משנסתם פיה של היהדות ברוסיה אין לפנינו אלא לשוט בעתוני היבסקציה ולהעלות חצאי רמזים מבין השיטין, ובדלית ברירה אנו מחטטים בשולי הגליון. אי־שם נפלטת לפרקים איזו ידיעה קלה שנשתרבבה דרך אגב ונקלט בה משהו מאמיתות המצב ועגמומיתו: אגרת־קורספונדנציה השלוחה מעיירה נידחת, הערה המגלה, אם גם שלא במתכוון, טפח מעל פני החיים, וכדומה. הרי למשל, ב“שטערן” ניתן לקרוא ידיעה מעיירה לנצקרון, שבחורי ישראל עמדו בה וכוננו, פשוטו כמשמעו, – “בית ספר פוליטי”:
…התאזרו ולמדו כיצד לגשת לשאלה. הלימודים קשורים בעבודה מעשית כגון חקירת כל ההסתדרויות בעיירה וכדומה. חבל, שלא הוכנס גם בתכנית־הלימודים החומר על הארגונים האנטיסובייטיים, ביחוד הציוניזם…
הנני מעלה לנגד עיני את העיירה העלובה הזאת, דלותה ועניותה ואת יהודיה העוסקים בפרקמטיא של מיני סדקית. וצעירי ישראל אינם עושים, חלילה, באותה העבודה המעשית, שקברניטיה של רוסיה מטיפים לה בשעה זו, – הלא נזרקה גם בינתים הברה על התישבות יהודית – כי מוטב להם, לצאן־קדשים ללמוד “כיצד לגשת לשאלה” ולכונן אסכולה לעניני דלטוריה.
והנה מספר בחור מעיירה אחרת, מויניצה, על הקלוב שלהם על שם “האינטרנציונאל השלישי”: העבודה היהודית מסתפקת בחוג הדרמטי.
אף על פי
שהפועל היהודי תופס כאן את המקום החשוב ביותר בהתאם לאקטיביותו ולמיספרו.
והלא בשם אותו הפועל היהודי באו בודאי בעלי ה“שטערן” והשתיקו כל ניב של חיי עדה יהודית והעלו על המוקד את כל הקונטרריבולוציה הציונית וניתנה רשות ל“עבודה יהודית” שתפרוש את כנפיה מעלה־מעלה ושעיירה שלמה, שהפועל היהודי תופס את המקום החשוב ביותר בהתאם לפעילותו ולכמותו, לא תסתפק בדראמקרייזל גרידא. ובכל זאת…
ב 🔗
אולם עוד זה מדבר מעל דפי ה“שטערן” ובא בחור העוסק במלאכת־ההחתמה על ה“עמעס” ומשתפך בדמעות:
באתי לקריבורוג… ולא מצאתי כל עזרה ותורה מטעם הסקציה. היא לא עזרה לי אפילו להמציא חבר שיתעסק בהפצת ה“עמעס” על מנת לקבל פרס.
– אין אצלנו יהודים “מחוסרי־עבודה”, ענו לי.
היינו מרוצים אילו היו דבריהם אלה אמת. אולם ידוע לנו כי בקריבורוג נמצאים אי־אלה מחוסרי־עבודה ואילו היה לה לסקציה קורטוב של התענינות – אפשר היה להמציא את החבר.
והבחור יוצא את העיירה בפחי־נפש וידיו על ראשו והוא נכנס לופורוז’ה:
… פניתי אל מזכיר ה“געזערד”. הוא הוא הקביל את פני ב“טשטאָ נאַדאַ?” רוסי דוקא.
– באתי לדבר בדבר הפצת ה“עמעס”.
– “עמעס” – ענה לי הלה – “ניע גאָדיטסיא”.
– מה כונתך? – שאלתי.
– אגיד לך בפשטות: אין אמת בעולם ולפיכך אינני קורא את ה“עמעס”.
הדברים כתובים וחתומים ב“עמעס” גליון ל“א ליום 7 לפברואר שנה זו. למה אין לה ליבסקציה קורטוב של התענינות בהפצת ה”עמעס“, כיצד מתקיימים כל אלה הפועלים היהודים בעיירה, שידיהם בלות מרוב עבודה, מבלי להשיב את נפשם בנופת־צופים של ה”עמעס“, למה קשה כל כך להמציא חבר שיעסוק בהפצתו, אפילו על מנת לקבל פרס. ואיך קרה, שגם מזכיר ה”געזערד" יתכחש לו – אין, כמובן, הבחור רוצה או אינו רשאי להסביר…
ג 🔗
ובידיעה קלה, שנזרקה גם היא אגב גררא בשולי ה“שטערן” הנני קורא על בית חרושת בקרמנצ’וג, שהיהודים מהווים בו 80 אחוז מבין 700 פועל.
אין כמעט להכיר את הפועלים הם מתמול שלשום. מקודם היו יושבים כנתונים במחוך והיו יראים להוציא הגה מפיותיהם, ועתה נוטלים כולם חלק בראש וכו' וכו'.
כדאי, כמה כדאי היה לדעת מי ומה הטיל את אימתו על היהודים הללו?
[ח' ניסן תרפ"ז]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.