א. בַּתֿ־ֿֿגַּלִּים    🔗

אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל הָיָה אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי כָּלֿ־ֿֿיָמָיו, מַלָּח תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט, עוֹשֵׂה מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. הַיָּם הָיָה מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ וְשִׂמְחַת גִּילוֹ, וְהַיַבְָּשָׁה נֶחְשְׁבָה בְעֵינָיו כְּגֹלֶם עָכוֹר, אֲשֶׁר אֵין אוֹר וְאֵין חַיִּים לוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן אֵילוֹן, וְלֹא יָכוֹל עוֹד לָשׁוּט וּלְשׁוֹטֵט, וַיֵלֶךְ וַיֶּטֿ־ֿֿלוֹ אֹהֶל עַלֿ־ֿֿשְׂפַת הַיָּם וַיֵּשֵׁב שָׁם. וַיֹּאמַר: טוֹבָה מְלוּנָה עַל שְׂפַת הַיָּם מֵהֵיכַל מֶלֶךְ בַּיַּבְָּשָׁה. וַיְּהִי מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ – לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁאוֹן גַּלִּים וּבִגְאוֹן הָאֳנִיּוֹת, הַהוֹלְכוֹת וּבָאוֹת, יוֹמָם, וּלְסַפֵּר בְאָזְנֵי בְּנֵי בָּנָיו הַקְּטַנִּים, הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַנֶּאֱסָפִים סְבִיבוֹת הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, אֶתֿ־ֿֿמַעֲשֵׂה יְיָ וְאֶתֿ־ֿֿנִפְלָאוֹתָיו בִּמְצוּלָה, — לַיְלָה. וַיְדַבֵּר נִפְלָאוֹת עַלֿ־ֿֿהַסַּעַר בֱּעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו, עַלֿ־ֿֿיוֹשְׁבֵי אִיִּים רְחוֹקִים אוֹכְלֵי בְּשַׂרֿ־ֿֿאָדָם וְעַלֿ־ֿֿהַדֻּלְפָּנִים אֲשֶׁר מִמַּרְאֶה מָתְנֵיהֶם וּלְמַעְלָה – דְּמוּת אָדָם לָהֵמָּה, בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת יָדַיִם וְשָדַיִם, וּמֵחֲצִי מָתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה – תַּבְנִית דָּג לָהֶם. וְכָל יוֹרְדֵי הַיָּם יוֹדְעִים, הוֹסִיף הַזָּקֵן לְסַפֵּר, כִּי הַיְּצוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. לֹאֿ־ֿֿכֵן בַּתֿ־ֿֿגַּלִּים, אֲשֶׁר נֵזֶר שַׁלְהֶבֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת בְּרֹאשָׁהּ. מִשְּׂאֵתָהּ – יָגוּרוּ יֵחַתּוּ מִשְׁבְּרֵיֿ־ֿֿיָם, וּמִדֵּי הֵרָאוֹתָהּ עַלֿ־ֿֿבָּמֳתֵיֿ־ֿֿיָם – תָּשִׁית תְּהוֹם רַבָּה לְחֶרְדַת אֱלוֹהִים. וְלֹא תָנוּחַ מִזַּעְפָּהּ – עַד הִשָּׁבֵר הָאֳנִיָּה לִרְסִיסִים, וְעַד רִדְתָּהּ בִּמְצוּלוֹת כְּמוֹ אֶבֶן. נוֹרָאָה הִיא הַיְפֵהֿ־ֿֿפִיָּה הַזֹּאת – מְצוּקֵי אֶרֶץ לֹא יַעַמְדוּ לְפָנֶיהָ.

וַיְהִי הַיוֹם וַתֵּרָא עַלֿ־ֿֿבָּמֳתֵיֿ־ֿֿיָם וַתְּשִׂימֵהוּ לַמֶּרְקָחָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל הָיָה אֹרֶךְ כָּלֿ־ֿֿגַּל, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל קוֹמָתוֹ. וְהָאֳנִיָּה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה עָלְתָה שָׁמַיִם, יָרְדָה תְהֹמוֹת, וַתָּרָם עַדֿ־ֿֿבֵּין כּוֹכָבִים, עַד כִּיֿ־ֿֿעוֹד מְעַט הָיְתָה כָּלֿ־ֿֿהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ לְמַאֲכֹלֶתֿ־ֿֿאֵשׁ מִלַּהַט הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב. וּמִתּוֹךְ הַסַּעַר הַמַּחֲרִישׁ כָּלֿ־ֿֿאֹזֶן נִשְׁמַע תְּהוֹם אֶלֿ־ֿֿתְּהוֹם קוֹרֵא: מִי יִתֶּןֿ־ֿֿלִי יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת מִמֵּךְ וְאִבַּדְתִיהָּ. וְהִנֵּהֿ־ֿֿקוֹל עוֹנֶה לְעֻמָּתוֹ: אַלֿ־ֿֿתִּתְהַלֵּל בִּגְבוּרָתֶךָ, חָקֿ־ֿֿעוֹלָם לְךָ – לֹאֿ־ֿֿתַעַבְרֵהוּ, חוֹל גְּבוּל לַיָּם. וַיִּשְׁמַע אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הָאֳנִיָּה, וַתֶּחֱזַקְנָה יָדָיו, וַיִקַּח עֲנַףֿ־ֿֿעֵץ אֵלָה, אֲשֶׁר שֵׁםֿ־ֿֿיְיָ צְבָאוֹת חָרוּת עָלֶיהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶתֿ־ֿֿבַּתֿ־ֿֿגַּלִּים וַיַעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

ב. הֻרְמִין בֶּןֿ־ֿֿלִילִית    🔗

בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה סַעַר גָּדוֹל גַּם עַלֿ־ֿֿהַיַּבָּשָׁה, וַיָּבֹא כָלֿ־ֿֿהָעָם חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵא. אַךְ הָרוֹכֵב הָאַדִּיר, אֲשֶׁר עַלֿ־ֿֿכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ קוֹרָא לוֹ הֻרְמִין בֶּןֿ־ֿֿלִילִית, לֹאֿ־ֿֿנִחַת מִפְּנֵי הָרָעַשׁ. וַיִּרְכַּב עַלֿ־ֿֿסוּסוֹ, וַיָּרָץ וַיַּעַל בִּמְלֹא שִׁטְפוֹ עַלֿ־ֿֿחוֹמַת הָעִיר, וַיַּרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה. וַיְנַסּוּ הַפָּרָשִׁים לִרְדֹּף אַחֲרָיו וּלְהַשִּׂיגוֹ וְלֹא יָכֹלוּ, וַיְהַתֵּל בָּהֶם הָרוֹכֵב. וּלְמַעַן הַרְעִימָם, וּלְהוֹכִיחָם כִּיֿ־ֿֿנוֹפְלִים הֵם מִמֶּנוּ בִּגְבוּרָתָם, לָקַח [איור בעמוד זה] בִּימִינוֹ – כּוֹס יַיִן, וְכוֹס רֵיקָה – בִּשְׂמֹאלוֹ. וַיַּעַל עַלֿ־ֿֿפִּרְדָּה קַלָּה, אֲשֶׁר עָמְדָה עַלֿ־ֿֿהַגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, וּבְעוֹדוֹ מְדַלֵּג – הֵרִיק מִכּוֹס אֶל כּוֹס, וְלֹא נָפְלָה אַף טִפָּה אַחַת מִןֿ־ֿֿהַיַּיִן אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ בוֹ הַפָּרָשִׁים, וַיָּבִיאוּ אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתֻהוּ.

ג. כַּלְבִּית    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּסָּכֵר מוֹצָא הַיַּרְדֵּן, וַיַּעַל הַנָּהָר עַל כָּל גְּדוֹתָיו וַיִּשְׁטֹף אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ. וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר, וַיִּמָצֵא כִּיֿ־ֿֿרְאֵם בֶּןֿ־ֿֿיוֹמוֹ הִטִּיל שָׁם גְּלָלִים, עַל כֵּן נֶעֶצְרוּ הַמַּיִם בְּזִרְמָתָם. וְקוֹמַת בֶּןֿ־ֿֿרְאֵמִים זֶה – אַרְבַּעַת מִיל, אֹרֶךְ צַוָּארוֹ – שְׁלֹשֶׁת מִיל, וְדַלַּת רֹאשׁוֹ – מִיל וָחֵצִי.

וּצְפַרְדֵּעַ הָיְתָה בַּיָּם, אֲשֶׁר אִם תַּעֲלֶה הַיָּבְָּשָׁה – וְסָמְכָה בָעֳבִי גַבָּהּ שִׁשִּׁים בָּתִּים. וַיָּבֹא תַנִּין, וַיִּבְלַע אֶתֿ־ֿֿהַצְפַרְדֵּעַ, וַיָטָשׁ בֶּןֿ־ֿֿעוֹרֵב, וַיֹּאכַל אֶתֿ־ֿֿהַתַּנִּין, וַיָעָף וַיֵּשֶׁב עַל אַחַד הָעֵצִים. וְעַתָּה, ֿ־ֿֿ מַהֿ־ֿֿחָזָק עֲנַף הָעֵץ כִּיֿ־ֿֿנָשָׂא אֶתֿ־ֿֿהָעֹרֵב הַכָּבֵד הַזֶּה לָשֶׁבֶת עָלָיו. וְתוֹלַעַת קְטַנָּה, וְכַלְבִּית שְׁמָהּ, עָלְתָה בִּנְחִירֵי לִוְיָתָן שַׂגִּיא כֹּחַ מְאֹד. וַתְצִיקֵהוּ, וַתְּאַלְּצֵהוּ, עַד כִּיֿ־ֿֿמֵת הָאַדִּיר הַזֶּה בְּתִגְרַת יַד הָרֶמֶשׂ הַנִּבְזֶה, וַיְקִיאֻהוּ הַמַּיִם, וַיַּשְׁלִיכֻהוּ הַיַבָּשָׁה. וַיְהִי בְּנָפְלוֹ, וַיָדָשׁ וַיָּדֶק שִׁשִּׁים עִיר – לְאָבָק דַּק פּוֹרֵחַ. וְיוֹשְׁבֵי שִׁשִּׁים עָרִים אֲחֵרוֹת חָשׁוּ, וַיִּקְחוּ מִבְּשָׂרוֹ, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ. וְאֶת אֲשֶׁר הוֹתִירוּ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים הָאֵלֶּה מִשָּׂבְעָם, בָּאוּ ישְׁבֵי עוֹד שִׁשִּׁים עָרִים, וַיִּקְחוּ, וַיִּמְלָחוּ, וַיִּתְּנוּם לְמִשְׁמֶרֶת בְּבֵיתָם. מֵחֹר הָעַיִן הָאַחַת, ֿ־ֿֿ מִלְּאוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נֹאדוֹת שֶׁמֶן. וּמִקֵּץ שָׁנָה נִקְהֲלוּ פְּלִיטֵי הֶעָרִים הַנֶּחֱרָבוֹת, וַיָּבֹאוּ בַמַּשּׂוֹר וּבַמְּגֵרָה, וַיִּכְרְתוּ אֶתֿ־ֿֿעַצְמוֹת הַלִּוְיָתָן – תַּחַת עֲצֵי הַיַּעַר וְאַבְנֵי הַשָּׂדֶה.

עֲדַת אֲנָשִׁים יָרְדוּ בָּאֳנִיָּה, וַתֵּלֶךְ הַסְּפִינָה, הָלוֹךְ וָשוֹט הָלוֹךְ וָצוֹף, עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵין אִי וְאֵין חוֹף. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָאֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, וַיִּלֹּנוּ עַלֿ־ֿֿיְיָ. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, וְהִנֵּה אִי קָטָן בְּלֵב הַיָּם, וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׂמָחוּ. וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָבִיא אֶת הַסְּפִינָה אֶל הָאִי, וַיִּקְרְבוּ וַיָּבֹאוּ וַיֵּרְדוּ שָׁם. וַיִּתְהַלְּכוּ בָּאִי לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וַיֵּשְבוּ עַלֿ־ֿֿהָאָרֶץ, וַיַּעַרְכוּ עֵצִים, וַיָשִׂימוּ אֵשׁ, וַיָּזִידוּ לָהֶם נָזִיד. הֵמָּה עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה, וְהִנֵּה הָאֲדָמָה רוֹגֶזֶת תַּחְתֵּיהֶם, זֶה כּוֹשֵׁל וְזֶה נוֹפֵל. וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְִהִנֵּה מִקְּצֵה הָאִי מִתְרוֹמֵם רֹאשׁ תַּנִּין גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, פּוֹעֵר פִּיו, וְשוֹאֵף בְּאַפּוֹ לִבְלוֹעַ אוֹתָם חַיִּים. כְּכֹל אֲשֶׁר תֵּרוֹם גֻּלְגָּלְתּוֹ – כֵּן תִּשְׁקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִתַּחְתָּם, וַיָּחוּשׁוּ וַיָּנֻסּוּ אֶל נַפְשָׁם אֶל הָאֳנִיָּה וַיִּמְלְטוּ. וַיַּבִּיטוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה – הָאָרֶץ, הָרְקוּעָה עַל הַמַּיִם, מִתְהַפֶּכֶת עַל צִדָּהּ וְאֶל אֲשֶׁר יִפְנֶה רֹאשׁ הַתַּנִין – שָׁם תִּפְנֶה גַם הִיא. וַיֵּדְעוּ כִּי לֹא עַל אַדְמַת עָפָר הִתְהַלְּכוּ, כִּי אִם עַל עֳבִי גַבֵּי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּלָה, כַּאֲשֶׁר קָדְחָה אֵשׁ בִּבְשָׂרוֹ. וַיַּבִּיטוּ מֵרָחוֹק וַיִּתְבּוֹנְנוּ, כִּי שְׁתֵּי עֵינָיו – כִּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי שָׁחַר, וּשְׁנֵי נְחִירָיו – כִּשְׁנֵי אֲפִיקֵיֿ־ֿֿמָיִם. וַיִרְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְיָ, וַיְבָרְכוּ אֶת יְיָ, כִּי הִצִּיל נַפְשָׁם מִמָּוֶת.

ה. זִיז שָׂדַי    🔗

זִיז שָׂדַי – הוּא עוֹף גָּדוֹל מְאֹד, וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כְּנָפָיו – יְכַסֶּה אֶת עֵין הָאָרֶץ. עַל קַרְקַע הַיָּם – תַּעֲמֹדְנָה רַגְלָיו הַשׁוֹקְעוֹת בַּמַּיִם עַד קַרְסֻלֵּיהֶן, וְרֹאשׁוֹ – מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים עַל פָּנָיו בָּאֳנִיָה, וַיִּרְאוּ כִּי רַק עַד קַרְסֻלֵּי הַצִּפּוֹר יַגִּיעוּ הַמָּיִם. וַיֹּאמְרוּ בִּלְבָבָם: יָרֹד נֵרֵד פֹּה לִרְחֹץ אֶת בְּשָׂרֵנוּ כִּי לֹא עָמְקוּ הַמַּיִם. וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא: אַל תֵּרְדוּ כִּי בְּנַפְשְׁכֶם הוּא! כִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה חָלְפָה אֳנִיָּה וְאִישׁ חָרַשׁ עֵצִים יָשַׁב בָּהּ וְגַרְזֶן בְּיָדוֹ וַיִּשַּׁל הַבַּרְזֶל מִןֿ־ֿֿהָעֵץ וַיִפֹּל הַמַּיְמָה. וְעַתָּה, הִנֵּה עָבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָפַל, וְאֶל קַרְקַע הַיָּם עוֹד לֹא הִגִּיעַ. כִּי הַמְּעַט מִן הַמַּיִם עָמְקוּ – עַזִּים וְסֹעֲרִים הֵמָּה מְאֹד, וְרֶגַע לֹא יִשְׁקְטוּ, עַל כֵּן לֹא הָיְתָה עוֹד מְנוּחָה לַבַּרְזֶל הַצּוֹלֵל עַד הַיּוֹם. וַיִּשְׁמְעוּ הַאֲנָשִׁים בְקוֹל הַקּוֹרֵא, וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם וְלֹא יָרְדוּ. וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה – אַרְגַּז אֶבֶן יְקָרָה צָף וּמִתְנוֹסֵס בְּרָאשֵׁי הַגַּלִּים הַהוֹמִים וַהֲמוֹן דָּגִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ לְשָׁמְרוֹ. וַיִּתְחַזֵּק אִיש מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, וַיִקְפֹּץ אֶל הַמַּיִם וַיִפְרֹשׂ יָדָיו לִשְׂחוֹת, לְהַצִּיל אֶת הָאַרְגָּז מִן הַדָּגִים. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו דָּג לִשְׁבֹּר אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו, וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי נָגַע הַדָּג בְּכַף יְרֵכוֹ וַיַּז עָלָיו מִן הַחֹמֶץ אֲשֶׁר עִמּוֹ בַּנֹּאד וַיִּבְרַח מִפָּנָיו הַדָּג וַיָּנֹס. וַיִּשְׁלַח הָאִישׁ אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת הָאַרְגָּז וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר: הִשָּׁמֶר לְךָ, בֶּןֿ־ֿֿאָדָם, מִנְּגֹּעַ בָּאַרְגָּז הַזֶּה. כִּי מִשְׁמֶרֶת הוּא בְּיַד הַדָּגִים לְאֵשֶׁת חֲנִינָא בֶּןֿ־ֿֿדּוֹסָא עַבְדִּי עַל עֲשׂוֹתָהּ גְּדִילִים בְּאוּר! – בְּכַנְפִי בְּחִירַי, הַמִּתְהַלְּכִים לְפָנַי בְעֵדֶן גַּנִּי. וַיִּשְׁמַע הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּשָׁב אֶל רֵעָיו הַהוֹלְכִים אִתּוֹ וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו וַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ הַאֲנָשִׁים מְאֹד.

ו. אֶבֶןֿ־ֿֿהַתְּחִיָּה, סַמְתָּר ורֹתֶם    🔗

וַיָּסוּרוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ מִשְבְּרֵיֿ־ֿֿיָם וְחוֹצְבִים בְּאַבְנֵי אֶקְדָּח גְּדוֹלוֹת מְאֹד תַּבְנִית שְׁעָרִים. עֶשֶׂר אַמּוֹת – רֹחַב הַשַּׁעַר, וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת – קוֹמָתוֹ. וַיִשְאֲלוּ אוֹתָם: לְמִי אֵלֶּה? וַיַעֲנוּ הַמַּלְאָכִים: לְחוֹמַתֿ־ֿֿאֵשׁ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם יִהְיוּ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. וַיַּרְחִיקוּ עוֹד לָלֶכֶת וְהִנֵה אֶבֶן נוֹצֶצֶת מְאֹד נִשְׁקֶפֶת לָהֶם מִּתוֹךְ הַמַּיִם. וַיֵּרֶד הָאִישׁ לָשׁוּט בַּמַּיִם וּלְקַחְתָּהּ וַיָּרָץ תַּנִּין בַּחֲמַת כֹּחוֹ אֶל הָאֳנִיָּה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ. וַיָּבוֹא עוֹרֵב וַיָּסַר אֶת רֹאשׁ הַתַּנִּין מֵעָלָיו וַיֵּצֶק דַּם הַתַּנִּין וַיַּאְדִּימוּ הַמַּיִם וַיִּהְיוּ לְדָם. וַיְמַהֵר תַּנִּין אַחֵר וַיִּקַּח אֶתֿ־ֿֿהָאֶבֶן וַיִתְּנָהּ עַלֿ־ֿֿהַתַּנִּין הֶהָרוּג וַיְחִי. וַיִּפְעַר עוֹד הַפַּעַם אֶת כֶּפֶל רִסְנוֹ לִבְלֹעַ אֶתֿ־ֿֿהָאֳנִיָּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, וַיָּבֹא צִפּוֹר שָׁמַיִם וַיַּהַרְגֵהוּ. וַיִּתְחַזְּקוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּאַסְפוּ אֶת הָאֶבֶן אֶל הָאֳנִיָּה. וַיְהִי בְּבוֹאָהּ שָׁם, וַתִּחְיֶינָה הַצִּפֳּרִים הַטְּבוּחוֹת וְהַמְּלוּחוֹת וַתַּעֲמֹדְנָה עַל רַגְלֵיהֶן וַתִּפְרֹשְׂנָה כַּנְפֵיהֶן וַתָּעוֹפְנָה, וַיֵּדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי אֶבֶן הַתְּחִיָּה הוּא.

וַיְהִי כִּי הִתְעוֹפְפוּ הַיּוֹנִים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת, וַיִּרְעֲבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּתְאַוּוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וַיָּבוֹאוּ אֶל אַחַד הָאִיִּים וַיִּקְנוּ לָהֶם פָּר וַיִשְׁחָטוּהוּ וַיְנַתְּחוּהוּ. וַיִּקְחוּ אֶת הַצֵּלָע וְאֶת כַּף הַיָּרֵךְ וַיְנַקְּרוּ אֶת גִּידֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ עַל הָעֵשֶׂב. וַיְהִי אַךְ נָגֹעַ נָגַע הַבָּשָׂר בָּעֵשֶׂב, וְהִנֵּה קָרְבוּ הַגִּידִים אֶל כַּף הַיָּרֵךְ וַיִּהְיוּ לְבָשָׂר אֶחַד כְּבַתְּחִלָּה. וַיִּתְּנוּ אֶת הַבָּשָׂר עַל הַגֶּחָלִים וַיִּצְלוּהוּ וַיֹּאכְלוּהוּ, וַיֵּיטִיבוּ לִבָּם וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם.

וַיָּשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים מִקֵּץ שְׁנֵיםֿ־ֿֿעָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִנֵּה הַגְחָלִים בּוֹעֲרוֹת עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִיש אֶל רֵעֵהוּ. וַיִּשְׁאֲלוּ פִּי חָכָם וַיֹּאמֶר לָהֶם: הָעֵשֶׂב – הוּא סַמְתָּר, הַמַּחֲלִים כָּל בָּשָׂר, וְהַגַּחֶלֶת – רֹתֶם הוּא, הַמַּחֲזִיק חֻמּוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה.