הַאִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּפַנֵּס הָרְחוֹב הַיָּשָׁן? אֵין זֶה מַעֲשֶׂה שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ בְּיוֹתֵר, אֲבָל פַּעַם אַחַת אֶפְשָׁר לְשָׁמְעוֹ בְּכָל אוֹפֶן. הָיֹה הָיָה פַּנַּס רְחוֹב טוֹב וְיָשָׁן, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּהַאִירוֹ אֶת הָרְחוֹב, אֲבָל עַתָּה הִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לְהִסְתַּלֵּק.
הַדָּבָר הָיָה בָעֶרֶב הָאַחֲרוֹן, וְהַפַּנָּס יָשַׁב עַל עַמּוּדוֹ וְהֵאִיר אֶת הָרְחוֹב, וְהוּא יָדַע כִּי מָחָר יָבוֹא הַקֵּץ לְחַיֵי הָאוֹר שֶׁלּוֹ. הַפַּנָּס פָּחַד מְאֹד מִיּוֹם מָחָר, כִּי יָדַע כִּי אָז יוּבָא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְבֵית מוֹעֶצֶת הָעִיר וְיוֹפִיעַ לִפְנֵי כָל הָאֲדוֹנִים הַיּוֹעֲצִים, אֲשֶׁר יִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו, יִבְדְּקוּהוּ וְיַחֲלִיטוּ, אִם עוֹד אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אוֹ לֹא. וְאָז גַּם יַחֲלִיטוּ, אִם עוֹד אֶפְשָׁר לְשָׁלְחוֹ לְאַחַד הַגְּשָׁרִים אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר, לְמַעַן יוֹסִיף לְהָאִיר עוֹד שָׁם, אוֹ לְשָׁלְחוֹ לְאֶחָד מִבָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת; אוּלַי יַעֲבֹר תֵּכֶף וּמִיָד לְיוֹצֵק הַמַּתֶּכֶת, וְהוּא יַתִּיכוֹ בְּיַחַד עִם כַּמָּה שִׁבְרֵי כֵלִים אֲחֵרִים. אָמְנָם אָז אֶפְשָׁר לוֹ לְהֵעָשׂוֹת שׁוּב כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְאוּלַי אֲפִילוּ הַדָּבָר הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר, אֲבָל אֵימָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ, שֶׁמָּא לְאַחַר כָּךְ לֹא יִזְכּוֹר עוֹד כְּלָל אֶת כָּל מַה שֶׁקָּרָהוּ בָּעֵת שֶׁהָיָה פַּנַּס הָרְחוֹב.
וְאוּלָם יְהִי אֲשֶׁר יְהִי לְאַחַר כֵּן, הִנֵּה דָבָר אֶחָד צִעֵר אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי עַל כָּל פָּנִים יֵאָלֵץ לְהִפָּרֵד מֵעַל מְנַקֵּה הַפַּנָּסִים וְאִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הָיוּ בְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מַמָּשׁ. הוּא נַעֲשָׂה פַּנָּס בָּעֵת שֶׁהַלָּז נַעֲשָׂה מְנַקֵּה פַּנָּסִים. אָז הָיְתָה אִשְׁתּוֹ נָאָה מְאֹד וְגֵאָה מְאֹד, וְרַק בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַפַּנָס, הָיְתָה מְזַכָּה אוֹתוֹ בְּמַבָּט עֵינֶיהָ, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא בַּיּוֹם. וְאִלוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כַּאֲשֶׁר זָקְנוּ שְׁלָשְׁתָּם, מְנַקֵּה הַפַּנָּסִים, אִשְׁתּוֹ וְהַפַּנָּס, הָיְתָה גַם הָאִשָּׁה מְטַפֶּלֶת בּוֹ, הָיְתָה מְנַקָּה אוֹתוֹ בִּשְׁקִידָה וְיוֹצֶקֶת בּוֹ שָׁמֶן. שְׁנֵיהֶם, הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ, הָיוּ יְשָׁרִים מְאֹד, וְאַף טִפַּת שֶׁמֶן אַחַת לֹא גָזְלוּ מִמֶּנּוּ.
הִנֵּה זֶה הוּא הָעֶרֶב הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּרְחוֹב, וּמָחָר עָלָיו לְהוֹפִיעַ בְּבֵית מוֹעֶצֶת הָעִיר, – שְׁנֵי הָרַעְיוֹנוֹת הַקּוֹדְרִים הָאֵלֶּה הֶעֱסִיקוּ אֶת הַפַּנָּס, וְלָכֵן תּוּכְלוּ לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם כֵּיצַד דָּלַק בָּעֶרֶב הַהוּא, הַרְבֵּה רָאָה הַפַּנָּס בִּימֵי קִיּוּמוֹ, הַרְבֵּה הֵאִיר בְּאוֹרוֹ, וְאוּלַי לֹא פָחוֹת מִכָּל שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשֶׁת יוֹעֲצֵי הָעִיר, אֲבָל אֶת זֹאת לֹא אָמַר הַפַּנָּס; הוּא הָיָה פַּנָּס טוֹב לֵב, אֲשֶׁר לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לַעֲלוֹב שׁוּם אִישׁ, וּבִפְרָט אֶת אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן. הַרְבֵּה הַרְבֵּה דְבָרִים עָלוּ עַתָּה בְּזִכְרוֹנוֹ, וְלִפְרָקִים הִתְלַהֲטָה שַׁלְהַבְתּוֹ בְּקִרְבּוֹ כְּאִלּוּ קוֹל מִקֶּרֶב נַפְשׁוֹ הִגִּיד לוֹ: “עוֹד יִמָּצֵא מִי שֶׁיִזָּכַר גַּם אוֹתִי!”
"הִנֵּה בָּא פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָפָה – כֵּן, הַרְבֵּה שָׁנִים עָבְרוּ מִן הַיּוֹם הַהוּא; אוֹתוֹ בָּחוּר בָּא וּבְיָדוֹ מִכְתָּב כָּתוּב עַל נְיָר וָרֹד-אָדֹם יָפֶה מְאֹד וּשְׂפָתוֹ מִסָּבִיב מֻזְהָבָה, וְהַמִּכְתָּב כָּתוּב נָאֶה בְּיַד גְבֶרֶת. וְהַבָּחוּר קָרָא פַּעֲמַיִם אֶת הַמִּכְתָּב לְאוֹרִי, נָשַׁק אוֹתוֹ וְנָשָׂא אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו לְהַבִּיט בִּי וְאָמַר: “הִנְנִי הַמְאֻשָּׁר בַּאֲנָשִׁים!”– כֵּן, רַק הוּא וַאֲנִי יָדַעְנוּ מֶה הָיָה כָּתוּב בַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן הַהוּא שֶׁכָּתְבָה לוֹ אֲהוּבָתוֹ.
“וְעוֹד אֲנִי נִזְכָּר שְׁתֵּי עֵינַיִם אֲחֵרוֹת; הֲלֹא נִפְלָאוֹת הֵן הַקְּפִיצוֹת הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל הָרַעְיוֹנוֹת. כֹּה בָרְחוֹב הַזֶּה עָבְרָה פַּעַם אַחַת תַּהֲלוּכַת הַלְוָיָה מְפֹאָרָה; אִשָּׁה צְעִירָה וְיָפָה שָׁכְבָה בְּתוֹךְ הָאָרוֹן עַל גַבֵּי עֶגְלַת הַמֵּתִים שֶׁהָיְתָה מְצֻפָּה קְטִיפָה. הָאָרוֹן הָיָה מִכֻסֶּה שֶׁפַע רַב שֶׁל פְּרָחִים וְזֵרִים, וְהָמוֹן רַב מְאֹד שֶׁל אֲנָשִׁים נוֹשְׂאֵי לַפִּידִים לִוָּה אֶת הַתַּהֲלוּכָה עַד אֲשֶׁר זָהֳרִי הוּעַם כָּלָה. כָּל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב כֻּלָּהּ הָיְתָה מְלֵאָה מִקָּצֶה עַד הַקָּצֶה אֲנָשִׁים צְפוּפִים, אֲשֶׁר הָלְכוּ כֻּלָּם אַחֲרֵי הַהַלְוָיָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ הַלַּפִּידִים עַל פָּנַי וַאֲנִי הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתַי, וְהִנֵּה עָמַד פֹּה עוֹד אִישׁ אֶחָד נִשְׁעָן עַל עַמּוּדִי וּבוֹכֶה; עַד עוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם הַמְּלֵאוֹת יָגוֹן אֲשֶׁר נִשְּׂאוּ אֵלָי”.
כֹּה הָיָה פַּנַּס הָרְחוֹב הַיָּשָׁן, אֲשֶׁר הֵאִיר הָעֶרֶב בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, מְרֻגָּשׁ מֵהֲמוֹן מַחֲשָׁבוֹת. הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר, כְּשֶׁהֵם מִתְחַלְּפִים, הֲלֹא יִרְאוּ וְיֵדְעוּ אֶת הַבָּאִים בִּמְקוֹמָם, וְהֵם יְכוֹלִים לֵאמֹר לָהֶם מִסְפַּר מִלִּים, וְאִלּוּ הַפַּנָּס לֹא יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יָבֹא בִּמְקוֹמוֹ, וּבְכָל זֹאת הֲלֹא הָיָה יָכוֹל לִמְסוֹר לוֹ כַּמָּה הוֹרָאוֹת עַל דְּבַר גֶשֶׁם וְסַגְרִיר, אוֹ עַד כַּמָּה מַרְחִיק הַיָּרֵחַ לְהָאִיר אֶת מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב וּמֵאֵיזֶה צַד נוֹשֵׁב הָרוּחַ.
עַל קֶרֶשׁ הַבִּיב עָמְדוּ שְׁלֹשָׁה אֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַפַּנָּס בְּחָשְׁבָם, כִּי בְּיָדוֹ הַיְכֹלֶת לִמְסֹר אֶת מִשְׂרָתוֹ לִמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ. הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה רֹאשׁ שֶׁל מָלִיח, אֲשֶׁר כַּיָּדוּעַ הוּא מֵאִיר בַּאֲפֵלָה, וְלָכֵן עָלָה עַל דַּעְתּוֹ הָרַעְיוֹן הַמְשֻׁנֶּה, כִּי אִם יוֹשִׁיבוּהוּ עַל הָעַמּוּד בִּמְקוֹם הַפַּנָּס, הֲלֹא יָבִיא לִידֵי חִסָּכוֹן רַב בְּשָׁמֶן. הַשֵּׁנִי הָיָה גֶזֶר עֵץ רָקוּב, אֲשֶׁר גַּם הוּא דַרְכּוֹ לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ זֹהַר אוֹר מוּעָט, עַל כָּל פָּנִים גָדוֹל מֵאוֹר רֹאשׁ הַמָּלִיח; וְחוּץ מִזֶּה הָיָה הַגֶּזֶר הָאַחֲרוֹן שֶׁל עֵץ אֲשֶׁר לְפָנִים הָיָה תִּפְאֶרֶת הַיָּעַר. וְהַשְּׁלִישִׁי הָיָה גַחְלִיל. מֵהֵיכָן בָּא זֶה בִּתְקוּפַת שָׁנָה זֹאת, לֹא יָכֹל הַפַּנָּס לְשַׁעֵר, אֲבָל הַגַּחְלִיל הָיָה פֹה וְאַף הוּא הֵאִיר, אֲבָל הָעֵץ הָרָקוּב וְרֹאשׁ הַמָּלִיח הִבְטִיחוּ בִשְׁבוּעָה, כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהָאִיר אֶלָּא לִפְרָקִים יְדוּעִים, וְלָכֵן אֵינוֹ בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן כְּלָל כִּמְמַלֵּא מְקוֹם הַפַּנָּס.
וְאוּלָם הַפַּנָּס הַיָּשָׁן אָמַר, כִּי אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֵאִיר בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה לְשַׁמֵּשׁ פַּנַּס הָרְחוֹב; אֲבָל אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶאֱמִין בִּדְבָרָיו אֵלֶּה, וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ לְבַסּוֹף כִּי הַפַּנָס גוּפוֹ אֵין בִּיכָלְתּוֹ לִמְסֹר אֶת מִשְׂרָתוֹ לְאַחֵר, הִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם, כִּי פְרָט זֶה מְשַׂמֵּחַ מְאֹד, כִּי דַעְתּוֹ כְּבָר חָלְשָׁה עָלָיו מֵרֹב זִקְנָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִבְחוֹר לוֹ כָּרָאוּי מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ.
פִּתְאֹם בָּא הָרוּחַ מִקֶּרֶן הָרְחוֹב, עָבַר חִישׁ מַהֵר בְּרַעַשׁ אֶת אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן שֶׁל הַפַּנָּס וְאָמַר אֵלָיו:
– מַה פֵּרוּשׁ כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה? הַאֱמֶת הִיא מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, כִּי אַתָּה עוֹמֵד לַעֲזֹב מָחָר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה? הַאֻמְנָם הָעֶרֶב הָאַחֲרוֹן הוּא שֶׁאֲנִי מוֹצֵא אוֹתְךָ פֹּה? אִם כֵּן תְּקַבֵּל מִיָּדִי מַתְּנַת פְּרִידָה, אֶעֱבוֹר אֶת קְלִפַּת מֹחֲךָ וַאֲטַהֵר אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה מִכָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, לְמַעַן אֲשֶׁר תּוּכַל לְהִזָּכֵר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ לֹא רַק כָּל מַה שֶּׁרָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ, כִּי אִם גַּם דַּעְתְּךָ תִּהְיֶה צְלוּלָה עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁכָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אוֹ יִקְרְאוּ בְּפָנֶיךָ תִּרְאֶה אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ כְּמוֹ חָי.
– הוֹ, הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה שֶׁאֵינִי רָאוּי לָהּ! – אָמַר פַּנַּס הָרְחוֹב הַיָּשָׁן. – תּוֹדָה רַבָּה! לוּ רַק לֹא יַתִּיכוּנִי!
– דָּבָר זֶה לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה! – הֵשִׁיב הָרוּחַ. – וְעַתָּה הִנֵּה אֲנִי נוֹשֵׁב כְּדֵי לִפְתֹּחַ אֶת תֵּבַת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּךְ; אִם תְּקַבֵּל עוֹד מַתָּנוֹת מִמִּין זֶה, עוֹד יָכֹל תּוּכַל לְבַלּוֹת אֶת עֶרֶב חַיֶיךָ בַּנְּעִימִים.
– אִם רַק לֹא יַתִּיכוּנִי! – אָמַר הַפַּנָּס. – וְאוּלַי יֵשׁ בִּיכָלְתְּךָ לְהַבְטִיחַ לִי אֶת זִכְרוֹנִי גַם אִם יַתִּיכוּנִי וְיַעֲשׂוּני לְאַחֵר?
– פַּנָּס יָשָׁן, אַל נָא תְאַבֵּד אֶת בִּינָתֶךָ! – אָמַר הָרוּחַ וְהֵחֵל לְנַשֵּׁב.
בֵּינָתַיִם הוֹפִיעַ הַיָּרֵחַ.
– מָה הִיא מַתְּנַת הַפְּרִידָה שֶׁתַּגִּישׁ לוֹ אָתָּה? – שְׁאֵלוֹ הָרוּחַ.
– אֵין אֲנִי נוֹתֵן שׁוּם מַתָּנָה! – עָנָה הַיָּרֵחַ. – הֵן אֲנִי מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, וּמֵעוֹלָם לֹא הֵאִירוּ הַפַּנָסִים לִי, כִּי אִם אֲנִי הַאִירוֹתִי לַפַּנָּסִים! – וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶעְלַם הַיָּרֵחַ שׁוּב אַחֲרֵי הָעֲנָנִים, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיַּכְרִיחוּהוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר. וְהִנֵּה נָפְלָה טִפַּת מַיִם, גְדוֹלָה כְּדֶלֶף, יָשָׁר לְתוֹךְ אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן; אֲבָל הַטִּפָּה סִפְּרָה, כִּי בָאָה הִיא מִן הָעֲנָנִים הָאֲפוּרִים, וְאַף הִיא מַתָּנָה הִנֶּהָ לַפַּנָּס, וְאוּלַי הַטּוֹבָה בְּכָל הַמַּתָּנוֹת.
– אֲנִי אַרְטִיב אוֹתְךָ כָּכָה, עַד אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְךָ הַיְכֹלֶת, אִם יִהְיֶה הַדָּבָר רָצוּי לְךָ, לְהַחְלִיד בְּמֶשֶׁךְ לַיְלָה אֶחָד, עַד אֲשֶׁר תִּתְפּוֹרֵר וְתַהֲפוֹךְ עָפָר.
אֲבָל הַפַּנָּס חָשַׁב זֹאת לְמַתָּנָה רָעָה, וְכָךְ נִרְאָה הַדָּבָר גַּם בְּעֵינֵי הָרוּחַ.
– הַאֵין לָכֶם שׁוּם דָּבָר טוֹב מִזֶּה? הַאֵין לָכֶם שׁוּם דָּבָר טוֹב מִזֶּה? – נָשַׁב הָרוּחַ בְּקוֹל רָם כְּכָל אֲשֶׁר יָכוֹל, וְהִנֵּה נָפַל כּוֹכָב מַזְהִיר, אֲשֶׁר מָשַׁךְ אַחֲרָיו רְצוּעַת אוֹר אֲרֻכָּה.
– מַה זֹּאת? – שָׁאַל רֹאשׁ הַמָּלִיחַ. – הַאִם לֹא כּוֹכָב נָפַל בְּדִיוּק בַּמָּקוֹם הַזֶּה? נִרְאֶה לִי, כִּי הוּא נָפַל לְתוֹךְ הַפַּנָס. אֲבָל, רַבּוֹתַי, אִם מִשְׂרָה זֹאת רְצוּיָה אֲפִילוּ בְּעֵינֵי אִישִׁים מְרוֹמָמִים כָּאֵלֶּה, אִם כֵּן יָכֹל נוּכַל אָנוּ כֻלָּנוּ לְהִסְתַּלֵּק הַבַּיְתָה בְּלֵב שָׁקֵט.
וְאָמְנָם כֵּן עָשָׂה, וְגַם הָאֲחֵרִים עָשׂוּ כָמוֹהוּ; אֲבָל הַפַּנָּס הַיָּשָׁן הֵאִיר פִּתְאֹם בְּאוֹר חָזָק לְהַפְלִיא.
– זוֹ הָיְתָה מַתָּנָה יָפָה! – אָמַר. – הַכּוֹכָבִים הַמְּאִירִים, אֲשֶׁר תָּמִיד הִרְבֵּיתִי כָּל כָּךְ לִשְׂמֹחַ עֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר מֵהֶם יוֹצְאוֹת קַרְנֵי אוֹר נֶהְדָּרוֹת כָּל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי אֲנִי לִשְׁלֹחַ מֵעוֹדִי, אִם כִּי לְכָךְ הָיוּ מִכֻוָּנִים כָּל מַאֲמַצֵּי יְצִירָתִי וּמַחְשַׁבְתִּי, – אוֹתָם הַכּוֹכָבִים לא פָּסְחוּ עָלַי, הַפַּנָּס הַיָּשָׁן הַמִּסְכֵּן, וְשָׁלְחוּ לִי מִמָּרוֹם אֶת אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה לִי, וּמַתָּנָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַסְּגֻלָּה, כִּי כָל מַה שֶׁאֲנִי נִזְכָּר וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת, נִרְאֶה כֵּן גַּם לַאֲחֵרִים הָאֲהוּבִים עָלָי; וַהֲלֹא אָמְנָם זוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, כִּי שִׂמְחָה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁתֵּף בָּהּ אֶת זוּלָתֵנוּ אֵינָהּ כִּי אִם חֲצִי שִׂמְחָה!
– דֶּרֶךְ מַחֲשָׁבוֹת כָּזֹאת הִיא דֶרֶךְ מְכֻבָּדָה עַד מְאֹד – אָמַר הָרוּחַ. – אֲבָל לְדַאֲבוֹנִי לֹא יָדוּעַ לְךָ, כִּי לְשֵׁם כָּךְ אַתָּה זָקוּק לְנֵרוֹת שַׁעֲוָה. אִם לֹא יַדְלִיקוּ בְךָ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה לֹא יוּכַל שׁוּם אִישׁ זוּלָתְךָ לִרְאוֹת בְּךָ מְאוּמָה, דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְּדַעַת הַכּוֹכָבִים; הֵם סְבוּרִים, כִּי כָל דָּבָר מֵאִיר יֵשׁ לוֹ בְּקִרְבּוֹ לְכָל הַפָּחוֹת נֵר אֶחָד שֶׁל שַׁעֲוָה. וְאוּלָם עַתָּה הִנֵּה עָיָפְתִּי! – אָמַר הָרוּחַ. – עַתָּה הִנְנִי לָנוּחַ. – וְהוּא שָׁכַךְ וָנָח.
בַּיּוֹם הַבָּא – אָכֵן עַל הַיּוֹם הַבָּא אָנוּ יְכוֹלִים לִפְסֹחַ; וְאוּלָם בָּעֶרֶב שֶׁל הַיּוֹם הַבָּא הָיָה הַפַּנָּס מֻטָּל בְּכֻרְסָה – וְאֵיפֹה? בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל מְנַקֵּה הַפַּנָּסִים הַזָּקֵן. כִּגְמוּל בְּעַד עֲבוֹדָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת בִּקֵּשׁ מֵאֵת הָאֲדוֹנִים יוֹעֲצֵי הָעִיר אֶת הָרִשְׁיוֹן לָקַחַת אֶת הַפַּנָּס הַיָּשָׁן לְעַצְמוֹ. בַּתְּחִלָּה הָיָה הַדָּבָר לִצְחוֹק בְּעֵינֵיהֶם, אֲבָל לַסּוֹף נֵאוֹתוּ לוֹ, וְעַתָּה הִנֵּה הָיָה הַפַּנָּס מֻטָּל בַּכֻּרְסָה שֶׁעָמְדָה סְמוּכָה לְתַנּוּר הָרְעָפִים הֶחָם, וְהוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ עַל יְדֵי זֹאת גָּדַל מִשֶׁהָיָה קֹדֶם, כִּי הִנֵּה מִלֵּא אֶת כָּל הַכֻּרְסָה כֻּלָהּ.
שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּהֶם, וּמִזְּמָן לִזְמָן שָׁלְחוּ מַבָּטֵי חִבָּה לַפַּנָּס הַיָּשָׁן, אֲשֶׁר בְּחֵפֶץ לֵב הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ מָקוֹם אֶל הַשֻּׁלְחָן גוּפוֹ. אִם כִּי דִירָתָם נִמְצְאָה בְּמַרְתֵּף עָמֹק אַמָּתַיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְאֶל הַמַּרְתֵּף הַזֶּה הָיוּ בָּאִים דֶּרֶךְ פְּרוֹזְדוֹר רָצוּף אֲבָנִים, בְּכָל זֹאת שָׂרְרָה חֲמִימוּת נְעִימָה בִּמְעוֹנָם, כִּי הַדֶּלֶת הָיְתָה מִצֻפָּה רְצוּעוֹת אֶרֶג אֲשֶׁר חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי כָל רוּחַ נוֹשָׁבֶת.
בְּכָל הַמָּעוֹן שָׂרְרוּ נִקָּיוֹן וְטָהֳרָה, וִילוֹנוֹת הֶעֱלִימוּ מִן הָעַיִן אֶת מְקוֹם הַמִּטָּה וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת הַקְּטַנִּים, וְעַל אֶדֶן אַחַד הַחַלּוֹנוֹת עָמְדוּ שְׁנֵי עֲצִיצִי פְּרָחִים מֻפְלָאִים; הַמַּלָּח כְּרִיסְטְיָן הֱבִיאָם אִתּוֹ מֵהֹדּוּ הַמִּזְרָחִית וּמֵהֹדּוּ הַמַּעֲרָבִית; עֲצִיצִים אֵלֶּה נַעֲשׂוּ בְּצוּרַת שְׁנִי פִּילִים עֲשׂוּיִים מֵחֹמֶר, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ חַסְרֵי גַב, אֲבָל בִּמְקוֹם הַגַּב הוּשַׁם עָפָר בְּקִרְבָּם, וּמִתּוֹךְ הֶעָפָר שֶׁבֶּעָצִיץ הָאֶחָד גָדְלוּ בְּצָלִים וְשׁוּמִים נָאִים, וְהוּא שִׁמֵּשׁ לַאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים גַּן יְרָקוֹת, אֲשֶׁר סִפֵּק לָהֶם אֶת כָּל צָרְכֵי הַמִּטְבָּח שֶׁלָּהֶם; וּבָעָצִיץ הַשֵּׁנִי גָדַל מַקּוֹר-חֲסִידָה גָּדוֹל וּפוֹרֵחַ, וְעָצִיץ זֶה שִׁמֵּשׁ לָהֶם גַּן פְּרָחִים, עַל הַכֹּתֶל נִרְאֲתָה תְּמוּנָה גְדוֹלָה מְצֻיָּרָה בְּכַמָּה צְבָעִים, וְתַחְתֶּיהָ הַכְּתֹכֶת: “הַקָּנְגְּרָס בְּוִינָה”, וְעַל הַתְּמוּנָה הַזֹּאת נִרְאוּ כָל הַמְּלָכִים וְכָל הַקֵּיסָרִים יַחְדָּו. שָׁעוֹן שְׁוַרְצְוַלְדִי עִם מְטֻטָּלוֹת כְּבֵדוֹת הִשְׁמִיעַ אֶת הַ“תִּיק תַּק” שֶׁלוֹ, וְתָמִיד הָיָה נֶחְפָּז בְּמַהֲלָכוֹ, אֲבָל לְפִי דַעַת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים מוּטַב לוֹ שֶׁיֵּחָפֵז קְצָת מִשֶּׁיִתְאַחֵר.
הֵם אָכְלוּ אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּהֶם, וּפַנֵּס הָרְחוֹב הַיָּשָׁן הָיָה מֻטָּל, כָּאָמוּר, בַּכֻּרְסָה הַסְּמוּכָה לַתַּנּוּר הֶחָם. נִרְאֶה הָיָה לוֹ לַפַּנָס, כִּי אֵין זֹאת כִּי הָעוֹלָם כֻלּוֹ נֶהְפַּךְ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בּוֹ מְנַקֵּה הַפַּנָּסִים וְסִפֶּר עַל כָּל מַה שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵיהֶם בִּימֵי חַיֵּיהֶם, בְּלֵילוֹת גְּשָׁמִים וְסַגְרִיר, בְּלֵילוֹת הַקַּיִץ הַקְּצָרִים וְהַבְּהִירִים, וּבְעֵת סוּפוֹת הַשֶּׁלֶג, שֶׁאָז הָיָה חוֹזֵר בְּלֵב מָלֵא גַּעְגּוּעִים אֶל מַרְתֵּף מִשְׁכָּנוֹ, אָז שָׁב הַפַּנָּס הַיָּשָׁן לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ, כִּי הֲלֹא הוּא רָאָה אֶת כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד חַי לְנֶגֶד עֵינָיו, אָמְנָם כֵּן, הָרוּחַ נִקָּה הֵיטֵב אֶת קִרְבּוֹ וְהֶאִירוֹ בְּאוֹר בָּהִיר.
שְׁנֵי הַזְּקֵנִים הָיוּ שַׁקְדָנִים וּזְרִיזִים מְאֹד, אַף שָׁעָה אַחַת לֹא עָבְרָה עֲלֵיהֶם בְּבַטָּלָה. בְּיוֹם הַמְנוּחָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָיוּ מוֹצִיאִים אַחַד הַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, וְהֶחָבִיב בְּיוֹתֵר הָיָה סֵפֶר מְתָאֵר מַסָּעוֹת רְחוֹקִים, וְהַבַּעַל הַזָקֵן הָיָה קוֹרֵא בְּקוֹל רָם בְּאָזְנֵי אִשְׁתּוֹ עַל דְּבַר אַפְרִיקָה, עַל דְּבַר הַיְּעָרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַפִּילִים הַמְשׁוֹטְטִים בָּהֶם, וְהָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הִקְשִׁיבָה בְּכַוָּנָה רַבָּה וְהֵצִיצָה בִּגְנֵבָה אֶל פִּילֵי הַחֹמֶר שֶׁהָיוּ עֲצִיצֵי פְּרָחִים.
– כִּמְעַט שָׁאוּכַל לְתָאֵר לְעַצְמִי כָּל זֹאת! – אָמָרָה.
וְאוּלָם לֵב הַפַּנָּס רָחַשׁ תְּשׁוּקָה עַזָּה, כִּי יִמָּצֵא נֵּר שֶׁל שַׁעֲוָה, אֲשֶׁר יַדְלִיקוּהוּ וְיַעֲמִידוּהוּ בְּתוֹכוֹ, וְאָז תִּרְאֶה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה אֶת הַכֹּל כְּשֵׁם שֶׁהוּא, הַפַּנָּס, רוֹאֶה: אֶת הָעֵצִים הַגְּבֹהִים, אֶת הָעֳפָאִים הָעֲבֻתִּים הַסְּבוּכִים זֶה בָּזֶה, אֶת הָאֲנָשִׁים הַשְּׁחוֹרִים הָעֲרֻמִּים בְּרָכְבָם עַל סוּסֵיהֶם, וַעֲדָרִים עֲדָרִים שֶׁל פִּילִים הָרוֹמְסִים בְּרַגְלֵיהֶם הָרְחָבוֹת אֶת גִּדּוּלֵי הַקָּנִים וְהַשִּׂיחִים.
– מַה יּוֹעִילוּ לִי כָל כִּשְׁרוֹנוֹתַי אִם נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אָיִן! – נֶאֱנַח הַפַּנָּס. – אֵין לָהֶם בִּלְתִּי אִם שֶׁמֶן וְנֵר שֶׁל חֵלֶב, וְזֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק!
וּבְאַחַד הַיָּמִים אָמְנָם הוּבָא אֶל הַמַּרְתֵּף צְרוֹר שִׁיּוּרֵי נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה; הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם הָדְלָקוּ בְּכָל עֶרֶב וְעֶרֶב, וְאֶת הַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶם לָקְחָה לָהּ הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה לִמְרֹחַ בָּהֶם אֶת הַחוּט בִּשְׁעַת תְּפִירָתָהּ. וְהִנֵּה אָמְנָם הָיוּ פֹּה נֵרוֹת שַׁעֲוָה, אֲבָל לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לָשִׂים חֲתִיכָה מֵהֶם בְּתוֹךְ הַפַּנָּס.
– וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד פֹּה עִם כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתַי הַיְקָרִים! – אָמַר הַפַּנָּס: – הַכֹּל יֵשׁ לִי בְּקִרְבִּי, אֲבָל אֵין לִי יְכֹלֶת לְמָסְרוֹ לָהֶם: אֵין הֵם מַרְגִישִׁים, כִּי עָלוּל אֲנִי לַהֲפוֹךְ אֶת כָּתְלֵיהֶם הָאֲפוּרִים לְתַפַּתוֹת מְפֹאָרוֹת, לִיעָרוֹת נֶהְדָּרִים, לְכָל מַה שֶּׁתֶּחְשַׁק נַפְשָׁם! – אֵין הֵם מַרְגִישִׁים זֹאת!
אָכֵן, עִם כָּל זֹאת עָמַד הַפַּנָּס מְנֻקֶּה וּמְצֻחְצָח וּמַבְהִיק בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, שָׁשָּׁם מָשַׁךְ אֵלָיו מִיָּד אֶת עֵינֵי כָל הַבָּא אֶל הַמַּרְתֵּף; אֶמְנָם הַבְּרִיּוֹת הִתְלוֹצְצוּ עַל הַגָּרוּט הַיָּשָׁן, כְּפִי שֶׁקָרְאוּ לוֹ לַפַּנָּס; אֲבָל הַזְּקֵנִים לא שָׂמוּ לֵב לְלַעֲגָם, כִּי הַפַּנָּס הָיָה יָקָר וְחָבִיב עֲלֵיהֶם.
וּבְאַחַד הַיָּמִים, וְהוּא הָיָה יוֹם הֻלֶּדֶת הַזָּקֵן מְנַקֵּה הַפַּנָּסִים, נִגְּשָׁה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה אֶל הַפַּנָּס, הִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה: – הִנְנִי לְכַבְּדוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּרִים!
הַפַּנָּס חָרַק בַּאֲרֻבַּת הֶעָשָׁן שֶׁלוֹ הָעֲשׂוּיָה פַּח וְחָשַׁב: “הִנֵּה לַסּוֹף נִתְבַּהֵר לָהֶם הַדָּבָר!” אֲבָל רַק שֶׁמֶן יָצְקוּ בּוֹ וְלֹא נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה. הוּא דָלַק כָּל הָעֶרֶב, אֲבָל בָּא לִידֵי הַכָּרָה, כִּי מַתְּנַת הַכּוֹכָבִים, הַטּוֹבָה בְּכָל הַמַּתָּנוֹת, סוֹפָהּ לְהִשָּׁאֵר סְגֻלָּה מֵתָה בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.
וְהִנֵּה חָלַם חֲלוֹם – וּמִי שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לוֹ אָמְנָם יוֹדֵעַ לַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת – כִּי בְּעָלָיו הַזְּקֵנִים מֵתוּ, וְהוּא גוּפוֹ נִמְסַר לִידֵי יוֹצֵק מַתֶּכֶת כְּדֵי לְהַתִּיכוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כְּלִי אַחֵר. וּפַחַד נָפַל עָלָיו כְּאוֹתוֹ הַפַּחַד שֶׁהִרְגִישׁ בָּעֵת שֶׁעָמַד לְהוֹפִיעַ בְּבֵית מוֹעֶצֶת הָעִיר, לְמַעַן אֲשֶׁר יִבְדְּקוּהוּ הָאֲדוֹנִים הַיּוֹעֲצִים וְיַחְלִיטוּ עַל גּוֹרָלוֹ. וְאִם כִּי הָיָה לוֹ לַפַּנָּס הַכִּשְׁרוֹן לְהַחְלִיד וְלַהֲפוֹךְ אָבָק, בְּכָל זֹאת לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשְׁרוֹנוֹ זֶה, וְלָכֵן הוּשַׂם בְּכוּר הַבַּרְזֶל וְהָפַךְ מְנוֹרַת בַּרְזֶל, הַיָּפָה בְּכָל הַמְּנוֹרוֹת, הָעֲשׂוּיָה בְּדִיוּק לְהַעֲמִיד בָּהּ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה, וְלַמְּנוֹרָה צוּרַת מַלְאָךְ שֶׁנָּשָׂא עַל רֹאשׁוֹ זֵר פְּרָחִים, וּבְעֶצֶם זֵר הַפְּרָחִים, בְּאֶמְצָעִיתוֹ, הָיָה נָתוּן הַנֵּר. וּמָקוֹם נוֹעַד לַמְּנוֹרָה עַל גַּבֵּי שֻׁלְחַן כְּתִיבָה יָרֹק, וְהַחָדָר שֶׁשָׁם עָמַד הַשֻּׁלְחָן הָיָה נָעִים וְנוֹחַ מְאֹד. וְהַרְבֵּה סְפָרִים נִמְצְאוּ שָׁם, וְעַל הַכְּתָלִים נִרְאוּ תְמוּנוֹת יְקָרוֹת, כִּי הָיָה הַחֶדֶר חַדְרוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר. כָּל מַה שֶׁחָשַׁב וְכָל מַה שֶׁכָּתַב עָבַר עַל פָּנָיו כְּמוֹ חָי. מִשְׁכָּנוֹ הָפַךְ לְעִתִּים יְעָרוֹת אַפְלוּלִים מְלֵאִים סוֹדוֹת עֲמֻקִּים, אֳפָרִים מוּאָרִים בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר שָׁם הַחֲסִידָה צוֹעֶדֶת בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה, אוֹ מִכְסֵה אֳנִיָה שָׁטָה בְּלֵב יָם סוֹעֵר.
– מַה נִּפְלָאִים הֵם הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַנָּמִים בְּקִרְבִּי! – אָמַר הַפַּנָּס הַיָּשָׁן בַּהֲקִיצוֹ מֵחֲלוֹמוֹ. – כִּמְעַט שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק כִּי יַתִּיכוּנִי וְיַעֲשוּנִי כְּלִי אַחֵר! אֲבָל לא, כָּל זְמָן שֶׁהָאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים חַיִּים אַל נָא יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה! הֵם מְחַבְּבִים אוֹתִי בִּגְלַל דְּמוּתִי זֹאת, כְּפִי שֶׁהִנְנִי כַּיּוֹם. אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם בִּמְקוֹם בָּנִים, וְהֵם צִחְצְחוּנִי וְהֶעֱנִיקוּ לִי שֶׁמֶן, וְהֵם מְכַבְּדִים וּמוֹקִירִים אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְכַבְּדִים וּמוֹקִירִים אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַקָנְגְּרֵס, אִם כִּי כָל הָאֲנָשִׁים שָׁם הֵם רָמֵי מַעֲלָה עַד מְאֹד!
וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא גָדְלָה מְנוּחַת נַפְשׁוֹ, וְאָמְנָם רָאוּי הָיָה לְכָךְ, פַּנַּס הָרְחוֹב הַיָּשָׁן וְהַנֶּאֱמָן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.