ר' בנימין
לא הכרתיו מתוך פעולותיו. לא שמעתי את קולו בנאומיו, לא ראיתיו בהתלקח בו הגדולה שבמדות: מסירות נפש. אך את מבטו אני זוכר, מבט חודר כליות ולב, מבט קובל ומטיח ותובע. זה היה אחרי הרצח של הראשון למאי בתרפ“א ביפו וסביבותיה. פגשתיו אז בבית ר' אברהם לב ז”ל. ראיתיו גם באותה ישיבה רבת־עסקנים של הועד הלאומי באותו הבית, בהשתתפות סוקולוב. הרצאתו של זה היתה נהדרה. מעשה ידי מנהיג לעילא ולעילא. לא רק שלא כרע תחת האסון, לא רק שלא קהה שכלו, אלא כאילו גם התגבר והתרכז. את אזני עשיתי כאפרכסת, אך עיני היתה נטויה לעומת מבטו של ד“ר ברוק ז”ל: לעומת התביעה הגדולה שלו.
אולי יש מבט כזה לאם אשר רצחו את בתה יחידתה, שמשה האחת בחיים. האיש אשר מבט כזה לו – דומה כי קרהו אסון גדול, כאילו שלוחה אש במכמני חייו. והוא הלא רק על אחת הצטער: על חלומו של הרצל שנגנז, על חוסר ההתאמה בין החלום והמציאות, על מלכות ישראל שאיננה.
והוא, משום־מה – נדמה היה לי – נועץ בכונה את מבטו בי. כאילו הוא תובע את תביעתו ביחוד ממני, כאילו עלי הוטל הדבר להיות הפרשן לתביעה זו, הבטאן שלה. הוא ראני בעבודתי בעד ה“מזרחי”. הוא הכירני בודאי במבוכותי הנפשיות. אך מבטו כאילו אמר: כל זה נוגע ואינו נוגע, מרפרף רק מן הצד, כל זה אינו נובע מן ואינו קולע אל נקודת החרבן, אל – מלכות ישראל שאיננה.
רבת זכרתי את מבטו האלם, החודר, המטיח, התובע. הוא לִוָה אותי – ואולי גם את רבים אחרים – בטיולים בודדים, על שבילים גנוזים, במחשבות תמוהות, ואם התרחקתי מן המחנה, ואם נעצתי מבט במדינות־הסביב, במזרח, באחים ממדינות ערב, ואז חלמתי על תנועה בבחינת התלות בשם, באילן הגדול אשר שרשי גזעו מתחת לעֵבר וערב יסתבכו, בערפלי עבר דהה, בחזיונות עתיד רחוק – אולי גם אז לווני אותו מבט, הכאב שבאותו מבט המשבר שבו, בחינת: את מלכות ישראל אני מבקש; בחינת גלוי חלומו של הרצל שנגנז.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.