רקע
נילי מירסקי

254.jpg

אנדריי פּלאטוֹנוֹביץ' פּלאטוֹנוֹב נולד בווֹרוֹנייז' בשנת 1899. אביו היה מסגר בבתי־המלאכה של מסילת־הברזל. מגיל 15 נאלץ פלאטונוב להרוויח את לחמו במו־ידיו, ובאותה תקופה אף החל בכתיבת שירים. אחרי מהפכת־אוקטובר השתתף במלחמת־האזרחים. בשנת 1924 סיים את בית־הספר הטכני בוורונייז', ולאחר־מכן עבד בפיתוח מערכת־החשמל של החקלאות האיזורית. עיסוקיו הטכניים של פלאטונוב – וכן גם מקצועו של אביו – הטביעו את חותמם על נושאי סיפוריו: אחד המוטיבים החביבים עליו הוא תאור היחסים שבין האדם למכונה. אלא שלא כמרבית סופרי המערב, אין הוא נתפס לגישה הרואה במכונה כוח מאיים המביא לדה־הומאניזאציה של האדם; היפוכו של דבר, פלאטונוב מעדיף לעסוק דווקא בהומאניזאציה של המכונה. זו מתגלית בסיפוריו כידידה בעלת־נפש, העוזרת לאדם (גיבור הסיפורים הוא לרוב פועל פשוט וכבד־הליכות) במאבקו הנואש וההירואי באיתני הטבע.

בשנות מלחמת־העולם השניה שרת פלאטונוב ככתב צבאי מטעם העתון ‘הכוכב האדום’. המלחמה שימשה אף היא חומר לכמה מסיפוריו.

אחרי המלחמה התישב פלאטונוב במוסקבה והיה מפרסם בקביעות סיפורים ומאמרי־ביקורת בעתונים ובכתבי־עת שונים.

למרות אהדתו למהפכה ולמשטר הסובייטי לא היה פלאטונוב מקובל על שליטי הקרמלין; האנציקלופדיה הספרותית משנת 1934 קובעת, כי פלאטונוב “מגלה השקפות פוליטיות מוטעות”. בשנותיו האחרונות לא הוּתרוּ כתביו לפרסום, והוא מת אביון ונשכח־מלב בשנת 1951. רק לפני שנים מספר החלו לגלות מחדש את יצירותיו של פלאטונוב ולפרסמן בבריה"מ.

לפני כשנה יצא כרך סיפורים שלו בתרגום אנגלי והתקבל באהדה רבה על־ידי הביקורת.

פלאטונוב מצטיין בשימוש המיוחד שהוא עושה בלשון. הפרוזה שלו נשמעת מחוספסת, לפרקים אף מגומגמת, התחביר מסורבל במתכוון וצירופי־המילים מפתיעים במקוריותם: דומה, כי הוא מצרף מילים שאיש מלבדו לא היה מעלה בדעתו לשימן זו ליד זו. סגנונו של פלאטונוב יוצר בקורא תחושה, כי הדברים הנאמרים ביצירה עדיין לא באו, כביכול, לכלל גיבוש סופי, אלא ניתנו במצב היוּלי כמעט, כשהם עודם נתונים בתוך־תוכו של תהליך מאומץ ודינאמי המבקש לעצמו ניסוח.

הסיפור “סמיון” פורסם ב’ליטראטורנאיה גאזטה' ב־16.2.1969. הוא מבוסס על חומר אוטוביוגראפי. העתון הסובייטי מציין, כי הסיפור פורסם בהשמטות אחדות. התרגום נעשה על־פי הנוסח שב’ליטראטורנאיה גאזטה'.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 57496 יצירות מאת 3642 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!