תנא אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: רָאִיתִי לְבֶן פְּדָת שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כְּמשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה (יבמות עב ע"ב).
כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה – כמו משה רבנו שלימד את התורה שקיבל מפי הקב"ה (ללמדך על גדולתו של בן פדת בתורה).
*
תנב “בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד” (משלי ה, יט) – כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּסְדִינוֹ מוּטָל בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי.
אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן אֱלִיעֶזֶר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִטְּלוֹ וּמָצָא בּוֹ שָׂרָף (עירובין נד ע"ב).
“בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגָּה” – והפסוק נדרש על הדבקות בתורה הגורמת לאדם לשגות בעניינים אחרים.
סְדִינוֹ – מעילו (ששכח לקחת).
לִטְּלוֹ – לקחת אותו לעצמו.
שָׂרָף – נחש (ששמר עליו).
*
תנג אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרַ' אֶלְעָזָר: בּוֹא אֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: לֹא זָקַנְתִּי. כְּשֶׁהִזְקִין מֵת רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ רַ' אַסִּי: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: אִלּוּ זָכִיתִי הָיִיתִי לוֹמֵד מֵרַ' יוֹחָנָן רַבְּךָ (חגיגה יג ע"א).
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה – חוכמה נשגבה ונסתרת בענייני האלוהים, כוחותיו והתגלותו.
לֹא זָקַנְתִּי – איני מבוגר מספיק (ואין מלמדים מעשה מרכבה לצעירים שגילם פחות מ־40).
כְּשֶׁהִזְקִין – ר' אלעזר.
*
תנד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: רָאִיתִי רַ' יוֹחָנָן בַּחֲלוֹם – אֹמַר דָּבָר נָאֶה (מנחות פד ע"ב).
אֹמַר דָּבָר נָאֶה – סימן שאחדש חידוש תורה נאה.
*
תנה רַ' יְהוּדָה וְרַ' אֶלְעָזָר הָיּו שׁוֹנִים בְּיַחַד. נָשָׂא רַ' יְהוּדָה אִשָּׁה וּקְדָמוֹ רַ' אֶלְעָזָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְעָשָׂה רַ' יְהוּדָה כַּמָּה שָׁנִים לְהַגִּיעוֹ, וְלֹא הִגִּיעוֹ (קה"ר א, טו).
שׁוֹנִים – לומדים.
קְדָמוֹ וגו' – התקדם בלימודו במשך שבעת ימי המשתה של ר' יהודה.
עָשָׂה וגו' – ר' יהודה השתדל במשך כמה שנים להשיג את רעהו בתורה, אך לא הצליח.
*
תנו רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר: נִצַּלְתִּי מֵאַחַת, כְּשֶׁסְּמָכוּהוּ אָמַר: נִצַּלְתִּי מִשְׁתַּיִם, כְּשֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּסוֹד הָעִבּוּר אָמַר: נִצַּלְתִּי מִשָּׁלוֹשׁ; שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא” (יחזקאל יג, ט). “בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ” (שם) – זֶה סוֹד עִבּוּר, “וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ” (שם) – זֶה סְמִיכָה, “וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ” (שם) – כְּמַשְׁמָעוֹ (כתובות קיב ע"א).
נִצַּלְתִּי מֵאַחַת – מקללה אחת שבדברי יחזקאל (כמוסבר להלן).
סְמָכוּהוּ – בתואר רב.
בְּסוֹד הָעִבּוּר – בחברת חכמים נבחרים הדנים בעיבור השנה.
“וְהָיְתָה יָדִי” וגו' – והפסוק נדרש כעוסק בקללת הקב"ה את מי שאינו יושב בסוד, מי שלא ניתן לו כתב סמיכה ומי שלא עלה לארץ ישראל.
*
תנז רַ' חֶלְבּוֹ וְרַ' עֲוִירָא וְרַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם אֲפַרְסֵק שֶׁהָיָה כְּאִלְפַּס כְּפַר הִינוּ (וְאִלְפַּס כְּפַר הִינוּ כַּמָּה הָיָה? חָמֵשׁ סְאִין), אָכְלוּ שְׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שְׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם שְׁלִישׁ.
לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' אֶלְעָזָר לְשָׁם וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו, נְטָלוֹ בְּיָדוֹ וְאָמַר: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ” (תהלים קז, לד) (כתובות קיב ע"א).
אִלְפַּס כְּפַר הִינוּ – סיר גדול תוצרת כפר בגליל (אולי: כפר חנניה) שהתפרסם בטיב תוצרתו.
חָמֵשׁ סְאִין – כשלושים ליטר.
הִפְקִירוּ – לכל מי שרוצה לאכול ממנו.
לְשָׁנָה – לאחר שנה.
וְהֵבִיאוּ – אפרסק.
נְטְלוֹ בְּיָדוֹ – אחז אותו בידו (ללמדנו על גודלו הקטן יחסית).
“אֶרֶץ פְּרִי” וגו' – והפסוק נדרש כאומר כי בשל רעתם של התושבים הפכה ארץ פורייה לאזור שומם (וראו עוד להלן, קטע תפ).
*
תנח רַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים לוֹ מַתָּנוֹת מִבֵּית הַנָּשִׂיא לֹא הָיָה נוֹטֵל, וּכְשֶׁהָיוּ מְזַמְּנִים אוֹתוֹ לֹא הָיָה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם: לֹא נוֹחַ לָכֶם שֶׁאֶחְיֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה” (משלי טו, כז) (מגילה כח ע"א).
נוֹטֵל – לוקח.
מְזַמְּנִים – לסעודה.
לֹא נוֹחַ וגו' – אינכם מרוצים מכך שאני בחיים?
*
תנט רַ' לְעָזָר נָפַל מִמֶּנּוּ דֵּינָר, הוֹשִׁיטוֹ לוֹ שִׁמְעוֹן בַּר וָה. אָמַר לוֹ: כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ.
אָמְרוּ: לֹא נִתְכַּוֵּן רַ' לְעָזָר אֶלָּא לְזַכּוֹת אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בַּר וָה, לְפִי שֶׁהָיָה עָנִי (ירושלמי בבא מציעא ב, ג).
לְעָזָר – אלעזר.
בַּר וָה – הידוע גם בשם: בר אבא.
נִתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ – איבדתי תקווה שאוכל למצוא אותו (ובכך הוא הפקר וכל המוצא אותו זוכה בו).
לְזַכּוֹת – להעניק, להעביר לרשותו (של ר' שמעון).
*
תס רַ' אֶלְעָזָר הָיָה פַּרְנָס. פַּעַם אַחַת יָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר לִבְנֵי הַבַּיִת: מָה מַעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עָלֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה שָׂכָר טוֹב. פַּעַם שְׁנִיָּה חָזַר וְיָרַד לְבֵיתוֹ, אָמַר: מָה מַעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בָּאָה חֲבוּרָה אַחֶרֶת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבִזּוּךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה שָׂכָר טוֹב (ירושלמי פאה ח, ו).
פַּרְנָס – הממונה על חלוקת צדקה (שאינו מצפה לקבל שכר על מעשהו, אף לא דברי תודה ותפילה למענו).
מָה מַעֲשֶׂה – מעשה של צדקה.
חֲבוּרָה – של בני אדם.
*
תסא “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי” (בראשית ב, ג) – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֵּרְכוֹ בְּנֵר. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק, וְלֹא חָסֵר כְּלוּם (בר"ר יא, ב).
בֵּרְכוֹ בְּנֵר – שהברכה שורה על נר שבת.
בִּי הָיָה – לי אירע.
לֹא חָסֵר– מן השמן שדלק בנר.
*
תסב רַ' אֶלְעָזָר נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא. בָּא רוֹמָאִי אֶחָד וּדְחָקוֹ, עָמַד רַ' אֶלְעָזָר וְיָצָא. בָּא דְּרָקוֹן וְשָׁמַט כַּרְכַּשְׁתּוֹ שֶׁל הָרוֹמָאִי. קָרָא עָלָיו רַ' אֶלְעָזָר: “וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ” (ישעיה מג, ד) – אַל תִּקְרָא “אָדָם” אֶלָּא “אֱדוֹם” (ברכות סב ע"ב).
דְּחָקוֹ – האיץ בו לצאת.
דְּרָקוֹן – נחש.
שָׁמַט כַּרְכַּשְׁתּוֹ – פגע במעי שבפי הטבעת.
קָרָא עָלָיו – ציטט (פסוק) בקשר אליו.
אַל תִּקְרָא – שיטת מדרש שמציעה קריאה אחרת של מילים בתנ"ך, בדרך כלל על ידי שינוי ניקודן.
אֱדוֹם – כינוי לרומאים, שהם לפי המסורת מצאצאי עשיו, המכונה “אדמוני”.
*
תסג רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הָיְתָה שְׁעָתוֹ דְּחוּקָה לוֹ הַרְבֵּה. הִקִּיז דָּם וְלֹא הָיָה לוֹ מָה לִטְעֹם. מָצָא בֶּן שׁוּם וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, חָלַשׁ לִבּוֹ וְנִתְנַמְנֵם. רָאוּהוּ שֶׁהוּא בּוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֲךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ – אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל כָּךְ – וְאֶפְשָׁר?! אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת, אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן – אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: “אֵינִי רוֹצֶה”, אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וּכְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: כָּל כָּךְ, וְלֹא יוֹתֵר? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי: כְּלוּם מִבָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי אֲשַׁלַּח בְּךָ! (תענית כה ע"א).
שְׁעָתוֹ דְּחוּקָה – חי בעוני גדול.
הִקִּיז דָּם – לרפואה (וצריך לאכול לאחר מכן כדי לחזק את הגוף).
בֶּן שׁוּם – גבעול של שום.
נִתְנַמְנֵם – התעלף.
צִיצִית שֶׁל אֵשׁ – קרני זוהר.
רָאִיתִי – בשעה שהתעלפתי.
נוֹחַ וגו' – האם תרצה שאחזיר את הזמן אחורנית ואז אולי תיוולד (מחדש) בתקופה מוצלחת מבחינה כלכלית?
כָּל כָּךְ וְאֶפְשָׁר?! – האם יש טעם במעשה כה מרשים רק בשל האפשרות (שאולי אתעשר)?
שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי וגו' – האם כבר חייתי את מרבית שנות חיי?
אֵינִי רוֹצֶה – שיחזור הזמן אחורנית.
אֲפַרְסְמוֹן – ממיני הבשמים.
תִּתְעַדֵּן – תתענג.
טָפַח – הכה.
חִצַּי – והם קרני האור שיצאו ממצחו.
*
תסד רַ' אֶלְעָזָר הָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה. נִרְאָה לוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָמַר לוֹ: תְּרוּמָה אֲנִי אוֹכֵל, וְכִי אֵינָהּ קְרוּאָה קֹדֶשׁ? עָבְרָה שְׁעָתוֹ (מועד קטן כח ע"א).
תְּרוּמָה – החלק מן היבול הניתן לכוהן (ויש בו קדושה).
מַלְאַךְ הַמָּוֶת – שבא לקחת את נפשו.
וְכִי אֵינָהּ קְרוּאָה קֹדֶשׁ – ואם תמיתני תיטמא התרומה.
עָבְרָה שְׁעָתוֹ – נדחתה שעת מיתתו (של ר' אלעזר).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.