מֵאֵין כָּמוֹהָ; וַיַּפְלִיגוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְכַאֲשֶׁר צִפְצְפוּ צִפֳּרִים מֵעָל, וַתְּצַפְצֵף הָעַלְמָה אִתָּם. וְכַאֲשֶׁר מִלְמְלוּ־צָחֲקוּ גַלִּים קְטַנִּים בְּרוּצָם אַחֲרֵי הַסִּירָה, וַתְּמַלְמֵל וַתִּצְחַק גַּם הִיא.

וְהַסִּירָה הִגִּיעָה לְאִי קָטֹן וְשׁוֹמֵם מֵאָדָם, וַתַּעֲזֹב הָעַלְמָה אֶת עַמִּינָדָב לְבַדּוֹ עַל הָאִי, וַתַּפְלֵג בְּסִירָתָהּ מִשָּׁם וָהָלְאָה בִּצְחוֹק וָזֶמֶר, וַיֵּדַע עַמִּינָדָב כִּי הִסְכִּיל לַעֲשׂוֹת בְּעָזְבוֹ אֶת הַנָּזִיר הַזָּקֵן, אַךְ יָדוֹ קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ.

ב.    🔗

וַיֵּתַע עַמִּינָדָב בָּאִי, וַיָּבֹא לְתוֹךְ יַעַר עָבֹת; כֹּה עָבֹת הָיָה הַיַּעַר, עַד כִּי לֹא חָדְרָה אֵלָיו קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ מֵעוֹלָם. וְכַאֲשֶר הִסְכִּין עִם הַחֲשֵׁכָה, הִבְחִינוּ עֵינָיו מַרְאֵה אָדָם מְגֻשָּׁם וּמְכֹעָר, הַיּוֹשֵב תַּחַת אַחַד הָעֵצִים, וַעֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת שֶׁל זָהָב עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו. וַיְהִי בִרְאוֹת הָאִישׁ אֶת עַמִּינָדָב וַיִּקְפֹּץ וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו, מִפַּחַד פֶּן יִקַּח מִן הַזָּהָב, וַיְמַהֵר לְהַסְתִּיר אֶת הַמַּטְבְּעֹות בְּחוֹר אֲשֶׁר בַּגֶּזַע הַנָּבוּב. וַיָּרָץ עַמִּינָדָב וַיִּתְפֹּשׂ בִּזְרוֹעוֹ וַיִּקְרָא:

מִי אַתָּה, הַקּוֹבֵר אֶת זְהַבְךָ בַּמָּקוֹם הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה, וְלֹא תִתְּנֵהוּ לַעֲנִיִּים הַצְּרִיכִים לוֹ?

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲנִי מָמוֹן, אֱלֹהֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. מִי כָמוֹנִי בָאֵלִים! עָבְדֵנִי, עַמִּינָדָב, וְהִשְׁתַּחֲוֵה לִי, וּמִלֵּאתִי כִיסֶיךָ זָהָב. וְאִם לֹא דַי לְךָ בַזֶה, וְנָתַתִּי לְךָ הַרְרֵי זָהָב, גְּבוֹהִים פִּי עֲשָׂרָה מִכָּל אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ פֹה.

אַךְ עַמִּינָדָב הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וַיֹּאמַר: אֵינִי רוֹצֶה בִזְהָבְךָ.

סוּס, מָגֵן וְרֹמַח הֵם שְׂשׂוֹנִי וְתִפְאַרְתִּי,

אִם אֵלֶּה לִי – מִמְּךָ עָשַׁרְתִּי!

וַיֹּאמֶר מָמוֹן: בִּזְהָבִי תִקְנֶה לְךָ כָּל אֵלֶּה, גַּם כֶּתֶר וּמַלְכוּת בִּזְהָבִי תִקְנֶה.

וַיַעַן עַמִּינָדָב: הַזָּהָב מֵבִיא מִלְחָמוֹת לָעוֹלָם, שֶׁפֶךְ־דָּם וּמַפַּח נָפֶשׁ. אֵינִי רוֹצֶה בִּזְהָבֶךָ!

וַיִּכְעַס מָמוֹן וַיִּקְרָא: אַתָּה עוֹד לֹא רָאִיתָ אֵת כָּל עָשְׁרִי; בּוֹא אִתִּי וּרְאֵה אֶת אוֹצְרוֹתַי, אָז תַּעֲנֶה דָבָר.

וַיֵּלֵךְ עַמִּינָדָב אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּאוּ לְתוֹךְ מְעָרָה בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה. יַנְשׁוּפִים, עֲטַלֵּפִים וְעוֹרְבִים קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּצְרִיחוֹת נוֹרָאוֹת, אַךְ עַמִּינָדָב בָּטַח בְּאֵל עֶלְיוֹן, וְלֹא יָדַע פָּחַד.

ג.    🔗

וּמָמוֹן הֵבִיא אֶת עַמִּינָדָב לְתוֹךְ חֶדֶר אֶחָד שֶׁתִּקְרָתֹו זָהָב וְרִצְפָּתוֹ זָהָב וּכְתָלָיו זָהָב, אַךְ הַזָּהָב מְכֻסֶּה אָבָק וְקוּרֵי־עַכָּבִישׁ. וְעַל יַד הַכְּתָלִים אַרְגְּזֵי־בַרְזֶל מְלֵאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַךְ עַל הָרִצְפָּה זְרוּעוֹת גֻּלְגָּלוֹת וַעֲצָמוֹת; וַיֵּדַע עַמִּינָדָב כִי אֵלֶּה הֵן עַצְמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה לָקַחַת מִן הַזָּהָב, וַיֹּאבֵדוּ.

וְעַתָּה הַאִם תַּעֲבְדֵנִי? שָׁאַל מָמוֹן. הִשְׁתַּחֲוֵה לִי, וְכָל הָאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה לְךָ יִהְיוּ.

אֲנִי לֹא אֶעֱבָדְךָ, וְלֹא אֶשְׁתַּחֲוֶה לְךָ! עָנָה עַמִּינָדָב, כִּי עֶבֶד אֲנִי לְאֵל עֶלְיוֹן.

וּמָמוֹן הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְחֶדֶר אַחֵר וּבוֹ מֵאָה כִבְשָׁנִים לוֹהֲטִים; וְעַבְדֵי־מָמוֹן מְנִיעִים אֶת הַמַּפּוּחִים הַגְּדוֹלִים לְהַגְדִּיל אֶת הַלֶּהָבוֹת, וְזָהָב צָרוּף וּמְזֻקָּק נִתָּךְ מִן הָאֵשׁ לְתוֹךְ דְּלָיַיִם גְּדוֹלִים. וַיִּשְׁאַל מָמוֹן שׁוּב:

הֲגַם עַתָּה לֹא תַעַבְדֵנִי?

וַיַּעַן עַמִּינָדָב:

גַּם עַתָּה לֹא אֶעֶבְדֶךָ!

וַיְבִיאֵהוּ מָמוֹן לִפְנֵי שַׁעַר גָּדוֹל, מִקְשַׁת־זָהָב כֻּלּוֹ, וּכְעָבְרָם בַּשַּׁעַר רָאָה עַמִּינָדָב וְהִנֵּה הוּא בְאַרְמוֹן־פָּז, וְעַמּוּדֵי זָהָב, מְשֻׁבָּצִים מַרְגָּלִיּוֹת, תּוֹמְכִים אֶת סִפּוּנוֹ. וְעַל הַכִּסֵּא אֲשֶׁר בַּחֶדֶר יוֹשֶׁבֶת עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה בְּשִׂמְלַת מֶשִׁי תְכֻלָּה כִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם וְכוֹכָבִים מַזְהִירִים מִתּוֹךְ קְפָלֶיהָ.

זֹאת הִיא בִּתִּי הַיְּחִידָה, אָמַר מָמוֹן: הִיא תִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה, וְהָאַרְמוֹן הַזֶּה לְךָ יִהְיֶה, רַק אַתָּה תַעַבְדֵנִי.

וַיִּצְחַק עַמִּינָדָב וַיֹּאמַר: אַהֲבָתִי נְתוּנָה לְעְלָמה אַחֶרֶת.

וַתִּבְעַר חֲמַת מָמוֹן לְהַשְׁחִית, אַךְ עוֹד לֹא נוֹאַשׁ מִנַּסּוֹת אֶת עַמִּינָדָב. וַיְבִיאֵהוּ לְגַן־חֶמֶד, וּבְתוֹךְ הַגַּן עֵץ עַתִּיק וְעָבֹת, וְתַפּוּחֵי־זָהָב מְנַצְנְצִים מִבֵּין עֲנָפָיו הַיּוֹרְדִים וּתְלוּיִים עַל פְּנֵי בְרֵכָה אֲפֵלָה.

וַיַּשְׁקֵף עַמִּינָדָב לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וַיַּרְא אֲנָשִׁים וְנָשִׁים חוֹתְרִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים, אֵלֶּה מִתְאַמְּצִים לִקְטֹף אֶת פֵּרוֹת־הַזָּהָב הַתְּלוּיִים מֵהֶם וָהָלְאָה, וְאֵלֶּה מְבַקְּשִׁים לָצֵאת, אַךְ לַשָּׁוְא.

אִישׁ בַּעַר! קָרָא מָמוֹן: מַדּוּעַ לֹא תִקְטֹף מִפְּרִי הַזָּהָב, וְהוּא כֹה קָרוֹב אֵלֶיךָ?

וְעַמִּינָדָב, אֲשֶׁר זֶה שְלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת לֹא בָא מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אֶל פִּיהוּ, הָיָה רָעֵב וְצָמֵא, אַךְ יָדֹעַ יָדַע אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶה, הַצָּפוּי לוֹ, אִם יִשְׁמַע לְדִבְרֵי מָמוֹן, כִּי אָז יֻשְׁלַךְ גַּם הוּא אֶל הַבְּרֵכָה הַשְּׁחוֹרָה. וַיַּעַן אֶת מָמוֹן לֵאמֹר:

מִפִּרְיְךָ לֹא אֹכַל, וְעַבְדְּךָ לֹא אֶהְיֶה בְּכָל מְחִיר!

וַיִּרְעַם הָרַעַם, וְכֹחוֹת עַמִּינָדָב עֲזָבוּהוּ, וַיִּתְעַלֵּף.

ד.    🔗

וַיִּיקַץ עַמִּינָדָב לְאַחַר יָמִים שִׁבְעָה, וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה רֹאשׁוֹ נָתוּן עַל בִּרְכֵּי הַנָּזִיר הַזָּקֵן. כִּי מֵאָז עֲזָבוֹ עַמִּינָדָב לְהַפְלִיג בְּסִירַת הָעַלָמה הַיְפֵה־פִיָּה וְהָרָעָה, לֹא נָח הַנָּזִיר הַטּוֹב וְלֹא שָׁקַט עַד אֲשֶׁר עָבַר גַּם הוּא אֶת הַנָּהָר; וַיַּגִּיעַ עַד אִי מָמוֹן, וַיִּמְצָא אֶת עַמִּינָדָב הַמִּתְעַלֵּף בַּעֲבִי הַיַּעַר, שָׁם יָשַׁב מָמוֹן וְסָפַר אֶת אוֹצְרוֹת זְהָבוֹ.

וּמַלְאָךְ טוֹב, אֲשֶׁר תַּלְתַּלָּיו בְּהִירִים, וּכְנָפָיו מַזְהִירוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים כְּכַנְפֵי צִפּוֹר נִפְלָאָה, שָׁמַר כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עַל עַמִּינָדָב, לְבַל תְּאֻנֶּה לוֹ רָעָה בִּשְׁנָתוֹ.

וְכַאֲשֶׁר נָח עַמִּינָדָב וַיַּחְלֵף כֹּחַ, יָצָא עִם הַנָּזִיר לַדָּרֶךְ. וַיִּתְנַסּוּ בְהַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, וַתִּהְיֶינָה לָהֶם הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת בַּאֲנָשִׁים רָעִים, עַד בּוֹאָם אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַמַּקִּיף אֵת אֶרֶץ הַמְּכַשֵּׁפָה הָרְשָׁעָה. וַיֵּרְדוּ בְסִירָה קְטַנָּה וַיִּתְנוּ שְׂכַר הַסַּפָּן, לְהַעֲבִירָם אֶת הַנָּהָר.

שְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת הִפְלִיגוּ בַנָּהָר, וּבְבֹקֶר יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, קָמָה סְעָרָה עַזָּה וּמִשְׁבָּרִים אַדִּירִים זִנְּקוּ אֶל הַסִּירָה הַקְּטַנָּה, עַד אֲשֶׁר חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

זֶה הָיָה זֶרֶם אֵיתָן בְּתוֹךְ הַמַּיִם, קִבְרוֹת־הַתַּאֲוָה שְׁמוֹ, וּבֹו נִטְרְפוּ אֳנִיּוֹת לְמֵאוֹת. אוּלָם הַנָּזִיר הַזָּקֵן פִּלֵּס נָתִיב לַסִּירָה בֵּין הַמִּשְׁבָּרִים הָעַזִּים, וַתַּעֲבֹר בָּהֶם בְּשָׁלוֹם, עַד הַגִּיעָהּ לְמֵי־מְנוּחוֹת.

יַבֶּשֶׁת אֲנִי רוֹאֶה! קָרָא עַמִּינָדָב פִּתְאֹם: מִכָּל עֵבֶר צָצוּ אִיִּים קְטַנִּים, וַעֲלֵיהֶם עֵצִים רָמִים וּדְשָׁאִים יְרֻקִּים וּפְרָחִים לְבָנִים וְאַדְמוֹנִים.

הָבָה נַעֲלֶה אֶל הַחוֹף! קָרָא עַמִּינָדָב.

אַךְ הַסַּפָּן הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וַיֹּאמַר:

אֵלֶּה הֵם הָאִיִּים הַמִתְנוֹעֲעִים. אִיֵּי קֶסֶם הֵם, וְכָל הָעוֹלֶה בָהֶם יָנוּד עֲלֵיהֶם וְלֹא יִמְצָא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו.

וַיָּשׁוּטוּ הַלְאָה. וּכְכָל אֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל אֶרֶץ הַמְּכַשֵׁפָה הָרְשָׁעָה כֵּן רַבּוּ הַסַּכָּנוֹת בְּדַרְכָּם. אַךְ הַנָּזִיר הַזָּקֵן וְהַסַּפָּן חָתְרוּ קָדִימָה, בִּסְעֹר הַסַּעַר וּבְהִתְגַּלְגֵּל הָרַעַם בַּשָּׁמַיִם, בִּרְדֹף תַּנִּינִים אַחֲרֵי הַסִּירָה וּבִקְרֹא קוֹלוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לְעֶזְרָתָם. יָדֹעַ יָדְעוּ כִּי כָל אֵלֶּה הֵם שְׁלִיחֵי הַמְּכַשֵׁפָה, הַבָּאִים לְהַטּוֹתָם מִדַּרְכָּם, וְלָכֵן לֹא שָׂמוּ לֵב, וְלֹא נָטוּ מִדַּרְכָּם יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה.

ה.    🔗

וְהַסִּירָה בָאָה עַד מִפְרָץ שָׁלֵו אֶחָד בְּצֵל הַר גָּבֹהַּ וְאָפוּר, וּמִמֶּנּוּ נִשְׁמְעָה נְגִינָה עֲרֵבָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא שָׁמַע עַמִּינָדָב מֵעוֹלָם.

בַּמַּיִם הַיְרֻקִּים, הַבְּהִירִים, הִתְרַחֲצוּ חָמֵשׁ בְּנוֹת־יָם זַכּוֹת בְּשִׁיר וָזֶמֶר, וַיַּעֲמֹד עַמִּינָדָב לְהַקְשִׁיב לְקוֹל זִמְרָתָן הַנִּפְלָאָה. וְזֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר חִבְּרוּ בְנוֹת הַיָּם לִכְבוֹד עַמִּינָדָב הַגִּבּוֹר:

    מִי בַגִּבּוֹרִים כָּמוֹךָ וּמִי בְכָל בְּנֵי־הַחֶמֶד?

   הֵן יָפִיתָ מִכָּל תּוֹפְשֵׂי־רֹמַח בְּמִלְחֶמֶת־

   עַזֵּי־נֶפֶשׁ, עֵת תָּנִיפָה חַרְבְּךָ נוֹקֶמֶת!

   הוֹי, הָסֵב הַהֶגֶה הִנֵה רֶגַע קָט,

   פֹּה תֵרָגַע, תָּנוּחַ סִירָתְךָ כִּמְעָט,

   פֹּה תִּמְצָא מָנוֹחַ מֵעֲמַל־הַיּוֹם:

   בָּרוּךְ אַתָּה, גִבּוֹר, כִּי בָאתָ עַד הֲלוֹם.

גַּלִּים קַלִּים וּפְזִיזִים עָנוּ לִנְגִינָתָן כְּהֵד. וְהַנְּגִינָה הַנִּפְלָאָה נָגְעָה עַד לֵב עַמִּינָדָב וַיִּתְאַוֶּה לָבֹא לְתוֹךְ הַמִּפְרָץ הַשָּׁלֵו, בְּצֵל הָהָר הָאָפוּר. אַךְ הַנָּזִיר לֹא נָתַן לוֹ לַעֲמֹד בְּדַרְכּוֹ, וְהַסַּפָּן חָתַר בִּמְשׁוֹטָיו הָלְאָה, הָלְאָה.

וַעֲרָפֶל כָּבֵד וּמַחֲנִיק בָּא וַיְכַסֶּה אֶת עֵין הַמַּיִם, וְלֹא רָאוּ עוֹד דָּבָר לִפְנֵיהֶם אוֹ מֵאַחֲרֵיהֶם. וְעוֹפוֹת־טֶרֶף עִם עֲטַלֵפִים עוֹפְפוּ מֵעַל לָהֶם, וְכַנְפֵיהֶם מַכּוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת עַל פְּנֵי הַנּוֹסְעִים, אַךְ הַסַּפָּן לֹא חָדַל לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים, וְהַנָּזִיר לֹא הוֹצִיא אֶת הַהֶגֶה מִיָּדוֹ אַף לְרֶגַע, עַד אֲשֶׁר הִתְבָּהֵר הָאֲוִיר, וַיִּתְגַּלּוּ חוֹפֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִשְׁלַח עַמִּינָדָב מֵאֵת מְלֶכֶת הַקּוֹסְמוֹת הַטּוֹבוֹת.

ו.    🔗

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַחוֹף, עָלוּ עַמִּינָדָב וְהַנָּזִיר לַיַּבֶּשֶׁת, וְהַסַּפָּן נִשְׁאַר לִשְׁמוֹר עַל הַסִּירָה עַד שׁוּבָם. רַק דָּרְכָה כַף רַגְלָם עַל הַיַּבָּשָׁה, וַיְזַנְּקוּ אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים וַחֲזִירֵי־הַבָּר לִקְרָאתָם בִּשְׁאָגָה, אַךְ הַנָּזִיר הֵרִים אֶת מַטֵּהוּ עֲלֵיהֶם, וַיִּסּוֹגוּ אָחוֹר כִּכְלָבִים נִכְנָעִים. וּבִמְהֵרָה בָאוּ עַד אַרְמוֹן הַמְּכַשֵּׁפָה, הַבָּנוּי שַׁיִשׁ לָבָן, כַּקֶּצֶף אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיַּעַבְרוּ בְשַׁעַר־הַשֵּׁן דֶּרֶךְ גַּנִּים נִפְלָאִים, בֵּין עֵצִים כִּבְדֵי פְרִי וּפְרָחִים שָׂשֵׂי־גְוָנִים, עַד בּוֹאָם אֶל שַׁעַר־הַיֶּרֶק, הֶעָשׂוּי כֻּלּוֹ מִקְלַעַת עֲנָפִים וְעָלִים. אַשְׁכְּלוֹת־עֲנָבִים גְּדוֹלִים נִתְלוּ מִן הַגֶּפֶן הַמְּטַפֶּסֶת עַל הַשַּׁעַר, עֲנָבִים אֲדֻמִּים וִירֻקִּים, כְּעֵין הַזָּהָב וּכְעֵין הָאַרְגָּמָן. וְעַלְמָה יְפֵה־פִיָּה עוֹמֶדֶת בַּשַּׁעַר, וַתִּבְצֹר אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים מִן הַשָּׂרִיג וַתִּשְׂחַט אֶל גְּבִיעַ־פָּז. וַתִּתֵּן אֶת הַגָּבִיעַ עַל יַד עַמִּינָדָב. אַךְ עַמִּינָדָב הִשְׁלִיךְ אֶת הַגָּבִיעַ אַרְצָה וַיְשַׁבְּרֵהוּ לִרְסִיסִים.

וּכְעָבָרם הָלְאָה בְגַנֵּי־הַחֶמֶד, וַתִּצַּל בְּאָזְנֵיהֶם נְגִינָה מְלֵאַת־קֶסֶם: קוֹלוֹת עֲרֵבִים, זְמִירוֹת צִפֳּרִים, אִוְשַׁת הָרוּחַ, כְּלֵי־כֶסֶף מְצַלְצְלִים, מֵי נַחַל מְמַלְמְלִים, – כָּל הַצְּלִילִים הָאֵלֶּה הִתְמַזְּגוּ לְמַנְגִּינָה נִפְלָאָה אֶחָת. וּכְכָל אֲשֶׁר הִרְחִיק לָלֶכֶת, כֵּן רַבָּה הַתִּפְאֶרֶת וְכֵן הַנְּגִינָה מָתָקָה.

וַיִּמְצְאוּ אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה הָרְשָׁעָה שׁוֹכֶבֶת בְּעֶרֶשׂ רְפוּדָה שׁוֹשָׁנִּים אֲדֻמּוֹת. וַיִּגְּשׁוּ אֵלֶיהָ בִּפְסִיעוֹת קַלּוֹת וּזְהִירוֹת, וְהִיא שַׁאֲנַנָּה, בּוֹטַחַת בְּעָצְמַת־כְּשָׁפֶיהָ. וַיַּשְׁלֵךְ עַמִּינָדָב עָלֶיהָ אֶת הָרֶשֶׁת אֲשֶׁר הֵכִין הַנָּזִיר. וַתִּצְעַק הַמְּכַשֵּׁפָה צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, וְתִתְאַזֵּר עֹז לָצֵאת מִן הָרֶשֶׁת, אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי אָסַר אוֹתָהּ עַמִּינָדָב בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת־בַּרְזֶל. וְאֶת אַרְמוֹנָהּ נִתֵּץ, וְאֶת גַּנֶּיהָ הֵשַׁם, כִּי בְמַעֲשֵׂי־כְשָׁפִים נִבְנוּ כֻלָּם.

וַיּוֹלִיכוּ עַמִּינָדָב וְהַנָּזִיר אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת אֶל הַסִּירָה הַמְחַכָּה לָהֶם עַל הַחוֹף. וַיְהִי בְּבוֹאָם אֶל הַחוֹף, וְיִתְנַפְּלוּ אֲלֵיהֶם¹ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף שֵׁנִית; אַךְ הַנָּזִיר נָגַע בָּהֶן בְּמַטֵּהוּ, אַחַת אַחַת, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: הָאֲרָיוֹת וְהַנְּמֵרִים וַחֲזִירִי־הַבָּר שָׁבוּ וְיִּהְיוּ לַאֲנָשִׁים וְנָשִׂים, כִּי הַמְּכַשֵּׁפָה הָפְכָה אוֹתָם לְחַיּוֹת בְּרִשְׁעָתָהּ, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ עַמִּינָדָב וְהַנָּזִיר וַיִּגְאָלוּם.

וַיַּפְלִיגוּ לְדַרְכָּם, וַיָּבוֹאוּ בְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, וַיִּמְסְרוּ אֶת הַמְּכַשֵׁפָה לִמְלֶכֶת הַקּוֹסְמוֹת הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר תִּשְׁפְּטֶנָּה כְּרֹעַ מַעֲלָלֶיהָ.

וַיָּנוּחַ עַמִּינָדָב הַגִּבּוֹר בְּאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה מִתְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ, אַךְ לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים; כִּי מָצְאָה לוֹ הַמַּלְכָּה מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם שְׁלִיחוּת חֲדָשָׁה, לְהָקִים נוֹפְלִים, לְהַלְבִּישׁ עֲרוּמִים וּלְהַתִּיר אֲסוּרִים. וּמַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר הַמַּלְכָּה בְּאֶרֶץ־הַפְּלָאוֹת.