אחדים מחברינו ניסו לברר את שאלת ההון הלאומי. ברצוני לנגוע בשאלת עצם עבודתנו להבא. שני הפרקים הבאים הם הצעה המיועדה לשמש חומר לחילוף מחשבה בינינו.
פרק ראשון 🔗
אחרי השגת הזכויות והערובות הדרושות נתחיל את עבודותינו בארץ־ישראל מצדדים שונים בבת־אחת. ואלה תהיינה מן הראשונות:
א. נחוץ לנו בסיס רחב־ידים אשר ישמש מרכז לכל עבודת הבנין בארץ. אמנם, ירושלים היא עטרתנו הלאומית, אבל נחוץ עוד מרכז אחד לאומי־כלכלי, בסיס עברי חפשי, כּכּר־הצפה לאשדות אוכלוסי היהודים, אשר יזנקו מן הגולה. ומוטב לנו ליסדו מחדש ובבת־אחת. עם יצירת הבסיס החדש יירפא לנו מחבלי היחסים בינינו ובין הזרים. נשימתנו תהא רווחת כאן ועצבינו ישקוטו. הנכנס לארץ דרך השער הזה ירגיש את עצמו לא רק בארץ־ישראל, אלא גם בארץ ישראל.
חשוב לנו מאוד ביצור המרכזים העברים הקיימים כיום. וממילא מובן, שהראשונים הם ירושלים בירתנו וטבריה, המרכז לישוב החקלאי בגליל התחתון ועיר שרובה יהודים.
נחוצים לנו מרכזי־קליטה, אשר יכילו את משפחות העובדים בזמן הראשון לעלותם לארץ ולעבודתם בה, עד אשר תָּעֳבַרְנָה על־ידי ראשיהן העובדים לתאי־ההתישבות אשר יבחרו בהם לרגל עבודתם החקלאית, או החרושתית, או הרוחנית ואשר תפרנס אותם וביתם. במרכזי קליטה כאלה יבנו:
בתים בני שנים ובני שלושה חדרים בשביל המשפחות (אשר ירצה ישכור לו את ביתו, ואשר ירצה יקנה אותו או יבנהו), לכל בית יוקצב מגרש בן 5 או 10 דונם. יחד עם הנחת אבני־היסוד לבית תתחיל הכשרת המגרש והכנתו בחלקו האחד לשם מזרע ירקות ובחלקו השני – למטע עצים מתאימים.
כמו כן יש להקים מוסדות מתאימים בשביל רוקים.
את מרכזי הקליטה יש להקים בראשונה:
1) בירושלים. 50,000 בית עם מגרשים בני חמישה ובני עשרה דונם. העבודה הזאת תצא לפועל לפי התקדמות רכישת הקרקעות (עד חצי מיליון דונם) הדרושים לה.
2) בטבריה. מחומותיה וחוצה עד פוריה וכנרת תיבנה טבריה החדשה בת 10,000 בית עם מגרשים בני חמישה ובני עשרה דוּנם מעל פני בקעת גינוסר וצלעות הרי נפתלי ומרומיהם, המקיפים אותה (השייכים כבר לנו ברובם).
3) בדרומה של הארץ על חוף הים הגדול (רפיח?) תכונן עיר בת מאה אלף בתים עם מגרשים מחמישה ועד 10 דונם כל אחד.
ב. יצירת מושבים חקלאיים בסביבות ירושלים.
ג. בניית האוניברסיטה העברית בירושלים.
ד. הכשרה ועיבוד הקרקעות השייכים לנו כיום והעתידים לעבור לרשותנו במרוצת הזמן על־ידי קניה וזיכוי.
ה. יצירת בסיס כלכלי־לאומי בדרומה של הארץ על־ידי התחלות גדולות וחשובות, קרובות בתנאים ובזמן, ואלה הן:
1) יסוד עיר חדשה על חוף הים.
2) בניית נמל גדול על־ידה.
3) חיבור העיר הזאת, על־ידי מסילת־ברזל חדשה:
א) עם מזרחה של הארץ עד המסילה החג’זית;
ב) עם ירושלים;
ג) עם ים־המלח;
ד) עם יריחו.
4) המשכת המסילה הזאת מיריחו וצפונה עד טבריה והגליל העליון.
5) חיבור עיר־החוף עם באר־שבע, רוחמה וישובים אחרים בדרום הארץ על־ידי כבישים.
6) תחנת־נסיונות מרכזית לחקירת דרכי חקלאות לסעיפיה בדרום הארץ.
7) כריית בארות בעזרת מכשירי קידוח משוכללים בנקודות רבות, אשר על פני כל שטח הדרום מחוף הים ועד ערבות המדבר מזרחה.
8) יסוד מושבות־עובדים על־יד הבארות האלה, אשר תושביהן יעסקו במקנה ובצאן, בגידול עופות, דבורים וירקות, יחקרו את התנאים ויכשירו את האדמה למזרע החיטה והקטניות במקומות האלה.
9) יעור שטחים גדולים בדרום בעצי סרק (מהם נמהרי צמיחה) ובעצי פרי המתאימים למקום.
10) התחלות של נסיונות לחישוף אוצרות ים־המלח ולניצולם והרחבת הנסיונות האלה למדרגת חרושת מינרלית מרובת עובדים (ובכלל זה גם שכלול דרכי הפקת המלח וטחינתו ואמצעי הובלתו למרחקים).
11) ניצול מעינות המרפא אשר בסביבת ים־המלח, בנין מרחצאות ומעונות עממיים וסידור שירות מדיציני.
12) פיתוח ציד דגים בים הגדול על־יד העיר החדשה.
13) חיבור של סירות מנוע בים־המלח.
14) חיבור של סירות בין עיר־החוף החדשה ובין חופי ארץ־ישראל, סוריה ומצרים (ועד שייבנה הנמל – חיבור של סירות בין האניות העוגנות בים ובין הנמל הארעי, אשר יסודר מיד).
15) משלוח חבורת מומחים גיאולוגים, מינרלוגים וכימאים לחקור את מטמוני בטן האדמה בדרומה של הארץ ולבדוק את החמרים האצורים בים־המלח.
כתבים – כרך א – קבוצה 10 מתוך 10 / שמואל יבנאלי
העבודות האלה תלויות בתנאים הבאים:
א. בחמרי בנין:
1) בסידור חציבת אבנים ונסירתן במידה רחבה בעזרת השיטות והמכשירים האירופיים.
2) בהכנסת שכלולים בדרכי הכנת הסיד בארץ־ישראל וביחוד בדרומה של הארץ (בקשר עם חמרי הסקה).
3) ביסוד בתי חרושת ללבנים מחול ומלט או חול וסיד.
4) בחיפוש דרכים לפתח בארץ־ישראל גופא תעשיית מלט ורעפים.
ב. בכוחות תנועה: אלה הם מקורות הכוח בארץ־ישראל:
1) נפט, בנזין ופחמי־אבן המובאים מחוץ־לארץ.
2) הכוח החשמלי האצור בירדן.
3) הרוח, בעזרת מנועי רוח רבים ומשוכללים.
4) השמש, על־ידי מרַכזי חום מיוחדים.
5) גלי־הים, על־ידי אוצרי־כוח מותאמים.
6) היערות להסקה ולפחם אשר יגדלו בהרים ובערבות הדרום ובחולות, במשך שנות מספר אחר הינטעם.
ג. במים: בארצנו יושגו המים על־ידי:
1) חפירת בארות באיזה עומק שהוא ובאיזה שכבות שהן (בהרים ובחולות);
2) הובלת מים מהירדן בצינורות למרחקים;
3) אצירת מי הגשמים בהרים, בתוך בריכות בנויות בצלעותיהם (דוגמת הבריכות בעדן, המפורסמות בעולם);
4) הכנת מים מתוקים לשתיה ולהשקאה ממימי הים הגדול בעזרת התכשירים המודרניים.
ד. בקשרי מסחר:
בהשגת החמרים, המכשירים והמכונות מחוץ־לארץ במחירם השוה, בטיבם המעולה ובזמן הדרוש.
אם נניח שבשנה הראשונה ייכנסו לארץ־ישראל 50,000 יהודים עובדים, אפשר יהיה לחלק אותם לשני סוגים:
סוג א. 10,000 עובדים, אשר ישיגו לעצמם עבודה (בין בצורת התישבות על הקרקע ובין בצורת התעסקות במלאכה ובמסחר על יסודות של עבודה עצמית או של עבודה משותפת) בעזרת הונם הם, אשר יובא אתם מחוץ־לארץ.
סוג ב. 40,000 עובדים, אשר יעסקו בעבודות החקלאיות ובחרושת (שנזכרו למעלה), אשר ההסתדרות הציונית תפַתּח בארץ.1
עשרת אלפים מהסוג הראשון יהיו כולם בעלי משפחות, וארבעים האלף מהסוג השני יהיו חצים בעלי משפחה וחצים רוקים. ההסתדרות הציונית תביע את רצונה זה ללשכותיה בארצות היציאה, שהן תודענה אותו לעם המתכונן לעלות.2
הסכום הדרוש למשפחה, המחליטה לעלות לארץ־ישראל וליצור שם באמצעיה אפשרות של קיום מעבודתה, הוא:
1) מחיה:
למשפחה בת 4–3 נפשות, סך 180 פונט לשנה. חלק אחד מהמשפחות יצליח מהשנה השניה להכניס מעבודתו את פרנסתו. ולחלק השני יעלה הדבר הזה רק במשך הזמן, עד חמש שנים. בממוצע תצטרך משפחה להתפרנס מאמצעיה היא עד ההכנסות מעבודתה (ביחידות או בשותפות) במשך שלוש שנים.
| לכן 180X3 | 540 פונט |
| 2) בית בן שני חדרים ומטבח, חצר ובנין בתוכה | 300 " |
| 3) הון השקעה (מלבד הבית, במשק, במסחר, באומנות, חמרי גלם, מכשירים וכיוצא בזה) | 460 " |
| 1300 " |
הסכום, הדרוש להסתדרות הציונית לפתח עבודה בשביל 40,000 עובדים, הוא:
א.
| 1) 20,000 פועלים בעלי משפחה בשכר 180 פונט לשנה על־פי התקשרות משנה אחת עד חמש שנים ובממוצע, איפוא, לשלוש שנים | 180x3=20,000x540=10,800,000 |
| 2) 20,000 בתים בעלי שני חדרים ומטבח, חצר ובנין בתוכה | 300x20,000=60,000 |
| 3) הון השקעה (קרקע, חמרי גלם, מכשירים ומכונות) בממוצע 460 פונט לעובד | 20,000x460=39,200,000 |
| 26,000,000 |
ב.
| 1) 20,000 פועלים רוקים, בשכר 6 שילינג ליום או 100 פונט לשנה, על פי התקשרות כדי שלוש שנים | 20,000x300=6,000,000 |
| 2) 10,000 חדרים בצירוף 2,000 בניני שרות בחצרות | 2,000x200+100x10,000=1,400,000 |
| 3) הון השקעה בממוצע 460 פונט לעובד | 20,000x460=49,200,000 |
| 16,600,000 |
| 26,000,000 | |
| 16,600,000 | |
| 42,600,000 | |
| חינוך ותרבות, עזרה מדיצינית במשך שלוש שנים | 7,400,000 |
| ס"ה | 50,000,000 פונט |
40,000 העובדים יעסקו בעבודות האלה:
1) בהכנת חמרי בנין;
2) בבנין הבתים, הנמל, מסילת הברזל וסלילת הכבישים;
3) בעבודות החקלאיות במושבים, ביעור ההרים והדשאת החולות ונטיעתן;
4) בחרושת, בשרות הרכבות והאוטומובילים;
5) בעבודת התרבות: חינוך, הפצת השפה והספרות; בעזרה מדיצינית.
רובה הגדול של העליה יהיה מאמריקה, פולין, רומניה ורוסיה. עשרת האלפים מסוג א' יבואו מכל הארצות האלה. מסוג ב' יבואו מאמריקה בעיקר המומחים: אגרונומים, טכנאים, כימאים ופועלים מומחים במקצועות העבודה הנזכרים להלן. במשך השנה הראשונה יעלו מארבע הארצות הנזכרות 36,000 נפש עובד מסוג ב': תשעת אלפים לארץ. ארבעת אלפים עובדים יעלו מהמזרח.5 מכל אחת מארצות היציאה הראשיות תצא פעם בחמישה שבועות שיירת עולים בת 1,000 עובדים עם משפחותיהם ותיכנס לארץ־ישראל. אם ייוצר שרות אניות עברי לאומי תוכלנה ארבע־חמש אניות להעלות את כל ההגירה לארץ־ישראל (אחת או שתים לאמריקה הלוך ושוב במשך חמשת שבועות (אחת) או עשרה שבועות (שתים); אחת לרוסיה ואחת לרומניה), ולא יהיו מהגרי ישראל ממלאים כל האניות; מתגוללים בכל החופים, נעלבים ונעשקים מבני העמים. ואם לא ייוצר שרות זה אפשר יהיה להתקשר עם אחת מחברות האניות מאירופה, אשר תמסור לרשות ההגירה העברית, במחיר קצוב ובתנאים ידועים, מספר אניות, אשר תצאנה מניו־יורק, מאודיסה ומחופי רומניה במועדים קצובים מראש, עשר פעמים במשך השנה מכל חוף.
אם ההכנות הדרושות תתחלנה מעתה, או לאחר הקונגרס הציוני, ותימשכנה במשך החורף הבא, אז תחול ראשית ההגירה לפי הסדר האמור מאביב תר“פ, ועד אביב תרפ”א יעלו 50,000 העובדים הראשונים. במשך השנה הזאת תיגמרנה ההכנות בשביל חמישים האלף השניים (ייבנו הבתים ותסודרנה העבודות); וכה תימשך ההגירה עשר שנים. במשך הזמן הזה תתרחב עבודתנו. נמל שני ייבנה על חוף חדרה, תל־אביב תתפשט לאט־לאט צפונה לאורך חוף הים עד התלכדה עם אדמת עין־חי; מרכזים גדולים ייבנו בשומרון, בעמק, בערבות הירדן, בחורן, בדרום; יתוספו סעיפים חדשים של מסילת הברזל; רשתות כבישים תיסללנה.
העסקת 40,000 עובדים, ויחד עם 10,000 מסוג א' – 50,000, תעלה, כאמור למעלה, לחמישים מיליון פונט! והעסקת חצי מיליון עובדים תעלה לחצי מיליארד. את הסכום הזה צריך בכל אופן להכפיל לשם הוצאות בלתי נראות מראש (ולשם הקמת מוסדות שונים) בעבודה כבירה זו, ואז הוא יגיע למיליארד אחד פונט. את הכסף הזה צריך עם ישראל להשיג על־ידי הלואה פנימית וחיצונית ולגשת להתחלת העבודה. אחרי עשר שנים יוכשרו התנאים להכפלת העליה; ואז יעלו בכל שנה ושנה מאת אלף עובדים, ובמשך עשר השנים השניות – מיליון עובדים או משלושה עד ארבעה מיליון נפש. מושבותינו תפרוצנה דרומה, מזרחה וצפונה. או אז תיראה ראשית הסוף ־ תחילת קיבוץ גלויות ישראל.
פרק שני 🔗
העבודה בחוץ־לארץ בשביל ארץ־ישראל מצד ההסתדרויות (“פועלי־ציון” והקרובים אליה), אשר תתאחדנה בברית עולמית ציונית־סוציאליסטית אחת, מתחלקת לשישה סעיפים:
I. הפעולה בתוך ההסתדרות הציונית.
II. אמצעים ומוסדות.
III. הכנות החברים בחוץ־לארץ.
IV. קשרים.
V. אנשים.
VI. פועלי העמים בעלי בריתנו.
I. הפעולה בתוך ההסתדרות הציונית הכללית
א) השתתפות בהנהלת התנועה ובעבודתה בארץ־ישראל.
ב) השתתפות על־פי תנאים מותנים מראש – בהשגת הכספים הנחוצים לבנין ארצנו וישוּבה, כלומד בריכוז המיליארד.
II. אמצעים ומוסדות
א) בנק של פועלים. על יסוד של מאתים אלף מניות בנות פונט אנגלי אחד. הבנק הזה – מרכזו יהיה בארץ־ישראל – ימלא את תפקידיו המרובים בתור בנק של אוכלוסי הפועלים ובראש כולם – תפקיד של ערב למילוי ולהגשמת העבודות הקבלניות הגדולות, אשר תקובלנה על־ידי משרדי העבודה, החקלאי והטכני.
על־יד הבנק הזה תיוסד “אחריות החיים של הפועלים העברים” אשר תהיה למוסד הכספי הבין־לאומי הראשון של הפועל העברי.
ב) קרן לתרבות.
1) עתונות: יומן, ירחונים, הוצאת ספרים מדעית ועממית.
2) הפצת השפה: 300 מורים בשביל 50,000 עובדים, אשר יבואו כפי שמבואר למעלה. ארבעים אחוזים מהם ידעו עברית, ושישים – יהיו זקוקים למורים. מורה אחד לחמישים איש לחצי שנה או לעשרים וחמישה במשך שלושה חדשים. ובמשך שנה – מורה אחד למאה איש.
ג) תחנות עולים: ביפו, ברפיח,6 בחיפה;
ד) בתי פועלים: ביפו, ירושלים, טבריה, חיפה, צפת, חברון, כנרת.
ה) בתי הבראה לפועלים, עם משק חקלאי.
III. הכנות החברים בחוץ־לארץ
על חברינו המתכוננים לעלות לארץ־ישראל להכשיר את עצמם בגולה.
א. על־ידי לימוד עברית. כל כמה שהנכנס מהגולה יוסיף לדעת את שפתנו, כן תקל עליו התערותו בארץ, כן ישותף בחיים הציבוריים הפעילים בה, וכן ישגא כוחה של הסתדרותנו. חברינו, המתכוננים לעלות לארץ, בידעם זאת, יחתרו להקנות לעצמם את ידיעת שפתנו עוד בגולה.
ב. בעבודה החקלאית. היסוד של תחיית ישראל הוא שיבתו לאתו ולמחרשתו בעבודת אדמת אבותיו. אולם אין לעם ישראל מן המוכן אבנים ליסוד הזה: אין עובדי אדמה בישראל בכמות הדרושה; מראשית עבודתנו בארץ־ישראל עלינו לדאוג להכינם. עבודת האדמה היא בזמננו אומנות מורכבת האחוזה במדע כשלהבת בגחלת, התובעת מן האדם סיגול מיוחד של חושיו והנקנית בנסיון של שנים. על מיטב חברינו באמריקה, בארץ ההתפתחות הנפלאה של החקלאות החדשה, להביא אתם לארצנו יחד עם אהבתם העזה, עם מרצם הממריא ועם כוחותיהם הרעננים, גם את הרכוש הנסיוני, המדעי החקלאי, שאצרו עמי העולם; עליהם ללמוד הלכה למעשה את עבודת האדמה בכללה או אחד ממקצועותיה, היינו: העבודה בפלחה, בנטיעות בעל ושלחין, ביערות אילני סרק; גני ירקות; דרכי גידול בקר, עופות ודבורים.
IV. קשרים
את כל העבודות הנזכרות בפרק הראשון נצטרך אנחנו הפועלים להוציא מהכוח אל המציאות. עלינו מעתה להתמחות בהן על־ידי הכנת בעלי מקצוע מבין חברינו, אשר עליהם יוטל לנצח על העבודה ועל חבריהם העובדים. אַל למחנה העובדים להימצא תדיר במצב של שעבוד לשרי המדע היחידים, המומחים הפקידים, בעלי המשכורות השמנות, הפוסעים על ראשי העובדים. העבודה העתידה להתפתח בארץ־ישראל תהיה נחלת הפועל: העובדים, המומחים והמנהלים מאתו יצא – עצם מעצמיו. חברינו האגרונומים, המהנדסים, הכימאים, הטכנאים אשר ישנם ואשר יתהוו בשורותינו, יחתרו לתפוס בידיהם את הנהלת העבודות. ההסתדרות הציונית, בתור נותן עבודה גדול, תמסור את העבודה לפועל העברי, אשר יקבלה וינהלה. העבודה המשותפת בין שני החלקים של הפועל העברי, המתעתד לבנות את הארץ: של ההסתדרות הציונית־הסוציאליסטית בגולה ושל הסתדרותנו בארץ־ישראל, מתבטאת ברקמת רשת יחסים מורכבים ומרובי גונים בין העבודה בארץ ובין זו שבחוץ־לארץ. זוהי לא רק עזרה לפועל העברי בארץ־ישראל, אלא הכנת תנאים לעשרות אלפי פועלים העתידים לעלות לארץ ולחיות בה. היינו – חיי הפועל בארץ ואחיו בחוץ־לארץ – המשולבים וצרכינו המשותפים כבר התחילו.
הקשרים אשר בינינו ובין חברינו בחוץ־לארץ הם:
א. ארגוניים
לבחוֹר מבין רבבות חברינו הפועלים בחוץ־לארץ את יודעי העבודה למקצועותיהם והעומדים להיות מוכנים לעלות לארץ, כשיידרשו לכך:
אגרונומים מומחים בכל ענפי החקלאות, ביחוד בסידור השקאה, ביעור ההרים ובהדשאת חולות ונטיעתן;
עובדים חקלאים בעלי נסיון והכנה מדעית בכל ענפי החקלאות הרבים.
חופרי בארות, קודחי בארות ארטזניות בשכבות מוצקות;
מומחים למנועי־משאבות בעזרת חשמל, נפט, פחמים; לסידור מנועי־רוח.
חרשי עץ ואבן: א) חוצבי אבן קשה ורכה בהרים, בשפלה ובנגב בעזרת מכשירים ומכונות הדשות; ב) מומחים בהכנת לבני חול ומלט ולבני חול וסיד; בחרושת הרעפים, בשריפת אבנים לסיד ובהכנת מלט;
אדריכלים, בנאים, סתתים, סיידים, נגרים.
סוללי דרכים; בוני נמלים.
מהנדסים, כימאים, טכנאים, חשמלאים.
בוני מסילות ברזל; מנהלי קטרים ורכבות.
נהגים ומתקנים לכלי רכב ממונע.
חרשי מתכת (מסגרים, יוצקים, מכונאים).
מלחים, דיגים (מנהלי סירות־מוטוריות וסירות־חשמל).
טייסים.7
עובדים בחרושת בגדים ונעלים למקצועותיהם.
עובדים רוחניים: מורים, רופאים.
ב. קשרים חקלאיים
במשא־ומתן בין המרכז החקלאי בארץ ובין חברינו החקלאים בכל ארץ וארץ; הוראת ידיעות לחברינו בגולה ההולכים להתמחות בחקלאות, בדבר המקומות והתנאים הנחוצים והמתאימים לכך; חלוקת מקצועות החקלאות ביניהם לפי הצורך המורגש בארץ ישראל; משלוח לארץ־ישראל מכונות חקלאיות ומכשירי עבודה לענפים שונים והנהגת מכונות ומכשירים חדשים (למשל טרקטורים קטנים לחרישה; אוטומובילים שומרי־קור להעברת ירקות ופירות למרחקים; טרִיֶרים משוכללים לניפוי ובירור גרעיני תבואה); חקירות ענפי החקלאות והגידולים החדשים, אשר אפשר לפתח בארץ; הספקת ספרות חקלאית מדעית לספריותינו החקלאיות בארץ; יצירת קשרים עם תחנות נסיונות שונות ועם משרדים חקלאיים ממשלתיים, ומשלוח הביוליטינים שלהם אלינו.
ג. קשרים מסחריים
אי־אפשר בזמננו לעבודת יצירה כלכלית גדולה בלי יחסי חילופין. ביחוד בארצנו, אשר מתכת, פחם ונפט טרם נחשפו בה, ואשר המכונות ומכשירי התעשיה הכבדים והנפלאים, פרי עבודת הרוח של האנושות כולה, עוד נעדרים בה. העובד העברי, אשר בעזרת התאחדותו וכוחות יצירתו יצליח לכבוש את העבודה, ייאלץ לפרוש את רשתו על אותם יחסי המסחר, אשר יידרשו בהכרח, אם לא ירצה להפקיר תמיד חלקים גדולים מפרי עבודתו בידי הסוחר המנצל, ואם ישאף לעמידה כלכלית ברשות עצמו.
לעומת המסחר הכנעני המעשיר ומרושש נשאף אנו למסחר החדש, הנאמן, מסחר ההשברה, המיוסד על יחסי־חילופין בכספים, בצרכי מזון, הלבשה, בחמרי ובמכשירי החקלאות והחרושת המרובים של רבבות חברינו, הקשורים ביניהם בקשרי אמון ושותפות בארץ ובחוץ־לארץ. לשכות המסחר שלנו אשר ייוסדו על־ידי חברינו במרכזים השונים לארצותיהם תכנסנה לארץ חמרי בנין (כולל סוגי מתכת שונים השייכים לבנין); מכונות ומכשיריהן; אוטומובילים; מכולת (אורז, קפה, סוכר), נפט, בגדים, חמרי רפואה; בהמות לגידול ולעבודה.
הן תחפשנה את הדרכים להוציא מהארץ את תוצאותיה: תבואות, פירות וירקות חיים ומשומרים; יין, דבש, אבנים נסורות;8 מלח.
V. אנשים
עלינו להביא לארץ־ישראל מהגולה משלחת מדעית מורכבת מחברינו האגרונומים הטכנאים והכימאים, אשר יגשו לחקירת האפשרויות השונות להכנות ולהתחלות העבודות מעתה, במקום שהתנאים מרשים זאת, בעזרת הפועלים החקלאים והעירונים שישנם כיום בארץ.
VI. פועלי העמים
עלינו לבוא במשא ומתן עם מוסדות פועלי העמים, אשר הכירו בצדקת דרישותינו, והנם, איפוא, בעלי בריתנו, באירופה ובאמריקה לשם:
עזרה לפועל העברי בשאיפתו להשתלם במקצועות עבודה מיוחדים הנחוצים לנו בארץ־ישראל;
עזרה בפועלים – חברים מומחים לעבודות שונות לשם הדרכת הפועל העברי בארץ־ישראל בשעת הצורך;
השתתפות במוסדותינו הכספיים על־פי תנאים מיוחדים.
מרכזי ההסתדרות הציונית הסוציאלית (בעתיד, ולעת עתה מרכזי “פועלי ציון”) בכל ארץ וארץ יכילו בקרבם את המחלקה הארץ־ישראלית אשר תיפרד לשש לשכות, מקבילות לשש הלשכות של “אחדות העבודה” ואלה הן:
א. לשכת הכספים; ב. החקלאות (או המרכז החקלאי); ג. החרושת והאומנות (או המשרד הטכני); ד. המסחר; ה. התרבות; ו. ההגירה.
תרע"ט
-
כניסת הרכוש הפרטי המנצל לארץ אינה מעניננו הפעם. אגב, לבעלי ההון הגדולים הציונים אף יקשה לפתח עסקים בארץ־ישראל על יסודות של ניצול. תמיד תעמוד לפניהם שאלת הפועל. להעסיק יהודים, בתנאים שמעסיקה ההסתדרות הציונית, ספק אם יימצאו קופצים רבים. להעסיק יהודים בתנאים גרועים לא יינתן להם מאת הסתדרות הפועלים. הם יבחרו תמיד – אם ציונים הם וטובת הארץ ידרשו – להשקיע את כספם במוסדות ההסתדרות הציונית ובעסקיה בתנאים נאותים: בריבית, בבטחונות וכיוצא בזה. ↩
-
חשוב מאוד מכמה וכמה טעמים לאומיים, מוסריים, תרבותיים, אנושיים וישוביים־כלכליים, שארצנו תהיה מהשנה הראשונה מקלט להגירת בעלי המשפחה. אף־על־פי־כן, כדי להקל במקצת על הכבודה הרבה, הנגררת על־ידי כניסת עשרות אלפי משפחות לארץ החדשה; ומשום שבבנין ארצנו השוממה יהיה נחוץ גם מחנה אמיץ לב, קל תנועה, המוכן לחרף את נפשו במקומות של סכנה מחרב האדם או הטבע – לכן מן הראוי, שבשנים הראשונות לעבודתנו תכיל העליה חלק של רוקים. ↩
-
הסכום הזה משמש רק כדי להראות לנו גבול ידוע. כל העבודות אשר דובר אודותיהן למעלה, תדרושנה קרן השקעה עצומה. השכל מחייב, שבסכום 18,400,000 פונט אפשר לבצע עבודות כבירות בשביל אלפי הפועלים במשך שלוש שנים. ואם יהיה כסף יותר, ירחיבו את העבודה. ↩
-
הסכום הזה משמש רק כדי להראות לנו גבול ידוע. כל העבודות אשר דובר אודותיהן למעלה, תדרושנה קרן השקעה עצומה. השכל מחייב, שבסכום 18,400,000 פונט אפשר לבצע עבודות כבירות בשביל אלפי הפועלים במשך שלוש שנים. ואם יהיה כסף יותר, ירחיבו את העבודה. ↩
-
אם בין יהודי סלוניקי תגדל התביעה להגירה המונית לארץ־ישראל, תשקול ההסתדרות הציונית את המצב יחד עם באי־כוח יהודי סלוניקי. הוא הדין ביחס ליהודי ארצות אחרות. ↩
-
נאמר רפיח, כדי לשׂבר את האוזן, הכונה היא בעיר אשר תיוָסד בדרום. ↩
-
ארצנו תשמש מרכז של פעולה, אשר היקפו היא גלות ישראל הפזורה על־פני כל העולם. עם התחלת איזו עליה שהיא מארצות שונות חשוב מאוד לפתח את הקשרים המהירים והנכונים בינינו ובין חברינו, ובין הארץ לבין מרכזי ההגירה.
הקשרים האלה יובטחו לנו על־ידי יצירת בסיס לתעופה בארצנו. כבדים הם פשעי התעופה באויר לאנושות. כי נצחונו הגא של האדם על הטבע נהפך לו למשמיד. את חטאיה תתחיל התעופה לכפר בהיותה לברכה לכל העולם וגם לישראל, המקומם את מולדתו החדשה. הקשר על־ידי האוירונים יתן לנו את האפשרות לנהל את העליה ואת עבודת הבנין בארץ בסדר הנכון. מי לא יודע בארצנו, שהשגת מכונה מחוץ־לארץ נמשכת ירחים, ושאחרי כן עם קלקול חלק חשוב הימנה נדונה עבודתה להפסקה של שבועות וחדשים.
רבים מבין הטייסים היהודים יעמדו מעתה על־ידי כניסתם לשורותינו הכן לעזרת העבודה והעובדים אשר בארץ־ישראל. ↩
-
עבודת הבנין הענקית העתידה להתפתח בארץ־ישראל כדי להכין בתים בשביל מיליוני היהודים (עבודה אשר לא תהיה כדוגמתה בארצות הסמוכות לה) תיצור חרושת מיוחדה לחציבת אבנים ונסירתן במידה כבירה כזאת, אשר תצליח ותספיק להוצאת חמרי אבן לארצות השכנות. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.