אדם יש בכוחו לחיות כל עוד הוא שיכור – שיכור מיין, מאשה, מאידאות או מלהט משיחי. ואני בצמאון הדיוניסי שלי התבסמתי מכל – אפילו ממלכוּת הקופים של דרווין והפוזיטיביסטים. אבל כל כמה שאנסה אינני יכול ליהפך בודהיסט ולהשתכר מהמוות. המחשבה על שקיעה אל תוך האַיִן מהלכת עלי אימים; בדומה לדוסטוייבסקי אף אני ניגף לפני האימה הקפואה של הנצח; לישון ביליון שנה ולעולם לא לראות עוד את השחר עולה מן ההרים…לעולם לא…לעולם לא…
משום כך זקוקים בני האדם למיתוס של האלוהים. אין אנו אלא גבב של חלקים, מקריים וחסרי פשר, והכרה זו קשה מנשוא. מכאן האלוהים או האדם הממלא את מקומו בדמיון שלנו… “נתקרב לאמת בה־במידה שנרחיק את עצמנו מן החיים”, אמר סוקראטס, בעמדו לשתות מכוס התרעלה. הכל הבל ורעות רוח, אבל חוכמת־שלמה זו מי יכול לבלוע. עד לרגע האחרון אוסיף לחלום על זו שהורתה לי לראשונה את הכוחות הגלומים באהבת אשה. לעומת נשיקותיה, סוקראטס, שופנהאור, שלמה המלך וסאקיא־מוני אינם אלא סריסים אחוזי־קנאה, אשר אבד להם יצר החיים.
המוות לעולם אינו טוב מהחיים, על אף בודהא והקדושים. אני ההולך למות יודע שאין טראגי יותר מאדם מת, בין שהוא מתחת לאדמה ובין שהוא מהלך כגווייה חיה בעולם בלי אמונה בחיים או בעתיד להיות…אהבתי את החיים ברחם אמי, ואני אוהב את החיים עכשיו, כאשר נושאי־מיטתי נקבצים סביבי וממתינים לאות לשאת אותי אל הנצח.
עברית:הלית ישורון [פרק II, 10]
הערת המתרגמת: הספר אחותי ואני נכתב על ידי ניטשה בראשית שהייתו הממושכת בבית־חולים לחולי נפש, בהיותו נתון בין שפיות לטירוף. כתב היד הגרמני המקורי אבד ונשאר רק תרגומו לאנגלית שנעשה בידי ד"ר אוסקר לוי, אחד מחוקרי ניטשה הגדולים ומי שערך את כל המהדורה האנגלית של ספריו, בראשית המאה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.