במקור הופיעו איורים מאת יוסל ברגנר, שאין לנו רשות להנגיש לפי שעה (הערת פרויקט בן־יהודה).

א

ספור הפלאים – החביב על כל ילדי העולם, וגם על המבוגרים, שוחרי הפיוט העממי; – ספור־הפלאים עתיר־הדמיון, שאין ההגיון השכיח כובל אותו והוא פרי המצאה מדהימה; המשתף כוחות מעל־טבע בחיי היומיום; הפותח פה לחיות ועופות והם מדברים ושרים כבני־אדם; המעניק לבני־אדם פרצופי חיות ועופות; המאכלס את העולם בענקים, בגמדים, המבית שדים ושדות, בנות־ים ורוחות־הרים; המסתיע במכשפים ובמכשפות, ובקוסמי קסמים; המשפיע תופעות פלא, ומטה לבבות חכמים ונבונים, ואפילו אנשי־הגיון, להאמין באשר לא יאמן; – ספור־הפלאים הפלאי, – מקורו, כידוע, בעבר רחוק, קדום מקדומים, – הודו, סין, יון, פרס.

ואולם, – היש מי שיודע, ואפילו בינינו, העברים, שיש אוצר־יקרות של ספורי־פלאים שמקורם בעבר עברי קדום? ספור פלאים, עברי־מקורי, שגם הוא מבורך בדמיון ובהמצאות מדהימות, העשוי להלהיב ולבדח את הדעת? מה גרם לעובדה זו של הסחת־הדעת ממציאות ספור־הפלאים העברי, שאין מגישים אותו, בצורה הראויה לכך, למקרא ילדינו, שעה שמפטמים אותם בספורי־פלא מתורגמים, ואפילו הם פחותים בערכם, הדמיוני והחנוכי, מספורים־הפלאים העברים הקדומים?

קודם־כל באה הסחת־דעת זו בשל השיגרה, שעשתה את הספורים האלה בחינת “נספח” לכתבי־הקודש ולסוגיות התלמוד; ספורי־הפלאים לא הופרדו לעצמם, אלא שמשו תמיד “לואי” להלכה, לואי שאין תפקידו אלא לסבר את האוזן ואיננו, חלילה, ענין לעצמו; שנית גרם לכך – קצור־הנסוח של הספורים, קצור שהפך ספורים אלה למין מיוחד של משלי־חכמה; ושלישית – האבות עשו את הספורים האלה לקנינם האישי, מין חומר ל“שיחת־חולין” ומנעו מלעשות אותם “שיחת־חג” לבנים, לילדיהם.

ובשל כל אלה היה האוצר הבלום של ספורי־פלאים מקוריים ומיוחדים־במינם – למין נעלם, הקים ואינו ידוע, השמור רק ליודעי־ח"ן בלבד.

ב

זאב יעבץ, – דוקא יהודי אדוק בדת ישראל, חכם ההיסטוריה הישראלית, מורה ומחנך לפי כללי המסורת, הוא שהפליא להבין ולעשות, בקומו יום אחד, בקבצו את כל ספורי־הפלאים העברים הקדומים מפזוריהם בספרי־מקור רבים שהפקיע אותם מן התלות בהלכה, שגאל אותם מצמצום לשונם, שהרחיב את יריעתם, שהלבישם מחלצות לשון ודברי פיוט, והגישם כחומר מקרא לבני־נוער בשם מוזר קצת – “שיחות ושמועות מני קדם”.

תעודת־חכמה נוספת לדוד פרישמן, ששׂשׂ בכל הויתו הבקרתית להופעת הספורים האלה, שכתב עליהם וחזר וכתב בהתפעלות גדולה ובפרוט מפורט, שבקש לעשות נפשות לספורים אלה ולהקנות אליכם יחס כיחס אל ספורי־פלאים רבי־ערך־ומשקל, כערך ומשקל אשר לספורי הפלאים מידי סופרי־ילדים מפורסמים לתהלה בספרויות העמים; גם יעקב פיכמן, המשורר והמבקר, נלהב מן הספורים האלה ושבחם בפה מלא; ואולם, – הנס לא קרה, – והספר על ספוריו הנפלאים נשאר נחלת יחידים ולאו דוקא נחלת ילדים ובני־נוער; ואין ספק, כי גרמו לכך – שם הספר, המטשטש את מהותו כמות־שהיא, כותרות הפרקים הבודדים, שלא מצו את התוכן ולא קרבוהו ללבו של הקורא הצעיר בן הזמן הזה.

כלומר: – חסרו דברים של מה־בכך, קצת שפור של ענינים “חיצוניים”, שהם נחיצות וחשיבות לגבי ספר־ילדים, – אבל העיקר החשוב נתן כאן בשפע ובהבנה מרובה, בטעם־טוב־למופת.

ג

א. הספורים נתנו במלוא עצמותם, בלי זיקה לעיקר אחר; לא כהסבר ולא כפירוש – אלא כספור החשוב לעצמו, מכוח הדמיון שבו, בזכות ההמצאה המדהימה, מכוח העממיות הפיוטית המפעמת בכל הספורים האלה, בזכות הרצון העז ההופך עובדה; גם שעה שמוסר־ההשכל מונח ביסוד הספור אין הוא גורע, חלילה, מן הספור, אלא סומכו ומחזקו, שכן זה מוסר־השכל עדין ומוצדק, מתקבל על הדעת התמימה והישרה.

ב. לשון־הספורים הולמת את תכנם, והיא חלק משלמותם־מלכתחלה; זוהי לשון שיש בה דמיון ודמוי, שיש בה נגון ויש בה ציוריות מקורית, לשון שיש בה חכמת יצירה; זוהי לשון של שירה, - עשירה בתמונתיות, במשמעויות נפלאות; וילדים, בעלי טעם ואוזן קשבת ומבחינה, ודאי שישמחו ללשון כזאת שהיא קשורה ושלובה עם התוכן וגם בה טמונים פלאים – מחבואים, חמוקים, מסכות, רמזים, חידות פתרונות.

האם יש נבונים וחכמים ללשון מן הילדים? מי כמוהם אוהבי שעשועי־לשון, מי כמוהם חובבי קצב וחריזה ומבחינים בין האמת לבין השקר שבהם?

לשונו של זאב יעבץ בספורי־פלאים אלה גם הוא ספור־פלא בזמנו שלו, ואפילו בזמננו אנו, כשאין זו דוקא שכיחה בתוכנו, ואף לא בכונה־תחלה למען מגמה מסוימת; אכן, ספורי־פלאים אלה, – קדומים, ראשוניים, עבריים, מא' ועד ת', – לפי צביון הנוגעים־בדבר, לפי טעם ההיסטוריה בזמנה, לפי הנפשות־הפועלות בהם, לפי טבע המקום, – רק בלשון זו טבעיים הם, מוסברים הם; זה לבושם האמתי לגופם, זה נגונם הנכון לנשמתם בהם.

והלואי ויבינו זאת הורים, מורים ומחנכים, ואשר על־כן הגש יגישו את הספורים האלה לילדיהם, וידעו ללמד סניגוריה על התוכן ועל הצורה גם יחד, וילמדום להבין למקוריות עברית ולהוקרתה של מקוריות זו.

שם הספר, שמות הספורים והפסוק במהדורה זו, – הם שלי.

י. זמורה

א. בַּת־גַּלִּים

אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל הָיָה אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי כָּל־יָמָיו, מַלָּח תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט, עוֹשֵׂה מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. הַיָּם הָיָה מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ וְשִׂמְחַת גִּילוֹ, וְהַיַבְָּשָׁה נֶחְשְׁבָה בְעֵינָיו כְּגֹלֶם עָכוֹר, אֲשֶׁר אֵין אוֹר וְאֵין חַיִּים לוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן אֵילוֹן, וְלֹא יָכוֹל עוֹד לָשׁוּט וּלְשׁוֹטֵט, וַיֵלֶךְ וַיֶּט־לוֹ אֹהֶל עַל־שְׂפַת הַיָּם וַיֵּשֵׁב שָׁם. וַיֹּאמַר: טוֹבָה מְלוּנָה עַל שְׂפַת הַיָּם מֵהֵיכַל מֶלֶךְ בַּיַּבְָּשָׁה. וַיְּהִי מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ – לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁאוֹן גַּלִּים וּבִגְאוֹן הָאֳנִיּוֹת, הַהוֹלְכוֹת וּבָאוֹת, יוֹמָם, וּלְסַפֵּר בְאָזְנֵי בְּנֵי בָּנָיו הַקְּטַנִּים, הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַנֶּאֱסָפִים סְבִיבוֹת הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, אֶת־מַעֲשֵׂה יְיָ וְאֶת־נִפְלָאוֹתָיו בִּמְצוּלָה, — לַיְלָה. וַיְדַבֵּר נִפְלָאוֹת עַל־הַסַּעַר בֱּעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו, עַל־יוֹשְׁבֵי אִיִּים רְחוֹקִים אוֹכְלֵי בְּשַׂר־אָדָם וְעַל־הַדֻּלְפָּנִים אֲשֶׁר מִמַּרְאֶה מָתְנֵיהֶם וּלְמַעְלָה – דְּמוּת אָדָם לָהֵמָּה, בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת יָדַיִם וְשָדַיִם, וּמֵחֲצִי מָתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה – תַּבְנִית דָּג לָהֶם. וְכָל יוֹרְדֵי הַיָּם יוֹדְעִים, הוֹסִיף הַזָּקֵן לְסַפֵּר, כִּי הַיְּצוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. לֹא־כֵן בַּת־גַּלִּים, אֲשֶׁר נֵזֶר שַׁלְהֶבֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת בְּרֹאשָׁהּ. מִשְּׂאֵתָהּ – יָגוּרוּ יֵחַתּוּ מִשְׁבְּרֵי־יָם, וּמִדֵּי הֵרָאוֹתָהּ עַל־בָּמֳתֵי־יָם – תָּשִׁית תְּהוֹם רַבָּה לְחֶרְדַת אֱלוֹהִים. וְלֹא תָנוּחַ מִזַּעְפָּהּ – עַד הִשָּׁבֵר הָאֳנִיָּה לִרְסִיסִים, וְעַד רִדְתָּהּ בִּמְצוּלוֹת כְּמוֹ אֶבֶן. נוֹרָאָה הִיא הַיְפֵה־פִיָּה הַזֹּאת – מְצוּקֵי אֶרֶץ לֹא יַעַמְדוּ לְפָנֶיהָ.

וַיְהִי הַיוֹם וַתֵּרָא עַל־בָּמֳתֵי־יָם וַתְּשִׂימֵהוּ לַמֶּרְקָחָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל הָיָה אֹרֶךְ כָּל־גַּל, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל קוֹמָתוֹ. וְהָאֳנִיָּה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה עָלְתָה שָׁמַיִם, יָרְדָה תְהֹמוֹת, וַתָּרָם עַד־בֵּין כּוֹכָבִים, עַד כִּי־עוֹד מְעַט הָיְתָה כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ מִלַּהַט הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב. וּמִתּוֹךְ הַסַּעַר הַמַּחֲרִישׁ כָּל־אֹזֶן נִשְׁמַע תְּהוֹם אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא: מִי יִתֶּן־לִי יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת מִמֵּךְ וְאִבַּדְתִיהָּ. וְהִנֵּה־קוֹל עוֹנֶה לְעֻמָּתוֹ: אַל־תִּתְהַלֵּל בִּגְבוּרָתֶךָ, חָק־עוֹלָם לְךָ – לֹא־תַעַבְרֵהוּ, חוֹל גְּבוּל לַיָּם. וַיִּשְׁמַע אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הָאֳנִיָּה, וַתֶּחֱזַקְנָה יָדָיו, וַיִקַּח עֲנַף־עֵץ אֵלָה, אֲשֶׁר שֵׁם־יְיָ צְבָאוֹת חָרוּת עָלֶיהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶת־בַּת־גַּלִּים וַיַעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

ב. הֻרְמִין בֶּן־לִילִית

בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה סַעַר גָּדוֹל גַּם עַל־הַיַּבָּשָׁה, וַיָּבֹא כָל־הָעָם חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵא. אַךְ הָרוֹכֵב הָאַדִּיר, אֲשֶׁר עַל־כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ קוֹרָא לוֹ הֻרְמִין בֶּן־לִילִית, לֹא־נִחַת מִפְּנֵי הָרָעַשׁ. וַיִּרְכַּב עַל־סוּסוֹ, וַיָּרָץ וַיַּעַל בִּמְלֹא שִׁטְפוֹ עַל־חוֹמַת הָעִיר, וַיַּרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה. וַיְנַסּוּ הַפָּרָשִׁים לִרְדֹּף אַחֲרָיו וּלְהַשִּׂיגוֹ וְלֹא יָכֹלוּ, וַיְהַתֵּל בָּהֶם הָרוֹכֵב. וּלְמַעַן הַרְעִימָם, וּלְהוֹכִיחָם כִּי־נוֹפְלִים הֵם מִמֶּנוּ בִּגְבוּרָתָם, לָקַח בִּימִינוֹ – כּוֹס יַיִן, וְכוֹס רֵיקָה – בִּשְׂמֹאלוֹ. וַיַּעַל עַל־פִּרְדָּה קַלָּה, אֲשֶׁר עָמְדָה עַל־הַגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, וּבְעוֹדוֹ מְדַלֵּג – הֵרִיק מִכּוֹס אֶל כּוֹס, וְלֹא נָפְלָה אַף טִפָּה אַחַת מִן־הַיַּיִן אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ בוֹ הַפָּרָשִׁים, וַיָּבִיאוּ אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתֻהוּ.

ג. כַּלְבִּית

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּסָּכֵר מוֹצָא הַיַּרְדֵּן, וַיַּעַל הַנָּהָר עַל כָּל גְּדוֹתָיו וַיִּשְׁטֹף אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ. וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר, וַיִּמָצֵא כִּי־רְאֵם בֶּן־יוֹמוֹ הִטִּיל שָׁם גְּלָלִים, עַל כֵּן נֶעֶצְרוּ הַמַּיִם בְּזִרְמָתָם. וְקוֹמַת בֶּן־רְאֵמִים זֶה – אַרְבַּעַת מִיל, אֹרֶךְ צַוָּארוֹ – שְׁלֹשֶׁת מִיל, וְדַלַּת רֹאשׁוֹ – מִיל וָחֵצִי.

וּצְפַרְדֵּעַ הָיְתָה בַּיָּם, אֲשֶׁר אִם תַּעֲלֶה הַיָּבְָּשָׁה – וְסָמְכָה בָעֳבִי גַבָּהּ שִׁשִּׁים בָּתִּים. וַיָּבֹא תַנִּין, וַיִּבְלַע אֶת־הַצְפַרְדֵּעַ, וַיָטָשׁ בֶּן־עוֹרֵב, וַיֹּאכַל אֶת־הַתַּנִּין, וַיָעָף וַיֵּשֶׁב עַל אַחַד הָעֵצִים. וְעַתָּה, - מַה־חָזָק עֲנַף הָעֵץ כִּי־נָשָׂא אֶת־הָעֹרֵב הַכָּבֵד הַזֶּה לָשֶׁבֶת עָלָיו. וְתוֹלַעַת קְטַנָּה, וְכַלְבִּית שְׁמָהּ, עָלְתָה בִּנְחִירֵי לִוְיָתָן שַׂגִּיא כֹּחַ מְאֹד. וַתְצִיקֵהוּ, וַתְּאַלְּצֵהוּ, עַד כִּי־מֵת הָאַדִּיר הַזֶּה בְּתִגְרַת יַד הָרֶמֶשׂ הַנִּבְזֶה, וַיְקִיאֻהוּ הַמַּיִם, וַיַּשְׁלִיכֻהוּ הַיַבָּשָׁה. וַיְהִי בְּנָפְלוֹ, וַיָדָשׁ וַיָּדֶק שִׁשִּׁים עִיר – לְאָבָק דַּק פּוֹרֵחַ. וְיוֹשְׁבֵי שִׁשִּׁים עָרִים אֲחֵרוֹת חָשׁוּ, וַיִּקְחוּ מִבְּשָׂרוֹ, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ. וְאֶת אֲשֶׁר הוֹתִירוּ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים הָאֵלֶּה מִשָּׂבְעָם, בָּאוּ ישְׁבֵי עוֹד שִׁשִּׁים עָרִים, וַיִּקְחוּ, וַיִּמְלָחוּ, וַיִּתְּנוּם לְמִשְׁמֶרֶת בְּבֵיתָם. מֵחֹר הָעַיִן הָאַחַת, - מִלְּאוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נֹאדוֹת שֶׁמֶן. וּמִקֵּץ שָׁנָה נִקְהֲלוּ פְּלִיטֵי הֶעָרִים הַנֶּחֱרָבוֹת, וַיָּבֹאוּ בַמַּשּׂוֹר וּבַמְּגֵרָה, וַיִּכְרְתוּ אֶת־עַצְמוֹת הַלִּוְיָתָן – תַּחַת עֲצֵי הַיַּעַר וְאַבְנֵי הַשָּׂדֶה.

ד. עַל גַבֵּי הַתַּנִין

עֲדַת אֲנָשִׁים יָרְדוּ בָּאֳנִיָּה, וַתֵּלֶךְ הַסְּפִינָה, הָלוֹךְ וָשוֹט הָלוֹךְ וָצוֹף, עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵין אִי וְאֵין חוֹף. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָאֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, וַיִּלֹּנוּ עַל־יְיָ. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, וְהִנֵּה אִי קָטָן בְּלֵב הַיָּם, וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׂמָחוּ. וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָבִיא אֶת הַסְּפִינָה אֶל הָאִי, וַיִּקְרְבוּ וַיָּבֹאוּ וַיֵּרְדוּ שָׁם. וַיִּתְהַלְּכוּ בָּאִי לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וַיֵּשְבוּ עַל־הָאָרֶץ, וַיַּעַרְכוּ עֵצִים, וַיָשִׂימוּ אֵשׁ, וַיָּזִידוּ לָהֶם נָזִיד. הֵמָּה עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה, וְהִנֵּה הָאֲדָמָה רוֹגֶזֶת תַּחְתֵּיהֶם, זֶה כּוֹשֵׁל וְזֶה נוֹפֵל. וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְִהִנֵּה מִקְּצֵה הָאִי מִתְרוֹמֵם רֹאשׁ תַּנִּין גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, פּוֹעֵר פִּיו, וְשוֹאֵף בְּאַפּוֹ לִבְלוֹעַ אוֹתָם חַיִּים. כְּכֹל אֲשֶׁר תֵּרוֹם גֻּלְגָּלְתּוֹ – כֵּן תִּשְׁקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִתַּחְתָּם, וַיָּחוּשׁוּ וַיָּנֻסּוּ אֶל נַפְשָׁם אֶל הָאֳנִיָּה וַיִּמְלְטוּ. וַיַּבִּיטוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה – הָאָרֶץ, הָרְקוּעָה עַל הַמַּיִם, מִתְהַפֶּכֶת עַל צִדָּהּ וְאֶל אֲשֶׁר יִפְנֶה רֹאשׁ הַתַּנִין – שָׁם תִּפְנֶה גַם הִיא. וַיֵּדְעוּ כִּי לֹא עַל אַדְמַת עָפָר הִתְהַלְּכוּ, כִּי אִם עַל עֳבִי גַבֵּי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּלָה, כַּאֲשֶׁר קָדְחָה אֵשׁ בִּבְשָׂרוֹ. וַיַּבִּיטוּ מֵרָחוֹק וַיִּתְבּוֹנְנוּ, כִּי שְׁתֵּי עֵינָיו – כִּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי שָׁחַר, וּשְׁנֵי נְחִירָיו – כִּשְׁנֵי אֲפִיקֵי־מָיִם. וַיִרְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְיָ, וַיְבָרְכוּ אֶת יְיָ, כִּי הִצִּיל נַפְשָׁם מִמָּוֶת.

ה. זִיז שָׂדַי

זִיז שָׂדַי – הוּא עוֹף גָּדוֹל מְאֹד, וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כְּנָפָיו – יְכַסֶּה אֶת עֵין הָאָרֶץ. עַל קַרְקַע הַיָּם – תַּעֲמֹדְנָה רַגְלָיו הַשׁוֹקְעוֹת בַּמַּיִם עַד קַרְסֻלֵּיהֶן, וְרֹאשׁוֹ – מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים עַל פָּנָיו בָּאֳנִיָה, וַיִּרְאוּ כִּי רַק עַד קַרְסֻלֵּי הַצִּפּוֹר יַגִּיעוּ הַמָּיִם. וַיֹּאמְרוּ בִּלְבָבָם: יָרֹד נֵרֵד פֹּה לִרְחֹץ אֶת בְּשָׂרֵנוּ כִּי לֹא עָמְקוּ הַמַּיִם. וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא: אַל תֵּרְדוּ כִּי בְּנַפְשְׁכֶם הוּא! כִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה חָלְפָה אֳנִיָּה וְאִישׁ חָרַשׁ עֵצִים יָשַׁב בָּהּ וְגַרְזֶן בְּיָדוֹ וַיִּשַּׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ וַיִפֹּל הַמַּיְמָה. וְעַתָּה, הִנֵּה עָבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָפַל, וְאֶל קַרְקַע הַיָּם עוֹד לֹא הִגִּיעַ. כִּי הַמְּעַט מִן הַמַּיִם עָמְקוּ – עַזִּים וְסֹעֲרִים הֵמָּה מְאֹד, וְרֶגַע לֹא יִשְׁקְטוּ, עַל כֵּן לֹא הָיְתָה עוֹד מְנוּחָה לַבַּרְזֶל הַצּוֹלֵל עַד הַיּוֹם. וַיִּשְׁמְעוּ הַאֲנָשִׁים בְקוֹל הַקּוֹרֵא, וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם וְלֹא יָרְדוּ. וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה – אַרְגַּז אֶבֶן יְקָרָה צָף וּמִתְנוֹסֵס בְּרָאשֵׁי הַגַּלִּים הַהוֹמִים וַהֲמוֹן דָּגִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ לְשָׁמְרוֹ. וַיִּתְחַזֵּק אִיש מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, וַיִקְפֹּץ אֶל הַמַּיִם וַיִפְרֹשׂ יָדָיו לִשְׂחוֹת, לְהַצִּיל אֶת הָאַרְגָּז מִן הַדָּגִים. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו דָּג לִשְׁבֹּר אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו, וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי נָגַע הַדָּג בְּכַף יְרֵכוֹ וַיַּז עָלָיו מִן הַחֹמֶץ אֲשֶׁר עִמּוֹ בַּנֹּאד וַיִּבְרַח מִפָּנָיו הַדָּג וַיָּנֹס. וַיִּשְׁלַח הָאִישׁ אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת הָאַרְגָּז וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר: הִשָּׁמֶר לְךָ, בֶּן־אָדָם, מִנְּגֹּעַ בָּאַרְגָּז הַזֶּה. כִּי מִשְׁמֶרֶת הוּא בְּיַד הַדָּגִים לְאֵשֶׁת חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא עַבְדִּי עַל עֲשׂוֹתָהּ גְּדִילִים בְּאוּר! – בְּכַנְפִי בְּחִירַי, הַמִּתְהַלְּכִים לְפָנַי בְעֵדֶן גַּנִּי. וַיִּשְׁמַע הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּשָׁב אֶל רֵעָיו הַהוֹלְכִים אִתּוֹ וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו וַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ הַאֲנָשִׁים מְאֹד.

ו. אֶבֶן־הַתְּחִיָּה, סַמְתָּר ורֹתֶם

וַיָּסוּרוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ מִשְבְּרֵי־יָם וְחוֹצְבִים בְּאַבְנֵי אֶקְדָּח גְּדוֹלוֹת מְאֹד תַּבְנִית שְׁעָרִים. עֶשֶׂר אַמּוֹת – רֹחַב הַשַּׁעַר, וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת – קוֹמָתוֹ. וַיִשְאֲלוּ אוֹתָם: לְמִי אֵלֶּה? וַיַעֲנוּ הַמַּלְאָכִים: לְחוֹמַת־אֵשׁ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם יִהְיוּ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. וַיַּרְחִיקוּ עוֹד לָלֶכֶת וְהִנֵה אֶבֶן נוֹצֶצֶת מְאֹד נִשְׁקֶפֶת לָהֶם מִּתוֹךְ הַמַּיִם. וַיֵּרֶד הָאִישׁ לָשׁוּט בַּמַּיִם וּלְקַחְתָּהּ וַיָּרָץ תַּנִּין בַּחֲמַת כֹּחוֹ אֶל הָאֳנִיָּה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ. וַיָּבוֹא עוֹרֵב וַיָּסַר אֶת רֹאשׁ הַתַּנִּין מֵעָלָיו וַיֵּצֶק דַּם הַתַּנִּין וַיַּאְדִּימוּ הַמַּיִם וַיִּהְיוּ לְדָם. וַיְמַהֵר תַּנִּין אַחֵר וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן וַיִתְּנָהּ עַל־הַתַּנִּין הֶהָרוּג וַיְחִי. וַיִּפְעַר עוֹד הַפַּעַם אֶת כֶּפֶל רִסְנוֹ לִבְלֹעַ אֶת־הָאֳנִיָּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, וַיָּבֹא צִפּוֹר שָׁמַיִם וַיַּהַרְגֵהוּ. וַיִּתְחַזְּקוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּאַסְפוּ אֶת הָאֶבֶן אֶל הָאֳנִיָּה. וַיְהִי בְּבוֹאָהּ שָׁם, וַתִּחְיֶינָה הַצִּפֳּרִים הַטְּבוּחוֹת וְהַמְּלוּחוֹת וַתַּעֲמֹדְנָה עַל רַגְלֵיהֶן וַתִּפְרֹשְׂנָה כַּנְפֵיהֶן וַתָּעוֹפְנָה, וַיֵּדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי אֶבֶן הַתְּחִיָּה הוּא.

וַיְהִי כִּי הִתְעוֹפְפוּ הַיּוֹנִים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת, וַיִּרְעֲבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּתְאַוּוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וַיָּבוֹאוּ אֶל אַחַד הָאִיִּים וַיִּקְנוּ לָהֶם פָּר וַיִשְׁחָטוּהוּ וַיְנַתְּחוּהוּ. וַיִּקְחוּ אֶת הַצֵּלָע וְאֶת כַּף הַיָּרֵךְ וַיְנַקְּרוּ אֶת גִּידֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ עַל הָעֵשֶׂב. וַיְהִי אַךְ נָגֹעַ נָגַע הַבָּשָׂר בָּעֵשֶׂב, וְהִנֵּה קָרְבוּ הַגִּידִים אֶל כַּף הַיָּרֵךְ וַיִּהְיוּ לְבָשָׂר אֶחַד כְּבַתְּחִלָּה. וַיִּתְּנוּ אֶת הַבָּשָׂר עַל הַגֶּחָלִים וַיִּצְלוּהוּ וַיֹּאכְלוּהוּ, וַיֵּיטִיבוּ לִבָּם וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם.

וַיָּשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים מִקֵּץ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִנֵּה הַגְחָלִים בּוֹעֲרוֹת עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִיש אֶל רֵעֵהוּ. וַיִּשְׁאֲלוּ פִּי חָכָם וַיֹּאמֶר לָהֶם: הָעֵשֶׂב – הוּא סַמְתָּר, הַמַּחֲלִים כָּל בָּשָׂר, וְהַגַּחֶלֶת – רֹתֶם הוּא, הַמַּחֲזִיק חֻמּוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה.

אִישׁ תַּיָּר הָלַךְ לְמַסָּעָיו, וַיָּבוֹא הַמִּדְבָּרָה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מֵתוּ לִפְנֵי יְיָ הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים בְּקוֹל מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. וַיַּרְא וְהִנֵּה כֻּלָּם – שׁוֹכְבִים עַל גַּבּוֹתָם, וּפְנֵיהֶם לְמַעְלָה, וִידֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם – נְטוּיוֹת לְאֹרֶךְ קוֹמָתָם. לְבַד מִן הָאֶחָד, אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת רַגְלוֹ אֵלָיו, וַיְהִי רֶוַח תַּחַת בִּרְכּוֹ, עַד כִּי עָבַר תַּחְתָּיו הַתַּיָּר עַל גְּמַלּוֹ וּבְיָדוֹ הָרֹמַח וְלֹא נָגַע בָּהּ. וַיֵּרֶד מֵעַל הַגָּמָל וַיִּקְרַב אֶל־אַחַד מֵהֶם וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לוֹ. כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: אֶקְּחָה נָא אֶת זֹאת וְאָבִיאָה אֶל הַחֲכָמִים אֲשֶׁר בְּעִירִי לְמַעַן הָאֵר עֵינֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה הַצִּיצִית. וַיַּעַל עַל גְּמַלּוֹ לִרְכֹּב אֶל דַּרְכּוֹ, וַיְמָאֵן הַגָּמָל לָלֶכֶת, וַיְעוֹרֵר עָלָיו שׁוֹט וְהוּא לֹא זָע וְלֹא נָע. וַיַּעֲבֹר אִישׁ זָקֵן וַיֹּאמֶר: אֵין זֹאת כִּי אִם לָקַחְתָּ מִיַד הַמֵּתִים מְאוּמָה, עַל כֵּן לֹא תוּכַל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמְךָ. וַיִּשְׁמַע הָאִישׁ, וַיְמַהֵר וַיָּשֶׁב אֶת־כְּנַף הַמְּעִיל, וַיָּשָׁב וַיַּעַל עַל־גְּמַלּוֹ, וַיְמַהֵר הַגָּמָל לָרוּץ אֹרַח כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה עֲדַת עוֹף כָּנָף מִתְנַהֶלֶת לְאִטָּהּ, וְכַנְפֵיהֶן רָפוּ מִכֹּבֶד חֵלֶב וְדֶשֶׁן, וּמִתַּחְתָּם – יָצוּף הֵלֶךְ שֶׁמֶן כַּנַּחַל. וַיִּשְׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם: לְמִי אֵלֶּה? וַיַּעֲנוּהוּ: אֵלֶּה הֵם הַמֵּתִים, אֲשֶׁר נָכוֹנוּ לְמִשְׁתֵּה הַשְּׁמָנִים, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְיָ לִירֵאָיו בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים. וַיֹּסֶף הָאִישׁ לָלֶכֶת, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ, עַד בֹּאוֹ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ נָשָׁקוּ. וַיַּעַל שָׁמָּה וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֶת הַצֵּדָה אֲשֶׁר לָקַח בְּיָדוֹ לְדַרְכּוֹ בַּאֲרֻבַּת הַשָּׁמָיִם. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיָּשָׁב לָקַחַת אֶת־לַחְמוֹ וְהִנֵּה אֵין אֲרֻבָּה וְאֵין לֶחֶם. וַיִּשְׁתּוֹמֵם וַיִּקְרָא: הֲיֵשׁ גַּנָּבִים גַּם פֹּה בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם וּבִקְצֵה הָאָרֶץ? וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר לֵאמֹר: לְמָחָר, לְעֵת כָּזֹאת, לְעֵת שׁוֹב הַגַּלְגַּל, הִנֵּה תִמְצָא אֶת לַחְמְךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שַׂמְתּוֹ. כִּי בַּגַּלְגַּל נְתַתּוֹ, הוּא נְשָׂאָהוּ וְהוּא יְשִׁיבֵהוּ. וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כֵּן, וַיּוֹחֶל יוֹם תָּמִים וַיָּשָׁב הַגַּלְגַּל לִמְקוֹמוֹ, וַיִּקַּח הַתַּיָּר אֶת צֵדוֹ וַיֵּלֶךְ. וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו לָשׁוּב הַבַּיְתָה, וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶרֶךְ, וְִהִנֵּה קוֹל זְוָעָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, וְהַיָּם אֲשֶׁר רָאָה אֶת שְׂפָתוֹ מֵרָחוֹק, הוֹמֶה וְסוֹעֵר. וַיֶחֱרַד לִבּוֹ, וַיִשָּׂא עֵנָיו וַיַרְא וְהִנֵּה בַּיִת קָטָן נוֹטֶה לִנְפֹּל, חַלּוֹנוֹתָיו נֻפְּצוּ וְהַטִּיחַ אֲשֶׁר עָלָיו נָפַל. וַיָּסַר אֵלָיו, וַיִּמְצָא אִישׁ זָקֵן מְאֹד יוֹשֵׁב שָׁם. וַיִּשְׁאַל אֶת פִּי בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמַר: הֲלֹא תַגֶּד־לִי, מֶה קוֹל הַזְּוָעָה? וַיַעַן הַזָּקֵן: מִדֵּי עֲלוֹת אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם צַעֲקַת בָּנָיו מִפְּנֵי נוֹגְשֵׂיהֶם יִסְפֹּק כַּפָּיו, וְעֵינָיו הַמְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ תֵּרַדְנָה דְמָעוֹת שְׁתַּיִם. מִקּוֹל נִפְלָן תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְיִרְעַם הַיָּם, הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שָמַעְתָּ.

אִישׁ הָיָה בְּאַחַת הֶעָרִים וְלוֹ אַרְבָּעָה בָּנִים. וַיְהִי כִּי זָקֵן הָאִישׁ וַיִּתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכָּר כָּל הַיָּמִים. וַיְדַבְּרוּ בָּנָיו אֵלָיו יוֹם יוֹם – לַהֲשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. וַיִּרְאוּ הַבָּנים כִּי כָּבְדָה אֹזֶן אֲבִיהֶם מִשְּׁמוֹעַ אֶת תּוֹכַחְתָּם, וַיִּוָּעֲצוּ וַיַּשְׁקוּהוּ יַיִן וַיִּישַּׁן וַיֵּרָדֵם, וַיִּשָּׂאוּהוּ בַּלַּיְלָה וַיְבִיאוּהוּ אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. וַיֹּאמְרוּ: יִיקַץ־נָא אָבִינוּ מִיֵּינוֹ וְרָאָה קְבָרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנָפָל עָלָיו פַּחַד אֱלֹהִים וְנָדַר נֶדֶר־נָזִיר לַיְיָ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת עוֹד יַיִן וְשֵׁכָר. הַבֹּקֶר הָיָה, וְהַזָּקֵן עוֹדֶנּוּ יָשֵׁן, וּשְׁנָתוֹ עָרֵבָה עָלָיו מְאֹד. וְהִנֵּה אֹרְחַת יוֹגְבִים בָּאָה, וּגְמַלֵּיהֶם נוֹשְׂאִים כַּדֵּי תִירוֹשׁ וְיַיִן. הֵם עוֹבְרִים עַל־פְּנֵי הַקְּבָרוֹת וְהִנֵּה קוֹל שָׁאוֹן עוֹלֶה מִן הָעִיר בְּאָזְנָם, וַיִּבָּהֲלוּ וַיֵּחָפֵזוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אֵין זֹאת כִּי מִלְחָמָה בָּעִיר, חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְעַתָּה נִמָּלְטָה נָּא עַל נַפְשֵׁנוּ. וַיְמַלְּטוּ אֶת יֵינָם אֶל בֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הַקְּבָרִים, וַיַּעַלוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּרְכְּבוּ וַיָּנֻסּוּ. וְהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וַיַּעַל גַּם בְּאָזְנֵי הַזָּקֵן הַיָּשֵׁן וַיִּיקַץ. וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה כַּדִּים מְלֵאִים יַיִן לְנֶגֶד עֵינָיו. וַיִּגַּשׁ אֲלֵיהֶם וַיֵּשְׁתְּ מֵהֶם לָרְוָיָה, וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. וְאֶת הַקְּבָרוֹת לֹא רָאָה, כִּי עֵינָיו הָיוּ אֶל הַכַּדִּים וְאֶל דַּם הָעֲנָבִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם. וְהַבָּנִים בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֲבִיהֶם – אִם הֵקִיץ וְאִם סָר יֵינוֹ מֵעָלָיו, וְהִנֵּה הוּא הוֹזֶה שׁוֹכֵב וּסְבִיבוֹתָיו חָבִיוֹת מְלֵאוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת וַיֹּאמְרוּ כֻּלָּם: אִם הִקְרָה יְיָ לְךָ גַּם בַּחֲצֵר מָוֶת, – חָלִילָה לָנוּ לְהַזִּיר אוֹתְךָ עוֹד מִמֶּנּוּ. וַיָּקֻמוּ וַיִּקְחוּ אֶת אֲבִיהֶם וַיִּשָּׂאוּהוּ הַבַּיְתָה. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְחֹק לַעֲבֹד אִישׁ יוֹמוֹ, וּלְהַשְׁקוֹת בִּשְׂכַר הַיּוֹם אֶת אֲבִיהֶם יַיִן. וַיֵּשֵׁב הַזָּקֵן בְּתוֹךְ בָּנָיו יָמִים רַבִּים, וַיֵּשְׁתְּ שָׁתֹה וּמָצֹה עַד בּוֹא יוֹמוֹ.

א כֵּלִים שֶׁעָשָׂה נֹחַ

לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הֵחֵל הָאָדָם לַחֲטוֹא – אֵרַר יְיָ אֶת הָאֲדָמָה, וַתַּצְמַח קוֹץ וְדַרְדַּר. וַיֹּאכַל הָאָדָם אֶת פִּרְיָהּ בְּעִצָּבוֹן כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אָבְדָה עֵצָה מִמֶּנּוּ לְהַסִּיעַ בִּידֵי בָּשָׂר אֶת הַשָּׁמִיר וְאֶת הַשַּׁיִת הָרָב אֲשֶׁר עָלָה. וַיֹּאכַל וַיָּמָץ אֶת כָּל חֵלֶב הָאָרֶץ, מִבְּלִי הַשְׁאֵר עוֹד כָּל מִחְיָה לַזֶּרַע הָרַךְ אֲשֶׁר זָרְעוּ יָדָיו. וּבְבוֹא הַקּוֹצֵר לִקְטֹף אֶת מְלִילוֹתָיו, וְהִתְנַגְּפוּ כַּפָּיו בַּחוֹחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶן. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים לְיוֹם בְּרוֹא הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וַיִּוָּלֶד לְלֶמֶךְ, בֵּן מְתוּשֶׁלַח, בֵּן. וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק, וַיְהִי לְגִּבּוֹר חַיִל. וַיֵּלֶךְ אֶל תּוּבַל קַיִן, רֹאשׁ כָּל חוֹרְשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו. וַיְהִי גַּם הוּא לְחָרָשׁ, נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, פּוֹעֵל בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ, בַּפַּטִישׁ וּבַמַּקָּבוֹת. אַךְ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה תּוּבַל קַיִן אֲבִי כָּל חָרַשׁ מַשְׁחִית יוֹצֵר חֶרֶב וַחֲנִית, וְכָל כְּלֵי זַעַם וָמָוֶת, שָׂם הַנַּעַר אֶת לִבּוֹ לְהָכִין – כְּלֵי חֵפֶץ לָאָדָם, לְכַלּוֹת אֶת הַחוֹחִים וְאֶת הַחֲרוּלִים מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הַכְּרָמִים. וַיְהִי הוּא רֹאשׁ כָּל לוֹטְשֵׁי אֵת, מַגָּל, חֶרְמֵשׁ וּמַחֲרֶשֶׁת. וַיְהִי בִּמְלֹאת יְמֵי מִלּוּאָיו, וַיֵּצֵא לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדַת נַחֲלַת אָבִיו בַּכֵּלִים הָאֵלֶּה. וַיַּעֲבֵר עַל פְּנֵי חֶלְקַת שָׂדֵהוּ אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה,

וַתְּשַׁדֵּד אֶת כָּל אַדְמָתָהּ וַתִּתֹּשׁ מִמֶּנָּה נָתוֹשׁ וְאַבֵּד אֶת כָּל קוֹץ וְאֶת כָּל חוֹחַ לְמִינֵהוּ, עַד בְּלִי הַשְׁאֵר לָהֶם כָּל שֹׁרֶשֹ. וַיִּצְלַח זַרְעוֹ מְאֹד, כִּי הַדֶשֶׁן הָרַב אֲשֶׁר הָיָה עַד הָעֵת הַהִיא מַאֲכֹלֶת לְקוֹץ מַכְאִיב הָיָה לְמִן הַיּוֹם הַהוּא לְמִחְיָּה לַדָּגָן, הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר. וְכַאֲשֶׁר בָּשַׁל הַקָּצִיר וְהַבָּצִיר, וַיֵּצֵא הַנַּעַר בַּמַּגָּל וּבַמַּזְמֵרָה וַיִּקְצֹר וַיִּבְצֹר וְלֹא יָדַע עוֹד כָּל עָמָל וּמַכְאוֹב. וַיָּדָּשׁ אֶת דִּישׁוֹ בַּמּוֹרִיגִים וּבַחֲרִיצֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. וַיְלַמֵּד גַּם אֶת יְדֵי כָּל אַנְשֵׁי דוֹרוֹ לִלְטֹשׁ לָהֶם כְּלֵי חָרִישׁ וְקָצִיר וְדַיִשׁ, וְכָל כְּלֵי מַעֲשֶׂה לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. וַיֶאֱהָבוּהוּ כָּל יוֹדְעֵי מַעֲשֵׂיהוּ, וַיְבָרְכוּהוּ, וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָה יְיָ. וַיַּהֲפֹךְ נֹחַ בְּצִדְקָתוֹ וּבְכִשְׁרוֹן מַעֲשֵׂהוּ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.

וַיַּרְא נֹחַ אֶת נַעֲמָה, אֲחוֹת תּוּבַל קַיִן אֲדוֹנָיו, וְהִנֵּה טוֹבַת מַרְאֶה וְטוֹבַת שֵׂכֶל הִיא וְכָל דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וַיִּקָּחֶהָ לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיְבִיאֶהָ אֶל אָהֳלוֹ אֲשֶׁר נָטָה לוֹ. וַיִּקְרָא הָעָם אֶל אֹהֶל נֹחַ וְנַעֲמָה אֹהֶל יְשָׁרִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: לְאִישׁ כָּזֶה יִקָּרֵא נֹחַ, כִּי כָּל דְּרָכָיו נַחַת לְקָטֹן וְגָדוֹל. כִּי גַם כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לְמִיּוֹם חֲטוֹא הָאָדָם נָתְנָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת, וַתַּגְדֵּל עָקֵב וַתִּשָּׂא קֶרֶן לִבְעֹט וְלִנְגֹּחַ. גַּם הַבְּהֵמָה הַסּוֹרֵרָה הַזֹּאת הָשְׁלְמָה לְנֹחַ וּלְדוֹרוֹ וַתָּשָׁב לָסוּר אֶל מִשְׁמַעַת הָאָדָם, וַתָּבֵא אֶת צַוָּארָהּ בְּעֻלּוֹ, וַתַּחֲרֹשׁ אֶת חֲרִישׁוֹ. וַיָּנַח לְאָדָם מֵעֲמָלוֹ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָבַד עַד הָעֵת הַהִיא.

ב. זוּגוֹת מֵאֹנֶס

וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת נֹחַ וַיַּשְׁחִיתוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ, וַיִּהְיוּ רָעִים וַחֲטָאִים לַיְיָ מְאֹד. וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי עֵינֵיהֶם וְאַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם כָּל הַיּוֹם וַיַּקְשִׁיחוּ אֶת לִבָּם מִן הַחֶסֶד וּמִן הָרַחֲמִים. וַיְדַכְּאוּ אֶת הֶעָנִי בַּשַּׁעַר, וַיִּגְזְלוּ, וַיַּעַשְׁקוּ, וַיָּרֹצּוּ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. וְגַם בֶּהֱמַת הַשָּׂדֶה שָׁכְחָה גַם הִיא אֶת תֻּמָּתָהּ, וַתַּשְׁחֵת דַּרְכָּהּ וַתִּתְהוֹלֵל וַתִּשְׁתּוֹלֵל מְאֹד, וַתְּהִי כָּל הָאָרֶץ לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וַיְהִי נֹחַ לְבַדּוֹ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיַּגֵּד לוֹ, כִּי מֵבִיא הוּא מַבּוּל, לֵאמֹר: – שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים לְשַׁחֵת אֶת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵי רוֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. וַיְצַוֶּהוּ לַעֲשׂוֹת תֵּבַת עֵץ גְּדוֹלָה מְאֹד, וְלָבוֹא אֵלֶיהָ, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֶאֱסֹף אֶל תּוֹכָהּ מִכָּל הָחַי, זָכָר וּנְקֵבָה, לָשׂוּם לָהֶם שְׁאֵרִית וּפְלֵטָה. וַיַּעַשׂ נֹחַ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ יְיָ, וַיָּקָם וַיִּטַּע אֲרָזִים, וַיַּשְׁקְ אוֹתָם יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר גָּדְלוּ וַיִּגְּבְּהוּ מְאֹד וַיָּקָץ אוֹתָם מִקֵּץ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיְנַסֵּר אוֹתָם לְלוּחוֹת עֵץ. וַיִּשְׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים אוֹתוֹ: מַה זֹּאת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה? וַיֹּאמֶר לָהֶם: הִנֵּה יְיָ מֵבִיא מַבּוּל עַל הָאָרֶץ בְּחַטְאוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, וַיְצַוֵּנִי יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת. וַיֵּהָפֵךְ לֵב הָאֲנָשִׁים לִשְׂנֹא אוֹתוֹ שִׂנְאָה גְדוֹלָה, וְלֹא זָכְרוּ עוֹד אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת לָהֶם וַיְמָרִרוּהוּ וַיְִּשְׂטְמוּהוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל לִמְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, אֲבִי לֶמֶךְ, אֲבִי נֹחַ, וַיִּבָּקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם וַיָּחֵלוּ לְהַצִּיף אֶת מֵימֵיהֶם עַל פֶּרֶץ הַמַּיִם לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ. וַתִּכָּוֶינָה כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם, כִּי הָיוּ הַמַּים רוֹתְחִים מִמּוֹקְדֵי שְׁאוֹל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל פְּנֵיהֶם, בַּעֲלוֹתָם מִתַּחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, וַתִּמְעַדְנָה רַגְלֵי הַגִּבּוֹרִים וַיִּדַּחוּ וַיִּפֹּלוּ. וַתִּפָּתַחְנָה אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַיָּחֶל נֹחַ לָבֹא הוּא וּבֵיתוֹ אֶל הַתֵּבָה. וַיִּגְּשׁוּ הָעָרִיצִים לַהֲפֹךְ אֶת הַתֵּבָה, וְלִשְׁלוֹחַ יָד בְּנֶפֶשׁ נֹחַ. גַּם עֵין פְּרִיצֵי חַיּוֹת אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם הָיְתָה רָעָה גַם הִיא בְּנֹחַ, וַיִּגְשׁוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּלָה וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּיהֶם וַתִּשָּׁבַרְנָה. וַיְמַן אֱלֹהִים הֲמוֹן אֲרָיוֹת וַיָּבֹאוּ וַיַּכְתִּירוּ אֶת הַתֵּיבָה, וְלֹא נָתְנוּ לְאוֹיְבָיו לִנְגֹעַ בַּתֵּבָה וּבְיוֹשְׁבֶיהָ לָרָעָה. וַיִּכָּלְמוּ הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים וְהַחַיּוֹת הָרָעוֹת, וַיֵּחַתּוּ וַיִּסֹּגוּ אָחוֹר. וַיֵּאָסְפוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה, נַפְשׁוֹת הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, הָעוֹף וְהרֶמֶשׂ אֲשֶׁר אֶת דַּרְכָּם לֹא הִשְׁחִיתוּ. וַתָּבֹאנָה גַם הָרוּחוֹת שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וַתָּחֵשְׁנָה לָהֶם מִפְלָט אֶל הַתֵּבָה. וַיָּבֹא גַם הַשֶּׁקֶר, בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וַיִּתְיַצֵּב נֹחַ בְּפָנָיו וַיֹּאמֶר: לֹא תָבֹא הֵנָּה בִּלְתִּי אִם אֵשֶׁת בְּרִיתְךָ אִתָּךְ. וַיַּרְא הַשֶּׁקֶר, כִּי אָבַד מִמֶּנּוּ מָנוֹס כָּל עוֹד אֲשֶׁר בְּגַפּוֹ הוּא, וַיֵּלֶךְ אֶל הַנְּבָלָה, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד, וַיְּדַבֵּר עַל לִבָּה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה. וַתֵּרֶא הַנְּבָלָה כִּי נֶחְפַּז הַשֶּׁקֶר, וְכִי מִתְאַמֵּץ הוּא לִפְגֹעַ בָּהּ לְמַהֵר לָבוֹא עִמָּהּ בַּבְּרִית. וַתַּרְחֵב גַּם הִיא אֶת נַפְשָׁהּ כִּשְׁאוֹל, וַתֹּאמֶר לוֹ: בְּאַחַת תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם, בְּתִתְּךָ לִי אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּיגַע לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס, לָבוֹא אֶל קִרְבִּי וּלְמַלֵּא אֶת בִּטְנִי.

וַיֵּאוֹת הַשֶּׁקֶר לַנְּבָלָה, וַיִשָּׂא אֶת פָּנֶיהָ גַם לַדָּבָר הַזֶּה, בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ כְּנַפְשׁוֹ. וַיְאָרֵשׂ לוֹ הַשֶּׁקֶר אֶת הַנְּבָלָה לְעוֹלָם, וַיְהִי זֶה מִשְׁפַּט בֵּיתָם כָּל הַיָּמִים, כִּי אֶת קְצִיר הַשֶּׁקֶר תֹּאכַל הַנְּבָלָה בְּכָל פֶּה. וַיְהִי בְּשׁוּב הַשֶּׁקֶר אֶל נֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ הַנְּבָלָה עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד לְנֹחַ פִּתְחוֹן פֶּה לִסְגֹּר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבָה, וַיָּבוֹאוּ גַם הֵמָּה אֵלֶיהָ וַיִּמָּלֵטוּ. וַיָּבוֹא גַם הָרְאֵם וַיֹּאמֶר לְהֵאָסֵף שָׁמָּה, וַתִּקְטַן הַתֵּבָה וַתֵּצַר מֵהָכִיל אוֹתוֹ בִּמְלוֹא גָדְלוֹ וַיָּבוֹאוּ אֵלֶיהָ רַק גּוּרָיו הַקְּטַנִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא אֶל הַתֵּבָה, וַיְיָ הֶעֱלָה יוֹמָם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר דְּמוּת טְלֵה חָלָב לָהּ וּשְׁמָהּ כִּימָה, וַיַּתֵּר אֶת מַעֲדַנּוֹתֶיהָ וַיּוֹצֵא שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִמֶּנָּה. וַיָּחֵלּוּ הַשָּׁמַיִם לְהַמְטִיר דֶּרֶךְ מְקוֹם שְּׁנֵי הַכּוֹכָבִים הָהֵם, אֶת כָּל הֲמוֹן הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ. וַיִּרְבּוֹ הַמַּיִם מְאֹד. וַיְמַהֵר נֹחַ וַיִּקְשֹׁר בְּקֶרֶן הַתֵּבָה אֶת הָרְאֵם, אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל לָבֹא אֶל תּוֹכָהּ מִפְּנֵי גָדְלוֹ, וַיִּסְגֹּר אֶת דְּלָתֶיהָ בַּעֲדוֹ. וְעוֹג מִבְּנֵי הָעֲנָקִים, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי כֵן עַל אֶרֶץ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר גָּבַהּ בְּקוֹמָתוֹ עַל פְּנֵי מֵי הַמַבּוּל, הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמָּיִם עַל יַד הַתֵּבָה.

ג. נֹחַ יָדַע אֶת נֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד, וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל קַרְקַע הָאָרֶץ, וַתֵּלֶךְ וַתָּשָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְאַף כִּי מְקוֹם מוֹשַׁב נֹחַ וּבֵיתוֹ הָיָה רְחַב יָדַיִם מְאֹד וּמָלֵא אוֹרָה, כִּי שָׁם בְּסִפּוּן הַתֵּבָה, עַל פִּי יְיָ, אֲבָנִים יְקָרוֹת לְהָאִיר אֶת הַבַּיִת, וַהֲמוֹן צִפֳּרִים טְהוֹרוֹת שׁוֹכֵן עִמּוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעוֹתֵיהֶן. בְּכָל זֹאת הָיָה עֲמָלוֹ רַב מְאֹד, כִּי לֹא רָאָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו כָּל יְמֵי הַמַּבּוּל. כִּי שׁוֹקֵד הָיָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, לְהַגִּישׁ אֹכֶל לְכָל הַחַיָּה וּלְכָל הַבְּהֵמָה לְכָל הָרֶמֶשׁ וּלְכָל הָעוֹף אֲשֶׁר אִתּוֹ. כִּי לֹא עֵת הָאֹכֶל אֲשֶׁר לַמִּין הַזֶּה, הִיא עֵת הָאֹכֶל לַמִּין הָאַחֵר. עַל כֵּן קָרָא יְיָ לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, כִּי לָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, צַדִּיק יִקָּרֵא. וְהַבָּאִים אַחֲרָיו קָרְאוּ לוֹ “לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” עַל חָכְמָתוֹ לָדַעַת לְהִתְהַלֵּךְ עִם נֶפֶשׁ כָל חַיָּה וּבְהֵמָה וּלְכַלְכֵּל כָּל מַחְסוֹרֵיהֶן בְּהַשְׂכֵּל, בַּעֲנָוָה וּבְאֹרֶךְ רוּחַ, כִּי רַב מְאֹד הָיָה הָרֹגֶז וְהַמַּכְאוֹב אֲשֶׁר שָׂבַע צַדִּיק זֶה מִיַּד פְּרִיצֵי הַחַיָּה וְהָעוֹף אֲשֶׁר לֹא לָקְחוּ מוּסָר וְלֹא הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכָּם, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאוּ אֶת כָּל הַיְקוּם כִּי אָבַד בְּרִשְׁעָתוֹ. וְהַכֶּלֶב וְהָעוֹרֵב לֹא הִפִּילוּ מִדַּרְכָּם הַנִּשְׁחָתָה, אַף אַחֲרֵי הִמָּלְטָם אֶל הַתֵּבָה. וַיָּעַז הָעוֹרֵב אֶת פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אֶל נֹחַ עַזּוֹת כְּדַבֵּר אֶל אִישׁ אֲשֶׁר אַחֲרֵי עֵינָיו הָלַךְ לִבּוֹ, וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ. מִלְּבַד עוֹף אֶחָד אֲשֶׁר חָסָה עֵינוֹ עַל נֹחַ וְעַל עֲמַל נַפְשׁוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וְנֹחַ שׁוֹכֵב עָיֵף וְיָגֵעַ, וְשׁוֹאֵל אֶת הָעוֹף הַזֶּה: מַדּוּעַ לֹא תִשְׁאַל מִמֶּנִּי אֹכֶל לְנַפְשְׁךָ? וַיַּעַן הָעוֹף, וַיּאֹמֶר: אֶת יְגִיעֲךָ וְאֶת עֲמַל נַפְשְׁךָ רָאִיתִי, וָאֹמַר: אַל נָא אֱהִי לָטֹרַח עָלֶיךָ אַף אֲנִי. וַיְבָרֶךְ נֹחַ אוֹתוֹ וַיֹּאמֵר, עַד עוֹלָם יִהְיוּ יְמֵי חַיֶּיךָ וּמָוֶת לֹא תֵדָע. וַיְהִי לוֹ כֵן, כִּי מִדֵּי הִמָּלֵא אֶלֶף שָׁנִים לִימֵי חַיָּיו תִּמָּרֵט נוֹצָתוֹ, וְשָׁבָה נוֹצָה אֲחֶרֶת לִצְמֹחַ תַּחְתֶּיהָ מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ וְהִתְחַדְּשׁוּ נְעוּרָיו כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ. עַל כֵּן יִקָּרֵא לָעוֹף הַזֶּה חוֹל, כִּי כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם יַּרְבֶּה יָמִים. לֹא כֵן הֵשִׁיבוּ יֶתֶר גָּרֵי הַתֵּבָה לְנֹחַ כִּגְמוּל יָדָיו, וְכַחֶסֶד אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם. וַיַּכֵּהוּ הָאַרְיֵה וַיִּשְׁבֹּר אֶת רַגְלוֹ. וַיָּחָל נֹחַ וַיְהִי גוֹנֵחַ דָּם מִגְּרוֹנוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה.

וַיְהִי מִקֵּץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם – יִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם הָלוֹךְ וְחָסוֹר וַתֶּחְדַּל הַתֵּבָה לַהֲלֹךְ הָלוֹךְ וָלֶכֶת וַתַּעֲמֹד וַתָּנַח עַל הָרֵי אֲרָרָט. וַיְשַׁלַּח נֹחַ אֶת הָעוֹרֵב, וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב מִבְּלִי הִוָּדַע לְנֹחַ דָּבָר עַל אוֹדוֹת יְבשֶׁת הָאָרֶץ. וַיַּרְא נֹחַ, כִּי מִפִּי הָעוֹרֵב לֹא יַצִּיל דָּבָר, וַיְשַׁלַּח פַּעֲמַיִם אֶת הַיּוֹנָה אֲשֶׁר אִתּוֹ תָמִיד. וַתָּשָׁב בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית וַעֲלֵי זַיִת בְּפִיהָ לֵאמֹר: קַלּוּ הַמַּיִם הַזֵּידֹנִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהָאוֹרָה יָצְאָה מֵאֵת פְּנֵי יְיָ לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, כִּי מִפְּרִי הַזַּיִת הֲלֹא יָמֹצּוּ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר. וַיִּקְרָא הָעָם לְמִן הָעֵת הַהִיא לָעוֹרֵב הַשָּׁחוֹר – מַלְאַךְ הַחֹשֶׁךְ, וְלַיּוֹנָה הַצַּחָה, הַטְּהוֹרָה קָרְאוּ – הַמַּלְאָךְ הַמֵּבִיא אֶת הָאוֹרָה.

ד. הַשָּׂטָן מַעֲרִים עַל נֹחַ

וַיֵצֵא נֹחַ וְכָל אֲשֶׁר אִתּוֹ מִן הַתֵּבָה, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ, וַיַּעַל עוֹלוֹת וַיְבָרֶךְ אֶת יְיָ עַל אֲשֶׁר הוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּלֵּל עַל שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים, כִּי לֹא יַגִּיעוּ עוֹד אֵלָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי־הָאָדָם. וַיִּזְכֹּר נֹחַ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּימֵי נְעוּרָיו לָאֲדָמָה וּלְעוֹבְדֶיהָ בַּהֲכִינוֹ לָהֶם כְּלֵי הֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר. וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו שֵׁנִית אֶל הָאֲדָמָה, וַיִּטַע כֶּרֶם. וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו, וַתִּתֵּן הַגֶּפֶן אֶת פִּרְיָהּ בְּיוֹם נִטְעָהּ. וַיִּבְצֹר נֹחַ אֶת הַכֶּרֶם, וַיֵּשְׁתְּ אֶת יֵינוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא. וַיַּרְא הַשָּׂטָן כִּי כֵן, וַתֵּצַר עֵינוֹ הָרָעָה וַיִּתַּמֵּם וַיֹּאמֶר אֶל נֹחַ: יְהִי נָא חֶלְקִי עִמָּךְ, וְהָיָה הַיַּיִן אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה הָאָדָם בַּמִּדָּה וּבַמְּשׂוּרָה יִהְיֶה לָךְ, וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה וְהָיָה לִי, וַיִּשְׁמַע נֹחַ וַיֵּאוֹת לוֹ בְּתָם לְבָבוֹ. וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי נֹחַ וַיִּזְבַּח כֶּבֶשׂ אֶחָד, אַרְיֵה אֶחָד, קוֹף אֶחָד, וַחֲזִיר אֶחָד, – וַיַּז מִדָּמָם עַל הַגֶּפֶן וְעַל הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ. וַיְהִי הַדָּבָר לְאוֹת, כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּנַע מִשְּׁתוֹת יַיִן, וְהָיָה אִישׁ תָּם כְּכֶבֶשׂ תָּמִים. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה רַק דֵּי חֻקּוֹ – יֶאֱמַץ לִבּוֹ כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְשָׂרָה, כִּי מֵחֵלֶק נֹחַ הוּא שׁוֹתֶה. אַךְ אִם יַרְבֶּה לְהָגִיחַ מִן הַיַּיִן אֶל פִּיו – וְחָדַל מִהְיוֹת אָדָם, וְהָיָה כְּקוֹף, הַשָּׂם אֶת נַפְשׁוֹ לְלַעַג וּלְבוּז בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו, כִּי מֵחֵלֶק הַשָּׂטָן הוּא שׁוֹתֶה. וְכִי יִשְׁתַּכֵּר מֵרֹב סָבְאוֹ וְהוֹסִיף עוֹד חֶרְפָּה עַל חֶרְפָּתוֹ, כִּי יִדְמֶה לַחֲזִיר הַסּוֹפֵק בְּקִיאוֹ וּמִתְגָּאֵל וּמִתְגּוֹלֵל בְּטִיט חוּצוֹת וְהָיָה לְגֹעַל נֶפֶשׁ. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁכַּח נֹחַ וַיֵּשְׁתְּ יוֹתֵר מִכְּדֵי חֻקּוֹ – וַיַּעַבְרֵהוּ הַיַּיִן וַיִּשְׁכַּר וַיִּפֹּל עָרֹם בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. וּלְנֹחַ בֵּן לֹא חָכָם, אֲשֶׁר לֹא הֵטִיב אֶת דַּרְכּוֹ גַם בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ עִם אָבִיו בַּתֵּבָה, וּשְׁמוֹ חָם. וַיְמַלֵּא חָם אֶת פִּיו צְחוֹק, וַיְמַהֵר אֶל שֵׁם וְיֶפֶת אֶחָיו, וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו,

וַיָּשֶׂם אֶת אָבִיו הַצַּדִּיק לִשְׂחוֹק. וַיִּפְּלוּ מְאֹד פְּנֵי אֶחָיו, בְּשָׁמְעָם כִּי נִקְלָה כְּבוֹד אֲבִיהֶם בְּעֵינֵי הַבֵּן הַמֵּבִישׁ. וַיִּקְחוּ אֶת הַשִּׁמְלָה, וַיֵּלְכוּ אֲחוֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֶת אֲבִיהֶם בַּלָּט, וְאֶת עֵינֵיהֶם הֵסַבּוּ לְבִלְתִּי רְאוֹת אֶת מַעֲרוּמָיו. וַיְהִי כִּי הֵקִיץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֻגַּד לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ חָם בְּנוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ שֵׁם וְיֶּפֶת בָּנָיו. וַיָּאֹר אֶת חָם, כִּי יִהְיֶה הוּא וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, עַבְדֵי עֲבָדִים לְאֶחָיו הַטּוֹבִים מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי יַד יְיָ בְּחָם, וַיִּשָּׁחֵת מַרְאֵהוּ וַתַּאֲדֵמְנָה עֵינָיו אֲשֶׁר רָאוּ אֶת קְלוֹן אָבִיו, וּשְׂפָתָיו אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶת דְּבַר הַקָּלוֹן נַעֲווּ וַתֵּעָקַשְׁנָה וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ הִתְחָרֵךְ כַּחוּטִים בַּהֲרִיחָם אֵשׁ, וְכָל עוֹרוֹ חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר וְגַם לְמִשְׁפְּחוֹת הַכּוּשִׁים יוֹצְאֵי יֶרֶךְ כּוּשׁ בְּנוֹ הָיָה כֵּן. וְאֶת שֵׁם וְיֶפֶת בֵּרַךְ נֹחַ, וַיְהִי יֶפֶת לְאָב וּלְמוֹרֶה לְכָל אַנְשֵׁי טַעַם יוֹדְעֵי חֵן, וְשֵׁם הָיָה לְאָב וּלְכֹהֵן, מוֹרֵה דַעַת אֱלֹהֵי אֱמֶת וְתוֹרַת חֶסֶד צֶדֶק מִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים לְכָל חֲסִידֵי דוֹרוֹתָיו וְגַם לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אֲבוֹתֵינוּ.

אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ, תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. וַתְּהִי רוּחוֹ נְדִיבָה, וְעֵינוֹ טוֹבָה מְאֹד, וְיָדוֹ פְּתוּחָה לְכָל נִקְשֶׁה וְרָעֵב. וַיַּרְא יְיָ אֶת אִיּוֹב וְהִנֵּה כָּל שְׂשׂוֹן לִבּוֹ – עֲשׂוֹת צְדָקָה, וַיְבָרֶךְ אֶת נִדְבַת יָדוֹ. וַיְהִי מִדֵּי קַחַת אִישׁ מָצוֹק מִיָּדוֹ פְּרוּטָה קְטַנָּה, וְצִוָּה יְיָ בָּהּ אֶת בִּרְכָּתוֹ. וְעָשָׂה בָּהּ הָאִישׁ חַיִל וְהִצְלִיחַ, וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לָקַחַת מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה. וַיְהִי אִיּוֹב כְּעֵץ רַעֲנָן, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ מַאֲכָל לָרָעֵב וּבְצִלּוֹ תֶּחְסֶה כָּל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. כִּי בְּצִדְקָתוֹ הָרַבָּה הָיָה מָגֵן לְאַנְשֵׁי דוֹרוֹ הַחַטָּאִים. וְלֹא עָשָׂה לָהֶם יְיָ כַּחֲטָאֵיהֶם, בְּנָשְׂאוֹ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. וַיִּתֵּן לוֹ יְיָ הוֹן עָתָק, מִקְנֶה כָּבֵד וַעֲבֻדָּה רַבָּה. וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ וַיֶּעְשַׁר מְאֹד, וַיִּגְדַּל מִכָּל בְּנֵי־הַקֶּדֶם וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם בְּכָל הָאָרֶץ. וְגַם אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַךְ יְיָ בְּרֹב נִפְלְאוֹתָיו. וַיְהִי מִדֵּי הַעֲבִירוֹ אֶת צֶמֶד בְּקָרוֹ עַל חֶלְקַת שָׂדֵהוּ לַחֲרֹשׁ אֶת חֲרִישׁוֹ, וּבָא אַחֲרָיו הַחֲמוֹר וְהָאָתוֹן, וְאָכְלוּ אֶת הַשְּׂעוֹרָה אֲשֶׁר בָּשְׁלָה וַתִּגְמֹל. כִּי הִפְלִיא יְיָ עִמּוֹ, וַיְנוֹבֵב אֶת זַרְעוֹ, וַיַּבְשֵׁל אֶת קְצִירוֹ מִתַּחַת לַמַּחֲרֶשֶׁת. וּמִדֵּי פְּרוֹץ עֲדַת זְאֵבֵי עֶרֶב, וְיָצְאוּ אֶל הָעֵדֶר הָעַתּוּדִים וְהַתְּיָשִׁים וְהִתְמַרְמְרוּ אֲלֵיהֶם בַּחֲמַת כֹּחָם, וֶהֱמִיתוּם וּנְשָׂאוּם בְּקַרְנֵיהֶם לְעֵת עֶרֶב הָעִירָה. וַיָּחָן יְיָ אוֹתוֹ, וַיִּתֶּן לוֹ שִׁבְעָה בָּנִים, גִּבּוֹרֵי חַיִל, וְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת, יְפוֹת תֹּאַר עַד לְהַפְלִיא. וַיִּגְדְּלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ אַף הֵם, וַיִּטַב

לָהֶם, וַיִּשְׂמְחוּ וַיְרַנְנוּ כָּל יְמֵיהֶם. וַיְהִי מִשְׁפַּט בְּנֵי אִיּוֹב לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, אִישׁ לַיּוֹם אִישׁ לַיּוֹם, לְכָל אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, עַד מְלֹאת מִסְפַּר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. וּבִמְלֹאת הַיָּמִים, יַשְׁכִּים אִיּוֹב וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כָּל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי בִּלְבָבָם מֵרֹב כֹּל? כִּי יָרֵא הָיָה אִיּוֹב אֶת יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וּבְכָל מַעֲשָׂיו, וַיִּתֵּן יְיָ אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי רוֹאָיו וּבְעֵינֵי כָּל יוֹדְעֵי שְׁמוֹ. וְלֹא הָיָה אַף אֶחָד בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר צָרָה עֵינוֹ בִּשְׁלוֹם אִיּוֹב וּבִכְבוֹדוֹ, לְבַד מִן הָאֶחָד בִּצְבָא הַמָּרוֹם בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, אֲשֶׁר אָרַב לוֹ לָשִׁית מוֹקְשִׁים לְנַפְשׁוֹ, הֲלֹא הוּא – הַשָּׂטָן. וְהַשָּׂטָן, הוּא הַמַּלְאָךְ הָרָע, אֲשֶׁר זֶה הוּא כָּל מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ לָרֶדֶת וּלְהַתְעוֹת אֶת הָאָדָם לַחֲטוֹא, לְמַעַן יִמְצָא לוֹ תֹאֲנָה לְהַבְאִישׁ אֶת רוּחוֹ בְּעֵינֵי יְיָ וְלָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ. וּבַיָּמִים הָהֵם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׂנֵא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה עִם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְלֹא זָכַר לָהֶם אֶת חַסְדֵּי יוֹסֵף אֲחִיהֶם, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָאָרֶץ מִן הָרָעָב וַיֹּאמֶר לְהַמְעִיטָם וּלְכַלּוֹתָם. וַיִּקְרָא לִשְׁלֹשֶׁת חֲכָמָיו, הֲלֹא הֵם יִתְרוֹ, בִּלְעָם וְאִיּוֹב. וַיִּוָּעֵץ עִמָּם מַה לַּעֲשׂוֹת לָעָם הַזֶּה, לְהַכְשִׁיל אֶת כֹּחוֹ וּלְעַנּוֹתוֹ. וַיִּיעַץ בִּלְעָם אֶת פַּרְעֹה – לִכְבֹּשׁ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וְיִתְרוֹ שָׂם אֶת כָּל לִבּוֹ – לְסַכֵּל אֶת הָעֵצָה הָרָעָה הַזֹּאת. וְאִיּוֹב לֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת, וַיַּחְרֵשׁ וְלֹא דִבֵּר דָּבָר, מִטּוֹב וְעַד רָע. וַיְהִי בְּבֹא כָּל בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְיָ, וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, וַיַּגֵּד אֶת עֲווֹן אִיּוֹב. וַיָּשֶׂשׂ הַשָּׂטָן בְּהַוָּתוֹ, כִּי אָמַר: עַתָּה יַסְגִּיר יְיָ בְּיָדִי אֶת נֶפֶשׁ אִיּוֹב, וְהוֹרַדְתִּיהָ דוּמָה. אַךְ תִּקְוָתוֹ לֹא בָּאָה, כִּי אָמַר לוֹ יְיָ: הִנֵּה הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדְךָ, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. וַתֵּצֶר מְאֹד לַשָּׂטָן, וַיִּפָּלֵא מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר, וַיְהִי בְּעֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ: אֶת הֶחָבִית שְׁבֹר, אַךְ אֶת יֵינָהּ שְׁמֹר. וַיֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי יְיָ, וַיַּתֵּר אֶת יַד מִשְׁלַחַת מַלְאָכָיו הָרָעִים, אֲשֶׁר שָׂם יְיָ לְמִשְׁמַעְתּוֹ. וַיִּשְׁלַח אֶת גְּדוּדֵי שְׁבָא וְאֶת גְּדוּדֵי הַכַּשְׂדִים, וַיַּכּוּ אֶת רוֹעֵי אִיּוֹב לְפִי חֶרֶב, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְאֶת הָאֲתוֹנוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים נָהֲגוּ וַיֵּלְכוּ. וַיְמַלֵּא אֶת חָפְנָיו גַּחֲלֵי אֵשׁ, וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו, וַיָּעֹף וַיִּזְרֹק עַל עֶדְרֵי הַצֹּאן וְעַל הַנְּעָרִים וַיִּהְיוּ לַעֲרֵמַת אֵפֶר. וַיָּבוֹא אֶל הַחֶדֶר, אֲשֶׁר מִשָּׁם תָּבוֹא סוּפָה, וַיּוֹצֵא מֵאוֹצְרוֹתָיו רוּחַ, אֲשֶׁר לֹא שָׂם לָהּ כָּל מִשְׁקָל, וַתִּפַּח וַתָּגַח וַתִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנוֹת הַבַּיִת, אֲשֶׁר בְּנֵי אִיּוֹב אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שָׁם, וַיַּפֵּל עֲלֵיהֶם וַיָּמוּתוּ. וְרָץ אַחַר רָץ בָּא לְהַגִּיד לְאִיּוֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. וּמִדֵּי כְּלוֹת מִפִּי כָּל רָץ בְּשׂוֹרָתוֹ הָרָעָה, וְנָפַל גַּם הוּא וּמֵת, עַד כִּי נָפְלוּ הָרָצִים אֶחָד־אֶחָד, מֵתִים לְנֶגֶד עֵינֵי אִיּוֹב. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיּוֹב אֶת דְּבַר בָּנָיו, וַיִּקְרַע אֶת מְעִילוֹ, וַיֵבְךְ בְּכִי גָדוֹל. בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב, וְלֹא הֶעְתִּיר אֶת דְּבָרָיו עַל יְיָ, וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיַּצְדֵק אֶת מִשְׁפַּט יְיָ וּמַעֲשֵׂהוּ עִמּוֹ. וַיַּרְא הַשָּׂטָן, כִּי עוֹד רוּחוֹ נְכוֹנָה בְּקִרְבּוֹ, וַיִּזְרֹק מִן הָאֵפֶר הַשָּׁמַיְמָה, וַיְהִי לִשְׁחִין פּוֹרֵחַ בְּעוֹר בְּשַׂר אִיּוֹב, מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקָדוֹ. וַתֵּמַר נֶפֶשׁ אִשְׁתּוֹ מְאֹד. וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁלֹחַ פִּיו בְּרָעָה, וְלִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשׁוֹ, לְמַעַן שִׂים קֵץ לְעָנְיוֹ, לְאֶבְלוֹ וּלְכָל מַכְאוֹבָיו. וַיִּגְעַר בָּה וַיֹאמֶר לָהּ, כִּי נְבָלָה הִיא לְדַבֵּר כָּכָה. כִּי אִם לָקוֹחַ לָקְחוּ מִיַד יְיָ את הַטּוֹבָה, יֵשׁ לָהֶם לָקַחַת מִיָּדוֹ גַם אֶת הָרָעָה, מִבְּלִי הַלֵּן מְאוּמָה. וַיִּשְׁמֹר גַּם הַפַּעַם אֶת דַּרְכּוֹ מִחֲטֹא בִּלְשׁוֹנוֹ, וַיִּשָּׂא אֶת כְּאֵבוֹ מִבְּלִי תֵת תִּפְלָה לֵאלֹהִים. וּשְׁלֹשֶׁת חַכְמֵי הַקֶּדֶם, אֲשֶׁר הָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא, הֲלֹא הֵמָּה אֶלִיפַז, בִּלְדַד וְצֹפַר, הָיוּ אוֹהֲבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְאוֹהֲבִים לְאִיּוֹב מִנְּעוּרֵיהֶם. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יְמֵי אַרְבַּעַת הָרֵעִים לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים, וַיָּשֶׂם אִישׁ אִישׁ עַל לִבּוֹ לְבַקֵּשׁ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ. וַיְהִי בְּטֶרֶם הִפָּרְדָם, וַיִּכְרְתוּ בְּרִית וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ – לְבִלְתִּי שְׁכוֹחַ אֶת אַהֲבַת נְעוּרֵיהֶם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכִי בְּבוֹא עַל אֶחָד מֵהֶם רָעָה, וְחָרַד אֵלָיו אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ לִתְמֹךְ בְּיָדוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ. וַיִּקְחוּ לָהֶם אִישׁ אִישׁ לְשׁוֹן־זָהָב, וַיִּתְּנוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעַשׂ לָהֶם שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים, וַיָּחָק עַל כֶּתֶר כָּל אִישׁ אֶת דְּמוּת שְׁלֹשֶׁת אוֹהֲבָיו, לְמַעַן יַעֲנֹד אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת זֵכֶר אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ. וַיּשְּׁקוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וַיֵּלֵךְ אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם. וַיֵּאָחֵז אִיּוֹב בְּאֶרֶץ עוּץ, וֶאֱלִיפַז הָלַךְ תֵּימָנָה. וַיֵּשֶׁב שָׁם, וּבִלְדַד חָמַד אֶת אֶרֶץ שׁוּחַ לְשִׁבְתּוֹ, וְצֹפַר בָּחַר בְּעִיר נַעֲמָה. וַיֶּרֶב הַמֶּרְחָק כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל בֵּין אִישׁ לְאָחִיו. וַיְהִי בְּבוֹאָם אֶל אַרְצוֹתָם, וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּתִּים, וַיִּטְעוּ לָהֶם גַּנִּים. וַיִּטְעוּ בְּתוֹךְ הַגָּן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָה עֵצִים רַעֲנַנִּים, וַיִּקְרְאוּ עַל כָּל עֵץ אֶת שֵׁם אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אוֹהֲבֵיהֶם. וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַתִּרְבֶּינָה הַשָּׁנִים, וַיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים בַּיָּמִים וַיַּזְקִינוּ, אַךְ אֶת אוֹהֲבֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם לֹא שָׁכְחוּ. וַיְהִי מִשְׁפָּטָם לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ אֶל גַּנּוֹ, וְלִפְקֹד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָעֵצִים, – לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם רֵעֵיהֶם אֲשֶׁר בַּמֶּרְחָק. וּבִרְאוֹתָם כִּי לֹא קָרָה לָהֶם דָּבָר, וְשָׁבוּ הַבָּיְתָה – שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב. כֹּה הָיָה מִשְׁפָּטָם כָּל הַיָּמִים. וַיְהִי מִמָּחֳרַת יוֹם פְּגוֹעַ הַשָּׂטָן בְּאִיּוֹב, וַיַּשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וַיִּרְאוּ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ, וְהִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר שֵׁם אִיּוֹב נִקְרָא עָלָיו, אָבַל נָבַל כֻּלּוֹ וַיִּבָּהֲלוּ מְאֹד. וַיְמַהֲרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל חֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ,

לְהִתְבּוֹנֵן אֶל דְּמוּת פְּנֵי אִיּוֹב אֲשֶׁר בַּכֶּתֶר, וְהִנֵּה – חָשַׁךְ תָּאֳרוֹ וּזְהַב צַלְמוֹ הוּעַם וַיִּשְׁנֶה. וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה יָד יְיָ בְּאִיּוֹב, וַיָּקוּמוּ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, וַיַּעַזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, וַיִּסְעוּ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ עַד בּוֹאָם אַרְצָה עוּץ. וַיְהִי כִּי יָדַע אִישׁ אֶת נֶפֶשׁ רֵעָיו כִּי תְמִימָה הִיא בְּאַהֲבָתָם, וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי שַׁעַר הָעִיר, עַד בֹּא שָׁמָּה כֻּלָּם. וַיִּוָּעֲדוּ שָׁם, וַיַּעֲבְרוּ שְׁלָשְׁתָּם דֶרֶךְ שַׁעַר אֶחָד הָעִירָה, וַיָּבוֹאוּ בֵּיתָה אִיּוֹב, לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב וְהִנֵּה אֵין מְתֹם בּוֹ, וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִבְכּוּ. וַיִּרְאוּ כִּי גָדַל כְּאֵבוֹ מְאֹד, וְלֹא פָּצוּ אֶת פִּיהֶם לְדַבֵּר אֵלָיו דָּבָר, וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ דוּמָם, שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.

אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וַיַּעֲזֹב עָלָיו שִׂיחוֹ בְּמַר נַפְשׁוֹ, וַיִּתְאוֹנֵן בְּצַר רוּחוֹ עַל דַּרְכֵי יְיָ עִמּוֹ. וַיִּתְוַכְּחוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעָיו עִמּוֹ חֲלִיפוֹת, וַיִּתְחַזְּקוּ לְהוֹכִיחַ, כִּי כָּל דַּרְכֵי יְיָ מִשְׁפָּט הֵנָּה. אַךְ תַּחַת שַׁעֲשֵׁעַ בְּתַנְחֻמּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹאֶבֶת, הִתְמַלְּטוּ בְתוֹכַחְתָּם דְּבָרִים קָשִׁים וּשְׁנוּנִים, אֲשֶׁר הִכְאִיבוּ מְאֹד מְאֹד אֶת לִבּוֹ הַנִּכְאֶה. וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹכָם עֶלֶם עִבְרִי חֲכַם־לֵב, וַיּוֹכַח לְאִיּוֹב בְּלָשׁוֹן רַכָּה אֶת צִדְקַת יְיָ, וַיֵּט אִיּוֹב אֵלָיו אֹזֶן וַיֶּחְדַּל רֹגֶז. אָז נִגְלֶה כְּבוֹד יְיָ אֶל אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, וַיּוֹרֵהוּ רַק אֶת קְצוֹת דְּרָכָיו, וַיְגַל אֶת עֵינָיו לְהַבִּיט נִפְלָאוֹת מֵהֶן. וַיֵּדַע אִיּוֹב כִּי קָצְרָה רוּחַ אֱנוֹשׁ מִכַּלְכֵּל בַּמִשְׁפָּט אֶת אָרְחוֹת יְיָ, וְאֶת דַּרְכֵי עֲלִילוֹתָיו. וַיֶּעְתַּר אֵלָיו, וַיְכַפֵּר לוֹ יְיָ אֶת חַטַּאת שְׂפָתָיו. אַךְ בִּשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַף יְיָ, כִּי לֹא יָדְעוּ נֶפֶשׁ נַעֲנֶה, וַיַּרְשִׁיעוּ אִישׁ נָקִי וְצַדִּיק אֲשֶׁר מַכְאוֹבָיו הִמְלִיטוּ מִפִּיו דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן. וַיִּתְפַּלֵּל אִיּוֹב אֶל יְיָ בַּעֲדָם, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלוֹ, וַיִּשָּׂא אֶת חַטַּאת שְׂפָתָם בְּנָשְׂאוֹ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. וַיְהִי בְּהִתְפַּלֵּל אִיּוֹב בְּעַד רֵעָיו אֲשֶׁר נִבְאֲשּׁוּ בּוֹ, וַיָּשָׁב יְיָ שְׁבוּתוֹ, וַיָּשָׁב לוֹ אֶת כָּל מַחֲמַדָּיו אֲשֶׁר לֻקְחוּ מִמֶּנּוּ, וַיּוֹסֶף אוֹתָם לְמִשְׁנֶה. וַיָּשֶׁב לוֹ אֶת שִׁבְעַת בָּנָיו וְאֶת שָׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו, וַיָּקוּמוּ וַיִּחְיוּ לְפָנָיו. וַיְהִי כִּי הִגְדִּיל יְיָ אֶת יְפִי בְּנוֹתָיו פִּי שְׁנַיִם, וַיְחַדֶּשׁ אֲבִיהֶן אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה, כִּי פָּנֶיהָ אוֹרוּ כְּאוֹר יוֹם, וְלַשֵּׁנִית קָרָא קֶרֶן הַפּוּךְ,¹ כִּי צַח רֵיחַ אַפָּהּ כְּרֵיחַ קְצִיעָה, וְלַשְּׁלִישִׁית קָרָא קֶרֶן הַפּוּךְ כִּי הָיְתָה אצַוֹר חֶמְדַת בְּנוֹת הַחֵן, כַּקֶּרֶן אֲשֶׁר יִתְּנוּ בָּהּ אֶת הַפּוּךְ, רֹאשׁ תַּמְרוּקֵי הָעֲלָמוֹת. וַיּוֹסֶף יְיָ גַּם אֶת מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם עַל שְׁנוֹת כָּל אִישׁ. וַיְחִי אִיּוֹב עוֹד מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מִלְּבַד שִׁבְעִים שָׁנָה אֲשֶׁר חַי לִפְנֵי בּוֹא שְׁנַת הָרָעָה. וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אִיּוֹב מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים.

א. יוֹסֵף הֶחָכָם מִכֹּל חַכְמֵי מִצְרַיִם

וְרָחֵל, אֵשֶׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ וִידִידוּת נַפְשׁוֹ, יָלְדָה לוֹ בִּדְמוּתָהּ בְּצַלְמָהּ בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף. וַיְהִי יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה כָּמוֹהָ, וְאָבִיו אֲהֵבוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָהַב אֶת אִמּוֹ תַּמָּתוֹ, אֲשֶׁר מֵתָה עָלָיו בִּימֵי נְעוּרֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר נִדְמֶה לְאִמּוֹ בִּיפִי תָאֳרוֹ, כֵּן נִמְשַׁל גַּם לְאָבִיו, בְּכָל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ, וּבְכָל הַחֲלִיפוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו. וַיֶּחְכַּם מְאֹד, וַיָּחַד חִידָה, וַיִּמְשֹׁל מָשָׁל, וַיָּבֶן בְּכָל חָזוֹן, וַיִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי אָהַב אוֹתוֹ אָבִיו עַל יָפְיוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ, וַיְבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל בָּנָיו, וַיַּעַשׂ לוֹ כְּתֹנֶת מֶשִׁי דַקָּה מְאֹד, אֲשֶׁר אִם לָבַשׁ אוֹתָהּ וְדָבְקָה עַל בְּשָׂרוֹ – וְנִרְאֲתָה מִתּוֹכָהּ קוֹמָתוֹ הַמְחֻטֶּבֶת בְּכָל יְפִי גִזְרָתָהּ. וְאִם פָּשַׁט אוֹתהּ – יִטְמְנֶהָ כֻּלָּהּ בְּכַף יָדוֹ. וַתְּהִי הַכְּתֹנֶת הַזֹּאת – לְמוֹקֵשׁ גַּם לְיוֹסֵף גַּם לְכָל בֵּית־יַעֲקֹב אָבִיו. כִּי גָבַהּ לֵב הַנַּעַר, וְאֶחָיו קִנְּאוּ בּוֹ. וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם, כִּי הָאֲלֻמּוֹת אֲשֶׁר אֶחָיו מְאַלְּמִים בַּשָּׂדֶה תִּשְׁתַּחֲוֶינָה לַאֲלֻמָּתוֹ, וְכִי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד־עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. וַיֹּאמְרוּ אַחַד־עָשָׂר אֶחָיו בִּלְבָבָם – אֵין זֹאת כִּי מְנַשֵּׂא הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יוֹמָם לְהִתְנַשֵּׂא לְרֹאשׁ לָהֶם, עַל כֵּן יֶחֱזֶה לוֹ חֶזְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה. וַיִּשְׂטְמוּ אוֹתוֹ מַרְבִּית אֶחָיו מַשְׂטֵמָה רַבָּה מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁלָחֵהוּ אָבִיו שְׁכֶמָה, לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֶחָיו, הָרוֹעִים שָׁם אֶת צֹאנָם. וַיִּפְקֹד יְיָ עָלָיו שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים, וַיְעוֹפְפוּ מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, לְשָׁמְרוֹ בַּדֶּרֶךְ. אַךְ בְּקָרְבוֹ אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶה – נַעֲלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעָלָיו, כִּי שׁוּמָה הָיְתָה מֵאֵת יְיָ לְהַסְגִּירוֹ בְּיַד אֶחָיו. וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֶחָיו, וַיֹּאמְרוּ לַהֲמִיתוֹ. וַיְּדַבֵּר רְאוּבֵן עַל לִבָּם – לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת לַאֲחִיהֶם לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ, וַיִּיעָצֵם לְהַשְׁלִיכוֹ הַבּוֹרָה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן. וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים, וַיִּגְנְבוּהוּ מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּהוּ לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים, הַהוֹלְכִים מִצְרַיְמָה. וַיָּשׁוּבוּ אֶחָיו אֶל הַבּוֹר, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, כִּי נִחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִים אֲשֶׁר הִפְשִׁיטוּ מֵעָלָיו, וַיִּטְבְּלוּהָ בְּדַם שְׂעִיר־עִזִּים, וַיְבִיאוּהָ אֶל אֲבִיהֶם. וַיִּקְרָא בְּמַּר נַפְשׁוֹ: כְּתֹנֶת בְּנִי הִיא, חַיָּה רָעָה אֲכָלַתְהוּ, וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו יָמִים רַבִּים, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. וַיְיָ הֵעִיר רוּחַ צֶחָה מִצָּפוֹן, וַתָּבוֹא וַתַּשֵּׁב בַּשַּׂקִּים הַמְלֵאִים צֳרִי וָלֹט, הָעֲמוּסִים עַל גְּמַלֵּי הַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַתַּזֵּל אֶת בִּשְׁמֵיהֶם לְמַעַן הָשֵׁב מְעַט אֶת נֶפֶשׁ יוֹסֵף הַמִּתְמוֹגֶגֶת. וַתָּבוֹא הָאֹרְחָה מִצְרַיְמָה, וַיִּמְכְּרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֶת יוֹסֵף לְפוֹטִיפַר, סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָחִים. וַיְהִי יְיָ אֶת יוֹסֵף, וַיִּתֵּן אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו, וַיְהִי עֵר וּמָהִיר בְּכָל דְּרָכָיו. וַיְהִי מִדֵּי תִתּוֹ אֶת הַכּוֹס עַל כַּף אֲדוֹנָיו – וַיִּמְתַּק, וַיֵּמַר, וַיֵּחַם, וַיֵּקַר מַשְׁקֶהָ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, כְּכֹל אַוַּת נֶפֶשׁ שׁוֹתֵהוּ. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי שַׂר הַטַּבָּחִים, וַיִּקְרָאֵהוּ סַרְאַפִּיס, כְּשֵׁם אֱלֹהָיו. וַיִּפְקֹד אֶת יוֹסֵף עַל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וַתָּבוֹא בִּרְכַּת יְיָ לְרַגְלָיו בְּבֵית פּוֹטִיפַר. וַיְהִי יוֹסֵף נוֹשֵׂא חֵן וָחֶסֶד גַּם בְּעֵינָיו גַּם בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו. וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ אֶת אֱלֹהִים וְאָדָם. וְהָיָה מִדֵּי עֲלוֹת עַל לִבּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כַּדָּת, וְנִרְאוּ אֵלָיו בְּחָזוֹן דְּמוּת פְּנֵי אָבִיו בַּהֲדַר שְׁבָחָהּ, וּפְנֵי אִמּוֹ בְּחֵן תֻּמַּת עֲלוּמֶיהָ, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ מֵעָוֹן.

ב. יוֹסֵף וְאָסְנַת

וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָיְתָה אִשְָׁה רָעָה, וַתָּסֶת גַּם אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וָאָדָם. וַיְמָאֵן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה אֶת הָרָעָה וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים? וַתִּירָא הָאִשָּׁה, פֶּן תִּגָּלֶה רָעָתָהּ, וַתַּהֲפֹךְ אֶת יָדָהּ עָלָיו, וַתָּשֶׂם עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים, וַתַּכֵּהוּ בְּלָשׁוֹן לִפְנֵי אִישָׁהּ. וַיִּחַר אַף פּוֹטִיפַר בְּיוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לַהֲמִיתוֹ. וַתָּבוֹא אֵלָיו אָסְנַת בִּתּוֹ, הַנָּאוָה וְהַשַּׁאֲנַנָּה, בַּסֵּתֶר וַתִּפֹּל עַל צַוָּארוֹ, וַתַּשְׁבִּיעֵהוּ – לְבִלְתִּי הַפֵּל מִשַּׂעֲרַת יוֹסֵף אַרְצָה. וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי יוֹדַעַת הִיא אֶל נָכוֹן, כִּי יוֹסֵף הוּא הַצַּדִּיק, וְכִי דִבַּת שָׁוְא הוֹצִיאָה אִמָּהּ עָלָיו. וַיְהִי כִּי יָדַע פּוֹטִיפַר אֶת תֻּמַּת בִּתּוֹ, וַיֶּאֱמָן לָהּ, וְלֹא אָמַר עוֹד לְהָמִית אֶת יוֹסֵף, וַיִּקָּחֵהוּ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית־הַסֹּהַר. וַיַּרְא יְיָ אֶת יוֹסֵף, כִּי שָׁמַר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, וַיּוֹסֶף יְיָ לָצֶקֶת עָלָיו חֵן, וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ עוֹד עַיִן לְרָעָה כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי עַנְוַת צִדְקָתוֹ הָיְתָה לוֹ כְּשִׂרְיוֹן קַשְׂקַשִׂים, מִפְּנֵי חִצֵּי כָּל עַיִן עוֹיֶנֶת וְאוֹרֶבֶת. עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר יְכַסּוּ הַמַּיִם עַל הַדָּגִים, כֵּן הָיְתָה צִדְקַת יוֹסֵף – לְמִכְסֶה וּלְמַחְסֶה לוֹ מִפְּנֵי כָּל שָׂטָן וְכָל פֶּגַע־רָע. וַתִּקְרַב יְשׁוּעַת יוֹסֵף לָבוֹא בְּעוֹדוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל גַּם שָׁם. כִּי הַשֵּׂכֶל הַטּוֹב, אֲשֶׁר חֲנָנוֹ יְיָ נָתַן גַּם שָׁם אֶת שְׁמוֹ לְכָבוֹד. אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל גַּם עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה. כִּי בָּא יוֹם, וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם חָלַם חֲלוֹם זָר מְאֹד, וּמִכָּל חֲכָמָיו וְחַרְטֻמָּיו אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ. וַיִּגַּשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי בְּבֵית־הַסֹּהַר אָסוּר נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ בִּהְיוֹת גַּם הוּא אָסוּר שָׁם. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹצִיאוּהוּ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים, וַיָּבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, וַיִּפְתֹּר אוֹתָם. וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי הֶרְאָה אֱלֹהִים אֶת פַּרְעֹה בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה, כִּי שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב בָּאוֹת עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו לִצְבֹּר בָּר רָב כְּחוֹל הַיָּם בְּבָתֵּי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם בְּטֶרֶם בּוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת הָהֵן, לְמַעַן הַצֵּל אֶת מִצְרַיִם וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לָהּ מִסָּבִיב מֵרָעָב. וַיַּרְא פַּרְעֹה אֶת יוֹסֵף, כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ, לָדַעַת אֶת הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה. וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ לְאָדוֹן עַל בֵּיתוֹ, וּלְמוֹשֵׁל עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא – בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וְהִנֵּה גַבְרִיאֵל מוּעָף בִּיעָף נִרְאֶה אֵלָיו, וַיּוֹסֶף אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ – יְהוֹסֵף. וַיַּגַּע עַל פִּיו, וַיֹּאמֶר: רְאֵה לִמַּדְתִּי אוֹתְךָ הַיּוֹם אֶת לְשׁוֹנוֹת כָּל הַגּוֹיִים לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְאַרְצוֹתָם. וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבוֹאוּ שָׂרֵי מְלִיצֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן עַם וָעָם, וַיְדַבֵּר אֶל אִישׁ וָאִישׁ בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, – שִׁבְעִים לָשׁוֹן. וַיְנַסֵּם הוּא, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עִבְרִית, וְלֹא יָדְעוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ דָבָר. וַתֵּרֶב חָכְמַת יוֹסֵף מֵחָכְמַת כָּל חַכְמֵי מִצְרַיִם. וַיְהִי בְּצֵאת יוֹסֵף בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה מֵאֵת פְּנֵי פַּרְעֹה, עוֹטֶה בִּגְדֵי שֵׁשׁ וּרְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַתַּעֲלֶינָה בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנוֹת הַשָּׂרִים עַל הַחוֹמוֹת וְעַל הַגַּגּוֹת, וַתַּשְׁלֵכְנָה עָלָיו אֶת טַבְּעוֹתֵיהֶן, צְמִידֵיהֶן, וְנִזְמֵיהֶן, לְמַעַן הסֵב אֶת עֵינָיו אֲלֵיהֶן. וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּאָסְנַת בַּת פּוֹטִיפַר, הַנָּאוָה וְהַשַּׁאֲנַנָּה, אֲשֶׁר אֲהֵבַתְהוּ גַם הִיא. וַיִּתֵּן אוֹתָהּ פַּרְעֹה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיָּשֶׁב לוֹ יְיָ אֶת גְּמוּלוֹ, עַל בְּלִי לֶכְתּוֹ בַּעֲצַת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָרָעָה, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת בִּתָּה הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. וַתֵּלֶד לוֹ אָסְנַת שְׁנֵי בָּנִים – אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. וּבְכָל זֹאת לֹא שָׁכַח גַּם בִּימֵי גְדוּלָתוֹ אֶת אָבִיו, אֲשֶׁר אָהַב כְּנַפְשׁוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר לֻקַּח מֵעָלָיו – לֹא טָעַם עוֹד יַיִן וְשֵׁכָר. וְעֵינָיו הָיוּ אֶל עֲבוֹדָתוֹ כָּל הַיּוֹם, לֶאֱצֹר וְלֶאֱגֹּר אֶת כָּל מוֹתַר אֹכֶל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת,

לְפִקָּדוֹן וּלְמִשְׁמֶרֶת לִשְׁנֵי הָרָעָב. וַיְהִי בְּבוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר נִבָּא עֲלֵיהֶן יוֹסֵף, וַיְהִי מַעֲשֵׂהוּ לְמִחְיָה וְלִפְלֵטָה לְכָל עַם מִצְרַיִם וּלְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הֶחְיָה יוֹסֵף גַּם אֶת רוּחַ הַבָּאִים אֵלָיו לִשְׁבֹּר בָּר. כִּי בִּרְאוֹתוֹ בְּתוֹכָם אִישׁ לֵבָב וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ, וֶהֱבִיאַהוּ בִּבְרִית אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֲבִי אֲבוֹתָיו. וַיַּשְׁבֵּר בָּר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַיְלַקֵּט בִּמְחִירוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיְבִיאֵם אֶל אוֹצַר אֲדֹנָיו, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וַיִּטְמֹן שְׁלֹשָׁה מַטְמֻנֵּי מִסְתָּרִים, אֲשֶׁר מְקוֹם הָאֶחָד מֵהֶם – לֹא יִוָּדַע עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר יִפְקֹד יְיָ אֶת עַמּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

ג. אֶת הַיַּיִן שָׁתוּ, אֶת הַכַּד הֶחֱזִירוּ

וּבְתוֹךְ הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר, בָּאוּ אֶל יוֹסֵף – גַּם אֶחָיו, בְּנֵי יַעֲקֹב. וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בִּלְתִּי בִּנְיָמִין לְבַדּוֹ. וַיַּכֵּר אוֹתָם כְּרֶגַע וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ עוֹד, מִפְּנֵי זְקָנוֹ, אֲשֶׁר לֹא הֵחֵל אַף לְצַמֵּחַ בְּעוֹדוֹ עִמָּם בְּבֵית אָבִיו. וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין בִּנְיָמִין אָחִיו, בֶּן אִמּוֹ, בְּתוֹכָם, וַיַּחֲשֹב מַחֲשָבוֹת – לְהַמְרִיצָם לְהָבִיא גַם אוֹתוֹ אֵלָיו. וַיְשַׁו אֶת נַפְשׁוֹ כִמְנַחֵשׁ, וַיִּקַּח אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר יִשְתֶה בּוֹ, וַיַּךְ בּוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ. וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת שְׁמוֹתָם לְתוֹלְדוֹתָם, וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וַיּוֹסֵף וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי מְרַגְלִים הֵם. וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ, כִּי שְׁנֵים־עָשָׂר אַחִים, בְּנֵי אָב אֶחָד הֵם, וַאֲחִיהֶם הַקָּטֹן בְּבֵית אָבִיו, וְאֶחָד מֵהֶם אָבַד וְאֵינֶנּוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי רַק בְּזֹאת יִבָּחֲנוּ, כִּי אֵינָם מְרַגְלִים וְכִי כֵּנִים הֵם, – בְּבוֹא אֲחִיהֶם הַקָּטֹן עִמָּם, וְעַד בּוֹאוֹ – יֶאֱסֹר אֲחִיהֶם אֶחָד בְּבֵית הַמִּשְׁמָר. וַיְצַו אֶת עֲבָדָיו לֶאֱסֹר אֶת שִׁמְעוֹן. וַיִּרְאוּ לִנּגֹעַ בּוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְשִׁבְעִים הַגִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו לְתָפְשׂוֹ, וַיִּתֵּן קוֹל שְׁאָגָה – וַיִּפְּלוּ כֻּלָּם אַרְצָה. וַיְצַו יוֹסֵף אֶת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹ הָעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, וַיִּגַּשׁ מְנַשֶּׁה וַיַּךְ אֶת שִׁמְעוֹן עַל שִׁכְמוֹ, וַיֶּחֱזַק עָלָיו, וַיִּתֵּן עָלָיו כַּבְלֵי בַּרְזֶל, וַיָּבֵא אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים. וְאֶת אֶחָיו שָׁלַח אַרְצָה יִשְׂרָאֶל, לְהָבִיא אֶת בִּנְיָמִין. וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָאוּ, וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ – לְהַאֲכִיל אֶת שִׁמְעוֹן מִמִּבְחַר מַעֲדַנָּיו וּלְהַשְׁקוֹתוֹ מִמֵּיטַב יֵינוֹ. וַיָּשׁוּבוּ אֶחָיו מִקֵּץ יָמִים מִבֵּית אֲבִיהֶם, וַיָּבִיאוּ אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין, וַיִּשְׂמַח יוֹסֵף לִקְרָאתָם. אַךְ אֶת שְׁמוֹ טֶרֶם יַגִּיד לָהֶם, וַיִּתְאַפֵּק וַיָּבוֹא הַחַדְרָה – וַיֵּבְךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו, הַדּוֹמֶה בְּתָאֳרוֹ וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו לְאִמּוֹ, הַתַּמָּה לְחֵן וּלְיוֹפִי. וַיֵּצֵא וַיַּעַשׂ לְכָל אֶחָיו מִשְׁתֶּה, וַיּוֹשֶׁב עַל יָדוֹ אֶת הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ וְאֶת הַצָּעִיר כִּצְעִירָתוֹ. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ הַגָּבִיעַ, וַיֹּאמֶר: שִׁשָּׁה אֵלֶּה הֵם בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא יַחַד. וְעַל דָּן וְנַפְתָּלִי אָמַר – בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא יַחַד. וְעַל גָּד וְאָשֵׁר אָמַר – כִּי הֵם בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא גַם הֵמָּה יַחַד. וַאֲנִי, – אֵין לִי אֵם, וּלְבִנְיָמִין אֵין אֵם, נֵשְׁבָה נָא שְׁנֵינוּ, אִישׁ עַל יַד אָחִיו. וַיֵּשְׁתְּ יַיִן בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַחֲרֵי אַשֶׁר לֹא בָּא יַיִן אֶל פִּיו זֶה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר גָּלָה מֵעַל שֻׁלְחַן אָבִיו. כִּי שָׂמַח לִבּוֹ מְאֹד – לִרְאוֹת אֶת כָּל אֶחָיו סְבִיבוֹתָיו. וַיְהִי בְּקוּם אֶחָיו לָשׁוּב אֶל בָּתֵּיהֶם וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ – לָשׂוּם קֵץ לְהִתְנַכָּרוֹ אֶל אֶחָיו, וַיְצַו לֵאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לָשׂוּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בּוֹ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין וְלִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי צֵאתָם וּלְחַפֵּשׂ בִּכְלֵיהֶם, וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיָּשֶׂם, וַיִּרְדֹּף, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּמְצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וַיָּשֶׁב אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת יְהוּדָה אָחִיו, וְהִנֵּה – עֵין יְמִינוֹ זוֹלֶגֶת דַּם וְשַׂעֲרוֹת חָזֵהוּ כִּי סָמְרוּ. וַתֵּצֶאנוּ הַשְּׂעָרוֹת וַתִּקְרַעְנָה אֶת בְּגָדָיו אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּירָא מְאֹד מִפְּנֵי אָחִיו, וּמִפְּנֵי חֲמַת כֹּחוֹ. וַיִבְעַט יוֹסֵף בַּעֲמוּד הַשַּׁיִשׁ, אֲשֶׁר נִשְׁעַן עָלָיו, וַיְפוֹצְצֵהוּ, וַיְהִי לַעֲרָמוֹת אַבְנֵי חָצָץ. לְמַעַן יֵדַע יְהוּדָה אֶת גְבוּרָתוֹ, וְהֵשִׁיב אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ. וְלֹא שָׁת יְהוּדָה לֵב אֶל מַעֲשֵׂה יוֹסֵף, וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ לִשְׁלֹף אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ, וַתִּדְבַּק הַחֶרֶב אֶל נְדָנָהּ, וְלֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה. וַיִנָּחֵם יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין זֹאת כִּי אִם כְּבוֹד יְיָ סוֹכֵךְ בְּעֻזּוֹ עַל מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֶחְדַּל מֵרֹגֶז. וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת, וַיָּשֶׂם לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אָבִיו הַזָּקֵן, בְּשׁוּבוֹ אֵלָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וּבִנְיָמִין, יֶלֶד זְקוּנָיו, אֵין אִתּוֹ. אָז לֹא יָכוֹל עוֹד יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, וַיִּתֵּן קוֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִקְרָא: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, הַעוֹד אָבִינוּ חָי? וַיִּבָּהֲלוּ אֶחָיו וַיֻּכּוּ בַּתִּמָּהוֹן, וַיִּהְיוּ כְּחוֹלְמִים. וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל צַוָּארָם, וַיִּשַּׁק לָהֶם, וַיֵּבְךְ עֲלֵיהֶם. וַיִּתֵּן בְּיָדָם מִכָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁלַח אוֹתָם אַרְצָה כְּנַעַן, לְבַשֵׂר אֶת אֲבִיהֶם, כִּי עוֹדֶנּוּ חַי,וּלְהָבִיא אוֹתוֹ, וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בָּתֵּיהֶם, אֵלָיו מִצְרַיְמָה.

ד. גַּם יְיָ בִּכְבוֹדוֹ יָרַד מִצְרַיְמָה

בְּהָבֵא אֲחֵי יוֹסֵף אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל אֲבִיהֶם, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּפָג לִבּוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם. וַיַּזְכִּירוּ לוֹ אֶת רֻבֵּי תוֹרָתוֹ אֲשֶׁר הוֹרָה לְיוֹסֵף בְּיוֹם שָׁלְחוֹ אוֹתוֹ אֶל אֶחָיו שְׁכֶמָה. אָז יָדַע כִּי נֶאֶמְנוּ דִבְרֵיהֶם, כִּי מִכֻּלָּם לֹא הָיָה אִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא בְּבֵיתוֹ, בְּהוֹרוֹתוֹ לְיוֹסֵף אֶת הַחֻקִּים הָהֵם, כִּי בִּשְׁכֶם הָיו. וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב הַזָּקֵן, וַיִּיקַר בְּעֵינָיו הָרֶגַע הַהוּא מִכָּל יְמֵי שְׁנוֹת חַיָּיו. וַיִּקְרָא: עַתָּה מָלְאוּ יְמֵי חַיַּי, כִּי הַמַּחְסוֹר אֲשֶׁר חָסַר לִי שָׁב אֵלָי. וְעַתָּה, – אֵלְכָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת יוֹסֵף בְּנִי, וְאַחֲרֵי כֵן אָמוּתָה בְּשָׁלוֹם. וַיָּקָם וַיִּקַּח עִמּוֹ אֶת בָּנָיו, וְאֶת בְּנוֹתָיו, וְאֶת כָּל בָּתֵּיהֶם, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה. וַיְהִי בְּקָרְבוֹ אֶל גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַתֵּעוֹר רוּחַ אַחֶרֶת בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: הֵן הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל בְּנִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אַךְ הַאֶזְכֶּה בְּעֵינַי, כִּי עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לְתִתָּהּ לְזַרְעִי? וַיָּבוֹא הָאֱלֹהִים אֵלָיו בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי יוֹרֵד גַּם הוּא עִמּוֹ בִּכְבוֹדוֹ מִצְרַיְמָה, וְהוּא יַעֲלֵהוּ מִשָּׁם גַּם עָלֹה. וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים יוֹרֵד עִמּוֹ מִצְרַיְמָה, וַיִּשְׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה גשְׁנָה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָעַד יוֹסֵף לְשִׁבְתּוֹ, לְהָכִין שָׁם מִקְדָּשׁ מְעַט לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר שָׁם יוֹרֶה חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו, לְבֵיתוֹ וּלְזַרְעוֹ. וְיוֹסֵף לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ וְלֹא נָתַן לָאִישׁ מִן הָרַכָּבִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לֶאֶסֹר אֶת מֶרְכֶַבְתּוֹ, וַיַּאַסְרֶהָ הוּא בְּעֶצֶם יָדוֹ. וַיַּעַל לִקְרַאת אָבִיו, אַרְצָה גֹשֶׁן. וַיְהִי יַעֲקֹב קוֹרֵא אֶת “שְׁמַע” וְהִנֵּה בֶּן זְקוּנָיו, מַחְמַד עֵינָיו, נִרְאֶה אֵלָיו, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ מְאֹד מְאֹד. וְיוֹסֵף נָפַל בַּהֲמוֹן רַחֲמָיו עַל צַוְּארֵי אָבִיו, וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֵּבְךְ. וַיְהִי הָרַאֲיוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר שָׁב הָאָב וְהַבֵּן לְהֵרָאוֹת אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, שִׁלּוּמִים לְכָל שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים אֲשֶׁר שָׂבְעוּ. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב בַּהֲמוֹן לִבּוֹ: אָמוּתָה הַפַּעַם, אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי, כִּי עוֹדְךָ חַײ. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת אָבִיו אֶל הַמָּקוֹם הַשַּׁאֲנָן אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. וַיְחִי עוֹד יַעֲקֹב שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶרֶץ גֹשֶׁן וַיִּהְיוּ לוֹ הַיָּמִים הָהֵם מֵיטַב כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי בְּכָל הַשָּׁנִים הָהֵן לֹא יָדַע עֶצֶב וָרֹגֶז. וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וְאֶת כָּל בָּנָיו בְּרָכָה רוֹמֵמָה וְנִמְלָצָה מְאֹד, וַיִּגְוָע וַיָּמָת שְׂבַע יָמִים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וַיַּעַל יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲבִיהֶם חָנוּט בָּאָרוֹן לִקְבֹּר אוֹתוֹ אֶל אֲבוֹתָיו בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַ אֶת יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיַּעֲלוּ עִם יוֹסֵף כָּל זִקְנֵי שָׂרֵי פַּרְעֹה, גַּם רֶכֶב וּפָרָשִׁים, מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד. וּמַלְכֵי כְּנַעַן יָצְאוּ לִקְרַאת הַמַּחֲנֶה וַיָּסִירוּ אֶת כִּתְרֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, וַיַּעֲטְרוּ בָּם אֶת אֲרוֹן יַעֲקֹב. וַיְהִי בְּשׁוּב יוֹסֵף מִקְּבוֹר אֶת אָבִיו מִצְרַיְמָה וַיְחִי עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת. וַיָּמָת בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיַּשְׁבַּע אֶת אֶחָיו – לַחֲנֹט אוֹתוֹ וּלְשׂוּמוֹ בְּאָרוֹן וּלְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹתָיו אַרְצָה כְּנָעַן, בְּיוֹם פְּקוֹד יְיָ אֶת עַמּוֹ. וַיִּהְיוּ יְמֵי יוֹסֵף מְעַטִּים מִימֵי כָּל אֶחָיו, עַל חַטַּאת שָׁמְעוֹ אֶת יְהוּדָה קוֹרֵא אֶת אָבִיו בְּאָזְנָיו “עַבְדְּךָ אָבִי” וְלֹא כִּהָה בּוֹ. עַל כֵּן הָיְתָה הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר יִקְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחַג הַסֻּכּוֹת, עִם כַּפַּת הַתְּמָרִים, לְאוֹת זִכָּרוֹן לְיוֹסֵף. כִּי כִּנְבֹל הָעֲרָבָה, לִפְנֵי יֶתֶר שְׁלֹשֶׁת הַצְּמָחִים, הַבָּאִים עִמָּהּ בַּאֲגֻדָּת הֶחָג – כֵּן נָבַל יוֹסֵף וַיִּמַּל וַיָּמָת לִפְנֵי אֶחָיו, וּבְנֵי יוֹסֵף שָׂמוּ תַּבְנִית שׁוֹר עַל דִּגְלָם, לְאוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם, לֵאמֹר – כְּכֹל אֲשֶׁר יַחֲרֹשׁ הַשּׁוֹר בְּכֹחוֹ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, כֵּן הִשְׂכִּיל יוֹסֵף אֲבִיהֶם, בְּחָכְמָתוֹ, וּבְכֹחַ לִבּוֹ, לְהַחֲיוֹת עַם־רַב. וַתִּרְבֶּינָה הַשָׁנִים וַתִּהְיֶינָה לְמֵאוֹת, וַיָּבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר פָּקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר הֶעֱבִידוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפֶרֶךְ, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר מֵת יוֹסֵף. וַיִּזְכּוֹר לוֹ יְיָ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר גָּמַל לְאָבִיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ, כִּי בְּעֶצֶם יָדוֹ עָבַד אֶת עֲבוֹדַת קְבוּרָתוֹ. וַיִּתֵּן בְּלֵב מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַגָּדוֹל מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – לָשֵׂאת הוּא בְּעֶצֶם כְּבוֹדוֹ אֶת עַצְמוֹתָיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לְתִתָּהּ לִבְנֵי יִשְׁרָאֵל. וַיֵלֶךְ מֹשֶה אֶל שֶׂרַח, בַּת אָשֵׁר, בַּת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר נוֹתְרָה מִן הַדּוֹר אֲשֶׁר בָּא עִם יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, וַיִּשְׁאָלֶהָ לִמְקוֹם אֲרוֹן יוֹסֵף. וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי הַמִּצְרִים, בְּדַעְתָּם כִּי בִּרְכַּת יְיָ בָּאָה לְרַגְלֵי יוֹסֵף בְּכָל אֲשֶׁר הוּא, – עָשׂוּ לוֹ אֲרוֹן בַּרְזֶל וַיּוֹרִידוּהוּ אֶל הַיְאוֹר, לְמַעַן אֲשֶׁר יְבָרֵךְ יְיָ אֶת מֵימָיו בִּגְלָלוֹ. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיִּתְיַצֵּב עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וַיִּקְרָא: יוֹסֵף, יוֹסֵף, הִנֵּה גָאַל יְיָ אֶת עַמּוֹ מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם, וְעַתָּה – עֲלֵה נָא אֵלֵינוּ, וְהַעֲלִינוּ אֶת עַצְמוֹתֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לָתֶת לָנוּ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. וַיַּעַל הָאָרוֹן, וַיָּצָף, וַיָּשָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ. וַיִּנָּשֵׂא בְּכָל יְמֵי לֶכֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל יַד אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים. וַיִּרְאוּ עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ וַיִּשְׁאֲלוּ: מַה לַאֲרוֹן עַצְמוֹת מֵת לְהִנָּשֵׂא עַל יַד אֲרוֹן הַבְּרִית אֲשֶׁר תּוֹרַת אֵל חַי בְּקִרְבּוֹ? וַיַּעֲנוּ לָהֶם וַיֹאמְרוּ: יַעַן כִּי הָיְתָה הַתּוֹרָה הַנְשׂוּאָה בַּאֲרוֹן הַזָּהָב הַזֶּה לְנִשְׁמַת חַיִּים בְּאַף הָאִישׁ הַנָּשׂוּא בַּאֲרוֹן הַבַּרְזֶּל הַזֶּה. וַיְהִי בְּמוֹת מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, לִפְנֵי בּוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיְצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִקְבֹּר אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף בִּשְׁכֶם. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: גָּנֹב גָּנְבוּ כַּד מָלֵא יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף וַיִּשְׁתּוּהוּ, וַיִּקְרַב בַּעַל הַיַּיִן אֶל שׁוֹתָיו וַיֹּאמֶר: אֶת הַיַּיִן אֲשֶׁר בַּכַּד שְׁתִיתֶם, וְעַתָּה – הָשִׁיבוּ נָא אֶת הַכַּד הָרֵיק לִמְקוֹמוֹ. אַף יוֹסֵף גֻּנַּב מִשְּׁכֶם וַיִּפַּח אֶת נַפְשׁוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְעַתָּה יוּשַׁב נָא שְׁכֶמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצְאָה רוּחוֹ מִמֶּנּוּ. וַיִּקָּבֵר יוֹסֵף בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, גַּם בִּהְיוֹתוֹ מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. כִּי זָכַר לוֹ יְיָ אֶת אַהֲבָתוֹ לָאָרֶץ הַהִיא, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּל בָּהּ גַּם בְּאָזְנֵי בְּנֵי הַנֵּכָר כָּל יְמֵי חַיָּיו.

א. רוֹעֵה צֹאן שֶׁהָיָה לְרוֹעֵה אָדָם

וְנַעַר יְפֵה עֵינַיִם מָלֵא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב, הָיָה בְּבֵית־לֶחֶם־יְהוּדָה, רוֹעֶה לְאָבִיו בַּצֹאן, וּשְׁמוֹ – דָּוִד בֶּן־יִשַׁי. וַיְהִי הַנַּעַר גִּבּוֹר חַיִל, אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה. וְהָיָה מִדִֵּי בּוֹא אֲרִי, אוֹ דֹב, וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר, וְרָדַף אַחֲרָיו וְחָזַק עָלָיו, וְהֶחֱזִיק בִּזְקָנוֹ וְהִכָּהוּ אַרְצָה וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ, וְהִצִּיל מִפִּיו אֶת הַשֶּׁה, וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל עֶדְרוֹ בְּשָׁלוֹם. וּכְכָל אֲשֶׁר רַבָּה גְבוּרָתוֹ – כֵּן נָעֲמוּ דְרָכָיו, וְכֵן נָאווּ שַׁעֲשׁוּעָיו. כִּי מִדֵּי הֱיוֹת עֵינָיו אֶל הַצֹּאן הָרוֹעוֹת, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה, בִּירַק הָאָחוּ וּבְצֵל הַחֹרֶשׁ, וְיָשַׁב לוֹ מִנֶּגֶד לְמַרְעִיתוֹ וּפָרַט עַל פִּי נֵבֶל וְחָלִיל, צִלְצְלֵי זִמְרַת־יָהּ אֲשֶׁר הִרְנִינָה אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב, וַתְּשַׁו עָלָיו חֶמְדַּת נֹעַם אֲשֶׁר לֹא תֵחָקֵר. אַךְ עַל עָצְמַת גְּבוּרוֹתָיו וְחֵן מַנְגִינוֹתָיו – גָּבְרוּ רַחֲמָיו לְכָל יְצִיר נַעֲנֶּה. וַיְהִי מִשְׁפָּטוֹ עִם הַצֹּאן – לְהוֹצִיא רִאשׁוֹנָה אֶת הַטְּלָאִים וְאֶת הַגְּדָיִים הָרַכִּים וְהָרָפִים, אֲשֶׁר דַּקּוּ שִׁנֵּיהֶם לֶאֱכֹל הָעֵשֶׂב הָרַךְ אֲשֶׁר בַּמִּרְעֶה, וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצִיא אֶת זִקְנֵי הָעֵדֶר אֲשֶׁר רָפוּ שִׁנֵּיהֶם מִזֹּקֶן – לֶאֱכֹל אֶת יֶתֶר הָעֵשֶׂב הָרַךְ, אֲשֶׁר הוֹתִירוּ צְּעִירֵי הַצֹּאן מִשָּׁבְעָם, וּכְכַלּוֹת גַּם אֵלֶּה לֶאֱכֹל אֶת חֻקָּם, יִפְתַּח אֶת דַּלְתוֹת הַמִּכְלָא אֲשֶׁר כָּלָא בּוֹ אֶת הַכְּבָשִׂים הַבְּרִיאִים, וְנִהַג אוֹתָם לִרְעוֹת אֶת הָעֵשֶׂב הַקָּשֶׁה וְלִשְׂבֹּעַ אוֹתוֹ. וַיַּשְׁקֵף יְיָ, וַיַּרְא אֶת חָכְמַת הַנַּעַר וְאֶת הֲמוֹן רַחֲמָיו עַל צֹאן יָדוֹ, וַיִּקְרָא אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר יָדַעְתָּ אֶת נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה, לִפְקֹד אוֹתָהּ וְלִשְׁמֹר עָלֶיהָ וּלְכַלְכְּלָהּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, – רוֹעֶה תִהְיֶה לְצֹאן תִּפְאַרְתִּי, לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל, כָּל הַיָּמִים. וַיְכַל יְיָ לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיָּבוֹא אַחַד הָעֲבָדִים לִקְרֹא אוֹתוֹ לְבֵית יִשַׁי אָבִיו, לַזֶּבַח אֲשֶׁר הֵכִין שָׁם שְׁמוּאֵל. וַיָּקָם וַיִּרְחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ, וַיַּחַלֵף אֶת שִׂמְלוֹתָיו, וַיִּתְקַדֵּשׁ וַיֵּלֶךְ. וַיְהִי בְּבוֹאוֹ בְּסַף הַבַּיִת, וּדְבַר יְיָ הָיָה אֶל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא: קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי בּוֹ בָּחַרְתִּי לְקַחְתּוֹ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן – לִרְעוֹת אֶת עַמִּי. וַתִּצְלַח רוּחַ יְיָ אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם וָמַעְלָה. וַיְהִי הָרוֹעֶה הַתָּמִים לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, אֶפֶס כִּי לֹא עָשָׂה מְלוּכָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ עַד מוֹת שָׁאוּל, הַמּוֹלֵךְ בָּעֵת הַהִיא.

ב. חוֹבַת אַבִּירוּת

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים, וְדָוִד יוֹשֵׁב, אַחֲרֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, עַל פֶּתַח גִּדְרוֹת הַצֹּאן, אֲשֶׁר הֵעִיז שָׁמָּה אֶת מִקְנֵהוּ וַיִּעַף וַיֵּרָדַם. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן נֶהְדָּר מְאֹד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמֶר: אֲנִי יַעֲקֹב, אֲבִי הָעָם, אֲשֶׁר נָתַן יְיָ אוֹתְךָ עָלָיו מֶלֶךְ בְּאַהֲבָתוֹ אֶת יְהוּדָה בְּנִי, אֲבִי שֵׁבֶט בֵּית אָבִיךָ. וְעַתָּה דַע, בְּנִי, כִּי לֹא יִשָּׂאֲךָ כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל לָשֶׁבֶת עָלָיו עַד אִם עָרַבְתָּ מֵעִמִּי אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בְּנִי, כְּכָל אֲשֶׁר עָרַב לִי יְהוּדָה, אֲבִי אֲבוֹתֶיךָ, אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו. וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר: כִּדְבָרֶיךְ אֶעֱשֶׂה, וַיּוֹסֶף יַעֲקֹב לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמֶר: אִם לְקוֹלִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ, קוּמָה נָא, דָּוִד, לְמַטֵּה יְהוּדָה, וְלֵךְ אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶל שׂכֹה, וְהַצֶּל נָא מִכַּף אוֹיְבֶיהָ אֶת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, לְמַטֵּה בִּנְיָמִין. זֹאת דִּבֶּר יַעֲקֹב וַיַּעַל מֵעָלָיו. וְדָוִד הֵקִיץ, וַיִּטּשׁ אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַכֵּלִים עַל יַד שׁוֹמֵר, וַיִּשַּׁק לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה. וַיַּרְא אֶת בֶּן־הָעֲנָק, אֶת גָּלְיָת הַגִּתִּי, בְּכֹבֶד נֶשֶׁק נְחֻשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל הָעָם חַתִּים מִפָּנָיו, וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַחֶרְפָּה אֲשֶׁר חֵרֵף הֶעָרִיץ אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיְקַנֵּא הַנַּעַר לְעַמּוֹ, וַיֶאֱזֹר חַיִל, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַנַּחַל, אֲשֶׁר בְּיַלְקוּטוֹ, וַיָּשֶׂם בְּקַלְעוֹ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיְקַלַּע אֶל רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל וַיָּמָת. וַתְּחִי רוּחַ הָעָם, וַיַּכּוּ בְּאוֹיְבֵיהֶם מַכָּה רַבָּה מְאֹד, וַיָּשֹׁסּוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. וַיִּשַׁע דָּוִד בֵּית־הַלַּחֲמִי אִישׁ יְהוּדָה אֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, הַיְמִינִי, מִכַּף אוֹיְבֵי נַפְשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר לְיַעֲקֹב. וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת כָּל לִבּוֹ, גַּם הוּא גַּם כָּל הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ לַכִּסֵּא אַחֲרָיו, לָשׂוּם אֶת יְהוּדָה וְאֶת בִּנְיָמִין לַאֲחָדִים. וַיִּצְלַח הַדָּבָר בְּיַד בֵּית דָּוִד, וַיִּדְבְּקוּ שְׁנֵי הַמַּטּוֹת, וְלֹא סָרוּ וְלֹא נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ג. הַכִּנּוֹר, הַכֶּתֶר וְהַשֶׁקֶל

וַיְהִי בְּשֶׁבֶת דָּוִד עַל כִּסֵא יִשְׂרָאֵל, וַיִּזְכֹּר תָּמִיד כִּי מִיַד יְיָ, אֲשֶׁר לְקָחוֹ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לִרְעוֹת אֶת עַמּוֹ, הָיְתָה לוֹ הַמַּמְלָכָה. וַיְהִי שֶׁבֶט הָרוֹעִים, אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לוֹ לְשֵׁבֶט מַלְכוּת, לְשֵׁבֶט מִישׁוֹר וּלְמַקֵּל נֹעַם בְּיָדוֹ, וַיַּעַשׂ צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְכָל עַמּוֹ. גַּם אֶת שַׁעֲשׁוּעָיו, מִימֵי עֲלוּמָיו, לֹא עָזַב. וַתְּהִי תוֹרַת אֱלֹהִים – רֹאשׁ קֳדָשָׁיו, וְעַמּוֹ כְּלִיל מַשַּׂא נַפְשׁוֹ, וְכִנּוֹרוֹ – מִבְחַר מַחֲמַדָּיו. וַיַּעַשׂ לוֹ כִּנּוֹר נָעִים, בְּתַבְנִית אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר. וַיִּתְלֵהוּ מִמַּעַל לְמִטָּתוֹ, מְרַאֲשׁוֹתָיו. וְהָיָה בְּטֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּבָאָה רוּחַ צַחָה מִצָּפוֹן, וְנָשְׁבָה בִּכְלִי הַשִּׁיר, וְזָעוּ מֵיתָרָיו בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וְהֵעִירוּ בִּנְגִינוֹת נֹעַם אֶת הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ. וְקָם מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וְשָׁלַח גַּם הוּא אֶת יָדוֹ אֶל הַנֵּבֶל וְאֶל הַכִּנּוֹר, וְשָׁר שִׁירֵי עֹז לַיְיָ. וְאַחֲרֵי כֵן יִקְרָא בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר עִמּוֹ תָמִיד, עַד אוֹר הַבֹּקֶר. אָז יָבוֹאוּ חַכְמֵי יוֹעֲצָיו, וְכִלְכֵּל עִמָּם מִשְׁפַּט עַמּוֹ בְּמוֹעֲצוֹת וָדַעַת כָּל הַיּוֹם.

וּבְמַרְצֶפֶת הַסִּפּוּן, מִמַּעַל לַכִּסֵּא, אֲשֶׁר יָשַׁב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, הָיְתָה רְצוּפָה אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת, אֲשֶׁר יֵאָמַר לָהּ הַיּוֹם – מַגְנֵט. וַיְּהִי הַיּוֹם, וַיִּתְגָּרוּ בְּנֵי עַמּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּבְזוּ אֶת מַלְאֲכֵי דָּוִד, אֲשֶׁר שָׁלַח אֶל מַלְכָּם לְכַבְּדוֹ. וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם דָּוִד וַיַּכֵּם, וַיִּשָּׂא אֶת שְׁלָלָם, וּבְתוֹךְ הַשָּׁלָל עֲטֶרֶת פָּז גְּדוֹלָה, כִּכַּר־זָהָב מִשְׁקָלָהּ. וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמֶּלֶךְ עַל הַכִּסֵּא וַתִּ7שְׁאַב הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, וַתִּמְשֹׁךְ בְּכֹחָהּ אֶת הָעֲטָרָה הַכְּבֵדָה אֶל תַּחְתֶּיהָ, וַתִּשָּׂאֶהָ בִּיעָף, וַתִּכֹּן עַל רֹאשׁ דָּוִד. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ, וַיְצַו לְאֶחָד מֵאוֹהֲבָיו לָשֶׁבֶת תַּחְתָּיו, וַתִּזַּח הָעֲטָרָה, וַתָּנַע הֵנָּה וָהֵנָּה, וְלֹא נָכוֹנָה עַל רֹאשׁוֹ. וַתְּהִי הָעֲטָרָה לְעֵדָה, כִּי רַק לְדָוִד וּלְבֵיתוֹ נָאֲוָה כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, וְרַק עַל רֹאשׁוֹ יִכּוֹן נֵזֶר מוֹשְׁלָיו, עַל כֵּן קָרְאוּ לַעֲטָרָה הַהִיא – נֵזֶר הָעֵדוּת.

וְאַף כִּי יָצָא לְדָוִד שֵׁם בְּכָל הָאֲרָצוֹת, לֹא גָבַהּ לִבּוֹ וְלֹא רָמוּ עֵינָיו. וַיְהִי הַנָּקֵל כִּי שִׁוָּה לְנֶגְדוֹ תָמִיד אֶת דִּבְרֵי יְמֵי נְעוּרָיו, וְלֹא הֶעְלִים אוֹתָם מִקְּהַל עַמּוֹ, וַיָּשֶׂם לָהֶם שְׁאֵרִית גַם בַּכֶּסֶף, הָעוֹבֵר בְּכָל הָאֲרָצוֹת. וַיָּצַר עַל הַשְּׁקָלִים, אֲשֶׁר יָצַק, אֶת תַּבְנִית מִגְדַל־דָּוִד, אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ לְמִשְגָּב בִּגְאוֹן עֻזּוֹ – מֵעֵבֶר מִזֶּה, וְאֶת מַקְלוֹ וְאֶת יַלְקוּט־הָרוֹעִים – מֵעֵבֶר מִזֶּה. לְמַעַן יִזְכֹּר גַּם הוּא, לְמַרְאֵה הַכֵּלִים הַדַּלִים וְהַתְּמִימִים, וּלְמַעַן דַּעַת גַּם עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר כַּסְפּוֹ עוֹבֵר שָׁם, כִּי לֹא רַק בִּגְבוּרָה לְבַדָּהּ יִכּוֹן כִּסֵּא, כִּי אִם גַּם בְּתֹם וַעֲנָוָה וְחַסְדֵי אֱלֹהִים.

ד. יִשְׁבִּי, אֲחִי גָלְיַת, וַאֲבִישַׁי, רֹאשׁ גִּבּוֹרֵי דָּוִד

וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַתַּעַל עֲלֵיהֶם יַד אַנְשֵׁי דָוִד, וַיַּכּוּ בְּאַלְפֵיהֶם. וַיָּעַף עַם הַמִּלְחָמָה, גַּם בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם בְּמַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיִּקְרְאוּ שֶׁקֶט לְיָמִים אֲחָדִים. וַיָּבוֹא אֶלֹהִים אֶל דָּוִד בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר: אָמְנָם יָדַעְתִּי, כִּי דְמֵי אָדָם יָקְרוּ בְּעֵינֶיךָ מְאֹד; אַךְ זְכוֹר נָא, וְאַל תִּשְׁכַּח, כִּי בְּשֶׁלְּךָ הִשְׁמִיד שָׁאוּל אוֹיִבְךָ אֶת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעַתָּה רַק בְּאַחַת מִשְׁתֵּי אֵלֶּה תְּכַפֵּר אֶת הַדָּם הַזֶּה – בַּאֲבֹד כָּל שָׂרִיד לְבֵיתְךָ, אוֹ בְּנָפְלְךָ שְׁבִי בְּיַד אוֹיְבֶךָ. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶפְּלָה־נָא בְּיַד אוֹיֵב וְצֶאֱצָאַי יִחְיוּ לְפָנֶיךָ. וַיַּעַל הָאֱלֹהִים מֵעָלָיו – וַיִּקֶץ מִשְּׁנָתוֹ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. וַיֵּצֵא מֵאָהֳלוֹ אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה, וַיָּבוֹא הַחֹרְשָׁה, אֲשֶׁר מִנֶּגֶד, וְהִנֵּה צְבִי נֶחְמָד, נְטוּי גָרוֹן רָץ וַיַּעֲבֹר לְפָנָיו כְּמַהֵר חֵץ. וַיִּרְדֹּף הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו לְתָפְשׂוֹ, אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר יִרְדֹּף, כֵּן יָנוּס מִפָּנָיו הַצְּבִי בְּדַהֲרוֹת דַּהֲרוֹת עֹז. רֶגַע – יֵעָלֵם בְּמַחְשַׁכֵּי סִבְכֵי הַיַּעַר וְאֵינֶנּוּ, וְרֶגַע – יָשׁוּב יֵרָאֶה בִּגְאוֹן מְרוּצָתוֹ וּבְתִפְאֶרֶת רוּם קַרְנָיו. וְדָוִד לֹא יָשׁוּב מֵאַחֲרָיו, וַיִּרְדֹף אַחֲרָיו הָלוֹךְ וְרָדוֹף, 1עַד כִּי עָ*/בַר לְתֻמּוֹ אֶת גְּבוּל אַרְצוֹ, וַיָּבוֹא אַרְצָה פְּלִשְׁתִּים, וְיִשְׁבִּי הַפְּלִשְׁתִּי, מִבְּנֵי הָעֲנָקִים, רָאָה מֵרָחוֹק אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, רוֹדֵף עָיֵף וְיָגֵעַ – וַיִּפֹּל עָלָיו כְּחֶתֶף בְּפֶתַע פִּתְאֹם, בְּטֶרֶם מָצָא אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, לְהִתְיַצֵּב בְּפָנָיו. וַיַּאַסְרֵהוּ בַּעֲבוֹתִים חֲדָשִׁים, וַיְחַזֵּק אֶת מוֹסָרָיו מְאֹד, וַיִּשָּׂאֵהוּ אֶל אָהֳלוֹ, כִּי גִבּוֹר הָיָה יִשְׁבִּי הָעֲנָק, וְחָזָק מְאֹד, בִּהְיוֹת עָרְפָּה, אִמּוֹ, לְמָעוֹז לוֹ בְּעָצְמַת כְּשָׁפֶיהָ, וַיֹּאמֶר יִשְׁבִּי לְדָוִד: עַתָּה יָשׁוּבוּ דְמֵי גָלְיָת אָחִי, אֲשֶׁר הִכִּיתָ, בְּרֹאשְׁךָ. זֹאת דִּבֵּר וַיַּפִּילֵהוּ אַרְצָה, וַיָּגֶל עָלָיו מַשָּׂא כָּבֵד מְאֹד, – לְמָעֵךְ אוֹתוֹ. וַיִּצְעַק דָּוִד אֶל יְיָ אֱלֹהָיו, וַיְצַו יְיָ וַתִּשְׁקַע הָאֲדָמָה תַחְתָּיו, כִּמְלֹא קוֹמָתוֹ, וַתִּתֶּן לוֹ מָקוֹם לָנוּחַ שָׁם, וְלֹא כָּבְדָה הַמַּעֲמָסָה עָלָיו, וְלֹא רָצְצָה אוֹתוֹ.

וּבְעֶצֶם הָעֵת הַהִיא – רָחַץ אֲבִישַׁי, רֹאשׁ גִּבּוֹרֵי דָוִד, אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, וַיַּרְא וְהִנֵּה טִפִּי דָמִים צָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינָיו מְאֹד. עוֹד הוּא מִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה הַזָּר הַזֶּה, וְהִנֵּה יוֹנָה תַמָּה וּטְהוֹרָה, צַחָה מֵחָלָב, מִתְדַּפֶּקֶת בְּרֹךְ כְּנָפֶיהָ עַל הַחַלּוֹן, וּמְנַהֶמֶת בְּקוֹל בּוֹכִים. וַאֲבִישַׁי יָדַע כִּי הַיּוֹנָה בְּתֻמָּתָהּ – צֶלֶם דְּמוּת הִיא לְעַם יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, עַל כֵּן הֶאֱמִין לְקוֹלָהּ. וַיִּתְנַשֵּׂא כָּאֲרִי, וַיִּקְרָא: אֵין זֹאת כִּי שֻׁלְּחָה הַיּוֹנָה לְבַשְּׂרֵנִי, כִּי מַלְכֵּנוּ נָתוּן בְּצָרָה. וְעַתָּה אָקוּמָה נָא וְאָרוּצָה וְאַשְׁלִיכָה נַפְשִׁי מִנֶּגֶד, לְמַעַן הַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ. וַיָּרָץ אֶל אֹהֶל הַמֶּלֶךְ, וַיַּגִידוּ לוֹ הַשּׁוֹמְרִים, כִּי אֵינֶנּוּ בְּבֵיתוֹ. כִּי יָצָא בַּבֹּקֶר וְאִישׁ לֹא יָדַע אָנָה פָּנָה. וַיֵּצֶר מְאֹד לַאֲבִישִׁי, וַיִּפָּלֵא מִמֶנוּ לָדַעַת אֶת מְקוֹם אֲדוֹנָיו. עוֹדֶנּוֹ מִשְׁתָּאֶה לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה, וְהִנֵּה הַפִּרְדָה אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ, – בָּאָה וַתִּפֹּל לְפָנָיו אַרְצָה בְּקוֹל נְאָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַיַּעַל עָלֶיהָ אֲבִישַׁי, וַתָּקָם הַפִּרְדָּה, וַתֵּדֶא וַתָּעָף כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וַתַּעֲבִירֵהוּ דֶרֶךְ חֳרָשִׁים וִיעָרוֹת, וַתְּבִיאֵהוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דָּוִד חָבוּשׁ שָׁם, וַיְהִי בְּקָרְבוֹ לָבוֹא שָׁמָּה, וַתִּרְאֵהוּ עָרְפָּה, הַמְּכַשֵּׁפָה, אֵם גָּלְיָת וְיִשְׁבִּי, וַתִּקְסַם לוֹ קֶסֶם, וַתַּשְׁלֵךְ עָלָיו אֶת הַפֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בְּיָדָהּ, לַהֲמִיתוֹ. וַתֵּרֶא כִּי לֹא מָצָא אוֹתוֹ הַפֶּלֶךְ וְלֹא נָגַע בּוֹ, וַתְּשַׁנֶּה אֶת טַעֲמָהּ, וַתְּחַנֵּן אֶת קוֹלָהּ, וַתֹּאמֶר: הָשִׁיבָה נָא, עֶלָם גִּבּוֹר־חַיִל, אֶת הַפֶּלֶךְ אֲשֶׁר נָפַל מִיָּדִי. וַיִּקַּח אֲבִישַׁי אֶת הַפֶּלֶךְ וַיַּשְׁלֵךְ אֵלֶיהָ, וַיָּרֹץ אֶת רֹאשָׁהּ, וַיְמִיתֶנָּה לְבִלְתִּי הֱיוֹתָהּ זְרוֹעַ לִבְנָהּ. וְיִשְׁבִּי רָאָה אֶת אֲבִישַׁי בָּא, וַיְמַהֵר וַיָּגֶל אֶת הַמַּעֲמָסָה מֵעַל דָּוִד, וַיִּקָחֵהוּ וַיִּזְרְקֵהוּ בְּרוֹב כֹּחוֹ הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּשֶׂם אֶת חֲנִיתוֹ תַחְתָּיו, וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וַיִּתְקָעֵהוּ בָּאָרֶץ, לְמַעַן יִפֹּל עָלָיו וָמֵת. וַיַּרְא אֲבִישַׁי וַיִּקֹּב אֶת הַשֵּׁם וַיִּקְרָא, וַיֻּתַּן דָּוִד בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְלֹא הֻטַּל פִּתְאֹם אַרְצָה, וַיְהִי בְּהִנָּשֵׂא דָוִד עַל בָּמָתֵי עָב, וַיִּשָּׂא אֵלָיו אֲבִישַׁי אֶת קוֹלוֹ, וַיּוֹכַח אֶת דַּרְכּוֹ עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר: לָמָּה עָשִׂיתָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כַּדָּבָר הַזֶּה וַתִּתֵּן אֶת נַפְשְׁךָ כֹּפֶר בָּנֶיךָ, מִבְּלִי הַעֲלוֹת עַל הַלֵּב כִּי בַּדָּבָר הַזֶּה תְּכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רַק מִיָּדוֹ לְךָ כָּל עֻזּוֹ וְכָל תִּפְאַרְתּוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה? וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד, וַיֶהֱמֶה לִבּוֹ עַל אַחֲרִית זַרְעוֹ, אֲשֶׁר אָהַב מִנַּפְשׁוֹ, אַךְ בְּזָכְרוֹ אֶת עַם מַרְעִיתוֹ, אֲשֶׁר יָקַר לוֹ גַם מִנַּפְשׁוֹ גַם מִזַּרְעוֹ, הִתְחַזֵּק וַיֶּעְתַּר אֶל יְיָ כִּי יְמַלֵּט אֶת נַפְשׁוֹ מִיַּד אוֹיֵב, לְמַעַן עַמּוֹ, וּבְבֵיתוֹ אַחֲרָיו יַעַשׂ יְיָ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. וַיִּשְׁמַע אֲבִישַׁי וַיִּטַּב בְּעֵינָיו, וַיִּקֹּב עוֹד אֶת הַשֵּׁם, וַיֵּרֶד דָּוִד יָרֹד וְרָחֹף, יָרֹד וְרָחֹף, וַיֵּט מֵעַל הַחֲנִית, הַשְּׁנוּנָה לְנֶגְדּוֹ, הַצִּדָּה וַיָּנַח. וַיִּקַּח אֲבִישַׁי אֶת אֲדוֹנָיו הֶעָיֵף, וַיַּרְכִּיבֵיהוּ עַל הַפִּרְדָּה, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְדַרְכָּם. וַיִּרְדֹף יִשְׁבִּי אַחֲרֵיהֶם, אַךְ סָר כֹּחוֹ מֵעָלָיו, כִּי הִשְׁמִיד אֲבִישַׁי אֶת מָעֻזּוֹ בַּהֲמִיתוֹ אֶת אִמּוֹ, אֲשֶׁר עָמְדָה לוֹ בְּרֹב כְּשָׁפֶיהָ. וַיַּהֲפֹךְ אֲבִישַׁי לִקְרָאתוֹ, וַיַּכֵּהוּ אַרְצָה. וַיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ וַאֲבִישַׁי בְּשָׁלוֹם אֶל מְקוֹמָם. אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר: לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל.

וַתִּרְבִּינָה הַשָּׁנִים, וַיַּעַבְרוּ דוֹרוֹת רַבִּים אַחֲרֵי שָׁכַב הַמֶּלֶךְ דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו, וַתָּקָם עַתַּלְיָה הַמִּרְשַׁעַת וְאֵשֶׁת־הַדָּמִים, אֲשֶׁר לָכְדָה אֶת מַמְלְכוּת יְהוּדָה, וַתְּאַבֵּד אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה. וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לְבֵית דָּוִד, וּשְׁמוֹ יוֹאָשׁ, בֶּן הַמֶּלֶךְ אֲחַזְיָהוּ. וַיִּוָּתֵר רַק בֶּן אֶחָד לְמַלְכֵי בֵּית־דָּוִד, כְּכָל אֲשֶׁר נוֹתַר רַק בֶּן אֶחָד לְכֹהֲנֵי עִיר נֹב, הֲלֹא הוּא אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן. וַיְהִי יוֹאָשׁ, הַפָּלִיט הַקָּטָן הַזֶּה, אֲבִי כָּל מַלְכֵי בֵּית־דָּוִד, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ אַחֲרֵי כֵן לְכִסֵּא יִשְׂרָאֵל.

ה. פֶּטֶר שִׁטָּפוֹן וּסְתִימָתוֹ

וּלְעֵת זִקְנַת דָּוִד, הֵכִין כֶּסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי־חֵן הַרְבֵּה מְאֹד, לִכְלֹל אֶת תִּפְאֶרֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בְּנוֹ אַחֲרָיו, בְּרֹאשׁ הַר הַמּוֹרִיָה, לְשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעַל עַל זֵכֶר מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר גָּבַל לוֹ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, בְּשִׁבְתּוֹ לְפָנָיו בֵּין בְּנֵי הַנְּבִיאִים בָּרָמָה, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל. וַיִּירָא פֶּן יִשָּׁכַח גְבוּל הַמָּקוֹם, בְּלֶכְתּוֹ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וַיְמַהֵר וַיַּפְקֵד אֲנָשִׁים לָגֶשֶׁת אֶל מְלֶאכֶת בִּנְיַן הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹדֶנּוּ חַי, וַתְּהִי רֵאשִׁית מַעֲשֵׂיהֶם – לַחְצֹב בָּהָר אֶת הַשִּׁיתִים, לֵאמֹר: שֶׁפֶךְ צַר, יוֹרֵד וּמַעֲמִיק מְאֹד, אֲשֶׁר שָׁמָּה יֵרֵד נֶסֶךְ הַיַּיִן וְנֶסֶךְ הַמַּיִם, אֲשֶׁר יִסְכוּ הַכֹּהֲנִים בַּקֹּדֶשׁ עַל סֵפֶל הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר בְּקֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה אֲשֶׁר בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, הִיא צוּר, לְבַב־הַתֵּבֵל כֻּלָּהּ וּמְקוֹר חַיֶּיהָ, וּמִשָּׁם יִפָּרֵדוּ רַהֲטֵי שִׁקְתוֹתֶיהָ, הַחוֹתְרוֹת וְהוֹלְכוֹת, דֶּרֶךְ מַעֲמַקֵּי תְהֹם, לְהַחֲיוֹת קַצְרֵי אֶרֶץ בְּשִׁפְעַת בִּרְכוֹתֵיהֶן. עַל כֵּן תִּמְצָא יַד הָאִישׁ, הַיּוֹדֵעַ אֶת מוֹצָאֵי פַּלְגֵי תְעָלוֹתֶיהָ, לִנְטֹעַ עֲלֵיהֶן, סְבִיבוֹת הָהָר הַהוּא, כָּל פְּרִי וְכָל מֶגֶד לְמִינֵהוּ, אַף כִּי רָחְקוּ אַרְצוֹת מַטָּעֵיהֶם אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. כִּי שָׁמָּה, תַּחַת אֶבֶן הַשְּׁתִיָה, יִכְלוּ יִתַּמּוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד רָאשֵׁי חֶבְלֵי כָּל הָאֲרָצוֹת. עַל כֵּן הָיָה דָוִד נִצָּב כָּל הַיּוֹם עַל הַחוֹפְרִים לְשָׁמְרָם, פֶּן תִּדַּח יַד אֶחָד מֵהֶם וְהִכָּה בַּמַּעְדֵר, אֲשֶׁר בְּכַפּוֹ, וְנָגַע בַּצִּנּוֹר, אֲשֶׁר כָּל מֵימֵי עוֹלָם עוֹבְרִים בּוֹ, וּנְקָבָהוּ, וְיָצְאוּ הַמַּיִם וְשָׁטְפוּ אֶת הָאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶעֱמִיקוּ אַנְשֵׁי דָוִד לַחְפֹּר עַד חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה, וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: כְּלִי חֶרֶס יָשָׁן מָצָאנוּ תָּקוּעַ בַּקַּרְקַע, וְיָדֵנוּ לֹא תִמְצָא לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וַיִּקְרַב אֵלָיו וַיִּתְבּוֹנֵן, וְהִנֵּה הוּא מָלֵא אָבָק וְעָפָר, אֲשֶׁר דָּבְקוּ בּוֹ, וַיִּהְיוּ לִצְרוֹרוֹת וּרְגָבִים מֵרֹב יָמִים. וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ לְקַחְתּוֹ מִשָּׁם, וַיַּעַן הַכְּלִי וַיֹּאמַר: אַל־נָא תוֹצִיאֵנִי מִזֶּה, פֶּן יַעֲלוּ עָלֶיךָ הַמַּיִם, אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ, וְחִבְּלוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יָדֶיךְ. וַיִּשְׂחַק דָּוִד וַיֹּאמַר: וּמִי אַתָּה כִּי תַּעֲצֹר בַּמַּיִם לְבִלְתִּי יַהַפְכוּ אֶרֶץ? וַיַּעַן הַכְּלִי וַיֹּאמַר: בַּיּוֹם אֲשֶׁר נִגְּלָה יְיָ לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי – חָרְדָה הָאָרֶץ חֲרָדָה גְדוֹלָה וַתַּעַל וַתֵּרֶד, וַיִּבָּקַע אַחַד הָאֲפִיקִים, וָאֶכְבּשׁ אֲנִי בִּקְשִׁי גַבִּי אֶת מַבּוּעַ מֵי־הַתְּהוֹם, לְבִלְתִּי יָגִיחַ הָאֵיתָן הַקָּשֶׁה הַזֶּה, בַּחֲמַת כֹּחוֹ, מִן הַבֶּדֶק לַהֲפֹךְ וּלְהַשְׁחִית. וְלֹא שָׁת דָּוִד אֶת לִבּוֹ אֶל הַכְּלִי וְאֶל דְּבָרָיו, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ הַצִּדָּה – וַיִּשָּׁבֵר. אָז פָּרַץ פִּתְאֹם פֶּרֶץ מַיִם, מְזַנֵּק בְּזֶרֶם עַז מְאֹד. וַיִּקַּח דָּוִד חֶרֶס מֵחַרְסֵי הַכְּלִי – לִסְתוֹם בּוֹ אֶת הַפֶּטֶר, וְלֹא יָכֹל. וַיָּרוֹבוּ רְבִיבֵי מֵימָיו עַל עֵבֶר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּדִּיחוּהוּ וַיָּסִּיחוּהוּ, וְלֹא נָתְנוּ מַעֲמָד לְכַפּוֹת רַגְלָיו. וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם הָלוֹךְ וְגָבוֹר, הָלוֹךְ וָרוֹב, וַיָּצוּפוּ וַיַּעֲלוּ עַל כָּל גְּדוֹת הַשֶּׁפֶךְ אֲשֶׁר חָפְרוּ, וַיִּשְׁטְפוּ, שָׁטוֹף וְעָבוֹר, וַיִּגְבְּרוּ מְאֹד, וַיְכַסּוּ אֶת פְּנֵי כָּל הָהָר, וּמִשָּׁם הִשְׁתַּפְּכוּ עַל פְּנֵי כָּל חוּצוֹת הָעִיר. וְהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר כְּנַהֲמַת יַם זוֹעֵף, וַתֶּחְרַשׁ כָּל אֹזֶן עַד כִּי לֹא שָׁמַע אִישׁ אֶת דִּבְרֵי פִּיהוּ. וְכָל הָעָם מְמַלְּטִים בְּקֹצֶר רוּחַ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְכָל אִשָּׁה אֶת פְּרִי בִּטְנָהּ אֶל הַגַּגּוֹת וְאֶל הַחוֹמוֹת. וְהַמֶּלֶךְ וְכָל שָׂרָיו וְגִבּוֹרָיו נִצָּבִים עַל חוֹמַת מְצוּדַת צִיּוֹן וְרוֹאִים בְּצָרַת נַפְשָׁם, כִּי עוֹד מְעַט וְשָׁטְפוּ הַמַּיִם אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ וּמָחוּ אֶת כָּל הַיְקוּם וְאֵין מַצִּיל. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ הַזָקֵן בְּכָל כֹּחוֹ לְמַעַן יִשָּׁמַע קוֹלוֹ מִתּוֹךְ הַשָּׁאוֹן וַיֹּאמַר: הַגִּידוּ־נָא, זִקְנֵי עַמִּי, הֲיַחְשֹׁב יְיָ לְעַמִּי לְעָווֹן, אִם לְמַעַן הַצֵּל אוֹתָם יִמָּחֶה שֵׁם קָדְשׁוֹ בַּמַּיִם הָאֵלֶּה? וַיִּפָּלֵא מִן הַזְּקֵנִים, וְלֹא יָדְעוּ לַעֲנוֹת אֶת מַלְכָּם דָּבָר. וַאֲחִיתֹפֶל, יוֹעֵץ דָּוִד, הַנִּצָּב מֵרָחוֹק, צָחַק בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: יֹאבַד־נָא דָּוִד בַּמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, אָז אַעֲבִיר אֲנִי אֶת הַמַּיִם מַעַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וּמָלַכְתִּי אֲנִי תַחְתָּיו. וַיַּכֵּר דָּוִד, כִּי יוֹצֵר אֲחִיתֹפֶל מַחְשָׁבָה רָעָה, וַיְקַלֵּל וַיִּקְרָא: אָרוּר הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לִי דָבָר וְחוֹשֵׂךְ אֶת שְׂפָתוֹ מִזָּדוֹן וּמֵרוֹעַ לֵב! וַיִּבָּהֵל אֲחִיתֹפֶל, כִּי יָדַע אֶת קִלְלַת אֲדוֹנָיו, כִּי לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. וַיִּקְרָא אַף הוּא בְּכָל־כֹּחוֹ לֵאמֹר: הֵן לְמַעַן עֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין גֶבֶר וּבֵיתוֹ יָשִׂים הַכֹּהֵן מְגִלָּה אֲשֶׁר שֵׁם יְיָ כָּתוּב עָלֶיהָ בְּמַיִם, וְאֵיךְ יִהְיֶה מַעֲצוֹר לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת לְמַעַן הַעַל רִבְבוֹת אַלְפֵי עָם מִשֶּׁטֶף וּמִמָּוֶת? וַיִּקַּח דָּוִד אֶת הַחֶרֶס, אֲשֶׁר הִצִּיל מֵחַרְסֵי הַכְּלִי, וַיִּכְתֹּב אֶת שֵׁם הָאֱלֹהִים, הַמּוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ בַּקֶּלַע, אֲשֶׁר בּוֹ הִצִּיל אֶת עַמּוֹ בְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בַּגִּבּוֹר הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּקְלַע בְּכֹחַ גָּדוֹל, וַיִּפֹּל הַחֶרֶס עַל פִּי הַשֶּׁפֶךְ אֲשֶׁר הָיָה לְבוֹר שָׁאוֹן. וַיְהִי אַךְ נָגוֹעַ נָגַע הַחֶרֶס בְּקָצֵהוּ עַל פְּנֵי קֶצֶף הָאֲבַעֲבוּעוֹת, – וַיָּשׂכּוּ הַמַּיִם וַתָּקָם הַסְעָרָה לִדְמָמָה. וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָהָר, הָלוֹךְ וָשׁוֹב הָלוֹךְ וְהִקָּוֵה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יָצְאוּ. וַיַּעַמְדוּ שָׁם נֵד אֶחָד, וְלֹא נִתֹּכוּ עוֹד אַרְצָה, אַךְ אֶל מְקוֹרָם טֶרֶם יָשׁוּבוּ. וַיֶאֱסוֹף דָּוִד אֶת קְהַל הַלְּוִיִים, מְשׁוֹרְרֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לִפְנֵי אֲרוֹן יְיָ, וַיַּצִּיגַם סְבִיבוֹתָיו, בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים, וַיִּתֵּן בַּשִּׁיר קוֹלוֹ. וַיָּשַׁר עִמָּהֶם, בְּמַקְהֵלוֹת וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר, אֶת חֲמֵשֶׁת־עָשָׂר שִׁירֵי הַמַּעֲלוֹת. וְהָיָה מִדֵּי כַּלּוֹתוֹ לָשִׁיר שִׁיר אֶחָד – וְשָׁקְעוּ הַמַּיִם אַמָּה אַחַת, עַד כִּי שָׁבוּ נֶאֶסְפוּ הַמַּיִם, עַד תֻּמָם, אֶל הַנֶּקֶב הַדַּק אֲשֶׁר בַּצוּר. וְשִׂפְתֵי הַנֶּקֶב קָרְבוּ אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, וַתִּסָּגַרְנָה וַתִּדְבַּקְנָה כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְהַמַּיִם, אֲשֶׁר בְּחוּצוֹת הָעִיר וּסְבִיבוֹתֶיהָ, נִבְלְעוּ בִּמְקוֹמָם, וַתָּשָׁב וַתִּיבַשׁ הָאָרֶץ. וְכָל הָעָם, הַנָּשִׁים וְהַטַּף יָרְדוּ מִן הַגַּגּוֹת, וַיָּשׁוּבוּ אֶל בָּתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם.

ו. דָּוִד מֵת בְּצֵאתוֹ לִרְאוֹת בְּרוּחַ סְעָרָה

וַיְהִי כִּי זָקֵן דָּוִד, וַיִּשְׁאַל בַּיְיָ וַיִּקְרָא: הוֹדִיעֵנִי, יְיָ, קִצִּי, וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא? וַיֹּאמֶר לוֹ יְיָ: חֻקַּת עוֹלָם הִיא, כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ. וַיִּפְצֹּר דָּוִד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר: אִם נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת־חַיַּי, הוֹדִיעֵנִי־נָא אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמוּת בּוֹ. וַיַּגֵּד לוֹ יְיָ כִּי הַיּוֹם אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ – שַׁבָּת יִהְיֶה. וַתֵּצֶּר לְדָוִד לָמוּת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יְחַלְלוּ אַנְשֵׁי בֵּיתִי, בְּחָפְזָם, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אַל־נָא אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אָמוּתָה־נָא מִמָּחֳרַת הַשַׁבָּת. וַיַּעֲנֵהוּ יְיָ: אִם תִּחְיֶה עוֹד יוֹם אֶחָד, יֶתֶר עַל שְׁנוֹתֶיךָ, וְנִגְרַע הַיּוֹם הַהוּא מִימֵי מְלוּכַת שְׁלֹמֹה בִּנְךָ וְהָיָה לָךְ, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה. וַיֹּאמֶר עוֹד דָּוִד אֶל יְיָ: וְאִם כֵּן, אָמוּתָה נָא בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיּוֹסֶף יְיָ לַעֲנוֹת אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר: חָלִילָה לִי לִגְרֹעַ יוֹם אֶחָד מִימֵי חַיֶּיךָ, כִּי טוֹב לִי יוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה הוֹגֶה בְּתוֹרָתִי מֵאַלְפֵי עוֹלוֹת וּזְבָחִים, וַיַּרְא דָּוִד, כִּי כָּלָה הִיא מֵעִם יְיָ וַיָּשֶׂם אֶת הַדָּבָר בִּלְבָבוֹ, וַיָּשֶׂם לוֹ לְחֹק – לְבִלְתִּי הָמֵשׁ מִפִּיו אֶת תּוֹרַת אֱלֹהָיו בִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת, אַף רֶגַע אֶחָד. כִּי יָדוֹעַ יָדַע, כִּי אֵין שִׁלְטוֹן לַמָּוֶת לָגֶשֶׁת אֶל אִישׁ לָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ, כָּל עוֹד אֲשֶׁר תּוֹרַת יְיָ עַל לְשׁוֹנוֹ. וַיָּחָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה הַהִיא לִהְיוֹת בְּיוֹם הַשַׁבָּת וְדָוִד לֹא סָר מִדַּרְכּוֹ, וַיֶּהְגֶּה כָּל הַיּוֹם בַּתּוֹרָה. וַיְיָ שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת נֶפֶשׁ דָּוִד, וַיִּפָּלֵא מִן הַמַּלְאָךְ לְקָרְבָה אֵלָיו. וַיַּעֲרֵם הַמַּלְאָךְ, וַיּוֹצֵא מִתַּחַת כְּנָפָיו רוּחַ עַזָּה מְאֹד, וַתַּעֲבֹר בְּגַן בֵּית־הַמֶּלֶךְ, וַתִּגְעַשׁ, וַתָּשֹׁק, וַתָּשַׁח בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אֶת כָּל עֲצֵי הַגַּן אָרְצָה לַעֲרֹץ אוֹתָם. וַיַּחְפֹּז הַמֶּלֶךְ וַיְמַהֵר לָרֶדֶת בַּמַּעֲלוֹת אֶל הַגַּן לִרְאוֹת מַה נִּהְיָתָה, וַתִּמְעַד רַגְלוֹ וַיִּכָּשֵׁל וַיִּפֹּל. וַתִּדֹּם פִּתְאֹם רוּחַ־הַסְּעָרָה וַיֶּחֶרְדוּ כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו לַהֲקִימוֹ וְהִנֵּה אֲדוֹנֵיהֶם מֵת. וַיִּבָּהֲלוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת, וַיִּתְּנוּ קוֹלָם בִּבְכִי, וַיִּשְׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶם לְקַחְתּוֹ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר שָׁם תַּכֶּה עָלָיו הַשֶׁמֶשׁ. וְלֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לְהָנִיד אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ עַד צֵאת הַשַׁבָּת. כִּי יָדַע אֶת נֶפֶשׁ אָבִיו, כִּי דָאַג זֶה יָמִים רַבִּים פֶּן יְחַלְלוּ בְּשֶׁלּוֹ אֶת הַשַׁבָּת, וַיִּשְׁרֹק שְׁלֹמֹה בִּשְׂפָתָיו, וַיָּבוֹאוּ עֲדַת נְשָׁרִים, וַיְרַחְפוּ מִמַּעַל לִגְוִיַת אָבִיו, וַיָּסֹכּוּ עָלֶיהָ בְּכַנְפֵיהֶם. וְרִקְמַת חוּטֵי נֹגַהּ וּרְסִיסֵי מָטָר עַל יְרִיעַת כְּלִיל יְרַק־דֶּשֶׁא זַכָּה מְאֹד בָּאָה וַתַּעַט עַל נִשְׁמַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וַתַּעֲלֶהָ הַשָּׁמַיְמָה לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.