תנאי ראשון לקליטה חברתית של העולה הוא שידע עברית. כל עוד אין הוא שולט בשפתה של ישראל, קליטתו החברתית מוגבלת למעשה בקשרים עם יוצאי ארץ מוצאו. אכן, טוב הדבר שיהיה העולה מעורב עם תושבי הארץ הותיקים, גם כאשר הדבר עדיין מוגבל ליוצאי ארץ מוצאו, שבאו שנים רבות לפניו, אך דומני כי ברור לכל שקליטה חברתית בישראל פירושה יכולתו של העולה לבוא במגע חפשי עם יוצאי כל הארצות שהתקבצו במדינת ישראל של היום.

אדם אינטליגנטי אין לו שליטה בשפה בלי שידע לקרוא בה קריאה חפשית ושוטפת. הכלל שאדם לומר לשון תוך כדי שימוש בה, חל לא על הדיבור בלבד, כי אם גם על הקריאה. הרעיון ביסודו של “אמר” הוא, שאדם מודרני זקוק לעיתון יומי. אם במקום לקרוא עיתון לועזי, בשפת ארץ מוצאו, יקרא העולה עתון יומי עברי – הכתוב כך שהוא יכול לקרוא בו, הוא יקרא בו יום־יום וילמד עד שיגיע לרמת ידיעה כזאת שלא יזדקק עוד לעתון מיוחד לעולה, אלא יוכל לקרוא עיתון יומי רגיל מאלה המופיעים בארץ. המתחיל לקרוא את “אמר” חייב לדעת, שתחילה לא יוכל לקרוא יום יום את העיתון כולו. בשלב ראשון יקרא העולה את העיתון בעזרת מילון. ככל שיתמיד בקריאה יקרא חלקים גדולים יותר של העיתון וידפדף פחות במילון. כאשר יתחיל לקרוא את הגליון כולו ויסגור את המילון – ידע שהוא בדרך להפסקת הקריאה ב“אמר”. הוא קרוב לסופו של ה“פרוזדור”, של לימוד הקריאה בעיתון עברי ומתקרב אל ה“טרקלין”, שהוא שלב הקריאה השוטפת בעיתון יומי רגיל ואף בספר עברי.

אכן, התערות בישראל אינה מצטמצמת בלשון לבדה. לכן משתדל “אמַר” ללוות את המאורעות השוטפים גם בהסברים על הרקע ועל התולדות שלהם; הוא רואה את תפקידו בהביאו לפני העולה פרקים, נרחבים ככל האפשר, בעברה של הארץ הזאת, וכן הסברים מפורטים למאורעות השונים שהתרחשו בה, בצד העלאה של המאורעות עצמם.

הממשלה והסוכנות מבטיחים לעולה קליטה ראשונה – דירה ראשונה, תעסוקה ראשונה. הם משתדלים להעניק לו גם אפשרות לקלוט את היסודות הראשונים של השפה, כאשר הוא יוצא מן האולפן הוא מסוגל לקנות ב“סופרמרקט”, לגשת לאשנב בקופת חולים או להידבר עם אדם ברחוב.

קליטה מעמיקה יותר בלשון נותן לו “אמר”. החלטתם של ההסתדרות ושל “דבר” לייסד את “אמר” – לפני עשרים וחמש שנה – התכוונה להפוך את העולה החדש, שאינו יודע עברית, לישראלי ממש, המסוגל לשמוע הרצאה בעברית, לבקר בתיאטרון עברי ומעל לכל – לקרוא ספר עברי. הקניית השליטה המלאה בלשון הוא תפקיד חברתי יסודי וראשון במעלה בתנאי מדינת ישראל, ולכן קיבל אותו על עצמו הארגון החברתי העיקרי במדינת ישראל – הסתדרות העובדים.

“דפים לתרבות וחינוך” במלאת 25 שנה להופעת “אומר”. יולי אוגוסט ספטמבר 1976



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 57604 יצירות מאת 3713 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!