¹

כָּךְ אֲנַחְנוּ חַיִּים, אֶת הָאָרֶץ אֵינֶנּוּ חָשִׁים מִתַּחְתֵּינוּ,

דִּבּוּרֵינוּ אֵינָם נִשְׁמָעִים עֲשָׂרָה צְעָדִים מִן הַפֶּה,

עֵת בְּקֹשִׁי מַסְפִּיק לַחֲצִי־אֲמִירָה מְרֻמֶּזֶת –

נִזְכָּרִים בְּאָדָם הֲרָרִי מִמְּרוֹמֵי הַקְּרֶמְלִין.

אֶצְבְּעוֹתָיו הֶעָבוֹת, כְּמוֹ תּוֹלָעִים שְׁמֵנוֹת הֵן,

מִלּוֹתָיו כְּמִשְׁקוֹלוֹת־שֶׁל־תְּרֵיסַר־קִילוֹגְרַמִּים, תָּמִיד יְדַיְּקוּ.

כִּשְׂפַם־תִּיקָנִים שְׂפָמוֹ הַצּוֹחֵק,

שַׁרְווּלֵי־מַגָּפָיו מַבְרִיקִים.

וּסְבִיבוֹ אֲסַפְסוּף מַנְהִיגִים דַּּקֵי־הַצַּוָּאר,

וְהוּא מְשַׂחֵק לוֹ בַּשֵּׁרוּתִים שֶׁל חֲצָאֵי־אֲנָשִׁים.

מִי שׁוֹרֵק, מִי מְיַלֵּל, מִי רוֹטֵן,

וְרַק הוּא מְלַמְלֵם וּמַצְבִּיעַ.

כִּפְרָסוֹת מְפַרְזֵל הוּא פְּקֻדּוֹת וּפְקֻדּוֹת –

הַהוֹלְמוֹת: בַּיָּרֵךְ, בַּגַּבָּה, בַּקָּדְקֹד, וּבָעַיִן.

כָּל בִּצּוּעַ פְּסַק־דִין אֶצְלוֹ – פֶּטֶל,

וְחָזֵהוּ רָחָב, שֶׁל אוֹסֶטִי².

נובמבר 1933