א.מ. הברמן פירסם (במאסף סופרי ארץ ישראל “דברי סופרים”…) רשימה ביבליוגרפית, שעניינה גניזת ספרים, מהם שמחבריהם או שביקשו לכותבם ולא כתבום, מהם שמחברים כתבום אך ציוו לשורפם לאחר פטירתם או לטומנם בקברם. ואוסיף על אסופתו, הכוללת ששים ערכים, ותוספתי הקטנה הוא לענין ספרים, שמחבריהם גנזום משום שינויי השקפה (מבלי שאוכל להכריע, אם אמנם, ניתן להבליע טעם בקשתם בערך חרטה, ביחוד בתחום האמונה):

1. ר' שאול כתריאל הורוויץ איש טארנופול, המודיע, במכתבו שנדפס ב“כוכבי יצחק” כרך כ“ב, עמ' 78–79, כי הוא פוסל כל נסיונותיו בשירה ובפרשנות (לרבות פירושו, שנדפס בטפסים מעטים, לנחום ולעובדיה) ושחיברם בין שנת הט”ו עד י“ז לימי־חייו. ואילו העורך, מנדל בר”י שטרן, דעתו שונה משלו (וראה ערך הורוויץ ב“העברעישע פובליציסטיק אין ווין” לרב־בר וואכשטיין, 1930, עמ' 86). ואעיר, כי ברשות בית הספרים הלאומי בירושלים נמצא כתב ידו של ר' שאול כתריאל הורוויץ (והוא בכלל צרור כתבי־היד של קבוצת משכילים משמרים, יריבי פרל ושי"ר בטארנופול).

2. ר' יצחק פאלק איש קאלוש, אשר ראובן פאהן תיאר דמותו, (בספר מסותיו, ירושלים תש"ג, במאמר: מני קאלוש מחוקק), – הוא תירגם שירו של מנדל בר’י שטרן Der Turmbau in Babylon ללשון העברית “בנין המגדל בארץ שנער” ופירסמו ב“כוכבי יצחק” (כרך ג‘, עמ’ 89–94 ) והתחרט על־כך ועל חרטתו זו סופר בכתבה ב“המגיד”, המודיעה על פטירתו.

3. ר' מרדכי פאלק איש לאנצוט,– היה מפרסם בעתוני־העברים, וביחוד ב“העברי אנכי” כמיני מודעה, כי הוא מבקש לקנות כרכים של “השחר”, ולכאורה כיוון לאלה, שנדפס בו מפרי עטו, שיוכל לדונם באויר, אבל מה נעשה, והספר “העברעישיע פובליציסטיק אין ווין” אינו מביא, בביבליוגרפיה של “השחר”, לא שמו ולא כינויו: מי בן יקה, שבו חתם חיבוריו, והוא מכלל החוזרים בתשובה שהסתפח על החרדים “מחזיקי הדת” (שנתחברו בהם חסידי בלזא ואדוקי פרשבורג), וראיתי מאמרו בגליון האחרון של שבועונם, בלבוב, “קול מחזיקי הדת”, שיצא לאור בסמוך למלחמת־העולם הראשונה.

[כ“א אלול תש”ד]